|
שאלת ייצוג הקהילה ההומו-לסבית בטלביזיה היא שאלה מורכבת מאד, אבל צריך לשים לב למה שנאמר כבר בכותרת המשנה - מדובר ב"שעשועון מציאות". מבחינה ז'אנרית, אפשר להניח שבז'אנר הבדיון אליו משתייכת הסדרה "הכי גאים שיש" (שאהבתי) אי אפשר להחצין תמיד את ההומור והפתיחות, פשוט כי זו לא בהכרח הזירה הנכונה. הבדיון בא לשקף נתח מה"מציאות", והשעשועון הנוכחי בא לשעשע. אם הוא לא היה משעשע הוא לא היה שעשועון. ככה זה. אם "הכי גאים שיש" באה להעביר מסרים עמוקים יותר, מן הסתם היא עשויה לשעמם כמה אנשים, אבל היא בוודאי עשתה קצת חסד עם הקהילה ההומו-לסבית, שזכתה לתכנית עם הצלחה ראויה לציון, עם קהל צופים נרחב מאד, שנחשפים למשהו מעבר לסטריאוטיפים. עייפנו, אולי, כדברי המאמר, ובאמת מגיע לנו קצת להשתשעשע, אבל זה לא אומר שאפשר מעכשיו לחזור ולהציג תמיד דווקא את הסטריאוטיפים - כי מה יהיה עם נשים? אולי עייפנו גם מהפמיניזם? שינוי תודעתי ומציאותי צריך לבוא מכל העברים - גם הבדיון וגם משעשועוני המציאות - ולא תמיד כדאי להיכנע דווקא לנטיה המיידית - להשתעשע.
|
|