|
||||
|
||||
אבל מאיפה כל כך הרבה סטריאוטיפים בהודעה אחת? ממש במקרה אני מאזין אדוק של פרוג, רוק כבד ובלאק מטאל. חוץ מזה, כבר הבעתי את דעתי בקשר לכך שלהתייחס למוסיקה קלאסית באופן אוטומטי כ'קוויאר ושמפניה' פירושו לזלזל בערכה. מדוע? מפני שהרבה מהמוסיקה הזאת היא קרום יבש ועבש של לחם לארנבים, שכל מיני טרחנים שלא ידעו להעריך יצירות מופת של דרים ת'יאטר בגלל הדיסטורשן יתמוגגו מהן בגלל עצם העובדה שנעשה בהן שימוש בכלים מסוימים, סולמות מסוימים והרמוניה מסוימת. לא קונה. מוסיקה צריך להעריך בגלל מה שהיא, לא בגלל העיתוי בו היא במקרה נכתבה. ד"א, אני לא סובל קוויאר ושמפניה. דווקא טיפוס של סלמון ומיץ תפוזים. וגם כינור חשמלי עם דיסטורשן זה נחמד. |
|
||||
|
||||
מחילה על הסטריאוטיפים. אם כי *לי* נראה, שקלעתי למטרה הנכונה רק לא בלוח הנכון, וזה יצר אצלך קצת רגישות יתר. נעזוב את זה, ומכל מקום התכוונתי בפירוש *להחמיא* על הטעם המשובח. אם אושיב אותך קצת בכסא עינויים סיני, אולי אתה תודה בכל זאת שקיים גזע כזה של חסידים אדוקים של המוסיקה הקלאסית (ורבים מהם גם עוסקים בה, מקצועית), המפגינים בוז ושאט נפש כלפי כל דבר שזז מילימטר מן ה"קלאסי" (אמורפי ככל שיהא המושג הזה, אבל אתה הרי דנת בזה בתגובות המרשימות ההן) - והללו באמת ישמחו אם החשמליים ונגניהם גם יחד יסתבכו במיתרים וייחנקו לתיאבון. הן מבחינת הצליל והן מבחינת הקונספט. ולגבי הצליל, אגב, אני מסכימה איתם הרבה פעמים. הוא באמת מזעזע. (אחחח, דוקטור, זה מזעזע אבל זה עושה לי כל כך טוווווווווווב!!!!!!!!!!!!) או שאולי אני צריכה לקרוא עוד פעם את התגובות ההן (באיזה דיון זה היה בכלל? לא זוכרת כרגע) אבל על האופרה ייקח לי עוד הרבה זמן לסלוח לך. מכירה בזה שמתוך כל ה"קלאסיקה" (נו, ההיא, האמורפית מהבדיחה הקודמת), האופרה היא שפנתה יותר, מסורתית, לטעם הקהל. אתה צודק בכל אבל מה יהיה עם הלב..., הלב... לא רק סלמון, אדון חרדון, לפעמים אפשר גם קצת הרינג. (סוחטת את המטאפורה עד שהנ"ל תודה שהיא למעשה אבוקדו) |
|
||||
|
||||
רמז לעתיד: תשאירי ככה. אנחנו מסירים כפולים. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
(בכל זאת לא מוותר ומבקש להשאיר, לדורות הבאים.) |
|
||||
|
||||
אז למה לא השארת את ה"שא ברכה"? ואני השקעתי בזה את כל הנשמה... |
|
||||
|
||||
מה, היה הבדל ביניהם? המממ... לא שמתי לב. סליחה. תדמייני שיש שם. (תיאורטית אפשר להחזיר, אבל זה סיפור, ואני לא רוצה להטריח את טל) |
|
||||
|
||||
חרדון שא ברכה ממולי בסוף התגובה (מסובך להסביר לך אז פשוט תאמין לי) |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
נא לך! (לא גולגר) |
|
||||
|
||||
מזכירה משהו מסרט שהיה לפני כמה זמן (שנה?), לא זוכר את השם. היתה שם בחורה יפה (ששתקה רוב הסרט ורק היתה יפה, מולי תלמדי משהו (-:). ברגע מסויים היא ישבה בבית קפה והוציאה סיגריה, ושישה-שבעה גברים קפצו עם המציתים. חם, חם, אה? |
|
||||
|
||||
ו ע כ ש י ו ? חם, הכי חם (עוד אחד שלא יכול לכבוש את הצורך להרוג) |
|
||||
|
||||
מילא חם, אבל גם מסריח מהפ*וצים המתרבים פה ללא הרף! |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
אפילו אתה לא עשוי מדיקט, אה? דובי דוב! |
|
||||
|
||||
נראה לי שאם מסירים, כדאי שזה יהיה תמיד את הראשון. אם הם שונים השני כולל בד''כ תיקון. |
|
||||
|
||||
אני חושש שעם כל הכבוד (באמת!) לכתיבה שלך, את כנראה לא מאוד מתמקדת בזו של בני שיחך. ה'הודאה' שאת מקווה לחלץ ממני אם 'תושיבי אותי בכיסא עינויים סיני' היא בדיוק מה שתיארתי ממש בתגובה עליה ענית, כמו גם באותן 'תגובות מרשימות ההן', כלשונך (הראשונה מביניהן, כמדומני, ואולי גם היו אחרות). להיות לסבית יפה וחדת לשון זה לא מספיק, צריך לפעמים גם הבנת הנקרא... התגובות (העילגות למדי, לדעתי, דווקא) האלו היו בעדכון חדשות בקשר לקול המוסיקה. בקשר לאופרה הבהרתי חזור והבהר את דעתי שאין לי בעיה עם הקונספט האופראי מעבר לעובדה שהוא לא הטעם האישי שלי, ולא מכיל את מה שאני כמאזין מחפש במוסיקה שאני שומע. אבוקדו, אפילו עם סלמונלה, זה לא תחליף לסלמון. צר לי המקום, צר מלהכיל. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
תגובה 52141 |
|
||||
|
||||
חרדון לך הלאה, יש דברים גרועים יותר |
|
||||
|
||||
סליחה (לא יכול להתאפק למרות האבל הכבד שנשתרר) |
|
||||
|
||||
אני מתחיל לחשוש שלא רק שוטה, גם את חרדון לא ראו פה כמה שעות. מישהו ראה את רב"י? בואו!! |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
אז עכשיו נשאר רב"י רב"י, השמיע קול! |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |