 |
תודה.
מה שנכתב במאמר הוא שצברי חיידקים הנקראים „ביופילם” נמצאים בריכוזים משתנים במעי הגס. ריכוזם יורד ככל שמתקרבים לקצה המעי, והוא מירבי בתחילת המעי הגס, מקום בו נמצא גם התוספתן. מכאן הם מסיקים ש„תפקידו” של התוספתן הוא לשמש מצע גידול לחיידקים האלה.
יש בעייתיות בקפיצה הלוגית הזו. קודם כל – אין שום תימוכין. גם אם אנחנו מקבלים את התזה (ההגיונית) שיש סימביוזה בין המאכסן לבין הביופילם, אין שום נסיון להוכיח שהתוספתן ממלא תפקיד כלשהו בכך.
אם הם היו מראים שאצל אנשים חסרי תוספתן יש עליה בתחלואה או ירידה בצפיפות הביופילם במעי, ניתן היה לשקול את התיאוריה האמורה. בינתים זוהי ספקולציה הנשענת על ממצא יחיד (ירידת צפיפות הביופילם לאורך המעי הגס), ממצא שניתן לפרש בהרבה דרכים אחרות.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש