 |
''בטר פלייס'' הדיחה במפתיע את המנכ''ל שי אגסי ומבקשת הזרמת הון | 3514 |  |
||||||
 |
|
 |
|||||||
 |
|
פרסומים אחרונים במדור "חדשות"
|
| הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
|
 |
||
|
||||
|
בעיתוי לא מפתיע מתפרסמת בהארץ ידיעה שכותרתה המכונית החשמלית מזיקה לסביבה לא פחות ממכוניות רגילות. לא ברור לי בדיוק על איזה מאמר הידיעה מתבססת. אולי על: מיותר לציין שלא הצלחתי לקרוא אותו. |
|
|
 |
|
|
|
||
|
||||
|
הטענה של בטרפלייס לגבי זיהום הסביבה מהתחנה הפחמית, היא שבזמני צריכת חשמל נמוכה חשמל ממילא ''מתבזבז'', כי אי אפשר לכבות את הטורבינות, ובמקומות אחרים בעולם יש עודף חשמל (למשל אם יש לידך מפל), כך שבגדול הפתרון החשמלי חוסך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה. למי שמסתכל בקישור מהתגובה שלי: מדובר על מאמר שונה ולא זמין לקריאה. קישור שגוי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הכתבה הזו היא מקרה קלאסי של כותרת שמנסה להיות ''סקסית'' ולשם כך מטעה. בכתבה מצוטטת הטענה לפיה היתרונות הסביבתיים של מכונית חשמלית הם קטנים, לא שהם אינם קיימים. מצויינת שם גם הטענה שהטכנולוגיה החשמלית בחיתולים ולכן צפוי שתשתפר. זה לא מה שמתואר בכותרת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קודם כל יפה מצד אנשים שהם בזבזו את הכסף שלהם על משהו מועיל. למכונית החשמלית של בטר פלייס אין הרבה סיכוי בישראל מהסיבות הבאות: 1. התחבורה הציבורית בישראל עומדת בפני מהפכה, על פי התכנון תוך שלוש שנים יהיה brt במטרופוליני חיפה תל אביב ובאר שבע שיצטרפו לרכבת הקלה בירושלים. כמו תהיה מסילת רכבת מבאר שבע עד נהריה עם תחנות במרחק יחסית קצר. תוך 5 שנים יהיה כבר רכבות חשמליות לאילת וירושלים כך שמי שהסביבה חשובה לו כנראה יעדיף brt, רכבות קלות ורכבות חשמליות על פני מכונית חשמלית. 2. המרחקים בתוך הערים בארץ מאוד קצרים, כך שאם המטרה היא לא לזהם את העיר מספיק היברידי. 3. שיטת המיסוי עומדת להשתנות כך שהמס על המכונית עצמה ועל הדלק יקטנו ויתוספו מיסים על גודש וזיהום. בגודש כמובן אין למכונית החשמלית שום יתרון ובזיהום היתרון שלה לא כל כך גדול. 4.המכונית שהם משווקים פשוט גרועה. היא נראית כאילו היא נוצרה ע"י בתיה עוזיאל באמצעות מכונית רגילה,סוללה וחומרים שנמצאים בכל בית. אין בה שום ניצול של היתרונות היחסיים של הינע חשמלי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
3. חשבתי שדווקא בזיהום היתרון שלה גדול וברור. 4. אתה עושה עוול בהשוואה לבתיה עוזיאל על פי ההיכרות שלך עם שיטותיה משנות השבעים. אתה יודע איזה התקדמות טכנולוגית היא השיגה מאז? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
3. זה היה מבוסס על הסעיפים הקודמים, הייתי צריך להדגיש את זה. הבעיה הגדולה של זיהום היא בתוך העיר. מכיוון שהמרחקים בארץ בתוך העיר הם קצרים גם רכב היברידי שמסוגל לסוע 20 קילומטר ללא זיהום לא יזהם את העיר כמו כן עקב התפשטות הbrt והרכבת החשמלית קל יותר להתנייד בתוך העיר רק באמצעות הbrt וכלי תחבורה שלא מזהמים כלל (כאשר הליכה ברגל זה גם סוג של כלי תחבורה לא מזהם). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יהיה תוך 3 שנים BRT בתל אביב? אשרי המאמין. גם הרכבת הקלה בירושלים משרתת חלק זעום מאד מהנוסעים בבירה (וגרמה בינתיים להרעה משמעותית של שרות האוטובוסים); קו אחד לא יכול לעשות הרבה, מה גם שלטעמי המסלול שלו לא מוצלח. רכבת חשמלית לירושלים תהיה אולי תוך חמש שנים, אבל אם מישהו ירצה לגבות על כרטיס משהו שמתקרב לעלות הכלכלית שלו היא תהיה יקרה מדי לשימוש יומיומי (וכנראה גם לא נוחה לשימוש כזה, אלא אם אתה במקרה גר על הנתיב של הקו היחיד של הרה"ק). רכבת חשמלית לאילת לא תהיה בעוד חמש שנים, גם לא בעוד עשר - וטוב שכך. למכונית של בטר פלייס אין סיכוי בשום מקום בעולם כל עוד הטווח עומד על 160 ק"מ מוצהרים. כשיגיעו ל-250 אמיתיים יהיה על מה להתחיל לדבר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם, לפי החזון שלהם, אתה יכול לבנות על החלפה מהירה ונוחה של הסוללה, למה בעצם הטווח הקצר הוא כל כך נורא? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כי אתה צריך להתאים את עצמך לאוטו ולא להפך. אתה צריך לתכנן ולתזמן את מסלולי הנסיעה שלך כך שתעבור בזמן הנכון בקרבת תחנת החלפה, אתה בחשש מתמיד אם פתאום נתקעת בפקק או גילית שתחנת ההחלפה שבנית עליה נסגרה. גם ההחלפה עצמה, אפילו אם היא מהירה ונוחה, היא עוד כאב ראש. ברכב בנזין רגיל אתה מגיע למצבים האלה רק לאחר 400-500 ק"מ; הרכב המשפחתי שלי הוא היברידי ומסוגל לנסוע 800 ק"מ על מכל דלק אחד; בקיץ באירופה נהגתי במכונית דיזל שעשתה בלי מאמץ אלף ק"מ על מכל אחד. מול זה אי אפשר להציב ביקור כמעט יומיומי בתחנות החלפה כאלטרנטיבה נוחה. 250 ק"מ זה מרחק שרובנו עוברים ביום לעתים רחוקות בלבד, אבל 160 ק"מ זה דבר שקורה לעתים קרובות - די שאסע מירושלים להרצליה וכבר אני מגרד את זה, סוג נסיעה שגם אם הוא לא יומיומי מתרחש לעתים די קרובות. למה שבכל פעם כזו אצטרך להתאים את עצמי ולהלחץ? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רק לגבי "ביקור יומיומי בתחנות ההחלפה" – אני חושב שהרעיון הוא שהמכונית נטענת בחניה בבית/עבודה והחלפת סוללה היא רק לנסיעות ארוכות או מיוחדות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה אכן הרעיון (המודל העסקי גם לא יעמוד בהחלפות מרובות). הבעיה היא שטווח של 160 ק"מ לא מספיק לכך. 160 ק"מ הוא טווח שאתה עובר אותו בנסיעה ת"א-חיפה וחזרה ומגרד אותו אפילו בנסיעה ת"א-ירושלים וחזרה. ישראלים רבים מאד עושים מסלול כזה לפחות מדי שבוע. אגב, כמובן, העובדה שהיום החברה דורשת שתוכל להתקין עמדת טעינה ליד הבית כתנאי לרכישת רכב מבטלת מראש את האפשרות של רוב הישראלים לקנות ממנה - רובנו חיים בבתים משותפים שאין בהם אפשרות כזו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נוסעים, בדרך עוצרים בתחנת "דלק" לכמה דקות, ואז ממשיכים. וזה קורה פעם בשבוע. בעיני הטרחה הכרוכה בעצירה בדרך בטלה בשישים לעומת הנסיעה עצמה. למה נסיעה כזו היא טרחה בעיניך? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראשית, כיוון שהמספר הנמוך של תחנות קיימות מחייב אותי לתכנן את הנסיעה כדי להגיע לאחת כזו, ולא תמיד זה מתחשק לי. שנית, כיוון שברכב רגיל אני יכול לתכנן מראש את התדלוקים כך שלא, אגיע, למשל, למצב שבו אני בדרך חזרה הביתה מאיזו חתונה והילדים כבר נרדמו מאחור - ודווקא אז אני עוצר בתחנה והם מתעוררים ומתחילים לבכות, כאן לא תהיה לי ברירה. שלישית, כיוון שכשאתה קרוב לסוף הטווח שלך ההגעה לתחנה היא דבר מלחיץ הרבה יותר. קרה לך שהאור הצהוב של הדלק נדלק ואז נסעת עוד קצת, ופתאום מצאת את עצמך כשמחוג על אפס ואתה תוהה אם תוכל להגיע לתחנה? ברכב כזה החוויה הזו תתרחש בתכיפות הרבה יותר גדולה, והיא לא כזו מושכת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מישהו פירט בבלוג שלו סעיפים מהחוזה שלא בדיוק מעודדים לחתום : כנראה שזו לא רק הטכנולוגיה, אלא גם השיווק והמונופול. למשל שאי אפשר להטעין בבית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לי נראה שהבעייה העיקרית של בטר פלייס, היא שהם לא מעניקים ללקוח את הדבר הראשון שישכנע אותו לעשות מעבר מהותי לטכנולוגיה חדשה: בטר פרייס. אם הם היו מוכרים מוצר - מכונית + תדלוק שוטף - שברור לך מהרגע הראשון, בלי להכנס לפלפולים מיותרים, שאתה משלם עליו 20-30% פחות מהמוצר הקיים, אז הם היו מצליחים לפרוץ לשוק. למכור מוצר שהוא בבירור נחות בכמה פרמטרים ממוצר קיים ועם אמינות מוכחת, ולקחת עליו את אותו מחיר, זו טקטיקה שנועדה מראש לכשלון. הרי אי אפשר לסמוך רק על אלה שיקנו את זה "כי זה ירוק ומועיל לסביבה"1. גילוי נאות - הפונז נוסע לפרקים ברכב היברידי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ובמחיר יותר זול אבל עם החוזה הדראקוני והכובל הזה הם כן היו מצליחים לפרוץ? אם אני קונה רכב, אני רוצה לנסוע בו כמה שאני רוצה (או יכולה להרשות לעצמי), לאן שאני רוצה, למכור אותו למי שאני רוצה, ולא להיות משועבדת לחברה שמכרה לי אותו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמובן שהמחיר המדובר כולל את כל התנאים הנלווים, Needless to say | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בגליון סוף השבוע של ידיעות התפרסמה עוד כתבה על אגסי ובטר פלייס, והיא כללה גם דיווח מהשטח של שני כתבים שלקחו את האוטו לנסיעה ממושכת יחסית ברחבי ישראל. הממצאים שלהם הם כאלה: 1. טווח נסיעה ריאלי לסוללה טעונה במלואה הוא כ-110 ק"מ. 2. נסיעה שהתחילה עם 97% בנתב"ג הגיעה ל-20% עם הכניסה לירושלים (51 ק"מ, רובם בעליה). 3. נסיעה אילת-ירושלים נמשכה ארבע שעות וחצי וכללה ארבע עצירות להחלפת סוללה. הנסיעה התבצעה דרך באר שבע ולא דרך ים המלח כיוון שתחנת ההחלפה בקליה עדיין לא מוכנה. 4. החסכון הכספי בנסיעה של סה"כ 1100 ק"מ, במסלול ה-55 אג' לק"מ (הזול יותר) לעומת מכונית רגילה שצורכת 13 ק"מ לליטר, עמד על 70 ש"ח. כמובן, אם המכונית הרגילה היתה נוסעת לאילת דרך ים המלח החסכון הזה היה נמחק. מה שבאמת מרשים הוא שלמרות המספרים האלה הם מנסים להציג את המכונית כאופציה רלבנטית. יחסי ציבור הם דבר שהחברה הזו תמיד הצליחה בו. משעשע, אגב, ללמוד כיצד האלוף במיל' קפלינסקי מבין את מושג העמידה בזמנים: התחייבתם לרנו למכור עד 2016 כ-151 אלף מכוניות. תעמדו בזה? – התוכנית העסקית שלנו נמצאת באיחור של שלושה רבעונים, ובהתאם גם העמידה שלנו ביעדים. אני מניח שגם תאריך היעד מול רנו יזוז בשנה, אבל נעמוד בו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תחנה בקליה? אשר בשטחים המזוחזקים!? לחברה שמבוססת על שת"פ אירופי? יש לזה ריח של צרות נוספות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה להסתכל על חצי הכוס הריקה? המכונית הצליחה לעלות את הקסטל! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי בלי המשקל של המצבר והנהג היא אפילו הייתה עולה יותר מהר! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הארה ל4. המסלול הזול (והראשון, ה"יקר" הוסף לאחר מכן) לא מיועד לאנשים נורמליים כי הוא מחייב אותך לדעת כמה ק"מ בדיוק תיסע בשנה. אם תיסע פחות תשלם על המספר ש"הימרת" עליו ואם תיסע יותר תשלם קנס. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בחברות הסלולריות המודל הזה עובד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בחברות הסלולריות יש קנס למי שמדבר יותר מדי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בחברות הסלולריות, כאשר אתה קונה חבילה של X דקות שיחה (או מסרונים) במחיר נתון, על כל דקת שיחה שמעבר לחבילה אתה משלם מחיר גבוה בהרבה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חברות הסלולר התנהגו בצורה מזעזעת ללקוחות והיו הכי קרוב לגנבה שאפשר בלי לחצות את הגבול הפלילי,חברה חדשה שנכנסת בזמנים הללו,ומנסה לעבוד בצורה של -אנחנו נשדוד כמה שאפשר כי אתה תהיה לקוח שבוי- ולצפות שלקוחות מרצונם יצתרפו לזה ,הוא מעשה די מוזר. מישהו יכול להסביר לי,כמה שקראתי לא הבנתי,מה הם נקו' המכירה של "בטר פלייס"? למה לי להצתרף לניסוי הזה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בחפוש קצר לא מצאתי דוגמה. אתה מוכן להיות נחמד ולתת אחת? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, ynet באו לעזרתי ופרסמו כתבה על המסלולים החדשים של סלקום. אני פשוט אעתיק את כותרת המשנה: "סלקום מציעה 3 מסלולים חדשים שלא מחדשים חברת הסלולר החלה להציע 3 מסלולים חדשים "ללא הגבלה", ב-159-99 שקל לחודש. באחד מהם, היא ממשיכה לדבוק במנהג ישן שרוב חברות הסלולר נפטרו ממנו בזכות החברות החדשות: אם תחרגו מ-1 ג'יגה נפח גלישה תשלמו 19.90 שקל לכל 250 מ"ב"" |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל בניגוד לשוק הסלולרי, שבו אין לך ברירה (פרט לפשוט לא להשתמש בסלולרי, עניין מגביל משהו), לנהוג אתה יכול גם בלי המודל הנפלא של בטר-פלייס. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ולכן, באופן ממש מפתיע, למרות התקדים המעודד של חברות הסלולר, המודל העסקי של בטר-פלייס קרס. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הכתבה מהעיתון סרוקה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לי אישית מפריעה התלות המוחלטת בספק היחיד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
להבנתי, המודל העסקי של בטר פלייס בארץ היה בדיוק בנוי על זה שיתאפשר לה להיות הספק היחיד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על פי מערכת להסעת המונים במטרופולין תל אביב - הקו הכחול [ויקיפדיה] הקו יפתח בסוף 2014, למה לדעתך זה לא נכון? הבעיה של ירושלים היא לא הרכבת הקלה (שהיא מצוינת) אלא שחסר להם המון דברים אחרים לדוגמה רכבת, בירושלים יש רק שתי תחנות כשבעתיד מתוכננות ארבע. אני באופן אישי נסעתי לכותל כאשר את כל ההתניידות בתוך ירושלים עשיתי רק עם הרכבת הקלה וברגל, זה היה יותר כיף מכל אפשרות אחרת. ===>"אבל אם מישהו ירצה לגבות על כרטיס משהו שמתקרב לעלות הכלכלית שלו היא תהיה יקרה מדי לשימוש יומיומי " לא הבנתי. לא יודע אם תהיה רכבת לאילת אבל אני מקווה שכן. אם להיצמד לנושא זה לא ממש משנה כי כמות הנסיעות לאילת ממילא לא מצדיקה קניית רכב חשמלי. ===>"למכונית של בטר פלייס אין סיכוי בשום מקום בעולם כל עוד הטווח עומד על 160 ק"מ מוצהרים. כשיגיעו ל-250 אמיתיים יהיה על מה להתחיל לדבר." בקצב הזה לא נראה שהם יגיעו לדגם הבא:) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בניסיון האנקדוטלי היחיד שלי עם הקלה בירושלים, היא היתה תענוג מהרגע שעליתי עליה ועד שירדתי שלוש תחנות אחר כך. לפני שעליתי עליה, בשני הכיוונים, ההתנהלות מול מכונות הכרטיסים היתה מתסכלת. אני לא בקלות מתרגז מדברים כאלה, ושם התרגזתי. לפי הרבה אקנדוטות אחרות שהגיעו לתקשורת, אני לא היחיד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לי באופן אישי עזרו בפעם הראשונה לקנות כרטיס, בפעם השניה כבר הבנתי את העיקרון. כמו כן בסופו של דבר גיליתי שיש את כל מפת הקו בתוך הקרון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על המנשק הלא ידידותי התגברתי אחרי כמה דקות. על התקלות, והמנשק המתסכל במצב של תקלות, גם המנוסים מסביב לא יכלו לעזור לי - הם היו עסוקים בלהתעצבן בעצמם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זאת יכולה היתה להיות, מילה במילה, גם תגובתה של הקצינה פגועת חיים רמון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין לי מושג מי המציא את העיוות הלשוני הזה. המילה הראויה היא ממשק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את העיוות הלשוני הזה המציאה, או לפחות הכשירה, האקדמיה ללשון העברית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מטומטמים. המילה ממשק, אגב, קדמה למנשק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ירדן כבר הסביר פעם למה הוא מעדיף ''מנשק''. אני מקווה שלא התכוונת גם אליו בתחילת התגובה הקודמת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חלילה וחס. ואשמח לקישור להסבר למה ירדן מעדיף מנשק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה 34070 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בשביל להכשיר את המילה היא הייתה צריכה להיות בשימוש,לדעתי היא ממש המציאה | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הם נכשלים בזה שוב ושוב. השיח בעברית יוצר מילים, ורק לאחר שהן נקלטות, נזכרת האקדמיה למצוא מילה אחרת, ולנסות להכניס אותה לשיח במקום המילה הקיימת שכבר השתרשה. ניחא אם המילה השכיחה היתה אינטרפייס. אבל נכנסה מילה עברית. אז למה להמציא חדשה במקום להכשיר? _________________ בזמן לימודי, 1999-2003, השתמשנו במילה ממשק. בעיוות המגוכח "מנשק" נתקלתי רק ב-2006, לערך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כי המילה העברית שנכנסה לשימוש לא היתה מוצלחת לדעת האקדמיה. השורש ממנו היא נגזרת הוא נ.ש.ק. ו"ממשק" הוא לא הגזירה הישירה ממנו. האם יותר קל יותר קל להתממשק מאשר להתמנשק, כדעת המבקרים, או שזה רק עניין של הרגל? אני לא בטוח. מה שבטוח הוא שההזכר ל"נשיקות" מפריע לכמה אנשים. מעניין אם יש להם השגות דומות ביחס ל"נשקיה" הצבאית - אני עצמי לא שמעתי אף אחד מתרעם על כך שהוא לא רוצה להתנשק עם אף אחד כדי לחתום על רובה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
להתממשק בעליל יותר קל. כמדומני, המלה ממשק נגזרת מהמלה משיק, ששורשה - נ.ש.ק. לפי ההגיון הזה, למשיק היה צריך לקרוא מנשיק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה את חושבת שחסרי פ"נ נקראים כך? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגזור ''ממשק'' מ''משיק'' לא טוב, זה מבוסס על טעות בזיהוי השורש ב''משיק''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שורש תנייני [ויקיפדיה] | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפחות בת אחת מלהקת פיקוד מרכז הביעה תרעומת בסטירה לנשק המקצועי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נדמה לי ששמעתי את המילה ואת הבעייתיות המובנית ב''ממשק'' לפני ההחלטה של האקדמיה, אבל אני לא בטוח - לא הצלחתי למצוא את תאריך ההחלטה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפי האקדמיה ממשק היא מילה תקנית. למשל - water management זה ממשק מים (החלטה מ-1985), ו-integrated waste management זה ממשק פסולת משולב (החלטה מ-2011). ההחלטה על מנשק כ-interface התקבלה ב-1997. http://hebrew-terms.huji.ac.il/ | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה. עדיין לא הצלחתי לגלות את תאריך ההחלטה בקישורית שנתת, אבל אני מאמין לך, ואם כך הדבר הרי שבאמת שמעתי על ''מנשק'' הרבה קודם (למיטב זכרוני בסוף שנות השמונים). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשהם חיפשו מישהו שיתכנן את הממשק הם פרסמו מודעה: "דרוש מתכנן משקים1" וזה הכי טוב שהם מצאו. אתה הולך לקישור ומחפש מילה (נגיד "צבי"). אז הוא נותן לך רשימה של תוצאות ("צב", "צבי"), אתה אמור לסמן את ה-checkbox ליד המילה שאתה רוצה לדעת עליה יותר ואז ללחוץ על "הצג מונחים". אז אתה מקבל רשימה של מושגים שמכילים את המילה ("צָב רֹאשְׁתָנִי [משפחת הצב הראשתני]") התרגום שלה ("big-headed turtle") והמילון בו היא הוגדרה (בעלי חיים נכר (תשל"ב) , 1972). אחר כך אתה יכול ללכת מצד ימין ל"הצגת מילון" לבחור את המילון ולראות את כל המילים שהוגדרו בו. 1 ב-1970 הוחלט שזה "מִשַּׁק" (cathode interface impedance זה עַכָּבַת מִשַּׁק הַקָּתוֹדָה), 1989 פָּן בֵּינִי (פן, יחיד של פנים, יענו face מתוך הinterface) וב1994 מַחְבַּר תָּוֶךְ. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פנטסטי. אני מניח שלזה מתכוונים כשאומרים שעברית היא שפה קשה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חסרים עוד כמה דברים. בין השאר בגלל שהרכבת הקלה באה גם על חשבון חלק מהם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דבר אוטוסטרדה. ההודעה שלך סתומה ברמות חמיצריות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מממ... מדובר על קו שנוסע מרחובות לחולון, כך שלא מדובר על קו לתל אביב. לגביי מועד הסיום הסיום, נדמה לי שבדר"כ פרוייקטי תחבורה במדינת ישראל לא מסתיימים בזמן החזוי, בפרט אם טרם החלה הבנייה, טרם התפרסם המכרז, טרם ערערו על תוצאותיו לבג"צ, טרם גילו שהוא עתיד לעבור על קברים עתיקים, וטרם הוא התעכב מסתם רשלנות1, בירוקרטיה ממשלתית או "קשיים בסגירה הפיננסית". בקיצור, היום שבו 50% מפרוייקטי התחבורה יסתיימו בזמן יהיה יום גדול במדינת ישראל. רכבת לאילת? קודם שתהיה רכבת לירושלים(!), שנסיעה מראשון לאשדוד לא תעבור בלוד, שיהיה אפשר לנסוע ברכבת ביום ראשון, ושהיא לא תיסגר לשבועיים פעם בכמה חודשים... (כן אני יודע למי מראים חצי עבודה, ושבסוף יהיה בסדר, להוציא קיטור מותר). 1 הרכבת הקלה בירושלים עדיין עומדת ברמזורים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני אצטט את עצמי מתגובה 604112 "על פי התכנון תוך שלוש שנים יהיה brt במטרופוליני חיפה תל אביב ובאר שבע שיצטרפו לרכבת הקלה בירושלים." מטרופולין תל אביב לא העיר תל אביב. על פי התכנון ב2013 נסיעה מראשון לאשדוד לא תעבור בלוד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הטיעון המקורי שלך היה שהתחבורה הציבורית מייתרת רכב חשמלי, בוא נגיד שאף אחד לא ישהה קנייה של אוטו כי הבטיחו לו שבעוד 3 שנים תהיה תחבורה ציבורית מעולה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בטר פלייס לא תהיה רווחית רק מהרכבים שימכרו בשלוש שנים הקרובות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1 - נסעתי ברה"ק לפני שבועיים ובקטע של פסגת זאב - תחנה מרכזית היה תזמון (למעט 2-3 צמתים מרכזיות), אני חושב שמדובר רק בפיילוט כי התזמון לא היה טוב ממש והרכבת עדיין האטה קצת לפני כל רמזור. בכל מקרה זמן הנסיעה היה 33 דקות, שזה טוב יותר מ 40+ הדקות שזה לקח לי בפעם הקודמת שנסעתי במסלול הזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איני מאמין שהקו ייפתח במועד כיוון שאני ירושלמי, וכבוגר לוחות הזמנים של הרה"ק אני נוטה להטיל ספק בהבטחות. בכל מקרה, קו מצומת ביל"ו לחולון אינו מערכת BRT בגוש דן - הוא קו אחד. קו אחד (בירושלים כמו בגוש דן) זה דבר שטוב כל עוד גם המוצא וגם היעד נמצאים בתוך פס של 300-500 מטר משני צידיו של הקו. זה הכל. רק כאשר יש כמה קווים אתה מקבל מערכת שתועלתה גדולה מסך חלקיה. אתה ביקרת בירושלים והרה"ק הספיקה לצרכיך, זה נכון. אבל למי שמתגורר בעיר היא פתרון חלקי מאד. דומה הדבר לאנשים שמספרים לך שבניו יורק לא צריך אוטו, אפשר להגיע לכל מקום בסאבווי. זה נכון לתייר שנמצא כמעט רק במנהטן המרושתת היטב ומתנייד בין אטרקציות מרכזיות שיש לידן תחנות, אבל לא לתושב קווינס שחוץ מלנסוע למנהטן צריך גם לקחת ילדים לבית הספר או לרופא, להגיע לסופרמרקט או לקפוץ לבקר חבר בברונקס. לירושלמים רבים הרה"ק חסרת משמעות. לטעמי, התכנון שלה היה מראש גרוע ואנכרוניסטי; הוא מתבסס על השיטה הישנה והרעה שמחייבת כל נוסע לעבור דרך "מרכז העיר" הישן. מהם אזורי המסחר והתעסוקה שהתפתחו בירושלים בעשרים השנים האחרונות? תלפיות, גבעת שאול, מלחה והר-חוצבים. לכמה מאלה ניתן להגיע ברה"ק? אף אחד. מאיפה הטענה שבירושלים יש שתי תחנות רכבת מתוך ארבע מתוכננות? בירושלים יש היום תחנת רכבת אחת במלחה, ואחת בבניה בעומק 80 מטר מתחת המעבר בין בניני האומה לתחנה המרכזית. התחנה החדשה תחליף למעשה את הקיימת (ולא תתחבר אליה, או לכל תחנת רכבת אחרת, בשום דרך). העלות של כרטיס רכבת צריכה, תאורטית, לשקף את ההוצאות על הקמת ותפעול הקו. העלות הכוללת של הקמת הקו תהיה מיליארדים רבים - בויקיפדיה כותבים ש-"יש המעריכים שהיא תגיע לתשעה מיליארד שקלים", ואני מרשה לעצמי לנחש שגם לעשרה ויותר. נניח שמונה מיליארד עלות הקמה, שמומנו בריבית של 5%. זה נותן לנו 400 מיליון שקל לשנה לפני עלויות תפעול. סקרי הכדאיות של הפרויקט דיברו על שבעה מיליון נוסעים בשנה. זה אומר שכל נוסע צריך לשלם קרוב לששים ש"ח רק כדי לכסות את עלויות המימון, ואם תוסיף עלויות תפעול תגיע, כנראה, לאיזור המאה ש"ח לכרטיס (ולדעתי ההערכות האלה ממעיטות). מובן שבמחיר כזה אף אחד לא יסע, בוודאי לא באופן יומיומי. אם היו לך חמישה מיליארד דולר והיית צריך לבחור בין רכבת לאילת לבין בניית עשרת אלפים כיתות לימוד, מה לדעתך היה מועיל יותר למדינת ישראל? (המספרים רק לצורך הדיון - אני מאמין שהרכבת תעלה יותר והכיתות פחות). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגבי לוחות הזמנים- נחיה ונראה. קו brt לא מועיל רק לאנשים במרחק הליכה כי יש גם קוים מזינים. הרה"ק לא נועד לשמש לקחת ילדים לבית ספר אלא לסוע למרכזים הגדולים ולהחיות את מרכז העיר. על פי אתר הרכבת יש רכבות בין מלחה לגן החיות התנכי. על פי תוכנית החומש של רכבת ישראל [ויקיפדיה] ב"פרויקטים נוספים": "חיבור תחנת בנייני האומה העתידית בירושלים עם תחנת הרכבת ירושלים ההיסטורית דרך מרכז העיר באמצעות מנהרה שתכלול שתי תחנות נוספות שימוקמו במוקדים מרכזיים בעיר" כלומר יש עכשיו שתיים ורוצים לשים עוד 4. ===>"העלות של כרטיס רכבת צריכה, תאורטית, לשקף את ההוצאות על הקמת ותפעול הקו." לא מסכים, לדוגמא ע"פ http://he.mot.gov.il/index.php?option=com_content&am... הסדרת כביש 1 תעלה 2.35 מיליארד ש"ח והוא יהיה בחינם. בכלל, אם כל דבר שהממשלה עושה היה מחזיר את ההשקעה לא היינו משלמים מיסים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשתהיה מערכת מלאה שכוללת קווי BRT עם קווים מזינים, חיבור לרכבת הארצית עם תיאום לוחות זמנים וכו' יהיה על מה לדבר. עד אז לקו הבודד תהיה תועלת די מוגבלת. אם הרה"ק מיועדת לאפשר נסיעה למרכזים הגדולים אז היא היתה צריכה לשרת את המרכזים שהזכרתי. כרגע היא לא מגיעה אליהם וגם לא למשרדי הממשלה, לאוניברסיטה על שני קמפוסיה, לרמות, גילה, רחביה, טלביה, קטמון, המושבה, בקעה, ארנונה, ארמון הנציב, הר נוף, הר חומה, גבעת משואה ועוד ועוד. גם לא לסינמטק, למוזיאון ישראל, לגן החיות... להמשיך? רוב תושבי ירושלים ורוב מקומות העבודה, המסחר והבילוי לא מקבלים שום שירות מהרכבת. "גן החיות התנ"כי" זו לא תחנת רכבת, זו נקודת עצירה מאתיים מטר לפני התחנה. זה בסך הכל רציף אפילו בלי קופת כרטיסים ובלי מוניות או אוטובוסים. לגבי חיבור התחנה בבנייני האומה עם התחנה ההיסטורית במנהרה - עדיף יהיה לך לתפוס טרמפ על החמור הלבן, הוא כנראה יגיע קודם. אם היו רוצים קו רכבת שיגיע לשם אז יש תוואי עם זכויות דרך לרכבת, לא צריך לחפור שום מנהרה. התוואי הזה משתרע ממלחה אל התחנה ההיסטורית. אילו היו מתכננים את המערכת נכון (לטעמי) אז מלחה היתה ה-HUB של מערכת התח"צ החדשה בירושלים, הרכבת הכבדה היתה מגיעה אליה והיה קו של רכבת קלה ממנה לתחנה ההיסטורית, ומשם למרכז העיר. אבל אצלנו כמו בחלם, שדרגו את הקו הישן ובנו תחנה חדשה ונאה רק כדי לבנות במקביל עוד קו שהפוך את הישן למיותר. הגיון. מקובל בעולם שכביש הוא בחינם ועל רכבת משלמים (אולי כדאי היה לעשות את זה הפוך). סביר להניח שהקו יהיה מסובסד - לא רק מבחינת עלויות הקמה אלא גם עלויות תפעול. אבל זה מה שאמרתי: אם הקו היה מתומחר לפי העלויות אז אף אחד לא היה נוסע. מצד שני, ברגע שהציבור מסבסד משהו אז צריך לשאול האם לא היו חלופות זולות יותר שישיגו אותה תועלת או רק מעט פחות, והיו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במסלול של הקו הכחול יש כבר היום שתי תחנות מרכזיות ושלוש תחנות רכבת, אני לא יכול להגיד לך אם יהיו קוים מזינים כי עדיין לא הבנתי לפי איזה הגיון האוטובוסים עובדים. הנקודה העיקרית שלי היתה שחסר תחנות רכבת בירושלים, לא שיבנו אותם. איזו אופציות אחרות (זולות יותר) היו שהיו משיגים אותה תועלת? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הניחוש שלי הוא שיהיה קשה מאד להגיע למערך אפקטיבי של קווים מזינים כל עוד האוטובוסים כפופים לקואופרטיבים או כל מיני חברות, ולא תחת כנפיה של רשות תחבורה מטרופולינית שתהיה מסוגלת לתאם בין כל המרכיבים של המערכת (תכלול בעברית צחה). אם לא הבנת לפי איזה הגיון הם עובדים - ואתה אדם אינטליגנטי בהחלט - אז נראה שגם אם הם עובדים לפי הגיון כלשהו, הוא לא מוצלח במיוחד. כעת, לגבי חלופות לקו המהיר. קצת באריכות, כי זה נושא שמעצבן אותי. נתחיל בהיסטוריה. כאשר דנו בסוף שנות התשעים/תחילת האלפיים בחלופות לחידוש הקו לי-ם (שהופסק כמה שנים קודם) הועלו כמה וכמה חלופות. שתיים מהן התבססו על הקו הישן, עם או בלי מנהור קל. שתיים התבססו על מסלול מבית-שמש לירושלים עם מנהור נרחב. כמה וכמה התבססו על מסלול שעובר ברובו בשטחים (במקביל לכביש 443) ושתי חלופות התבססו על תוואי המקביל לכביש 1. מה עושים שרים בישראל כאשר מוצעות להם עשר חלופות? כמובן, בוחרים בשתיים מהן: גם בזולה והפשוטה ביותר, גם ביקרה והמסובכת ביותר. הגיון. כך הוחלט לממש את החלופה S - הקו הישן ללא מנהור ועם תחנה חדשה במלחה - ואת החלופה A1 - הקו המהיר, עובר דרך נתב"ג ומודיעין ומגיע 80 מטר מתחת בניני האומה. כמובן, לא היה טעם לחדש את הקו בתוואי הישן אם הוא יפעל כמו בשנות השמונים, כשנסיעה מתל-ביב לי-ם נמשכה כשלוש שעות. הרכבת הבטיחה שהקו המשופץ יאפשר נסיעה מהירה יותר, ואף הזמינה קרונות 'טילטינג' רוכנים לצדדים שאמורים היו להגיעה למהירות מרבית של 160 קמ"ש ולאפשר נסיעה מת"א לי-ם בחמישים דקות. למרבה הצער, ברכבת ישראל כמו ברכבת ישראל, הבטחות הן הדבר הזול ביותר שיש. חלפו שלוש שנים והרכבת ביטלה את הזמנת הטילטינג, לאחר שהיא החליטה שהקרונות האלה יקצרו את הנסיעה רק בשמונה דקות ויעלו עוד מאה מיליון שקל. הרכבות הקיימות, נטען, מסוגלות לעבור את הדרך תוך שעה. ההמשך ידוע: הקו המשופץ נחנך, וחיש קל הסתבר שרדיוס העיקולים דווקא לא מתאים במיוחד לציוד הקיים. לאחר סדרה של ארועי שבירת צירים ו/או ירידה מהפסים של רכבות, הוגבלה מהירות הנסיעה שלהן בעיקולים. גם המסילה הבודדת שהיתה בקטעים במסלול גרמה לעיכובים, והתוצאה הסופית היתה שזמן הנסיעה הגיע לשעה וארבעים וחמש דקות. נכון להיום מדובר על שעה ועשרים וחמש דקות, ולאחרונה שמעתי שהכפלת המסילות במסלול ת"א-לוד-בית שמש אמורה לאפשר קיצור לשעה ועשר דקות. עדיין עשרים דקות יותר מההבטחות המקוריות, אבל לפחות נסיעה ולא זחילה. ובינתיים מה עם הקו המהיר? הקו המהיר מתקדם לאט. הוא היה אמור להסתיים ב-2010, כרגע נראה ש-2015 זה המינימום ו-2017 סביר יותר. העליה בתקציב מתחרה בעליה בזמן הביצוע. זה, כמובן, לא מפתיע; זה אופייני לפרויקטי תשתית גדולים, וכשבוחרים בחלופה היקרה והמורכבת ביותר צריך להניח מראש שבה יש גם הסיכוי הגבוה ביותר להסתבכויות. אבל רבות מההסתבכויות יכלו להמנע בקלות יחסית. ניתן היה למנוע את המאבק מול ארגוני הסביבה על נחל יתלה, לא היה צורך להגיע לכך שמשרד האוצר יקפיא את תקציב הפרויקט כדי לקבל הסברים להתנפחותו המתמדת. הצליחו לשכוח את העובדה שהחלופות בתוואי 443 נפסלו כיוון שהן עברו בשטחים וחרגו גם עם התוואי הזה לתוכם. רק טיפה, טיפה'לה קטנה - שהצליחה לגרום ל-"דויטשה באן" לפרוש מהפרויקט ועשויה לסבך את ישראל במו"מ מדיני עתידי. העובדה שהקו יגיע לתחנה בעומק 80 מטר תמנע כל אפשרות למעבר ישיר של נוסעים מהרכבת המהירה לרכבת הקלה או לאוטובוסים. בניני האומה זה מקום שלא פשוט ומהיר להגיע אליו מרוב חלקי העיר (להוציא ברכבת הקלה) ושאין בו מקום לחניונים למי שרוצה להגיע לרכבת ברכבו הפרטי. התוצאה היא שהקו אולי יסע מירושלים לת"א ב-28 דקות, אבל זמן ההגעה של הנוסעים "מדלת לדלת" כמעט לא יושפע מהעובדה הזו. אם לוקח לך ארבעים דקות להגיע מהבית אל הרכבת ואז עוד חצי שעה מהרכבת בת"א אל היעד (בתח"צ תל אביבית) אז זמן הנסיעה הכולל הוא כמעט שעתיים. באוטו יותר מהר ונוח ברוב שעות היום. מה, אם כן, היה צריך לעשות, לדעתי? במקור, יחד עם החלופה S הוצעה גם החלופה S1. החלופה הזו כללה מעט מנהור של התוואי הישן ויישור פיתולים. אם החלופה S עם קרונות טילטינג יכלה להגיע לחמישים דקות, אז ניתן להניח ש-S1 יכלה לקצר זאת ל-45 דקות. העלות היתה קמצוץ ממה שעולה הקו המהיר, והיינו מקבלים את התוצאה כעשר(!) שנים מוקדם יותר. מלחה היא איזור מתאים הרבה יותר, היום, לתחנת רכבת: יש אליה גישה נוחה מדרום העיר, וגישה נוחה מהצפון דרך כביש בגין. יש חניה בשפע (בתחנה עצמה, באיצטדיון טדי וכו'). האיזור עצמו הוא יעד להגעה, עם הקניון, גן החיות, האיצטדיון והארינה המצויה בבניה, והגן הטכנולוגי. ניתן לחבר אותה בקלות למרכז העיר על תוואי הרכבת הקיים. התחנה היא במפלס הקרקע והיתה יכולה להוות טרמינל לתח"צ עירונית. כמובן, החלופה הזו דורשת 17 דקות יותר. אבל אם לוקחים בחשבון שקל יותר להגיע, לחנות ולהגיע לרציף עצמו, לא בטוח שיהיה בכלל הפרש בזמן "מדלת לדלת". בקיצור, לדעתי, אתה מקבל את רוב התועלת בחלק קטן מההשקעה - ועשר שנים קודם. ראינו קודם שרכבת ישראל החליטה ששמונה דקות קיצור לא מצדיקות עלות של מאה מיליון שקל. זה, כמובן, היה מטופש. מצד שני, נראה לי שששה-שבעה מיליארד ש"ח ועשר שנים הם מחיר קצת גבוה עבור שבע עשרה דקות - בפרט כאשר לא ברור כלל כמה מהזמן הזה יירד באמת מזמן ההגעה של הנוסע מדלת לדלת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ניטפוק: יש כיום רק קואופרטיב תחבורה ציבורית אחד. דן כבר אינו קואופרטיב. גם אגד לא מתנהג יותר מדי כמו קואופרטיב: רוב הנהגים בו הם שכירים, ויש הפרדה בין שכבת המנהלים לשכבת הנהגים-הבעלים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מצטער על התגובה המאוחרת, ציפיתי שמישהו שמבין יותר ממני יענה אבל חשוב לי להגיב. יש הערכת יתר לתל אביב, לא אמורים לסוע לעיר הזאת כל כך הרבה מחוץ למטרופלין שלה. מה שחשוב באמת זה ערי הלווין של ירושלים ולירושלים יש עיר לווין מאוד משמעותית: מודיעין. כך שהשאלה העיקרית שצריך לשאול היא מה הזמן שיקח ממודיעין לירושליים ולא מתל אביב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני תוהה אם מדובר בהערכת יתר או בדומיננטיות יתר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הערכת יתר. קודם כל בתל אביב אין כל כך הרבה אנשים. אם סופרים את מספר האנשים בערים שישתמשו במסילת ראשל"צ מודיעין כדי להגיע לירושליים ( בפירוט מה: אשקלון,אשדוד,יבנה, ראשון,רחובות ונס ציונה) מגיעים ליותר אנשים מתל אביב. כלומר ניתן להניח שיותר אנשים יגיעו לירושליים מערים אלא מאשר מתל אביב. כמו כן לירושלמים אין כל כך הרבה1 מה לעשות בתל אביב. זה לא כמו פעם שמחוץ לתל אביב לא היו הצגות כלל ומעט מאוד סרטי קולנוע. ______ כפשוטו. יש, אבל לא הרבה מאוד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תעסוקתית, לצערי הרב תל אביב לוקחת בהליכה את ירושלים. ואני אומרת את זה בתור מי שגרה 4 שנים בירושלים. ________________ דווקא פעם בתל אביב לא היו כל כך הרבה סרטי קולנוע, בטח לא בשבת. אבל ברמתגיים היו והרבה, ותל אביבים היו נוסעים לרמתגיים לצורך זה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה בסדר, אנחנו סולחים לך :) זה לא משנה כמה תעסוקה יש בתל אביב אלא כמה גרים בירושליים ועובדים בתל אביב. אני משער שבטווח הקצר יהיו הרבה כאלה אולם בטווח הארוך אם בתל אביב תהיה תעסוקתם הקבועה הם יעברו דירה (צריך לזכור שהדירות בירושליים מאוד יקרות). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כדאי לזכור שהדירות בתל אביב הרבה יותר יקרות. לפי האתר הזה דירה של 4 חדרים בתל אביב עולה 25,700 ש"ח למ"ר לעומת 17,600 בירושלים | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ובמודיעין רק 14,600. אתר נחמד, היו יכולים להשקיע קצת יותר בצב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וכמה גרים בפתח תקוה ועובדים בתל אביב, וכמה גרים ברשל"צ ועובדים בתל אביב? כמה גרים בחדרה, נס ציונה, רחובות, גדרה, באר שבע, חיפה, אור עקיבא, והשלם את היישוב החביב עליך ועובדים בתל אביב? מה מותר יישובי עוטף ירושלים? או לחילופין, דיברת על מספר האנשים שישתמשו במסילת ראשל"צ מודיעין כדי להגיע לירושלים - אבל מה הם יעשו בה? ישישו ויגילו בה? ___________________ כעקרון אני מאוד בעד שיותר משרות יהיו בכלמיני מקומות שהם לא תל אביב, כן? גם ירושלים. עזבתי את ירושלים חרף אהבתי אליה כי היא לא משהו בכל הקשור לתעסוקה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הגיוני לגור בראשל"צ ופתח תקוה ולעבוד בתל אביב. לגבי ערים יותר רחוקות זאת אמנם בעיה גלובלית אבל במישור האישי זה הגיוני, בבאר שבע לדוגמה הדירות מאוד זולות (רק 8100 לפי האתר עם הצב). ===>"מה מותר יישובי עוטף ירושלים? או לחילופין, דיברת על מספר האנשים שישתמשו במסילת ראשל"צ מודיעין כדי להגיע לירושלים - אבל מה הם יעשו בה? ישישו ויגילו בה?" מעבר לדברים הפשוטים כמו נסיעה לבקר קרובים, ירושליים היא אחת הערים עם פוטנציאל התיירות הכי גדול בישראל, בטח יחסית לתל אביב: "הנה בניין באוהאוס מכוער, לפני שבועיים גרו פה נאצים" חוץ מזה תחבורה טובה מעודדת יצירה של מקומות תעסוקה ובכלל מפתחת את העיר. נניח את רוצה לפתוח מקום עבודה עם עובדים טובים את תרצי (לפחות בשלב הראשון) שלעובדים יהיה קל להגיע מהבית שלהם אלייך. זה קצת קשה ברכבת כאשר בשביל להגיע מכל מקום דרומית לתל אביב לירושליים או באר שבע צריך לעבור בלוד ומכל מקום צפוני לתל אביב צריך לעבור במרכז תל אביב. הבעיה הבסיסית היא שאני כלל לא מבין את הטענה שלך. נניח שבתל אביב יש המון עבודה וזה מצב סטטי. איך זה קשור לרכבת בין תל אביב לירושליים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בזכות הבאוהאוס הוכרזה תל אביב (או חלקים ממנה) כאתר מורשת עולמית. מזל שאתה יודע יותר טוב מאונסק"ו, ויש לנו אותך, שתוכל להגיד לתלמידי היסטוריה, אדריכלות ואמנות וסתם למתעניינים, מה מכוער ומה יפה. במשך שנים שמעתי את הבירבורים, אם בקול ואם בקול ענות חלושה, על פוטנציאל התיירות של ירושלים. האמת המרה היא שכל זה יישאר בגדר דיבורים. את פוטנציאל התיירות האדיר של ירושלים אי אפשר לממש עקב השליטה החרדית המסיבית בעיר המסכנה הזאת שמבטיחה ולא מצליחה לקיים - עיר של שמונה מאות אלף שבשבת פתוחות בה מאה, מאה ומשהו מסעדות או קצת יותר, לא תהיה עיר תיירות, ואי אפשר להגיד לתיירים מכל מיני מקומות שיסתפקו בקדושה ויהיו רעבים. לי אישית, לפחות, נראה ששום ארגונים, מאבקים ומבצעים כביכול-המוניים לא יעזרו כנגד אגרוף הברזל החרדי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ניטפוק: הבאוהאוס נבנה בההשראת אדריכלות גרמנית (מוסד באוהאוס [ויקיפדיה] נסגר עם עליית הנאצים לשלטון). ה"נאצים" הם תושבי שרונה (הקריה, לעתיד) מזרחה משם. אבל "נאצים" דומים היו גם בירושלים בהמושבה הגרמנית (ירושלים) [ויקיפדיה]. נדמה לי שהמושבה הזו השתמרה טוב יותר | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טמפלרים. ואגב, מעבר לתמיכה שלהם בנאצים, יש מספיק סהרוריות באמונה שלהם לכשעצמה (ממה ששמעתי בסיור לגבי המושבה שלהם ביפו, ליד מתחם התחנה, מדובר היה במסע משיחי הזוי של מנהיג כת ואנשיו שחיו פה בתנאים קשים מאוד, וחלקם הגדול לא עמד בזה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעניין. מתיישבים חקלאיים שהגיעו לארץ מאירופה בגלל אמונתם במאה ה־19 ורובם הגדול לא עמדו בתנאים הקשים ועזבו. אז הם חקיינים של הטמפלרים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בציונות של ימי המושבות הראשונות בהחלט היו אלמנטים סהרוריים (אם כי היתה לה מסורת עממית ודתית ארוכה להישען עליה, וגם גיבוי רוחני מתנועות לאומיות אחרות, ובעיקר היא לא היתה כת שייסד אדם אחד). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אויש,אתם כבדים. הטענה שלי היתה שהפוטנציאל התיירותי בירושליים גדול מתל אביב. העובדה שיש בירושליים מקום דומה השמור יותר טוב רק מחזקת את הטענה (לא שטענה כל כך טריוויאלית צריכה חיזוק). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי שחלק שולי בתגובה שלי פגע בהבנת התגובה אז אני אנסח אותה מחדש, בלי בדיחות על טמפלרים. 1) לגור בראשלצ או פתח תקוה ולעבוד בת"א זה דבר הגיוני. 2) לגור במקום כמו באר שבע ולעבוד בתל אביב זו בעיה חברתית (או של המדינה) אבל במישור האישי זה הגיוני כי הדירות שם זולות. 3) מעבר לאנשים שמגיעים לירושלים לבקר את משפחתם לירושלים יש פוטנציאל תיירותי. 4) הרכבת תעזור לפיתוחה של ירושליים כי היא תקל את ההגעה של אנשים אליה. 5) גם אם נניח שעבודה רבה בתל אביב זה מצב סטטי זה לא כל כך קשור לרכבת במתכונתה הנוכחית כי היא מיועדת להביא אנשים לירושליים לא לעזור להם לצאת במילים אחרות להגיע באמצעות הרכבת למקומות מרכזיים זה קל אולם להגיע לכלל הבתים בעיר זה קשה. מעבר לזה בגדול זה לא באמת ישפיע כי אם כיום אנשים מוכנים לשלם על בית ונסיעות אם הנסיעות יוזלו אנשים פשוט ישלמו יותר על ביתם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
2) כמה כבר אפשר לחסוך במשכנתא אם אתה שורף 3 שעות על הכביש כל יום פלוס דלק? קראתי פעם גיליון של מגזין שמוקדש לחיים בדרום הארץ1. ראיינו שם כמה וכמה משפחות עם מאפיינים שונים, שכולן החליטו לעבור לדרום הרחוק או הרחוק מאוד. למרות שביעות הרצון הכללית, לכולם (למעט אחד שעבד בשדה בוקר) היתה אותה תלונה - הנסיעות הממושכות. 1 הנה הוא, מגזין מומלץ: http://www.kvish40.co.il/ |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הפתרון לזה הוא רכבת שמגיעה מבאר שבע לתחנת השלום בתל אביב ב-30 דקות1. במקרה הזה באר-שבעי שיסע ברכבת יגיע למקום העבודה שלו לפני ראשון-לציונאי שנוסע ברכבו הפרטי בפקקים. אם נוסיף לזה את העובדה שדירות בבאר-שבע עולות חצי מבראשון, ועכשיו יש לנו תמריץ אמיתי. 1 וזאת לא תהיה הרכבת המהירה בעולם, רחוק מזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
5) זה לא שאנשים <מוכנים> לשלם על בית ונסיעות, אנשים <נאלצים> לשלם על בית ונסיעות. אם הנסיעות יוזלו, לאנשים יהיה כסף פנוי להוציא על דברים אחרים. מחירי הדירות קפצו ללא כל קשר למחירי הנסיעות, או אפילו לכמות האוכלוסיה שגרה בארץ. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אנשים היו מוכנים לוותר על בית זול וקרוב יותר לתל אביב (נניח במודיעין). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם מדובר על תיירות פנים, צריך לא רק רכבת טובה לירושלים, אלא גם רכבת שתעבוד בסופי שבוע ובחגים.1 1 ואף מילה על השאלה האם יש, או ראוי שיהיה, בחיים יותר מאשר עבודה וקורת גג. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1 ספרתי 14 מילים. אבל היי, יש לי תיאוריה: באתוס הקהילתי והדתי-למחצה שלנו, בנאדם מבלה בשלווה את השבת בחיק משפחתו מכניסתה ועד צאתה. אולי רק יוצא לסיבוב לבקר את משפחתו המורחבת וחבריו, כשכולם גרים קרוב, ואז באמת לא צריך תחבורה, ציבורית או בכלל. כשאני מתבונן באיך דתיים חיים, אני חושב שהשבת משמשת להם כלי חשוב לגיבוש חברתי ומשפחתי. יש גם ערים אחרות שאני רואה שעובדות בצורה דומה גם אם הן לא דתיות, נגיד בת ים. לנסוע רחוק ובגפך זה רק לאינידיבודואליסטים <דמייני סטריאוטיפים>. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
או שלא גרים קרוב, ואז פשוט לא רואים את המשפחה. 1 מכיר את זה שלכל משפחה דתית-לאומית יש קרובים חרדים וקרובים חילוניים? אז אישי הוא נצר לחלק החילוני של משפחה כזו. התוצאה: חגים חוגגים בקרב המשפחה הגרעינית בלבד (אבא שלו, אמא שלו, אחיו, אחותו). את המשפחה רואים רק בשמחות גדולות (בריתות, בר/בת מצוות, חתונות) ובלוויות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מניח שזה שם אותך במתח מסוים בין קרבה גדולה לריחוק גדול. יש לי דת''לים במשפחה שלי וחרד''לים אצל המיסיז, ואצל שניהם חצי חמולה לפחות נמצאת במרחק חמש-עשרה דקות צעידה. אנחנו מבקרים כל צד פעם בכמה חודשים לכל היותר לאיזו ארוחת שבת או חג. הרי, אין מניעה לחגוג אצל הצד המחמיר יותר, ותמיד אפשר לחנות מחוץ לשכונה ולהמשיך ברגל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא גורם הרגשה קצת קלאוסטרופובית, לבלות ככה כל החיים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא ניסיתי. אבל מבחוץ, יש משיכה גדולה בלהיות במצב שאתה מוקף בעשרות ואפילו מאות בני משפחה וחברים שאתה אוהב ומכיר אותם או או משפחתם כל החיים, ושאם צריך משהו (החל בלסחוב מקרר וכלה בקול שני לשיר) אתה מרים טלפון ובאים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בהיסטוריה המשפחתית שלי קראו למה שאתה מתאר קיבוץ. ושם לעיתים אף דילגו על שלב הטלפון1. 1 שממילא נכנס לביתה של כל משפחה די מאוחר יחסית (סבנטיז?). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קיבוץ זה מאוד קהילתי; אני אומר שיש גם מקומות קהילתיים אחרים גם בלי המאפיינים המסוימים האחרים של קיבוץ. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין בינינו וויכוח. ובאותו ענין, יש לא מעט הטוענים שחיים בקהילה תומכת הם בין אחד הגורמים שמשמעותיים לאיזון נפשי, וש"מגפת הדיכאון" של העולם המודרני נובעת בחלקה מהתפוררות המסגרות הקהילתיות המסורתיות. היום אתה בקלות יכול לחיות במרכז עיר גדולה, מוקף באנשים לכאורה אבל ללא שום קשר ממשי עם הקהילה סביבך. אגדיל ואנחש כי ניתן לגור במגדלי יוקרה מבלי לפגוש את השכן מקומה ג' אפילו פעם בחמש שנים1. 1 בהנחה כמובן שאתם לא נפגשים באותו דירקטוריון או בחתונה של הבת של תשובה או משהו כזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן. אני חושב שחלק חשוב מזה זה שמדובר בקהילות לא של אינדיבידואלים אלא של משפחות. ילד גדל ומתכנן לגור במרחק הליכה מההורים שלו וגם עושה את זה בפועל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומצד שני, העובדה שבעיר אתה חלקיק ולא מחובר לקהילה מפקחת וממשטרת, מאפשרת התפתחות של רעיונות "מהפכניים" או לכל הפחות - פחות שמרניים.1 1 אני רוצה לייחס את הרעיון הזה לזימל, אבל לא בטוחה אם זה היה הוא או סוציולוג-תחילת-המאה-העשרים אחר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה מעניין, זה. אני שוקל את הרעיון שבעצם יש שני סוגים נפרדים לחלוטין של ''עיר'', קהילתית ואינדיבודואליסטית, שלמרות שמבחינה חיצונית הן עשויות להיראות אותו הדבר, הן כמעט הפכים מוחלטים מהבחינות הסוציולוגית והפסיכולוגית. אולי אפשר לתאר את זה גם כעיר של משפחות לעומת עיר של צעירים, שנראה לי שזה כבר רעיון פחות חדש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הבנתי. תסביר? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בתגובות למעלה תיארתי סוג של שכונה שהיא עירונית מאוד אבל גם קהילתית מאוד, שבשטח שלה גרות משפחות מורחבות במשך לפחות שני דורות שמכירות זו את זו ברשת עבה ומורכבת של קשרים שנמשכים לאורך חיים שלמים וגם עוברים לילדים, כשרשת הקשרים הזו מהווה נכס משמעותי לבעליה לכל חייהם. דוגמה: בת־ים. את מתארת עיר, או שכונה, שהיא עירונית מאוד, אבל מורכבת מאינדיבידואלים, או מזוגות, או לכל היותר ממשפחות גרעיניות, שעברו לשם מתישהו ממקום אחר וכנראה יעברו שוב בהמשך. היא לא קהילתית, או פחות קהילתית. והקשרים שבין האינדיבידואלים (או המשפחות הגרעיניות) שבה הם בדרך כלל אחד-מול-אחד, משמעותיים לבעליהם רק לתקופת חיים מוגבלת או לצורך מסוים, בסבירות גבוהה ידעכו עם מעבר למקום אחר, לא יוצרים רשת מורכבת יחד עם קשרים אחרים או עם קשרי המשפחה המורחבת, ולא מהווים שיקול קריטי בהחלטה אם להישאר באזור או לא. דוגמה: מרכז תל־אביב. שני סוגי הערים האלה נראות דומה אבל מרגישות שונות לחלוטין. אולי יש ערים שמגלמות את שני הסוגים בו-זמנית, והם חופפים, אבל כל אדם נמצא באחת מן השתיים. כשאת כותבת על הפוטנציאל המהפכני של העיר את אולי מתכוונת לסוג השני, דווקא, אלא אם כן לא הבנתי נכון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם בת-ים היא עיר קהילתית גם בימינו עם 160,000 תושבים? האם זה נכון לכל בת-ים? גם לשכונות בהן "פולנים מרוקאים רומנים התערבבו בחולות"? ושאלת השאלות - כמה מ"מ של גוגואים צפויים לרדת בשנה הקרובה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בהחלט נשמע סביר. לכל דבר יש צדדים חיוביים ושליליים. אולי בעיר שכזו נהגה הרעיון המהפכני של הקיבוץ ;-) מצד שני, בלי לגלוש לתרחישים קיצוניים, רעיונות מהפכניים מתפתחים על ידי אחוז קטן מאד של החברה, בעוד השפעת הניכור מן הסתם מחלחלת לחלקים גדולים של החברה. אותם חלקים שוליים ובוערים ביצירתיותם אולי היו מצליחים לפרוח על אף הסביבה השמרנית, אבל הרוב הדומם, המנוכר, שיושב בעיר לבד בחושך, מה יהא עליו, סניפ סניפ... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''או פחות שמרניים''. זה לא צריך להיות ברמת שינוי העולם (או החברה) לפעמים זה מתבטא באפשרות להיות קצת שונה (בלבוש, בתפיסה הפוליטית, בסגנון החיים) כי אין מי שיסתכל עליך בעין עקומה כי חרגת מהשורה. זה לא סתם שאומרים ''שוטה הכפר'' ולא ''שוטה העיר''. אם אתה חריג (ולפעמים חריגות יכולה להיות מאד מינורית - תספורת שונה, העדפת מוזיקה ''אחרת'', תחביבים לא מקובלים) בכפר קטן אתה מהר מאד תקוטלג כשונה. בעיר אתה צריך ללכת הרבה יותר רחוק בשביל שיסתכלו עליך כעל חריג - בין השאר כי אתה לא מעניין אף אחד (וגם כי יש יותר מגוון אנושי). כמו שאמרתי קודם, וזו גם הערה למה שעדי אמר, מדובר ברעיונות שהתפתחו בתחילת המאה העשרים על רקע צמיחת הערים (אני רוצה לומר בארצות הברית, אבל לא משוכנעת). כך שמקומות כמו חדרה או קרית גת נמצאים איפשהו על הספקטרום. המאפיינים שלהם הם לא של יישוב קטן, אבל גם לא של עיר כמו ירושלים, תל אביב, ניו יורק או לונדון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הייתי מנחש שההשפעה הליברלית-מהפכנית של ערים קדמה בהרבה מאוד לתחילת המאה העשרים. יכול להיות שרק אז התחילו לשים לב לזה? אז את אומרת שמה שתיארתי הם לא שני סוגים על ערים אלא פשוט נקודות על הרצף עיר-כפר. זה לא מרגיש לי בדיוק נכון אבל אני גם לא יודע איך לתמוך בעמדה הזו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יכול להיות שהמילה ''מטרופולין'' הייתה יותר מדוייקת מאשר ''עיר''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא שאנחנו חלוקים, אבל תל־אביב, בת־ים, חדרה ואולי גם קרית־גת ממילא שייכות כולן לאותו מטרופולין, אז ההגדרה לא ממש עוזרת לי להבדיל בין הסוגים. אולי עדיף הפוך, "שכונה" במקום "עיר". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן. אבל זה קורה אצלכם גם בין חילוניים לבין דתיים, בקרבה פיזית גדולה? כי אצלנו, מרגע שבני דודי שגרים 10 דקות הליכה מפה חזב"תו עד כדי התחרדות, הקשר הלך והתקרר. * הם לא יאכלו אצלנו, כך שאירוח הוא חד-כיווני בלבד. הדודה שלי גם כוס מים שותה אצלנו בחד"פ1. ניסיתי פעם להגיד לה שכוס חד פעמית מחוללת רעה גדולה יותר לעולמו של הקב"ה מאשר אם תשתה מים מכוס זכוכית, ושאפשר לשתות מזכוכית, אבל היא חזב"תית, אז דבר לכותל2. * אי אפשר לקפוץ בשבת, משום שאין אפשרות להודיע על ביקור, ולעומת זאת, אינטרקום בבניין - יש. והרי לא תעמוד כמו דביל מבחוץ ותצעק עד שאולי ישמעו אותך. * כשמתארחים אצלם, יש דתיות מעיקה מסביב: מברכים על כל דבר, ומאלצים גם אותך לברך, או לענות אמן. * וגם כשמזמינים אותך לאירוח תמים וחילוני כמו יום הולדת, יש את הסכנה שתגלה שבעצם הזמינו אותך לסעודת אמנים, ואז יאלצו אותך לאכול בורקס תפו"א כי זה מה שהכינו בתור "מזונות" וזה מה שאוכלים עכשיו, ואת הענבים לפני תפוח האדמה כי ככה הסדר. 1 אגב, הם כל כך רגילים להתארח עם חד"פ, עד שכשאני אצלם, מגישים לי מים בכוס חד-פעמית, מתוך הרגל. 2 די שהיא שמעה שיש רב כלשהו שאוסר משהו, והדבר אסור. כך שהכל אסור. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא מוכר לי בכלל הז'אנר המעיק הזה של משפחה חזב"תית. אלוהים ישמור. אצלנו הדת"לים די מתירנים גם ככה, חוץ מבן-דוד מחמיר אחד, ומתארחים אצל ההורים שלי בכיף אם דואגים לכשרות סבירה בשבילם. גם החרד"לים לא עושים ביג-דיל למרות שבאמת תמיד באים אליהם. ביקור מחוץ לעיר מתאמים מראש, אלא אם כן רק קופצים לשבת בצהריים. אף פעם לא גרתי בקרבה פיסית למשפחה דתית, אבל גם הילדים הדתל"שים שלהם בד"כ נשארים באזור. למה צריך אינטרקום או צעקות ולא פשוט דופקים בדלת? מה זה סעודת אמנים? לא מכיר. אבל הכי אני אוהב במקרים שמישהו קם להגיד דבר תורה, כי זה נורא מעניין. אצל הדת"לים הגיקים זה גם בקלות יכול להיות, נגיד, דברים כמו השוואה בין דמות המשיח כפי שהיא מצטיירת אצל הרמב"ם לבין עלייתו לגדולה של אראגורן, ואז בכלל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש אינטרקום בכניסה לבניין. והם לא סיכמו עם השכנים שבשבת משאירים פתוח (אולי השכנים מתנגדים). אתה יכול, כמובן, לצלצל אצל השכנים, אבל השכנים לא תמיד בבית, ומן הסתם אחרי כמה פעמים שהאורחים של משפחת חזב''תי מצלצלים אצל משפחות מה-אנחנו-אשמים ומה-עשינו-רע, המשפחות הללו עשויות להתעצבן, ובצדק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נשמע שהחזב''תים כשלו בלסגל לעצמם הרגלי מגורים ההולמים את מעמדם הדתי והחברתי החדש. אני יכול לחשוב על כמה וכמה פיתרונות אפשריים לבעיה, רק מהשרוול (וזאת מעבר לפיתרון המתבקש, שהוא לגור בשכונה דתית מלכתחילה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הם הגישו בקשה לרכוש דירה בחריש, כך שאולי משם תצמח הישועה. אבל הסביבה שלנו מאוד מעורבת ועתירה ציבור דתי-לאומי. אבל אולי פה קבור הכלב: יש הרבה ד"לים, אבל לא הרבה חב"דניקים חזב"תים. ____________________ יש בית ספר חרדי, אבל תלמידותיו מגיעות בהסעות מבני ברק. למה? לעיריות בני ברק ורמת גן פתרונים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה, ככה עובדים חב''ד, בד''כ שולחים אנשים לעולם מחוץ לקהילה. גם בכוונה שמים בתי ספר וגנים בשכונות לא-קשורות כדי לערבב קצת את העניינים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסקרנות - כשהיית חזבתית לא היית נודניקית, נכון? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא. למעשה, חלק מחוסר הסובלנות שלי כלפיהם נעוץ בזה שהדתיות שלי היתה שונה לגמרי: שכלתנית, לא כופה עצמה ונקיה מהנפצות קבליסטיות1. 1 הידעתם שיש ניצוצות בבורקס? וכשאתם אוכלים את הבורקס אתם מסייעים לו להתעלות ממצבו הדומם הירוד? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברור, הרי קבלה מלשון קבל. (אותה מכת חשמל משעשעת כשאת מנסה לתקן את הטלוויזיה היא בגלל הקבל). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קיבול מסומן באות C. קיצור של Cabal. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למען האמת, אני לא כל כך מבין איך אפשר להיות יהודי דתי מבחינה שכלתנית. אולי זה בגלל שאני לא כל כך מתעניין בפילוסופיה. מתגובה שלך לעדי אני מבין שהם חב"דניקים, וזה די מעניין, כי החב"דניקים שאני היכרתי, רבנים של קהילה בחו"ל, היו סובלניים ביותר (במעשים, לא באידיאולוגיה התיאורטית). למשל, למרות התפיסה הגזענית עד מאוד של חב"ד, היו חברים בקהילה שלא היו יהודים (וגם לא התכוונו להתגייר) והרב קיבל אותם כפי שהם. 1 ידעתי |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא, לא. חוסר הסובלנות הוא שלי, הואיל ואני משתגעת כשאני רואה אנשים שנוהגים כחסידים שוטים, תרתי משמע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עכשיו אני מבין מאיפה שואב אייל שני1 את ההשראה שלו! 1 משורר העגבניות, לתוהים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא. ______________ כלומר, לא ירדתי לסוף דעתך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התגובה היתה בנוגע ל-1הידעתם שיש ניצוצות בבורקס? וכשאתם אוכלים את הבורקס אתם מסייעים לו להתעלות ממצבו הדומם הירוד? ומכאן:"2 העגבניה, כשהיא באדמה היא סופחת את החום, החושך והבדידות, ואז כשאתה חושף אותה למחבת הלוהט, הניצוצות והמיצים שניגרים הם ניצוצות של חושך, חום שנחרך בבדידות ועסיס שרואה את השמש בפעם הראשונה.." או משהו כזה. מקווה שמספיק דומה בשביל להבהיר את כוונתי (או שמא להוציא אותה לאור היום הלוהט בלה כלשהוא) 2 לקרוא לאט, בצרידות ובפאתוס |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעניין לאיזו דרגת צדיקות הגיע אריק שרון (או פואד) שחילץ כל כך הרבה בורקסים ממצבם הירוד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה מתכתב עם הרעיון על רוחות רעות בבצל חצוי, לפי הרמב''ם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא דומה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ניסית את שניהם? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה, לאכול בורקס? או בצל מקולף שעבר עליו הלילה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה היה ציטוט מבדיחת דתל''שים עתיקה (ומוצלחת, לטעמי) על ''כל האוכל מצה בערב פסח כאילו בועל ארוסתו בבית חמיו''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה! מוטב מאוחר, עדי: ! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לקח לי שנים להבין שלסעודת אמנים אין שום קשר לציירים, משוררים או מחזאים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש לי שאלה יותר מעניינת: למה בשבת הספריות סגורות והפאבים פתוחים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. כדי שהספרניות יוכלו סוף סוף לדפוק את הראש בערב ולא לקום למחרת בבוקר לעבודה עם חמרמורת, כמובן. ב. כי ספרים אפשר להוריד באינטרנט, אבל בירה לא. ג. כדי לתת לחנונים יום אחד לנוח בבית במקום לחרוש בספריה. לפאבים הם ממילא לא הולכים. ד. לתת לחבר'ה מ-ג' סוף סוף זמן שקט לעבור על הדיונים המתמשכים באייל הקורא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם לשפוט על פי הפקקים בכביש 1 ובכביש 443, אז עיקר התנועה בבוקר היא מירושלים לתל אביב ובערב בכיוון ההפוך. למזלי אני דווקא עובד בירושלים ונוסע נגד הפקקים, כך שלמרות שהמרחק מביתי לירושלים הוא בערך פי 3 מהמרחק לתל אביב, זמן הנסיעה הוא בערך אותו הדבר (ברכב כמובן - מעשית אין תחבורה ציבורית במקום בו אני גר, אלא אם כן 5 אוטובוסים ביום שלא מגיעים לשום מקום מעניין או מועיל נקראים תחבורה ציבורית). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. המהפכה בתחבורה הציבורית בישראל תכלול עבודה שבעה ימים בשבוע? כי כל עוד התחב"צ מוגבלת לחמישה וחצי ימי עבודה (בשבוע טוב, ללא חגים), קשה מאד גם למי שמאד רוצה (כמוני) לא להחזיק מכונית.1 1 הפתרון של שכירת מכונית לפרקי זמן קצרים קיים כיום, למיטב ידיעתי, רק בתל אביב.2 2 שבה, באופן יחסי, אפשר להסתדר לא רע גם בלי מכונית. לפחות אם גרים במרכזה ועובדים בעיר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במחילה, לא הבנתי מה הקשר לנושא. השאלה היא לא: "האם לקנות מכונית או לא" אלא: "האם לקנות מכונית חשמלית של בטר פלייס או לא". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה בוודאי מתלוצץ. העלאת את הטענה שהתחבורה הציבורית עתידה להיות בקרוב עדיפה (במובנים שלדעתך הם רלוונטים) על פני המכונית החשמלית של בטר פלייס. העלמה עפרונית הגיבה בכך שהתחבורה הציבורית אינה תחליפית לרכב פרטי בכלל (וזה לא צפוי להשתנות). מכאן מצופה מהמתדיין הסביר להבין בעצמו מדוע התחבורה הציבורית אינה יכולה להיות עדיפה על פני המכונית החשמלית של בטל פלייס. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
===>"העלאת את הטענה שהתחבורה הציבורית עתידה להיות בקרוב עדיפה (במובנים שלדעתך הם רלוונטים) על פני המכונית החשמלית של בטר פלייס" חס וחלילה, הטענה שלי שהתחבורה הציבורית תהפוך את היתרונות של המכונית של בטר פלייס ליותר חלשים. לדוגמא אם יש לך מכונית ואתה נכנס עמה לעיר רק בשבת אז רק בשבת זיהמת את העיר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כתבת: "מי שהסביבה חשובה לו כנראה יעדיף brt, רכבות קלות ורכבות חשמליות על פני מכונית חשמלית." מה שהעפרונית ועומר אמרו זה שאם אתה עומד בפני הההכרעה: מכונית דלק, תחבורה ציבורית או מכונית חשמלית והסביבה חשובה לך אבל האפשרות לנוע בסופי שבוע חיונית לך אז הבחירה בתחבורה ציבורית על פני מכונית חשמלית (או לא חשמלית) היא אופציה לא קיימת, והאופציות היחידות שנשארות בפניך הן מכונית דלק או מכונית חשמלית, וכאן נכנס החשיבות של הסביבה... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא דיברתי בכלל על תחבורה ציבורית ואלא לא האופציות היחידות העומדות בפניך אתה יכול גם להיות הבעלים הגאה של מכונית וגם לסוע בbrt וכלי תחבורה לא מזהמים. אני אתן לך דוגמה קצת קיצונית אבל משקפת, ליד אילת מתכננים את שדה התעופה תמנע שם תהיה גם התחנה המרכזית של אילת וחניון חנה וסע. כמו כן תהיה משם רכבת קלה לאילת. המטרה היא ש "יהיה אפשר לצמצם את כניסת הרכב הפרטי לעיר, למנוע כניסת אוטובוסים ובכך להפחית את מטרדי הזיהום והרעש" מה שחשוב הוא שזה לא משנה איך אתה מגיע לתמנע באוטובוס,ברכב חשמלי, ברכב רגיל, בסמיטריילר או אפילו במטוס כל עוד לאילת אתה נכנס עם הרכבת הקלה לא זיהמת את אילת. מכיוון שרכב חשמלי יקר יותר וגם לא ממש כיפי אם המטרה שלך לא לזהם את אילת אתה תעדיף לסוע מתמנע לאילת ברכבת הקלה מאשר לקנות רכב חשמלי. ושוב השאלה איך אתה מגיע לתמנע פשוט לא רלוונטית לזיהום. (היא רלוונטית לגודש אבל פה אין לרכב החשמלי יתרון). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רכבת קלה למסוף טאבה? בשביל עובדי המסוף? כיום יש קו אוטובוס אחד שעושה את קו המלונות עד טאבה, הוא יוצא כל שעה עגולה משמונה בבוקר עד שש בערב וכולם מרוצים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא ברור למה אנשים שבאו לחופשה שקטה מרוצים מהעובדה שעובר להם אוטובוס מרעיש ומזהם כל שעה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה עוד כלום. ב-12 בצהריים בדיוק מגיע צוות הבידור של המלון, ואז בכלל צריך לתפוס מחסה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי שהפואנטה פוספסה איפשהו בדרך. ננסה שוב מההתחלה. משה (שם בדוי - סיפור בדוי) הוא מורה לספרות שגר באשדוד. כל בוקר הוא נוסע לבית הספר בו הוא מלמד בגן יבנה (נגיד 12 ק"מ לכל כיוון), וכל ערב הוא חוזר הביתה. פעם בחודש הוא נוסע לאחותו לארוחת שבת באשקלון (נגיד 22 ק"מ). היום (אין תחבורה ציבורית יעילה מהבית של משה לבית הספר ולביתה של אחותו, כל כלי הרכב הזמינים עובדים על דלק) למשה אין ברירה, כמה שהוא שונא לזהם הוא חייב רכב שמונע בעזרת דינוזאורים מתים. עכשיו יש בו נדמיין מצב בו תוך 10 שנים יש רכב חשמלי זמין אבל אין תחבורה ציבורית. משה עוד לא יצא לפנסיה אבל הרכב שלו כבר בן 10 שנים והוא מחליט למכור אותו ולקנות חדש. נגיד שרכב מבוסס דלק עולה 5 שקלים לק"מ, ורכב שמבוסס על חשמל עולה 10 ש"ח לק"מ. נגיד שרכב שמבוסס על חשמל מזהם 20 זיהומים לק"מ ורכב שמבוסס על דלק מזהם 30 זיהומים לק"מ. בו נעשה את החשבון יחד עם משה: סה"כ 524 ק"מ. חודש ממוצע יעלה לו 2,620 ש"ח עם רכב שמבוסס על דלק ו-5,240 ש"ח עם רכב שפועל על חשמל. באותו חודש ממוצע הוא יזהם 10,480 זיהומים עם רכב מבוסס חשמל לעומת 15,720. משה הוא, מה שהגדרת: "מי שהסביבה חשובה לו" (אבל כמובן שגם הכיס חשוב לו) ולכן הוא בודק מה היחס זיהום פר ש"ח שמציע לו הרכב מבוסס חשמל (2) לעומת היחס שמציע לו רכב מבוסס דלק (6). ובו נדמיין מצב אחר, בו תוך 10 שנים יש רכב חשמלי זמין ויש גם תחבורה ציבורית יעילה. כל כך יעילה שהיא לא מזהמת בכלל. משה עוד לא יצא לפנסיה אבל הרכב שלו כבר בן 10 שנים והוא מחליט למכור אותו ולקנות חדש. נגיד שרכב מבוסס דלק עולה 5 שקלים לק"מ, ורכב שמבוסס על חשמל עולה 10 ש"ח לק"מ. נגיד שרכב שמבוסס על חשמל מזהם 20 זיהומים לק"מ ורכב שמבוסס על דלק מזהם 30 זיהומים לק"מ (ז"א אותם מספרים כמו קודם). בו נעשה את החשבון יחד עם משה: סה"כ 44 ק"מ. חודש ממוצע יעלה לו 220 ש"ח עם רכב שמבוסס על דלק ו-440 ש"ח עם רכב שפועל על חשמל. באותו חודש ממוצע הוא יזהם 880 זיהומים עם רכב מבוסס חשמל לעומת 1,320. משה הוא, מה שהגדרת: "מי שהסביבה חשובה לו" (אבל כמובן שגם הכיס חשוב לו) ולכן הוא בודק מה היחס זיהום פר ש"ח שמציע לו הרכב מבוסס חשמל (2) לעומת היחס שמציע לו רכב מבוסס דלק (6). שמת לב שהמספים בשורה התחתונה בשני העתידים זהים. זה לא מקרה (תשחק עם המספרים כמה שאתה רוצה, הם ישארו זהים). יותר מזה, המספרים לא תלויים ביעילות התחבורה הציבורית, ולא במרחק אותו משה צריך לעבור. הם ישארו תמיד זהים. מסקנה: קיומה של תחבורה ציבורית יעילה היא פשוט לא פקטור בשיקול של "מי שהסביבה חשובה לו" אם התחבורה הציבורית לא תתן מענה לצרכים שלו. תחבורה ציבורית תעזור לאנשים להמנע מרכישת רכב רק במקרה שהיא עונה לצרכים שלהם. ברגע שאנשים רוכשים רכב, הם ישקללו את השיקלולים שלהם (בין חשמלי לדלק, בין רנו לפז'ו, בין כחול לירוק...) בלי קשר לקיומה של תחבורה ציבורית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הצלחתי למצוא כמה עולה חופשי חודשי בין אשדוד לגן יבנה אך סביר להניח שפחות מ300 פ'גו 107 עולה 71000 ש"ח ועושה 18 ק"מ לליטר האוטו של בטר פלייס עולה 122 אלף פלוס לפחות אלף ש"ח בחודש. אם ליטר דלק עולה 8 שקל לסוע לעבודה באוטובוס( שבדוגמה שלך לא מזהם כלל) ולאחותו בפיגו' יעלה לו 71 אלף ש"ח פלוס 379 ש"ח בחודש לעומת זאת המכונית של בטר פלייס (כאמור) תעלה לו 122 אלף פלוס אלף ש"ח לחודש ושים לב שלמרות שהוא זיהם מעט מאוד הוא שילם הרבה יותר מיסים באופציה של פג'ו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המיקומים לא משנים. ממש לא משנים. זה יכול להיות בין אשקדוד לגן יבנה, יכול להיות בין נהריה לבאר שבע ויכול להיות בין הירח לצדק. המספרים לא משנים. יכול להיות שהעלות היא 5 ש"ח לק"מ ויכול להיות שהיא 3,112 ש"ח לק"מ. הזיהום של התחבורה הציבורית לא משנה. יכול להיות שהיא אפס ויכול להיות שהיא כל מספר שהוא (אפילו גבוה יותר מהזיהום של התחבורה הציבורית). כמה שלא תשחק עם זה, כל עוד שהמרחק גדול מאפס, התוצאה תשאר זהה (תבדוק ותנסה). זה חשבון בסיס: A כפול B חלקי A תמיד יהיה B (כל זמן ש-A הוא לא אפס). כל זמן שתחבורה ציבורית היא לא אופציה, היא לא משנה בשקלול הסופי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
'' כל זמן שתחבורה ציבורית היא לא אופציה, היא לא משנה בשקלול הסופי.'' בדוגמה שלי הוא נסע לעבודה באוטובוס, אם לא היתה תחבורה ציבורית הוא לא היה יכול לעשות את זה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל האוטובוס, על הזיהום שלו והעלות שלו מתקזז עם אותו אוטובוס עם אותה עלות ואותו זיהום. A-A תמיד יהיה 0. אתה רוצה שאני אעשה לך את החשבון עם אוטובוס? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"אתה רוצה שאני אעשה לך את החשבון עם אוטובוס?" כן, בשמחה. אם אתה יכול תשתמש בנתונים שלי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נעשה את זה עם משתנים שתוכל להציב בהם כל מה שאתה רוצה. בו נניח שעלות רכב חשמל לק"מ היא X_1, עלות רכב דלק לק"מ היא X_2, הזיהום שמייצר רכב חשמל לק"מ היא Y_1, הזיהום שמייצר רכב דלק לק"מ היא Y_2. משה נודע כל חודש Z ק"מ, מתוכן E בתחבורה ציבורית. המחיר של הנסיעה בתחבורה ציבורית הוא X_3 ש"ח לחודש והזיהום שהוא מייצר הוא Y_3 זיהום לחודש. סה"כ עלות חודשית במידה שמשה בוחר ברכב חשמל: (Z-E) * X_1 + E*X_3 סה"כ עלות חודשית במידה שמשה בוחר ברכב דלק:(Z-E) * X_2 + E*X_3 הפער בין העלות של רכב חשמל לרכב דלק:(Z-E) * X_1 + E*X_3 - ((Z-E) * X_2 + E*X_3) = (Z-E) * X_1 - (Z-E) * X_2 = (Z-E)(X1-X2) סה"כ זיהום חודשי במידה שמשה בוחר ברכב חשמל:(Z-E) * Y_1 + E*Y_3 סה"כ זיהום חודשי במידה שמשה בוחר ברכב דלק:(Z-E) * Y_2 + E*Y_3 הפער בין הזיהום של רכב חשמל לרכב דלק:(Z-E) * Y_1 + E*Y_3 - ((Z-E) * Y_2 + E*Y_3) = (Z-E) * Y_1 - (Z-E) * Y_2 = (Z-E)(Y1-Y2) היחס בין פער הזיהום לפעם העלות:(Z-E)(X1-X2) /(Z-E)(Y1-Y2) = (X1-X2) /(Y1-Y2) במילים אחרות, התחבורה הציבורית תמיד מתקזזת כל עוד היא לא מכסה את הכל, ולא משנה כמה אופציות עומדות בפני משה, חופשי חודשי, חופשי שנתי, אוטובוס, רכבת, מטוס או חללית.
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בשביל מה ההודעה הזאת היתה טובה? אמרת שתחשב?! חשב! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חישבתי, כל מה שנשאר לך לעשות זה להציב את הנתונים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הצבה (מספרים כרצוני, ללא קשר למציאות): עלות רכב חשמל לק"מ: 10 (ש"ח לק"מ) עלות רכב דלק לק"מ: 100 (ש"ח לק"מ) מחיר נסיעה בתחבורה ציבורית: 1 (ש"ח לק"מ) זיהום רכב חשמלי: 10 (יחידות זיהום לק"מ: י"ז לק"מ) זיהום רכב דלק: 100 (י"ז לק"מ) זיהום תחבורה ציבורית: 1 (י"ז לק"מ) מרחק נסיעה חודשי של משה: 1000 (ק"מ לחודש) מרחק נסיעה חודשי של משה בתחבורה ציבורית: 900 (ק"מ בחודש) הבעיה במודל שלך היא שאתה לוקח את התחבורה הציבורית כקבוע ומשחק עם השאר. כמובן שעם קצת משחק עם המשוואות אפשר לבטל כל קבוע (מה בדיוק המשמעות המעשית של "היחס בין פער הזיהום לפעם העלות"?). מה יקרה אם בגלל הנתונים המפתים הללו משה יבחר לנסוע לעבודה בתחבורה ציבורית (גם במחיר נסיעה ארוכה יותר)? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
והתחבורה הציבורית היא לא פקטור קבוע? זה לא משחק עם משוואות, להפך, זה משוואות שממדלות קבלת החלטות אמיתית. אולי נסיון להסביר פעם נוספת: משה הוא אדם, יש בית באשדוד, עבודה בבבית הספר בגן יבנה, אשה מנהלת בכירה באינטל, שני ילדים שלא קוראים כמו שילדים של מורה לספרות אמורים לקרוא, אחות שגרה באשקלון עם בעלה והילדה המחוננת שלה ואוסף בולים שהוא קיבל בירושה מאביו זכרונו לברכה. התחבורה הציבורית בין גן יבנה לבית של משה היא נתון קבוע. זה לא משנה כמה היא, זה בכלל לא במשחק, היא קבועה. לכן השאלה אם הוא יבחר לסוע לעבודה בתחבורה ציבורית או לא לא משנה. לצורך העניין, אם Z הוא 0 או אפילו שלילי, התוצאה תהיה זהה. רק אם Z יהיה כל הנסיעות של משה (במילים אחרות, אם הוא לא צריך רכב בכלל, במילים אחרות, אם יש תחבורה ציבורית בשבת) אז המשוואות לא מתקזזות. כי הרי הדילמה עליה אנחנו מדברים כאן היא לא הדילמה: "האם לסוע בתחבורה ציבורית או לא" או: "כמה לסוע בתחבורה ציבורית" אלא :אחרי שקבעתי שמלבד התחבורה הציבורית אני צריך גם רכב פרטי, איזה רכב פרטי לקנות" וברגע שזאת השאלה, קיומה של התחבורה הציבורית לא רלוונטי. אני לא מוצא עוד דרך להסביר את זה, זה באמת לא מובן מאליו?! האם בבחירת מעיל אתה שואל את עצמך איזה בגד ים יש לך? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנקודה שאתה מתעלם ממנה היא שבמכונית של בטר פלייס כל עוד אתה נוסע פחות מאלף ק"מ בחודש ההוצאות קבועות, 122000 ש"ח למכונית פלוס אלף ש"ח לחודש ובמכונית רגילה יש אמנם הוצאות שתלויות בכמות הנסיעה אבל יש גם הוצאות קבועות לדוגמה המחיר של המכונית עצמה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קודם כל, המחיר של הרכב דווקא תלוי גם בכמות הנסיעה. לא רק, אבל חלק גדול מירידת הערך של הרכב נובע מכמות הק"מ שהרכב צבר. השאר, אגב, הוא ברובו הגיל של הרכב. למרות שלפעמים זה נדמה ככה, אין דבר כזה הוצאות קבועות על רכב (להבדיל, למשל, מבית). אבל, לעניין עצמו, זה לא משנה משום שגם זה מתקזז. אתה נכנס לפרטי פרטים ומפספס את התמונה הגדולה בצורה שלא ברורה לי לחלוטין. קיומה של תחבורה ציבורית היא לא פקטור בשיקול. היא פקטור מבחינת השיקול אם לרכוש רכב1, היא פקטור מבחינת השיקול כמה להוציא על רכב2, היא פקטור מבחינת השיקול על גודל הרכב3, וכו' אבל אחרי ששיקללת את כל השיקלולים האלה, הבחירה בין דיזל, בנזין, חשמל, גז, חמצן, פחם או סלולרי נשארת כמו שהיתה לחלוטין. אם בשקלול של מחיר לעומת זיהום יצא למשה (א) שכדאי לו לקנות רכב חשמלי אז גם למשה (ב) יצא בדיוק אותו הדבר. 1 ז"א אם התחבורה הציבורית היתה יכולה להביא את משה לארוחת שבת אצל אחותו הוא לא היה צריך רכב. 2 ז"א אם הרכב הוא רכב לשימוש משני, שבת אחת בחודש, אז לא צריך לקנות את הרכב הכי חדיש ומשוכלל בעולם. 3 ז"א אם התחבורה הציבורית יכולה להביא את משה ומשפחתו המורחבת לגליל אז הוא לא צריך בגז' שיכיל אוהלים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגיד, אתה צוחק עלי? נסתכל רק על מחיר המנוי ומחיר הדלק ונניח שבחודש הוא נוסע 500 ק"מ בימי חול ו100 ק"מ בשבתות אם הוא משתמש רק ברכב בעירה פנימית שעושה 20 ק"מ לליטר הוא ישלם 600*8 חלקי 20 כלומר 240 אם הוא משתמש ברכב בעירה פנימית רק בשבתות הוא ישלם 40 על הדלק פלוס 300 על החופשי חודשי. אם הוא נוסע רק במכונית של בטר פלייס הוא ישלם 650 ואם הוא נוסע במכונית של בטר פלייס רק בשבתות הוא ישלם 650 פלוס 300 שקל לחופשי חודשי, כלומר 950. אם אין תחבורה ציבורית כלל האפשרויות שלו הם או לסוע רק במכונית בעירה פנימית שזה 600 ק"מ נסיעה מזהמת תמורת 240 ש"ח או לסוע רק במכונית של בטר פלייס תמורת 650 ש"ח כלומר הוא שילם אקסטרה של 410 כדי למנוע 600 ק"מ נסיעה מזהמת, בערך 70 אגורות למניעת ק"מ מזהם. אם יש תחבורה ציבורית והוא בוחר לסוע בה בימי חול הוא ישלם 340 ויסע 100 קילומטרים מזהמים אם מציבים מול זה נסיעה רק בבטר פלייס נקבל אקסטרה של 310 תמורת מניעת 100 ק"מ מזהמים כלומר 3.4 שקל תמורת מניעת ק"מ מזהם אם נציב מול נסיעה בשבתות ברכב בעירה פנימית נסיעה בשבתות ברכב של בטר פלייס המצב הכי גרוע. בבעירה פנימית שלמנו 340 ונסענו 100 ק"מ מזהמים ובבטר פלייס שילמנו 950 כלומר אקסטרה של 610 למניעת 100 ק"מ מזהמים כלומר 6 שקלים ואגורה תמורת מניעת ק"מ מזהם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ז"א, ההנחה שלך הוא שהמחיר של בטר פלייס לא יהיה תלוי במרחק בשום מקרה? למה? לא שמעת אף פעם על חברה שמשנה את המחירים ואת שיטת התמחור בהתאם לתנאי השוק המשתנים?! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם ההודעה הזאת הייתה מגיעה כתשובה ל:תגובה 604189 היא הייתה סבירה. כרגע היא פשוט פתטית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא, לא חישבת. וכל עוד אתה לא מחשב אני לא רואה טעם להמשיך את הדיון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מטרדי זיהום ורעש מתחבורה? באילת? ברצינות? חוץ מהשדה תעופה לא זכורה לי תנועה הומה במיוחד בעיר... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מניח שזו שאלה של רגישות. אני הייתי מעדיף לנפוש באילת כשהתנועה יותר דלה ולא איכפת לי לוותר על הרכב בשביל זה אם יש רכבת קלה. יש כאלה שאף ישלמו יותר אם יהיה יותר שקט ויש כאלה שזה לא משנה להם כך שאגרת הגודש תבריח אותם מהעיר. הייתי שמח להגיד שמדובר בשאלה הרת גורל שתכריע את עתידנו כמדינה יהודית ודמוקרטית אבל בסופו של דבר מדובר בשאלה עסקית פשוטה, באיזו קונסטלציה אילת תהיה הכי רווחית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לבלות באילת? למה? אפילו כבר ים אין שם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה?! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה מה?! אין ים באילת. יש רק בטון וקניונים. אין חוף. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש, יש. צריך לרדת אל החוף הדרומי ולהתרחק מאזור המלונות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שששש... (בשקט) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש באילת חוף שהוא לא דרומי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תלוי מאיזה צד מסתכלים על זה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה חמישה וחצי? שישה וחצי, לא? 1 בת"א-יפו, בר"ג-גבעתיים ובהרצליה. אנחנו מאוד מרוצים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראשון עד חמישי - חמישה ימים (תדירות מחורבנת עד בלתי קיימת בלילות), שישי - חצי יום, במוצ"ש שעות בודדות וגם זה רק בקווים מסויימים (הרכבת בקו ב"ש-ת"א, למשל, יוצאת פעם אחת במוצ"ש בלי קשר למועד יציאת השבת. מוכנה להתפשר על חמישה ימים ושלושתרבע.1 איך ששה וחצי? 1 ייתכן שבחשבון מדוקדק יותר, בתל אביב ובירושלים אפשר להגיע לששה ימים.2 2 לא כולל חיפה, אין לי מושג מה המצב ברהט או דליית אל כרמל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, צודקת. פשוט לא הסכמנו מראש על מספר הימים בשבוע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מרגישה צורך לאו בר כיבוש לשאול כמה ימים אורך השבוע שלך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמו אצל כולם, רק מפורק לחלקים ומחובר הפוך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. על פי התכנון רכבת תחתית בתל אביב היתה אמורה להיות כבר לפני עשרות שנים. אני מזכירה לך את העיכוב הגדול הרכבת הקלה בירושלים (ואת החוזה השערורייתי שלהם) - קיצור, תוכניות לחוד וממימוש לחוד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. אתה אופטימי. כשאומרים שתוך X שנים יהיה משהו בארץ בד"כ אפשר להמר בבטחה שזה יהיה תוך 2X או 3X או לא יהיה בכלל, למשל: קו הרכבת ת"א - ירושלים, הרכבת הקלה בת"א, הרכבת הקלה בירושלים... לא חסרות דוגמאות נוספות. דבר נוסף הוא היעדר תחבורה ציבורית בשבתות ובחגים, אני לא חושב שאנשים יוותרו על הרכב הפרטי ויסכימו להיות כלואים בבתיהם שליש או יותר 1 מזמן חייהם. 2. לא ממש, האוטובוסים עומדים בפקקים, נוסעים לאט והתדירות שלהם בעייתית. אז גם אם המרחק קצר הרי שהזמן שלוקח לעבור אותו בתחבורה הציבורית גדול פי כמה מהזמן עם רכב (עקיפת פקקים, נסיעה ישירה ליעד, אין צורך בהמתנה או בהחלפת אוטובוסים וכמובן - זה נוח משמעותית) 3. שמעתי על זה, אבל יש משהו שבאמת הולך להתבצע או שזה רק דיבורים? למה היתרון של הרכב החשמלי בזיהום לא גדול? רכב היברידי מצליח לבזבז פי 2 פחות דלק מרכב רגיל, אז למה שרכב חשמלי לא יהיה יעיל אף יותר? 4. לטעמי, החיסרון המשמעותי ביותר של הרכב החשמלי הוא היעדר היכולת להטעין אותו בבית. למה שמישהו יסכים לשלם על חשמל מחיר דומה למחיר הדלק? אנשים לא אוהבים שעושקים אותם. 1 הערכה גסה - זמן השבת, חגים ומועדים, זמנים "לא שגרתיים" (שעות הערב המאוחרות) ולא ציינתי את הפריפריה, שם התחבורה הציבורית היא משאב נדיר יחסית לאזורים המרכזיים |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1)לא טענתי שאנשים ירצו להיות כלואים בביתם אלא שהימצאותה של תחבורה ציבורית טובה הופכת קניית רכב חשמלי (בעיקר של בטר פלייס כי זה הדגש בדיון) ללא כדאית לעומת אלטרנטיבות אחרות לדוגמה: בטר פלייס מציעה ליסינג לשלוש שנים כולל 1000 ק"מ לחודש ב1990 ש"ח לחודש ומקדמה של 9900 ש"ח אם לדוגמא אדם גר במודיעין ועובד בתל אביב בהתעלמות מהתחבורה הציבורית ההצעה הזאת די משתלמת כלכלית אולם אם מוסיפים את העובדה שהוא יכול לסוע ברכבת ממודיעין לתל אביב ומשם באוטובוס לעבודה אז אפילו אם יקנה רכב ויסע בו לכל מקום לא כולל העבודה שלו (אבל כן כולל הנסיעה לתחנת רכבת) ההצעה הזאת לא משתלמת אפילו אם לוקחים בחשבון היבטים סביבתיים וכו'. כמובן יש עוד אפשרויות כמו לעבור משתי רכבים למשפחה לאחד אבל זאת הכי פשוטה. שים לב שאם במודיעין לא קונים את הרכבים של בטר פלייס זה גורם להם לבעיה כי הם צריכים בכל זאת להחזיק תחנת החלפה שם. התפשטות הרכבות והbrt/רכבת קלה/רכבת תחתית. רק תחמיר את בעייתם. מעבר לכך את המחיר הזה הם נותנים כשהמיסוי מאוד לטובתם. 2) בסעיף זה דיברתי על האלטרנטיבה של שימוש ברכב היברידי. ההיברידי חי בשביל פקקים. 3)זה לא עבר בקריאה בכנסת או משהו בסגנון. אני מעריך שזה יקרה. מעבר לכך זה פשוט הגיוני. היתרון שלו לא גדול כי ניתן להשתמש ברכב רגיל או היברידי בצורה שתזהם את העיר מעט מאוד. הדוגמה הכי פשוטה, להחנות אותו מחוץ לעיר. 4) ניתן להטעין רכב חשמלי בבית וזאת בתנאי שיש לך מתקן יעודי (שחשוב להדגיש, נמצא בבעלותך המלאה). זה קונץ שבטר פלייס לא הצליחו לעשות. כמובן זה מחייב שיש לך איפה לשים את המתקן, דבר ההופך את המכונית החשמלית עם הסוללה הקבועה למוצר עם קהל יעד קטן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
4) הטענה הרשמית של בטר פלייס היא שאם כל אחד יטען את הרכב שלו מתי ואיפה שיתחשק לו, הם לא יוכלו לדאוג לצריכת חשמל אופטימלית לטעינת המטענים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה שיהיה אכפת ללקוח מהאופטימיזציה של בטר פלייס? כמובן, הנחת העבודה היסודית של המודל העסקי היתה שהטעינה תהיה תמיד דרכם, מה שהם כינו "המודל הסלולארי" - תשלום על קילומטראז' כמו על זמן-אוויר. ההגיון היה אומר להמשיך את זה צעד אחד הלאה ולא למכור כלל את המכוניות אלא לעבוד מול הלקוח בצורה של ליסינג מלא, שיוריד מהלקוח את הדאגה לשרידות החברה ולמחיר המכירה של הרכב. זה אתגר מימוני הרבה יותר גדול - מן הסתם זו הסיבה לכך שהם לא הלכו בכיוון הזה. מה שכן, הטעינה רק דרך עמדה יעודית יכולה לאפשר למדינה למכור בעתיד חשמל לטעינת כלי רכב במחיר אחר מחשמל לצריכה ביתית - תופעה שהיתה עשויה להתממש אם וכאשר היה מתרחש מעבר מאסיבי של נהגים לרכב חשמלי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא טענתי שלמטעין הקטן אכפת. כל מה שכתבתי הוא שבטר פלייס יכלו לממש את זה אם הם היו רוצים, ולא הייתה שם מגבלה טכנולוגית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ודאי שלא היתה מגבלה טכנולוגית, אבל כל חברה תעדיף יותר שליטה על פחות שליטה אם יש לה אפשרות כזו. השאלה האמיתית היא האם הרגולטור משתף פעולה עם השאיפה הזו. ניתן להניח שטעינה רק דרך עמדות של בט"פ יותר נוחה לה מכל מיני בחינות - למשל, מערכת הטעינה יכולה להבנות כך שהיא תתאים בדיוק למאפייני הסוללה של החברה. אם החברה צריכה לתמוך בעמדת טעינה גנרית אז מישהו אחר יקבע לה מה יהיו מתח וזרם הכניסה של המערכת. כנ"ל לגבי המאפיינים הפיסיים של ממשק/מנשק הטעינה (התקע, סוג וגודל הכבל וכו'). כיוון שגם לא קיים תקן בינ"ל אחיד בתחומים אלה, כל מדינה עלולה לקבוע תקן משלה וגם לזה החברה תצטרך להתאים את עצמה. כאב ראש מיותר. לעומת זאת, האינטרס של הלקוח הוא שתהיינה כמה חלופות (כולל אופציה לטעינה פרטית ולא דרך חברה כלשהי) ותהיה תחרות. הרגולטור אצלנו העדיף את האינטרס של בט"פ - לא שנראה שזה ישנה הרבה, כאשר החברה קרובה לעצירת פעילותה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1) עכשיו הבנתי 2) אבל לא עדיף בכל זאת חשמלי על היברידי? הזיהום הכולל של הרכב החשמלי קטן יותר. תקן אותי אם אני טועה, אבל נראה לי שהנצילות של ייצור חשמל בחברת החשמל גבוהה יותר מהנצילות של המנוע ברכב היברידי. כך שבסה"כ יש פחות זיהום, ולכן משיקולים סביבתיים - עדיף לעבור לרכב חשמלי. 3) כבר ציינתי שאתה אופטימי? 4) עד כמה שידוע לי, באירופה יש מתקנים ביתיים ואין עם זה שום בעיה. בדירות שיש בהם חניה חיצונית ניתן לספק מצבר ספייר, כך שיהיה אחד ברכב ואחד בשקע בבית או לחלופין להתקין עמדות הטענה בחניונים למי שמעוניין בכך. אני חושב שהסיבה שלא הולכים על הפתרון הזה הוא הרצון של המדינה להרוויח כסף על מכירת חשמל במחירים של דלק והתירוץ הרשמי הוא "בטיחות". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
4) "מצבר ספייר" בשקע בבית הוא לא ממש אופציה. זו לא איזו בטריה של מצלמה דיגיטלית; ברכב חשמלי לגמרי המצבר שוקל כ-200-300 ק"ג ועולה עשרות אלפי דולרים. אפשר לבנות עמדות הטענה בחניונים, אבל יש כאן בעיה של ביצה ותרנגולת: אף אחד לא יבנה המון עמדות טעינה בעלות, נניח, של $5000 לאחת עד שתהיינה מספיק מכוניות חשמליות שהוא יוכל להרוויח מהטעינה שלהן - ואף אחד לא יקנה מכונית חשמלית אם אין לו איפה לטעון אותה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון, אבל בבתים עם חניה פרטית אין בעיות כאלו וזה שוק לא כזה קטן (בהתחשב בכך שלמי שיש חניה פרטית, יש גם כוח קניה גבוה יותר בד''כ) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון, אבל גם הם יהססו לקנות כל עוד אין להם איפה לטעון ברגע שהם מתרחקים קצת מהבית. נכון להיום, עובדה היא שהם לא התלהבו מהרעיון (אף שבט''פ הציעה לכל רוכש להתקין לו עמדה גם בבית וגם בעבודה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברור שיש איפה לטעון, יש את תחנות ההחלפה של בטר-פלייס. ההטענה הביתית היא תוספת לתחנות ההחלפה ולא תחליף. ''עובדה היא שהם לא התלהבו מהרעיון'' - זו לא ממש עובדה, נכון להיום התשתית התומכת לרכבים חשמליים מאוד לא מפותחת, אולי בעתיד תהיה יותר התלהבות. אבל בכל מקרה, כמו שציינתי, כל עוד אין לכל העניין תג מחיר אטרקטיבי - אין סיבה ממשית לקנות רכב חשמלי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא, ההטענה הביתית היא לא תוספת לתחנות ההחלפה. ההטענה הביתית היא מה שאתה אמור לעשות כל יום, ההחלפה היא מה שאתה אמור לעשות לעתים רחוקות, אם אין ברירה. המודל שלהם לא יעבוד אם אנשים יחליפו סוללות בתכיפות גבוהה. זו עובדה, היתה להם הזדמנות והם לא מימשו אותה. עכשיו מאוחר מדי, בטר פלייס זה סיפור שנגמר. הרי ברור שבמצב היום אף אחד לא יוציא מאה ועשרים אלף ש"ח על רכב שאם החברה תפשוט רגל עוד חודש או שנה יהפוך לגרוטאה חסרת שימוש. ההתקדמות לכיוון החשמלי תהיה, כנראה, באופן הטבעי יותר: תיכנסנה לשוק היברידיות עם אפשרות טעינה, אח"כ היברידיות כאלה עם הנעה חשמלית מלאה (כלומר מנוע הבנזין משמש כגנרטור בלבד ולא משתתף בהנעת הרכב), ולבסוף חשמליות של ממש. זה יהיה תהליך ממושך; אם בעוד עשר שנים תימכר כמות משמעותית של מכוניות חשמליות זה יהיה השג נאה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם בעוד עשר שנים עוד לא תהיה תחבורה ציבורית יעילה בדמות מכוניות שנוהגות לבד ולוקחות אותך (ובשעות העומס גם את השכן) ליעדך, זה יהיה כישלון קטסטרופלי. מעבר לשיטה כזו לבד יוריד את כמות המכוניות ביותר מסדר גודל, מה שיהיה משמעותי יותר ממעבר לחשמל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני משער שבעוד כעשר שנים יתחילו להכנס מכוניות רובוטיות לשוק. עד שיתבסס מודל עסקי שבו אדם לא מחזיק רכב אלא מזמין אותו מפול של שרות כלשהו יקח, לדעתי, עוד כעשר שנים נוספות לפחות. שינויים מסדר הגודל הזה לוקחים הרבה זמן. בכל מקרה, אני לא סבור ששינוי כזה יוריד את כמות המכוניות על הכביש בזמן נתון בסדר גודל, אלא אם כן אנשים יהיו מוכנים לוותר על הרבה מאד מהנוחות שלהם - מה שלא סביר אלא אם מחירי הנסיעה יעלו מאד. אגב, כניסתם של כלי רכב רובוטיים לשוק תזרוק עשרות אלפי אנשים אל מעגל האבטלה. אחת הבעיות החברתיות הגדולות של המאה ה-21 עומדת להיות מה לעשות עם פלח גדול באוכלוסיה שיהיה נטול אפשרות למצוא תעסוקה כלשהי, עם המעבר של יותר ויותר תחומי עיסוק לידיהם של מחשבים ורובוטים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראובן צודק, וגם - במעגל אין פתח יציאה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שמי שנזרק ממערכת התעסוקה פעם אחת, נידון סטטיסטית להות מועסק ומפוטר לסרוגין. וילדיו וכ'ו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בלשכת התעסוקה נרשמים לחוג האבטלה (כלומר: תרגום שאילה מאנגלית). דרך אגב, נראה לי שגם את ה־Circles של גוגל פלוס תרגמו לעברית כ"מעגלים", ובדיונים של תנועות הפוסט-אוהלים מדברים כל הזמן על מעגלים (שהיו אמורים להיות חוגים). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מזכיר במקצת את דוברי העברית שאינם חורגים מהמסגרת [הריבועית] בחושבם מחוץ לקופסא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חברה אחת הקימה בחניה שלה בארה"ב 70 עמדות טעינה עבור עובדיה. מן הסתם זה סוג של צ'ופר לעובדים, ושיפור תדמית פנימי וחיצוני, ולא למטרות רווח בפני עצמו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שני הדברים שציינת הם גורמים מרכזיים בהרבה ממה שהחברה הזו עושה (או לפחות במה שהיא מפרסמת). טוב, הם צריכים לא מעט green-wash כדי לפצות על טביעת-הרגל הפחמנית שלהם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
2) היתרון של רכב חשמלי במניעת זיהום מתבטא בעיקר בתוך העיר. כשנוסעים על כביש 6 לדוגמא זה לא ממש משנה מה הזיהום כי כולם עם חלונות סגורים, לכן הבעיה היא לא רכב היברידי (או אפילו "רגיל") אלא רק נסיעתו בעיר. אם הרכב ההיברידי מצליח לסוע את כל שהותו בעיר רק עם המנוע החשמלי (ובארץ זה לא דבר דמיוני) אין הבדל גדול בינו לביו הרכב החשמלי. 3) אני אקח את זה כמחמאה. 4)דווקא הלכו. שים לב לפסקה הבאה: "משרד האנרגיה קבע לפני שנה את הרגולציה לטעינת רכב חשמלי, שלפיה תורשה רק חברת החשמל לפרוש עמדות טעינה בשטחים ציבוריים. בשל כך, חברת בטר פלייס, למשל, התקינה עד כה עמדות טעינה למכוניות החשמליות שהיא משווקת רק בשטחים פרטיים, כמו בתי לקוחות, מקומות עבודה ותחנות מעבר. ואולם, לפי הרגולציה הקבועה, תוכל חברת החשמל גם להציע שירותי התקנה בשטחים פרטיים - בהזמנת לקוחות שיחפצו בכך. לפיכך, עשוי להגיע מספר ההתקנות של החברה לאלפים." זאת כתבה קצת ישנה. אני לא יודע מה קורה עכשיו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
2) אני מדבר על זיהום כללי - כמה מזהמים נפלטים לאוויר ולא כמה אתה מרגיש שנפלטים לאוויר. זיהום בכביש 6 הוא עדיין זיהום. 4) מס על חשבמל שים לב לפסקה הבאה: " ראוי גם להזכיר כי בעבר אמרו ברשות המסים כי יש הצדקה כלכלית וסביבתית להטיל מס על החשמל המשמש לטעינת כלי רכב חשמליים. למעשה, ועדה בין-משרדית שקבעה הטבות-מס לכלי רכב שפולטים כמות מופחתת של זיהום, המליצה ב-2007 להטיל על החשמל לטעינה מס דומה לזה המוטל על הדלק ("בלו"). הוועדה המליצה כי המס "לא יעלה על סכום הבלו המשולם על סוגי דלק לתחבורה"." אם מחיר החשמל לטעינה יהיה שונה משמעותית ממחיר החשמל הרגיל, זה סתם עושק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא עושק יותר משכל מס אחר הוא עושק. כרגע הצבור משלם כך וכך מיליארדי שקלים בשנה דרך מס על הדלק. אם מחר חלק גדול מהצבור הזה יעבור לחשמל, יווצר חור בתקציב ויהיה צורך להטיל מס אחר כדי למלא אותו. יש בהחלט הגיון לגבות אותו דרך מס על טעינת המכוניות - זה מחזיר אותך בסך הכל למצב הראשוני. אפשרות אחרת שכבר הועלתה ונבדקת היא החלפת המיסוי על רכב/דלק במיסוי על נסועה, כך שייגבה ממך מס בהתאם לקילומטראז' וסוג הכבישים שנסעת בהם. גם זו אופציה סבירה, אם כי יהיה כדאי לוודא שהיא לא תתן תמריץ לשימוש בכלי רכב בזבזניים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ממה שידוע לי, ייעודו של מס הבלו הוא עידוד צמצום השימוש במוצר עליו מוטל המס, הדרך היחידה לצמצם את השימוש ברכב פרטי היא פיתוח התחבורה הציבורית (אני טוען כך כי עליית מחירי הדלק לא צמצמה משמעותית את השימוש בו, מדובר בביקוש קשיח ובקהל שבוי). מכיוון שההכנסות ממס הבלו מופנות לקופה הכללית הרי שמדובר בסתם מס לניפוח ההכנסות והשאר - תירוצים. לא הייתי טוען כך אילו המס היה ייעודי לתחומים כמו פיתוח תשתיות התחבורה הציבורית או השירות הרפואי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא סבור שהביקוש קשיח והקהל שבוי. בטווח המיידי אולי, בטווח הארוך לא. אילו מחירי הדלק היו מחצית ממה שהם היום הצריכה היתה עולה (אמנם לא מכפילה את עצמה), אם הם היו כפולים משהם היום היא היתה יורדת (אמנם לא לחצי משהיא היום). גם אם המכוניות תהפוכנה לחשמליות רוב הטיעונים בעד צמצום השימוש בהן יעמדו בעינם. מעבר לכך, מובן שהמס מיועד לממן חלק מתקציב המדינה (מה שאתה קורא "לנפח את ההכנסות"). זה מס שנוח יחסית לגבות אותו, הוא די פרוגרסיבי ופועל נגד צריכת מוצר מזיק; בעיני אלה שיקולים סבירים בהחלט בעדו. אם הוא יירד יהיה צורך להעלות מס אחר, ואני לא בטוח שזה יהיה טוב יותר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אי אפשר באמת לוותר על השימוש ברכב בהיעדר תחבורה ציבורית יעילה (שפועלת גם בשבת), אני מסכים שאפשר לצמצם את השימוש ושבטווח הארוך - המחיר הוא שיקול חשוב. ועדיין, לטעמי, ברגע שאתה מגדיר ''מס בלו'' על מוצר כלשהו רצוי שההכנסות ממנו יהיו ייעודיות לאלטרנטיבה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בנסיבות מסוימות1 תחבורה ציבורית יעילה במשולב עם אפשרות לשכור רכב לפרקי זמן קצרים (שעות עד ימים) יכולים להיות תחליף מספק לשימוש ברכב. תחבורה ציבורית יעילה יכולה גם לצמצם את הצורך ברכב שני למשפחה. 1 בעיקר כשהחיים שלך מרוכזים בסביבה קרובה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התנגדות למסים צבועים מראש לתכלית מסוימת היתה תמיד אחת מאבני היסוד של מדיניות האוצר. אם היית מאלץ אותם להפנות את המס הזה לתח''צ הם היו מבטלים אותו ומטילים במקומו מכס או מס קניה או מה שלא יהיה. אגב, הבלו לא מוטל רק על דלק לתחבורת כביש אלא על כל תזקיקי הנפט, כולל אלה שמשמשים לתעשיה או כדלק מטוסים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה יודע למה המדיניות הזו? בשביל גמישות בהפניית תקציבים לצרכים אחרים? אולי דווקא היה מועיל לנו אם היו "צובעים" מיסים מסויימים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי. מצד שני, אולי זה היה הופך את הממשלה ואת ועדת הכספים לגן ילדים שבו כל ילד מנסה לצבוע כל דבר שהוא רואה בצבע האהוב עליו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וזה שונה ממה שקורה עכשיו? לפחות בתרחיש שלי אתה יודע בדיוק איזה מס מממן כל דבר, גם שקיפות זה חשוב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה אתה צריך לדעת איזה מס מממן כל דבר? למה שמס ספציפי יממן כל דבר? אתה צריך לדעת כמה מכניס כל מס, וכמה מוציאים על כל דבר. זו השקיפות הנדרשת. החשבון הביתי שלי לא יהיה יותר "שקוף" אם אני אחליט שמעכשיו קניות בסופר הן רק מהמשכורת של אשתי ותשלומים לגן הילדים ולעוזרת רק מהמשכורת שלי; זה רק יסבך אותי אם בחודש של החגים יש לי יותר הוצאות על הסופר ופחות לגן ולעוזרת (הלוואי, זה דווקא יותר). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה צודק, פשוט רמת האמון שלי הממשלה היא נמוכה ולכן השאיפה שלי היא לבצע אוטומציה מרבית בכל תהליך קביעת התקציב, כך שהממשלה תוכל לעשות פחות נזק (אני לא מדבר ספציפית על הממשלה הנוכחית) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הממשלה תעשה יותר נזק כי יהיו פעילויות שלא יוכלו להתבצע בגלל תת גביה. פעילויות שמראש מתנהלות בתחום האפור-התנחלויות-ימשיכו להתנהל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דיברתי יותר על תת-תקצוב של מערכת החינוך/הבריאות וכאלה. בשביל פעולות אידיאולוגיות/מצע בחירות תמיד יש מיסים "כלליים", או לפחות זה מה שהייתי רוצה לראות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
2) הבעיה של זיהום הוא שכשנושמים אותו הוא גורם למחלות. אם אף אחד לא נושם את האויר המזוהם אין עם זה בעיה. 3) רכב חשמלי גורם לגודש לכן יש הגיון רב לגבות על "תדלוקו" מס בדומה לדלק כמובן שבדלק יש גם את הבעיה הגיאופוליטית לכן המס צריך להיות מופחת. בכל מקרה זה שרצו לא אומר שזה יקרה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
2) מה עם גזי חממה? 3) רכב חשמלי גורם לגודש רק אם אני נוסע למקור גדוש |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
2) בישראל רוב החשמל מגיע מפחם לכן זהו דווקא חיסרון של הרכב החשמלי. 3):) צודק. באמת עדיף מסי גודש זיהום וכו' אבל המס על חשמל לרכבים הגיוני בדיוק כמו מס על דלק (בהנחה הסבירה שגם שם יש רכיב לגודש). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בקרוב אמורים לעבור בעיקר לגז, כך שלרכב החשמלי יהיה יתרון סביבתי משמעותי על כל השאר | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפשר מקור? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למרות שאני לא ממש מבין בזה אני אשתדל לתת לך תשובה יחסית מנומקת אבל אני כלל לא בטוח במה שאני אומר. אם אני זוכר נכון את ועדת ששינסקי המדינה תגזור קופון, אך חברת החשמל לא תקבל הנחה כלומר המחיר לצרכן יהיה זהה למחיר שהיה מתקבל מגז מיובא. יש שלוש דלקים עיקריים לייצור גז. פחם, גז, ונגזרי נפט(מזוט, סולר וכו') בפחם יש הכי הרבה גזי חממה והוא הכי זול (יחסית לאנרגיה שהוא מפיק) נגזרי הדלק הכי יקרים והכי מזהמים והגז הכי פחות מזהם, בעל הכי פחות גזי חממה ומחירו בין הפחם לנגזרי הנפט. יש מקרים שחייבים להשתמש בגז או נגזרי נפט ויש מקרים שחייבים להשתמש דווקא בנגזרי נפט. כיום גם כשיש בחירה בין גז לנגזרי נפט בוחרים בנגזרי נפט כי אין גז, דבר שהופך את הפקת החשמל למזהמת יותר מפיקה יותר גזי חממה ויקרה יותר. כך שברור שבמקרים האלה שכשיהיה גז נשתמש בגז. השאלה היא האם אנשים יסכימו לשלם את המחיר של הפקת כל החשמל מגז. מעבר לזה יש תחנות כח שפשוט לא מסוגלות לעבוד עם גז. עוד נקודה חשובה שמכיוון שכיום תחנות הכח בישראל מזהמות זה גורר בהכרח שגם מכונית חשמלית מזהמת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"בשנת 2010, כ-40% מהחשמל בישראל יוצרו על ידי גז טבעי, שהביא לחיסכון של כ-1.4 מיליארד דולר למשק. עד שנת 2015 צפוי שיעור זה לעלות לכ-50%, ובמקביל תוגבר הפקת הגז מהמאגרים החדשים וישודרגו מערכות ההולכה, והחלוקה." 1 לפי הגרף בלינק, כל הגידול בביקושים העתידיים צפוי להיות מסופק ע"י הגז הטבעי. כך שככל שהזמן עובר - הרכב החשמלי "ירוק" יותר לעומת רכב היברידי (וזה עוד לפני שדיבנו על פקטור משמעותי נוסף - נצילות ההפקה שגבוהה יותר בתחנות הכוח לעומת הרכב הפרטי) 1 <לינק http://energy.gov.il/Subjects/NG/Pages/GxmsMniNGEcon... אתר משרד האנרגיה> |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה אתה חושב ש2015 שלך תגיע לפני שלי? בכל מקרה עוד שלוש שנים נהיה יותר חכמים. לגבי הנצילות זה כלל לא בטוח, קודם כל הסוללה שוקלת 400 קילו, זה צורך אנרגיה בעיקר בעליות. מעבר לזה יש את עניין ההטענה המהירה. אני לא יודע מה הטכנולוגיות הקיימות אבל בטר פלייס משתמשת בקירור. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
2015 שלי יגיע לפני שלך כי צריכת החשמל לא תלויה ביכולות הביצוע של הממשלה וכל נושא הפקת הגז מקודם במלוא הכוח ע"י אינטרסים כלכליים חזקים מאוד. לגבי הנצילות - אני מדבר על נצילות הפקת האנרגיה, כמה מתוך מה שאתה שורף מגיע לרשת החשמל וכמה מתבזבז? נראה לי די ברור שחברת החשמל, שלא סובלת מהגבלת מקום ומשאבים תדע להפיק את הנצילות המקסימלית מהדלקים שלה, בטח לעומת רכב פרטי. נצילות של מנוע בנזין היא 25%-30% (ז"א שרק כרבע מכמות האנרגיה שניתן להפיק מהדלק באמת הולכת להנעת הרכב - השאר מתבזבז) נצילות של הפקת חשמל מפחם היא 35%, נצילות של הפקת חשמל מגז היא 35%-56% ונצילות של מנוע חשמלי ברכב היא בד"כ 75%-90%. כך שבסה"כ - הנצילות של רכב חשמלי (הכפלה של נצילות ההפקה בחברת החשמל בנצילות המנוע) היא 26%-50% כתלות באופן ההפקה ובאיכות המנוע, בכל מקרה זה טוב יותר מרכב עם מנוע בנזין (כולל רכבים היברידיים בהם מנוע בנזין מטעין את המנוע החשמלי). אז בשורה התחתונה - רכב חשמלי חוסך פעמיים: פעם אחת, בכך שתהליך ההנעה פולט פחות מזהמים (בתחנת הכוח - עקב השימוש הרחב בגז וברכב עצמו שלא פולט כלל); ופעם שניה, בכך שאתה עובר יותר ק"מ באותה כמות של אנרגיה. רפרנסים: "Modern gasoline engines have a maximum thermal efficiency of about 25% to 30% when used to power a car." "הנצילות של יצירת חשמל מפחם וממזוט עומדת על כ-35%. במילים אחרות: רק 35% מהאנרגיה של חומר הגלם הופכת לחשמל, והשאר מתפזר כחום (מכאן הצורך בקירור). לעומת זאת, נצילות הפקת החשמל מגז מתקרבת ל-40%. אלא שבכך לא מסתיים העניין: הטכנולוגיה העכשווית מאפשרת לנצל בתחנת-כוח גזית את התום הנמצא בגזי הפליטה ("חום שיורי" אשר אחרת נפלט לאטמוספירה), על-ידי הוספת יחידה קיטורית המשתמשת בתום השיורי. בשיטה זו, הנקראת "מחזור משולב" עולה הנצילות עד קרוב לכ-60%.Engine efficiency [Wikipedia] יתרונותיו של הגז הטבעי במדדי הערך הקלורי והנצילות מתבטאים בכך שניתן להפיק ממנו בערך פי 3.5 יותר חשמל מאשר מהפחם." מט"ח נתוני חברת החשמל "High power brushless motors are found in electric vehicles and hybrid vehicles"
"Brushless motors are typically 85–90% efficient or more, efficiency for a brushless electric motor, of up to 96.5% was reported26 whereas DC motors with brushgear are typically 75–80% efficient." Electric motor [Wikipedia] Brushless DC electric motor [Wikipedia] |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מהי עלות ההובלה של האנרגיה בשני המקרים? (דלק לעומת חשמל) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עכשיו סיבכת אותי, אני אפילו לא יודע איך להתחיל לכמת את השאלה שלך. האינטואיציה אומרת שזול יותר להביא חשמל אליך לשקע מאשר לסחוב בנזין במשאיות. במחשבה שניה - זה בטוח נכון כי תשתית החשמל בכל מקרה מובילה חשמל, כך שאין פה עלויות נוספות, בשונה בהפעלת מערך משאיות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למכונית יש מיכל דלק של עד 50 ליטרים ששוקל פחות מחמישים קילוגרמים. כאשר הוא לא לגמרי מלא, הוא שוקל עוד פחות. הסוללה החשמלית שוקלת תמיד אותו הדבר. היא כבדה בהרבה. כמה חשמל מתבזבז על ההמרות השונות (3-4 טרנספורמטורים לכל כיוון?)? לעומת הדלק שצורכות משאיות הדלק? (מי רוצה להסתבך מוזמן לבדוק גם את האפשרות החליפית: את הדלק יסיעו משאיות חשמליות ואת הסוללות הטעונות יפיצו בעזרת מכוניות עם מנועי דלק) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברכב חשמלי אין מנוע בנזין ששוקל גם הוא לא מעט, כך שנראה לי שניתן להזניח את הפרשי המשקל בין מנוע הבנזין + מיכל הדלק לבין המצבר ברכב החשמלי לעומת המשקל הכולל של הרכבים על אילו טרנספורמציות אתה מדבר? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''תשתית החשמל בכל מקרה מובילה חשמל'' מזכיר לי את הבחור שסירב לשלם לאוטובוס, כי האוטובוס נוסע במילא. מערכת הובלת החשמל יקרה להקמה ולתחזוקה, והיא יקרה יותר ככל שהיא צריכה לעמוד בהספקי (שיא) גבוהים יותר. יש לאורכה המרות מתח שגורמות לאיבוד אנרגיה, וגם סתם התנגדות של הכבלים. כך שהשאלה הקטנונית של צפריר במקום - צריך להכניס את עלות ההובלה לחשבון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נשמע שאתה מבין בזה יותר ממני, יש לך דרך להעריך את הנושא? או אפילו להעריך אם זה פקטור משמעותי או לא? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המשקל של פיג'ו 107 [ויקיפדיה] הוא בין 865 ל925 ק"ג לעומת זאת משקלה של ניסאן ליף הוא 1965 קילו. ופיג'ו נוסעת הרבה יותר בין "תדלוקים". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפי ויקי האנגלית המשקל של ניסאן ליף כולל הסוללה (curb weight) הוא 1,521 ק"ג. גם לא ברור מדוע אתה משווה מכונית מיני שמיועדת לנסיעה עירונית עם מכונית משפחתית רגילה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קודם כל אתה צודק, הדוגמאות בהשוואה שלי היו ספורדיות. לגבי ויקיפדיה, היא מתייחסת ל2011 ואני התייחסתי לדגם של 2013. לא הייתי קורא למכונית שעושה את את הדרך מתל אביב לאילת ביותר מ7 שעות וחצי "מכונית משפחתית רגילה". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה אתה מתעניין דווקא במכליות שמובילות את הדלק מבית הזיקוק או מסוף חלוקה אל תחנת הדלק, ולא בכלל שרשרת האספקה שלו מהקידוח, דרך ההובלה הימית, הזיקוק ועד למכל המכונית? ובדומה לכך, למה תחשיב החשמל שלך כולל רק את המקטע שבין תחנת הכח לשקע ולא את כל השרשרת שלפניו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
===>"במחשבה שניה - זה בטוח נכון כי תשתית החשמל בכל מקרה מובילה חשמל, כך שאין פה עלויות נוספות, בשונה בהפעלת מערך משאיות." זה לא בטוח נכון, אם בשביל טעינה מהירה אתה צריך 64 קילו וואט לא בטוח שהתשתית של תחנת דלק מסוגלת לעמוד בתוספת הזאת . וכשמדברים על מאות מכוניות בו זמנית זה הופך ליותר ברור. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דיברתי על טעינה ביתית. בכל מקרה, הטכנולוגיה ברכב החשמלי הולכת ומתפתחת, אני מעריך שתוך 5-10 שנים היתרון ה"ירוק" של הרכב החשמלי יהיה מובהק. נשאר רק לקוות שגם העלויות יוזלו בהתאם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אתה מסתמך רק על טעינה ביתית זה מטיל אילוץ כבד, בפרט זה שוב מדגיש שצריך חניה פרטית. אני לא סבור כך. קודם כל כל הטכנולוגיות מתפתחות, כל עוד יש דרישה לרכבים ''ירוקים'' יהיה פיתוח בכל החזיתות בפרט כל שיפור בסוללה משפר גם רכבים היברידיים למיניהם. מעבר לזה בעתיד הקרוב (אני חושב) יבשילו טכנולוגיות אחרות, בפרט הנעת מימן וביודיזל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הויכוח הפרטני לעייפה לגבי מי ירוק יותר, הוא נחמד אבל לא עד כדי כך חשוב, מספר המשתנים הוא כל כך גדול שתשובה חד משמעית נראית לי בלתי אפשרית. צריך לנסות לראות את התמונה הגדולה, אפילו אם נניח שמכוניות חשמליות ירוקות יותר מהברידיות או דיזל, לא מדובר כאן במהפכה שתציל את כדור הארץ מהתחממות, לדעתי מבחינת ישראל יש למכוניות חשמליות שני יתרונות עיקריים הקטנת התלות בנפט שאין לנו שמחירו עולה ושמקורותיו הם עוינים, לטובת תלות בגז, שיש לנו ממנו בשפע ושמחירו כנראה ירד וילך בהתמדה. השני הוא הורדת זיהום האויר בערים הגדולות כיון שפליטת המזהמים קטנה ועוברת לתחנת הכוח. טיפול אמיתי בבעיית גזי החממה יבוא ( אם יבוא וכנראה שלא) רק כאשר מקורות אנרגיה לא פחמניים יהיו מקור האנרגיה העיקרי שלנו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסיבה הראשונה נכונה ואף התייחסתי אליה קלות בתגובה 604392 אולם זה כל כך ברור שאין הרבה מה להגיד על זה. לגבי הסיבה השנייה התייחסתי אליה נרחבות והסברתי שרכב מזהם בתוך העיר רק אם הוא משתמש במנוע בעירה פנימית שלו בתוך העיר. ניתן לתת מספר אלטרנטיבות שלא כוללות מכונית חשמלית כדי לפתור את הבעיה הזאת. אחת האלטרנטיבות שעדיין לא נתתי ואולי תשמע מוזר בהתחלה היא לקנות שלוש מכוניות, שתי חשמליות עירוניות (טכנית אלא מכוניות חשמליות אבל בדיון הזה ההתייחסות שלי למכונית חשמלית כוללת הנחה סמויה שהיא מסוגלת לנסוע בין ערים) ואחת עם בעירה פנימית. כדי לסוע לעבודה אתה נוסע עם החשמלית הראשונה לפאתי העיר מחליף למכונית עם הבעירה הפנימית ובפאתי העיר שאתה עובד בה מחליף לחשמלית השנייה. אם מוסיפים חניונים רובוטיים בפאתי הערים זאת הופכת לאפשרות משתלמת במיוחד מההיבט הסביבתי/כלכלי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז למה חשמלית ולא, נגיד, אופניים או דו"ג אחר?1 1 בהנחה שאין מגבלות מיוחדות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה לרכב עם שני גלגלים יש ראשי תיבות עם שלוש אותיות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כי אופנוע זה מסוכן, עדיף דו''ג. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני משתדל לתת דוגמאות שקרובות ככל הניתן לחוויה של נסיעה ברכב. ברור שגם אופניים (או אפילו הליכה ברגל) הם אלטרנטיבות טובות. כמובן שיש כאן ביצה ותרנגולת, מכיוון שאנשים נוסעים במכוניות ואוטובוסים בתוך העיר אז העיר מזוהמת ולכן פחות נעים לסוע באופניים ולכן אנשים נוסעים... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אתה רוצה להקטין את התלות בנפט לטובת הגז, אתה יכול פשוט להתחיל לתדלק בגז (http://en.wikipedia.org/wiki/Natural_gas_vehicle). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בישראל לא ניתן לתדלק בגז טבעי. מכוניות המונעות בגז בישראל מונעות בגפ''מ (גז בישול), שהוא צורה אחרת של נפט. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ולפני שנתיים לא ניתן היה "לתדלק" בחשמל, אז ? אם שתי המטרות העיקריות של שכל ישר הן הורדת התלות בנפט והפחתת הזיהום בערים, ישנן שיטות בדוקות וזולות יחסית להשיג את זה, מבלי להיכנס לטכנולוגיות נסיוניות. גפ"מ יכול להיות גם תוצר לוואי של שדה גז טבעי (אין לי מושג אם זה המצב בארץ), אבל לא דיברתי עליו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אתה מדבר על משהו שיפעל בטווח זמן של חמש עד עשר שנים אז יכול להיות (אם נתעלם מכך שכלי רכב כאלה לא יכולים להשתמש בחניונים תת קרקעיים). את הזיהום בערים גורמים משאיות ואוטובוסים; התרומה של כלי רכב פרטיים מונעים בבנזין לנושא היא קטנה מאד יחסית, למרות מספרם הרב. אם אתה רוצה לצמצם את הזיהום בערים עכשיו אז מה שאתה צריך לקבוע הוא שמתחילת החודש הבא לא יורשו להכנס למרכזי הערים ולשכונות מגורים משאיות ואוטובוסים שאינם עונים לתקן יורו-4 לפחות, והחל מבעוד שנתיים יורו-5. אני לא משוכנע שצמצום צריכת הנפט הוא דבר שיש טעם לשאוף אליו כמטרה לעצמה, כל עוד הוא מוחלף בדלק מאובן אחר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שכן, נראה שיש מי שמקשיב לך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כדאי לציין שלא הייתי בונה על כך ש-"תוגבר הפקת הגז מהמאגרים החדשים" כיוון שכדי שהיא תוגבר היא צריכה קודם להתחיל - וזה עדיין לא קרה. גם המתקנים שיקלטו את הגז עוד לא בנויים, ורק בשבוע שעבר התבשרנו סוף סוף שהאסדה שאמורה להפיק את הגז מאחד המתקנים התחילה במסעה מטקסס לארץ הקודש. אם אתה מתכוון להמתין בסבלנות, תכין הרבה פיצוחים בצד. לגבי מערכת ההולכה והחלוקה, רק בשבועות האחרונים כמעט נסגר מפעל פניציה כיוון שהבטיחו לו שתהיה תשתית הולכה אליו ולא קיימו. אתמול ראיתי שהובטח לו שהוא אכן יחובר - בשנת 2014. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון, אבל זו עדיין הנחה סבירה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זיהום אויר חודר לך לאוטו ולריאות גם אם החלונות סגורים (גם בעיר רובנו נוסעים רוב הזמן עם החלונות סגורים). בכל מקרה, הזיהום הבעייתי מבחינה בריאותית הוא ברובו הגדול זה שנובע ממנועי דיזל גדולים של כלי רכב כבדים ולא זה של המכוניות הפרטיות. מה שרכב חשמלי עשוי לחסוך הוא פליטה של פחמן דו חמצני, שאין בו סיכון בריאותי אבל הוא מחמם את כדה''א - כמובן, בתנאי שהחשמל בא ממקור נקי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעיר יש גם הולכי רגל, רוכבי אופניים ואנשים שספונים בביתם. ===>"כמובן, בתנאי שהחשמל בא ממקור נקי" התנאי הזה לא מתקיים, להיפך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה אתה מתכוון ב'' ניצול של היתרונות היחסיים של הינע חשמלי''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש דברים דומים בין מכונית בעירה פנימית למכונית חשמלית אולם יש דברים שבעזרת תכנון מחדש ללא הסתמכות בהכרח על מכוניות רגילות ישפרו את המכונית. הדוגמא הכי פשוטה היא מיקום הסוללה, ברנו היא ממקמת מאחורי המושבים האחוריים דבר הגורם להארכת המכונית. במיצובישי זה ממוקם ברצפה, דבר שהופך אותה ליותר גבוהה (חיסרון הרבה יותר קטן מאורך) וגם נותן לה מרכז כובד נמוך. גם אם סוללה מתחלפת מונעת פתרון כזה ישנם עוד דברים כמו מספר גדול של מנועים או מנועים בגלגלים. הדוגמה הכי יפה היא טסלה שבאמת יצרה כמעט מחדש את המכונית החשמלית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וזו לא תהיה הפעם הראשונה (ולא המאה) ולא האחרונה שחברה בארץ מביאה טכנולוגיה חדשנית ומוצלחת בפוטנציאל, ונסגרת בגלל מודל עסקי ותמחור כושלים. אבל אכן הסקלות פה מרשימות בקנה המידה המקומי. ועדיין יש בזה משהו מצער. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עכשיו מסתבר שכל תחנה עולה אלפי שקלים ביום לתפעולה. לא בטוח שהיה מודל עסקי אחר שהיה מצליח בתנאים האלה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הצליחו למצוא מפרקים עם שמות מתאימים: רוזן-רכב ויצרן סכינים(?). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על אחת כמה וכמה, כשתפעול כל תחנה עולה אלפי שקלים ביום: תרצה לגרום לאנשים לרכוש ממך מכונית ושירות, ולא להרתיע אותם בחוזה דראקוני ומגביל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לבטר פלייס היתה בעיה, כל מכונית שהם מכרו יכלה פוטנציאלית להיות מופעלת כמכונית עם סוללה קבועה. אני לא זוכר בדיוק את כל הפרטים אבל בגדול זה המצב שהם ניסו למנוע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה יכול להסביר? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש חברה שנקראת ג'ינרגי שמציעה עמדות הטענה. בעיקרון (בהתעלמות מהחוזה) אדם שיש לו רכב של בטר פלייס יכול להתקין בביתו עמדת טעינה של חברה כזאת ולהסתפק ב100 קילומטר שהוא יכול לסוע בין היציאה לחזרה לביתו. יתכן שאותו אדם אם לא הייתה לו את האפשרות הזאת אז הוא כן היה מתקשר עם בטר פלייס בשביל ההטענה ותחנות ההחלפה. לכן אם הם היו מאפשרים זאת הם היו יכולים לאבד לקוחות פוטנציאלים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טסלה מייצרת מכוניות יוקרה חשמליות שמחיר הדגם הזול בסדרת S הוא כ- $70,000 לפני זיכוי מס. בימים אלה היא החזירה במלואה הלוואה בת $465 שקיבלה ממשלת ארה"ב, 9 שנים לפני זמן הפירעון. ההלוואה נפרעה בבת אחת לא בגלל עלייה במכירות אלא מרווחים ממכירת קרדיט אנרגיה ומעליה חדה בערך המנייה של טסלה, מה שאיפשר לה למכור מניות נוספות ואגרות חוב בסך מליארד דולר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מניח שלא הבאת את זה כדוגמה נגדית לענין בטר פלייס, שלטענתי התמחור הוא שהפיל אותה. כי בתור שכזו היא בעייתית, מאחר ו- א. שוק מכוניות ביוקרה שונה מאד משוק המשפחתיות, ואפילו שם: ב. ציטוט מהמאמר:"One perceived weakness in Tesla’s plans is the relative expense of the Model S. The company may face only limited demand until it comes up with a substantially cheaper car." אני מקווה שטסלה תשרוד מעבר להייפ המנייתי המטורף שנראה קצת כמו ספקולציה. וככלל, יש מצב שגם בטר פלייס הרימה תרומה נאה לטרנד העולמי של מכוניות חשמליות (חסכוניות, ומכאן גם היברידיות על הדרך), גם אם היא עצמה לא תהנה מהפירות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בטר פלייס היגיעה ל ײמקום שכולו טובײ. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ויש עכשיו גם כאלה שהתאהבו במותג "בטר פלייס" עד כדי כך שהם רוצים שכולנו נשלם את החובות שהיא צברה (ועוד תצבור) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו, ברור מה יקרה כאן: המדינה תלאים את "בטר פלייס", תפדה את החובות שלה, ואז אחרי שנה-שנתיים תפריט אותה מחדש (כנאמר בכתבה, "תמכור את אחזקותיה"). יפתח מכרז, כי מה אנחנו אם לא מופת של מנהל תקין, והדרישה המרכזית תהיה "חברה בעלת נסיון בפיתוח וניהול צי מכוניות חשמליות". כמובן שרק "החברה לישראל" תיגש למכרז הנ"ל (כי למי עוד יש נסיון בתחום?), ותוכל לקנות את החברה מחדש - ללא החובות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רק החברה לישראל? מה עם בטר פלייס? היא בכל זאת מחזיקת הפטנטים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הבנתי. אני התכוונתי שבטר פלייס תולאם, ואז תמכר לחברה לישראל בנזיד עדשים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבנתי. והגבתי לך באפשרות קצת הזויה שאחרי שבטר פלייס תולאם (או תימכר) בטר פלייס (או שמא בטר פלייס) תדרוש בעלות על המיזם. בינתיים ראיתי שהשופט רוצה לפרק לא רק את בטר פלייס אלא גם את בטר פלייס ובטר פלייס . דבר שכל כך מרגש אותם שהם נאלמו דום וכלל לא מגיבים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
It just keeps getting better
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ועל זה שנה רבינו אריאל: "מי שנדפק פעם אחת, כבר לא יכול להיגמל מזה". |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |
|
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |