שי אגסי, היזם והמנכ"ל של חברת המכוניות החשמליות הישראלית "בטר פלייס", הודח בשבוע שעבר מתפקידו לאחר שהחברה לא הצליחה לעמוד ביעדי מכירת המכוניות באתרי הפיילוט בארץ ובדנמרק. ההודעה מפתיעה משום שאגסי, לשעבר דירקטוריון והטכנולוג הראשי של ענקית התוכנה הגרמנית SAP, לא היה רק המנכ"ל של "בטר פלייס" אלא גם היזם שלה, קידם אותה בתקשורת ומול משרדי הממשלה בישראל, ונחשב לפניה הציבוריות. אגסי הוחלף במנכ"ל בטר פלייס אוסטרליה, אוון תורנלי. כעת מבקשת החברה מבעלי המניות, ובראשן "החברה לישראל" שבשליטת איש העסקים עידן עופר, הזרמת הון של כ-130 עד 140 מיליון שקלים.
"בטר פלייס" אינה מייצרת מכוניות חשמליות אלא מתמחה בהקמת תשתיות עבור מכוניות חשמליות, ובמכירת חבילות כוללות עבור המשתמשים. ככלל, המגבלה הטכנית העיקרית של מכוניות חשמליות היא הטווח המוגבל שלהן – כ-100 ק"מ – שלאחריו יש לטעון מחדש את הסוללה במשך זמן רב בטרם ניתן להמשיך בנסיעה. החברה מציעה פיתרון ייחודי של מנוי לתחנות החלפה, שבהן ניתן להחליף את הסוללה הריקה בסוללה טעונה ולהמשיך בנסיעה תוך מספר דקות. ל"בטר פלייס" אתרי פיילוט בארץ, בדנמרק, ובמדינת ויקטוריה שבאוסטרליה. "בטר פלייס" התחייבה לקנות מחברת "רנו" מאה אלף מכוניות עד שנת 2016, אולם עד כה מכרה בארץ 457 מכוניות בלבד, ועוד פחות מ-200 בדנמרק, וכעת נראה שהמזומנים בקופתה הולכים ואוזלים.
לצד שבחים רבים לפיתרון הסביבתי ולחדשנות הטכנולוגית, זכתה מדיניותה של "בטר פלייס" גם לביקורת. בין השאר, נטען כי מכוניות חשמליות אינן מונעות או חוסכות פליטת פחמן דו־חמצני לאטמוספירה אלא רק מעבירות אותו לתחנות הכוח. כן נטען כי למרות ש"בטר פלייס" קיבלה מממשלת ישראל הטבת מס משמעותית – 8% מיסוי בלבד, לעומת 83% למכונית בנזין – ההטבה הזו אינה מועברת לצרכן, כך שהמחיר של המכונית עבורו, בסופו של דבר, דומה לזה של מכונית רגילה. בנוסף, נשמעו טענות לקיום אפשרי של ניגוד אינטרסים אצל "החברה לישראל", היות שבבעלותה גם 44% ממניות "בתי זיקוק לנפט".
(תודה לאסף)
|
קישורים
|