 |
|
 |
||
|
||||
 |
עניתי על זה בתגובה הראשונה: מי שדורש מהאפיפיור סליחה איננו בתור אדם אישי או בשל מעשי אבותיו, אלא בשל מעשי ה*מוסד* שהוא עומד בראשו. זה לא שונה מהותית מההתנצלות של אהוד ברק בשם מפלגת העבודה (לשעבר המערך לשעבר מפא"י), או מההתנצלות של בעלי חברה גדולה או שניים. אתה יכול כמובן לטעון שגם זה לא רלוונטי, אבל בהחלט אפשר לחשוב שהאפיפיור נדרש לאחריות מוסדית וזה לא מחייב מישהו לאחריות אישית. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
ההשוואה בין ההתנצלות הזאת של האפיפיור להתנצלות ההיא של ברק מוצדקת מאוד - בשני המקרים עומדת מאחוריה ההנחה שקבוצות של בני אדם, כולל כאלה שחיו ופעלו בזמנים שונים, יכולות לשאת באשמה קולקטיבית. זה בדיוק הדבר שאני מתנגד לו - גם אם פלוני ואלמוני בחרו לפעול במסגרת משותפת, זה עדיין לא אומר שהם מתחילים לשתף ביניהם אשמה על מעשיהם הרעים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שוב: בשני המקרים מדובר באחריות *מוסדית*, לא באחריות *אישית*. אם לא ברור לך ההבדל, גש לבנק הקרוב ותשאל אותם מה ההבדל בין אדם פרטי לחברה בע"מ. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האחריות המוסדית של חברה מסחרית היא דבר אחר: המשמעות שלה היא שאותם פרטים שהתארגנו במסגרת החברה המסחרית מתחייבים כלפי שותפיהם לעסקים (ספקים, לקוחות וכו') למידה מסוימת של ערבות הדדית. זה לא אומר שאם אחד מאותם פרטים עשה מעשה רע, חבריו נושאים באשמה, אפילו אם החברה מפצה את הניזוק. זה קצת כמו המקרה של ביטוח, שבו גורם אחד מפצה אותך על מעשיו הרעים של גורם אחר לא מפני שהוא אשם בשום צורה, אלא מכוח הסכמות שהסכמתם ביניכם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושש שמשהו פה לא מובהר. 1. ראשית, אם חברה בע"מ פושטת את הרגל, לא ודאי שיעקלו לכל אותם פרטים את הרכוש. גם מידת האחריות, וגם ההתחייבויות בין פרט וחברה - שונות. 2. הדוגמה באה להבהיר שיש הבדל בין אחריות מוסדית לאחריות פרטית. וכפי שחזרתי וציינתי, כמדומני שלפחות חלק נכבד מן הדורשים התנצלות מהאפיפיור מעוניינים כהוא-זה בהתנצלותו של יוזף רטצינגר, אבל מאוד מעוניינים בהתנצלותו של *ראש הכנסיה הקתולית*. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. נכון, והכול מעוגן בהסכמות מראש: למשל, כשאתה מספק סחורה לחברה בע"מ, אתה מסכים לאפשרות שאם וכאשר תקרוס, בעליה ועובדיה וכל שאר האנשים שתרמו לקריסתה לא יפצו אותך, אע"פ שאולי יהיו להם האמצעים הכלכליים לעשות כן. 2. זה בדיוק הדבר שלא מוצא חן בעיני, הרעיון שהוא יכול להתנצל כראש הכנסייה הקתולית, כלומר בשם אנשים אחרים מלבדו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם לדעתך חברת הביטוח חייבת לך כסף, אתה תובע את הפקיד שטיפל בך? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא מדויק גם ברמה העובדתית. בנדיקטוס דנן חי ופעל באותו זמן שהתרחשה השואה, וגם בכנסיה הוא מנהיג היום מדיניות של גיבוי, כגון החזרת בישוף מכחיש שואה, החלטה שקודמו יוכרז כקדוש על אף עצימת העיניים, וחוסר התנערות כמוהו כתמיכה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם סבתי ניצולת השואה חייתה בזמן שהשואה התרחשה, האם זה אומר שהיא נושאת באשמה? אבל אתה צודק שעל מעשיו הרעים שלו עצמו, האפיפיור הנוכחי צריך להתנצל - אלא שקודם לכן עליו לחזור בו מהמעשים עצמם (לסלק את הבישוף מכחיש השואה, לבטל את ההחלטה להכריז על האפיפיור בזמן השואה כקדוש), שאם לא כן מה הטעם בהתנצלות? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם גם סבתך שירתה בלופטוופנהלפר? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא, אבל ממילא לא על זה דורשים שיתנצל. מהאשמה הזאת לכאורה פוטרים אותו, מקבלים את טענתו שלא היו לו ברירות וכך הלאה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מי לא דורש שיתנצל? האמת היא שהבעיה אינה שאלת ההתנצלות אלא קבלת האחריות למעשיך. במקום לומר, בצעירותי חטאתי, לא היה בי הכוח והאומץ להתנגד לרשע, הוא מסתתר מאחורי תירוצים "הכריחו אותי". הרי הכנסיה בנויה על האלהה של מעשי ה"קדושים", אנשים שהקריבו את חייהם למען הצדק, החסד (והכנסיה). אותה גישה של התנערות מאחריות באה לידי ביטוי בדיון במעשי הכנסייה בזמן השואה, במקום לומר נהגנו בפחדנות, והאפיפיור של אותה תקופה איננו מופת להתנהגות בזמן משבר, הם מסתתרים מאחורי תירוצים "לא היתה לנו השפעה" "שלחנו מברקים" ובאותו זמן פועלים להפיכת פיוס ל"קדוש" למרות שהוא היה ההיפך מכך, הוא היה פחדן. האפיפיור ממשיך במסורת הקתולית של פחדנות וצדקנות, חוסר יכולת להודות בטעויות שנובעת מהאמונה שהממסד הקתולי הוא נציגות אלוהים עלי אדמות ולכן לא יכול לשגות. בכל מקרה האפיפיור עם כל החשיבות של מעמדו הוא נציג של דת בירידה (בקושי נותרו קתולים באירופה ובקרוב גם לא ישארו במדינות הקתוליות יותר מידי אנשים "אירופאיים") ומייצג את כל מה ששלילי בשמרנות ובריאקציה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה ממש לא נכון שבקושי נשארו קתולים באירופה. בבריטניה רק השנה עבר מספר ההולכים לכנסיה קתולית ביום ראשון את מספר ההולכים לכנסיה אנגליקנית ביום ראשון. כיום יש יותר ממליארד קתולים לעומת פחות מ-600 מליון פרוטסטנטים. 92% מתושבי דרום אירופה הם קתולים, 55% מתושבי מערב אירופה ו-74% מתושבי מרכז אירופה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגבי בריטניה-העלייה במספר הקתולים מקורה במהגרים לא ב"אירופאים" ובכל מקרה מדובר במספר קטן של אנשים שהולכים לכנסייה, אנגליקנים וקתולים כמיליון בכל קבוצה מתוך אוכלוסיה של 60 מיליון. מספרם הכולל של הקתולים באנגליה וולס הוא כ-4 מיליון סכ"ה. מקור:http://www.timesonline.co.uk/tol/news/article1386939... לגבי מספר הקתולים בעולם ובמיוחד באירופה, אני מפקפק באמיתות המספרים הנוקבים במספר מיליארד, לפי אותם מספרים 82% מאוכלוסיית צרפת הם קתולים, מי שמאמין למספר זה שיקום. מספר ההולכים לכנסייה הוא כ-10% ואחוז המצהירים על עצמם כקתולים הוא כ-50% מקור:http://www.telegraph.co.uk/news/worldnews/1539093/Fr... לסיכום מקור כוחה של הכנסייה הקתולית כיום הם המאמינים ההיספנים והברזילאיים. והגידול העיקרי במספר הקתולים הוא באפריקה, הכוח הקתולי העולה. החוזק היחסי של הכנסייה במזרח אירופה הוא אחיזת עיניים כי האוכלוסיה שם קטנה ומזדקנת. אנו נמצאים בימי הדמדומיים של הדומיננטיות האירופאית בכנסיה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למרות שהבריטים לא ממש אוהבים להודות בזה, בריטניה זה באירופה. הדת הנוצרית, להבדיל מהיהודית, לא מחייבת את המאמין לבצע טקסים יום יומיים, ובפרט לא ללכת לכנסיה. להסיק על מספר הקתולים לפי מספר המשתתפים בתפילות זה כמו להסיק על מספר היהודים לפי מספר דוברי האידיש. יש הבדל בין: "אנו נמצאים בימי הדמדומיים של הדומיננטיות האירופאית בכנסיה" לבין "אנו נמצאים בימי הדמדומיים של הדומיננטיות קתולית באירופה". הראשון אולי נכון, השני בוודאי לא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסיפא של תגובתי מראה כי עולה כוחם באירופה של האתיאיסטים וחסרי השייכות הדתית, אלו אנשים שלא רק שלא הולכים לכנסיה (ודרך אגב וידוי והשתתפות במיסה היא חובה קתולית) הם אינם מגדירים את עצמם כנוצרים לא נוהגים כנוצרים לא מאמינים במשיחיותו של ישו ולא מטבילים את ילדיהם. רובם צעירים יחסית ובמהרה הם יהפכו לרוב, זאת בעיקר על רקע התאבנות המחשבתית והריאקציוניזם הקיצוני של הכנסיה הקתולית בניצוחו של בנדיקטוס. ההשואה למספר דוברי האידיש היא כמובן ילדותית, השוואה רצינית תהיה ליהודים שלא רק אינם הולכים לבית הכנסת אלא אינם מלים את בניהם, לא צמים ביום כיפור, מתחתנים עם גויים/גויות, לא נותנים לילדיהם חינוך יהודי כלשהוא, ולא מזדהים כיהודים. לעניות דעתי אנשים כאלו אינם חלק מהדת/עם היהודי. הכוח העולה הנוסף הם כמובן המוסלמים האחוז שלהם באוכלוסיה אינו גדול, אבל הוא גדול יותר מהנתונים הרשמיים, וכיון שהילודה שלהם גבוהה, מספרם יגדל בקצב מהיר. לסיכום: הטענה: "אנו נמצאים בימי הדמדומיים של הדומיננטיות קתולית באירופה" הוא מדויק תוך 20 שנה הקתוליות תהיה רק אחת מבין מספר דתות דומיננטיות באירופה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה אופטימי. בתוך 40 שנה - כל אירופה מוסלמית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני הבנתי שהכוונה בהתנצלות אינה שיתנצל בפני עם ישראל, אלא שיתנצל לפני אלוהיו. כלומר ישא תפילה לפני אלוהיו ויכה על חטא רדיפת היהודים בארופה הנוצרית בתקופת השואה. יפה מאוד שאתה דוגל באידאולוגיה של אינדיבידואליזם קיצוני, ואולי אובייקטיביזם (לא קראתי את כל הדיון ולכן יתכן שאני טועה), אבל האפיפיור בעצם מהות תפקידו כמנהיג דתי הוא קולקטיביסט, וראוי לצפות ממנו לפעול באופן התואם את תפיסת עולמו ולא תפיסת עולמך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא הבנתי את זה כך, אני הבנתי את זה כאילו אלה שרואים עצמם נציגיו של עם ישראל מצפים ממנו להתנצל לפני עם ישראל. ''ראוי לצפות ממנו לפעול באופן התואם את תפיסת עולמו ולא תפיסת עולמך'' - אני לא מסכים, זה רק מעודד אותו להמשיך ולהחזיק בתפיסת עולמו שאני שולל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
להתנצלויות הללו אין שום ערך חוץ מהאופי הצבוע שלהן. אם יש לנו טענות לאפיפיור אז הן צריכות להיות בגלל מדיניותו ומעשיו. ההיסטוריה מלאה במעשי זוועה ואין טעם שכל אחד יתנצל על מעשי אבותיו הקדומים, במיוחד שאין שום כוונה לבצע מעשים מתקנים. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |