באיזה כלים אתה יודע לנגן? | 1524 | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
באיזה כלים אתה יודע לנגן? | 1524 | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
||||
|
||||
לאחר שארבעה נתנו את קולם אני גאה להיות שייך לקבוצה הגדולה בינתיים - יותר מכלי אחד. אני נושא עימי היסטוריה של חליליות וחלילים, לסוגיהם השונים, מאז כיתה א'. עיקר המיקוד היה בחלילית אלט ובחליל צד, אבל יצא לי כבר לנגן בכל מגוון החליליות - מסופראן ועד באס. הייתי גם בעליו הגאה של פיקולו (מעניין איפה הוא היום) וטיול לאירלנד הניב Tin Whistle (בעצם שתיים, הטובה אבדה בדרך ונותרו רק צילומים שלה) וגם Low Whistle - גרסה מוגדלת של ה-Tin Whistle שהאגדה שאני מכיר מספרת שנהגו ליצר אותם מצינורות ביוב. איכס. נרשמו גם שנתיים וחצי של לימודי פסנתר, עד שאני הסכמתי עם עצמי שקואורדינציה של ידיים באותו כיוון, בניגוד לכיוונים מנוגדים (כמו בחלילית ובחליל) - זה פשוט לא הולך. ואם כבר נתכנסנו כאן היום, אז הנה מיני-סקר משל עצמי: האם פסנתרנים הם באמת נהגים טובים יותר? |
|
||||
|
||||
התלבטתי אם להצביע ליותר מאחד, כי ניגנתי בזמן זה או אחר על רוב סוגי החליליות, על פסנתר וכ10 שנים על קלרינט. מאחר ורק בקלרינט הגעתי לרמה סבירה, הצבעתי לכלי נשיפה מעץ. |
|
||||
|
||||
כנ"ל. ניגנתי בקלידים כמה שנים, כולל בלהקה בתיכון, וגם פרטתי רע מאוד על גיטרה, אבל החלטתי ללכת על כלי נשיפה מעץ בגלל החליל, הכלי המרכזי שלי. לאחרונה גם אני, כמו ערן, משתעשעת לי ב-irish tin whistle, ובחליל סיני מעניין בשם dizi. |
|
||||
|
||||
לא יודעת מה בקשר לפסנתרנים ונהיגה, אבל היה כנר אחד גדול שעד גיל שמונה עשרה אביו היה מעביר אותו את הכביש. יהודי מנוחין. הנתון התמוה הוסבר בכך שילדותו ואף שנות העשרה שלו נוהלו במשטר קפדני ואינטנסיבי של ''ילד פלא'', ופיתוח המיומנויות היומיומיות המקובלות נאלץ להידחות לתקופה מעט יותר מאוחרת. |
|
||||
|
||||
כרגע עלה בדעתי שהניק הזה אולי נראה כאן קצת תלוש. בדיון 1511, ממנו הוא מגיע, הוא היה מאוד רלוונטי. אה, הכלים? עוד לא הצבעתי. קצת פסנתר. הרבה יותר גיטרה. פעמיים בחיים בללייקה. הפעם הראשונה היתה כי בעליה, שהיה אמור לנגן עליה, השתכר והקיא ונרדם כאבן שאין לה הופכין. יצא לי דוקא בסדר, בהתחשב בזה שהיו לי עשרים דקות ברוטו להתאמן. הפעם השניה היתה בגלל שהראשונה יצאה בסדר... אחר כך יום אחד התברר שהאיש, בעל הבללייקה, חשב כל השנים שזו מנדולינה (מה שלא הפריע לו לנגן עליה נפלא. הוא היה מוסיקאי טבעי). אבל הוא בכלל היה בנאדם מוזר ומצחיק. |
|
||||
|
||||
ושוב אתכם במופע האימים של האייל: "מה עשו האליטות בזמן שאנחנו נמנמנו במעברות בין שתיים לארבע" (התשובה: התאמנו בפסנתר). לצערי יש לי באמתחתי רק שלושה כלים, אבל אין לי שליטה באף אחד מהם, ולכן הצבעתי לאופציה האחרונה. אחרי כמה שיעורי פסנתר, ולמרות שקיבלתי מחמאות על חוש הקצב שלי, המורה החוצפנית עברה דירה. התחליף שקיבלתי היה שיעורי מלודיקה(!) בקונסרבטוריום המקומי. לא משהו. שנים אחר כך קיבלתי מהחבר דאז כמה הסברים על מפוחית פה, מה שיאפשר לי להנעים את מפגש האייל הבא בצלילי "הו סוזנה" ו"ירושלים של זהב". זהו בערך. |
|
||||
|
||||
לי התפלק. העבירו אחד מ-"יותר מסוג אחד של כלי" ל-"אני יודע רק בקושי לנגן על אחד או יותר מהכלים". אוי... אם רק הנגינה היתה קלה כמו הצבעה לסקרים באייל (והעור שמתיבש על קצות האצבעות - אוף, כואב!). |
|
||||
|
||||
אוי, בכלל לא שמתי לב לאופציה הזאת. לא נורא, מחר בעבודה - הצבעה כפולה. |
|
||||
|
||||
לא יעזור לכם, ממילא נגני הדיסקמן לוקחים. |
|
||||
|
||||
לא ממש. ברגע זה (23 מצביעים) הם מהווים רק 35% מהקולות. |
|
||||
|
||||
נו, מה רע? לא אמרתי שהם הרוב, אמרתי שהם "לוקחים"- כלומר, הקבוצה הכי גדולה (נכון לרגע זה). |
|
||||
|
||||
כן, אבל החלוקה שלך היא לא ממש ''מעניינת''. כלומר, הסקר לא פילח את מצביעי הדיסקמן לכאלו ששרים במקלחת או שורקים ברחוב או חסרי כל כישרון מוסיקלי. החלוקה ה''מעניינת'' לדעתי, היא בין המנגנים לבין אלו שלא. |
|
||||
|
||||
מה אמור לעשות מי שלא יודע להפעיל דיסקמן? |
|
||||
|
||||
אני לא יודע לנגן, מעולם לא היה לי דיסקמן ( רק ווקמן) ואני מזייף נורא בשירה. מקבלים על זה נקודות? |
|
||||
|
||||
פעם התגובה ההומוריסטית לשאלה כזאת היתה "עצבים". האם פס מעמד מנגני העצבים מן העולם? |
|
||||
|
||||
במקור היה כתוב שם ''אני עזרא דגן'', אבל, אבוי, לא הבנתי את הבדיחה, אז החלפתי ל''עצבים''. אחרי זה החלטתי ש''עצבים'' זה בנאלי מדי, אז החלפתי. האח. |
|
||||
|
||||
עזרא דגן הוא שחקן וקומיקאי ברוך כשרונות. בין היתר הוא מגלם דמות של One man band תוך נגינה על אקורדיאון, תוף, מפוחית, מצילתיים ועוד כמה כלים שזרחו מפרחוני. (בתקוה שלכך התכוון גלעד) |
|
||||
|
||||
לגמרי כך. אבל לסמוך על דובי שיזכור משהו מהילדות שלו... מה חשבתי לי. |
|
||||
|
||||
גם לי היה החור הזה בהשכלה. (ועוד קורא לעצמי עורך טריוויה, טפו) |
|
||||
|
||||
הכל טוב ויפה, חוץ מזה שלא עשיתי שום חלוקה, רק ציינתי (בגאווה) את קבוצתי (שלהזכירכם, היא עדיין לוקחת). |
|
||||
|
||||
I spent the better half of my fifteenth year teaching an ancient 386 (ancient even by the standards of that time) to play Queen's "We Will Rock You" as an Amiga MOD music file. At a time when most of my less-inspired peers were busy conducting preliminary experiments in reproduction, and others preferred working hard to ensure their academic futures, I spent whole nights in front of my trusty old ST3 inputting the pitches of the notes, going over the exact timing of the "We will, we will, rock you" chorus, giving final touches to my samples of Freddie Mercury's guitar effects, and adoring the sophistication of the software's built-in visualiser. When the year was over I showed the piece to my classmate Gabi, a girl who was as socially active as she was impressively equipped. I was worried that the ending of the chorus sounded a bit artificial, but I can tell you this, it wasn't nearly as artificial as the sympathetic smile on her face.
...And this anecdote sums up my entire musical experience: plain electronics. No wooden pipes through which to blow or horse's hairs on which to saw for me! And since a Discman is the only electronic choice that this survey has got, that's what I voted. |
|
||||
|
||||
עדי, העם איתך. כמוך, ST3 תפס חלק בלתי מבוטל מהילדות החנונית שלי. ההבדל הוא שיש אנשים שעוד מחזיקים את הזוועות שאני יצרתי איתו בהישג יד (כנראה כקלף מיקוח בעת הצורך). אבל אלוהים, איזו חתיכה נהדרת של תוכנה (חופשית!) זו הייתה. |
|
||||
|
||||
כן, יופי של סימפולים התוכנה הזאת ידעה להרכיב. דרך אגב, המספר שלוש מופיע גם ב- MP3 . מה קורה כאן, פעם שלישית זה אחרי הבתא? |
|
||||
|
||||
אין קשר. ב-Scream tracker הכוונה היא אכן לגירסה. ב-MP3, השלוש לא מסמל גירסה, אלא שכבה (Layer 3). זה קיצור של Mpeg 1 Audio Layer 3. בשביל להבין מה זה אומר, אפשר לקרוא קצת על Mpeg, אבל יש דברים הרבה יותר מעניינים בחיים, אז לא חייבים. |
|
||||
|
||||
ורק בשביל מה שמובטח לנו בשורה האחרונה, כדאי לבוא למפגש האייל הבא. |
|
||||
|
||||
אם ירצה הגורל, טפו טפו טפו טאצ'ווד, יש סיכוי לדואו מפוחיות מרנין נפש. |
|
||||
|
||||
עד היום מתענגים חברי המפגש הקודם על טעמם הנפלא של הבורקסים שהביאה ברקת. |
|
||||
|
||||
זהו? גמרת עם החופשה? מתכוננים לעונה הבאה? |
|
||||
|
||||
עכשיו אני מתחיל לנסח תביעה ייצוגית נגד עורכי האייל, על כל אותן תקופות מבחנים בהן לא השעתי את עצמי מהאתר, ובשל כך נמנעה ממני האפשרות להביא הביתה ציונים שישמחו וירשימו (כי חוץ מזה הרבה משמעות מעשית אין להם) את ה''דודות'' למיניהן. |
|
||||
|
||||
רעיונות נוספים לתביעה ייצוגית נגד עורכי האייל: 1. אי שליחה אישית של כל הדיונים לדוא"לו של מי שנמצא בתקופת מבחנים, בתום תקופת המבחנים. או לחילופין: הימנעות מהשבתת האייל לתקופת המבחנים. 2. הורדת פתילים שמי שנמצא במבחנים/סתם לא יצא לו להיות בסביבה כשהתנהלו, מפספס אותם כתוצאה מכך.1 1 אבל לגביך נראה שזאת לא בעיה2 2 אגב, איך בדיוק מורידים את הדומינית המהממת הבלונדינית מהקאזה? |
|
||||
|
||||
ובינתיים בצ'לסי עצובים מאד על המפגש שלא יהיה. |
|
||||
|
||||
עצובים? שיקחו את נמני, הוא פנוי. |
|
||||
|
||||
היי, תראו מי פה :-) מפגש האייל הבא יכלול טיסה בשמי הארץ (כרגיל, לא עולה לי כלום להבטיח). |
|
||||
|
||||
מפגש האייל הבא יתקיים בעליית הגג 911 בשיינקין. |
|
||||
|
||||
הא? |
|
||||
|
||||
שימי לב לדואל של ברקת. |
|
||||
|
||||
אה. |
|
||||
|
||||
לא יודעת לגבי נהגים טובים יותר, אבל אני חושבת שמקלידים מהר יותר :-) |
|
||||
|
||||
מכינים מצינורות מתכת. הנה הוראות להכנה עצמית של כמה סוגים: ויש עוד הרבה אתרים מסוגו ברשת. אני יודעת על קיומם של האתרים האלה כי לפני חודש בערך החלטתי לכייר לעצמי אוקרינה. יצאה די בסדר, מלבד העובדה שמישהו לא זהיר 1 התעקש להניח עליה ספר לפני שהיא התייבשה לגמרי. 1 למעשה, מישהי לא זהירה, והיא מאוד התעצבנה כשזה קרה, ואף קיללה בשלוש שפות, כי לקח המון זמן לכוון את האוקרינה להשמיע צלילים, כלומר לעצב את מפתח השריקה. |
|
||||
|
||||
אוקרינה זה התרנגול המצפצף? |
|
||||
|
||||
זה מין כלי נשיפה 'עממי' שמזכיר חלילית, ושקל לנגן בו בערך באותה מידה, אבל נשמע הרבה יותר טוב. |
|
||||
|
||||
בכלל לא כל לנגן על חלילית באופן מיקצועי תקשיב לקונצרטים לחלילית שת ויואלדי בביצוע של גארדינו הרמוניקו. ולאוקרינה יש צליל מעצבן בתרוף אני באופן אישי מנגן על פסנתר וחליל צד. ואפילו ליפעמים על רגל אחת. |
|
||||
|
||||
אתה מתעצבן מהצליל של כולן? אני דוקא מוצאת שהוא יותר רך ונעים מחלילית (מצד שני, השמיעה שלי היא אבסולוטית לא אבסולוטית) |
|
||||
|
||||
כשהתחנה המרכזית הישנה בת"א עדיין הייתה בשיא "תפארתה" נהגו למכור שם תרנגולי פלסטיק, שבבסיסם מעט מים. כאשר שרקו בזנב, נשמע קול קרקור שהזכיר קצת המית יונה. פעם בהיותי חייל, התפתתי 1 וקניתי תרנגול כזה, ומה רבה היתה אכזבתי בבואי לבסיס לגלות שהוא נסדק בתחתיתו והמים היו דולפים בזמן השריקה. כך שאיני יודע לנגן אפילו בתרנגול פלסטיק. 1< הכניסו כאן משחקי מילים על פתטי ופתי> |
|
||||
|
||||
כל מה שרצית לדעת (גם אם לא רצית) - כולל האפשרות להירשם לקורס עשיית אוקרינות, אם אתה גר במדינה הנכונה, כמובן. צעצוע מוזיקלי נחמד. |
|
||||
|
||||
אגב, נגני הובו מכינים להם בעצמם את הפומיות הקטנות שמתחברות לכלי. סיפרה לי פעם נגנת על דרך הייסורים הכרוכה בהכנה - ברוב המקרים חתיכת הבמבוק (או מה שזה לא יהיה) נסדקת או נשברת וצריך למצוא חדשה. הנגנים שמוכשרים יותר בהכנה מתרברבים בזה, והשאר לא מפרגנים. |
|
||||
|
||||
אני מצטער על ההתפרצות למקום, אבל אני חובב מוסיקה "עממית", ותהיתי אם אתם יודעים במקרה היכן אני יכול להשיג אוקרינה? מנסיוני הלא מוצלח בהכנת אוקרינות, החלטתי לנסות להשיג לי אחת.... האם תוכלו לעזור? |
|
||||
|
||||
חפש בחנויות שמיבאות בגדים, תכשיטים וחפצי אמנות מהמזרח, דרום אמריקה ואפריקה. אם אתה מזדמן לנהריה אתה יכול להכנס ל''קוקופלי'', אבל (כמעט) בכל עיר בארץ תמצא חנות כזאת. |
|
||||
|
||||
Must be...I don't know any pianist involved in a car accident..:))))
|
|
||||
|
||||
גם אני התלבטתי מה התשובה הכי מתאימה לי, והחלטתי החלטה עקרונית לסמן שאני מנגן בפסנתר... לפני שנה, בגיל 27, התחלתי ללמוד פסנתר. זה חלום שהיה לי הרבה זמן, והוא לא יצא לפועל בגלל פחד, חוסר אמונה בעצמי, ומסיבה כלכלית. בילדותי יצא לי לנגן בחלילית ויותר מאוחר בקלרינט לתקופה קצרה, בלי שהיגעתי לרמה ראויה לציון. זה גרם לי להרגיש מאוד לא מוסיקלי. לעומת זאת, בגיל 27, החלום נהיה חזק מהמציאות, וכבר יותר מארבעה חודשים יש לי פסנתר (מצ'וקמק קצת, אבל בכל זאת) בדירה. ההתקדמות שלי היא לא מזהירה, אבל היא מורגשת בהחלט. יש דברים שנראים בלתי אפשריים בהתחלה, ובלי להרגיש הם נלמדים עם האימון וההתמדה... לדוגמה, הייתי בטוח שלא יהיה לי שום סיכוי לנגן ב-2 ידיים במקביל... עד-כדי-כך... מדהים איך שהדברים האלה נרכשים להם כאילו מעצמם... בקיצור, המסקנה היא שכל אחד יכול (אם אני הצלחתי...) |
|
||||
|
||||
ויש דברים שנראים פשוט בהתחלה, ואחרי זמן קצר מגלים ש, הממ,הם לא. אחרי שנה נטולת זכרונות מיוחדים על אורגן (אבל רציתי תופים!), החלטתי לפצוח בקריירת גיטרה מבטיחה. אחרי הכל, מדובר בכלי שאפשר ללמוד לנגן עליו רק בעזרת קריאה בחוברת, אז ברור שאם אני אלמד... אחרי שנתיים(!)של לימודים עקביים, החלטתי לקבל החלטה בוגרת, ולהשלים בכאב לב עם העובדה שגיטריסטית, אפילו בינונית, אני לעולם לא אהיה.זה היה כשהבנתי שחוסר היכולת לנגן שירים של משינה (שלושה אקורדים, בשילובים כאלו ואחרים) לא מצביעה על עתיד מזהיר במיוחד בתחום. ___________ העלמה עפרונית, וגיטרה מעלת אבק ולא מכוונת בעליל. |
|
||||
|
||||
בילדותי הפולנית ניגנתי פסנתר במשך 5 שנים. לצערי, זה היה בקונסרבטוריון, ולכן הייתי צריכה להשתתף בקונצרטים של תלמידים (ושם גיליתי שיש לי פחד במה) ובבחינות סוף שנה(לא מספיק הבחינות בבי"ס?). לשמחתי, ואת זה יכולתי להעריך רק הרבה שנים אחר כך, קיבלתי בסיס לא רע במוזיקה. בגיל 25 התחלתי ללמוד גיטרה (אצל מורה מקסים) והתמדתי אפילו בחודש תשיעי (לא האמנתי שאצליח להחזיק עלי את הגיטרה...) מאז הלידה אני בפסק זמן, בין היתר כי נקרע לי מיתר (והחתול אכל לי את שיעורי הבית), אבל אני מתה לחזור לזה. לנגן זה כל כך כייף! ________ גם הגיטרה של אביגיל מעלה אבק, ויש לה גם מיתר קרוע שהיא מתעצלת לנסוע עד דיזנגוף סנטר בשביל להחליף אותו. |
|
||||
|
||||
בפסק זמן, כי נקרע מיתר? את רצינית? אי שם בשנות השבעים (77', 78', 79'?, לא זוכר בדיוק.) הופיע דון מקלין בביניני האומה. באמצע ההופעה (ועוד ב American Pie), נקרע לו מיתר בגיטרה. מאז הפסיק דון מקלין להופיע. סתאאם, הוא אפילו לא ירד מהבמה, אמר שהוא ידע שזה יקרה, הושיט את היד לכיס האחורי של מכנסיו, הוציא מיתר חליפי, ובמשך זמן קצר מזה שנדרש לי כדי לכתוב את התגובה הזאת החליף את המיתר הקרוע והמשיך לשיר מאותה נקודה בה הפסיק (אפילו לא התחיל את השיר מהתחלה). |
|
||||
|
||||
על הכנר האגדי ניקולו פגניני מסופר, שהיה מנגן בלהט כה רב, עד שלעיתים היה נקרע לו מיתר באמצע היצירה, מה שלא הפריע לו להמשיך לנגנה על שלושת הנותרים. לפי האגדה, באחד הרסיטלים שנתן - שנמכרו מראש, כמו (סליחה על ההשוואה) המופעים של משינה המתקאמבקת - הוא סיים יצירה עם מיתר בודד... |
|
||||
|
||||
היה קורע מיתר *בכוונה* לצורך הפגנת וירטואוזיותו (פחות מתקבלת אבל עם הרבה יותר גרוב). |
|
||||
|
||||
כן, גם אני מכירה את האגדות האלה על פגניני, אבל מה לעשות שאני לא פגניני (כינור ושאר כלי הקשת תמיד נראו לי כלים מפחידים נורא: איך הנגנים יודעים איפה לשים את האצבעות? לפי הרגש?). אני בפסק זמן, כי מייד כשהתינוק נולד לא היה לי זמן לשום דבר חוץ מלהניק ולהחליף (ולישון, אבל זה היה די מעט), ואחר כך, כשכבר רציתי לחזור לנגן קצת לעצמי ולו, גיליתי שהמיתר קרוע (D כמובן, יש לי בבית בערך 4 חבילות מיתרים, שבכולן חסר ה- D). אני לא מכירה אף חנות לצורכי נגינה באיזור בו אני גרה, והחנות הקרובה ביותר נמצאת בדיזנגוף סנטר, שגם בימים כתיקונם אני לא אוהבת להגיע אליו. תירוצים עלובים, אני יודעת, אבל מייד עם תום תקופת המבחנים אני אטפל בנושא. אכן מזל שזה לא קונטרבס. לא ידעתי שכל מיתר של קונטרבס עולה 150 ש"ח. והכלי כמה עלה? |
|
||||
|
||||
א. אולי תפסיקי להתנצל כל הזמן? (-: ב. איפה לשים את האצבעות? - קצת קשה להסביר, אבל בערך: זה לפי השמיעה (צריך שמיעה טובה), ולפי התנוחה שהאצבעות תופסות, כשהן "מתלבשות" על זה אחרי כמה זמן. (היו לי גם הרפתקות עם כינור ואח"כ עם כינור חשמלי, אבל התביישתי לספר על זה בגלל החרדון. אדון חרדון, יהודי שמבין יותר מדבר או שניים במוסיקה קלאסית, בוודאי מתחלחל ולו רק לשמע הצירוף המזעזע הזה של שתי המילים, "כינור" ו"חשמל") (אני אשפשף את הידיים בהנאה אם יתפתח כאן איזה מולטיקרב קטן בהשתתפות חרדון, רב"י, גידי אהרונוביץ'...) (מונסיניור חרדון, מקווה שאתה לא כועס יותר מדי על החשמלי. נהניתי נורא מהתגובות שלך אודות ערכה של המוסיקה הקלאסית, אם כי אני אוהבת את *כל* סוגי המוסיקה, כולל רוק כבד וכל השאר. יש כאלה שחיים רק על קוויאר ושמפניה ויש שמנגבים חומוס - ואולי אלה של שמפניה וקוויאר לעולם לא ידעו מה הם מפסידים) מולי (שיש לה כנראה איזה קטע סובלימטיבי קשה עם הסוגריים) |
|
||||
|
||||
רמז: () אם כי זה תלוי-גופן. |
|
||||
|
||||
מה, יש עדיין דברים שאת *מתביישת* בהם? :-) |
|
||||
|
||||
אבל חייבת להתוודות, אם כבר אז כבר: גם ניגנתי תקופה מסויימת על הכלי המשוקץ ההוא בלהקת רוק... (אוי ויי, זה הולך ורע מרגע לרגע) |
|
||||
|
||||
אבל לא מלכה שפיגל המממ |
|
||||
|
||||
אבל מאיפה כל כך הרבה סטריאוטיפים בהודעה אחת? ממש במקרה אני מאזין אדוק של פרוג, רוק כבד ובלאק מטאל. חוץ מזה, כבר הבעתי את דעתי בקשר לכך שלהתייחס למוסיקה קלאסית באופן אוטומטי כ'קוויאר ושמפניה' פירושו לזלזל בערכה. מדוע? מפני שהרבה מהמוסיקה הזאת היא קרום יבש ועבש של לחם לארנבים, שכל מיני טרחנים שלא ידעו להעריך יצירות מופת של דרים ת'יאטר בגלל הדיסטורשן יתמוגגו מהן בגלל עצם העובדה שנעשה בהן שימוש בכלים מסוימים, סולמות מסוימים והרמוניה מסוימת. לא קונה. מוסיקה צריך להעריך בגלל מה שהיא, לא בגלל העיתוי בו היא במקרה נכתבה. ד"א, אני לא סובל קוויאר ושמפניה. דווקא טיפוס של סלמון ומיץ תפוזים. וגם כינור חשמלי עם דיסטורשן זה נחמד. |
|
||||
|
||||
מחילה על הסטריאוטיפים. אם כי *לי* נראה, שקלעתי למטרה הנכונה רק לא בלוח הנכון, וזה יצר אצלך קצת רגישות יתר. נעזוב את זה, ומכל מקום התכוונתי בפירוש *להחמיא* על הטעם המשובח. אם אושיב אותך קצת בכסא עינויים סיני, אולי אתה תודה בכל זאת שקיים גזע כזה של חסידים אדוקים של המוסיקה הקלאסית (ורבים מהם גם עוסקים בה, מקצועית), המפגינים בוז ושאט נפש כלפי כל דבר שזז מילימטר מן ה"קלאסי" (אמורפי ככל שיהא המושג הזה, אבל אתה הרי דנת בזה בתגובות המרשימות ההן) - והללו באמת ישמחו אם החשמליים ונגניהם גם יחד יסתבכו במיתרים וייחנקו לתיאבון. הן מבחינת הצליל והן מבחינת הקונספט. ולגבי הצליל, אגב, אני מסכימה איתם הרבה פעמים. הוא באמת מזעזע. (אחחח, דוקטור, זה מזעזע אבל זה עושה לי כל כך טוווווווווווב!!!!!!!!!!!!) או שאולי אני צריכה לקרוא עוד פעם את התגובות ההן (באיזה דיון זה היה בכלל? לא זוכרת כרגע) אבל על האופרה ייקח לי עוד הרבה זמן לסלוח לך. מכירה בזה שמתוך כל ה"קלאסיקה" (נו, ההיא, האמורפית מהבדיחה הקודמת), האופרה היא שפנתה יותר, מסורתית, לטעם הקהל. אתה צודק בכל אבל מה יהיה עם הלב..., הלב... לא רק סלמון, אדון חרדון, לפעמים אפשר גם קצת הרינג. (סוחטת את המטאפורה עד שהנ"ל תודה שהיא למעשה אבוקדו) |
|
||||
|
||||
רמז לעתיד: תשאירי ככה. אנחנו מסירים כפולים. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
(בכל זאת לא מוותר ומבקש להשאיר, לדורות הבאים.) |
|
||||
|
||||
אז למה לא השארת את ה"שא ברכה"? ואני השקעתי בזה את כל הנשמה... |
|
||||
|
||||
מה, היה הבדל ביניהם? המממ... לא שמתי לב. סליחה. תדמייני שיש שם. (תיאורטית אפשר להחזיר, אבל זה סיפור, ואני לא רוצה להטריח את טל) |
|
||||
|
||||
חרדון שא ברכה ממולי בסוף התגובה (מסובך להסביר לך אז פשוט תאמין לי) |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
נא לך! (לא גולגר) |
|
||||
|
||||
מזכירה משהו מסרט שהיה לפני כמה זמן (שנה?), לא זוכר את השם. היתה שם בחורה יפה (ששתקה רוב הסרט ורק היתה יפה, מולי תלמדי משהו (-:). ברגע מסויים היא ישבה בבית קפה והוציאה סיגריה, ושישה-שבעה גברים קפצו עם המציתים. חם, חם, אה? |
|
||||
|
||||
ו ע כ ש י ו ? חם, הכי חם (עוד אחד שלא יכול לכבוש את הצורך להרוג) |
|
||||
|
||||
מילא חם, אבל גם מסריח מהפ*וצים המתרבים פה ללא הרף! |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
אפילו אתה לא עשוי מדיקט, אה? דובי דוב! |
|
||||
|
||||
נראה לי שאם מסירים, כדאי שזה יהיה תמיד את הראשון. אם הם שונים השני כולל בד''כ תיקון. |
|
||||
|
||||
אני חושש שעם כל הכבוד (באמת!) לכתיבה שלך, את כנראה לא מאוד מתמקדת בזו של בני שיחך. ה'הודאה' שאת מקווה לחלץ ממני אם 'תושיבי אותי בכיסא עינויים סיני' היא בדיוק מה שתיארתי ממש בתגובה עליה ענית, כמו גם באותן 'תגובות מרשימות ההן', כלשונך (הראשונה מביניהן, כמדומני, ואולי גם היו אחרות). להיות לסבית יפה וחדת לשון זה לא מספיק, צריך לפעמים גם הבנת הנקרא... התגובות (העילגות למדי, לדעתי, דווקא) האלו היו בעדכון חדשות בקשר לקול המוסיקה. בקשר לאופרה הבהרתי חזור והבהר את דעתי שאין לי בעיה עם הקונספט האופראי מעבר לעובדה שהוא לא הטעם האישי שלי, ולא מכיל את מה שאני כמאזין מחפש במוסיקה שאני שומע. אבוקדו, אפילו עם סלמונלה, זה לא תחליף לסלמון. צר לי המקום, צר מלהכיל. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
תגובה 52141 |
|
||||
|
||||
חרדון לך הלאה, יש דברים גרועים יותר |
|
||||
|
||||
סליחה (לא יכול להתאפק למרות האבל הכבד שנשתרר) |
|
||||
|
||||
אני מתחיל לחשוש שלא רק שוטה, גם את חרדון לא ראו פה כמה שעות. מישהו ראה את רב"י? בואו!! |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
אז עכשיו נשאר רב"י רב"י, השמיע קול! |
|
||||
|
||||
ואת בעצמך מתביישת באפיזודת כינור החשמלי! (זה המקום להכניס אנקדוטה על נייג'ל קנדי). ו-כן, הסיפור של לשים את האצבעות לפי השמיעה אכן נשמע מפחיד. אני טיפוס של קלידים וסריגים. מה לעשות. ושאלה למתופפים: איך יודעים מה המנגינה (אם אפשר לקרוא לזה ככה) שצריך לתופף? יש תווים? |
|
||||
|
||||
אל"מ, אבל כן, יש תווים לתופים, ואת יכולה לראות דוגמא שלהם בראש העמוד ב- http://www.cse.ogi.edu/Drum . |
|
||||
|
||||
או לפחות לא ברוב הז'אנרים המערבים תופים - כלומר, מוסיקה קלה (קלה זה ניסוח לא מוצלח. נון-קלאסית, אולי) לסוגיה. |
|
||||
|
||||
האתר לא עולה, אולי בגלל שעבר זמן רב. אולי אתה יודע כתובת חדשה? תודה. |
|
||||
|
||||
אם אתה רק מחפש דוגמא לתווים עבור תופים, אז יש למשל ב- http://www.cvls.com/Tabs_drums.html . בבקשה. |
|
||||
|
||||
בתור אחד שלקח כמה שיעורים בתופים1 אז ככה. יש תווים לתופים. מכיון שבתופים אורך הצליל הוא קבוע, התווים מסמנים את הכלי במערכת ואת מספר ההקשות עליו (יחסית למקצב), כאשר מיקום הסימן מסמל את הכלי. אם ניקח לדוגמא את שורת התוים בקישור של יובל: http://www.cse.ogi.edu/Drum/ זה הולך ככה: ה -X למעלה מסמן את הי-האט (המצילות הכפולות, אלה שסוגריים אותן שומעים תסססססס...). יש סימון נוסף של + או - לסימון של סגור או פתוח. התו בשורה הראשונה מלמטה (בין 4 ל- 5 בחמשה) מסמן את תוף הבס - זה שמרביצים לו ברגל. התו שמחובר ל-X (בין שורה 2 ל- 3 בחמשה) מסמל את התוף מצד שמאל שנקרא סנר (למטה יש לו חוטי מתכת שמותחים בשביל הצליל). יש עוד סימונים לתופי הטמטם. יש שלשה תופים: גדול (הדוד בצד ימין) בינוני וקטן - אלא שמחוברים לתוף הבס. איך יודעים מתי להרביץ (שוב לפי הדוגמא בקישור): כפי שתראי בתחילת החמשה נקבע הקצב. במקרה הזה, 4 רבעים, כלומר בשלם אחד יש ארבעה מכות. עיגול שחור מלא עם קו אנכי מסמן רבע, עם קו אופקי אחד מסמל שמינית, שני קוים אופקיים שש עשרית ושלשה קוים אופקיים 1 חלקי 32. שלם מסומן כעיגול ריק וחצי - עיגול ריק עם קו אנכי. יש עוד סימנים של שקט - תסתכלי על התוים של תוף הבס (הכי למטה). עכשיו בואי נקרא ביחד עם התווים, כאמור המקצב הוא ארבעה רבעים: א. מכה של ההי-האט (יד ימין) ביחד עם תוף הבס (רגל ימין) . שימי לב המכה של תוף הבס היא של רבע אילו המכה של הי-האט היא של שמינית. לכאורה אין הבדל, כי אתה מכה בשני הכלים באותו זמן, אבל למעשה התו אומר לך באיזה מהירות להכות את המכה הבאה. ב. שתי המכות הבאות על ההי-האט הם של שתי ששעשריות והן תהיינה מהירות יותר - שתיהן ביחד צריכות לקחת את אותו זמן שהיה למכה של השמינית: נסי להכות פעם אחת על השולחן ומיד אחר כך שתי מכות רצופות מהירות יותר: ג.המכה הרביעית היא מכה משולבת: הי-האט (יד ימין) וסנר (יד שמאל) בסיכול. שוב מכה של שמינית. למרות שזה נשמע מסובך זה יותר שצריך גם להכות בתוף, אבל שווה כל רגע. _________ 1 אצל חממי אם מישהו מתעקש |
|
||||
|
||||
בתזמורת שלנו היה מורה לתופים, עולה מרומניה, ששמר את המבטא הרומני החזק שלו, והיה הולך ומאדים הולך ומתנפח ככל שהשעור התקדם ורמת המתופפים הצעירים הולכת ומתדרדרת. לנצ אזכור איך הוא היה מתחיל כל קטע נגינה, ונותן קצב במשפט האלמותי (זכרו את המבטא): אס טה טה טה אס טה טה טה אס טה טה טה אס בקשה (א צרויה, ט פתוחה, ב דגושה ופתוחה) |
|
||||
|
||||
חממי היה נותן את הקצב עם המגפיים... |
|
||||
|
||||
בהופעה של ברי סחרוף עם אהוד בנאי ולהקתו במשגב (מופע פותח- יובל בנאי ורמי פורטיס!) באחד השירים הראשונים נקרע לברי מיתר בגיטרה האדומה שלו ומייד הופיע איש הפקה עם גיטרה אדומה להחלפה |
|
||||
|
||||
והמופע הפותח לרמי פורטיס בארבעה בפברואר הוא "השלוליות"! סליחה ושליחה :) |
|
||||
|
||||
דורון, תודה שהזכרת לי את דון מקלין! כל כך אהבתי את המוסיקה שלו, ובשנים האחרונות הוא נדחק לפינה חשכה בנבכי מוחי. אלך ואאזין ל"American Pie" היום. |
|
||||
|
||||
בעניני מיתרים שנקרעים בהופעות, במופע הסיום האגדי של ה-band - שאף הוסרט בסרט "הולס האחרון", לאריק קלפטון נקרע מיתר באמצע סולו גיטרה בלוזי מרגש, ורובי רוברטסון לוקח פיקוד וממשיך את הסולו מיד מהתיבה הבאה, כמעט בלי שמרגישים את המעבר! |
|
||||
|
||||
אני עד היום מנגן על קונטרבס עם שלושה מיתרים מסוג אחד ומיתר אחד מסוג אחר (Roundwound ו-Flatwound בהתאמה, למי שזה אומר משהו), כי מיתר אחד של קונטרבס עולה 150 ש"ח ואין לי כרגע את המזומנים לקנות סט שלם... |
|
||||
|
||||
בתור ילד ניגנתי שנים רבות על פסנתר וכשהיתי סטודנט למוסיקה הבנתי שבתור עיוור לזכור את כל הפוליפוניות זה ממש לטורף ודברים שאני עובד אליהם שעות אנשים עושים בקריאה ראשונה החלטתי לעבור לכלי חד קולי. בגלל האהבתי שלא יודעת גבול לIAN ANDERSON עברתי לחליל צד הגעתי מאד מהר לרמה מגניבה אבל בשנתיים האחרונות עברתי לשרות קבע בצהל ולא היה לי זמן עכשיו כשהשתחררתי והרופאים לא המליצו לי על שום ביקור בנמל כל שהוא הגיע הזמן לחזור לנגן |
|
||||
|
||||
אתה מנגן בעמידה על שתי רגליים? |
|
||||
|
||||
האמת שגם וגם אבל היום בבוקר פתחתי את האייל וגיליתי שגם האלכימיה המפוכמת היא על רגל אחת וגם נזכרתי בסיפור על הגר שבא לרב וביקש ממנו ללמדו את התורה על הגל אחת והרב אמר לו THICK AS ABRICK
|
|
||||
|
||||
היתי מוסיף את מיספר הסיפור של האלכימיה המפוכמת אבל משום מה בגירסת הברייל של האייל לא רואים את מיספר התגובה של התגובה או המאמר. |
|
||||
|
||||
כן, בסדר, לא שכחתי, נגיע לזה מתישהו. |
|
||||
|
||||
מהבחינה הזאת הבן שלי הוא חלילן יותר גדול אפילו מאיין אנדרסן. אצל האסטרונאוט הזה אין אפילו רגל אחת על הקרקע. |
|
||||
|
||||
הצעה לסקר |
|
||||
|
||||
זה קשה כמו ליבחור את מי אתה אוהב יותר את אבא או את אמא בגלל שמדובר להכה שיש מאחוריה 30 אלבומים פלוס מיליון בוטלגים שכל אלבום הוא בסינון מוסיקאלי אחר מבלוז ורוק עד מוסיקה אנגלית עטיקה בשילוב של רוק דרך בלוז אם מנדולינות ולא אמרנו מילה אחת על הטקסטים והעיבודים לרבעית מיטרים ועל זה שב4 שנים האחרונות יצא ליראות אותם ב6 הופעות שונות כולל השטתפות בגטרו בקונבנשן אני ממש מתקשה להחליט בשבוע שעבר הגיע לארץ הרימאסטר של SONGS FROM THE WOOD אלבום מאד אירי ואנגלי שלהם ואותו אני שומע במיוחד בשבוע האחרון |
|
||||
|
||||
אני לא יודע אבל איכשהו כשאני נזכר בג'טי מתנגן לי בראש אחד משני השירים Teacher או Leaving in the past. אולי בגלל שאני שומע אותם ברווחי זמן גדולים מ א ד. אולי בגלל שאלו היו השירים הראשונים שלהם ששמעתי בתוכניות הגטו שהיו פעם ברשת ב' או תקליטים שהורים של חברים הביאו מאנגליה (חס וחלילה, לא מארה"ב). אבל אולי בגלל שהם תופסים ומרכזים את התמצית הטולית, פשטות ששטה על תחכום, חידוש פרוג-רוק (לזמנו) של משב רוח כפרי של חתרנות סמים על רגל אחת, כל כך מרוחקת ובלתי נתפסת לישראלי בן התקופה בה שמעתי אותם לראשונה. |
|
||||
|
||||
ואני הכי אהבתי את Songs from the Wood, תקליט קסום ומיתי. יש בו המון שמחת חיים אקסצנטרית. חרף זאת, אני חייבת להגיד שיש לי בעיה עם איאן יקירנו, כחלילן. הצליל שלו (מינוס הפעלולים) מאכזב. |
|
||||
|
||||
מגניב! Songs from the Wood הוא גם יקירי. ככל הנראה סתם כי נחשפתי אליו הראשון, והתלהבתי. |
|
||||
|
||||
וכרגיל, אני עם העדר. גם לטעמי זה הדיסק הטוב ביותר שלהם, ואולי, אם אגביל את עצמי רק לדיסקים הקרובים לרוק, אחד מהטובים ביותר בכלל. |
|
||||
|
||||
הראשון שנחשפתי אליו היה HEAVY HORSES מה שהפך אותו ליקירי. |
|
||||
|
||||
ומה השם החדש שלך? |
|
||||
|
||||
שאל את ההמ''ה. |
|
||||
|
||||
ההאלבום הראשון שהכרתי היה STAND UP ותמיד יש לי אליו חיבה מיוחדת בימים אלה הלהקה מוציאה אלבום חג מולד שמאד מסכיר את ההתחושב של SONGS FROM THE WOOD יש שם גם ביצוע מחודש לאחד השירים הנה כתובת אם דגימות ממש שווה להאזין ועוד משהוא מהזוית הישראלית ישנו בחור בשם אבינועם שחיבר שיר בדיסנון גטרו טאלל הוא גם הקליט גירסת גאבר לLOKKING FOR THE SUN |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
בתור מי שלומדת חליל צד כבר שמונה שנים ומנגנת בו כבר עשר שנים, וגם למדה קצת פסנתר. גם אם היום אתה לא מנגן ונראה לך שהחליל יושב לו שם בבטלה בתוך הנרתיק שלו, תדע שמחר הוא יקרא לך שוב לנגן. כל הנגנים יגידו לך שהכלי שלהם קורא להם. |
|
||||
|
||||
כל הכבוד שהגשמת את חלומך, אני בן 24, ואני ג"כ לפני כחצי שנה הגשמתי חלום לנגן על חליל צד. ואני גם מתקדם ממש יפה. אני גם רוצה יום אחד לנסות ללמוד גם פסנתר, והדברים שכתבת מעודדים אותי (לגבי יכולת הלמידה). |
|
||||
|
||||
מה זה פה כולם פסנתרנים איפה הגאווה של המתופפים? בינתיים אני ועוד מתופף אלמוני היחידים שהצבענו לקטגוריה הזאת.. מה יש? תופים לא מתוחכם מספיק?? תאמינו לי יום יבוא ויגלו את יופיו של הכלי... יומינו עוד יגיע!! |
|
||||
|
||||
לא נורא, גם ''נגינה ווקאלית'' אין. בקרוב, אי''ה, יגיע הנה בובי מק'פרין ויתקן את המעוות. |
|
||||
|
||||
שוב בובי יגיע? הפעם אני לא אלך להופעה. |
|
||||
|
||||
אני גם ביקשתי להוסיף את הקטגוריה הנ"ל, כדי לראות אם יש עוד מישהו כזה בסביבה. (הדגמות מסמרות שיער: http://www.funkapella.org) |
|
||||
|
||||
פעם ניגנתי כמה שנים בקלירנט בתזמורת העירונית, רק אלוהים יודע איך המנצח הסכים להחזיק אותי בתזמורת כל כך הרבה שנים. היינו מנגנים במצעדים, כמו מצעד יום העצמאות, עדלידע או יום העיר. ''יום העיר'' היה ארוע הזייתי בולשביקי שרובו היה מוקדש לתפארת ראש עירייתינו הנאדר, שבסיומו היינו אמורים להנעים בצירצורינו את זמנם של האורחים בגינת ביתו. כשאני אומר ''ניגנו'' אני מתכוון ''העברנו אצבעות מעל החורים והמנענעים''. מה שכן עשינו זה לפרק מהקלרינט את החלק התחתון, זה שנראה כמו משפך, לחבר אותו בחוט חשמל לקופסה שלו ו''לראיין'' אנשים מהקהל. אנחנו היינו אמורים להיות ''הכתבים הצעירים'' ממגזין הנוער של קול ישראל. (כמובן שאני לא מתכוון לכל הנגנים, היו כמה ש''כיסו'' על כולנו, במיוחד זה עם התוף הגדול ואלה עם הטובה-באס). |
|
||||
|
||||
לא ידעתי שיש לנו כ"כ הרבה נציגים. אני בין הבודדים שהמשיכו עם חליליתם ולא "התקדמו" לכלים חשובים יותר (חוץ משני נסיונות קצרים בסקסופון). אני גם שרה. האם זה נחשב נגינה ווקאלית? מה זה אומר? |
|
||||
|
||||
אני כמובן הצבעתי לדיסקמן, שזה (באמת) הכלי היחיד שאני יודע לתפעל. הבן שלי, לעומת זאת היה מצביע עבור ''כלי נשיפה מעץ'' (למרות שהכסף, ממנו עשוי החליל שלו, לא צומח על העצים) אילו היה עכשיו משוטט באייל, במקום באירופה, שם הוא נמצא עם התזמורת בה הוא מנגן. |
|
||||
|
||||
אבל רק בגלל שזה הכי קרוב. לא ניגנתי בו שנים, וגם כשניגנתי, הייתי מאד גרוע. |
|
||||
|
||||
מזכיר לי את רקעו המוזיקלי של אחד, סמואל קלמנס, אשר גדל על גדות המיסיסיפי. מדי כמה שנים היה הנהר עולה על גדותיו ומציף את העירה. אנשים היו נאחזים בחפצים שונים, ומשייטים על גביהם. באחד השטפונות האלו, כפי שהעיד מרק טוויין, ''אבא שלי שט על גבי ארון, ואני ליוויתי אותו על הפסנתר''. |
|
||||
|
||||
-מה הוא הכלי האהוב עליך ביותר? -פסנתר. עוד לא קרה לי שמישהו בא לבקר אצלי ואמר: במקרה הבאתי אתי את הפסנתר שלי... |
|
||||
|
||||
מסיבה כלשהי, נגני ויולה סובלים מתדמית של מוסיקאים לא במיוחד מוכשרים או אינטיליגנטיים. אתר עם עשרות בדיחות ויולה: |
|
||||
|
||||
למה טבה צינרמן היא אדירה ויש עוד רבים וטובים ומה אם ויולה דגמבה? |
|
||||
|
||||
אלו 'בדיחות מקצועיות', שמי שהכי מרבה לספר אותן (ולצחוק מהן) אלו הויולנים בעצמם, וברוח כזאת צריך לקחת אותן. נכון שעל פי רוב תפקידים הרמוניים של ויולה בתזמורת הם לא מלודיים או מרגשים במיוחד, והתפקיד שלה הוא בדרך כלל מאוד 'פונקציונלי' בהרמוניה (הרמוניה אמצעית, כשהיא לא אחידה עם הבאס. אבל מעבר לכך, ויולה היא כלי מאוד יפה. בגלל הצליל העמום שלה לא מרבים להשתמש בה בתור כלי סולו, ועל כך נאמר ש'הרולד באיטליה' של ברליוז היא הבדיחה הכי ארוכה על ויולה, אבל הענין הזה מדגיש בדיוק את מה שאני בא לומר - זו אחלה יצירה. |
|
||||
|
||||
נהוג לסיים צרורי בדיחות ויולה בספור אמיתי עד כאב שארע בפנימיה בה למדתי (יסלחו לי האנשים שמכירים את הסיפור, אני ודאי הורס אותו לגמרי): שני יודניקים פוגשים י"בניק במסדרון ורואים כתם סגלגל-אדמדם על צווארו. אחד היודניקים שואל אותו מה זה, והי"בניק אומר לו "עזוב..." היודניק דוחק בו, והוא בשלו "עזוב, לא נעים, באמת..." מגיע הצלצול והי"ב מתחמק באלגנטיות. אז אומר היודניק הנודניק ברצינות תהומית לחברו: "ויולה..." זהו. שוב סליחה. |
|
||||
|
||||
לפני שנה היה בתזמורת שלי ויולן ממש גרוע, ולכן אמרנו שבויולה יש טרנספוזיציה: מנגנים סי, וזה נשמע סי במול. בכל אופן, הויולן עזב זמן קצר לאחר מכן, למרבה ההקלה. |
|
||||
|
||||
ועכשיו באמת שתצטרך להזדהות. |
|
||||
|
||||
הכוונה היא לאחד או שניים ספציפיים שהצליל או השימוש שעל פי רוב נעשה בהם חביב עליכם באופן שהוא ייחודי כשלעצמו, לומר שכל כלי נשמע יפה אם משתמשים בו כמו שצריך ובהתאמה לתכונות שלו זה קל. אצלי זה כינור (בנאלי, מה לעשות), מפוחית-פה (הרמוניקה) שחבל שאין לה גירסה 'מתוחכמת' יותר שהתקבלה כחלק סטנדרטי מכל תזמורת סימפונית, וקול אלט (גם קונטרה-טנור). |
|
||||
|
||||
תמיד היה משהו באורגן-הכנסיה שריגש אותי. לצערי, לא מרבים להשתמש בו בימינו אלה. ואם לא זה, אז הכינור. |
|
||||
|
||||
לא מרבים?! כמעט בכל כנסיה רצינית שמכבדת את עצמה יש אחד. בכלל, אם יש לך טעם כזה אולי כדאי שתארגן לעצמך איזה סטוק צנוע של 'אדון העוגב' (זה לא רציני לצפות ממני להשלים פתיל שלם שקשור באיזושהי דרך עקיפה למוסיקה ולא להזכיר את השם יוהאן סבסטיאן). |
|
||||
|
||||
מה לעשות שאין באיזורי כנסיות רבות שמכבדות את עצמן, והן גם נגישות לי. חוץ מזה, אני לא אוהב קהל, ולא נוהג, לרוב, להאזין למוסיקה בזמני החופשי, אלא כליווי לדברים אחרים, לעיתים. על כל פנים, אני תמיד יכול לשנורר מחברים והורים, אם באמת ארצה. |
|
||||
|
||||
אני מקווה שלפחות אתה יודע מה אתה מפסיד, ושבבוא היום (כשתהיה פחות עסוק?) תעשה משהו בענין... |
|
||||
|
||||
איך יבוא יום בו לא אהיה עסוק, אם אני עוסק באייל אפילו כשזמני פנוי? |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
אצלי זה שירת מקהלה. |
|
||||
|
||||
הקונצ'רטו אופוס 77 של בראהמס (הבנאליות חוגגת). |
|
||||
|
||||
הבנאליות אולי חוגגת, אבל אני מתקשה שלא להעיר הערה - למה כל כך הרבה אנשים (ביניהם כאלה שמורגלים בשמות הללו ומתמצאים בנושא לעומקו) מתעקשים לכתוב 'בראהמס' ו'מוצארט'? אנחנו כבר לא בשנות החמישים. |
|
||||
|
||||
חוץ מזה, אם נכתוב "ברמס", אני בטוחה שיצליח לצוץ מישהו שיהגה את זה כמו "שוופס", עם רי"ש סגולה. מה זה "דווקא מולי"? (ואיך מצליחים 'חת ושתיים להקפיץ לי את הטמפרטורה, אפילו כשהמזגן עושה כל כך טוב? או שאני טועה וזה תמים לגמרי...) |
|
||||
|
||||
ברהמס, לא 'ברמס'. כמו שלא כותבים ''בת'ובן''. ''דווקא מולי'' זו יופי של סיסמה לחטיף נגיסי אווז. או משהו. |
|
||||
|
||||
כשהייתי קטנה (ואמא קוראת לי ככה מדי פעם עד היום). |
|
||||
|
||||
מלכה? מלכה שפיגל? ידעתי שאת מוכרת לי! |
|
||||
|
||||
יהושפטניק בן גלולה מרה, מה זה פה, אתה מתחיל איתי? *איתייי*? עם ארבעה סנטימטרים?!?! |
|
||||
|
||||
מלכה שפיגל לסבית? היא לא הייתה חברה של ברי סחרוף או משהו כזה? |
|
||||
|
||||
היום, אאז"נ, היא אשתו של קולין ניומן (או שמא פיטר פרינסיפל?), מגיבורי מחתרת האיכות של שנות השמונים. |
|
||||
|
||||
לא, לא, מלכה שפיגל אחרת, הילדה הכי יפה בגן עליזה, שנסעה אח''כ עם ההורים שלה לאוסטרליה. |
|
||||
|
||||
ואם מישהי היתה חברה של ברי סחרוף אז זה תיכף נותן לה תעודת גלאט-כושר? תבדוק קצת בכנסת. אבל מתחת לרצפה, לא מעל. ומלכה שפיגל, בלי קשר, היא מאה אחוז. |
|
||||
|
||||
אז תגלי כבר את שמך האמיתי ונגמור עם זה. חוץ מזה ךצדת לנגן על בלליקה תוך עשרים דקות? אז אני מבין שהקלישאה היא נכונה (כל ההומואים והלסביות אמנותיים ויצירתיים ומוסיקלים ידה ידה ידה( |
|
||||
|
||||
ואשר לזה שךצדתי, כדבריך, לנגן על הבללייקה תוך עשרים דקות - הקלישאה היא כנראה נכונה באופן כללי, אבל לי זה הלך כל כך חלק בגלל הגיטרה. ברגע שאתה מסתדר עם הגיטרה מספיק טוב, היא מהווה בסיס לכל כלי פריטה אחר. במקרה של הבללייקה היה צריך רק לתרגל קצת את ה''טרמולו'' עם פרק כף היד. (מונסיניור חרדון, כולי תקווה שתקבל בהבנה את האל''ף והה''א ב''ארהארט''. הפעם באמת לא היתה ברירה...) |
|
||||
|
||||
לפחות יש לך כינוי אחד עקבי לאורך מספר דו ספרתי של שנים במקום מספר דו ספרתי של כינויים לא עקביים במיוחד. בעע. |
|
||||
|
||||
איך זה שאת לא מגיבה? החרדון עשה עלייך בעע )מקיא עלייך או מהשם שלך)(תגובה 155944( מה אין לך כבוד עצמי? תני פייט! |
|
||||
|
||||
אממ... מה אפשר להגיד? לא אני בחרתי את שם החיבה הזה. זה קרה כשעוד לא היה לי מה לומר. חוץ מזה, זו גם גיבורה של ג'ויס (שהתעסקה עם בננות וכל מיני, אבל לא ניכנס לזה) וזה גם שם בתה של הסופרת אריקה ג'ונג (אוי, לאן אני מידרדרת). אולי תעבור לנושא אחר? או לאתר אחר (שום כוונה להעליב, חלילה). |
|
||||
|
||||
מה הולך כאן? לאן שאני לא פונה, אני נתקלת בהתקשקשות עם הלסבית הייצוגית. שום דבר אישי, מולי, אבל אולי די? |
|
||||
|
||||
רק מוכיח את מה שנאמר בדיון אחר - אין מצב שגברים יפסיקו להתלהב מלסביות, גם כשיש סיכוי שהלסבית הוירטואלית בה מדובר היא נער מחוצ'קן עם עודף שעות קריאה. |
|
||||
|
||||
או אלמוני מקורי מחוצ'קן ומכביסט? שנעלם לנו, דווקא אחרי שלקח את האליפות. |
|
||||
|
||||
(החברים של נטאשה, "מעליות" (אז על מה חשבתם שהם מדברים?), מתוך "רדיו בלה בלה"). ואה כן, מחוצ'קנת אמאש'ך. |
|
||||
|
||||
בלי לערבב אורים אה? |
|
||||
|
||||
את זה תגיד לבילינסקי. |
|
||||
|
||||
החופש הגדול, וגם החופשה באוניברסיטאות. נסיון העבר מלמד שעם החזרה לספסל הלימודים (מי בכלל לומד על ספסל, חוץ מתלמידי ווינגייט?) זה נעלם, או לפחות פוחת בהרבה. |
|
||||
|
||||
מולי צועדת לכם בגאווה, עם הנטיה המוצהרת שלה, בכל רחבי האייל. חשבתי שמצעדי גאווה זה דבר טוב. |
|
||||
|
||||
כתב השילוח. בנתי. אוקיי. די. (בסך הכל התפלאתי שזה לא בא קודם) רק כמה מילים אחרונות (זכות השמורה גם לנדונים למוות): בהיותך אשת חינוך מעטירה (דיון 1274, דיון 1090, דיגום חלקי) יש לך עיסוקים רבים, ובוודאי אין לך עניין לערוך סטטיסטיקה דווקא על הכניסות שלי לאתר הזה ביומיים האחרונים. אילו היית עושה סטטיסטיקה כזו, היית רואה שלהוציא כמה פעמים, אני בעיקר *הגבתי* (לתגובות רגילות, להשתלחויות, לפרובוקציות, לכל מיני. חלק הוסרו בצדק ע"י המערכת). נראה שהאלמוני מלמטה צודק, נגה. אין מצב שגברים יפסיקו להתלהב, ואפילו היא נער מחוצ'קן וגו'. נראה שגם אין מצב שלסביות באשר הן יפסיקו לחטוף, וירטואלית ופרונטאלית, הבלחות קינאה היסטריות משורת המקהלה של הנשים ההטרוסקסואליות. "ייצוגית", אמרת? - הנה משום כך נחוצות לנו "ייצוגיות". ואם תאמיני אם לאו, זה לא תמיד כזה כיף. נו טוב, זהו זה. משמעת היא משמעת ודי זה די. ואעפ"כ, נעמתם לי מאוד, חלק מכם, בכל אופן (שכ"ג הוא הראשון שעולה לי לראש). סרווס, מולי. |
|
||||
|
||||
אם רק היית בחורה, שכ"ג... ואולי אתה כזו? |
|
||||
|
||||
אח שלי, תירגע. ה'בעע' נאמר בהקשר של מה שאמרתי שורה אחת לפניו. קוהרנטיות זה יופי של דבר. נסה ותיהנה! _________________ אדון חרדון, בכל זאת חושב שמולי זה שם של אווז. |
|
||||
|
||||
החליל הוא פשוט ועדין, וקולו כמו קול של הלב. החליל, כשכשוך הפלגים, כמו שיר ילדים. כמשק הרוחות בפרדס מלבלב החליל, החליל. (לאה גולדברג) האמת היא שכשהבן שלי התחיל לנגן (ולהתאמן בבית) בחליל, ירדה מעט ההתלהבות שלי מהכלי הזה, אבל עם השיפור ביכולת שלו (שנובע משני דברים עיקריים: תירגול, והחלפת "חליל המתחילים" בחליל מאיכות טובה יותר), חזרתי להעדיף את צלילו של החליל (אם כי עדיין, אני מעדיף נגנים דגולים יותר מהגלילי ג'וניור). |
|
||||
|
||||
הפסנתר, הוא גדול וכבד וקולו כקולו של פסנתר, הפסנתר (ג'ימי אוחנה) |
|
||||
|
||||
לו היה סקר מי הטרובדור החביב עליך, ללא ספק היה ג'ימי אוחנה זוכה בקולי. |
|
||||
|
||||
החרש לא שומע העיוור לא רואה לא הולך הקיטע (נדמה לי) האילם רק... בוהה. הפסנתר. (ג'ימי אוחנה) |
|
||||
|
||||
קטעים נבחרים ופחות מן התוכנית ניתן למצוא כאן: http://www.mayesh.net/ |
|
||||
|
||||
הפוזל רק בוהה. |
|
||||
|
||||
הבעיה אם גאלוואי היא שהצליל שלו נקי מידי כמו של סינטיסייזר כאילו דגום המורים שהיו לי לחליל תמיד אמרו שהצליל שלו מדהים אבל הוא קר ולא אנושי ואני מסכים גם הוא ממש התמשחר גמס גלוואי הזה. אם כבר לשמוע חליל קלאסי אז לשמוע את מרסל מואיז שהיה האבא של כל החלילנים. בקונמרטים של מוצארט ומה אם IAN ANDERSON רולאנד קירק והרבי מאן? |
|
||||
|
||||
חליל צד ופסנתר (לחוד וגם ביחד). התחלתי ללמוד חליל צד בגיל 10, לאחר שהאזנתי לתקליט Showpieces של ג'יימס גולווי (אותו משמיץ גידי - תגובה מס' 156201). אמנם למר גולווי דנן יש צליל עגול ו"מושלם מדי" לטעמם של "יודעי דבר" (כן, גם המרכאות האלה מכוונות), אך הוא עשה חסד עם הכלי הנפלא הזה בכך שהעלה את רמת הפופולריות שלו ועיבד למענו אינספור קטעים, ואני לא רואה בכך פסול. אחרי שגיליתי את הג'אז, ובתוך כך את הנגנים הנפלאים אריק דולפי ו-רסאן (רולנד קירק), שניהם מולטי-אינסטרומנטליסטים עם שליטה מדהימה בחליל, נפתחתי לעולם של צפצופים וחריקות שניתן להשמיע בעזרת הכלי. החלטתי שאני אוהב גם את החספוס וה-rawness (נאות?) האלה. ביצירות מודרניות גם משתמשים בהמון טריקים, ולא רק כגימיקים: צלילי-לחישה, הקשה על הכפתורים, רבעי טונים (בעיקר בחליל עם "חורים פתוחים"), מולטיפוניה (!) ושירה-נגינה סימולטנית (רשימה חלקית). הנציג אולי הכי מובהק של החליל המודרני הוא אישטוון מטוז ההונגרי, שאף פיתח שיטת נשימה מעגלית (ללא עצירה ללקיחת אויר) ולימד אותה להרבה חלילנים מפורסמים. מתנצל על ההיסחפות. על פסנתר - בפעם הבאה, בפעם הבאה (כדברי גב' תשובה) |
|
||||
|
||||
סקסופון, בלי תחרות. (מה, צריך גם הסבר? אין.) |
|
||||
|
||||
מאוד לא קלאסי מצידי, אבל... הגיטרה החשמלית. למרות שאיננה מעונבת, אין ספק שלוסיל יודעת לדבר. |
|
||||
|
||||
אני כמו עינת, לא אוהב במיוחד צליל של כינור. לא יכול להסביר למה; מילדות לא אהבתי אותו במיוחד. גם אם הוא לא מנוגן בצווחנות. כמובן שיש הרבה קטעים שאני אוהב וכו' וכו'. ויולה יותר טוב; צ'לו כבר נפלא, גם בקצה העליון שלו. מה אני הכי אוהב, מבחינת הצליל? מרימבה. במיוחד השימוש שטום וויטס עושה בה, אבל נראה לי שגם אם קוף לא-מוכשר ינגן עליה זה ייצא יפה. ואם המבחן הוא כאשר הכלי מנגן לבד, אז פסנתר, אבל זה לא חוכמה. |
|
||||
|
||||
טוב מכיוון שאני איש קלידים ומוזיקה אלקטרונית - אני אבחר את הדגימה האהובה עלי. דגימה של fairlight (הסמפלר הדיגיטאלי הראשון) שנקראת aahh או saar תלוי את מי שואלים. הצליל הספציפי הזה הופיע בהמון קטעי מוזיקה שונים בעיקר בשנות השמונים. דוגמה מייצגת: shout- tears for fears בסולו הנפלא לקראת סוף השיר.
|
|
||||
|
||||
משהו דומה גם היה בזה: http://www.geocities.com/SiliconValley/Park/4760/lyr... נכון? |
|
||||
|
||||
אני לא זוכר שימוש בדגימה הנ"ל בשיר הזה (אבל לא שמעתי אותו כמה שנים). מקומות נוספים בה היא הופיע: תמאס דולבי -screenkiss ושירים אחרים. אומנות הרעש - close to the edit, moments in love. זאן מישל ג'אר - zoolook יאן האמר - crocket's theme וכמובן פיטר גבריאל - באלבום הרביעי - wallflower, rythm of the heat סביר להניח שגם בSO אבל אני לא זוכר ספציפית באיזה קטעים. |
|
||||
|
||||
אמ... שם בהתחלה של השיר יש משהו דומה. לא? לא חשוב. |
|
||||
|
||||
:-) ואחרי בדיקה התשובה היא לא. בפתיחה יש סינטי שמנגן "כאילו" STRINGS - הצליל מורכב משני גלים משולשים אחד באוקטאבה יותר גבוה ובווליום יותר נמוך. |
|
||||
|
||||
מחוץ לאבל 1 על מותו של מנצח תזמורת צה"ל, האם מישהו מהנגנים יכול להסביר לי את התגובה הזאת? (מס' 65, אם הקישור לא עבר ישירות). מהי אותה בלדה על מטהאוזן? 1 אגב, זו בערך פעם ראשונה שנרשם קונצנזוס כזה בתגובות ברשת. אשרי האיש שאפילו המלעיזים בע"מ לא מוצאים עליו מילה רעה. |
|
||||
|
||||
לי יש כמה מילים רעות עליו, אבל באמת לא היום. |
|
||||
|
||||
ואני דווקא זוכרת אותו בחיבה גדולה מאוד, בעיקר מפסטיבלי הילדים (נו טוב, בעיקר מ"אמת או חובה" של ריקי גל - אמת שאת אוהבת את זיקו?) |
|
||||
|
||||
מישהו אולי יודע היכן אפשר למצוא תרגום לעברית של מחזור מטהאוזן? אני יודע שזמרת בשם אלינוער מואב הקליטה את את השירים של יעקב קמבנליס עם המוסיקה של תאודורקיס בעברית. את "שיר השירים" המפורסם מתוך המחזור משמיעים מדי פעם ברדיו, בעיקר ביום השואה ("מה יפה היא אהבתי ..."). |
|
||||
|
||||
כינור זה דווקא אחד הכלים שצריך נגן מוכשר באמת כדי שהוא יישמע טוב, ובכל מקרה הוא הכלי השנוא עלי. הכלי שצלילו תמיד עושה לי את זה הוא גיטרה. |
|
||||
|
||||
בכל תזמורת יש יותר כינורות (וכלי מיתר אחרים, שלא שונים מכינור בקטע הזה) מכל כלי אחר. יש הרבה תזמורות שנשמעות טוב. לא צריך 'נגן מוכשר', כי רוב הנגנים, כמו רוב האנשים שעוסקים במשהו באופן כללי, אינם 'מוכשרים' (שזו מילה שמדברת על יכולת טבעית, אולי מולדת), אלא פשוט מיומנים (מילה שמתארת מצב של כושר נרכש). על גיטרה לא צריך ללמוד לנגן כמעט בכלל על מנת להשמיע צליל סביר (מה שמשייך אותה לקבוצה קטנה של כלים שעונים להגדרה הזאת, יחד עם כמה כלי נשיפה פשוטים כמו מפוחית ואוקרינה ועוד כמה כלי פריטה מסוגה), בעוד שכדי להגיע לצליל שהוא לכל הפחות סביר בכינור צריך ללמוד כמה שנים טובות. גיטרה היא כלי הרמוני, בעוד שכינור הוא כלי סולו, כך שחשוב לדעת להפיק ממנו צליל איכותי ולדעת להוציא ממנו מה שאפשר. אם את לא אוהבת צליל כינור (למה, אגב? זה קשור לצווחנות שהרבה פעמים מוציאים ממנו - שלא לצורך, ובאופן לא מייצג שגם לדעתי נשמע רע ומוציא לו שם רע לחינם?), מה דעתך על צ'לו? אותם עקרונות אקוסטיים, אותה משפחת כלים, פשוט מנעד נמוך יותר בערך באוקטבה; בד"כ משתמשים בו לתפקידי באס הרמוניים, אבל צ'לו שמנגן סולו ברגיסטר הגבוה שלו הוא אחד הדברים היותר יפים שקיימים במוסיקה (השיר ללא מילים לצ'לו ופסנתר אופ. פוסט 109 של מנדלסון מהווה תצוגת תכלית מוחצת לענין הזה). |
|
||||
|
||||
אם כבר יורדים לצ'לו, אז כדאי להמשיך לקונטרה בס, רצוי בפיציקטו, כפי שמקובל בהרכבי ג'אז. |
|
||||
|
||||
מאחר שאני לא מתמצא בג'אז, לא יוצא לי לשמוע קונטרה-בס מנגן סולו לאורך זמן (כלומר יותר מאשר פראזה פה ושם). הענין הוא שאם משתמשים בצ'לו בתור כלי סולו, במיוחד ברגיסטר היותר גבוה שלו, יכולים לקבל צליל חם ועמוק בצורה בלתי רגילה, עם דמיון מפתיע לקול אנושי. אני חושב שקונטרה בס קצת נמוך מדי בשביל זה (שים לב שאני מדבר ספציפית על הצלילים היותר גבוהים של הצ'לו, אלו שהם נמוכים יחסית בכינור או הבינוניים בויולה. ככל שיורדים ברגיסטר, האפקט ה'אנושי' הזה הולך ודועך). |
|
||||
|
||||
אם חשקה נפשך לשמוע קונטרה בס מנגן סולו (קלאסי) לאורך זמן, אז אני ממליץ על נגן וירטואוז בשם Edgar Meyer. כל מי שמבין אפילו טיפה בקונטרה בס ומכיר את הסויטות לצ'לו סולו של באך, אמור להבין שלהקליט אותן מנוגנות בכלי המסורבל הזה זה הישג שלא יאומן. היה לי העונג לשמוע את מאייר בהופעה יחד עם נגן בנג'ו מדהים בשם Bela Fleck. ביזארי ככל שיישמע הצירוף, ההופעה היתה מצוינת, והשניים נגנו (בין היתר) ג'אז, בלו גראס ומוסיקה קלאסית. אפשר לראות ולשמוע אותם מנגנים את אינוונציה מספר 6 של באך ב- http://www.sonyclassical.com/artists/meyer/adhome.ht... (צד ימין למטה). בלה פלק עצמו ידוע בעיקר בזכות הרכב הג'אז שלו, Bela Fleck and the Flecktones, שגם אותו ראיתי בהופעה. הייתי בעשרות רבות מאוד של הופעות ג'אז במהלך חיי, ואני חושב שאוכל לומר בזהירות שזו היתה ההופעה בה הכי נהניתי (אני לא חושב שהיא היתה הכי *טובה*, אבל האבחנה הזו היא כבר נושא לדיון אחר). לינק: http://www.flecktones.com . ובנוגע לסקר עצמו: אני בחרתי בגאווה "יותר מסוג אחד של כלי". אני מנגן בעיקר על בס, אבל גם על גיטרה ופסנתר, ואני נגן ג'אז חובב רציני למדי. הסקר גם הזכיר לי נשכחות. כשהייתי בן שש עשרה או שבע עשרה, התערבתי עם חבר שאני מסוגל ללמוד לנגן תוך חודש את התפקיד של חליל הצד בקטע Spain של צ'יק קוריאה. לא היה לי אז מושג אפילו איך להוציא צליל בודד מהכלי. התוצאה? הפסדתי. |
|
||||
|
||||
חבל שאתה לא בארץ היתי שמח לנגן איתך יש פה משהוא שמעוניין לנגן ג,ז או קלאסי או אפילו מוסיקה עיברית בתור חלילן ששנתיים לא נגע בכלי ומת לחזור לנגן הגיע הזמן ואני לא מוצא אנשים תגובות יתקבלו בברכה לאימיל. |
|
||||
|
||||
האופרה אותלו של ורדי כוללת קטע מרטיט לבבות. יאגו משכנע את אותלו שדזדמונה בוגדת בו, ואותלו מחליט שהיא צריכה למות. בתשובה לציניות האכזרית של יאגו, ורדי נותן לדזדמונה לשיר אווה מריה מהמם. זמרת הסופרן שרה את השורות האחרונות של התפילה* "היה אמנו עתה, בשעת מותנו. אמן" ונרדמת. עכשיו ורדי מרוקן את הבמה ומרוקן את המרחב המוסיקלי. הצלילים הגבוהים של הכינורות נמוגים ואז נכנסים הקונטרה-בסים. לפי מה שקראתי, אף אחד לפניו לא כתב סולו לקונטרה-בס, תמיד היה ליווי של צ'לו. הבסים מתחילים מהצליל הנמוך ביותר שלהם, כמעט מעבר לסף השמיעה. המית הצלילים הנמוכים מתגלגלת ועולה בסדרה איטית שנוסקת במעלה הסולם עד שהבסים מגיעים לקצה העליון שהם יכולים לנגן. נסו לדמיין את רגע הקסם - בהוראות הבימוי כתוב שעכשיו אותלו נכנס לחדר דרך דלת סודית. הקונטרה בסים הגיעו לקצה העליון ואז מתחילים לרדת לאט בחזרה לתחתית הסולם. ואז, התזמורת מסיימת בשני אקורדים פראיים, ברוטליים. *ורדי התנגד לכנסיה וראה בה מכשול לאיחוד של איטליה. |
|
||||
|
||||
בסמפוניית הפרידה של היידן יש סולו של קונטרבס. (הקדים את ורדי בשנה-שנתיים) |
|
||||
|
||||
לפני שלחצתי ''אשר'', חשבתי לשנות את זה ל''יום-יומיים'' אבל לא היה לי כוח. הנחתי שמי שצריך להבין, יבין. |
|
||||
|
||||
לעניות דעתי היצירה שמצליחה להוציא מהצ'לו את המיטב שלו זה הקונצ'רטו מספר 1 של שוסטקוביץ'. נסו ותהנו. (מבצע מומלץ - רוסטרופוביץ') |
|
||||
|
||||
שהוא מרחם על החלילנים והניבלאים בתיזמורת כהם תמיד צריכים לנגן תפקידי מלאכים. הביאוגרפיה שלו מומלצת בחום גם אם אתם לא אוהבים או מכירים את המוסיקה של האיש. |
|
||||
|
||||
פעם בחזרה בתזמורת שהייתי בה (לא עם החשמלי, עם השני, לפני) קשקשו קצת, ניגנו קצת, כיוונו קצת וחלילן אחד התנמנם לו. פתאום המנצח אמר בקול: "הלמוט!", והלמוט קפץ, אחוז שבץ. המנצח חייך מעט1, גירד בפדחתו2, דיפדף בתוים3, מהורהר, ויאמר: "Ja, also... was tun wir jetzt..." ובאותו רגע הלמוט שיסע אותו ברגש:"Aber bitte etwas mit je weniger Flo~te..." וחזר לישון.(סתאאם. לא חזר לישון והדיריגנט הדגנרט גם לא היה נותן לו. צחקנו שניה והמשכנו הלאה, אבל למה שהעובדות יקלקלו לי את הפינאלה) 1 הוא מעולם לא חייך הרבה 2 תמיד 3 טיק של מנצחים |
|
||||
|
||||
אופס, התכוונתי ושכחתי, סליחה המנצח: כן, אז מה עושים עכשיו הלמוט: אבל בבקשה משהו עם כמה שפחות חליל |
|
||||
|
||||
בור (בטח לא בור), עכשיו נתקלתי בזה עוד פעם, ואני תופסת שזה נורא-נורא מוציא את האויר, זה שהסיפור במקום אחד והתרגום במקום שני. אז גם אם עבר זמנו ובטל קרבנו, שוב התנצלות. |
|
||||
|
||||
אז אולי צחקתי אחרי שניה או שתיים נוספות. לא מתים מזה. נהנה מהתגובות שלך |
|
||||
|
||||
מולי, לי עוד לא היה הכבוד לשוחח אתך ואני מתחיל את ההכרות אתך דוקא במשהו קצת לא נעים: הבחור הזה שאמר לך שהפרדת הסיפור והתרגום לא מפריעה, הוא בחור מאוד נחמד ומנומם. זה כן קצת מפריע. |
|
||||
|
||||
פעם בחזרה בתזמורת שהייתי בה (לא עם החשמלי, עם השני, לפני) קשקשו קצת, ניגנו קצת, כיוונו קצת וחלילן אחד התנמנם לו. פתאום המנצח אמר בקול: "הלמוט!", והלמוט קפץ, אחוז שבץ. המנצח חייך מעט1, גירד בפדחתו2, דיפדף בתוים3, מהורהר, ויאמר: "...Ja, also... was tun wir jetzt" ( - כן, אז מה עושים עכשיו)ובאותו רגע הלמוט שיסע אותו ברגש: "...Aber bitte etwas mit je weniger Flo~te" ( - אבל בבקשה משהו עם כמה שפחות חליל)וחזר לישון. (סתאאם. לא חזר לישון והדיריגנט הדגנרט גם לא היה נותן לו. צחקנו שניה והמשכנו הלאה, אבל למה שהעובדות יקלקלו לי את הפינאלה) 1 הוא מעולם לא חייך הרבה 2 תמיד 3 טיק של מנצחים |
|
||||
|
||||
וכמו שאמר שכ"ג, את יודעת איך לעשות את זה (במובן ש*הוא* התכוון, שובבה גועלית שכמוך! (-:), וברוב חן. עזבי את השטויות בדיון ההוא ותישארי כאן. |
|
||||
|
||||
יופי טופי, אבל הסוג הזה של תגובות מקומו דווקא בדיון ההוא. |
|
||||
|
||||
חן-חן, אבל הוא צודק תגובה 156914 (no offence). |
|
||||
|
||||
כן זה קשור לצווחנות, וכן, לצ'לו יש צליל חם ויפה הרבה יותר. בעניין המיומנות - לא משנה לי כמה צריך ללמוד כדי לנגן יפה. אני יכולה להעריך את השקעת הזמן והמאמץ באימונים, אבל זה לא קשור לאהבתי לצליל. |
|
||||
|
||||
אז זהו, שהצווחנות הזאת מופיעה בדרך כלל רק ביצירות סולו מאוד מסוימות. יש כל מיני קומפוזיטורים שחושבים שעצם העובדה שלכלי יש מנעד מאוד רחב מחייבת לעשות בה שימוש. זו שטות, כמובן. כינור נוטה להישמע הכי טוב ברגיסטר הבינוני שלו (אוקטבה עד אוקטבה וחצי מעל הדו האמצעי, נניח). צווחנות מופיעה כשיש מלחין בהמה או כנר גרוע. לדעתי, אם זאת הסיבה, פשוט היו לך התנסויות ספציפיות לא מוצלחות במיוחד (רבות ככל שיהיו). |
|
||||
|
||||
אני לא שומעת בכלל את הצווחנות... יש לי ליקוי שמיעה משעשע שקוטם את הצד הגבוה של מנעד השמיעה שלי. היה לי מרצה למוסיקה שחשב שזה מרתק וביקש ממני להביא לו את סקאלת השמיעה המדויקת שלי בשביל שהוא יוכל לחשב כמה אחוזים אני שומעת מהקונצ'רטו לכינור של מוצארט החביב עליו, אבל התעצלתי. |
|
||||
|
||||
את לא מפסידה יותר מדי. כינור נשמע הכי טוב ברגיסטרים הבינוניים. מילא שמתעללים בו, אבל בשביל מה לשמוע אותו צורח? |
|
||||
|
||||
היצירה הקמרית האהובה עלי היא הסונטה לכינור של סזאר פראנק. אני מחזיק גם איבודים שלה לחליל ולצלו ואיזה 20 ביצועים שונים ליצירה. ואני ממליץ לך לנסות אולי היצירה הזאת תגרום לך להעריך יותר את הכינור. אגב נשבעתי שאם אי פעם אני יעשה דוקטורת במוסיקה אני אכתוב אאת העבודה על המוסיקה של פראנק שהוא מלחין מפוספס לחלוטין אבל ניראה לי שאני אצתרף לפראנק זצל לפני שאכתוב דוקטורת. |
|
||||
|
||||
האמת שהעוינות כבר ירדה עם הקונצ'רטו לכינור של ברהמס, אבל אני אנסה גם את זה. |
|
||||
|
||||
אם כי נאלצתי לבחור באפשרות ''יותר מכלי אחד'', מאחר ואין כמו גיטרה קלאסית וסטוק שירים נייד להתססת אירועים חברתיים מתים. |
|
||||
|
||||
You forgot to list "nerves", as in "ani menagen al ha'atzabim shlo"
|
|
||||
|
||||
בס, קונטרבס (פיציקטו בלבד, למרבה הצער), מעט קלידים (הייתי קלידן זוועתי בלהקת רוק עד שהבסיסט חזר בתשובה, המסכן, שאז עברתי לבס), קצת תופים (הלוואי שהיה לי זמן להתאמן) - וזהו, בערך. למה שאני עושה עם גיטרה חשמלית אי אפשר לקרוא נגינה. אבל ההתמחות שלי היא ווקאליזה אינסטרומנטלית. אני אוהב לחבר למיקרופון כל מיני אפקטים, ויכול להוציא ממנו תפקידים של בס (כולל הקפצות), קלידים (פאדים, ארפג'יו אלקטרוני) ואפילו גיטרה חשמלית עם דיסטורשן. זה כיף נורא. (הופעתי בפסטיבל הג'אז האחרון באילת ככה, אם כי לא עם כל האפקטים) |
|
||||
|
||||
יש כרגע שניים שהצביעו "אחר". מוכנים לפרט? |
|
||||
|
||||
בתור אחד שמקליד שעות ארוכות מדי יום, האם היה עלי לבחור "פסנתר או קלידים"? |
|
||||
|
||||
גיטרה קלאסית,גיטרה חשמלית,גיטרה אקוסטית,גיטרה בס (4 מיתרים),תופים- סט מלא,כינור,מפוחית,פסנתר,אורגן,אורגנית,חלילית,סינטיסייזר,קסילופון ודרבוקה! פלא שהצבעתי לאופציה מס' 12??! |
|
||||
|
||||
תגידו, לא היה צריך להיות ב*אילו* כלים אתה יודע לנגן, לא באיזה? |
|
||||
|
||||
לנגן על סיטאר האמת שכבר כמה שנים שלא ניגנתי,אבל זה בטח כמו אופניים. לא שוכחים. מישי מכירה איזה להקה שמחפשת נגנת סיטאר? |
|
||||
|
||||
בת כמה את? יהיה נחמד לנגן גם עם סיטאר. צרי איתי קשר. |
|
||||
|
||||
אני מנגנת בתופים גיטרה וחליל ידעת לשיר לחבר מנגינות אהל מה זה נותן לי? {מחקה לתשובה} |
|
||||
|
||||
לא ברור מה זה נותן לך, אבל די ברור מה את מפסידה (זמן ללמוד לכתוב ולנסח). מה זה "מנגינות אהל"? |
|
||||
|
||||
''מנגינות, אבל'' |
|
||||
|
||||
מרגיש גבר? איך זה שלגידי אהרונוביץ' אתה לא משאיר תגובות כאלה? (אם אתה הגאון שתיקן שגיאות לחמוטל גרייף-ירון, תתעלם). |
|
||||
|
||||
לא יודע מה זה נותן לך, אבל לשכנים שלך זה נותן כאב ראש. |
|
||||
|
||||
*באילו* כלים. |
|
||||
|
||||
תלמידה ומורה לחליל צד, בעלת מעט רקע פסנתרני |
|
||||
|
||||
אם את גם מנגנת בחליל רגיל אז זו קומבינציה ממש מושלמת |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |