דובר הוותיקן דוחה את הביקורת על דברי האפיפיור ביד ושם | 3096 | ||||||||
|
דובר הוותיקן דוחה את הביקורת על דברי האפיפיור ביד ושם | 3096 | ||||||||
|
פרסומים אחרונים במדור "חדשות"
|
הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
||||
|
||||
הרעיון הזה, שאדם יכול או צריך להתנצל בשם קודמיו, הוא ביטוי למוסר קיבוצי מיותר ומסוכן. ייתכן אולי שמנקודת מבטה של הכנסייה הקתולית זה לא נראה ככה, אבל מנקודת מבטי האפיפיור הנוכחי והאפיפיור בזמן השואה הם שני אנשים נפרדים שאחראים איש איש למעשיו ולמעשיו בלבד. מי שמצפה מהאפיפיור להתנצל מקבל למעשה את הרעיון שאדם עשוי לשאת אשמה של אחרים - מה ילין אדם כזה כשיבואו ויאשימו אותו במעשיהם של אחרים? |
|
||||
|
||||
לא אדם, מוסד. (אפשר לטעון גם שלמוסד אין אחריות המשכית, אבל זה בכל זאת דקדוק אחר). |
|
||||
|
||||
אתה כותב ''מי שמצפה מהאפיפיור להתנצל מקבל למעשה את הרעיון שאדם עשוי לשאת אשמה של אחרים'' אבל זה בדיוק הרעיון של הנצרות. ישו קיבל על עצמו את חטאיהם של אחרים. |
|
||||
|
||||
הוא מתכוון, מן הסתם, לטענה הנוצרית הידועה שהיהודים אשמים ברצח ישו כי המעורבים בעניין אמרו, לדברי הברית החדשה, ''דמו עלינו ועל בנינו''. |
|
||||
|
||||
לא לזה התכוונתי, אבל זאת נקודה טובה: אם אנחנו תובעים מהאפיפיור להתנצל, כאילו הוא נושא באשמת קודמיו, כיצד נוכל לטעון אח"כ שעושים לנו עוול כששונאים אותנו בגלל אבות אבותינו שהניעו את השלטון לצלוב את ישו, כאילו אנחנו נושאים באשמתם? הכנסייה הקתולית יכולה להחזיק בתפישת אשמה קיבוצית כרצונה, אין לי שום שליטה על זה. לי יש שליטה רק על תפישת האשמה שלי, וזאת תפישת אשמה אישית - לכן להתנצלות האפיפיור הנוכחי אין שום משמעות עבורי, אינני מצפה ממנו להתנצל ואינני חש עצמי פגוע כשהוא לא עושה כן. |
|
||||
|
||||
עניתי על זה בתגובה הראשונה: מי שדורש מהאפיפיור סליחה איננו בתור אדם אישי או בשל מעשי אבותיו, אלא בשל מעשי ה*מוסד* שהוא עומד בראשו. זה לא שונה מהותית מההתנצלות של אהוד ברק בשם מפלגת העבודה (לשעבר המערך לשעבר מפא"י), או מההתנצלות של בעלי חברה גדולה או שניים. אתה יכול כמובן לטעון שגם זה לא רלוונטי, אבל בהחלט אפשר לחשוב שהאפיפיור נדרש לאחריות מוסדית וזה לא מחייב מישהו לאחריות אישית. |
|
||||
|
||||
ההשוואה בין ההתנצלות הזאת של האפיפיור להתנצלות ההיא של ברק מוצדקת מאוד - בשני המקרים עומדת מאחוריה ההנחה שקבוצות של בני אדם, כולל כאלה שחיו ופעלו בזמנים שונים, יכולות לשאת באשמה קולקטיבית. זה בדיוק הדבר שאני מתנגד לו - גם אם פלוני ואלמוני בחרו לפעול במסגרת משותפת, זה עדיין לא אומר שהם מתחילים לשתף ביניהם אשמה על מעשיהם הרעים. |
|
||||
|
||||
שוב: בשני המקרים מדובר באחריות *מוסדית*, לא באחריות *אישית*. אם לא ברור לך ההבדל, גש לבנק הקרוב ותשאל אותם מה ההבדל בין אדם פרטי לחברה בע"מ. |
|
||||
|
||||
האחריות המוסדית של חברה מסחרית היא דבר אחר: המשמעות שלה היא שאותם פרטים שהתארגנו במסגרת החברה המסחרית מתחייבים כלפי שותפיהם לעסקים (ספקים, לקוחות וכו') למידה מסוימת של ערבות הדדית. זה לא אומר שאם אחד מאותם פרטים עשה מעשה רע, חבריו נושאים באשמה, אפילו אם החברה מפצה את הניזוק. זה קצת כמו המקרה של ביטוח, שבו גורם אחד מפצה אותך על מעשיו הרעים של גורם אחר לא מפני שהוא אשם בשום צורה, אלא מכוח הסכמות שהסכמתם ביניכם. |
|
||||
|
||||
אני חושש שמשהו פה לא מובהר. 1. ראשית, אם חברה בע"מ פושטת את הרגל, לא ודאי שיעקלו לכל אותם פרטים את הרכוש. גם מידת האחריות, וגם ההתחייבויות בין פרט וחברה - שונות. 2. הדוגמה באה להבהיר שיש הבדל בין אחריות מוסדית לאחריות פרטית. וכפי שחזרתי וציינתי, כמדומני שלפחות חלק נכבד מן הדורשים התנצלות מהאפיפיור מעוניינים כהוא-זה בהתנצלותו של יוזף רטצינגר, אבל מאוד מעוניינים בהתנצלותו של *ראש הכנסיה הקתולית*. |
|
||||
|
||||
1. נכון, והכול מעוגן בהסכמות מראש: למשל, כשאתה מספק סחורה לחברה בע"מ, אתה מסכים לאפשרות שאם וכאשר תקרוס, בעליה ועובדיה וכל שאר האנשים שתרמו לקריסתה לא יפצו אותך, אע"פ שאולי יהיו להם האמצעים הכלכליים לעשות כן. 2. זה בדיוק הדבר שלא מוצא חן בעיני, הרעיון שהוא יכול להתנצל כראש הכנסייה הקתולית, כלומר בשם אנשים אחרים מלבדו. |
|
||||
|
||||
אם לדעתך חברת הביטוח חייבת לך כסף, אתה תובע את הפקיד שטיפל בך? |
|
||||
|
||||
זה לא מדויק גם ברמה העובדתית. בנדיקטוס דנן חי ופעל באותו זמן שהתרחשה השואה, וגם בכנסיה הוא מנהיג היום מדיניות של גיבוי, כגון החזרת בישוף מכחיש שואה, החלטה שקודמו יוכרז כקדוש על אף עצימת העיניים, וחוסר התנערות כמוהו כתמיכה. |
|
||||
|
||||
גם סבתי ניצולת השואה חייתה בזמן שהשואה התרחשה, האם זה אומר שהיא נושאת באשמה? אבל אתה צודק שעל מעשיו הרעים שלו עצמו, האפיפיור הנוכחי צריך להתנצל - אלא שקודם לכן עליו לחזור בו מהמעשים עצמם (לסלק את הבישוף מכחיש השואה, לבטל את ההחלטה להכריז על האפיפיור בזמן השואה כקדוש), שאם לא כן מה הטעם בהתנצלות? |
|
||||
|
||||
האם גם סבתך שירתה בלופטוופנהלפר? |
|
||||
|
||||
לא, אבל ממילא לא על זה דורשים שיתנצל. מהאשמה הזאת לכאורה פוטרים אותו, מקבלים את טענתו שלא היו לו ברירות וכך הלאה. |
|
||||
|
||||
מי לא דורש שיתנצל? האמת היא שהבעיה אינה שאלת ההתנצלות אלא קבלת האחריות למעשיך. במקום לומר, בצעירותי חטאתי, לא היה בי הכוח והאומץ להתנגד לרשע, הוא מסתתר מאחורי תירוצים "הכריחו אותי". הרי הכנסיה בנויה על האלהה של מעשי ה"קדושים", אנשים שהקריבו את חייהם למען הצדק, החסד (והכנסיה). אותה גישה של התנערות מאחריות באה לידי ביטוי בדיון במעשי הכנסייה בזמן השואה, במקום לומר נהגנו בפחדנות, והאפיפיור של אותה תקופה איננו מופת להתנהגות בזמן משבר, הם מסתתרים מאחורי תירוצים "לא היתה לנו השפעה" "שלחנו מברקים" ובאותו זמן פועלים להפיכת פיוס ל"קדוש" למרות שהוא היה ההיפך מכך, הוא היה פחדן. האפיפיור ממשיך במסורת הקתולית של פחדנות וצדקנות, חוסר יכולת להודות בטעויות שנובעת מהאמונה שהממסד הקתולי הוא נציגות אלוהים עלי אדמות ולכן לא יכול לשגות. בכל מקרה האפיפיור עם כל החשיבות של מעמדו הוא נציג של דת בירידה (בקושי נותרו קתולים באירופה ובקרוב גם לא ישארו במדינות הקתוליות יותר מידי אנשים "אירופאיים") ומייצג את כל מה ששלילי בשמרנות ובריאקציה. |
|
||||
|
||||
זה ממש לא נכון שבקושי נשארו קתולים באירופה. בבריטניה רק השנה עבר מספר ההולכים לכנסיה קתולית ביום ראשון את מספר ההולכים לכנסיה אנגליקנית ביום ראשון. כיום יש יותר ממליארד קתולים לעומת פחות מ-600 מליון פרוטסטנטים. 92% מתושבי דרום אירופה הם קתולים, 55% מתושבי מערב אירופה ו-74% מתושבי מרכז אירופה. |
|
||||
|
||||
לגבי בריטניה-העלייה במספר הקתולים מקורה במהגרים לא ב"אירופאים" ובכל מקרה מדובר במספר קטן של אנשים שהולכים לכנסייה, אנגליקנים וקתולים כמיליון בכל קבוצה מתוך אוכלוסיה של 60 מיליון. מספרם הכולל של הקתולים באנגליה וולס הוא כ-4 מיליון סכ"ה. מקור:http://www.timesonline.co.uk/tol/news/article1386939... לגבי מספר הקתולים בעולם ובמיוחד באירופה, אני מפקפק באמיתות המספרים הנוקבים במספר מיליארד, לפי אותם מספרים 82% מאוכלוסיית צרפת הם קתולים, מי שמאמין למספר זה שיקום. מספר ההולכים לכנסייה הוא כ-10% ואחוז המצהירים על עצמם כקתולים הוא כ-50% מקור:http://www.telegraph.co.uk/news/worldnews/1539093/Fr... לסיכום מקור כוחה של הכנסייה הקתולית כיום הם המאמינים ההיספנים והברזילאיים. והגידול העיקרי במספר הקתולים הוא באפריקה, הכוח הקתולי העולה. החוזק היחסי של הכנסייה במזרח אירופה הוא אחיזת עיניים כי האוכלוסיה שם קטנה ומזדקנת. אנו נמצאים בימי הדמדומיים של הדומיננטיות האירופאית בכנסיה. |
|
||||
|
||||
למרות שהבריטים לא ממש אוהבים להודות בזה, בריטניה זה באירופה. הדת הנוצרית, להבדיל מהיהודית, לא מחייבת את המאמין לבצע טקסים יום יומיים, ובפרט לא ללכת לכנסיה. להסיק על מספר הקתולים לפי מספר המשתתפים בתפילות זה כמו להסיק על מספר היהודים לפי מספר דוברי האידיש. יש הבדל בין: "אנו נמצאים בימי הדמדומיים של הדומיננטיות האירופאית בכנסיה" לבין "אנו נמצאים בימי הדמדומיים של הדומיננטיות קתולית באירופה". הראשון אולי נכון, השני בוודאי לא. |
|
||||
|
||||
הסיפא של תגובתי מראה כי עולה כוחם באירופה של האתיאיסטים וחסרי השייכות הדתית, אלו אנשים שלא רק שלא הולכים לכנסיה (ודרך אגב וידוי והשתתפות במיסה היא חובה קתולית) הם אינם מגדירים את עצמם כנוצרים לא נוהגים כנוצרים לא מאמינים במשיחיותו של ישו ולא מטבילים את ילדיהם. רובם צעירים יחסית ובמהרה הם יהפכו לרוב, זאת בעיקר על רקע התאבנות המחשבתית והריאקציוניזם הקיצוני של הכנסיה הקתולית בניצוחו של בנדיקטוס. ההשואה למספר דוברי האידיש היא כמובן ילדותית, השוואה רצינית תהיה ליהודים שלא רק אינם הולכים לבית הכנסת אלא אינם מלים את בניהם, לא צמים ביום כיפור, מתחתנים עם גויים/גויות, לא נותנים לילדיהם חינוך יהודי כלשהוא, ולא מזדהים כיהודים. לעניות דעתי אנשים כאלו אינם חלק מהדת/עם היהודי. הכוח העולה הנוסף הם כמובן המוסלמים האחוז שלהם באוכלוסיה אינו גדול, אבל הוא גדול יותר מהנתונים הרשמיים, וכיון שהילודה שלהם גבוהה, מספרם יגדל בקצב מהיר. לסיכום: הטענה: "אנו נמצאים בימי הדמדומיים של הדומיננטיות קתולית באירופה" הוא מדויק תוך 20 שנה הקתוליות תהיה רק אחת מבין מספר דתות דומיננטיות באירופה. |
|
||||
|
||||
אתה אופטימי. בתוך 40 שנה - כל אירופה מוסלמית. |
|
||||
|
||||
אני הבנתי שהכוונה בהתנצלות אינה שיתנצל בפני עם ישראל, אלא שיתנצל לפני אלוהיו. כלומר ישא תפילה לפני אלוהיו ויכה על חטא רדיפת היהודים בארופה הנוצרית בתקופת השואה. יפה מאוד שאתה דוגל באידאולוגיה של אינדיבידואליזם קיצוני, ואולי אובייקטיביזם (לא קראתי את כל הדיון ולכן יתכן שאני טועה), אבל האפיפיור בעצם מהות תפקידו כמנהיג דתי הוא קולקטיביסט, וראוי לצפות ממנו לפעול באופן התואם את תפיסת עולמו ולא תפיסת עולמך. |
|
||||
|
||||
אני לא הבנתי את זה כך, אני הבנתי את זה כאילו אלה שרואים עצמם נציגיו של עם ישראל מצפים ממנו להתנצל לפני עם ישראל. ''ראוי לצפות ממנו לפעול באופן התואם את תפיסת עולמו ולא תפיסת עולמך'' - אני לא מסכים, זה רק מעודד אותו להמשיך ולהחזיק בתפיסת עולמו שאני שולל. |
|
||||
|
||||
להתנצלויות הללו אין שום ערך חוץ מהאופי הצבוע שלהן. אם יש לנו טענות לאפיפיור אז הן צריכות להיות בגלל מדיניותו ומעשיו. ההיסטוריה מלאה במעשי זוועה ואין טעם שכל אחד יתנצל על מעשי אבותיו הקדומים, במיוחד שאין שום כוונה לבצע מעשים מתקנים. |
|
||||
|
||||
אתה כותב כאילו הדיון הזה התחיל אתמול (או שבאת מהירח?). אי אפשר לנתק את הנוסח של דבריו ביד ושם מהפולמוס המתמשך על הכנסיה והשואה, שבו הכנסיה עושה צעד קדימה ושני צעדים אחורה. |
|
||||
|
||||
קשה מאוד, אולי כבר בלתי אפשרי, להגות רעיונות חדשים. קראת את תגובות התש"חניק בדיון 3095? אולי תקרא. (בכל זאת, יש משהו מרענן ברעיונות ישנים המנוסחים באופן חדש ובחיבורים חדשים) |
|
||||
|
||||
יש הבדל די משמעותי בין מה שכתוב בכותרת המשנה, לבין גוף הכתבה. |
|
||||
|
||||
מאמר המערכת הוא דעה. הכתבה בקישור אמורה להביא עובדות. |
|
||||
|
||||
זו טעות נפוצה. באופן מוצהר, את הכותרות כותבת המערכת והיא רשאית להביע בהן דעות, אפילו מנוגדות למאמר. באופן סמוי גם בכתבות עובדתיות מסתתרות דעות כי אי אפשר אחרת. עיתונים ישרים (בארץ לא כל כך, בעיקר בחו''ל) מקפידים להצהיר על דעות כאלה גם בגלוי. |
|
||||
|
||||
בוא נפריד בין הדברים: המערכת יכולה לתת כותרת שיפוטית לידיעה. לדוגמא: "שוב הוכיח בנדיקטוס ה-16 שלא השיל מעליו את אישיותו של הנאצי יוזף רצינגר" גם אם הידיעה אינה תומכת בתאור זה. המערכת יכולה לנקוט גם בשיטת "העולם הזה" עה"ש. להציג בדף הראשון כותרת צבעונית באותיות קידוש לבנה "האם ברוך ה 16 חבר בתנועה ניאו נאצית? ראה עמ' 13", ובעמוד 13 לתת את התשובה: "לא". אבל לתת כותרת תיאורית הסותרת את תוכן הידיעה? זה מעיד על חוסר רצינות ועל זלזול בקוראים (זלזול המתבטא באחת משתיים: או שהעורך אשר ניסח את הכותרת לא טרח לקרוא את הידיעה, או שהוא מניח שהקוראים לא יטרחו). |
|
||||
|
||||
היטבת כתוב. ... או שהם משחקים על איזה דקות במילים, בסגנון ''כן השתייך אבל לא היה חבר''. |
|
||||
|
||||
או פשוט, פליטת מקלדת והגהה רשלנית. |
|
||||
|
||||
באינטרנט זה יותר מתוחכם. "הארץ", עמוד ראשי, תמונה של חנה קהת והכותרת: "האם הרעש סביב אלון נבע מהיותו הומו"? לוחצים על הלינק, כותרת: "חנה קהת, האם הרעש סביב הרב אלון נבע מהיותו הומו"? תשובת המרואיינת בגוף הכתבה: "חד משמעית, לא". |
|
||||
|
||||
"הארץ" כמנהגו נוהג, ושוב הכותרת נלקחת מדברי המראיין ולא מדברי המרואיין. |
|
||||
|
||||
הציטוט המלא: "[ש.] הייתי שלשום באזכרה של ברוך גולדשטיין בקריית ארבע, ופגשתי שם שלושה מחברי המועצה שלך. הם דיברו בשבח המעשה של ד"ר ברוך גולדשטיין, ואמרו כי במותו הציל חיים של יהודים. האם אתה מסכים אתם? [ת.] אני לא רוצה להתייחס לסוגיה." במקרה הזה אי־הכחשה קרובה הרבה יותר לאישור מאשר להכחשה. |
|
||||
|
||||
הכותרת מנוסחת כשאלה המופנית אל (או על) נושא תפקיד ציבורי. התשובה החד משמעית "לא" אינה מופיעה בגוף הידיעה. אבל אם אתה מחפש חידות הגיון בכותרות (המשנה במקרה זה) עתון הארץ, אתה מוזמן לעיין במדור הספורט מהיום: "האדומים ניצחו 0-1 את בני סכנין וצימצמו את הפער ממכבי חיפה, שניצחה באותה תוצאה את בני סכנין משער מאוחר של גדיר ושמרה על הפער" נס פורים אמיתי. אם אתה מרכיב משקפי תלת מימד, הרי בעדשה האדומה הפער צומצם ואילו בירוקה הוא נשמר. |
|
||||
|
||||
אם בני סכנין משחקת פעמיים באותו יום, פעם נגד מכבי חיפה, ופעם נגד האדומים, פלא שהיא מפסידה לשתיהן? |
|
||||
|
||||
הם לא כתבו במפורש מתי חיפה ניצחה את סכנין ("1-0 משער מאוחר יותר של גדיר" - יכול להיות שזה אפילו יכול להתאים לאיזשהו משחק קודם של השתיים). |
|
||||
|
||||
נכון, זה מגוחך קצת פחות מאשר בנושא קהת. בכל זאת, נראה לי שסירוב לענות לשאלה קנטרנית עשוי להיות לגיטימי, ועיתונאי שמצטט את עצמו הוא פתיטי. |
|
||||
|
||||
ynet, הדף הראשי. "קסטרו: ישראל שולחת פלסטינים למשרפות". ynet, כותרת הכתבה. "קסטרו: ישראל מוכנה לשלוח פלסטינים למשרפות". |
|
||||
|
||||
הניחוש הראשון שלי למקרא הכותרת הראשית ב"הארץ" היום, "נחשפו 8 פרוטוקולים נוספים מ-1973: גולדה שקלה מהלך 'מטורף' נגד סוריה", היה שמדובר ברמיזה לאופציה הגרעינית של ישראל. קראתי בעיון את גוף המאמר, אבל המקום היחיד שבו נתקלתי בהטייה של השורש ט.ר.פ היה בציטוט הבא מדברי גולדה: "אני רוצה להעלות מחשבה מטורפת: מה היה, לו בצורה סודית, אני עם איש צבא מתאים טסים לוושינגטון ל-24 שעות?". האם יכול להיות שהעורך שבחר את הכותרת התבלבל בין המילה "סודית" למילה ל"סורית", ולעזאזל תוכן המשפט שמתקבל? עדות נוספת ליכולת הלקויה של עורך הכתבה עולה מהמשפט "רק אם נמרים תתקוף, נוכל להכות בסורים", שנהיה מובן רק אחרי ששמים לב שעל המקלדת, זוג האותיות "נמ" נמצא בהסטה של מקש אחד מהזוג "מצ", כלומר הכוונה היתה ל"רק אם מצרים תתקוף, נוכל להכות בסורים". קוראי מהדורת האינטרנט שקראו את הכתבה דרך הקישור הזה מקבלים בונוס חינם: תחת הכותרת "עוד כותרות" בתחתית העמוד מופיע קישור לכתבה עצמה, כלומר לעמוד שהקורא כבר נמצא בו. |
|
||||
|
||||
אני מסכים שכותרת הארץ צהובה, אבל הכוונה מן הסתם היתה לדיון בתקיפת מטרות בדמשק. הרמטכ''ל אמר שנגמרו מטרות האיכות בסוריה, והיה רצון למהלך שישבור את הסורים ולכן דנו באפשרות הפפצות בתוך דמשק ודיון בנזק שיגרם לשכונות אזרחיות. אח''כ שינו למטרות צבאיות בסביבות דמשק. |
|
||||
|
||||
נדמה לי שבאיזשהו מקום בכתבה ההיא או בכתבת המשך הם בכ"ז מתייחסים למה שנרמז בכותרת, אבל גם שם די בעקיפין (משהו כמו: מאחר ומיקום ההפצצות המיועד כבר פורסם, אפשר רק לשער שהחלק העלום מתייחס לאמצעים). |
|
||||
|
||||
ברוך מרזל ביקש צו עיכוב יציאה מהארץ לאפיפיור: "פעילי הימין איתמר בן גביר וברוך מרזל הגישו (יום ב', 11.5.09) לבית משפט השלום בירושלים קובלנה פלילית פרטית נגד האפיפיור, בנדיקטוס ה-16, אשר מגיע היום לישראל בשל אחריותו להחזקת רכוש יהודי גנוב במרתפי הותיקן. בין היתר, מדובר על כלי המקדש ובהם מנורת הזהב ועל כתבי יד יהודיים עתיקים רבים" מתוך כתב הקובלנה: ""בתאריך שאינו ידוע במדויק לקובלים, נבזזו כלי המקדש ובהם גם המנורה - מנורת שבעת הקנים היא מנורת זהב, שהייתה מוצבת בבית המקדש. הכלים נבזזו וטיטוס ששרף את בית המקדש לקח אותם לרומא. יחד עם המנורה נבזזו כלים שונים ובין היתר נבזזו הכיור, שולחן הפנים, מזבח הזהב, מזבח הנחושת והפרוכת. על-פי החומר המצוי בידי הקובלים הכלים המוזכרים בסעיף 6 או לפחות חלקם מצויים במרתפי הוותיקן שברומא" מה זאת אומרת תאריך שאיננו ידוע במדויק לקובלים? מה עם כל הצומות שצמתי? זה לא תשעה באב ג' תת"ל, שנת 70 לספירה? |
|
||||
|
||||
החומר המצוי בידי הקובלים, בטח מאיכות מעולה. |
|
||||
|
||||
תזהר שלא יוסיפו אותך לרשימת עדי התביעה. "12. המרתפים האמורים הם בשליטת הנאשמים והם האחראים הבלעדיים להחזקת אותם כלים. ב. הוראות החיקוק קבלת נכסים שהושגו בפשע. עבירה לפי סעיף 411 לחוק העונשין התשל"ז , 1977. קבלת נכסים שהושגו בעוון, עבירה לפי סעיף 412, לחוק העונשין התשל"ז 1977. החזקת נכס הנחשד כגנוב , עבירה לפי סעיף 413, לחוק העונשין התשל"ז 1977. ג.עדי התביעה. 1. הרב הראשי לישראל הרב שלמה עמר שליט"א. 2. הרב הראשי לישראל הרב יונה מצגר שליט"א 3. הרב ישראל אריאל – ראש מכון המקדש. 4. תיק מסמכים מהספרייה הלאומית – יוצג באמצעות מנהל הספרייה." |
|
||||
|
||||
תיק מסמכים מהספריה הלאומית. מגרה את הדמיון, אני מנחש שמדובר בכתבי יד שנראו בספרית הוותיקן. |
|
||||
|
||||
רומא נשדדה המון פעמים אחרי שטיטוס-הובלות הביא את המנורה וכל זה לשם. ייחקרו הוונדלים, הגותים, וכל עמי נדידת העמים הגדולה! |
|
||||
|
||||
אני חושש כי על מעשי הרומאים קיימת התיישנות (וגם על מעשי אלו שבאו אחריהם). |
|
||||
|
||||
תנוח דעתך. על פשעים נגד האנושות לא חלה התיישנות. אמנם ביזה נחשבת רק פשע מלחמה, אבל במרד הגדול זו נעשתה בכרוך עם פשעים נגד האנושות ''למהדרין'' כגון רצח המונים ושעבוד. |
|
||||
|
||||
אז שהמוסד יחטוף את טיטוס ויביא אותו למשפט בירושלים, אבל מה הקשר לאפיפיור? |
|
||||
|
||||
ברלוסקוני הוא היורש של טיטוס? |
|
||||
|
||||
כמו שקצב הוא היורש של דוד המלך |
|
||||
|
||||
צחוק חוק, אבל יש משפטן בקהל? גניבה היא עברה עליה חלה התישנות. החזקת רכוש גנוב היא עברה אחרת, נפרדת ממעשה הגנבה, אשר גם עליה חלה התישנות. השאלה היא ממתי חלה ההתישנות? להבדיל מגנבה (או רצח, או שוד, ובכלל, רוב העברות) החזקת רכוש גנוב היא עברה מתמשכת. אז ממתי מתחילה תקופת ההתישנות? מיום הגנבה עצמה? מהיום שהרכוש הגנוב הגיע לידיך לראשונה? או אולי "השעון עומד" כל עוד הרכוש הגנוב נמצא ברשותך? |
|
||||
|
||||
אלמלא היה ידיד כה גדול של ישראל, יכלה אותה חבורת בעלי-עגלות ועמי ארצות הנ''ל לתבוע גם את ברלוסקוני בגין חלקנו בהכנסות מתיירים המבקרים בקולוסיאום שכידוע נבנה ע''י הקיסרים הפלאביינים בכספים שנשדדו בעת שהכניעו את המרד ביהודה (וזה אגב מה שעלה בגורלם של רוב כלי המקדש). |
|
||||
|
||||
לאמיתו של דבר, הוא גם נבנה ע"י עבדים יהודים, וכמדומני חריטה או שתיים של מנורה בקולוסיאום מעידות על כך. מעתה אמור, אמנם את הפירמידות לא בנינו, אבל את הקולוסיאום כן! |
|
||||
|
||||
למה הכוונה שלא בנינו את הפירמידות? אם לא אנחנו, מי בנה אותן? וגם מה מסביר את כאבי הגב שלי אם לא זה? |
|
||||
|
||||
עבדים אחרים. גם התנ"ך לא מתיימר לטעון שבנינו אותן. אנחנו בנינו ערי-מסכנות. לא פירמידות. יא וַיָּשִׂימוּ עָלָיו שָׂרֵי מִסִּים לְמַעַן עַנֹּתוֹ בְּסִבְלֹתָם וַיִּבֶן עָרֵי מִסְכְּנוֹת לְפַרְעֹה אֶת-פִּתֹם וְאֶת-רַעַמְסֵס. יב וְכַאֲשֶׁר יְעַנּוּ אֹתוֹ כֵּן יִרְבֶּה וְכֵן יִפְרֹץ וַיָּקֻצוּ מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. יג וַיַּעֲבִדוּ מִצְרַיִם אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּפָרֶךְ. יד וַיְמָרְרוּ אֶת-חַיֵּיהֶם בַּעֲבֹדָה קָשָׁה בְּחֹמֶר וּבִלְבֵנִים וּבְכָל-עֲבֹדָה בַּשָּׂדֶה אֵת כָּל-עֲבֹדָתָם אֲשֶׁר-עָבְדוּ בָהֶם בְּפָרֶךְ. (שמות א'). וכאבי גב הם דבר נרכש, לא תורשתי. סביר להניח שזה בגלל יותר מדי ישיבה לא נכונה מול מחשב. |
|
||||
|
||||
בקשר למשפט האחרון שלך, מישהו יכול להמליץ על כסא מחשב נוח באמת? בתודה מראש, האייל הסובל |
|
||||
|
||||
כשבגין היה במצרים במהלך תהליך השלום, הוא הביע את רצונו לראות את הפירמידות שבנו אבותינו. זה עורר כעס אצל המצרים והוא התנצל. |
|
||||
|
||||
בגין היה איש אינטליגנט, אבל בזה הוא טעה והלך אחרי המיתוס, אפילו שמן הסתם הכיר את הפסוקים הנ"ל על בוריָם. |
|
||||
|
||||
אבל לא כתוב "ויבן *רק* ערי מסכנות"! אני זוכרת בפירוש שבניתי פירמידות. |
|
||||
|
||||
את יודעת ל, אחרי כל השנים האלה, סניליות קלה זה נורמאלי. |
|
||||
|
||||
אולי את זוכרת גם מה אמרת לפילאטוס כשהוא שאל אותך על צליבת הבחור ההוא מנצרת? |
|
||||
|
||||
זה היה אירוע קצת מינורי מדי מכדי לזכור אותו עד היום, אבל נדמה לי שאמרתי ''אין תגובה''. |
|
||||
|
||||
מה, ממתי נציב רומי שואל את הילידים אם לצלוב עבריינים או לא? |
|
||||
|
||||
לא סתם עבריין, ההוא הבטיח אושר לכל חסידיו. |
|
||||
|
||||
למה לא? במסגרת המדיניות הרומית הליברלית בענייני דת בא"י, מקובלת היתה מחווה: לשחרר אסיר אחד מבני האוכלוסיה המקומית לקראת חג הפסח. לפי הסיפור בברית החדשה, הציע פילאטוס בפני היהודים את האלטרנטיבות והם בחרו בשודד בשם בר-אבא. הב"ח אמנם אינה נחשבת מקור היסטורי מהימן במיוחד, אבל המקורות לגבי תקופת שלטונו של פילאטוס הם מעטים ובלתי מהימנים ממילא. |
|
||||
|
||||
הברית החדשה אכן מקור לא מהימן, מה גם ש: א. הסנהדרין מתכנסת בימים ספציפיים, וערב פסח, בלילה, אחרי הסדר, לעולם אינו אחד מהם. גם אם יש מצב חירום שבו מחרף ומגדף דוס (כלומר, שממילא לא יצא מהעיר כי חג) נמצא בסביבה. ב. זכותם המלאה של היהודים לבחור בבר-אבא1 ולא בישו, מה גם, שעם כל הכבוד להצעה המפתה של פונטיוס פילאטוס ולשכל הישר שהוא מפגין בסיפור (בטח קיבל מינוי בגלל אבא) - לאנשים יש נטיה לתבוע את דמו של מי שהם מחוממים עליו כרגע, ולכעוס פחות על מי שהם היו מחוממים עליו בשנה שעברה. אם פונטיוס פילאטוס היה כל כך לטובת ישו, היה יכול לגזור עליו עונש אחר, להסתפק במלקות, לכלוא אותו עד עבור זעם ולגרש אותו מהעיר אחרי שהרוחות ירגעו. הוא השופט והנציב העליון, רבאק. אז שיתנהג ככזה. ג. מי שלא רוצה למות, שלא יתחכם. ואם הוא לא מלך היהודים, שיגיד שהוא לא, ולא יתחיל עם "אתה אמרת"2. 1 מה גם, שלכו תדעו, אולי יש יקום מקביל שבו משגשגת דת בר-אבאיסטית, ששורשה בשוליותיו וחבריו של אותו בר-אבא, לוחם חופש שהומת על שאיפותיו לחירות, ורודפת את היהודים שבחרו באחד, ישוע בן-יוסף, להציל מהצלב, במקום אותו. 2 מעניין, אבל בגרסא העברית, שבדקתי, והיא מקבילה לגרסא המקורית, זה מה שכתוב. אבל בחלק ניכר מהתנכב"חים3 שבדקתי - ישו אומר "Yes, I am". 3 תורה-נביאים-כתובים-ברית-חדשה. |
|
||||
|
||||
ספרי הברית החדשה נכתבו מאוחר יותר ובתקופה שבה הנוצרים נרדפו גם על ידי היהודים. רק להדגמה: כדי לקרוא את הערך בירכת המינים בויקיפדיה. על גישה חריפה יותר של היהודים כלפי הנצרות אפשר לקרוא אצל ישראל יובל:שני גויים בבטנך: יהודים ונוצרים –דימויים הדדיים. |
|
||||
|
||||
כל מה שכתוב בויקיפדיה הוא שנמצא נוסח ארץ ישראלי של ברכת המינים ובו נאמר ''והנוצרים והמינים ברגע יאבדו, ימחו מספר חיים ועם צדיקים אל יכתבו''. לא נשמע מפחיד כל כך. |
|
||||
|
||||
זאת הסיבה שכיוונתי גם למאמריו וספריו של ישראל יובל. |
|
||||
|
||||
אבל לא היה חבל לבזבז את זמננו על קריאה של ערך בויקיפדיה שלא מלמד כלום? עכשיו לא נאמין שכדאי לשמוע לך ולהשקיע זמן בקריאת ספר שלם. |
|
||||
|
||||
לא ביקשתי ממך להאמין לי. אם זמך כל כך יקר, נא לא לבזבזו באייל- תנצל אותו להתעשר. |
|
||||
|
||||
באמת נורא שקט היום. כולם עסוקים בלהתעשר, כנראה. |
|
||||
|
||||
אילו ידעתי איך מתעשרים, הייתי עושה את זה. גם בזבוז זמן מודע באייל הוא מתסכל כששולחים אותך לקרוא מאמרי סרק. |
|
||||
|
||||
"הסנהדרין מתכנסת בימים ספציפיים, וערב פסח, בלילה, אחרי הסדר, לעולם אינו אחד מהם". מקובל שסנהדרין אינה מטריחה עצמה להתכנס בערב פסח. מכאן ועד להתנסחות הפסקנית עם ה"לעולם אינו אחד מהם", עוד יש מרחק. על פי לשון הספקנית של קלאוזנר ובייחוד של חיים כהן, שניהם ידעו פחות ממך :). לגבי הסנהדרין יש מקום לויכוח באילו תנאים היא מתכנסת ובאיזה הרכב, וכאן מדובר בביתו של הכהן הגדול, באדם שנעצר על דיבורים שיש בהם חילול הקודש ובלחץ מצד ציבור מתפרע או העומד על סף התפרעות. ובכל מקרה, ושוב, בהתייחס לכך שהב"ח אינה מקור מהימן - הסנהדרין מופיעה רק בגרסת הסיפור בלוקס. במתי ומרקוס מדובר בהמון עם בלתי מוגדר. בעקבות שאלתך מתגובה 511784, עניתי בתגובה 511793 תשובה פשוטה שאינה קשורה בהכרח בב"ח אלא בידע היסטורי כללי: במסגרת המדיניות הרומית להימנע ככל האפשר מעימותים עם האוכלוסיה המקומית בנושאי דת, כן ניתנה לעיתים בחירה באשר לשחרור אסירים, זה הכל. איך הגיעו הדברים מתשובתי הפשוטה לכל ענייני ה"רבאק", קטעי המד"ב והספקולציות לגבי דברים שפילאטוס יכול היה לעשות או להגיד, ובכלל, כל הקטע הזה עם הלהט הבלתי צפוי ומה שנראה כעלייה זמנית ומדאיגה בדופק שלך, לא ברור לי. נפש בחורה מי ידע. שמרי על לחץ דם מאוזן, העיקר הבריאות. כל טוב. |
|
||||
|
||||
לחץ הדם תקין, תודה. אם הבנתי התלהטות יתר מתגובתי - התנצלותי הכנה. |
|
||||
|
||||
את ערי המסכנות בנו הפולנים שבינינו. לפי תלונותיך הקודמות: את חלק מהצוות. נא לא להכחיש. |
|
||||
|
||||
אמממ... תראה, נכון שברגע זה אני יושבת לבד בחושך, אבל זה מצב די נזיל אצלי. קורה גם שאני יושבת לבד באור. וחוצמזה, עשיתי עוד כמה דברים בחיי חוץ מבניית ערי מסכנות. |
|
||||
|
||||
מה למשל? |
|
||||
|
||||
רואים שאינך פולני או לפחות לא גזעי אחרת היית כותב: את ערי מסכנות בנו פולנים שבינינו. לפי תלונותיך הקודמות: את חלק מצוות. נא לא להכחיש |
|
||||
|
||||
לפי תלונותייך קודמות: את חלק מצוות. |
|
||||
|
||||
אימי היתה שרה לנכדה שלה -הבת שלי: " בבוקר יום א' זברה קמה..." |
|
||||
|
||||
אני קיבלתי חינוך טוב מבית בפולניה אז אני יושבת בשקט וחף'פם לא מתלוננת על כל אנשים שבן גוריון הביא בתוך ארץ הזאת מכל מקומות כל כך פרימיטיביים שזה גועל נפש מתחת לכל ביקורת. |
|
||||
|
||||
לא הפולנים, אלא הפולניות. |
|
||||
|
||||
תיקון קטן: בוני הפירמידות לא היו עבדים. הפירמידות שאכן נבנו לפני תקופת האבות, נבנו ע"י בנאים מקצועיים, כאשר את כח העבודה הלא מקצועי גייסו מן העם המצרי. כל החקלאים המצרים היו מחוייבים למספר חודשי עבודה עבור פרעה בכל שנה (בדיוק לפי השיטה המתוארת בתנ"ך כעבודת מס בימי דוד ושלמה. פשוטי העם גם במצריים וגם בישראל היו בעצם צמיתים לפי השיטה הפיאודלית). חודשי העבודה הללו היו בקיץ כאשר הנילוס הציף את השדות והעבודה החקלאית שבתה. באותה תקופה מלאו המצרים את עבודת המס שלהם כאשר עבור עבודתם קבלו המגוייסים בעיקר מזון (לחם) ומשקה (בירה) וכנראה גם תשלום מסויים. עד לתקופה הרומאית העבדות התקיימה באופן שונה ממה שהתפתח אח"כ. עבדים היו בד"כ מבני אותו העם כמו מעבידיהם, שהפכו לעבדים בגלל חובות ופשעים אחרים. הסיבה לכך היתה שהתחבורה בין הארצות היתה איטית ויקרה וכאשר כבשת ארץ זרה היה עדיף להטיל עליה מס עובד מאשר לטלטל את אנשיה לספק עבודה שפשוטי העם סיפקו במילא. |
|
||||
|
||||
מחנה עובדים שנחפר ליד אחת הפירמדות, מלמד על כחמשת אלפים עובדים. |
|
||||
|
||||
לטלטל עם שלם - לא (אלא אם כן קוראים לך תגלת פלאסר). לשעבד את שבויי המלחמה - כן. |
|
||||
|
||||
בירה? כבר הייתה להם בירה? |
|
||||
|
||||
בהחלט. הבירה הומצאה בבבל והגיעה גם למצריים העתיקה והייתה פופולרית מאוד כבר בימי העולם העתיק. |
|
||||
|
||||
ואיך קראו לה? |
|
||||
|
||||
היו לה שמות שונים בעולם העתיק עד שבאירופה של ימי הביניים היא קיבלה את השם בירה. |
|
||||
|
||||
בשומר היא נקראה שיקארו (ומכאן גם שיכר בעברית וסיקרה ביוונית), קש, קורונו וניוד. במצריים - הגט, קורמי, ויין פלוס. ביוון היא נקראה בנוסף זיטום. בקלטית - סרוואז ומכאן סרוויזיה בלטינית, סרווצה בספרדית וסרווחה בפורטוגזית. בפרו בתרבות הפרה-אינקה - צ'יצ'ה, בקרב ההונים - קמון, הסקיתים - קסיטו והסלבים - פיבו. המילה בירה באה מהמילה הטבטונית לשעורה או דגן (ומשם גם לאנגלית העתיקה, ההולנדית והדנית) או מהמילה הלטינית ביבר שפירושה לשתות. המינוח הרשמי מופיע לראשונה בצרפת במלחמת מאה השנים. |
|
||||
|
||||
לימדתני דברים חדשים. רק הערה אחת - מנסיוני צ'יצ'ה זה יין תירס. |
|
||||
|
||||
אתה יודע יותר מדי:) איפה מצאת את כל השמות האלה? |
|
||||
|
||||
בסיפרו של שלמה פפירבלט, עולם הבירה. |
|
||||
|
||||
זכרתי שבאיזושהי שפה יש קשר בין בירה לבין שכר. זו כנראה המילה הקלטית שהתגלגלה לסרווצה הספרדית. הקלטים היו ידועים בחיבתם לבירה. כוהנים, לוחמים ופועלים שהיו במשימה קבוצתית כלשהי, קיבלו מכסות יומיות של בירה ולכן נוצר קשר בין בירה לבין שירות (בכוח עבודה מגוייס, בצבא). לכן חשבתי שגם בעברית הדמיון אינו מקרי, למרות שא''י כמו שאר איזור הים התיכון שייכת היסטורית לתרבות היין, בניגוד לתרבות הבירה של צפון אירופה. בקשר לצ'יצה, זוהי מילה משותפת לכל אמריקה הלטינית המתארת משקאות תוצרת בית (בירה, יין וגם משקאות לא אלכוהוליים) המותססים בד''כ מסוגים שונים של תירס אך לא רק. מקור המילה דוקא במרכז אמריקה (מקסיקו) ומשם היא כנראה הגיעה לאנדים. אצל האינקה לשתיית צ'יצ'ה היתה משמעות דתית, כמו יין אצל היהודים והנוצרים. |
|
||||
|
||||
מה פירוש "א"י... שייכת היסטורית לתרבות היין"? |
|
||||
|
||||
הכוונה היא שהמשקה האלכוהולי הנפוץ כאן בימי אבותינו היה יין ולא בירה. |
|
||||
|
||||
אכן. מרחב הים התיכון הוא איזור גידול הגפן. א. אפשר לציין כאן את הרומאים שנטו לראות במקומות שלא ניתן לגדל בהם גפן, אזורים שאינם ראויים ליישוב של בני תרבות. יש המסבירים כך מדוע נבלם הכיבוש הרומאי על גדות הריין והדנובה ועבר אותם רק כאשר גידול הגפן חצה אותם. אפשר לומר שהגפן הלכה לפני הלגיונות הכובשים. ב. מצריים אני חושב היתה חריגה עוד לפני האיסלם. יתכן שכלכלת נהר אינה מתאימה לגידול גפנים ושם דוקא הבירה היתה פופלרית יותר. |
|
||||
|
||||
דומני שגפן צריכה קור שקצת קשה להשיג אותו במצרים. כמו כן, יתכן שהיא מתקשה להסתדר עם השקיה בהצפה, ואילו התבואות מסתדרות איתה טוב יותר. גם גידולים אחרים שמאפיינים את ארצנו ואת המזה''ת וסביבת הים התיכון בכלל (זיתים למשל) נדירים במצרים. |
|
||||
|
||||
בעברית=שיכר. |
|
||||
|
||||
ואם לצטט את אבשלום קור, שאפשר להגיד עליו דברים טובים, אבל מחובר לכל קצוות העם הוא לא -- "כמו הצעירים שאומרים היום, "תביא איזה שיכר!" |
|
||||
|
||||
הוא אמר:המוזגת, הבי שיכר. |
|
||||
|
||||
לא. אם אני זוכרת נכון, כך אמר. באחת מתוכניותיו בגל''ץ. |
|
||||
|
||||
אני באמת אף פעם לא בטוחה במה הוא יותר מצחיק - כשהוא מתכוון לשעשע או כשהוא רציני... |
|
||||
|
||||
מוזגת, טלי שיכר מבין שנייך! |
|
||||
|
||||
עכשיו אני מדמיין את הברמנית פותחת בקבוק גולדסטאר עם השיניים ומגישה אותו לדוקטור ההולל. |
|
||||
|
||||
שכריני ואעגנך ותעדיפיני בשרתייך. |
|
||||
|
||||
אתה בטוח שלזה התכוונת? |
|
||||
|
||||
כן. אבל אם אתה רוצה לשכל אותיות זה בסדר. |
|
||||
|
||||
אחרי שני לוגין שיכר אני תמיד משכל אותיות (: |
|
||||
|
||||
בתרי לוגין וכבר משתכלות אותיותיך? |
|
||||
|
||||
משום מה חשבתי שלוג שווה לליטר, בדיקה העלתה שמדובר בחצי ליטר. המוזגת! הבי עוד. |
|
||||
|
||||
אתה מזכיר לי את האנגלי שיצא מתנדנד מהפוּב, והסביר זאת בעובדה שהוא ערבב משקאות. הוא ערבב פיינטס, ליטרים, גלונים... |
|
||||
|
||||
כןןן, גלוניםםם... דורון? תהשומעעע... |
|
||||
|
||||
כמדומני זה במקור ''גזזיני ואגרשך, העדיפיני במילייך''. |
|
||||
|
||||
כבר ליבנת0 את הסוגיה האם היה זה שלונסקי או ביאליק1, שאת פותחת חזית חדשה: האם חציו השני של המשפט הוא בלשון צווי או בזמן עתיד? ___ 0 בלי קשר ללימור 1 אמרו ברדיו2 לא מזמן שזה ביאליק, אבל אני מצדד בשלונסקי3. זה הרבה יותר מתאים לו: הן מבחינת לישת העברית והפיסול בה, והן מבחינת התוכן. 2 אלי לפיד ונועם גילאור ב 88FM, לא תורה מסיני. 3 זה שהעדיף פה רך על פני פרח (וכשנאמר לו כי מדובר בפרח בחי"ת, הוא לקח על עצמו את החטא). |
|
||||
|
||||
בזמנם של שלונסקי וביאליק, טרם נפוץ המנהג הישראלי להמנע מלשון ציווי ולנבא את העתיד במקום. |
|
||||
|
||||
[אתה ודאי זוכר, אז לטובת הציבור] אמנם ויקיפדיה טוענת: "ביאליק", אבל הרשכ"ג פסק "שלונסקי". |
|
||||
|
||||
הרשכ''ג עוד זוכר את אותו ערב אביבי שבו זה נכתב. (רק מנסה להוציא אותו ממחבואו). |
|
||||
|
||||
לא יפה :), שכ"ג לא "פסק" אלא אמר "כמדומני", ואחר כך התנצל בנימוס בפני רוח המשורר המת על הטעות, בפתילון מתגובה 93025. ואגב, מפלגת ביאליק נהנתה מניצחון ללא עוררין בנוגע להוגה של "גזזיני.." עוד בילדותי, הרבה לפני שמישהו חלם על הקמת ויקי. |
|
||||
|
||||
אין מביאין ראיה מבת קול. |
|
||||
|
||||
א. השורש המשותף של שיכר-שכרות-שכר לדעתי אינו מקרי. במזה''ת היה מקובל לשלם או לתת לעובדים הקצאות של משקאות אלכוהוליים כחלק משכרם. בפרט החיילים והעובדים המצרים קבלו הקצאות של בירה כחלק משכרם. ב. הבירה המצרית לא היתה הרבה יותר מלחם שעורים שהושרה והותסס במים (הכשות לא היתה ידועה אז), כך שקרוב לודאי שאנו לא היינו מזהים אותה כבירה. |
|
||||
|
||||
א. מעניין. אבל זו ֹשין וזו שֹין. |
|
||||
|
||||
זה הבדל מינורי ביחס לשנויים אחרים המוכרים בחקר השפות העתיקות,מם ונון מתחלפות, למד וריש, כל אותיות התנועה ועוד. |
|
||||
|
||||
א. את יודעת אם ֹשין ו שֹין הן שתי אותיות שהיו לאחת או אות אחת שהתפצלה לשתיים? אני חושב ששמעתי פעם שבמקור ש הפוכה (שהתגלגלה לֹשין) סימלה את מה שהפך אח"כ לסמך. ב. אפשר גם לומר שהשיכר בתנ"ך אינו בהכרח בירה. שיכר בתנ"ך היא מילה נרדפת ליין (תְּנוּ-שֵׁכָר לְאוֹבֵד; וְיַיִן, לְמָרֵי נָפֶשׁ. (משלי ל"א ו')), אולי במובן של משקאות אלכוהוליים שאינם עשויים מענבים. |
|
||||
|
||||
סימני הכתב הפרוטו סינאי השתמשו בצורה של שניים, כמו שיני ארנב בסירטי אנימציה, לסמן שין. הסימן לסמך היה עיגול בתוך דג, שממנו שרד רק העיגול, דג בערבית - סמק, בתנ''ך שמך. שוב מלים דומות בשין וסמך. |
|
||||
|
||||
שעורה היתה בארץ לפני שהיתה שם גפן. |
|
||||
|
||||
אני לא מבינה. אם ימנעו ממנו לצאת מהארץ, איך הוא יוכל להחזיר את הרכוש הגנוב? |
|
||||
|
||||
האפיפיור הוא יורשו של שמעון עם הכיפה, בישוף רומא הראשון. בימי חורבן הבית אותו שמעון כבר היה בין הצלובים אבל יורשו היה עדיין איזה לינוס שלא היה ממש מקובל על הקיסר. יורשיו של הקיסר הם קיסרי רומא. בהמשך קיסרי ביזנטון וקיסרי האימפריה הרומית הקדושה. הצאר הרוסי הוא יורשו של קיסר ביזנטון ופוטין הוא יורשו של הצאר הרוסי. אז בפעם הבאה שפוטין מבקר בארץ, נא לא לשכוח לבקש צו. |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |