|
||||
|
||||
חד משמעית כן. כל הללו לא אכלו סוכר מזוקק, ואצל האמריקאי הסוכר הוא יותר מ 20% מצריכת האנרגיה הכללית. אתה לא צריך ללכת רחוק. התזונה של יהודי תימן ויהודי אתיופיה התהפכה כשעלו ארצה ושיעור חולי הסוכרת בקרבם קפץ מ 0.4% ל 12% תוך דור אחד. |
|
||||
|
||||
איך זה מוכיח משהו לגבי הפער בין השונות בתוך האוכלוסיות הפרה-היסטוריות ביחס לעצמן, לבין השונות של האוכלוסיות הפרה-היסטורית ביחס לאוכלוסיה המודרנית? למשל, אמריקאים לא אוכלים כלבי-ים, ואצל האינואיטים שומן מכלבי ים הוא יותר מ-50% מצריכת האנרגיה הכללית. ובאשר להאבחנה שלך לגבי יהודי תימן ואתיופיה: אז מה? אני מניח שאתה לא טוען שזו אוכלוסיה שב-300,000 השנים עד הגעתם לישראל המודרנית עברה ברירה טבעית שהפכה אותם תלויים בתזונה המבוססת על לחוח, נכון? אז מה כן? אתה בסה"כ טוען שסציפית "סוכר זה רע"? אולי1, אבל אפילו אם אתה צודק - הקשר בין ההיפותזה הצנועה הזו לבין מלודרמת "המודרניזציה שברה הכל" הוא - במקרה הטוב - קלוש ביותר. 1 אני סקפטי מאד. |
|
||||
|
||||
נכון. אני אחזור בי מהטענה ואציג אחרת במקומה. הטענה הכללית היא שההסתגלות של האדם לסביבתו לוקחת אלפי ועשרות אלפי שנים. העולם המודרני כפה על האדם שינויים מרחיקי לכת באורח החיים תוך דורות בודדים, שהוא לא הסתגל אליהם עדיין. חשף אותנו לחמרים מזיקים (אזבסט, כספית, עופרת, דטרגנטים) לאוכל שאיננו מזון (חמרים משמרים, צבעי מאכל, הורמונים, חמרי הדברה), לזיהום אוויר, למיקוד קבוע של העיניים, למשמרת ג', לשירותים שיושבים עליהם, לתקופות ממושכות של עקה. הללו לא בהכרח גורמים לבעיות בריאות, אבל גם עישון לא. ספציפית לגבי תזונה- האדם מתאים את העיכול שלו לסביבתו, תהליך שלוקח אלפי ועשרות אלפי שנים. ככל שאכלנו מזונות מסוימים יותר זמן, כך אנחנו מותאמים אליהם טוב יותר. דוגמאות: - אצל 70% מהאוכלוסיה בארץ רמת הלקטאז, האנזים שמפרק לקטוז, יורדת דרמטית אחרי גיל 3, אבל אצל 30% מהאוכלוסיה- בעיקר יוצאי צפון אירופה- היא תשאר גבוהה במשך החיים1. אחרי 5000 שנה של שתיית חלב בצפון אירופה משהו השתנה. - באוכלוסיות שאוכלות הרבה עמילן נמצאו יותר עותקים בממוצע של הגן שאחראי על האנזים ברוק שמפרק עמילן מאשר באוכלוסיות שמסורתית מזונן דל בעמילן2. לכמות גדולה של עותקים של הגן יש מתאם לכמות האנזים ברוק. ההתאמה של העיכול היא מאוד מדויקת. תהליך העיכול של פרוקטוז שונה לחלוטין מתהליך העיכול של גלוקוז, למרות ההרכב הכימי הזהה שלהם, עקב מבנה גאומטרי שונה של המולקולה בלבד. כך גם עם חומצות שומן טראנס, שהגוף שלנו לא מסתדר איתן טוב, לעומת חומצות שומן ציס. העלייה הדרמטית בהארעות הסוכרת אצל עולי תימן ואתיופיה מדגימה את ההשפעה הבריאותית העצומה של המעבר מאורח חיים אחד לאחר. הסוכרת היא בעליל מחלה שנובעת מאורח החיים המודרני. אולי עוד עשרת אלפים שנה אנשים יעכלו פרוקטוז בלי לפתח תנגודת אינסולין. 1 מהי אי-סבילות ללקטוז וכיצד היא נגרמת? מכון גסטרו, שיבא תל השומר 2 Diet and the evolution of human amylase gene copy number variation Nature Genetics volume 39, pages1256–1260(2007): individuals from populations with high-starch diets have, on average, more AMY1 copies than those with traditionally low-starch diets. |
|
||||
|
||||
אני עדיין לא מסכים לטענה הכללית. אני מסכים ש-"העולם המודרני כפה על האדם שינויים מרחיקי לכת באורח החיים תוך דורות בודדים". אבל מוסיף: כך גם למשל ההגירה מהסוואנה באפריקה לצפון אירופה. יש הרבה דברים מיוחדים במהפכה התעשייתית, אבל "שינוי רדיקלי בסביבת המחייה" הוא לא אחד מהם. כלומר היה שינוי רדיקלי, אבל עבור ההומו-ספיאנס "שינויים רדיקליים בסביבה" (ובתזונה, וכו') הם שגרה משעממת. אתה כותב "ההסתגלות של האדם לסביבתו לוקחת אלפי ועשרות אלפי שנים". אם אתה מתכוון להסתגלות אבלוציונית, אני מסכים גם לזה. אבל מי בכלל צריך הסתגלות אבלוציונית? עוד קודם, במשך תקופה ארוכה בהרבה מכמה אלפי שנים, המין שלנו עבר אדפטציה ל-"הסתגלות לסביבות חדשות" (הרבה מינים עברו אדפטציה כזו, אנחנו לא מאד מיוחדים מהבחינה הזו). עצם העובדה שדרושה מטא-אנליזה זהירה על שורת מחקרים קפדניים כדי להגיע למסקנה מהוססת בדבר ההבדלים הבריאותיים בין דיאטת אטקינס לטבעונות היא ראייה לכך (קל וחומר כאשר המסקנה המהוססת היא כנראה "אין הבדלים"). השווה שתי קבוצות אנשים מלפני עשרת-אלפים שנה: אחת חיה במדבריות מקסיקו, והשנייה בחוג הארקטי. האם אחת מהן "בסביבה הטבעית שלה" והשנייה לא? אתה יכול להחליף בינהם מקומות: יהיו להם קשיי הסתגלות כמובן, אבל הם לא יצטרכו שינוי בגנום שלהם כדי להסתדר. אני טוען: כנ"ל כל אחת מהם, וקבוצת אנשים מקליפורניה במאה העשרים ואחת. |
|
||||
|
||||
לולא הטבעונות היתה יושבת על אג'נדה חזקה מתחום אחר לגמרי שגוררת פוזיציה חזקה גם כן, זה היה ברור כשמש שדיאטת אטקינס יותר בריאה מטבעונות (וככלל טבעונות כשלעצמה נותנת מעט מאד יתרונות בריאותיים). |
|
||||
|
||||
אוקיי, אולי. אז צמחונות. בתגובה הקודמת נסחפתי מעט עם כמה הגזמות רטוריות (גם בעוד כמה נקודות...). |
|
||||
|
||||
הממתקים הגרועים ביותר הם צמחוניים (וכשרים פרווה למהדרין). גם אם תנסה להתקיים על שניצל תירס של טבעול תחטוף תסמונת מטבולית במהרה כמו ההוא שהתקיים על מקדונלדס. |
|
||||
|
||||
מאז עידן הקורונה לא אכלתי כלום חוץ ממה שאישתי מבשלת. אני לא חושב שאני מסוגל יותר לאכול במסעדות או מהידים של מישהי אחרת. |
|
||||
|
||||
נסה סכו''ם. |
|
||||
|
||||
יש גרסה יותר אצילית מהסכו''ם . והיא נשענת על הטענה השוביניסטית והנאלחת והצודקת שגברים אוכלים רק מהידיים של האישה שהם היו בין רגליה . זאת רומנטיקה של פעם , אתה לא תבין . |
|
||||
|
||||
זה מזכיר לי - לא באשמתך - את הסיפור על הצרפתי ההוא שעל ערב לפני כיבוי האורות היה מנשק את אישתו נשיקת לילה טוב. __________ מישהו נזקק לפאנץ' ליין? |
|
||||
|
||||
זה באמת לא אשמתי. אבל באמת צרפתים עושים דברים כאלו נבזים ? |
|
||||
|
||||
ולי זה הזכיר את הבדיחה על <קישורhttps://www.reddit.com/r/Jokes/comments/cl3v0u/jacque... טייס הקרב הצרפתי ז'ק> |
|
||||
|
||||
אוקיי, יש לי משהו שאני רוצה לברר בציבור בקשר לבדיחה הבאה: שתי חברות נפגשות אחרי שאחת מהן היתה בפגישה עיוורת. "איך היה?" שואלת חברתה. "היה מצויין עד ששאלתי אותו על העדפותיו המיניות. לא תאמיני מה הוא ענה לי" שאלות לכל הציבור: 1. האם הכרת את הבדיחה? 2. האם הבנת את הפאנץ'מיד? 3. האם האסימון נפל אחרי כמה שניות? 4. האם היית צריך שמישהו יסביר לך? 5. בסולם 1-10 (1- לא מצחיק בכלל, 10- היסטרי) איזה ציון היית נותנת לבדיחה? תודה מראש. |
|
||||
|
||||
1. לא 2. לא 3. כן 4. לא 5. 4 אני אוהב הרבה יותר את "תראי לי אותו". |
|
||||
|
||||
מסכים עם אריק, די 4. גם כי משחק המילים די עילג. |
|
||||
|
||||
לא עדיף משהו כמו ״הייתי בשוק שהוא ענה לי״? _____ והבדיחה, כמובן, היא על השמטת הכף - טעות הדקדוק החביבה על השוטה |
|
||||
|
||||
1. לא 2. לא 3. לא 4. הבנתי אחרי התגובות של האחרים 5. 1 |
|
||||
|
||||
ספציפית, אחרי ה״תראי לי אותו״ |
|
||||
|
||||
נואל מאירהוף שלח אותך? |
|
||||
|
||||
אני מקווה שעוד כמה יענו על השאלון הקצר לפני שאני מסביר למה זה מעניין אותי. |
|
||||
|
||||
אם אתה מבקש כל כך יפה: 1. לא. 2. לא. 3. כן. 4. לא. 5. 3. |
|
||||
|
||||
1. לא 2. לא 3. יותר מכמה שניות 4. לא 5. 2 |
|
||||
|
||||
כמו יובל. משחק המילים מוצלח בעיני, אבל נדוש מאוד. |
|
||||
|
||||
1. לא 2. לא 3. כן, אחרי שתהיתי אם יש שם משחק מילים והקראתי לעצמי את הבדיחה "בקול רם" בראש תוך שאני מחפש אקטיבית מילים שנשמעות כמו מילים אחרות. 5. בין 1 ל-2, תלוי איך מודדים. אם לפי עד כמה הבדיחה הצחיקה אותי, אז 1. |
|
||||
|
||||
1. לא 2. לא 3. לא 4. עדיין זקוקה להסבר למרות התגובות 5. מחכה להסבר. מרגישה בוקית. |
|
||||
|
||||
קראי את הניסוח של יוסי וחפשי משחק מילים נדוש. תגובה 733189 |
|
||||
|
||||
(התעלמי מהמשפט על השמטת הכף) |
|
||||
|
||||
אני די בטוח שלא הבנתי את הבדיחה, אבל ליתר ביטחון - נכון שזה לא " לא תאמיני מה הוא ענה לי" -> "לא תאמיני מה - הוא אנאלי"? (אם כן - בוז. זה פשוט לא מצחיק - בשביל שבדיחה כזאת תהיה מוצלחת צריך לפתוח באי ההבנה ולמשוך אותה לאורך הבדיחה - למשל) |
|
||||
|
||||
להבנתי הבנת |
|
||||
|
||||
בהקדמה לספר כותב דרויאנוב כי יש ברשותו עוד כמה מאות בדיחות "מן הסוג של 'אין מגלין אלא לצנועין"', אשר הוא חושש להדפיס אותן, ועדיין לא החליט מה יעשה בהן. (ויקיפדיה עברית) ________ להכניס למגירת הוויצים "לצנועין" של דרויינוב, "ספר הבדיחה והחידוד" |
|
||||
|
||||
תודה מאוחרת, אכן הבנתי דרכך. |
|
||||
|
||||
תן ציון, מה איכפת לך? |
|
||||
|
||||
1. לא 2. כן 3. ל"ר 4. לא 5. 2 |
|
||||
|
||||
לתוהים: הרעיון היה לחפש מתאם בין התשובות על 2-4 לבין זאת על 5 אצל אלה שנתקלים בזה בפעם הראשונה (ההשערה היתה שהציון הגבוה יינתן ע"י אלה שהבינו אבל לא מיד - כלומר אלה שענו "כן" על השאלה השלישית). נראה לפי התגובות שהתפלגות הציונים לא מספיק שטוחה - הבדיחה הזאת לא מספיק טובה בשביל הבדיקה, כך שמישהו יצטרך לחזור לשולחן השרטוט. צריך למצוא בדיחה טובה יותר שעדיין תהיה בלתי מוכרת לרוב גדול של הנבדקים (סינון גדול מדי יטה את המדגם לכיוון האנשים שלא מכירים הרבה בדיחות מה שיוסיף משתנה), כלומר בדיחה טובה חדשה עם פאנץ' לא טריוויאלי. אני מחזיר את הפרוייקט ליזם ומודה לאיילים שהשתתפו. |
|
||||
|
||||
מי זה היזם? HOLMES IV? |
|
||||
|
||||
סטודנטית שאתם לא מכירים. |
|
||||
|
||||
בקיצור, כולנו כאן ענה לִיים. |
|
||||
|
||||
לא הספקתי לענות על 5. התשובה היתה 1-2, כשעיקר ההנאה היתה אכן מחילופי הפרספקטיבה ותפיסת המילה המוסתרת. הנאה נוספת מזה שנזכרתי בהתייחסות של פרויד לדוגמאות דומות (אבל לא מיניות) בספרו המפורסם. אני חושבת שאתה צודק - יהיה מעניין לבדוק את זה עם בדיחה יותר מוצלחת. |
|
||||
|
||||
1. לא 2. לא 3. לא. אולי אם היא היתה אומרת "איך הוא ענה לי" הוא היה יורד לבסוף. 4. כן 5. 7 |
|
||||
|
||||
המממ. תודה. (אני מרשה לעצמי לנחש שיש לך חיבה למשחקי מילים) |
|
||||
|
||||
אכן. רק שהבנתי אותם נופלת מיכולתי ליצור כאלה. |
|
||||
|
||||
כלומר, יש משחקי מלים שאתה מייצר אבל לא מבין :-) מזכיר לי שפעם עבדתי לזמן קצר עם מערכת מה-זה-סודית שבה היה אפשרי שתהיה לך סמכות להזין אליה נתונים מסויימים, אבל היה אסור לך לקרוא אותם לאחר שנקלטו. |
|
||||
|
||||
נו, כמו בסיסי הנתונים של משרד הבריאות. |
|
||||
|
||||
מ"אורה הכפולה": " כששירלי טמפל הייתה קטנה, היא שחקה בסרטים ובהצגות רבים, והייתה כוכבת. אבל כשרצתה ללכת לראות את ההצגות בהן כיכבה לא הרשו לה, כיוון שהייתה קטנה מכדי לראות אותם" |
|
||||
|
||||
גם מישהו מהשחקנים הצעירים של סדרת משחקי הכס סיפר שלא הרשו לו לצפות בסדרה. |
|
||||
|
||||
הוריאציה של סת' רוגן |
|
||||
|
||||
אני נזקק לפאנץ' ליין. |
|
||||
|
||||
עד שערב אחד היא סגרה את הרגליים ושברה לו את המשקפיים. (למען האמת אני קצת מתפלא על עצמי שאני מספר כאן בדיחות ישנות כאילו אני בן 16. אני לא). |
|
||||
|
||||
אבל הרגע הבאתי שתי דוגמאות שהם כן היו צריכים שינויים בגנום כדי להסתדר. בהתחלה בצפון אירופה הם שתו חלב ושלשלו, אחר כך עשו שינוי בגנום והתרגלו. |
|
||||
|
||||
אני מניח שרוב האוכלוסיה לא שתתה חלב ולא שלשלה, הם אכלו מוצרי חלב מעובד (חמאה, גבינות, יוגורט) דלי לקטוז (נשאר במי הגבינה או הותסס לחומצת חלב). אצל מיעוט קטן באוכלוסיה הופיעה היכולת לעכל לקטוז, אבל רוב הזמן לא היה בה יתרון אבולציוני, עד שהגיעה מגיפת הכולרה. מי ששתה מים, מת. מי ששתה חלב (או שתייה אלכוהולית) שרד והוריש את היכולת לעכל לקטוז (ואת העמידות היחסית לאלכוהול שיש לאנשים ממוצא אירופי לעומת שחורים ואסייתים). |
|
||||
|
||||
מעניין. קשה לי להאמין שלא שתו חלב. בתנ"ך החלב מופיע הרבה יותר מהגבינה. "ארץ זבת חלב ודבש"; "מים שאל - חלב נתנה". ומה לגבי הדוגמה השניה שהבאתי? |
|
||||
|
||||
אני מניח שלא שתו חלב גם בישראל. “מים שאל חלב נתנה, בספל אדירים הקריבה חמאה”. מהתקבולת אפשר לנחש שלא היה מדובר בחלב במשמעות שאנחנו משתמשים אלא במוצר של חלב, מן הסתם מותסס. לפני המצאת המקרר חלב גולמי היה כמעט חסר תועלת כמזון. על הדוגמה השנייה שלך אין לי משהו מעניין להגיד. |
|
||||
|
||||
בכל מקרה, אבותינו אכלו בשר, דגים וירקות עלים (כרוב) מיליון שנה, עמילנים (באזורים מסוימים) מאתיים אלף שנה (מאז השימוש באש לבישול), קטניות לפחות 50 אלף שנה, דגנים רק עשרת אלפים שנה, מוצרי חלב רק שמונת אלפים שנה, סוכר מזוקק רק 200 שנה, ושומנים מוקשים, מונוסודיום גלוטמט וכו' פחות מ 100 שנה. |
|
||||
|
||||
שומנים צמחיים מוקשים (וכמובן שומנים רוויים מהחי) ומונוסודיום גלוטומט נמצאים בטבע ואבותינו מן הסתם גם אכלו מהם. סוכר לבן הוא אכן בעיה קשה. |
|
||||
|
||||
איפה נמצאים בטבע שומנים צמחיים מוקשים? |
|
||||
|
||||
בטבע הם לא ''מוקשים''. הם נולדו ככה. אני לא חושב שיש תהליך הידרוגנציה של חומצות שומן בטבע. |
|
||||
|
||||
הם מוקשים - תהליך היצור (הטבעי) שלהם הפך אותם למוצקים בטמפרטורת החדר. איך נוצרים שומנים רוויים בצמחים (למשל חומצה פלמיטית [ויקיפדיה])? |
|
||||
|
||||
האם זה אומר שאבוקדו מזיק לבריאות כמו מרגרינה? |
|
||||
|
||||
סביר שפחות כי אבוקדו (בכמות שאדם נורמלי מורח על פרוסת לחם) מכיל פחות שומן ממרגרינה (בהנחה שהיא ללא שומן טרנס, שאז היא ודאי מזיקה הרבה יותר). |
|
||||
|
||||
אז למה באתר כללית דוקא ממליצים על השומנים שבו? |
|
||||
|
||||
אני לא יודע. למיטב ידיעתי כמחצית מהשומן שבאבוקדו הוא רווי (שזה עוד טוב לעומת שומן קוקוס או שומן דקלים). אישית, אני לא חושב ששומן רווי הוא כזה נורא לבריאות, אבל מה אני כבר מבין. |
|
||||
|
||||
בכלל לא. שמני הפירות (זית, אבוקדו, אגוזים) נחשבים טובים לבריאות. העניין הוא שהבדלים מינוריים במבנה המולקולות גורמים להבדלים עצומים בתהליך העיכול, ובהשפעה על הבריאות. הרי כל ההבדל בין שומני הטראנס, שהם ממש רעל, לבין שומני הציס המקבילים להם הוא הסידור המרחבי מסביב לקשר הכפול- האם אטומי המימן נמצאים שניהם מאותו צד או לא. בחומצות שומן טראנס הם לא באותו צד, ולכן המולקולות פחות מעוקלות מרחבית. כל ההבדל בין חומצות שומן אומגה 3 הטובות לאומגה 6 הרעות הוא מיקום הקשר הכפול בשרשרת הפחמנים במולקולה. כן צריך להתייחס למכלול- כל השמנים מהטבע מכילים המון דברים ביחד ואלוהים יודע איך בדיוק הגוף שלנו מתייחס לקשרי הגומלין ביניהם. |
|
||||
|
||||
לא, הוא לא (סטודנט לשעבר, ידע אישי). |
|
||||
|
||||
קצ'ורטו וזנאיה |
|
||||
|
||||
אני חושב שאריק צודק. יש שומן רווי "טוב". בדם שלנו יש 3 סוגי שומנים (ששניים מהם ידועים ככולסטרול "טוב" ו"רע") והשאלה היא לאיזה מהם תורמת אכילת סוגי השומן השונים במזון. מעבר לכך, לכל שומן יש צד רע והוא ערכו הקלורי הגבוה. השומן הרווי של אבוקדו הוא לא בריא כמו הסוכר בפרי הדר או אננס. למיטב ידיעתי, השומן של אבוקדו אינו מומלץ למי שיש בעיות כולסטרול רע, אבל האבוקדו עצמו מכיל גם סיבים, מינרלים וויטמינים שמאזנים את הנזק ביחס למשל לתוספים הכימיים השונים שאתה יכול למצוא במרגרינה. |
|
||||
|
||||
כולסטרול הוא לא שומן, אין בדם שומן אלא חומצות שומן ויש הרבה יותר משלושה סוגים שלהן. |
|
||||
|
||||
התכוונתי ל-כולסטרול LDL, כולסטרול HDL וטריגליצרידים. |
|
||||
|
||||
אפשר לקרוא לטריגליצרידים “סוג של שומן” (למעשה שומן מורכב בעיקר מטריגליצרידים, אבל לא רק), אבל כולסטרול (משני הסוגים) הוא לא שומן אלא ליפיד (למעשה גם טריגליצרידים הם סוג של ליפיד). בדם יש עוד הרבה ליפידים אחרים, אבל בבדיקת דם שכוללת פרופיל ליפידי, אלה באמת שלושת המדדים שנבדקים. |
|
||||
|
||||
אחרי שנפטרנו משומן טראנס, מה שדופק את הכימיה של הדם (טריגליצרידים, כולסטרול וכו') הכי הרבה זה צריכת סוכר דווקא, ודוק- פרוקטוזה1. החלק הבעייתי ביותר בצריכת הפרוקטוזה הוא המשקאות הממותקים, שגם מכילים כמויות אדירות של פרוקטוזה2, וגם בגלל שזה בשתיה הגוף שלנו לא כל כך מבין ועוד פחות מסתדר עם זה מאשר עם סוכר מוסף באוכל. לצורך צריכת הפרוקטוזה, ככל שראיתי, לא נמצא הבדל אם שתית קולה או מיץ תפוזים סחוט טרי. אכילת תפוזים זה משהו שונה לגמרי כי א. מי אוכל 7 תפוזים בארוחה אחת? ב. אתה מקבל את כל החבילה, כולל הסיבים התזונתיים שכנראה עוזרים לגוף להתמודד עם הפרוקטוזה. ג. תאכל בננות, יש בהן פחות פרוקטוזה. ___________________ 1 החצי השני- הגלוקוזה- היא מקור האנרגיה הראשי של התאים של כל בעל חיים. אנחנו מייצרים גלוקוזה באופן מיידי מכל הפחמימות שאנחנו אוכלים (תלעס לחם מספיק זמן והוא יהפוך למתוק). 2 סוכר לבן הוא חצי חצי גלוקוזה ופרוקטוזה (במולקולה אחת שהיא דו-סוכר, ומתפרקת מיידית בגוף). סירופ התירס שממתיק את כל המשקאות המוגזים מוטה ביחס יותר מסוכר לטובת הפרוקטוזה, משהו כמו 60-40. כך ש 5 כפיות HFCS שוות 6 כפיות סוכר מבחינת צריכת הפרוקטוזה. |
|
||||
|
||||
מי שותה מיץ מ-7 תפוזים בארוחה אחת? התפוזים שאני קונה בסופר מייצרים בין שליש לחצי כוס מיץ גדולה (250 סמ”ק) ליחידה. |
|
||||
|
||||
הקטנים שארוזים ברשת? בדוכני מיצים הכוס הקטנה היא בסביבות 250 סמ"ק. הגדולה יותר דומה ל 400 סמ"ק. יאללה נתפשר- מי אוכל 5 תפוזים בארוחה אחת? |
|
||||
|
||||
לא, בתפזורת ולא מאוד קטנים. בדרך כלל 2 כאלה מספקים לי כוס מיץ כמעט מלאה. |
|
||||
|
||||
איך אתה סוחט? בסחיטה ידנית אני מפיק הרבה פחות. |
|
||||
|
||||
מסחטה ידנית פשוטה מפלסטיק. |
|
||||
|
||||
מעניין שבחרת דווקא מיץ תפוזים. אני רגישה לסוכר פירות (או פרוקטוז - לא ברור לי למה היא צריכה את סיומת קמץ+ה). כמעוטת האנזים הרלוונטי, השאלה החשובה ביותר עבורי היא היחס של סוכר הענבים (גלוקוז) לעומת סוכר הפירות במאכל המדובר, שכן הראשון מנטרל את האחרון. בתפוח יש מעט סוכר פירות אבל אין מספיק סוכר ענבים שיאזן אותו. בתפוז לעומת זאת יש יותר סוכר פירות, אבל הוא מנוטרל לחלוטין. לכן, מיצי פירות הדר (טריים, לא משומרים) הם בין מיצי הפירות היחידים שאני יכולה לשתות בלי חשש. |
|
||||
|
||||
אני רגיש במקצת לפרוקטוזה לכן קשה לי דבש שיש בו המון פרוקטוזה, יש לי הרגשת בחילה ומחנק מאכילת דבש. מאותה סיבה יש לי בחילה קלה משתיית מיץ תפוזים טבעי ואפילו מאכילת תפוזים. לעומת זאת נוח לי ונעים מיץ אשכוליות. הטעם המריר של אשכולות כנראה מנטרל את המתיקות המוגזמת של תפוזים. |
|
||||
|
||||
אבותינו (לפחות האבות של של רוב הכוסתבים באתר) לא אכלו אבוקדו. |
|
||||
|
||||
יש שומן רווי גם בקוקוס, לצורך העניין (וכמובן שיש בשומן מהחי). |
|
||||
|
||||
עד כמה שאני מבין, השומן, גם מהחי, הפסיק כבר מזמן להיות האויב המרושע שעשו ממנו פעם. בכמויות סבירות הוא יותר מועיל ממזיק, ועדיף לאין ערוך על תזונה עשירת פחמימות וסוכרים. |
|
||||
|
||||
מעולם לא טענתי אחרת. רק טענתי ששומן רווי יש גם ממקור צמחי, כך שהרעיון של שומנים צמחיים מוקשים הוא לא כל כך רדיקלי וחדשני. |
|
||||
|
||||
אני לא בטוח כמה קוקוס היה זמין לרוב אבות אבותינו (בטח יותר מאבוקדו) |
|
||||
|
||||
> מי בכלל צריך הסתגלות אבלוציונית? אני קורא עכשיו על ויטמין D. יש בעיה עולמית של מחסור בויטמין D. המקור העיקרי לויטמין D באדם הוא חשיפה מתונה לשמש. ספציפית- לקרינת UVB. קרם הגנה SPF15 חוסם 99% מקרינת ה UVB וכך גם עור שחור במיוחד. לכן לשחורי עור שחיים באקלים ממוזג יש מחסור חמור בויטמין D. קצת הסתגלות אבולוציונית היתה עוזרת להם. |
|
||||
|
||||
הערת שוליים: אני לא לגמרי מעודכן, אבל בשעתו (לפני משהו כמו 10 שנים?) הקביעה מהי הרמה הנחוצה של ויטמין D לא היתה ממש מבוססת מדעית. אולי משהו השתנה מאז. |
|
||||
|
||||
גם עכשיו אין הסכמה מלאה על הרמה הרצויה, אבל יש הסכמה על הרמה הלא רצויה. מתחת 20 מיליגרם לליטר בטוח לא טוב. |
|
||||
|
||||
בדיוק התכוונתי לכתוב שזו אחת מה-crackpot theory בהן אני מחזיק. כבר עשורים שרמת הויטמין די אצלי נמוכה מהנורמה, באופן שכמעט לא תלוי בשום דבר שאני עושה בוודאי בלי שום קורלציה לחוויית המצב הבריאותי שלי. מתישהו הסתקרנתי, וניסיתי לברר איך קבעו את הנורמה הזו שבחוצפתה מחריגה אותי בקביעות. מכיון שאת כל התשובות שמצאתי אפשר היה לסכם ב-"סתם ככה", החלטתי שהמספר הקבוע שאני מקבל הוא הנורמה שלי, ורק חריגה ממנו - ולא מה-"נורמה" - דורשת תשומת לב. (בכל זאת, מאז מרץ שעבר אני לוקח 1000 יחב"ל כל יום: שמעתי שזה עשוי לעזור גם אם לא מאמינים בזה). |
|
||||
|
||||
אתה כהה עור? נחשף לשמש מדי פעם בלי קרם הגנה? |
|
||||
|
||||
אני רואה את ה-1000 שלך ומכפיל פי שניים! |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |