|
||||
|
||||
אין בכוונתי לשלם $30 רק כדי לקרוא טענה של מישהו, אלא אם הוא ישלם לי קודם לכן $31 כדי לקבל את פרטי הפרפטום מובילה שלי (אין לי, אבל תמורת $31 יהיה לי). |
|
||||
|
||||
אני לא יודע איפה אתה עובד, אבל בדרך כלל מוסדות רפואיים מחזיקים ספריות ואפשר להזמין. |
|
||||
|
||||
נכון, והייתי מזמין אותו אם היה נראה לי חשוב. |
|
||||
|
||||
במיוחד בשבילכם, חברים: http://rapidshare.com/files/63255753/Bollinger.pdf.h... |
|
||||
|
||||
תודה. מה שנכתב במאמר הוא שצברי חיידקים הנקראים „ביופילם” נמצאים בריכוזים משתנים במעי הגס. ריכוזם יורד ככל שמתקרבים לקצה המעי, והוא מירבי בתחילת המעי הגס, מקום בו נמצא גם התוספתן. מכאן הם מסיקים ש„תפקידו” של התוספתן הוא לשמש מצע גידול לחיידקים האלה. יש בעייתיות בקפיצה הלוגית הזו. קודם כל – אין שום תימוכין. גם אם אנחנו מקבלים את התזה (ההגיונית) שיש סימביוזה בין המאכסן לבין הביופילם, אין שום נסיון להוכיח שהתוספתן ממלא תפקיד כלשהו בכך. אם הם היו מראים שאצל אנשים חסרי תוספתן יש עליה בתחלואה או ירידה בצפיפות הביופילם במעי, ניתן היה לשקול את התיאוריה האמורה. בינתים זוהי ספקולציה הנשענת על ממצא יחיד (ירידת צפיפות הביופילם לאורך המעי הגס), ממצא שניתן לפרש בהרבה דרכים אחרות. |
|
||||
|
||||
... ואין דין 30$ של מוסד ציבורי כדין 30$ פרטיים. |
|
||||
|
||||
אולי הם משלמים עבור גישה תקופתית בין כה וכה, ולא משנה כמה הם מנצלים את המנוי. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |