בתשובה לראובן (לרגע), 08/10/07 12:03
 |
|
 |
||
|
||||
 |
עד עכשיו הטענה שקיים איבר בגוף האדם שאין לו שימוש פגמה במידה קלה באמינות של תורת האבולוציה, שגורסת שדברים כאלה לא ייתכנו. פתרון סתירה זו דווקא מחזק את טיעוני תומכי האבולוציה, ולא את טיעוני הבריאתנים. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אז אני ואתה מבינים את תורת האבולוציה אחרת. כמו שאני מבין אותה, אבולוציה לא מונעת איברים שאין להם שימוש, אלא מפחיתה את הסיכוי לקיום תכונות שפוגעות בעליל ביכולת ההתרבות. כמו כן מדובר על תהליך דינאמי, ובכל רגע נתון אנו מצפים לראות תכונות שאינן אופטימליות. דווקא הקיום של איברים שאינם ''מהונדסים היטב'' הוא אינדיקציה טובה לתהליך כזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואיבר שרק אחרי מאות שנים של מחקר, ואלפי כריתות מוצלחות שלו, יש מי שחושב שהוא מצא את תפקידו הוא איבר "מהונדס היטב"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מדבר על האונה הקידמית של המוח? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קיומו של איבר שאינו נחוץ מחלישה הן את תורת האבולוציה, והן את תורת המתכנן התבוני (אם מניחים שהוא אכן תבוני). הן המתכנן והן האבולוציה שואפים ליעילות, ואיבר בלתי נחוץ לא עולה בקנה אחד עם אף אחת מהן. "אז למה יש לנו תוספתן?" היא שאלה שניתן, ואף יצא לי לשמוע זאת, להפנות למאמין כמו גם לספקן. נכון שבכל רגע נתון אנו מצפים לראות תכונות שאינן אופטימליות. אגדיל ואומר שקשה לי להאמין שיש בכלל תכונה *אופטימלית*. מאידך, התפתחות מאפס של איבר שאין בו כל שימוש היא כמעט ולא הגיונית ע"פ האבולוציה (והרי תחשוב איזה גיהינום צריכה לעבור תכונה גנטית מסויימת עד שהיא מוכיחה את עצמה וזוכה להיות חלק מהגנום). מאידך, הרבה פחות סביר שמתכנן תבוני יעשה שטות כזו, אלא אם מלבישים עליה כל מיני כוונות נסתרות (למשל, לבחון את האמונה שלו). בסופו של יום, כנראה שמעט מאוד אנשים, אם בכלל, שינו את אמונתם בעקבות ידיעה זו. ובצדק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מובן שהתפתחות מאפס של איבר נטול שימוש היא לא הגיונית מבחינה אבולוציונית, אבל המשך קיומו של איבר שאיבד את השימוש שלו הוא דבר סביר בהחלט. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא נכון, תורת האבולוציה לא גורסת כי לכל איבר בגוף חייב להיות תפקיד, למרות שהגישה הפונקציונליסטית הזו נפוצה למדי. היה זה סטיפן ג'יי גולד 1 שהסביר באחד מספריו את קיומן של פיטמות אצל גברים ואת העובדה שהאורגזמה הנשית ממוקמת בדגדגן ולא בוגינה בכך שהם נוצרו כתוצאה מהזהות הפיזיולוגית הבסיסית בין הגוף הזכרי והנקבי בשלבים המוקדמים של התפתחות העובר. או במלים אחרות, לגברים יש פטמות משום שלנשים יש צורך בהן ולנשים יש דגדגן משום שלגברים יש פין. הגישה הסטרקטוראליסטית הזו מאפשרת לתורת האבולוציה להתמודד גם עם איברים או תכונות שלכאורה (או באמת) אין להם שום שימוש. זהו כמובן לא ויכוח בין תומכי האבולוציה והבריאתנים (אותם שום טיעון מדעי לא יכול לשכנע, א-פריורי), אלא בין זרמים שונים בתוך הדיסיפלינה המדעית העוסקת באבולוציה. 1 למעוניינים, שם המאמר הוא Male Nipples and Clitoral Ripples. הוא פורסם לראשונה בכתב-העת Natural History ומאוחר יותר בכמה מספריו של גולד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1 אמא שלו קראה לו סטיבן, לא סטיפן (וגם לא שטפן ולא אסטבן) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אימא שלו קראה לו Stephen, עלינו נותר לנסות לכתוב את השם באותיות המוכרות לנו, והאות הטובה ביותר לכך היא הפ"ה הרפויה. אבל תודה על ההערה המחכימה. אתה מוזמן להמשיך לתרום לדיון את ידיעותיך המרובות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כותבים בעברית כמו ששומעים - סטיבן, כמו שלא תקנה מכונית רנאולט ופג'אוט (הצרפתים האלה - למה הכל חייב להיות כל כך מסובך) אגב, כשהייתי ילד קראתי לא מעט ספרים של סטפן קינג, עד שהוא עיברת את שמו לסטיבן |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חשה חובה מביכה לציין שהאורגזמה הנשית לא בהכרח ממוקמת רק בדגדגן, אלא לפעמים גם בוגינה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה כמובן נכון, וגולד מציין זאת במאמרו, אבל הגישה הרווחת (עד לפני זמן לא רב בכלל - המאמר נכתב ב-1991), המבוססת על פרויד, טענה כי אורגזמה קליטורלית (דגדגנית?) היא סימן לחוסר בשלות מינית, ועל האישה הבוגרת לחוות אורגזמה וגינלית בלבד. עד שנות החמישים, פחות או יותר, שלטה הגישה הקובעת כי אישה החווה אורגזמה קליטורלית בלבד הינה "פריג'ידית" מבחינה רפואית, כלומר לא הגיעה לבשלות מינית מלאה, ועליה לאלץ עצמה לחוות אורגזמה וגינלית בלבד. גולד מציין במאמרו כי הדו"ח של קינסי היה ראשית סופה של גישה זו משום שהוא הביא נתונים סטטיסטיים המראים כי אחוז ניכר מהנשים לא חווה אורגזמה וגינלית כלל, ונימק בכך שקירות הוגינה דלילים מאוד בקצות עצבים, במיוחד ביחס לדגדגן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חשבתי על התפיסה של פרויד לא מזמן - על ההירארכיה הכפויה בה (וגינלי נעלה על קליטורלי, מיניות המבוגר נעלה על מיניות הילד, וכמובן הגבר [בעל הפין] נעלה על האשה). כאילו היה חייב לסדר הכל בדירוג "מצעד המצעדים". לכאורה זו חשיבה מערבית בצורתה הידועה, אבל בעצם היה יכול גם לסדר ענפים-ענפים זה לצד זה, עם סוגים וזנים ומינים - ובחר שלא. אני מניחה שמיניות "ילדית" או "נשית" היתה איום של ממש, ואי אפשר היה להציב אותה כאופציה שווה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
׳האבולוציה נוהגת כמי גשמים הזורמים מקו פרשת המים לעמק, האילוצים הפוטוגרפיים של השטח, מכתיבים למים תוואי עקלקל שאין לחזות את נתיבו במדויק. כל שניתן לדעת בוודאות שתוואי זה לעולם לא יהיה קו ישר המחבר בדרך הקצרה מפסגת ההר לעמק ושתמיד יהיו תוואים שהמים לא יעברו בהם׳ 1. לשאלה - למה האישה צריכה 2 שדיים 2, הרי גם שד אחד יכול להניק את הוולד היחיד 3, התשובה נסמכת על ׳עיקרון החצי׳ לפיו מספר הוולדות בלידה ממוצעת אצל יונקים הוא חצי ממספר הפטמות 4. סטיבן גיי גולד לוהג לברירה הטבעית במקרה של האישה כי הוא מתעלם מהסימטריה הדו צדדית של כפל האיברים כמו העין, אוזניים, ידיים ורגליים. —— 1 סביבה מול תורשה, השעון של פיילי. צבי ינאי 2 מזכיר את התייר שפגש חוצנית עם 3 שדיים ולמרות התלהבותו הוא הבין מייד שהואיל ויש לו רק 2 ידיים ולא 3, הרי שתמיד הוא ישאר מתוסכל. 3 האף שלנו נועד כדי לתמוך במשקפיים. 4 למעט החולד הערום שיש לו בממוצע 11 פטמות ו-11 וולדות. ולמרות החוסר הזמני כל הוולדות ממתינים בתורם באופן מופתי ולא נלחמים על כל פטמה פנויה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חוק החצי נשמע לי מוזר. לפרות כמעט תמיד יש עגל בודד, אבל 4 פטמות, לעומת זה לעיזים יש לרוב 2 גדיים (ולפעמים גם 3 או 4 ורק לעיתים נדירות גדי בודד), אבל רק 2 פטמות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גולד מציין את ׳עיקרון הסימטריות׳ במקרה של האישה כדי לסתור את ׳עיקרון החצי’ כהסבר נגדי לדבקות ב׳ברירה הטבעית׳ כפתרון לכל בעיה, המייצר ׳הסתגלויות מיטביות לכל מצב נתון׳ אבל כמו שאתה מציין הפרה והעז סותרים את ׳עיקרון החצי׳ אבל לא את ׳עיקרון הסימטריות׳ - 2/4. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |