|
פעם ניגנתי כמה שנים בקלירנט בתזמורת העירונית, רק אלוהים יודע איך המנצח הסכים להחזיק אותי בתזמורת כל כך הרבה שנים. היינו מנגנים במצעדים, כמו מצעד יום העצמאות, עדלידע או יום העיר. ''יום העיר'' היה ארוע הזייתי בולשביקי שרובו היה מוקדש לתפארת ראש עירייתינו הנאדר, שבסיומו היינו אמורים להנעים בצירצורינו את זמנם של האורחים בגינת ביתו. כשאני אומר ''ניגנו'' אני מתכוון ''העברנו אצבעות מעל החורים והמנענעים''. מה שכן עשינו זה לפרק מהקלרינט את החלק התחתון, זה שנראה כמו משפך, לחבר אותו בחוט חשמל לקופסה שלו ו''לראיין'' אנשים מהקהל. אנחנו היינו אמורים להיות ''הכתבים הצעירים'' ממגזין הנוער של קול ישראל. (כמובן שאני לא מתכוון לכל הנגנים, היו כמה ש''כיסו'' על כולנו, במיוחד זה עם התוף הגדול ואלה עם הטובה-באס).
|
|