 |
|
 |
||
|
||||
 |
זה כמובן נכון, וגולד מציין זאת במאמרו, אבל הגישה הרווחת (עד לפני זמן לא רב בכלל - המאמר נכתב ב-1991), המבוססת על פרויד, טענה כי אורגזמה קליטורלית (דגדגנית?) היא סימן לחוסר בשלות מינית, ועל האישה הבוגרת לחוות אורגזמה וגינלית בלבד. עד שנות החמישים, פחות או יותר, שלטה הגישה הקובעת כי אישה החווה אורגזמה קליטורלית בלבד הינה "פריג'ידית" מבחינה רפואית, כלומר לא הגיעה לבשלות מינית מלאה, ועליה לאלץ עצמה לחוות אורגזמה וגינלית בלבד. גולד מציין במאמרו כי הדו"ח של קינסי היה ראשית סופה של גישה זו משום שהוא הביא נתונים סטטיסטיים המראים כי אחוז ניכר מהנשים לא חווה אורגזמה וגינלית כלל, ונימק בכך שקירות הוגינה דלילים מאוד בקצות עצבים, במיוחד ביחס לדגדגן. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
חשבתי על התפיסה של פרויד לא מזמן - על ההירארכיה הכפויה בה (וגינלי נעלה על קליטורלי, מיניות המבוגר נעלה על מיניות הילד, וכמובן הגבר [בעל הפין] נעלה על האשה). כאילו היה חייב לסדר הכל בדירוג "מצעד המצעדים". לכאורה זו חשיבה מערבית בצורתה הידועה, אבל בעצם היה יכול גם לסדר ענפים-ענפים זה לצד זה, עם סוגים וזנים ומינים - ובחר שלא. אני מניחה שמיניות "ילדית" או "נשית" היתה איום של ממש, ואי אפשר היה להציב אותה כאופציה שווה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש והצהרת נגישות
|
© כל הזכויות שמורות |