 |
|
 |
||
|
||||
 |
כינור זה דווקא אחד הכלים שצריך נגן מוכשר באמת כדי שהוא יישמע טוב, ובכל מקרה הוא הכלי השנוא עלי. הכלי שצלילו תמיד עושה לי את זה הוא גיטרה. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
בכל תזמורת יש יותר כינורות (וכלי מיתר אחרים, שלא שונים מכינור בקטע הזה) מכל כלי אחר. יש הרבה תזמורות שנשמעות טוב. לא צריך 'נגן מוכשר', כי רוב הנגנים, כמו רוב האנשים שעוסקים במשהו באופן כללי, אינם 'מוכשרים' (שזו מילה שמדברת על יכולת טבעית, אולי מולדת), אלא פשוט מיומנים (מילה שמתארת מצב של כושר נרכש). על גיטרה לא צריך ללמוד לנגן כמעט בכלל על מנת להשמיע צליל סביר (מה שמשייך אותה לקבוצה קטנה של כלים שעונים להגדרה הזאת, יחד עם כמה כלי נשיפה פשוטים כמו מפוחית ואוקרינה ועוד כמה כלי פריטה מסוגה), בעוד שכדי להגיע לצליל שהוא לכל הפחות סביר בכינור צריך ללמוד כמה שנים טובות. גיטרה היא כלי הרמוני, בעוד שכינור הוא כלי סולו, כך שחשוב לדעת להפיק ממנו צליל איכותי ולדעת להוציא ממנו מה שאפשר. אם את לא אוהבת צליל כינור (למה, אגב? זה קשור לצווחנות שהרבה פעמים מוציאים ממנו - שלא לצורך, ובאופן לא מייצג שגם לדעתי נשמע רע ומוציא לו שם רע לחינם?), מה דעתך על צ'לו? אותם עקרונות אקוסטיים, אותה משפחת כלים, פשוט מנעד נמוך יותר בערך באוקטבה; בד"כ משתמשים בו לתפקידי באס הרמוניים, אבל צ'לו שמנגן סולו ברגיסטר הגבוה שלו הוא אחד הדברים היותר יפים שקיימים במוסיקה (השיר ללא מילים לצ'לו ופסנתר אופ. פוסט 109 של מנדלסון מהווה תצוגת תכלית מוחצת לענין הזה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כבר יורדים לצ'לו, אז כדאי להמשיך לקונטרה בס, רצוי בפיציקטו, כפי שמקובל בהרכבי ג'אז. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מאחר שאני לא מתמצא בג'אז, לא יוצא לי לשמוע קונטרה-בס מנגן סולו לאורך זמן (כלומר יותר מאשר פראזה פה ושם). הענין הוא שאם משתמשים בצ'לו בתור כלי סולו, במיוחד ברגיסטר היותר גבוה שלו, יכולים לקבל צליל חם ועמוק בצורה בלתי רגילה, עם דמיון מפתיע לקול אנושי. אני חושב שקונטרה בס קצת נמוך מדי בשביל זה (שים לב שאני מדבר ספציפית על הצלילים היותר גבוהים של הצ'לו, אלו שהם נמוכים יחסית בכינור או הבינוניים בויולה. ככל שיורדים ברגיסטר, האפקט ה'אנושי' הזה הולך ודועך). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם חשקה נפשך לשמוע קונטרה בס מנגן סולו (קלאסי) לאורך זמן, אז אני ממליץ על נגן וירטואוז בשם Edgar Meyer. כל מי שמבין אפילו טיפה בקונטרה בס ומכיר את הסויטות לצ'לו סולו של באך, אמור להבין שלהקליט אותן מנוגנות בכלי המסורבל הזה זה הישג שלא יאומן. היה לי העונג לשמוע את מאייר בהופעה יחד עם נגן בנג'ו מדהים בשם Bela Fleck. ביזארי ככל שיישמע הצירוף, ההופעה היתה מצוינת, והשניים נגנו (בין היתר) ג'אז, בלו גראס ומוסיקה קלאסית. אפשר לראות ולשמוע אותם מנגנים את אינוונציה מספר 6 של באך ב- http://www.sonyclassical.com/artists/meyer/adhome.ht... (צד ימין למטה). בלה פלק עצמו ידוע בעיקר בזכות הרכב הג'אז שלו, Bela Fleck and the Flecktones, שגם אותו ראיתי בהופעה. הייתי בעשרות רבות מאוד של הופעות ג'אז במהלך חיי, ואני חושב שאוכל לומר בזהירות שזו היתה ההופעה בה הכי נהניתי (אני לא חושב שהיא היתה הכי *טובה*, אבל האבחנה הזו היא כבר נושא לדיון אחר). לינק: http://www.flecktones.com . ובנוגע לסקר עצמו: אני בחרתי בגאווה "יותר מסוג אחד של כלי". אני מנגן בעיקר על בס, אבל גם על גיטרה ופסנתר, ואני נגן ג'אז חובב רציני למדי. הסקר גם הזכיר לי נשכחות. כשהייתי בן שש עשרה או שבע עשרה, התערבתי עם חבר שאני מסוגל ללמוד לנגן תוך חודש את התפקיד של חליל הצד בקטע Spain של צ'יק קוריאה. לא היה לי אז מושג אפילו איך להוציא צליל בודד מהכלי. התוצאה? הפסדתי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חבל שאתה לא בארץ היתי שמח לנגן איתך יש פה משהוא שמעוניין לנגן ג,ז או קלאסי או אפילו מוסיקה עיברית בתור חלילן ששנתיים לא נגע בכלי ומת לחזור לנגן הגיע הזמן ואני לא מוצא אנשים תגובות יתקבלו בברכה לאימיל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האופרה אותלו של ורדי כוללת קטע מרטיט לבבות. יאגו משכנע את אותלו שדזדמונה בוגדת בו, ואותלו מחליט שהיא צריכה למות. בתשובה לציניות האכזרית של יאגו, ורדי נותן לדזדמונה לשיר אווה מריה מהמם. זמרת הסופרן שרה את השורות האחרונות של התפילה* "היה אמנו עתה, בשעת מותנו. אמן" ונרדמת. עכשיו ורדי מרוקן את הבמה ומרוקן את המרחב המוסיקלי. הצלילים הגבוהים של הכינורות נמוגים ואז נכנסים הקונטרה-בסים. לפי מה שקראתי, אף אחד לפניו לא כתב סולו לקונטרה-בס, תמיד היה ליווי של צ'לו. הבסים מתחילים מהצליל הנמוך ביותר שלהם, כמעט מעבר לסף השמיעה. המית הצלילים הנמוכים מתגלגלת ועולה בסדרה איטית שנוסקת במעלה הסולם עד שהבסים מגיעים לקצה העליון שהם יכולים לנגן. נסו לדמיין את רגע הקסם - בהוראות הבימוי כתוב שעכשיו אותלו נכנס לחדר דרך דלת סודית. הקונטרה בסים הגיעו לקצה העליון ואז מתחילים לרדת לאט בחזרה לתחתית הסולם. ואז, התזמורת מסיימת בשני אקורדים פראיים, ברוטליים. *ורדי התנגד לכנסיה וראה בה מכשול לאיחוד של איטליה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בסמפוניית הפרידה של היידן יש סולו של קונטרבס. (הקדים את ורדי בשנה-שנתיים) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפני שלחצתי ''אשר'', חשבתי לשנות את זה ל''יום-יומיים'' אבל לא היה לי כוח. הנחתי שמי שצריך להבין, יבין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לעניות דעתי היצירה שמצליחה להוציא מהצ'לו את המיטב שלו זה הקונצ'רטו מספר 1 של שוסטקוביץ'. נסו ותהנו. (מבצע מומלץ - רוסטרופוביץ') |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שהוא מרחם על החלילנים והניבלאים בתיזמורת כהם תמיד צריכים לנגן תפקידי מלאכים. הביאוגרפיה שלו מומלצת בחום גם אם אתם לא אוהבים או מכירים את המוסיקה של האיש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פעם בחזרה בתזמורת שהייתי בה (לא עם החשמלי, עם השני, לפני) קשקשו קצת, ניגנו קצת, כיוונו קצת וחלילן אחד התנמנם לו. פתאום המנצח אמר בקול: "הלמוט!", והלמוט קפץ, אחוז שבץ. המנצח חייך מעט1, גירד בפדחתו2, דיפדף בתוים3, מהורהר, ויאמר: "Ja, also... was tun wir jetzt..." ובאותו רגע הלמוט שיסע אותו ברגש:"Aber bitte etwas mit je weniger Flo~te..." וחזר לישון.(סתאאם. לא חזר לישון והדיריגנט הדגנרט גם לא היה נותן לו. צחקנו שניה והמשכנו הלאה, אבל למה שהעובדות יקלקלו לי את הפינאלה) 1 הוא מעולם לא חייך הרבה 2 תמיד 3 טיק של מנצחים |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אופס, התכוונתי ושכחתי, סליחה המנצח: כן, אז מה עושים עכשיו הלמוט: אבל בבקשה משהו עם כמה שפחות חליל |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בור (בטח לא בור), עכשיו נתקלתי בזה עוד פעם, ואני תופסת שזה נורא-נורא מוציא את האויר, זה שהסיפור במקום אחד והתרגום במקום שני. אז גם אם עבר זמנו ובטל קרבנו, שוב התנצלות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז אולי צחקתי אחרי שניה או שתיים נוספות. לא מתים מזה. נהנה מהתגובות שלך | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מולי, לי עוד לא היה הכבוד לשוחח אתך ואני מתחיל את ההכרות אתך דוקא במשהו קצת לא נעים: הבחור הזה שאמר לך שהפרדת הסיפור והתרגום לא מפריעה, הוא בחור מאוד נחמד ומנומם. זה כן קצת מפריע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פעם בחזרה בתזמורת שהייתי בה (לא עם החשמלי, עם השני, לפני) קשקשו קצת, ניגנו קצת, כיוונו קצת וחלילן אחד התנמנם לו. פתאום המנצח אמר בקול: "הלמוט!", והלמוט קפץ, אחוז שבץ. המנצח חייך מעט1, גירד בפדחתו2, דיפדף בתוים3, מהורהר, ויאמר: "...Ja, also... was tun wir jetzt" ( - כן, אז מה עושים עכשיו)ובאותו רגע הלמוט שיסע אותו ברגש: "...Aber bitte etwas mit je weniger Flo~te" ( - אבל בבקשה משהו עם כמה שפחות חליל)וחזר לישון. (סתאאם. לא חזר לישון והדיריגנט הדגנרט גם לא היה נותן לו. צחקנו שניה והמשכנו הלאה, אבל למה שהעובדות יקלקלו לי את הפינאלה) 1 הוא מעולם לא חייך הרבה 2 תמיד 3 טיק של מנצחים |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וכמו שאמר שכ"ג, את יודעת איך לעשות את זה (במובן ש*הוא* התכוון, שובבה גועלית שכמוך! (-:), וברוב חן. עזבי את השטויות בדיון ההוא ותישארי כאן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יופי טופי, אבל הסוג הזה של תגובות מקומו דווקא בדיון ההוא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חן-חן, אבל הוא צודק תגובה 156914 (no offence). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן זה קשור לצווחנות, וכן, לצ'לו יש צליל חם ויפה הרבה יותר. בעניין המיומנות - לא משנה לי כמה צריך ללמוד כדי לנגן יפה. אני יכולה להעריך את השקעת הזמן והמאמץ באימונים, אבל זה לא קשור לאהבתי לצליל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז זהו, שהצווחנות הזאת מופיעה בדרך כלל רק ביצירות סולו מאוד מסוימות. יש כל מיני קומפוזיטורים שחושבים שעצם העובדה שלכלי יש מנעד מאוד רחב מחייבת לעשות בה שימוש. זו שטות, כמובן. כינור נוטה להישמע הכי טוב ברגיסטר הבינוני שלו (אוקטבה עד אוקטבה וחצי מעל הדו האמצעי, נניח). צווחנות מופיעה כשיש מלחין בהמה או כנר גרוע. לדעתי, אם זאת הסיבה, פשוט היו לך התנסויות ספציפיות לא מוצלחות במיוחד (רבות ככל שיהיו). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא שומעת בכלל את הצווחנות... יש לי ליקוי שמיעה משעשע שקוטם את הצד הגבוה של מנעד השמיעה שלי. היה לי מרצה למוסיקה שחשב שזה מרתק וביקש ממני להביא לו את סקאלת השמיעה המדויקת שלי בשביל שהוא יוכל לחשב כמה אחוזים אני שומעת מהקונצ'רטו לכינור של מוצארט החביב עליו, אבל התעצלתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את לא מפסידה יותר מדי. כינור נשמע הכי טוב ברגיסטרים הבינוניים. מילא שמתעללים בו, אבל בשביל מה לשמוע אותו צורח? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היצירה הקמרית האהובה עלי היא הסונטה לכינור של סזאר פראנק. אני מחזיק גם איבודים שלה לחליל ולצלו ואיזה 20 ביצועים שונים ליצירה. ואני ממליץ לך לנסות אולי היצירה הזאת תגרום לך להעריך יותר את הכינור. אגב נשבעתי שאם אי פעם אני יעשה דוקטורת במוסיקה אני אכתוב אאת העבודה על המוסיקה של פראנק שהוא מלחין מפוספס לחלוטין אבל ניראה לי שאני אצתרף לפראנק זצל לפני שאכתוב דוקטורת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האמת שהעוינות כבר ירדה עם הקונצ'רטו לכינור של ברהמס, אבל אני אנסה גם את זה. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |