משרד החינוך מפעיל תוכנית חרום מזורזת להכשרת מורים לאנגלית | 3002 | ||||||||
|
משרד החינוך מפעיל תוכנית חרום מזורזת להכשרת מורים לאנגלית | 3002 | ||||||||
|
פרסומים אחרונים במדור "חדשות"
|
הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
||||
|
||||
סיפור אמיתי: אשתי לימדה אנגלית במשך עשר שנים בבית ספר תיכון. העבודה היתה קשה ונמשכה גם אחר הצהריים בבית עם בדיקת עבודות והכנות אינסופיות. על השכר לא כדאי לדבר. בשנת חופשה שנטלה היא השלימה כמה קורסים בסיסיים ב"סיון", והתחילה לחפש עבודה. עם שפת אם אנגלית וידע בתוכנות משרד היא נחטפה מהר מאוד בשכר התחלתי כפול משהיה לה. אין פלא שמורים במקצועות עם ביקוש מחוץ למערכת החינוך עוזבים את תחום החינוך, ואין אחרים שיבואו במקומם. הסיפור על הכשרה מזורזת הוא סנונית ראשונה בדרך לסנוניות רבות גם במקצועות אחרים. |
|
||||
|
||||
בתיאוריה, לפי חסידי השוק החופשי, המחסור היה אמור להוביל לעליה בתנאים וע"י כך להגדלת הביקוש, לא? |
|
||||
|
||||
בחינוך "כולם מבינים", ו"כל אחד" יכול להיות מורה. ובכלל מי מגיע להיות מורה? רק הזבל שלא יכול למצוא לו עבודה אחרת. חוץ מזה - אלה בכלל יותר בחופשות מאשר בעבודה, אז שיגידו תודה על כל גרוש שהם מקבלים. |
|
||||
|
||||
לגבי מי מגיע להיות מורה הוא רק זבל: מאחורי ההערה המתנשאת משהו מסתתרת ההנחה שבני אדם בוחרים מקצוע ועבודה לפי יכולותיהם מצד אחד וכוחות השוק ורמת השכר מצד שני בלבד. ההנחה הזאת מופרכת, כמובן. בני אדם פועלים ממניעים מורכבים בהרבה, כולל נטיות אישיות, התענינויות, צרכים נפשיים, אינטיליגנציה רגשית ועוד לא מעט שיקולים אחרים. למרות שלא כל אחד יכול להיות מוצלח כמו דורון הגלילי, נניח, ניתן לשער שנוכל למצוא מורים שהם מוצלחים יותר בכל פרמטר שנבדוק, כולל היכולת להתבטא בלי סיסמאות וסטראוטיפים עבשים. |
|
||||
|
||||
אני חושב שהערתו של דורון היתה אירונית ונאמרה בצער מסוים על שכך היא ההתיחסות. |
|
||||
|
||||
ובמה אתה עוסק, אך לא הייתי רוצה להיות המורה של הילדים שלך. אני משתייכת לאותם האנשים שאתה כל כך מבזה באמירות שלך, אך אתה לא מכיר אותי כלל וזה לא מונע ממך להכליל. לידיעתך, אני מסיימת עתה מסלול של הסבת אקדמאים להוראת אנגלית, אני יכולה להעיד על עצמי שאני רהוטה בארבע שפות, בקיאה בידע עולם, ולמרות שמן הסתם הייתי יכולה למצוא עבודה בתחום אחר ולהרוויח ה מ ו ן כסף, אני, בכל זאת, בוחרת בהוראה, משום שבחיים יש עוד סיפוקים מעבר לאלה שכסף יכול לרכוש לנו, כמו לקדם ילד, לראות אותו מצליח. קוראים לזה שליחות. כמה אתה פסימי- חבל. אם נאבד את התקוה לשפר את מערכת החינוך - מה ישאר? הגישה של אנשים כמוך מחלחלת גם לילדיהם, משפיעה על התנהגותם וממררת את חיי המורים- בין אם הם טובים ומשקיענים ובין אם לא. |
|
||||
|
||||
וכמה יש במקצוע הזה שהם כמוך? |
|
||||
|
||||
אבל אני מאמין לכל מה שכתבת על עצמך: אשת אשכולות, מי יתן וירבו כמוך. שולטת בשפות, בקיאה בידע עולם, אשה בעלת אידיאלים. ביחס לכל המעלות הללו החסרון של חוסר היכולת לזהות סרקאזם הוא באמת שולי. |
|
||||
|
||||
קצת יותר "מדעי"1 המחסור יוביל לעליה בתנאים, זה רק יקח זמן. התגובה אינה מתרחשת מיידית. ומי שאיתרע מזלו להיות תלמיד דווקא בתקופה זאת? מה לעשות, Shit happens __ 1 בהנחה שכלכלה זה מדע, ובהנחה (המפוקפקת עוד יותר) שאני אגן על עקרונות השו"ח. |
|
||||
|
||||
בלבלת אותי לחלוטין. |
|
||||
|
||||
בכיוון ההפוך (מחסור -> עליה בביקוש -> עליה בתנאים), ורק אם מדובר בשוק חופשי בפועל, מכיוון שהורים לרוב לא בוחרים לאיפה לשלוח את הילדים שלהם, או כמה לשלם עבור הלימודים, ומכיוון שאין באמת "תחרות", מצב המורים לא יתוקן ע"י כוחות הכלכלה, אלא רק ע"י החלטות מגבוה |
|
||||
|
||||
אם החינוך היה מופרט זה היה קורה, כנראה. אבל תקציב החינוך הוא ממשלתי ונתון, ובינתיים אי אפשר להעלותו כי המשמעות היא התייעלות במנגנון, וכאן תיכנס ההסתדרות לפעולה וכן ארגוני המורים. איפה יעקב כשצריכים אותו להסביר את שיטת השוברים? |
|
||||
|
||||
לא. התאוריה מניחה הנחות שלא מתקיימות, כמו תחרות משוכללת, חופש של המעביד לשאת ולתת עם העובד (להבדיל ממשא ומתן של הממשלה מול אירגוני המורים) וכו'. |
|
||||
|
||||
העלמה נועה לא שאלה לגבי התיאוריה, אלא לגבי חסידי התיאוריה, שהם כמובן יסבירו שאם הדבר היה מתנהל בשוק החופשי, המחסור לא היה קורה בכלל, השכר היה גבוהה יותר, התנאים טובים יותר והעולם היה מושלם. (שזה בערך מה שחסידי הסוציאליזם מסבירים, אם השוק היה מתנהל כדרכם...). |
|
||||
|
||||
השוק אכן מתנהל כך: אם עסק פרטי צריך עובדים מיומנים כדי להמשיך את קיומו, אז הוא ייתן להם משכורות שיבטיחו השארותם, ובלבד שזה משתלם לו כלכלית (ע"ע מכללות פרטיות, קורסי הכנה לפסיכומטרי ועוד כהנה וכהנה מוסדות השכלה פרטיים). |
|
||||
|
||||
הצד השני של המטבע: חלקם יפוטר בזמן גאות. |
|
||||
|
||||
הבעיה הנוכחית כרגע היא עניין לטווח קצר, לא לטווח ארוך. אני מניח שאם החינוך היה פועל כשוק חופשי לחלוטין, בטווח־הארוך היו נחסכים מאיתנו דיווחים על מחסור במורים. גם אם השוק היה פועל כשוק מונחה מלמעלה (בהנחה ששכר המורים היה יותר גבוה ורף קבלת התואר בהוראה היה עולה. דבר שכל מפלגה ומתמודד לרשות ממשלה מבטיח כרגע) בטווח־הארוך הבעיה הזו הייתה נחסכת מאיתנו. |
|
||||
|
||||
איך מיישבים בין חוק חינוך ושוק חינוך חופשי? |
|
||||
|
||||
זה מתנהל כך בתיאוריה. בתיאוריה בעל העסק שוכר עובדים על פי כל מיני קריטריונים של טובת העסק, השכר שתמורתו מוכנים העובדים לעבוד ומספר העובדים הפנויים. אם אין עובדים פנויים, יציע בעל העסק שכר כזה שעובדים יחליפו מקום עבודה- כך אמור לפעול שוק עבודה חופשי.במציאות לא כך מתנהלים העניינים ואין שוק עבודה חופשי ולא בגלל אגודים וממשלה. במהלך 22 שנות ההפרטה האחרונות, נעשה מהלך "מוצלח" של קיבוע שוק העבודה של העובדים בעלי השכר הנמוך: רצפות הייצור, שוק המזון, וכד'. אם לסכם את העניין באופן קולע: במקום שבעל העסק יעשה שיקולים של התועלת לעסק ועל פי זה יקבע איזה שכר הוא מוכן לשלם - זה מה שיביא למחיר העובד בשוק העבודה, הוא יודע כבר מהו המחיר בשוק ועל פיו הוא שוכר את העובד, גם אם השכר הנמוך מדי יוצר לו בעיות של ייצוב צוות ומוטיבציה נמוכה. כלומר, התהליך הוא בדיוק הפוך לשוק חופשי והפלא ופלא: הוא נוצר על ידי חסידי השוק החופשי. |
|
||||
|
||||
למה מעסיקים משלמים שכור נמוך מדי שגורם להם לבעיות בעסק? זה לא מנוגד להנחה הבסיסית שהשחקנים מחפשים את טובתם־הם? |
|
||||
|
||||
זה בדיוק מה שגם אני שואל. או שזו מקובעות, קמצנות בסיסית וניצול שכר מינימום שבהרבה מיקרים הפך שכר מקסימום. אני חושב שיש כללי משחק סמויים שרוב המעסיקים אפילו אינם מודעים להם, לשמור על שוק קשיח באיזורים הנמוכים של השכר כדי שאפשר יהיה להרגיש חופשיים באיזורים הגבוהים של השכר. האיזור של השכר הנמוך נשמר באופן ברור במצב קשיח. אין לי ספק שחלק מהמעסיקים פוגעים בעצמם במדיניות הזאת. |
|
||||
|
||||
השאלה היא גם מי מממן את בתי הספר שבתורם משלמים משכורות למורים. האם המימון יבוא מתקציב החינוך (כלומר: ממסים)? הורי התלמידים? תאגידים? |
|
||||
|
||||
כבר הראתי באייל שהוצאות הממשלה הן בסביבות האלף שקל לשעת כיתה, כלומר יש כבר היום די ויותר כסף, רק צריך לפזר אותו ע''פ קריטריונים שאנחנו מגדירים כהצלחה. כמובן שלהשתית את הרוב על ההורים ייצור פערים שדעת הקהל לא תסבול. |
|
||||
|
||||
א. נראה שענייני התדמית והדימויים משתנים עוד יותר לאט מן השכר והם משמעותיים לא פחות מחוקי השו''ח הכלכליים. ב. נראה לי שהמחסור סיבתו יותר בתחלופה הגדולה מאשר ממחסור משמעותי בהיצע. ג. כרגיל מנסים להפיל את מחדלי המערכת על כתפיהם ואי יכולותיהם של העובדים הפשוטים (המורים). יש ותמיד היו מורים קצת יותר וקצת פחות טובים. אם המערכת גרועה זה לא בהכרח בגללם. |
|
||||
|
||||
הכלל אומר שאם דבר מה מצוי במחסור, מחירו יעלה. מה שמיוחד במקרה של המורים לאנגלית הוא שהמחיר פשוט לא יכול לעלות. גודל השכר של המורים לא נקבע על פי הביקוש אלא על פי קריטריונים אחרים (יפים וחשובים אבל לא קשורים לביקוש) מכיוון שכך, כאשר נוצר מחסור בסוג מסויים של מורים, אין בידי מנהלי בתי הספר שום אפשרות למשוך את סוג המורים החסר על ידי העלאת השכר (אני לא יודע את זה כעובדה אבל סביר מאוד להניח שבכל פרמטר שנמצא בידי המנהל, מורים לאנגלית מקבלים תנאים יותר טובים ממורים אחרים היום). כמו כן יש לזכור שעצם המחסור במורים לאנגלית נוצר בגלל שרבים מהם הלכו לעבוד בהייטק. זה כשלעצמו מהווה הדגמה של הרעיון, חברות ההיטק זקוקות לאנשים שכותבים אנגלית ברמה טובה ויכולות להעלות את המחיר עד לרמה שבה הם אכן משיגות את האנשים בעוד שמערכת החינוך לא יכולה. |
|
||||
|
||||
המחסור במורים וההכשרה המזורזת הם תוצאה של מדיניות מכוונת פחות או יותר. המטרה היא להמשיך ולהפעיל את מערכת החינוך ברמת שכר והצלחה ירודים, כך שכוחות השוק ייצרו מערכת מופרטת אלטרנטיבית. ככל שהמצב הנוכחי יימשך, ילך ויגבר הצורך של הורים למצוא מסגרות איכותיות יותר לילדיהם, והכיוון הוא בפירוש לשוק החינוך החצי פרטי שתופס תאוצה של ממש בשנים האחרונות. כיוון זה משתלב יפה במטרות המדיניות הכלכלית של הממשלה, שמבקשת לפטור עצמה מעול רבות מהמשימות שבאופן מסורתי היא עדיין ממלאת. |
|
||||
|
||||
הלוואי וזה היה נכון (שזו מדיניות מכוונת). האמת בפועל היא שההשקעה של הממשלה בחינוך דווקא עולה אבל זה לא מונע את רקבון המערכת. אני מניח שבעניין המורים לאנגלית יצטרכו למצוא פתרון שיאפשר לתת להם שכר גבוה יותר (כפי שעושים, אם אינני טועה במקצועות מדעיים) או, לחילופין, להוריד את הסטנדרטים כדי לאפשר לאנשים שלא מספיק מוצלחים בשביל חברות ההיטק לעבוד בתור מורים לאנגלית. |
|
||||
|
||||
זאת בעיה. אם יש מחסור במורה לתנ''ך - המורה לספרות או היסטוריה יכולה ללמד תנ''ך. למעשה - גם המורה לביולוגיה, או מתמטיקה, יכולה ללמד תנ''ך. אבל המורה לתנ''ך לא בהכרח יכולה ללמד אנגלית. ובעוד שאפשר שהילדים ילמדו שנה אחת עם מורה ממש גרועה לתנ''ך, שתגרום להם לתעב את המקצוע - לימודים עם מורה גרועה לאנגלית יכולים להזיק יותר מזה. |
|
||||
|
||||
טוב, גם מחסור במורים למתמטיקה או לביולוגיה לא יכול להיפטר בקלות כזאת. |
|
||||
|
||||
אתה אולי לא תסכים איתי מסיבות אידיאולוגיות, אבל נזק בתיעוב התנ''ך, עם כל הכבוד, הוא נזק הרבה יותר קטן מנזק של אי ידיעת אנגלית. נזק של אי ידיעת אנגלית (או ליתר דיוק ידיעת אנגלית ברמה לא מספקת) יכביד על התלמיד הלאה וישפיע על לימודיו באוניברסיטה ועל הפוטנציאל הכלכלי שלו כאדם בוגר ובעל משפחה. |
|
||||
|
||||
אבל לך קשה יהיה לחלוק על כך, עדיין, שמורה הגורם לתלמידיו לתעב את תחום הוראתו גורם להם נזק, בלי שום קשר להשוואות. שהרי מורה טובה לתנ''ך לא מחייבת את המורה לאנגלית להיות גרועה. |
|
||||
|
||||
כן, אין חולק על כך. אבל הגבתי בדבריי לאיציק, ודבריו של איציק לא נאמרו בחלל ריק אלא הוא הגיב בתגובתו להשוואה (המוצדקת) שעשתה נועה בתגובה 488800 - אם נוצר מחסור במורים לתנ"ך, המורה לאנגלית יכולה להחליף את המורה לתנ"ך, אבל אם נוצר מחסור במורים לאנגלית המורה לתנ"ך לא תמיד תוכל להחליף את המורה לאנגלית, וכיון שאנגלית היא מקצוע הנחוץ לחיים - לתלמידים ייגרם נזק יותר חמור. מכאן שאתה (ואיציק) צודק ברמה העקרונית של גרימת נזק, אבל בפועל יש מקום להשוואות האלה ויש לקחת את הסיטואציות האלה בחשבון. |
|
||||
|
||||
ומה נותנות לך ההשוואות האלה באופן מעשי? |
|
||||
|
||||
מבלי לדבר עלי אישית, לאלה האוחזים בהגה ההשוואות האלה צריכות לתת קנה מידה לשם תכנון החינוך בעוד חמש ועשר שנים. |
|
||||
|
||||
כלומר? |
|
||||
|
||||
המורה לאנגלית יכולה להחליף את המורה לתנ"ך אם היא מורה כל כך טובה שיכולה ללמד כמעט הכל חוץ ממדעים ומתמטיקה. גם מורה טוב/ה לתנ"ך יכול להחליף באופן זמני מורה לאנגלית. הוא/היא יכול/ה לנהל שיחה באנגלית, הוא יכול להשתמש באמצעים שונים, הוא יכול לעבוד על מאמרים .. |
|
||||
|
||||
אם שנה הבאה המורה לתנ"ך יהיה מוצלח ויגרום לתלמידים *כן* לחבב את המקצוע1, הרי שלא נגרם נזק. כנ"ל היסטוריה. כנ"ל ספרות. כנ"ל אזרחות וגאוגרפיה. אם היה לך מורה גרוע לאנגלית בכיתה ו' - תפגר באנגלית בכיתה ז' אחרי הכיתה שלך, ותגרור פערים עמוק לתוך התיכון. 1 המחנכת שלי בתיכון היתה מורה לתנ"ך. כשהיא לימדה תנ"ך מוגבר, היו 40 תלמידים בכיתת תנ"ך מוגבר. בתיכון שמאפשר לתלמידיו לבחור מקצוע עיוני מוגבר אחד (חוץ מאנגלית ו/או מתמטיקה). |
|
||||
|
||||
ונשיר כולנו: תשרי נתן הדקל פרי שחום נחמד חשון ירד יורה... כסלו ... וכו'. |
|
||||
|
||||
חן חן. |
|
||||
|
||||
בוקר ויודע ה' את אשר לו ולילה בעמוד אש להאיר להם יום השישי ויכולו השמים והארץ וכל צבאם :-) |
|
||||
|
||||
בעצם כשאני חושבת על זה, אולי זה לא מדויק. תאר לעצמך שדווקא בתנ"ך, נניח, יהיו בכל מקום מורים מצוינים כל כך שהם יגרמו לכל תלמידיהם להתאהב כליל בתחום ולרצות ללמוד אותו. ומה יעשו אחר כך עם כל כך הרבה סטודנטים לתנ"ך ובלי שום סטודנט לרפואה, משפטים או פיזיקה? אה? |
|
||||
|
||||
אינני בעד הכצות הגדולה של לימודי תנ"ך שלומדים בישראל. אבל, לדעתי כל מורה טוב ששעוריו מעניינים מקדם את התלמידים באופן כללי ולא רק במיקצוע שלו. מצב האנגלית פחות קריטי משנדמה; ראשית, כולם חשופים לאנגלית דרך הטלויזיה והאינטרנט. שנית, הקביעה שמורה טוב לאנגלית הוא זה שסיים תואר ראשון ויש לו תעודת הוראה - היא שיטחית בלשון המעטה. אם מביאים אדם ששפת האם שלו אנגלית והוא בעל כריזמה לפעול מול קבוצה, הוא יוכל ללמד אנגלית בהדרכה ותמיכה מתאימה של צוות המורים לאנגלית. יש כל כך הרבה מורים לא טובים ומשעממים בעלי תעודת הוראה ותואר שני, שהייתי פותח קצת את הראש לגבי בחירת המורים המתאימים. אני מכיר מורים שלא סיימו את התואר הראשון ותעודת ההוראה לא בגלל שזה מעבר לרמתם אלא בגלל שהמטלות השונות שיעממו אותם עד מוות, והם מורים מעולים. |
|
||||
|
||||
מסכימה בהחלט. בתגובתי הקודמת פשוט שכחתי את אייקון האירוניה. |
|
||||
|
||||
רפואה ומשפטים לא לומדים ביסודי וגם לא בתיכון1. אפשר לאהוב תנ"ך גם בלי ללכת אח"כ וללמוד מקצוע שכל מה שאתה יכול לעשות איתו הוא להיות מורה לתנ"ך. 1 יש תיכונים עם מגמת משפטים. כמה כאלה יש? |
|
||||
|
||||
תגובה 488860 שורה שנייה. |
|
||||
|
||||
זה ממש לא מובן מאליו. גם המורה לתנ"ך וגם המורה לאנגלית היו פעם תלמידים, ועמדו בבחינות הבגרות - הן באנגלית והן בתנ"ך. מכאן שהן המורה לתנ"ך והן המורה לאנגלית הם בעלי הידע הנדרש מתלמידיהם - כל אחד במקצוע אותו מלמד רעהו. האם ידע זה מספיק כדי ללמד את המקצוע? אני לא בטוח1. אבל אם הוא מספיק, אז הוא מספיק הן למורה לתנ"ך2 והן למורה לאנגלית. למען האמת אני סבור שהשליטה של מי שאינו מורה לאנגלית באנגלית, גבוהה מהשליטה של מי שאינו מורה לתנ"ך בתנ"ך. __ 1 למען האמת אני די בטוח שלא. 2 המייצג. אני לא מדבר על חריגות אנקדוטליות לכאן ולכאן. |
|
||||
|
||||
בצ'כיה1 למדו רוסית כשפה שניה עד 1989. ב-1989, לאחר המהפכה, עברו לאנגלית. אך מנין להם מורים לאנגלית? האמת, הגיע גל לא קטן של אמריקאים שבאו לגור בצ'כיה, אך הם לא היו בכמות מספיקה לכל בתי הספר בצ'כיה, וגם לא כולם בהכרח היו מורים טובים, גם אם דיברו אמריקאית כשפת אם. אי לכך ובהתאם לזאת, לקחו את המורים לרוסית, שמקצועם הפך באחת מנחוץ-ביותר למיותר-כמעט-בעליל, והעבירו להם קורסים מזורזים באנגלית. המורים הללו, בעלי כוונות טובות ככל שהיו (והיו, כי אם לא יעברו ללמד אנגלית, הם יאבדו את משלח ידם2) היו לעיתים שיעור אחד מתקדמים יותר מתלמידיהם. פגשתי אנשים שלמדו ככה, ואנשים שהיו כבר בני נוער כשהתחילו ללמוד אנגלית במקום רוסית ע"י מורים לרוסית. האנגלית שלהם לא היתה משהו. 1 ואם כבר כתבתי זאת פעם - התנצלות לקוראים שזוכרים זאת. כי אני לא. 2 עכשיו, כשאני חושבת על זה, הם היו יכולים לעבור ללמד ספרות או היסטוריה או מקצועות אחרים. אבל מן הסתם כבר היו מספיק מורים למקצועות האלה. אחד היתרונות של כלכלה מתוכננת מלמעלה הוא שאם למעלה לא יושבים מטומטמים, יש לך בדיוק את מספר האנשים הנחוץ בכל מקצוע ומקצוע. ללא עודף וללא מחסור3. 3 ההשכלה הגבוהה שלהם עד היום מתנהלת ככה. בבית הספר הגבוה לאמנויות יפות, או איך שלא קוראים לו - המקבילה הפראגית לאקדמיה לאמנות - לומדים, גם היום (אוקי. ב-2004. לא נראה לי שהשתנה בהרבה מאז) משהו כמו 12 סטודנטים. בכל הפקולטות. ארכיטקטורה ועיצוב קרמי ועיצוב תעשייתי ועיצוב גרפי וצילום? 12. בשיעור יושבים גג 3 תלמידים. ויש להם את כל האמצעים שהיו יכולים לשמש מחלקה של 40 סטודנטים. אבל לומדים 3. כי כמה מעצבים תעשייתיים חדשים התעשיה כבר צריכה?4 4 לי אישית זה נראה בזבוז, כי אם יש משאבים ל-40 סטודנטים, למה לא לנצל אותם. שיחפשו אחר כך איך להתפרנס עם זה. שיהיו צלמי חתונות עם הכשרה של אקדמיה. |
|
||||
|
||||
תגובה 476921 |
|
||||
|
||||
יפה. אבל עכשיו סיפרתי את זה בצורה מקיפה יותר. שלא תגידו שאני חוזרת על אותם סיפורים באותן מילים *ממש*. |
|
||||
|
||||
לגבי השליטה - לא מספיק בשביל ללמד. לי אישית1 נראה שהמורה לאנגלית תוכל לקרוא את החומר בתנ"ך, לרענן את זכרונה, ולהעבירו. אבל המורה לתנ"ך לא תוכל לעשות זאת לגבי אנגלית, גם אם כל מה שהיא צריכה זה ללמד פרזנט פרוגרסיב ופרזנט סימפל. 1 אולי בגלל שאני חושבת שאני יכולה ללמד תנ"ך - אבל לא ללמד אנגלית, אפילו שאני יודעת להבין ולדבר ולקרוא אנגלית ושיבינו אותי אנשים שאינם דוברי אנגלית מבית (דוברי אנגלית מבית מתקשים משום מה). |
|
||||
|
||||
אבל מה אם חלק מהמורות לאנגלית הן אמריקאיות במקור ולא למדו תנ"ך כלל? |
|
||||
|
||||
אז הן היו אמורות ללמוד בבית ספר יהודי וללמוד *בו* תנ"ך, לפחות ברמה שמספיקה לכשלון בחידון התנ"ך. ואם הן לא למדו בבית ספר יהודי, אז הן היו אמורות לקרוא מעט תנ"ך כחלק מהתהליך שגרם להן לפתע פתאום להזדהות עם העם העברי היושב בציון ולעלות לארץ. |
|
||||
|
||||
לא כל היהודים האמריקאים לומדים בבתי ספר יהודיים. |
|
||||
|
||||
ראה השורה השניה. |
|
||||
|
||||
אז אל תשתכנע. |
|
||||
|
||||
ארגוני המורים בישראל לא הצליחו ליצור תנאים טובים לעובדיהם המאורגנים. ההסתדרות חתמה על "אופק חדש" המוריד את שכר השעה של מורה ממוצע בעשרים אחוז, והעלייה בשכר שמשרד החינוך מדבר עליה נובעת מעלייה של חמישים אחוז בכמות שעות העבודה של מורה בבית ספרו. ארגון המורים סיכם עם האוצר על שורה של צעדים כמו הקטנת כמות התלמידים בכיתות והחזרת שעות שקוצצו, אבל בתקציב החדש אין הקצבה לעניין זה וההסכם שסיים את שביתת המורים התיכונים כאילו לא היה ולא נברא. השאלה המעניינת היא כיצד שני ארגוני עובדים ענקיים, עם עשרות עד מאות אלפי עובדים, לא מצליחים להגיע להסכמים שיכבדו את מקצוע ההוראה בישראל. היכן נקודות החולשה שלהם? מדוע ארגוני הסגל האקדמי הצליחו ומורי התיכונים, שהם רבים יותר ומשפיעים על חיי תלמידים רבים יותר, נכשלו במאבק? חומר למחשבה. |
|
||||
|
||||
הרוב המכריע של המורים הוא מורות. לרוב המכריע של המורות יש בעלים שמפרנסים יחד איתן את המשפחה. במצב הזה צריך להניח שיש למורות יכולת לעמוד בשביתה ממושכת עד להישג משמעותי, כפי שעשו המרצים באוניברסיטאות. ובכל זאת, המורים באופן מסורתי מפגינים חולשה במאבקים מקצועיים. אולי העובדה שהמורות מעמידות תמיד בראש הארגונים שלהן גברים מעידה על משהו? אולי מדובר בחולשת התאמה למאבקי כוח ברוטליים מהסוג שאוברקוביץ' או פרץ ידעו תמיד להנהיג? |
|
||||
|
||||
המורים תמיד התלוננו על כמות שעות העבודה שלהם שלא נספרות משום שהן עבודה בבית (הכנת שיעורים, בדיקת מבחנים וכו'). אופק חדש מבקש לכלול את השעות הללו בסך שעות העבודה המתוגמלות של המורים. כלומר, אין עליה אמיתית בכמות השעות שמורה מקדיש לעבודה, אלא רק בכמות השעות המוקדשות לעבודה שגם נספרות לצרכי שכר. לטעון עכשיו פתאום שבעצם אופק חדש מגדיל את מספר שעות העבודה של המורה מערער את הבסיס של טענות המורים בעבר. |
|
||||
|
||||
מבנה המשרה ב"אופק חדש" מחלק את השעות שנוספו למורים לשלוש קבוצות: שעות פרונטליות בכיתה, שעות פרטניות לשיעורי עזר יחידניים, ושעות שהייה. גם בחלק של שעות השהייה שאין להן הגדרה מחייבת, ספק אם המורים יתפנו להכנת שיעורים או בדיקת עבודות בשל היעדר תנאים פיזיים מתאימים, כמו חלל עבודה סביר, מחשב ומדפסת, חיבור לרשת, ואפילו שקט סביבתי. כך שבסופו של חשבון המורים יעבדו בבית בדיוק כפי שעבדו קודם, ובנוסף יצטרכו לעבוד שעות רבות נוספות בבית הספר. |
|
||||
|
||||
השעות הנוספות יכולות להיות סבירות אלא אם יהפכו לפיקציה. כשאני מסתכל מהצד על כל הנושא, אנהי רואה את הרוטינה הרגילה: חתמו על הסכם, נאמו על שינוי ואופק חדש ובאים אנשי האוצר ואינם מתביישים לדחות את ההקצבה לצמצום הכיתות כאילו לא היה הסכם. הם אינם אשמים; אשמים השרים שמאפשרים את התרגילים הללו- כמו למשל השערוריה החדשה עם הנמלים: למרות ההסכמים, מציע שוב האוצר שינויים דרך חוק ההסדרים ובלי הדברות כלשהי. כמובן שהחלו כבר עיצומים וגם שרגא ברוש מאשים את האוצר בחוסר תום לב ובנוסף לכך גם חוסר אחריות. |
|
||||
|
||||
יש לכם טעות. זה לא אוֹפֶק חדש, זה אוֹ, פַק חדש |
|
||||
|
||||
תמיד אפשר לסמוך עליך :) |
|
||||
|
||||
הם אשמים בריבוע. לא יודעת למה, אבל לא זכור לי שבשנים עברו תפקיד האוצר התמצה בלשבת על האוצר ולהלחם עד חורמה בהוצאת כל גרוש וגרוש. |
|
||||
|
||||
זן נו אינגליש זה טיצ'ר זיי וונט מאני אנד מור מאני ווי זיי קאנט וורק לייק מי לונג האוורז אוורי דיי? מי איי גו וורק מובינג אין פלאשינג סיקס מאנס לונג נאוו איי ספיק לייק א קינג |
|
||||
|
||||
קריאת הכותרת עוררה בי את השאלה, איך הכשרה כל כך קצרה יכולה להספיק. יש כל מיני הסבות מקצועיות, ובד"כ הן נמשכות יותר משלושה שבועות, כשמדובר על רכישת מקצוע חדש לחלוטין. אח"כ עברתי לקישור וראיתי מה מדאיג את מנהלי ההסבות: המוסבים לא באמת יודעים אנגלית, כי הם קיבלו את התואר שלהם בדרכי רמיה. מכאן הבנתי שגם תהליך המיון היה לקוי, כי ידיעת שפה זה דבר שאין בעיה לבדוק במהלך יום-ראיונות אם הוא מתוכנן כראוי. לסיכום, נראה לי שהבעיה עם המהלך היא ביצוע חפוז ורשלני. רעיון ההסבה יכול להיות מועיל, אם יבצעו אותו כמו שצריך. |
|
||||
|
||||
אפילו אם המורים המזורזים הם דוברי אנגלית מצוינים, בכל זאת הסבה למקצוע ההוראה שנמשכת שבועיים אומרת משהו על הערך האמיתי שמשרד החינוך מייחס למקצוע העיקרי של עובדיו. אם המשרד היה מכפיל את שכר ההמורים לאנגלית במטרה להחזיר את כל המורים המנוסים שעזבו, הייתי מעריך שיש ערך אמיתי למקצוע בעיני המעסיק העיקרי של המורים. במקום שהוא חשוב בעיני המעסיק, שם ישכור עובדים מתאימים בשכר מתאים לתנאי השוק. אבל צעד כזה לא יעלה על הדעת במסגרת ערך המורים במערכת התמורות הממשלתית. המורים חייבים להישאר חלשים וסמרטוטיים ולכן יכניס משרד החינוך עובדים תאילנדים להוראה לפני שייתן תגמול הולם ולו לקבוצה נדרשת כלשהי של עובדי הוראה. |
|
||||
|
||||
תפסת את העניין. הסיסמא ''בוא להיות מורה לאנגלית בשבועיים'' מראה את יחס המערכת. לאחר שמאתיים מורים כאלה היו נכנסים למערכת, מובן מאליו שיכלו לטעון באוצר שאי אפשר להעלות שכר למורים שבסה''כ למדו שבועיים. |
|
||||
|
||||
שמעתי גם שהמשרד רוצה לבטל את שעורי האנגלית לילדים דוברי אנגלית שממומנים על ידי ההורים, ולצרף אותם לכיתות הרגילות. |
|
||||
|
||||
גם אני חשבתי שהבעיה היא באורך ההכשרה, אבל כתב ''הארץ'' ציטט אחרת. |
|
||||
|
||||
יצא לי כבר לעבוד עם תאילנדים (למעשה תאילנדיות) שדיברו אנגלית יותר טוב ממני. כך שלהצעה שלך יש סיכוי. |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |