סטריאוטיפים, פתיחות, הומור עצמי ודו קיום | 1701 | ||||||||||
|
סטריאוטיפים, פתיחות, הומור עצמי ודו קיום | 1701 | ||||||||||
|
פרסומים אחרונים במדור "תקשורת"
|
הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
||||
|
||||
ועדיין לא ענו לך. האם היציאה מן הארון פסחה על האייל? |
|
||||
|
||||
לא, כל הגאים, הגאות, הבי והטרנס עדיין לא התאוששו מהמסיבות שלהם אתמול עד לשעות הקטנות של הלילה. תן להם עוד כמה שעות להתעורר. |
|
||||
|
||||
אתמול, אגב, היה יום ההולדת שלי. אבל לא ידעתי שעשו מזה חג גדול כל כך (ועוד בקהילה). |
|
||||
|
||||
מאמר קליל ומעניין . האם מישהו יכול להזכיר משהו מהתבטאויותיו של הזמר (המנוח) מאיר אריאל בנוגע לקהילה ההומו-לסבית ? הדברים אשר בגללם יצא קצפם עליו והוא סירב להתנצל כמדומני בגינם . למיטב זכרוני , הוא אמר דברים שמחזקים את הסטראוטיפים בקשר לאנשי הקהילה אך לא יותר מכך , האם מישהו זוכר משהו אחר ? |
|
||||
|
||||
תגובה 19620 |
|
||||
|
||||
כן,אבל מה בדיוק הוא אמר ? אולי דברים שנאמרו בזמנו , דהיינו לפני מספר שנים , נחשבו ל"קשים" ואילו היום היו מתקבלים אחרת . |
|
||||
|
||||
נדמה לי שאתה טועה , מי שדיבר נגד ההומואים זה היה אריאל זילבר. הנושא הזה מאוד טעון ,וכל איש ציבור שמתבטא סביב זה זוכה לכותרות. אבל זה בסך הכל מחלה. |
|
||||
|
||||
גם מאיר אריאל. הוא אמר שהוא רואה בזה משהו ''לא טבעי''. |
|
||||
|
||||
זה שהוא אמר שזה ''לא טבעי'', לא בהכרח אומר שהוא נגד. רק שזה לא טבעי. |
|
||||
|
||||
עד כמה שאני זוכר, מדבריו השתמע שהוא "לא בעד", אבל גם לא "נגד" באופן חריף כמו אריאל זילבר לדוגמה. גידי אהרונוביץ הזכיר קצת את הפרשה כאן: תגובה 129479 |
|
||||
|
||||
ועל התבטאות כזאת סבתא שלי היתה אומרת " ויש עוד משהוא חדש?" |
|
||||
|
||||
אני מכיר את "הכי גאים שיש" רק משיחות עם ידידותיי שראו את הסדרה, הסדרה הזאת כמובן שוב תעודד את המין הנשי, ונוסף תעלה את רמת השאלות- למה אתה לא מצליח להיות כ"כ מסודר/ נקי/ מטופח מה עם סדרה על לסביות מחוטבות?? |
|
||||
|
||||
הסדרה "The L Word" תעלה לשידור מאוד בקרוב, והיא מופקת על ידי ערוץ showtime, אותו ערוץ שמפיק את queer as folk. אחד ההסברים ליצירתה של הסדרה החדשה הוא תלונות מהקהל הקווירי על הייצוג של לסביות בסדרה queer as folk בצורה מונוליתית ומשעממת. נחכה ונראה. |
|
||||
|
||||
ההשכלה שלי ב queer as folk מתמצה במספר פרקים מהסדרה האמריקאית ואולי איזה פרק וחצי מהבריטית, אבל ממה שראיתי ממש לא הייתי מגדיר את האמריקאית כגרסה סכרינית של הבריטית. דווקא תמיד חשבתי שהסדרה הזו היא אחת הדוגמאות הנדירות למקרה שבו החיקוי האמריקאי יותר טוב מהמקור הבריטי (אולי זה כי ראיתי את האמריקאית קודם, וקשה היה לי לראות את המכוער שהבריטים בחרו לתפקיד הגבר סקסי (בריאן)). ----- אם את כבר מדברת על תכניות מציאות "הומואיות", מה דעתך על boy meets boy? |
|
||||
|
||||
את boy meets boy לא ראיתי, אבל עכשיו שהזכרת אותה - אחפש אותה בלוח המשדרים. אשר ל-queer as folk: גם אני ראיתי את הגרסה האמריקאית קודם. העונה הראשונה של שתי הסדרות דומה למדי, וזאת כיוון שהמפיקים של הגרסה האמריקאית התחייבו למפיקי הסדרה הבריטית לא לשנות את העלילה. בעונה השנייה הדרכים מתפצלות. בעוד שהעלילה האמריקאית נהיית יותר חינוכית, העלילה הבריטית יוצאת מכלל שליטה ומסתיימת באופן מטורף ומופלא, על גבול המדע הבדיוני. אני ממליצה לתת לסדרה הבריטית עוד צ'אנס, ואני חייבת להודות שחיבבתי הרבה פחות את הסדרה האמריקאית אחרי שצפיתי בגרסה הבריטית. לגבי בריאן/סטיוארט, לא נותר לי אלא להסכים אתך... אבל הקסם השופע מן השחקן הבריטי מפצה, לפחות חלקית, על העניין האסתטי, לטעמי. |
|
||||
|
||||
OK, אם ייצא לי אני אנסה לראות את הסדרה הבריטית. אני לא כל כך אוהב את straight eye - סדרות home improvement לא ממש עושות לי את זה. לעומת זאת סדרה שאני ממש אוהב, ואני לא חושב שההומו מוצג בה באופן סטראוטיפי, היא six feet under. (נדמה לי שבארץ קוראים לה "מתחת לפני האדמה") |
|
||||
|
||||
היא נקראת כאן ''עמוק באדמה'', היא אכן סדרה משובחת וזוג ההומואים חף מכל סטראוטיפיות. |
|
||||
|
||||
שאלת ייצוג הקהילה ההומו-לסבית בטלביזיה היא שאלה מורכבת מאד, אבל צריך לשים לב למה שנאמר כבר בכותרת המשנה - מדובר ב"שעשועון מציאות". מבחינה ז'אנרית, אפשר להניח שבז'אנר הבדיון אליו משתייכת הסדרה "הכי גאים שיש" (שאהבתי) אי אפשר להחצין תמיד את ההומור והפתיחות, פשוט כי זו לא בהכרח הזירה הנכונה. הבדיון בא לשקף נתח מה"מציאות", והשעשועון הנוכחי בא לשעשע. אם הוא לא היה משעשע הוא לא היה שעשועון. ככה זה. אם "הכי גאים שיש" באה להעביר מסרים עמוקים יותר, מן הסתם היא עשויה לשעמם כמה אנשים, אבל היא בוודאי עשתה קצת חסד עם הקהילה ההומו-לסבית, שזכתה לתכנית עם הצלחה ראויה לציון, עם קהל צופים נרחב מאד, שנחשפים למשהו מעבר לסטריאוטיפים. עייפנו, אולי, כדברי המאמר, ובאמת מגיע לנו קצת להשתשעשע, אבל זה לא אומר שאפשר מעכשיו לחזור ולהציג תמיד דווקא את הסטריאוטיפים - כי מה יהיה עם נשים? אולי עייפנו גם מהפמיניזם? שינוי תודעתי ומציאותי צריך לבוא מכל העברים - גם הבדיון וגם משעשועוני המציאות - ולא תמיד כדאי להיכנע דווקא לנטיה המיידית - להשתעשע. |
|
||||
|
||||
לפני כמה זמן המלצתי עליו. בתי הראתה לי dvd שלו ומאד נהנתי וצחקתי וההומור האינטלגנטי של הטרנסווסטייט הבריטי הזה. |
|
||||
|
||||
כן, אבל אדי איזאר הוא במפורש סטרייט. טרנסוטיסט, אבל סטרייט. ככה לפחות הוא טוען בראיונות וגם במופעים שלו (ראיתי את רובם, שמעתי הקלטות של כולם). |
|
||||
|
||||
זה דוגמא לקומיקאי (גאון) שלשמוע את ההקלטות שלו מבלי לראותן זה הפסד רציני. שלא כמו, נאמר, גורג' קרלין או ריצ'רד פריור. כנסו לקאזה בהמוניכם והורידו (וידאו). |
|
||||
|
||||
התחושה שלי היא שהסדרה הזו – כמו קוויר אז פולק – מייצגת את חייהם האמיתיים של הומואים (לסביות? הס מלהזכיר!) בערך כמו ש"חברים" מייצגת את חייהם של רווקים בדימונה. רוב ההומואים, אחרי הכל, הם בורגנים זעירים שאינם שונים במאום משכניהם לקוטג' הדו-מפלסי ברחוב כיסופים בהרצליה. הבחירה החוזרת ונשנית בייצגים זוהרים, יפים ומרתקים שרואים ב"בטוב טעם, בהתחשבות, בנקיון ובאסתטיקה ערכים ומשאבים שכדאי לאמצם" היא עיוות של המציאות שאפשר לראות בו גם סוג של אנטי-הומואיות בסגנון הפוך-על-הפוך, נוסח הפילושמיות שהיא היפוך הסטריאוטיפים של אנטישמיות ובליבתה נותנת להם בעצם אישור. ההומואים בסדרה הזו אינם מנטרלים את הסטריאוטיפים אלא מחזקים אותם מעצם חד-הממדיות ההפוכה כאן. |
|
||||
|
||||
Thanks, Uri, for this interesting comment. Of course you're making a great point; one could say, of course, that the misrepresentation of gay life on television (Queer as Folk and Queer Eye indluded) isn't any different from the misrepresentation of straight life in 'Friends' and such, and therefore should not be criticized beyond the regular criticism against misrepresentation on TV in general; but perhaps one would expect from a show such as Queer as Folk, which supposedly is more aware of alternative lifestyles, minorities and social justice, to show more consideration of this issue than your average straight TV show. So I do agree, to an extent. It would be too much to expect Queer Eye, which is a fun show that has no aspirations to be socially important, to take us one step further in this direction... I think that embracing stereotypes and differences from a position of power has its own worth, albeit limited.
|
|
||||
|
||||
אין לי התנגדות עקרונית לתוכניות ממין הנדונה. מה שמפריע לי הוא שזהו המייצג הכמעט יחידי של "הומואיות חיובית". מה שחסר לי, אם אפשר לקרוא לזה כך, הוא קולות נוספים ופן מעט פחות תועמלני ודרמטי ומעט יותר "יומיומי". לדוגמה, קיום תוכנית "בראוואדו" מסוג הנזכר הייתה מפריעה לי הרבה פחות אם הייתה גם, נאמר, סדרת טלויזיה המתארת את חייו של סגן ראש המועצה בדימונה, עסקן תחמן מן השורה שהוא גם הומו. איש שחותר למעמד, רוקם תככים, מנהל קשרים עם אנשים וגם, כחלק מחייו, עסוק במציאת קשרים עם גברים. במלים אחרות, נקודת מבט שאינה מסתכלת על ההעדפה המינית של אדם כציר העיקרי או היחידי של קיומו ושל הקשרים שהוא קושר. תיקון: אורי עם חולם, Ori. |
|
||||
|
||||
זה פחות או יותר מה שקורה ב six feet under |
|
||||
|
||||
אוי, וסליחה, אורי (Ori) על האיות הלא נכון של השם שלך... זה מה שקורה במעברים מעברית לא מנוקדת לאנגלית. |
|
||||
|
||||
מה שמעלה שאלה נוספת: עד כמה הנטייה המינית של קווירים היא נדבך חשוב בזהות שלהם? ייתכן שלסטרייטים, המצויים בלב הקונצנזוס החברתי, קל יותר עם "נקודת מבט שאינה מסתכלת על ההעדפה המינית של אדם כציר העיקרי או היחידי של קיומו". ועל זה אמרה חברה טובה שלי, בהקשר אחר, שיש סיבה למה אין White History Month. כיוון שאנחנו כל כך רגילים לראות, נניח, תכניות על סגן ראש המועצה בדימונה, עסקן תחמן שהוא סטרייט, בלי לחשוב על העובדה שהוא סטרייט כי זו ברירת המחדל החברתית אליה הורגלנו, אנחנו לא רואים עד כמה ההעדפה המינית של אדם היא מרכזית לחייו: נישואין - ילדים - בנות זוג - דייטים - כל הדברים האלה נראים בעינינו "יום יומיים", "פחות תועמלנים ודרמטיים", מובנים מאליהם וחלק בלתי נפרד ממרקם החיים שלנו, כי התרגלנו לראות אותם כך. בעצם, הסטרייטיות של הסטרייט היא מרכזית לחיים שלו באותה מידה, ולא פחות, משהקוויריות של הקוויר מרכזית לחייו שלו. ההבדל הוא, שקוויריות היא יוצאת דופן מבחינה חברתית (ו, כפי שיקפצו תיכף המדענים שבחבורה, גם מבחינה סטטיסטית), ולכן יש לה בולטות כתכונה מרכזית של האדם (מה שקוראים master status). |
|
||||
|
||||
אני לא חושב שיש אדם שהזהות המינית שלו אינה עניין מרכזי (או העניין המרכזי) בחייו. אם הובן אחרת, הרי שניסוחי היה לקוי או שגוי. כוונתי הייתה שאני חש שיש דגש מופרז על התבוננות באנשים דרך חריץ המיניות שלהם. אקח כדוגמה סיטואציה טיפוסית בחיי כולנו: אנו נכנסים לחדר שבו נמצאים גברים ונשים שאינם מוכרים לנו. בהנחה שאיננו מאוהבים ברגע זה במישהו שאינו נמצא בחדר נבצע מן הסתם "סריקת פוטנציאליים" כדי לבדוק אם יש בחדר אדם שעמו היינו רוצים לקיים יחסי מין (טוב, קשר עמוק, הדדי ומספק). עד כאן כולם, גברים, נשים, הומואים ושלא, יתנהגו באותה צורה בדיוק. אלא מאי, שבסדרות או סרטים בהם משתתפת דמות הומואית היא תוצג כמי שממשיכה באופן מתמיד להתייחס להיבטים הפיסיים השונים של מושאי תשוקתה, התאמה לקיום יחסי מין, וכדומה – לרוב במונחים הומוריסטיים, שבתרגום ל"סטרייטית" היו נחשבים בלתי-מהוגנים בתכלית, אך משום שהם מגדירים באופן מובנה את ההומו כקוריוז שולי, הם מתקבלים כסבירים. סצינה לדוגמה קצרה כזו, כמיטב כשרוני המוגבל: שני הומואים נכנסים למסיבה. הומו א': או, אתה רואה את הבחורון החמוד שם? הומו ב': מי, זה שעולה עכשיו במדרגות עם החבילה? הומו א': או, הייתי שמח אם הוא היה עולה עם החבילה קצת על המדרגות שלי. הומו ב': אתה מתכוון שהיית שמח אם הוא היה יורד במדרגות שלך. הומו א': עם החבילה שלו, שלא ירד, שלא ירד. בתרגום לסטרייטית פשוטה סצינה כזו הייתה נשמעת ככה: שני סטרייטים נכנסים למסיבה. סטרייט א': אתה רואה את הכוסית המדליקה הזאת? סטרייט ב': מי, זאת שמוצצת סוכריה מאחור? סטרייט א': רק שתבוא תמצוץ לי קצת את הסוכריה. סטרייט ב': אתה מתכוון שהיית שמח להכניס לה מאחור? סטרייט א': אם החור נראה כמו מאחור, באמת שלא תמצוץ. מובן שסצינה א' – בניסוח מעט יותר שנון – היא כמעט סטנדרטית. סצינה ב' לא תוצג כמעט לעולם, אפילו לא בשיח גס בבית מרזח. בהחלט מובן כי אצל הומואים, כמו אצל כל אחד אחר, מיניות היא נושא מרכזי, אך העובדה שברוב המקרים מוצגים ההומואים כמי שקיומם שטוח וחד-ממדי כך שכל התייחסות שלהם לאדם אחר נעשית מנקודת מבט מינית היא סממן מובהק של הסטריאוטיפים השולטים עדיין בהצגתם. לבד ממיעוט קטן יחסית, אצל הומואים "במציאות" פני הדברים שונים: ההתייחסות לבני אדם אחרים היא, קודם כל, כבני אדם אחרים ולא כקוסים, פוטנציאלים או בחינות המתמקדות רק בהיבט המיני של קשר בין בני אדם. כשמישהו ניגש לעובד במשרד ושואל אותו איפה נמצא/ת X התשובה של הומו או סטרייט לא תהיה בדרך כלל "אה, אתה מתכוון לכוסונ/ית עם התחת השובב?" אלא "X עם הקוקו?" או משהו ממותן בהרבה. |
|
||||
|
||||
אגב, אתמול בדאבל דייט היה ספיישל זוגות חד-מיניים. מעניין שהבחורות - שתיהן דו-מיניות עם העדפה (רוב הזמן) לגברים, צללו מיד למגע וכמעט סקס (סביר להניח שהיה גם סקס, אבל החולערות חתכו את הקטע הזה). הגברים, לעומת זאת, דווקא היו מאוד זהירים כל הזמן1, וסיימו את הדייט בנשיקה על הלחי, למרות שהחליפו טלפונים. וההבדל? עבור הנשים, הדו-מיניות, המפגש עם אשה אחרת הוא סתם קטע מיני. את מערכות היחסים שלהן, אם בכלל, הן תחפשנה אצל גברים. עבור הגברים מדובר היה בחיפוש אמיתי (עד כמה שדייט בטלוויזיה יכול להיות חיפוש אמיתי) אחרי קשר פוטנציאלי, כי גברים זאת האופציה היחידה עבורם, כחד-מיניים. 1 חוץ מהקטע שאחד מהם שאל את השני אם הוא רוצה לטעום את מתכון החביתה עם בננה שלו. איכס! (דובי, בניתוח פסיכולוגי מעמיק של תוכנית בידור דבילית (אך משעשעת להפליא).) |
|
||||
|
||||
"עבור הנשים, הדו-מיניות, המפגש עם אשה אחרת הוא סתם קטע מיני. את מערכות היחסים שלהן, אם בכלל, הן תחפשנה אצל גברים". ואת זה לקחנו מאיפה בדיוק? ולמה אי אפשר להניח שאנשים דו מיניים יכולים לקיים מערכות יחסים רומנטיות מלאות ומספקות עם *בני אדם* באשר הם? מיניות של אנשים היא דבר הרבה יותר מורכב ממה שעולה מה"קביעה" הזו. למי שרוצה ללמוד קצת יותר מעבר להנחות בלתי מבוססות:http://www.amazon.com/exec/obidos/tg/detail/-/155583... |
|
||||
|
||||
אמממ, סליחה? אני, כאילו, דיברתי על הנשים הספציפיות הללו, אותן הגדרתי ככאלו שמעדיפות, בד"כ, גברים. הנשים עבורן הן סטוץ, במקרה הזה. לא ניסיתי לטעון כאן משהו כללי לגבי כל הדו-מיניים. |
|
||||
|
||||
לא. אתה כתבת בפירוש ''עבור הנשים הדו מיניות...'' ולא סייגת את אלו שהופיעו בטלוויזיה מדו מיניות אחרות. פרט לכך, הצימאון השוביניסטי לראות סקס בין שתי נשים (שאותו החולירות חתכו כמובן...) לעומת ההומופוביה שטמונה בזעזוע ממשפט החביתה עם הנקניקיה, לא מאירה אותך באור חיובי וליברלי. |
|
||||
|
||||
סליחה. בננה. לא נקניקיה. |
|
||||
|
||||
משעשע איך הכשרות חדרה גם לכאן. |
|
||||
|
||||
אבל זו חביתה... לא פודינג. מה עניין כשרות? (תגידי, כל פתיל ששתינו דנות בו, מחויב למצוא עצמו בתהומות?) |
|
||||
|
||||
ומהי חביתה בלי קפה בצד? |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
בערך כמו שכשבבית משפט יושב הרכב של 3 שופטות, מיד עולה השאלה האם הדבר תקין או לא, כאשר הרכבים של 3 שופטים הם הנורמה. |
|
||||
|
||||
מה שמעלה מחדש את התהייה מתגובה 182037 |
|
||||
|
||||
מה, בדיוק, מפריע לך? ציפית ליציאה המונית מהארון בעקבות המאמר? אולי פשוט אין כאן נושאים מספיק מעוררי-מחלוקת. כדאי גם לזכור שרבים מהאיילים (כולל אותי) לא ראו את התכנית ששידורה מאותגר גיאוגרפית. (המאמר, אגב, כייפי ומרענן.) |
|
||||
|
||||
Which raises another question (sorry for posting in English, I'm on campus and my computer is linguistically challenged): do you think this kind of show would ever be broadcasted in Israel, and would it be successful?
|
|
||||
|
||||
ומדוע לא? לא ידוע לי שצונזרו בישראל תכניות שאינן פורנוגרפיות במפורש (לפחות לא בשנים האחרונות). למה "סקס והעיר הגדולה" כן וזה לא? בגלל ההומוסקסואליות? אינני סבור שישראל הומופובית יותר מאמריקה - אולי להיפך? אם התכנית תצליח, זה כבר תלוי באיכותה, ואינני מכיר אותה - אני רק יודע שכמה חברים (ישראליים) שלי מרוצים ממנה עד מאוד. אגב, אני מצטרף לדעה שהובעה בתגובה 182270: סדרה שנושאה הוא אחר וגייז מופיעים בה כבדרך-אגב, היא לטעמי יותר אפקטיבית במסמוס דעות קדומות מתכנית כמו queer eye. אבל מסמוס דעות קדומות זה כמובן לא הסיבה היחידה ליצור תכנית, ואם queer eye באמת מהנה כמו שאומרים, אז יופי. |
|
||||
|
||||
מאחר ו queer as folk שודר בארץ, אז בוודאי שהתוכן ההומואי לא ימנע מהסדרה להיות משודרת בארץ. ככלל, הטלוויזיה בארץ יותר ליברלית מבארה"ב (למשל, Oz שודר בארץ בערוץ 2, בעוד שבארה"ב סדרה כזו יכולה להיות משודרת רק בכבלים). עם זאת, לא הייתי מהמר שהסדרה הזו תשודר בארץ מהר מדי, מאחר ונראה שסדרות מציאות למיניהן מצליחות בעיקר כשהן מקומיות (האפקט של המציאות מתעמעם כשמדובר באנשים שאתה לא יכול להזדהות איתם ומדברים בשפה זרה). דרך אגב, מה את חושבת על will&grace? |
|
||||
|
||||
לא ציפיתי ליציאה המונית מהארון (אם כי הייתי שמח לגלות מגוון רחב יותר של אוכלוסיות מגיב באייל), אלא, נגיד זאת כך: דיון מהסוג הזה מזמין תגובות רבות יותר, פתילים ארוכים ולוהטים (במובן הוויכוח) ובקיצור "שמח". מיעוט התגובות כנראה הוא משום שכדבריך, שידור התכנית מאותגר גיאוגרפית ולא הרבה איילים (כולל גם אותי) ראו על מה מדובר. הרי להניח שמיעוט התגובות נובע מזה שהומואיות כבר התקבלה בחברה עד כדי כך שמשעמם לדבר על הנושא, זה קצת מוגזם, לא? וכדי להפיח רוח חיים בדיון, הרי הידיעה הבאה, חמה מברזיל: |
|
||||
|
||||
דווקא הנסיון שלך להפיח רוח חיים בדיון, ואולי לייצר פתילים ארוכים ולוהטים, מדגים את הנקודה שלי. כמה איילים, לדעתך, יצאו *להגן* על החלטת ראש העיר הברזילאי לאסור הגירת גאים לעירו? כשכתבת שהיית שמח לגלות מגוון רחב יותר של "אוכלוסיות מגיב", אני מניח שלא כיוונת לחסרונם של כאלה הסוברים שאיסור כזה הוא מבורך. ודיון שבו כולם מסכימים עם כולם שהמעשה פסול, זה לא נקרא "שמח". בקיצור, כנראה שעדיין לא "הומואיות כבר התקבלה בחברה עד כדי כך שמשעמם לדבר על הנושא", ולא כך טענתי, אבל צריך להתאמץ קצת יותר אם רוצים באמת לעורר דיון בנקודות רגישות. לטעמי, המאמר של הדר לא עשה זאת (וזה לא לרעתו), וגם לא ההפנייה החמה שלך לברזיל. |
|
||||
|
||||
אומרים שהיה פה "שמח". נסה ותהנה: דיון 1511 |
|
||||
|
||||
וכמובן, היו גם דיון 312 והמשכו, דיון 313. |
|
||||
|
||||
וגם בדיונים אלה היו די מעט תגובות, וזה גם צויין שם תגובה 10124 |
|
||||
|
||||
תגובה באמת תמוהה קצת, אני זוכר שקראתי אותה ולא כל-כך הבנתי (הנה, אני גם הגבתי ל-"דיון על הומואים". אז "יחשבו שאני הומו"? למה, ואז מה?). בכל אופן, הדיונים ההם עוסקים בצורה ישירה בנושא רגיש, ומספר התגובות איננו רחוק מדי מהממוצע לתקופה ההיא. בדיון הנוכחי לא נראה לי שמישהו שרצה להגיד משהו התבייש להגיד אותו, בשמו. |
|
||||
|
||||
את אלו שלא רוצים שיחשבו שהם הומואים קל בדרך כלל לאתר. הם תמיד ידאגו לכלול, במקום כלשהו בתגובתם, משהו בנוסח ''אמנם אני אינני הומו אבל...'' או ''גם סטרייטים כמוני...'' וכן הלאה. |
|
||||
|
||||
אך חושבתני שפתילים הרבה נוצרו הודות לתגובותי בדיון ההוא. אין כמו לשבור את הקונצנזוס החמים-ליברלי המעושה ששולט באתר. |
|
||||
|
||||
אלא שכמו שאמר אותו הילר והומופוב מזהיר של "שידורי המהפכה": אתה כן הומו. |
|
||||
|
||||
וכרגע גם דיברת על עצמך בלשון נקבה (''חושבתני''), בטעות פרוידיאנית שקופה. |
|
||||
|
||||
ויש דרכים נוספות להכרזה על סטרייטיות בתגובה. אלגנטית במיוחד היא זו: בתקופה האחרונה אני רואה ברחוב יותר ויותר פרסומות בהן מופיעים גברים בהבעות, תנוחות גוף, לבוש (בגדי מלחים למשל) ואף מגעים שאינם משתמעים לשתי פנים. זאת, למרות שמודעות אלו מיועדות לרוב הסטרייטי (אני מניח). אתמול ראיתי פרסומת למשהו שקוראים לו רנואר (בושם? אופנה? אישה?) שהדוגמנית שם עם לסת תחתונה לא נורמטיבית. ויש גם את שני הגברים האלו של חברת החשמל שגרים ביחד, עם השמות "שקע" ו"תקע"... מה אני אמור להבין מזה? איזה מסר זה מעביר לנוער העומד לפני גיוס? אני בהלם, שוק וזעזוע ואפילו טיפה המום. האם סטרייטיות היא כבר לא לעניין? אני מרגיש מאויים. ברשותכם, כדי להקל מן העומס על שרת האייל אכלול כבר בתגובה זו גם את המשך הפתיל: האייל האלמוני: הומופוב? אפופידס: נהפוך הוא, לסבופיל! האייל האלמוני: איך זה להיפך? אפופידס: תאמין לי שאם רק לא היית מתיישר עם הלוגיקה השלטת היית רואה כמה שזה להיפך. ...וככה זה המשיך כל אותו הלילה בין שני האיילים, עד שבאו עורכיהם ואמרו: "הגיע זמן העברת המשך פתיל דלוח זה לאימייל". וברצינות: למרות רתיעה שגורמות לי פרסומות אלו (אם כי קטנה ואני עובד על זה!), אני רואה בהן נדבך חשוב בנורמטיביזציה של העדפות רומנטיות ומיניות שעדיין זקוקות לכך. |
|
||||
|
||||
או, אני שמחה שמישהו מעלה את זה, כי גם לדעתי שקע ותקע הם זוג (שלא לדבר שהשמות שלהם מרמזים יותר מדי אינפורמציה על הרגליהם המיניים), אבל כשאמרתי את זה לזוגי שיחיה, הוא התעצבן ואמר שאם כך אז אני בטח חושדת גם בברט וארני*. פה כבר ויתרתי, כי באמת אף פעם לא חשדתי בברט וארני. תמיד היה לי ברור. * ככה קוראים אצלו בעדה לבנץ ואריק. |
|
||||
|
||||
אני זוכר שבזמנו קבוצת הורים שמרניים מאיזו מדינה בחגורת התנ"ך דרשה ממפיקי רחוב סומסום (ככה קוראים אצלנו בעדה לסזמי סטריט) להבהיר שארני וברט הם אחים ולא שום דבר אחר. ההפקה סרבה. כמה חודשים יותר מאוחר שאל בארט סימפסון את אחותו ליסה אם ארני וברט הם אחים או בעל ואישה. ליסה אמרה שאולי הם גם זה וגם זה. ושאלת בונוס: ביוויס ובאטהד הם אחים או בעל ואישה? |
|
||||
|
||||
או, זה התחיל כבר בימי לורל והארדי (''השמן והרזה'', בשבילכם) שחלקו גם הם מיטה אחת. למעשה, יש ניתוח קווירי די מסועף של היחסים ביניהם, שלא נותנים לאף אשה להידחק באמצע. |
|
||||
|
||||
זהירות, תמונות קשות: |
|
||||
|
||||
תנסי לתת להם שמות אחרים ותראי שהאסוסיאציה מתעוררת בגלל הסיטואציה, לא בגלל השמות. אם היו קוראים להם, נאמר, טרנספורמטור וחוט להט (שהרי השמות חייבים להיות חשמליים) האם אפשר היה להמנע מקריץ-וקרץ, אהה-אהה-אהה? ומה עם הארקה וחוט מאריך? והמעלה והמוריד של האור? ושלטר ודימר? |
|
||||
|
||||
כן, אבל שקע ותקע? אצלי בשכונה, לפחות, זה היה יופימיזם לסקס. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
לשון נקיה |
|
||||
|
||||
לשון סגי נהור, אפילו. לא שזה יעזור לו אם הוא לא יודע מה זה יופימיזם. מעניין אם הוא יודע להשתמש במילון, או שאפילו את זה לא מלמדים יותר... |
|
||||
|
||||
לא יודעת מה איתו, אבל אני גם לא ידעתי מה זה יופימיזם, ודווקא כן יודעת מה זה לשון סגי נהור. 1 1ואפילו להשתמש במילון. __________ העלמה עפרונית, תוהה באיזה גיל היא תרשה לעצמה להפסיק להעלב כשמדברים על "הנוער של היום" |
|
||||
|
||||
גם אני לא ידעתי/זכרתי, כך שאת בחברה די סבירה (במקרה הטוב..). ______ אפופידס, נציג הנוער של פעם (עוד לא שולט ביידיש, אבל כבר שומע קלאסית) |
|
||||
|
||||
הנוער של היום מדהים! אינטיליגנטים רגישים משוחררים ויודעים בהרבה תחומים יותר מההורים שלהם. מידי פעם אנחנו שהיינו נוער לפני 30 שנה נתקלים בבטוי שגור לדעתנו שאתם לא מכירים. אז מה? דרך אגב, דוקא את המילה יופימיזם למדתי מהילדים שלי. את יכולה להפסיק להעלב לאלתר! |
|
||||
|
||||
ו-ACDC הוא יופימיזם לדו-מיניות. |
|
||||
|
||||
אצלנו אמרו שזה שמו המעוברת של פינקוס. |
|
||||
|
||||
לא מזמן עיינתי שוב בסדרה בת האלמוות של אניד בלייטון "נאדי" , ונדמה לי שגם נאדי ואזניון בהחלט חשודים. אם כי הקטע שנאדי אומר לבובונת "מעולם לא ניקיתי ארובות לפני כן, אבל אני בטוח שאצליח לנקות את הארובות שלך" מחזק את ההשערה שנאדי הוא בי (או בעגה חשמלית: איי-סי די-סי). ושאלה לפורום- תעתיק עברי לאותיות AEI? A- איי E- אי I-א??? |
|
||||
|
||||
בעייה פתוחה גם מבחינתי, וקשה להניח שהיא פתירה (אעי, אי, איי?) |
|
||||
|
||||
E היא אי A היא איי I היא אייי עוד שאלות? |
|
||||
|
||||
עוד שאלה: מאייייר (זה עם הדאבל יוד), איך זה באנגלית? כי זה יכול להיות או עם אי, או עם איי ו/או עם אייי1. _______ 1 לקרוא שלוש פעמים רצוף ומהר, ולקבל עוד רמז קטן למוצאו של האדם. |
|
||||
|
||||
נזכרתי במערכון של ווין ושוסטר שהכיל קטע עם חיילים רומאים מיתפקדים: אייי! אייי אייי! אייי אייי אייי! אייי וי! וי! ... לצערי לא מצאתי את המקור ברשת, אבל אני מביא תמליל של מערכון "רומאי" אחר שלהם: |
|
||||
|
||||
מצאתי גם קליפ של המערכון הנל |
|
||||
|
||||
תגובה 135431 |
|
||||
|
||||
אני לא מוצא את זה במילון |
|
||||
|
||||
Great Minds Think Alike
|
|
||||
|
||||
אני חושב שתקוותך למגוון רחב יותר של ''אוכלוסיות'' שיגיב תיוותר נכזבת. אלו שדיעותיהם קיצוניות -- לכאן או לכאן -- ממילא אינם נמצאים כאן או סבורים שהנושא הוא ''פרווה'' מדי. האחרים, קצת מפחדים. לא הרבה. רק קצת. אבל מספיק כדי להמנע מלכתוב. |
|
||||
|
||||
"בעידן בו ניאנדרטלים חמומי מוח מסוגלים להכות אנשים צעירים למוות בשל נטייתם המינית" למה את מתכוונת ב"עידן"? - זו ממש אינה תופעה מודרנית ואם כבר, אנחנו נמצאים בסוף העידן הזה: אנשים סבלו בשל נטייתם המינית במערב לפחות איזה 1500 שנה (מאז עליית הנצרות). |
|
||||
|
||||
בדרך כלל לתוכנית טלוויזיה מסחרית יש מטרת על לא כל כך סודית: למכור פרסומות ביוקר. כמו כן, הומוסקסואלים ידועים כגורם כלכלי לא קטן, כחלק מאוכלוסית ה DINKS (הכנסה כפולה , ללא ילדים). נדמה לי שיש הכרה בארה"ב שהומוסקסואלים הם קהל יעד מועדף לצריכה, ולכן יש אינטרס להביא תוכניות טלוויזיה שיעניינו או יחמיאו לאורח החיים הזה. אין לזה בהכרח שום קשר לפתיחות או לרצון "לחנך" את שאר האוכלוסיה. |
|
||||
|
||||
האם אכן התוכנית הנ"ל, מנקודת ראות הומוסקסואלית-אמריקאית, אכן מעניינת את קהל היעד הזה או נתפסת בעיניו כמחמיאה? עברתי על המאמר בזריזות שוב ולא מצאתי בעצם את התגובה של הקהילה ההומו-לסבית-בי-טרנס האמריקאית לתוכנית הספציפית ולז'אנר בכללותו. |
|
||||
|
||||
המאמר מציג את התוכנית כמבדרת ולא פוגעת, ולכן אני מניח שהיא אכן כזאת. לא צריך להיות הומו-לסבי כדי לדעת אם תוכנית מסוימת פוגעת בהומו לסביים, אם כי זה בטח יכול לעזור. |
|
||||
|
||||
יש הבדל בין ''פוגעת'' ל''לא מעניינת''. השאלה שמעניינת אותי היא האם הקהילה הנ''ל מתעניינת בכלל בתוכניות שכאלו או שהיא דווקא אדישה אליהן. |
|
||||
|
||||
אני לא יודע לענות לך, אבל לפחות אני יכול לנדנד לך- על מה אתה מדבר כשאתה אומר "הקהילה מתעניינת"? האם קהילת הרווקים-רווקות בסוף שנות העשרים "מתעניינת" באלי מקביל או שסתם הם נהנים לראות את התוכנית? ואם עוד לא הבהרתי את עצמי, המושג "קהילה" צורם לי. מה שחשוב למפרסמים (אבל אולי לא לך, בגלל זה אני מנדנד) זה האם מבחינה דמוגרפית, יש הרבה צופים עם כוח קניה למוצרים מסויימים, ולא האם היישות הפוליטית "קהילת ההומו לסבים" אדישה למסרים הפוליטיים של התוכנית. בכל אופן, הבעתי דעה על המניע ליצירת התוכנית, לא אם התוכנית אכן עמדה ביעדים שלה. |
|
||||
|
||||
אוקיי, אז גם אני אתקן. תחליף "קהילה" ב"קבוצה דמוגרפית" ואחזור על השאלה שלי: האם בחתך דמוגרפי, הומו-לסביות-בי-טרנס מגלים התעניינות בתוכניות הללו והמפרסמים מקבלים תמורה לכספם? כלומר, אני באמת שואל "האם התוכנית עמדה ביעדים שלה", בהנחה שזה היה היעד? לי זה לא נראה ברור מאליו. |
|
||||
|
||||
או, זאת כבר שאלה ברורה ופשוטה: אין לי מושג. |
|
||||
|
||||
זוג חברים הומואים נהנו מהתכנית כ"כ, שהם הכריחו אותי להקליט להם אותה מדי שבוע (לפני שהתחילו עם השידורים החוזרים ב-NBC). לדעתי, עם זאת, התכנית פונה בבירור לקהל סטרייטי, ע"י כך שהיא נותנת לסטרייט הזדמנות לצחוק על כל הדברים שתמיד מצחיקים בהומואים, אבל בלי להיות מעליבים או פוגעים. |
|
||||
|
||||
שאלה טובה, ערן. עיינתי בכמה לינקים, ועושה רושם שבסך הכל התגובה חיובית והתכנית מעניינת. יש מי שחושבים שחשיפה של אורח החיים ההומוסקסואלי (אני זוכרת את ההסתייגות המצויינת של אורי) ל-mainstream America היא חשובה וראויה: http://bremertonmoon.com/bremertonmoon_005.htm ויש מי שמביעים שביעות רצון דומה לשלי מהחביבות והסובלנות שבתכנית (ואגב כך, מתברר לי עכשיו, הוציאו לי חלק מהמילים מהפה): http://www.indegayforum.org/authors/vanasco/vanasco1... אבל לפחות במאמר האחרון מצויין שיש מי שמסתייג. החברים שלי כאן, מכל קצות קשת הזהות המינית, החל בסטרייטים מושבעים וכלה בהומואים "קמפיים" ובטרנסג'נדרים לוחמים, כולם חולים על התכנית ומקליטים כל פרק. |
|
||||
|
||||
אולי את(או הדר) יכולה גם להעיד על סוגי המוצרים שמפרסמים בהפסקות הפרסומת? האם יש מוצרים שהם במובהק פונים לGLBT? |
|
||||
|
||||
אופס. כמובן שאת הדר. סליחה. |
|
||||
|
||||
לא, הפרסומות הן כרגיל. |
|
||||
|
||||
טוב, אז זה פוסל את התאוריה שלי לגבי כוח הקניה של GLBT, מצד שני, איזה מוצר יכול להיות ספציפי ל GLBT? תרגיל מעניין במדעי התקשורת (אם כי קצת "הנדסה הפוכה"): לנסות לתת לאנשים לנחש את סוג הסדרה אך ורק לפי מקבצי הפרסומת, בלי לראות את הסדרה עצמה. |
|
||||
|
||||
ככה אני יודעת כמה אנשים רואים יחד איתי את התכניות בהן אני צופה, ואיזה מין אנשים הם. קרה לי לא מזמן שהגעתי ל-MTV תוך זפזופ, וגיליתי עולם שלם של פרסומות שלא ידעתי בכלל על קיומו - המוצרים אותם מוצרים, אבל הפרסומות אחרות לגמרי. |
|
||||
|
||||
איך את יודעת מהפרסומות *כמה* אנשים רואים יחד איתך? לפי התור בשירותים כשהפרסומות מופיעות? :) |
|
||||
|
||||
זמן פרסום זול וזמן פרסום יקר. קל להבדיל בין פרסומת למכולת המקומית לבין פרסומות הפריים-טיים המושקעות. |
|
||||
|
||||
בזז. פריים *טיים*. זיהית לפי השעה ביום, ולא לפי תוכן הפרסומת. מינוס עשר נקודות. מה נראה לך, הפרסומות האלה שמראים בסופרבול ( לא מכיר באופן אישי, אבל כך שמעתי) שהם עולות המון כסף, גם להפיק אבל בעיקר זמן השידור - מראים אותם רק פעם אחת ודי, או שגם צופי שידורים חוזרים של "אני חולם על ג'יני1" יזכו לראות אותם? 1 המדד כמובן. תוכנית על סוציולוגיה וכלכלה. |
|
||||
|
||||
נו באמת, השתמשתי במונח "פריים טיים" תוך ציפיה שתגיב בדיוק כפי שהגבת. ניסיתי להדגים סוג פרסומות שרואים כשזמן הפרסום הוא יקר, כמו בפריים-טיים. עכשיו דמיין שאתה צופה בטלוויזיה בשעה 7 בערב, ובתכנית אחת הפרסומות הן למכולת בעוד בתכנית אחרת הפרסומות הן אותן הפרסומות שתראה בפריים-טיים. |
|
||||
|
||||
ידעת איך אגיב? זה כבר ממש מכשול בפני עיוור. לא יפה. בכל אופן, אני לא מכחיש שיש משהו בדברייך. בארה"ב יש סלוטים שמיועדים לפרסומות לוקליות ולפרסומות כלל רשתיות, ומין הסתם המחיר הוא בהתאם, אבל אני לא בטוח שהמיקס הוא שונה בין תוכניות. אי לזאת, אני מודיע בהכנעה שמכיוון שאת אכן רואה את התוכניות ואני רק עושה אקסטרפולציה על בסיס ערוץ 2, אני מקבל את דעתך. |
|
||||
|
||||
דווקא מעניין אותי מה קורה בערוץ 2. האם זה לא אותו הדבר? (ד"א, לרוב זמני הפרסום הזולים לא יוקדשו לפרסום מקומי, אלא לפרסומות לכל מיני מוצרים איזוטריים הנמכרים רק דרך הטלוויזיה, החל מדיסקי-אוסף לפי נושא וכלה בכדורי פלא שיגרמו לך לאבד 5 קילו ביום. אלו תמיד פרסומות בתקציב מזערי ולרוב גם די מביכות בפושריות שלהן.) |
|
||||
|
||||
בדרך כלל לא שמים פרסומות לבנקים וטמפונים על הסרטים המצויירים, נדמה לי שזה שיא התיחכום הפילוחי. |
|
||||
|
||||
פרסומות למוצרי הגיינה נשית, חיתולים, וכל אלו שכוללות את ג. יפית (בפרט שעירות יתר ודליפת שתן) יופיעו בזמן ארוחת הערב. |
|
||||
|
||||
לגמרי במקרה נתקלתי בתגובתך, ואשמח לקבל חומר בנדון , אודות מקבצי הפרסומת בהתאמה לסדרות לסוגיהן. |
|
||||
|
||||
לצערי לא אוכל לעזור לך,אין לי שום חומר מיוחד בנושא, אמרתי מה שאמרתי על סמך ידע אנקדוטלי וצפיה חולנית בערוץ שתיים. אבל אהבתי את הניק . |
|
||||
|
||||
שנתקלתי בו ברשת והצחיק אותי למשך כל היום: |
|
||||
|
||||
זה קשור לדיון אחר באייל, לגבי מה לעשות עם סדאם. הנה אחת ההצעות היותר מוצלחות. זהו, אני אפסיק לבלבל את המוח. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
מסכימה לחלוטין, סרט מצויין ואיכותי. שועשעתי קצת לקרוא את התגובה של הצעיר הגרמני בכתבה, כאילו סרט ישראלי בלי שטחים ופלסטינאים ופוליטיקה אינו סרט ישראלי ראוי לשמו. (האם יש עם שיכול להתגאות בכך שהסרטים שלו לא צריכים להכיל פוליטיקה? האם הסרטים של אלמודובר לא שווים כי אין בהם בסקים? האם סרט קנדי על צעירים חייב להתייחס לשאלת קוויבק? ואני לא מדברת בכלל על סרטים גרמניים מחשש גודווין). |
|
||||
|
||||
אבל זה לא ''סרט ישראלי בלי שטחים ופלסטינאים'' - זה סרט על חיילים ישראלים בלבנון. אני חושב שההתעלמות של הסרט מההיבט הפוליטי - אם לא סוגיית ''הכיבוש הישראלי בדרום לבנון'', כפי שציפה הגרמני, אז הדיון הפנים-ישראלי הסוער בצדקת השהיה בלבנון - בהחלט בולטת, והיא אולי חלק מהקסם (הרב, אכן) שלו. |
|
||||
|
||||
מסכימה לגמרי. במחשבה שניה, אולי הסרט דווקא כן משדר מסר אנטי - מלחמתי, דווקא דרך ההתעלמות הזו. הוא אומר משהו על חברה שחיה הוויה מיליטריסטית, של גבריות מסרסת רוך ומדכאת רגשות, ועל הקשרים בין צבאיות, מצבי לחץ וחירום ובין קבלה של שונות מינית. נכון שהקישור לסוגיית דרום לבנון לכשעצמה לא ממש ישיר, אם בכלל, אבל אולי הסרט מציע עוד אמירה, שמקשרת את הפוליטי לחברתי. |
|
||||
|
||||
סידרת טלויזיה חדשה "מילה שמתחילה ב-ל"' על חברות לסביות בלוס-אנג'לס. הסידרה, כותב מבקר הני"ט, מהנה גם מבחינה ויזואלית וגם בתוכן, מלאת חום, סקסית ומשעשעת. עוד בכתבה |
|
||||
|
||||
טוב, הסדרה עלתה לשידור בשבוע שעבר. היא באמת מוצלחת. כמובן שהיא סובלת מאותן בעיות שסדרות דרמה על סטרייטים והומואים סובלות מהן - כולן יפות ומוצלחות ודקיקות גזרה, לאף אחת אין בעיות פרנסה, לכולן יש המון פנאי לשבת בבתי קפה ולייצר דרמות, וכו' (מה שחוזר להערה של אורי על סדרות מעמד בינוני). אבל מעבר לכך, הסדרה מעלה נושאים מעניינים, הדמויות חיות ומתפתחות, ובקיצור - חביב. |
|
||||
|
||||
ארנה קזין על The L Word. "הארץ": http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtTower.jht... |
|
||||
|
||||
ולפי מעריב (אין לינק), Queer Eye עומדת להיות משודרת בישראל (שכחתי את הערוץ, אני חושב שזה היה ב-yes איפשהו). עדיין אין תרגום רשמי לשם. |
|
||||
|
||||
אני לא בטוח שזה לא נכתב כבר, אבל ערוץ "יס פלוס" האיכותי הוא ערוץ שכמות הסרטים שיש בו העוסקים בהומוסקסואליים לסביות וטראנסקסואלים היא כמות מדהימה, הרבה מעבר לכל פרופורציה לאחוז ההומואים/לסביות/טראנס' בחברה. |
|
||||
|
||||
אני דווקא חושבת שאחוז ההומואים והלסביות גדל מאד. אולי כי זה נהיה קטע של אופנה או אולי כי פשוט המודעות והליבראליות גברה. מה שיס עושים זה עבודה נפלאה, אבל עם כבר הם עושים את זה אז למה לא להיתייחס ככה לעוד ''חריגויות'' בחברה שלנו. כבר הומואים ולסביות זה הפך ללא חריגות בזכות הפתיחות לנושא, יש עוד רבדים שזה מגיע להם במדינה שלנו.... גל |
|
||||
|
||||
אחוז ההומואים והלסביות *המוצהרים* גדל מאד. |
|
||||
|
||||
ערוץ 3. ואכן סדרה משעשעת. בדרך כלל, לפחות.1 1בשבוע שעבר הם אפילו הסכימו לשנות את השם, כי הם טיפלו ב, מי היה מאמין? הומו ולא סטרייט. |
|
||||
|
||||
From what I hear, Yes Plus channel will broadcast the lesbian TV show "The L Word", beginning June 13th. Enjoy.
|
|
||||
|
||||
טוב לראות תוכנית שמציגה הומואים כבני אדם נורמלים. לא מוזרים ומוקצים או להבדיל אגוצנטרים כמו במצעדי הגאווה |
|
||||
|
||||
"לכאורה מדובר בתכנית שעלולה להרתיח.. אבל איכשהו זה לא מעצבן. זה מרענן ומלבב." לצערי, אני נאלץ לחלוק על הכותבת הנכבדה. אינני מוצא שום דבר מלבב בתכניות מסוג זה. ברשותכם, אשאר נאמן לאסכולה הישנה, אשר דוגלת בהצגתם של הומואים בטלויזיה, תוך הדחקת הסטריאוטיפים המוכרים. כנראה שעדיין לא עייפתי מהנסיונות להראות ש"ההומו הוא בדיוק כמונו". ישנם המוני אנשים (חלקם המקורבים אלי) שכששומעים את המילה "הומו", מה שקופץ לראשם מיד, זה דמויות דוגמת אלה המוצגות בתכנית, היינו, יצורים נשיים, רכרוכיים וכו'. אמנם מדובר בסך הכל בתכנית בידור וסאטירה, אולם כאשר לאנשים אין היכרות נרחבת במיוחד עם הומוסקסואליות, כל הידע שיש להם על הנושא, נרכש דרך מה שמוצג בטלויזיה. ואם זה מה שמוצג בטלויזיה, ואלו הם פניהם של ההומואים, כפי שמצטיירים בעיני החברה, מצבנו אינו טוב במיוחד. אני באופן אישי, לא הייתי רוצה להיות מזוהה עם דמויות מסוג זה, אשר הרבה מן המשותף אין לי עימן, פרט לעובדת היותנו הומואים. המצב שנוצר הוא שהסטיגמה המתוארת הופכת להיות השלטת, מה שמקשה על הומואים, אשר אינם שייכים לאותה קבוצה של אנשים, להשתלב, ואף מרתיע אותם מלחשוף את נטיותיהם בפני אחרים. המאמר מדבר על כך שהתכנית מציגה ציבור גאה, אשר לא מתבייש בסטריאוטיפים שלו ולא מתנצל עליהם. הדבר אולי נכון כשמדובר על ציבור אשר אלו הם באמת מאפייניו. אך מה לעשות כאשר תכניות כאלו מתיימרות להציג את עולמם של כלל ההומואים באשר הם (לפחות בעיני רבים מהצופים)? הרי שניתן לומר שהומואים אשר אינם בעלי מאפיינים דומים לאלו המתוארים, יוצאים מקופחים, מאחר והם נכללים בקבוצה אשר מאד לא היו רוצים להכלל עימה, אך משום היותם הומואים. ועוד, התקוממתי לשמע הביטוי "ציבור שמנסה להתחפש לסטרייט". האם משום היותי הומו, עלי להתנצל על כך שאינני מתהדר בנוצות, או אי אילו גינונים ""הומואיים"" אחרים? (וזוהי בדיוק הבעיה, שהומואיות הפכה להיות שם נרדף לנשיות). על אף שסגנון החיים ההומואי, כפי שמוצג בתכנית, הופך את העולם הסטרייטי לעשיר וצבעוני יותר (כדברי הכותבת), אני אבכר להמשיך לחיות בעולמי ההומואי הדל והאפור. |
|
||||
|
||||
כתוב יפה, אך האם הכוונה לא ל"אבחר להמשיך לחיות"? |
|
||||
|
||||
אני מאוד מבינה ללבך; קשה לי להאמין שאנשים ייחסו את הסטריאוטיפים לכל האוכלוסיה, אבל סיכון כזה תמיד קיים, כמובן. השאלה היא איך אנחנו מתייחסים למדיום הטלוויזיוני - כלומר, האם החבר'ה מ-queer eye הם הבעיה או הפתרון (או, לפחות, מה הם יותר). לדעתי הם יותר הפתרון מהבעיה. הרי מכח המנגנונים החברתיים שפועלים עלינו וממשטרים אותנו, אם אתה הומו שלא חי את חייו בסטריאוטיפ הצבעוני והקאמפי 1, אתה לא צריך להתנצל כלל. להיפך, הומו "אפור", עבור החברה הסטרייטית, הוא הרבה יותר "קל לעיכול" מאשר הומו שהוא in your face בהופעה החיצונית ובגינונים. זוכר את הכתיבה הקלאסית על השאלה "מה היה קורה לו היו צובעים את כולנו, כל ההומואים והלסביות והבי, בצבע לוונדר"? זה בדיוק העניין. לדעתי, יש המון עוצמה דווקא בהפגשה של הגבר הסטרייט עם המקומות שבהם הוא מתנגד או מדחיק שאלות סבוכות של זהות. אני נזכרת פתאום בטייס מהסדרה "בטיפול", שאותו שיחק ברגישות רבה ליאור אשכנזי. בפרק השני, אני חושבת, הוא מספר לפסיכולוג שלו על חבר טוב, ומייד, בתור התכונה הראשונה שהוא מזכיר, הוא מציין שהחבר הוא "הומו". ההומופוביה הגלויה שלו מפנה מקום לשאלות על הזהות המינית של עצמו דווקא במפגש עם בן הזוג הקאמפי יותר של החבר הזה. יש משהו ב"הומו שהוא בדיוק כמוני", שחוסך מן הגבר הסטרייט את ההתמודדות עם שאלות של זהות מינית, ויש משהו בהפגשה שלו עם הסטריאוטיפ שמגרה את השאלה מה בעצם רע בסטריאוטיפ. הגבר הסטרייט כבר יודע שלא צריך לפחד מההומו שנראה כמוהו, מתלבש כמוהו ומשתמש בשפת גוף שדומה לשלו. בסדרה הזו, הוא הולך עוד צעד, ולומד שגם מאוחצ'ות לא צריך לפחד. |
|
||||
|
||||
"קאמפי"? "אוחצ'ות"? אפשר תרגום? |
|
||||
|
||||
אוחצ': http://israblog.nana.co.il/blogread.asp?blog=52691&a... קאמפ: |
|
||||
|
||||
אני דווקא משקשק מאוחצ'ות. ומהומואים. |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |