|
||||
|
||||
נו באמת, השתמשתי במונח "פריים טיים" תוך ציפיה שתגיב בדיוק כפי שהגבת. ניסיתי להדגים סוג פרסומות שרואים כשזמן הפרסום הוא יקר, כמו בפריים-טיים. עכשיו דמיין שאתה צופה בטלוויזיה בשעה 7 בערב, ובתכנית אחת הפרסומות הן למכולת בעוד בתכנית אחרת הפרסומות הן אותן הפרסומות שתראה בפריים-טיים. |
|
||||
|
||||
ידעת איך אגיב? זה כבר ממש מכשול בפני עיוור. לא יפה. בכל אופן, אני לא מכחיש שיש משהו בדברייך. בארה"ב יש סלוטים שמיועדים לפרסומות לוקליות ולפרסומות כלל רשתיות, ומין הסתם המחיר הוא בהתאם, אבל אני לא בטוח שהמיקס הוא שונה בין תוכניות. אי לזאת, אני מודיע בהכנעה שמכיוון שאת אכן רואה את התוכניות ואני רק עושה אקסטרפולציה על בסיס ערוץ 2, אני מקבל את דעתך. |
|
||||
|
||||
דווקא מעניין אותי מה קורה בערוץ 2. האם זה לא אותו הדבר? (ד"א, לרוב זמני הפרסום הזולים לא יוקדשו לפרסום מקומי, אלא לפרסומות לכל מיני מוצרים איזוטריים הנמכרים רק דרך הטלוויזיה, החל מדיסקי-אוסף לפי נושא וכלה בכדורי פלא שיגרמו לך לאבד 5 קילו ביום. אלו תמיד פרסומות בתקציב מזערי ולרוב גם די מביכות בפושריות שלהן.) |
|
||||
|
||||
בדרך כלל לא שמים פרסומות לבנקים וטמפונים על הסרטים המצויירים, נדמה לי שזה שיא התיחכום הפילוחי. |
|
||||
|
||||
פרסומות למוצרי הגיינה נשית, חיתולים, וכל אלו שכוללות את ג. יפית (בפרט שעירות יתר ודליפת שתן) יופיעו בזמן ארוחת הערב. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |