חוקרים: גילינו את תפקידו של התוספתן | 2906 | ||||||||
|
חוקרים: גילינו את תפקידו של התוספתן | 2906 | ||||||||
|
פרסומים אחרונים במדור "חדשות"
|
הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
||||
|
||||
אז יש מתכנן אינטלגנטי? |
|
||||
|
||||
עד עכשיו הטענה שקיים איבר בגוף האדם שאין לו שימוש פגמה במידה קלה באמינות של תורת האבולוציה, שגורסת שדברים כאלה לא ייתכנו. פתרון סתירה זו דווקא מחזק את טיעוני תומכי האבולוציה, ולא את טיעוני הבריאתנים. |
|
||||
|
||||
אז אני ואתה מבינים את תורת האבולוציה אחרת. כמו שאני מבין אותה, אבולוציה לא מונעת איברים שאין להם שימוש, אלא מפחיתה את הסיכוי לקיום תכונות שפוגעות בעליל ביכולת ההתרבות. כמו כן מדובר על תהליך דינאמי, ובכל רגע נתון אנו מצפים לראות תכונות שאינן אופטימליות. דווקא הקיום של איברים שאינם ''מהונדסים היטב'' הוא אינדיקציה טובה לתהליך כזה. |
|
||||
|
||||
ואיבר שרק אחרי מאות שנים של מחקר, ואלפי כריתות מוצלחות שלו, יש מי שחושב שהוא מצא את תפקידו הוא איבר "מהונדס היטב"? |
|
||||
|
||||
אתה מדבר על האונה הקידמית של המוח? |
|
||||
|
||||
קיומו של איבר שאינו נחוץ מחלישה הן את תורת האבולוציה, והן את תורת המתכנן התבוני (אם מניחים שהוא אכן תבוני). הן המתכנן והן האבולוציה שואפים ליעילות, ואיבר בלתי נחוץ לא עולה בקנה אחד עם אף אחת מהן. "אז למה יש לנו תוספתן?" היא שאלה שניתן, ואף יצא לי לשמוע זאת, להפנות למאמין כמו גם לספקן. נכון שבכל רגע נתון אנו מצפים לראות תכונות שאינן אופטימליות. אגדיל ואומר שקשה לי להאמין שיש בכלל תכונה *אופטימלית*. מאידך, התפתחות מאפס של איבר שאין בו כל שימוש היא כמעט ולא הגיונית ע"פ האבולוציה (והרי תחשוב איזה גיהינום צריכה לעבור תכונה גנטית מסויימת עד שהיא מוכיחה את עצמה וזוכה להיות חלק מהגנום). מאידך, הרבה פחות סביר שמתכנן תבוני יעשה שטות כזו, אלא אם מלבישים עליה כל מיני כוונות נסתרות (למשל, לבחון את האמונה שלו). בסופו של יום, כנראה שמעט מאוד אנשים, אם בכלל, שינו את אמונתם בעקבות ידיעה זו. ובצדק. |
|
||||
|
||||
מובן שהתפתחות מאפס של איבר נטול שימוש היא לא הגיונית מבחינה אבולוציונית, אבל המשך קיומו של איבר שאיבד את השימוש שלו הוא דבר סביר בהחלט. |
|
||||
|
||||
לא נכון, תורת האבולוציה לא גורסת כי לכל איבר בגוף חייב להיות תפקיד, למרות שהגישה הפונקציונליסטית הזו נפוצה למדי. היה זה סטיפן ג'יי גולד 1 שהסביר באחד מספריו את קיומן של פיטמות אצל גברים ואת העובדה שהאורגזמה הנשית ממוקמת בדגדגן ולא בוגינה בכך שהם נוצרו כתוצאה מהזהות הפיזיולוגית הבסיסית בין הגוף הזכרי והנקבי בשלבים המוקדמים של התפתחות העובר. או במלים אחרות, לגברים יש פטמות משום שלנשים יש צורך בהן ולנשים יש דגדגן משום שלגברים יש פין. הגישה הסטרקטוראליסטית הזו מאפשרת לתורת האבולוציה להתמודד גם עם איברים או תכונות שלכאורה (או באמת) אין להם שום שימוש. זהו כמובן לא ויכוח בין תומכי האבולוציה והבריאתנים (אותם שום טיעון מדעי לא יכול לשכנע, א-פריורי), אלא בין זרמים שונים בתוך הדיסיפלינה המדעית העוסקת באבולוציה. 1 למעוניינים, שם המאמר הוא Male Nipples and Clitoral Ripples. הוא פורסם לראשונה בכתב-העת Natural History ומאוחר יותר בכמה מספריו של גולד. |
|
||||
|
||||
1 אמא שלו קראה לו סטיבן, לא סטיפן (וגם לא שטפן ולא אסטבן) |
|
||||
|
||||
אימא שלו קראה לו Stephen, עלינו נותר לנסות לכתוב את השם באותיות המוכרות לנו, והאות הטובה ביותר לכך היא הפ"ה הרפויה. אבל תודה על ההערה המחכימה. אתה מוזמן להמשיך לתרום לדיון את ידיעותיך המרובות. |
|
||||
|
||||
כותבים בעברית כמו ששומעים - סטיבן, כמו שלא תקנה מכונית רנאולט ופג'אוט (הצרפתים האלה - למה הכל חייב להיות כל כך מסובך) אגב, כשהייתי ילד קראתי לא מעט ספרים של סטפן קינג, עד שהוא עיברת את שמו לסטיבן |
|
||||
|
||||
אני חשה חובה מביכה לציין שהאורגזמה הנשית לא בהכרח ממוקמת רק בדגדגן, אלא לפעמים גם בוגינה. |
|
||||
|
||||
זה כמובן נכון, וגולד מציין זאת במאמרו, אבל הגישה הרווחת (עד לפני זמן לא רב בכלל - המאמר נכתב ב-1991), המבוססת על פרויד, טענה כי אורגזמה קליטורלית (דגדגנית?) היא סימן לחוסר בשלות מינית, ועל האישה הבוגרת לחוות אורגזמה וגינלית בלבד. עד שנות החמישים, פחות או יותר, שלטה הגישה הקובעת כי אישה החווה אורגזמה קליטורלית בלבד הינה "פריג'ידית" מבחינה רפואית, כלומר לא הגיעה לבשלות מינית מלאה, ועליה לאלץ עצמה לחוות אורגזמה וגינלית בלבד. גולד מציין במאמרו כי הדו"ח של קינסי היה ראשית סופה של גישה זו משום שהוא הביא נתונים סטטיסטיים המראים כי אחוז ניכר מהנשים לא חווה אורגזמה וגינלית כלל, ונימק בכך שקירות הוגינה דלילים מאוד בקצות עצבים, במיוחד ביחס לדגדגן. |
|
||||
|
||||
חשבתי על התפיסה של פרויד לא מזמן - על ההירארכיה הכפויה בה (וגינלי נעלה על קליטורלי, מיניות המבוגר נעלה על מיניות הילד, וכמובן הגבר [בעל הפין] נעלה על האשה). כאילו היה חייב לסדר הכל בדירוג "מצעד המצעדים". לכאורה זו חשיבה מערבית בצורתה הידועה, אבל בעצם היה יכול גם לסדר ענפים-ענפים זה לצד זה, עם סוגים וזנים ומינים - ובחר שלא. אני מניחה שמיניות "ילדית" או "נשית" היתה איום של ממש, ואי אפשר היה להציב אותה כאופציה שווה. |
|
||||
|
||||
׳האבולוציה נוהגת כמי גשמים הזורמים מקו פרשת המים לעמק, האילוצים הפוטוגרפיים של השטח, מכתיבים למים תוואי עקלקל שאין לחזות את נתיבו במדויק. כל שניתן לדעת בוודאות שתוואי זה לעולם לא יהיה קו ישר המחבר בדרך הקצרה מפסגת ההר לעמק ושתמיד יהיו תוואים שהמים לא יעברו בהם׳ 1. לשאלה - למה האישה צריכה 2 שדיים 2, הרי גם שד אחד יכול להניק את הוולד היחיד 3, התשובה נסמכת על ׳עיקרון החצי׳ לפיו מספר הוולדות בלידה ממוצעת אצל יונקים הוא חצי ממספר הפטמות 4. סטיבן גיי גולד לוהג לברירה הטבעית במקרה של האישה כי הוא מתעלם מהסימטריה הדו צדדית של כפל האיברים כמו העין, אוזניים, ידיים ורגליים. —— 1 סביבה מול תורשה, השעון של פיילי. צבי ינאי 2 מזכיר את התייר שפגש חוצנית עם 3 שדיים ולמרות התלהבותו הוא הבין מייד שהואיל ויש לו רק 2 ידיים ולא 3, הרי שתמיד הוא ישאר מתוסכל. 3 האף שלנו נועד כדי לתמוך במשקפיים. 4 למעט החולד הערום שיש לו בממוצע 11 פטמות ו-11 וולדות. ולמרות החוסר הזמני כל הוולדות ממתינים בתורם באופן מופתי ולא נלחמים על כל פטמה פנויה. |
|
||||
|
||||
חוק החצי נשמע לי מוזר. לפרות כמעט תמיד יש עגל בודד, אבל 4 פטמות, לעומת זה לעיזים יש לרוב 2 גדיים (ולפעמים גם 3 או 4 ורק לעיתים נדירות גדי בודד), אבל רק 2 פטמות. |
|
||||
|
||||
גולד מציין את ׳עיקרון הסימטריות׳ במקרה של האישה כדי לסתור את ׳עיקרון החצי’ כהסבר נגדי לדבקות ב׳ברירה הטבעית׳ כפתרון לכל בעיה, המייצר ׳הסתגלויות מיטביות לכל מצב נתון׳ אבל כמו שאתה מציין הפרה והעז סותרים את ׳עיקרון החצי׳ אבל לא את ׳עיקרון הסימטריות׳ - 2/4. |
|
||||
|
||||
מה שלא ברור לי הוא - גם אם התוספתן איננו דרוש במיוחד בחברות מתקדמות וצפופות, מדוע הוא צריך לפתח דלקות בתדירות גבוהה יותר מאשר בחברות אחרות? מה זה, אפליה מתקנת? |
|
||||
|
||||
יש דעה כי קיים קשר בין אסתמה ומחלות אלרגניות אחרות (בהן קיימת פעילות יתר של חלק ממערכת החיסון) לבין חוסר חשיפה לאלרגנים בגיל צעיר... לפיכך ייתכן קשר דומה בין חוסר שימוש באיבר לבין דלקות בו.. --------------------------------------------------------- לא שאני חושבת שאין תיאוריות טובות יותר, ומחכה לדוגמאות |
|
||||
|
||||
חשבתי בהחלט על קשר כזה, אם כי אינני בטוחה שזה מקביל דווקא לעניין האלרגני (מאידך גיסא, זה דומה בעיניי לענייני עיניים: "עין עצלה" נוטה יותר להיפגע, לכאוב וכדו' מעין מסתכלת). אני תוהה מה זה אומר בכלל על שימוש באיברים או דברים אחרים. באישיות, למשל... |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
חשבתי גם על זה, אבל כאן ה''רעב'' עדיין איננו מחלה. |
|
||||
|
||||
הידיעה לא כוללת קישור למאמר המקורי, אלא רק לידיעה שגם בה מתואר מה שמתואר כאן, דהיינו, שיש חוקרים הסבורים שהם מצאו תפקיד לתוספתן בבני אדם. היות שלא מצאתי כיצד להגיע למאמר המקורי, קשה לי לחוות דעה. אומר רק שלא סביר שהם הצליחו להוכיח את התפקיד שהם מייחסים לתוספתן, וכנראה מדובר בניחוש בעלמא. לתוספתן יש תפקיד. בבעלי חיים אוכלי עשב הוא משמש לעיכול תאית. האדם אינו יכול לעכל תאית והתוספתן שלו קטן מאד. הוצגו כאן דעות שלכאורה איבר חסר תפקוד אינו ''הגיוני'' מבחינה אבולוציונית. ממש לא נכון. להיפך. קיימים איברים שיוריים רבים שאינם תפקודיים. אין שום כלל הכופה על איברים להיעלם. |
|
||||
|
||||
http://www.sciencedirect.com/science?_ob=ArticleList...
Biofilms in the large bowel suggest an apparent function of the human vermiform appendix Journal of Theoretical Biology, In Press, Accepted Manuscript, Available online 7 September 2007, R. Randal Bollinger, Andrew S. Barbas, Errol L. Bush, Shu S. Lin and William Parker |
|
||||
|
||||
חפש את "Biofilms in the large bowel suggest an apparent function of the human vermiform appendix" של R. Randal Bollinger, Andrew S. Barbas, Errol L. Bush, Shu S. Lin and William Parker שפורסם ב Journal of Theoretical Biology ונגיש בתשלום החל מה-7 לספטמבר. http://www.sciencedirect.com/science?_ob=ArticleList... |
|
||||
|
||||
אין בכוונתי לשלם $30 רק כדי לקרוא טענה של מישהו, אלא אם הוא ישלם לי קודם לכן $31 כדי לקבל את פרטי הפרפטום מובילה שלי (אין לי, אבל תמורת $31 יהיה לי). |
|
||||
|
||||
אני לא יודע איפה אתה עובד, אבל בדרך כלל מוסדות רפואיים מחזיקים ספריות ואפשר להזמין. |
|
||||
|
||||
נכון, והייתי מזמין אותו אם היה נראה לי חשוב. |
|
||||
|
||||
במיוחד בשבילכם, חברים: http://rapidshare.com/files/63255753/Bollinger.pdf.h... |
|
||||
|
||||
תודה. מה שנכתב במאמר הוא שצברי חיידקים הנקראים „ביופילם” נמצאים בריכוזים משתנים במעי הגס. ריכוזם יורד ככל שמתקרבים לקצה המעי, והוא מירבי בתחילת המעי הגס, מקום בו נמצא גם התוספתן. מכאן הם מסיקים ש„תפקידו” של התוספתן הוא לשמש מצע גידול לחיידקים האלה. יש בעייתיות בקפיצה הלוגית הזו. קודם כל – אין שום תימוכין. גם אם אנחנו מקבלים את התזה (ההגיונית) שיש סימביוזה בין המאכסן לבין הביופילם, אין שום נסיון להוכיח שהתוספתן ממלא תפקיד כלשהו בכך. אם הם היו מראים שאצל אנשים חסרי תוספתן יש עליה בתחלואה או ירידה בצפיפות הביופילם במעי, ניתן היה לשקול את התיאוריה האמורה. בינתים זוהי ספקולציה הנשענת על ממצא יחיד (ירידת צפיפות הביופילם לאורך המעי הגס), ממצא שניתן לפרש בהרבה דרכים אחרות. |
|
||||
|
||||
... ואין דין 30$ של מוסד ציבורי כדין 30$ פרטיים. |
|
||||
|
||||
אולי הם משלמים עבור גישה תקופתית בין כה וכה, ולא משנה כמה הם מנצלים את המנוי. |
|
||||
|
||||
סביר להניח שגוף האדם אינו יעיל ב-100 אחוז, אבל האבולוציה - או התקדמות אחרת - תהפוך אותו ליעיל למדי. מה שאני מחכה לו הוא המחקר שיסביר את הצורך האמיתי ב-2 כליות, ויחסל את המנהג המסוכן של תרומת כליות מאנשים חיים. |
|
||||
|
||||
דווקא יתירות היא בד''כ רעיון לא רע בכלל. מה שחבל לי זה שאין איזה לב קטן שמופעל במקרי חירום בלבד, עד שמתקנים את הלב הראשי - נראה לי בסיסי לכל מערכת בסדר גודל כזה |
|
||||
|
||||
אפשר גם שיפעל במקביל לראשי כל הזמן, כמו הריאות. מנגנון יותר פשוט משל כזה שמזהה הפסקת פעולה של השני, ונכנס רק אז לפעולה. דרך אגב: http://en.wikipedia.org/wiki/Pak_Protector |
|
||||
|
||||
אפשר אולי לאחד את שתי הכליות למועצה מקומית אחת. |
|
||||
|
||||
את מתכוונת לכליית אתא וכליית מוצקין? |
|
||||
|
||||
חשוב כמה משונה המושג "מוסר כליה". ____________ מה שמעלה גם את האפשרות להגדרה הבאה בתשבץ הגיון: נטול הפילטרים סובל מרגשי אשם (4, 5) (אין צורך לפתור, בהקשר הנוכחי זה מיידי. כל הקוראים זוכים בפרס: תלוש הנחה לדיאליזה) |
|
||||
|
||||
המשתיל הביא עליו אסון - 3, 4 ו-4. |
|
||||
|
||||
ג.ע.כ.? |
|
||||
|
||||
בהחלט :-) |
|
||||
|
||||
כדאי אולי להדגיש, שגם בתנאים (מופרכים) של סביבה בלתי-משתנה, האבולציה צפויה למצוא מינימום לוקלי - ולא את היעילות המרבית. |
|
||||
|
||||
המוטציות המתמידות עשויות לזרוק אותך גם למינימום גלובלי. |
|
||||
|
||||
ואללה, לא ידעתי ש-SA כל כך טוב. |
|
||||
|
||||
לקלינגונים אאל''ט יש שניים מהכל... |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |