בתשובה לשוקי שמאל, 19/05/09 16:15
 |
|
 |
||
|
||||
 |
א. מעניין. אבל זו ֹשין וזו שֹין. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
זה הבדל מינורי ביחס לשנויים אחרים המוכרים בחקר השפות העתיקות,מם ונון מתחלפות, למד וריש, כל אותיות התנועה ועוד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. את יודעת אם ֹשין ו שֹין הן שתי אותיות שהיו לאחת או אות אחת שהתפצלה לשתיים? אני חושב ששמעתי פעם שבמקור ש הפוכה (שהתגלגלה לֹשין) סימלה את מה שהפך אח"כ לסמך. ב. אפשר גם לומר שהשיכר בתנ"ך אינו בהכרח בירה. שיכר בתנ"ך היא מילה נרדפת ליין (תְּנוּ-שֵׁכָר לְאוֹבֵד; וְיַיִן, לְמָרֵי נָפֶשׁ. (משלי ל"א ו')), אולי במובן של משקאות אלכוהוליים שאינם עשויים מענבים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סימני הכתב הפרוטו סינאי השתמשו בצורה של שניים, כמו שיני ארנב בסירטי אנימציה, לסמן שין. הסימן לסמך היה עיגול בתוך דג, שממנו שרד רק העיגול, דג בערבית - סמק, בתנ''ך שמך. שוב מלים דומות בשין וסמך. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |