|
||||
|
||||
החליל הוא פשוט ועדין, וקולו כמו קול של הלב. החליל, כשכשוך הפלגים, כמו שיר ילדים. כמשק הרוחות בפרדס מלבלב החליל, החליל. (לאה גולדברג) האמת היא שכשהבן שלי התחיל לנגן (ולהתאמן בבית) בחליל, ירדה מעט ההתלהבות שלי מהכלי הזה, אבל עם השיפור ביכולת שלו (שנובע משני דברים עיקריים: תירגול, והחלפת "חליל המתחילים" בחליל מאיכות טובה יותר), חזרתי להעדיף את צלילו של החליל (אם כי עדיין, אני מעדיף נגנים דגולים יותר מהגלילי ג'וניור). |
|
||||
|
||||
הפסנתר, הוא גדול וכבד וקולו כקולו של פסנתר, הפסנתר (ג'ימי אוחנה) |
|
||||
|
||||
לו היה סקר מי הטרובדור החביב עליך, ללא ספק היה ג'ימי אוחנה זוכה בקולי. |
|
||||
|
||||
החרש לא שומע העיוור לא רואה לא הולך הקיטע (נדמה לי) האילם רק... בוהה. הפסנתר. (ג'ימי אוחנה) |
|
||||
|
||||
קטעים נבחרים ופחות מן התוכנית ניתן למצוא כאן: http://www.mayesh.net/ |
|
||||
|
||||
הפוזל רק בוהה. |
|
||||
|
||||
הבעיה אם גאלוואי היא שהצליל שלו נקי מידי כמו של סינטיסייזר כאילו דגום המורים שהיו לי לחליל תמיד אמרו שהצליל שלו מדהים אבל הוא קר ולא אנושי ואני מסכים גם הוא ממש התמשחר גמס גלוואי הזה. אם כבר לשמוע חליל קלאסי אז לשמוע את מרסל מואיז שהיה האבא של כל החלילנים. בקונמרטים של מוצארט ומה אם IAN ANDERSON רולאנד קירק והרבי מאן? |
|
||||
|
||||
חליל צד ופסנתר (לחוד וגם ביחד). התחלתי ללמוד חליל צד בגיל 10, לאחר שהאזנתי לתקליט Showpieces של ג'יימס גולווי (אותו משמיץ גידי - תגובה מס' 156201). אמנם למר גולווי דנן יש צליל עגול ו"מושלם מדי" לטעמם של "יודעי דבר" (כן, גם המרכאות האלה מכוונות), אך הוא עשה חסד עם הכלי הנפלא הזה בכך שהעלה את רמת הפופולריות שלו ועיבד למענו אינספור קטעים, ואני לא רואה בכך פסול. אחרי שגיליתי את הג'אז, ובתוך כך את הנגנים הנפלאים אריק דולפי ו-רסאן (רולנד קירק), שניהם מולטי-אינסטרומנטליסטים עם שליטה מדהימה בחליל, נפתחתי לעולם של צפצופים וחריקות שניתן להשמיע בעזרת הכלי. החלטתי שאני אוהב גם את החספוס וה-rawness (נאות?) האלה. ביצירות מודרניות גם משתמשים בהמון טריקים, ולא רק כגימיקים: צלילי-לחישה, הקשה על הכפתורים, רבעי טונים (בעיקר בחליל עם "חורים פתוחים"), מולטיפוניה (!) ושירה-נגינה סימולטנית (רשימה חלקית). הנציג אולי הכי מובהק של החליל המודרני הוא אישטוון מטוז ההונגרי, שאף פיתח שיטת נשימה מעגלית (ללא עצירה ללקיחת אויר) ולימד אותה להרבה חלילנים מפורסמים. מתנצל על ההיסחפות. על פסנתר - בפעם הבאה, בפעם הבאה (כדברי גב' תשובה) |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |