בתשובה לתשע נשמות, 10/10/12 16:38
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אם, לפי החזון שלהם, אתה יכול לבנות על החלפה מהירה ונוחה של הסוללה, למה בעצם הטווח הקצר הוא כל כך נורא? |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
כי אתה צריך להתאים את עצמך לאוטו ולא להפך. אתה צריך לתכנן ולתזמן את מסלולי הנסיעה שלך כך שתעבור בזמן הנכון בקרבת תחנת החלפה, אתה בחשש מתמיד אם פתאום נתקעת בפקק או גילית שתחנת ההחלפה שבנית עליה נסגרה. גם ההחלפה עצמה, אפילו אם היא מהירה ונוחה, היא עוד כאב ראש. ברכב בנזין רגיל אתה מגיע למצבים האלה רק לאחר 400-500 ק"מ; הרכב המשפחתי שלי הוא היברידי ומסוגל לנסוע 800 ק"מ על מכל דלק אחד; בקיץ באירופה נהגתי במכונית דיזל שעשתה בלי מאמץ אלף ק"מ על מכל אחד. מול זה אי אפשר להציב ביקור כמעט יומיומי בתחנות החלפה כאלטרנטיבה נוחה. 250 ק"מ זה מרחק שרובנו עוברים ביום לעתים רחוקות בלבד, אבל 160 ק"מ זה דבר שקורה לעתים קרובות - די שאסע מירושלים להרצליה וכבר אני מגרד את זה, סוג נסיעה שגם אם הוא לא יומיומי מתרחש לעתים די קרובות. למה שבכל פעם כזו אצטרך להתאים את עצמי ולהלחץ? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רק לגבי "ביקור יומיומי בתחנות ההחלפה" – אני חושב שהרעיון הוא שהמכונית נטענת בחניה בבית/עבודה והחלפת סוללה היא רק לנסיעות ארוכות או מיוחדות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה אכן הרעיון (המודל העסקי גם לא יעמוד בהחלפות מרובות). הבעיה היא שטווח של 160 ק"מ לא מספיק לכך. 160 ק"מ הוא טווח שאתה עובר אותו בנסיעה ת"א-חיפה וחזרה ומגרד אותו אפילו בנסיעה ת"א-ירושלים וחזרה. ישראלים רבים מאד עושים מסלול כזה לפחות מדי שבוע. אגב, כמובן, העובדה שהיום החברה דורשת שתוכל להתקין עמדת טעינה ליד הבית כתנאי לרכישת רכב מבטלת מראש את האפשרות של רוב הישראלים לקנות ממנה - רובנו חיים בבתים משותפים שאין בהם אפשרות כזו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נוסעים, בדרך עוצרים בתחנת "דלק" לכמה דקות, ואז ממשיכים. וזה קורה פעם בשבוע. בעיני הטרחה הכרוכה בעצירה בדרך בטלה בשישים לעומת הנסיעה עצמה. למה נסיעה כזו היא טרחה בעיניך? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראשית, כיוון שהמספר הנמוך של תחנות קיימות מחייב אותי לתכנן את הנסיעה כדי להגיע לאחת כזו, ולא תמיד זה מתחשק לי. שנית, כיוון שברכב רגיל אני יכול לתכנן מראש את התדלוקים כך שלא, אגיע, למשל, למצב שבו אני בדרך חזרה הביתה מאיזו חתונה והילדים כבר נרדמו מאחור - ודווקא אז אני עוצר בתחנה והם מתעוררים ומתחילים לבכות, כאן לא תהיה לי ברירה. שלישית, כיוון שכשאתה קרוב לסוף הטווח שלך ההגעה לתחנה היא דבר מלחיץ הרבה יותר. קרה לך שהאור הצהוב של הדלק נדלק ואז נסעת עוד קצת, ופתאום מצאת את עצמך כשמחוג על אפס ואתה תוהה אם תוכל להגיע לתחנה? ברכב כזה החוויה הזו תתרחש בתכיפות הרבה יותר גדולה, והיא לא כזו מושכת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מישהו פירט בבלוג שלו סעיפים מהחוזה שלא בדיוק מעודדים לחתום : כנראה שזו לא רק הטכנולוגיה, אלא גם השיווק והמונופול. למשל שאי אפשר להטעין בבית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לי נראה שהבעייה העיקרית של בטר פלייס, היא שהם לא מעניקים ללקוח את הדבר הראשון שישכנע אותו לעשות מעבר מהותי לטכנולוגיה חדשה: בטר פרייס. אם הם היו מוכרים מוצר - מכונית + תדלוק שוטף - שברור לך מהרגע הראשון, בלי להכנס לפלפולים מיותרים, שאתה משלם עליו 20-30% פחות מהמוצר הקיים, אז הם היו מצליחים לפרוץ לשוק. למכור מוצר שהוא בבירור נחות בכמה פרמטרים ממוצר קיים ועם אמינות מוכחת, ולקחת עליו את אותו מחיר, זו טקטיקה שנועדה מראש לכשלון. הרי אי אפשר לסמוך רק על אלה שיקנו את זה "כי זה ירוק ומועיל לסביבה"1. גילוי נאות - הפונז נוסע לפרקים ברכב היברידי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ובמחיר יותר זול אבל עם החוזה הדראקוני והכובל הזה הם כן היו מצליחים לפרוץ? אם אני קונה רכב, אני רוצה לנסוע בו כמה שאני רוצה (או יכולה להרשות לעצמי), לאן שאני רוצה, למכור אותו למי שאני רוצה, ולא להיות משועבדת לחברה שמכרה לי אותו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמובן שהמחיר המדובר כולל את כל התנאים הנלווים, Needless to say | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בגליון סוף השבוע של ידיעות התפרסמה עוד כתבה על אגסי ובטר פלייס, והיא כללה גם דיווח מהשטח של שני כתבים שלקחו את האוטו לנסיעה ממושכת יחסית ברחבי ישראל. הממצאים שלהם הם כאלה: 1. טווח נסיעה ריאלי לסוללה טעונה במלואה הוא כ-110 ק"מ. 2. נסיעה שהתחילה עם 97% בנתב"ג הגיעה ל-20% עם הכניסה לירושלים (51 ק"מ, רובם בעליה). 3. נסיעה אילת-ירושלים נמשכה ארבע שעות וחצי וכללה ארבע עצירות להחלפת סוללה. הנסיעה התבצעה דרך באר שבע ולא דרך ים המלח כיוון שתחנת ההחלפה בקליה עדיין לא מוכנה. 4. החסכון הכספי בנסיעה של סה"כ 1100 ק"מ, במסלול ה-55 אג' לק"מ (הזול יותר) לעומת מכונית רגילה שצורכת 13 ק"מ לליטר, עמד על 70 ש"ח. כמובן, אם המכונית הרגילה היתה נוסעת לאילת דרך ים המלח החסכון הזה היה נמחק. מה שבאמת מרשים הוא שלמרות המספרים האלה הם מנסים להציג את המכונית כאופציה רלבנטית. יחסי ציבור הם דבר שהחברה הזו תמיד הצליחה בו. משעשע, אגב, ללמוד כיצד האלוף במיל' קפלינסקי מבין את מושג העמידה בזמנים: התחייבתם לרנו למכור עד 2016 כ-151 אלף מכוניות. תעמדו בזה? – התוכנית העסקית שלנו נמצאת באיחור של שלושה רבעונים, ובהתאם גם העמידה שלנו ביעדים. אני מניח שגם תאריך היעד מול רנו יזוז בשנה, אבל נעמוד בו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תחנה בקליה? אשר בשטחים המזוחזקים!? לחברה שמבוססת על שת"פ אירופי? יש לזה ריח של צרות נוספות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה להסתכל על חצי הכוס הריקה? המכונית הצליחה לעלות את הקסטל! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי בלי המשקל של המצבר והנהג היא אפילו הייתה עולה יותר מהר! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הארה ל4. המסלול הזול (והראשון, ה"יקר" הוסף לאחר מכן) לא מיועד לאנשים נורמליים כי הוא מחייב אותך לדעת כמה ק"מ בדיוק תיסע בשנה. אם תיסע פחות תשלם על המספר ש"הימרת" עליו ואם תיסע יותר תשלם קנס. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בחברות הסלולריות המודל הזה עובד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בחברות הסלולריות יש קנס למי שמדבר יותר מדי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בחברות הסלולריות, כאשר אתה קונה חבילה של X דקות שיחה (או מסרונים) במחיר נתון, על כל דקת שיחה שמעבר לחבילה אתה משלם מחיר גבוה בהרבה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חברות הסלולר התנהגו בצורה מזעזעת ללקוחות והיו הכי קרוב לגנבה שאפשר בלי לחצות את הגבול הפלילי,חברה חדשה שנכנסת בזמנים הללו,ומנסה לעבוד בצורה של -אנחנו נשדוד כמה שאפשר כי אתה תהיה לקוח שבוי- ולצפות שלקוחות מרצונם יצתרפו לזה ,הוא מעשה די מוזר. מישהו יכול להסביר לי,כמה שקראתי לא הבנתי,מה הם נקו' המכירה של "בטר פלייס"? למה לי להצתרף לניסוי הזה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בחפוש קצר לא מצאתי דוגמה. אתה מוכן להיות נחמד ולתת אחת? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, ynet באו לעזרתי ופרסמו כתבה על המסלולים החדשים של סלקום. אני פשוט אעתיק את כותרת המשנה: "סלקום מציעה 3 מסלולים חדשים שלא מחדשים חברת הסלולר החלה להציע 3 מסלולים חדשים "ללא הגבלה", ב-159-99 שקל לחודש. באחד מהם, היא ממשיכה לדבוק במנהג ישן שרוב חברות הסלולר נפטרו ממנו בזכות החברות החדשות: אם תחרגו מ-1 ג'יגה נפח גלישה תשלמו 19.90 שקל לכל 250 מ"ב"" |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל בניגוד לשוק הסלולרי, שבו אין לך ברירה (פרט לפשוט לא להשתמש בסלולרי, עניין מגביל משהו), לנהוג אתה יכול גם בלי המודל הנפלא של בטר-פלייס. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ולכן, באופן ממש מפתיע, למרות התקדים המעודד של חברות הסלולר, המודל העסקי של בטר-פלייס קרס. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הכתבה מהעיתון סרוקה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לי אישית מפריעה התלות המוחלטת בספק היחיד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
להבנתי, המודל העסקי של בטר פלייס בארץ היה בדיוק בנוי על זה שיתאפשר לה להיות הספק היחיד. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |