|
||||
|
||||
4) "מצבר ספייר" בשקע בבית הוא לא ממש אופציה. זו לא איזו בטריה של מצלמה דיגיטלית; ברכב חשמלי לגמרי המצבר שוקל כ-200-300 ק"ג ועולה עשרות אלפי דולרים. אפשר לבנות עמדות הטענה בחניונים, אבל יש כאן בעיה של ביצה ותרנגולת: אף אחד לא יבנה המון עמדות טעינה בעלות, נניח, של $5000 לאחת עד שתהיינה מספיק מכוניות חשמליות שהוא יוכל להרוויח מהטעינה שלהן - ואף אחד לא יקנה מכונית חשמלית אם אין לו איפה לטעון אותה. |
|
||||
|
||||
נכון, אבל בבתים עם חניה פרטית אין בעיות כאלו וזה שוק לא כזה קטן (בהתחשב בכך שלמי שיש חניה פרטית, יש גם כוח קניה גבוה יותר בד''כ) |
|
||||
|
||||
נכון, אבל גם הם יהססו לקנות כל עוד אין להם איפה לטעון ברגע שהם מתרחקים קצת מהבית. נכון להיום, עובדה היא שהם לא התלהבו מהרעיון (אף שבט''פ הציעה לכל רוכש להתקין לו עמדה גם בבית וגם בעבודה). |
|
||||
|
||||
ברור שיש איפה לטעון, יש את תחנות ההחלפה של בטר-פלייס. ההטענה הביתית היא תוספת לתחנות ההחלפה ולא תחליף. ''עובדה היא שהם לא התלהבו מהרעיון'' - זו לא ממש עובדה, נכון להיום התשתית התומכת לרכבים חשמליים מאוד לא מפותחת, אולי בעתיד תהיה יותר התלהבות. אבל בכל מקרה, כמו שציינתי, כל עוד אין לכל העניין תג מחיר אטרקטיבי - אין סיבה ממשית לקנות רכב חשמלי. |
|
||||
|
||||
לא, ההטענה הביתית היא לא תוספת לתחנות ההחלפה. ההטענה הביתית היא מה שאתה אמור לעשות כל יום, ההחלפה היא מה שאתה אמור לעשות לעתים רחוקות, אם אין ברירה. המודל שלהם לא יעבוד אם אנשים יחליפו סוללות בתכיפות גבוהה. זו עובדה, היתה להם הזדמנות והם לא מימשו אותה. עכשיו מאוחר מדי, בטר פלייס זה סיפור שנגמר. הרי ברור שבמצב היום אף אחד לא יוציא מאה ועשרים אלף ש"ח על רכב שאם החברה תפשוט רגל עוד חודש או שנה יהפוך לגרוטאה חסרת שימוש. ההתקדמות לכיוון החשמלי תהיה, כנראה, באופן הטבעי יותר: תיכנסנה לשוק היברידיות עם אפשרות טעינה, אח"כ היברידיות כאלה עם הנעה חשמלית מלאה (כלומר מנוע הבנזין משמש כגנרטור בלבד ולא משתתף בהנעת הרכב), ולבסוף חשמליות של ממש. זה יהיה תהליך ממושך; אם בעוד עשר שנים תימכר כמות משמעותית של מכוניות חשמליות זה יהיה השג נאה. |
|
||||
|
||||
אם בעוד עשר שנים עוד לא תהיה תחבורה ציבורית יעילה בדמות מכוניות שנוהגות לבד ולוקחות אותך (ובשעות העומס גם את השכן) ליעדך, זה יהיה כישלון קטסטרופלי. מעבר לשיטה כזו לבד יוריד את כמות המכוניות ביותר מסדר גודל, מה שיהיה משמעותי יותר ממעבר לחשמל. |
|
||||
|
||||
אני משער שבעוד כעשר שנים יתחילו להכנס מכוניות רובוטיות לשוק. עד שיתבסס מודל עסקי שבו אדם לא מחזיק רכב אלא מזמין אותו מפול של שרות כלשהו יקח, לדעתי, עוד כעשר שנים נוספות לפחות. שינויים מסדר הגודל הזה לוקחים הרבה זמן. בכל מקרה, אני לא סבור ששינוי כזה יוריד את כמות המכוניות על הכביש בזמן נתון בסדר גודל, אלא אם כן אנשים יהיו מוכנים לוותר על הרבה מאד מהנוחות שלהם - מה שלא סביר אלא אם מחירי הנסיעה יעלו מאד. אגב, כניסתם של כלי רכב רובוטיים לשוק תזרוק עשרות אלפי אנשים אל מעגל האבטלה. אחת הבעיות החברתיות הגדולות של המאה ה-21 עומדת להיות מה לעשות עם פלח גדול באוכלוסיה שיהיה נטול אפשרות למצוא תעסוקה כלשהי, עם המעבר של יותר ויותר תחומי עיסוק לידיהם של מחשבים ורובוטים. |
|
||||
|
||||
ראובן צודק, וגם - במעגל אין פתח יציאה. |
|
||||
|
||||
שמי שנזרק ממערכת התעסוקה פעם אחת, נידון סטטיסטית להות מועסק ומפוטר לסרוגין. וילדיו וכ'ו. |
|
||||
|
||||
בלשכת התעסוקה נרשמים לחוג האבטלה (כלומר: תרגום שאילה מאנגלית). דרך אגב, נראה לי שגם את ה־Circles של גוגל פלוס תרגמו לעברית כ"מעגלים", ובדיונים של תנועות הפוסט-אוהלים מדברים כל הזמן על מעגלים (שהיו אמורים להיות חוגים). |
|
||||
|
||||
מזכיר במקצת את דוברי העברית שאינם חורגים מהמסגרת [הריבועית] בחושבם מחוץ לקופסא. |
|
||||
|
||||
חברה אחת הקימה בחניה שלה בארה"ב 70 עמדות טעינה עבור עובדיה. מן הסתם זה סוג של צ'ופר לעובדים, ושיפור תדמית פנימי וחיצוני, ולא למטרות רווח בפני עצמו. |
|
||||
|
||||
שני הדברים שציינת הם גורמים מרכזיים בהרבה ממה שהחברה הזו עושה (או לפחות במה שהיא מפרסמת). טוב, הם צריכים לא מעט green-wash כדי לפצות על טביעת-הרגל הפחמנית שלהם. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |