שרת החינוך לבנת שוקלת לתמוך בהצעת ח''כ תמיר למימון שכר הלימוד באוניברסיטאות | 2495 | ||||||||
|
שרת החינוך לבנת שוקלת לתמוך בהצעת ח''כ תמיר למימון שכר הלימוד באוניברסיטאות | 2495 | ||||||||
|
פרסומים אחרונים במדור "חדשות"
|
הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
||||
|
||||
בהכירנו את הראש הישראלי, הרי יש כאן תמריץ כלכלי ממשי לסטודנט למצוא עבודה בחו''ל ולרדת מן הארץ מיד עם סיום לימודיו. (לא שחסרות סיבות גם ככה). |
|
||||
|
||||
מי שילמד משהו מועיל, כזה שהחברה מכירה בתועלת שבו ובעקבות כך מוכנה לשלם למי שהוסמך אליו ביד רחבה - יחזיר את הכסף. לעומת זאת, מי שלמד מדעי הדשא - ובעקבות כך לא הגיע לסף ההשתכרות - יוצא נשכר. |
|
||||
|
||||
או מופסד, משום שמקלים עליו את התהליך שבו הוא יכול לבזבז עוד שנים מחייו כדי ללמוד משהו שהוא לא יכול לעשות אתו כלום בסוף. |
|
||||
|
||||
האם מטרת הלימודים היא שיהיה אפשר "לעשות איתם משהו בסוף", בפרט כשבהקשר שעליו את מדברת, "משהו"="בוחטה של כסף"? |
|
||||
|
||||
לימודים שמעלים את "ערך השוק" של הלומד הם השקעה. לימודים שאינם מעלים את "ערך השוק" של הלומד הם מוצר צריכה. האם על המדינה, באמצעות שימוש בכספי משלם המסים, לעודד השקעה או צריכה? לדעתי הפתרון ציך להיות שונה: על המדינה להכיר ב *כל* לימודים אקדמיים בתור השקעה (ולא רק תואר שני בתחומים מצומצמים, כפי שזה היום), כך שניתן יהיה לקזז את התשלום עליה ממס ההכנסה בשנות הההשתכרות, כהשקעה, זה יעודד את מוסד ההלואות ללימודים מצד גופים פיננסיים. בצורה כזו א. אין מקום לקומבינות ב. אין שימוש ישיר בכספי משלם המסים ג. יש עידוד של לימוד תחומים בעלי ערך עתידי |
|
||||
|
||||
השאלה היא איזה אחוז מהסטודנטים אכן יפעלו כך. מעניין אם יש נתונים לגבי אחוז העולים שקיבלו סל קליטה וירדו מהארץ - גם שם יש תמריץ כזה, אולי אפילו גדול יותר (כי אצלם אקט ההיתלשות מהמקור כבר בוצע). |
|
||||
|
||||
אפשר יהיה להתחיל רק ממי שעשו שירות צבאי. |
|
||||
|
||||
למה ? |
|
||||
|
||||
כדי לדאוג שההשקעה תשאר בארץ. מישהו שעשה שירות צבאי, סביר פחות שהוא יעזוב. גם לא יזיק לתגמל את החיילים בקצת יותר מ-350 ש"ח לחודש ומענק שחרור מצחיק, אבל זה סתם בונוס, העיקר הוא הדאגה להשקעה. |
|
||||
|
||||
נדמה לי שאין שום קשר לשרות צבאי ועזיבת הארץ. האם אתה מכיר מחקר המראה שהסבירות שצעירים ששרתו בצבא יעזבו את הארץ, קטנה מאלו שלא שרתו? |
|
||||
|
||||
אם הייתי בעמדת כוח, הייתי נזהר יותר עם ההנחות שלי. במצבי הנוכחי אני מרשה לעצמי להשען על הקומון-סנס שלי, כי אם הוא ישבר, הנפילה לא תהיה גדולה מדי. |
|
||||
|
||||
משיחות שלי עם חברה' צעירים שעזבו את הארץ (אולי ישובו), שמעתי כל מיני הנמקות וצידוקים. מיוצאי יחידות קרביות שמעתי: "אני את שלי למדינה נתתי". |
|
||||
|
||||
כמובן שיש גם כאלו. |
|
||||
|
||||
ב-56 השנים האחרונות רוב האוכלוסיה שירתה בצבא. וזה עדיין לא הפריע להם לרדת מהארץ. אין קשר בין שירות לאי-ירידה. |
|
||||
|
||||
רוב האוכלוסיה ירדה מהארץ ? שוב לא מספרים לי כלום ? |
|
||||
|
||||
מסתירים ממך בכוונה. כי אתה לא מקובל. גם לא הזמנו אותך למסיבה של רינת שבוע שעבר. |
|
||||
|
||||
את מתכוונת הנפולת של הנמושות? החברי'ה האלה נפלו נאספו/יאספו אל אבותיהם. למרות שהזמינו אותי , לא באתי ואפילו קראתי את ההזמנה. |
|
||||
|
||||
תיכף יתנפלו עלייך תגובה 264418. |
|
||||
|
||||
אין צורך להתרגש מאובססיות של שוטים. הם סתם מגחיכים את עצמם בשיטה הזאת. |
|
||||
|
||||
תיקון טעות סופר: ר"ל "הם סתם מגחיכים את עצמם שיטה הזאת". |
|
||||
|
||||
אם תיקון טעות סופר, אזי: ר"ל "הם סתם מגחיכים עצמם שיטה הזאת". |
|
||||
|
||||
ה''את'' הוא עניין אחר לגמרי, והשמטתו מעולם לא תפסה בציבור (אולי בגלל החוגים הדתיים שנשארו נאמנים למקורות שצידדו, כידוע, ב''לכל זמן, ואת לכל חפץ''). |
|
||||
|
||||
ועדיין, לזכר העניין הזה הוקם הישוב ''חרב לאת''. |
|
||||
|
||||
על זה נאמר ''וכיתתו חרבותם לעיתים... רחוקות''. |
|
||||
|
||||
וכיתתו רגליהם לעתים רחוקות עוד יותר. |
|
||||
|
||||
וחיטטו באפם לעיתים. |
|
||||
|
||||
שנאמר, ''עת לכתת חרבות, ועת להחריב כתות''. |
|
||||
|
||||
I've created a monster!
|
|
||||
|
||||
לא נורא. בבניין ירושלים ננוחם. |
|
||||
|
||||
מדוע לכאורה? בשנה שעברה הייתי בארה"ב וראיתי את הסדרי הסטודנטים. שכר הלימוד שם איננו נמוך אך יש אפשרות לקבל הלוואות-כמו משכנתאות -להרבה שנים. יש בארה"ב הרבה יותר אפשרויות לקבל מילגות. מה נראה לי שהולך אצלנו? יגדילו את שכר הלימוד. יש הסכמה בין רבים באקדמיה שרצוי ללכת על פי השיטה האמריקאית ולא האירופאית. שכר הלימוד יוכפל לפחות וכל אחד יוכל לקבל הלוואה. אם ההלואה תהיה כ-100.000 ש"ח - יצטרכו לשלם כ-20 שנה בתשלומים של כ-500 ש"ח לחודש. לכאורה אין שום סיבה שאקדמאי ישלם רק 500 ש"ח לחודש; אך במדינת ישראל צריך לקחת בחשבון את עלויות הדיור שגם איתו מתמודד אותו אקדמאי צעיר. נדמה לי שכדי שהשיטה תהיה נסבלת, צריך יהיה לבנות מערכת מלגות מאד ענפה (לא רק של התאחדות עולי...). |
|
||||
|
||||
ארה"ב ממש לא דוגמה טובה כי זו המדינה שאליה מהגרים. צריך לחשוב למשל על הודו. בבנגלור יש מוסדות חינוך אקדמיים מעולים (ומסובסדים) ברמה שווה או עולה על ארה"ב אבל הם מייצאים 80% מבוגריהם לארה"ב. אני מניח שיתגברו על זה באמצעות ערבים (כך שלא רק הבוגרים יברחו אלא גם הערבים שלהם). יתכן שלא שואלים את השאלה הנכונה. האם מוסדות החינוך האקדמיים בארץ מייצרים מספיק בוגרים לצורכי המשק? אם הם מייצרים יותר מדי, הרי שכל העסק הוא מהלך פוליטי שייצור רק נזק למשק (קשיים בשוק התעסוקה, הגירה, אבטלה, אבטלה סמוייה). |
|
||||
|
||||
סוף סוף מישהו עושה את הצעד הנכון לאיפשור לימוד לאוכלוסיה הרחבה, כולל מהשכבות החלשות. הפיתרון הזה הרבה יותר הוגן כלפי כולם. מי שמקבל את ההטבה משלם עבורה לאחר שהתבסס וכך הוא לא נופל נטל על החברה. באופן הזה גם סטודנטים לא הופכים לטפילים באונ' (כמו במספר ארצות באירופה בהן לא משלמים שכ"ל) ובנוסף מגדילים את תקציב האוניברסיטאות. נפלא! רק מרגיז שכמובן עושים את זה אחרי שאני כבר לא צריך לשלם שכ"ל... |
|
||||
|
||||
ההצעה בטח תבוא במקביל לעליה בשכר הלימוד, יווצר מצב בו (כמו בארה"ב) אדם מתחיל את החיים כש"משכנתא" רובצת עליו, רק בלי הדירה שבד"כ מתלווה אליה. היות ויוקר המחיה בארץ הוא יחסית גבוה, גם אקדמיים רבים ימצאו את מתקשים לשלם. ברוב המקרים מקבלי ההלוואות לא יגיעו לשכר הממוצע בכל מקרה (השכר הממוצע הוא בערך כפול מהשכר החציוני) מה שיגרור את כל המערכת להפסדים על חשבון המדינה (מה שקורה כבר היום בלי ההלוואות). מה קיבלנו בסיכומו של דבר ? במקום שכר לימוד סביר כמו שיש היום (אפשר לממן תואר מלא מהפיקדון), תהיה תחושה שלא משלמים על הלימודים, מה שיגרום לגרירה של התואר (בדיוק כמו שאנשים מוציאים סכומים לא הגיוניים על פלאפונים כי זה בתשלומים), המערכת תיגרר להוצאות נוספות בגלל שינויי מסלול וגרירות, העלות האפקטיבית למדינה לא תקטן משמעותית, אבל יווצר אינטרס חזק לחלק מהאוכלוסיה לא לדווח על הכנסה מעבר לרף מסויים, בעוד שהעשירונים העליונים בהכנסה יקבלו עוד מס (שמימלא כבר גבוה מדי). |
|
||||
|
||||
הלוואי עלינו להגיע למערכת השכלה גבוהה כמו בארצות הברית. זאת מערכת ההשכלה הגבוהה הטובה בעולם, שמאפשרת מוביליות חברתית מדהימה, הרבה יותר מאשר ברוב המוחלט של מדינות אירופה, כולל אלו שנותנות שכר לימוד חינם. אבל לא צריך לעשות הרבה ספקולציות, שני המודלים רצים במספר ארצות וההשוואה מראה יתרון חד משמעי למודל האמריקאי (תשלום שכ"ל באמצעות הלוואות כמו שמוצע בכתבה). 17 מתוך 20 האוניברסיטות הטובות בעולם הן אמריקאיות (עוד שתיים הן בריטיות- אוקסבירג' ואחת יפנית). יש לכך הרבה מאוד סיבות, אבל הסיבה העיקרית היא המערכת שלהן - מעורבות המדינה בניהול ההשכלה הגבוהה בארצות הברית היא מינימאלית. סיבה נוספת היא שמקורות ההכנסה של האונ' האמריקאיות הרבה יותר מגוונים ועשירים מהאונ' בחלקים אחרים בעולם. אחד ממקורות ההכנסה האלו (דיי מכובד, דרך אגב) הוא שכ"ל. |
|
||||
|
||||
הסיבה מדוע לארה"ב יש אוניברסיטאות טובות (מעט יחסית, הרוב המוחלט שם ברמה של דרבי) קשורה במה הופך אוניברסיטה לטובה. מה שהופך אותה לכזאת זה בעיקר מחקר. איך מושכים חוקרים ? עם תקציבי עתק. כנס לדפי הבית של כל האוניברסיטאות המובילות ותראה איזה אחוז אדיר מהסגל הוא יבוא אישי מחו"ל. זו הסיבה למה הם ברמה גבוהה (אם כי אני לא יודע מאיפה הוצאת את הנתונים שלך, הם נראים לי מופרכים לחלוטין). הסטודנטים פשוט משלמים כלכלית את המחיר של יבוא מישהו שיודע לחשוב, זו לא המטרה בארץ, המטרה פה היא בין היתר לגרום לסטודנטים לחשוב. |
|
||||
|
||||
המגזין נייצ'ר (ואולי אחרים) מפרסם מדי-פעם מצעד של האוניברסיטאות המובילות בעולם, מדורגות עפ"י שילוב של כמה קריטריונים כמו איכות פרסומים, כמות ציטוטים ועוד. אין לי פה רשימה כזו, אבל בפעם האחרונה שבדקתי (וזה היה השנה) היא נראתה בדיוק כמו שתיאר צב מעבדה. הארוורד פותחת את הרשימה באופן עקבי כבר זמן רב. (1. איך נתון כזה יכול להיות "מופרך לחלוטין", ולמה הוא נראה לך כזה?) (2. במקומות אחרים בעולם המטרה של "לגרום לסטודנטים לחשוב" אינה מקובלת?) |
|
||||
|
||||
אתה זוכר במקרה איפה מדורגת קאל-טק? |
|
||||
|
||||
לא. |
|
||||
|
||||
טוב, קיבלתי מוטיבציה לבצע גיגול פשוט. הנה רשימה שנראית לי מוכרת, וגם מקיימת בדיוק את הסטטיסטיקה של צב: קאל-טק במקום הששי. |
|
||||
|
||||
למה PNAS לא נמצא בין הנייצ'ר לסיינס בכל הדירוגים האלו? מהעיתונות הכללית עושה רושם שהם די חשובים1. 1 ומסתבר שגם ממש נחמדים: http://www.pnas.org/misc/about.shtml#free |
|
||||
|
||||
(השאלה מופנית אלי? למה?) (כן, PNAS עיתון חשוב מאוד, ויש עוד חשובים. אפילו PLoS החדש כבר צבר יוקרה, ושם הם אפילו עוד יותר נחמדים. אני לא חושב שהוספת עיתון נוסף לרשימה היתה יוצרת הבדל מהותי בתוצאות). |
|
||||
|
||||
Proceedings of the National Academy of Sciences
http://www.pnas.org/ Public Library of Science http://www.plos.org/ |
|
||||
|
||||
6 נכון ל2004 |
|
||||
|
||||
אונ. תל אביב מופיעה לפני מכון וייצמן. מעניין. |
|
||||
|
||||
טעיתי. שני המוסדות באותו דרוג (101-152). |
|
||||
|
||||
למעשה כן יש הבדל בדירוג. הלכתי צעד אחד קדימה וחישבתי את הציון שמתקבל משקלול הנתונים שלהם. מסתבר שהטכניון ות"א neck to neck במקומות ה 104 ו 105 בהתאמה (עם 23.7 ו 23.5 ציון משוקלל), ומכון וייצמן במקום ה121 עם 21.9 הסיבה לכך היא המתודולוגיה של המחקר http://ed.sjtu.edu.cn/rank/2005/ARWU2005Methodology.... המוטה מעט לטובת מוסדות המתמחים במדעים החברה והרוח (או יותר נכון לרעת מוסדות טכנולוגיים בלבד). בעוד לגבי מוסדות כאלו מתעלמים ממס' המאמרים ב Nature and Science, הרי שמוסדות טכנולוגים לא מקבלים את אותה הנחה לגבי מס' המאמרים ב Social Science Citation Index, and Arts & Humanities Citation Index, ואכן הציון של מכון וייצמן (כמו גם של הטכניון, כצפוי) נמוך יחסית בתחום זה. לא ברור גם הדירוג לגבי גודל האוניברסיטה - ת"א (הגדולה פי כמה מוייצמן) מקבלת דירוג גבוה יותר. אני הייתי מצפה שהדירוג בפרמטר זה יעלה ביחס הפוך לגודל. למותר לציין שהדירוג של העברית עדיין לא כולל את זכייתו של אומן בנובל. _____ גילוי נאות: הכותב למד לתואר הראשון בטכניון ולתואר השני בת"א |
|
||||
|
||||
אני מנחש שכל הדירוגים שאתם מסתמכים עליהם, מדרגים את האוניברסיטאות ע"פ רמת המחקר שלהם (מספר פרסומים, ציטוטים, פרסים וכו'). זה בסדר גמור, רק שזה קשור במידה לא רבה לנושא הדיון: שיטת מימון לימודי הסטודנטים. מבחינת הסטודנטים רמת המחקר היא גורם משפיע עקיף. מבחינתם ומבחינת העניין כאן מה שחשוב הוא יוקר המחיה והלימוד, רמת ההוראה, מספר המקומות לסטודנטים, רמת הברירה בכניסה, רמת המבחנים וכן הלאה. למשל בטכניון של בנגלור תנאי הכניסה קשים יותר מאשר ב-Ivy league. אם מתעניינים רק ברמת המחקר, כל ה"מאמצים" של לבנת הם ברכה לבטלה. שכן רמת המחקר מושפעת רק בעקיפין ממספר הסטודנטים ושיטות מימון שכה"ל (והקשר לדעתי דוקא הפוך ולא ישר). במילים פשוטות, תקטין את מספר הסטודנטים, תרכז את הסיוע בסטודנטים מצטיינים מעטים ותזרים כסף לתקציבי מחקר. ושוב, השאלה היא לדעתי מה מנסים להשיג: 1. להעלות את רמת המחקר? 2. להגדיל את מספר הבוגרים כדי לספק את דרישת המשק או להוריד את משכורות האקדמאים? 3. להגדיל את הניידות החברתית? 4. לבצע תרגיל מנהלתי-פוליטי מקובל שיהיה מספיק מסובך כדי להסוות קיצוץ נוסף במימון האוניברסיטאות? |
|
||||
|
||||
ולמי ששואל "מה הקשר", אין. |
|
||||
|
||||
הבעיה היא עם מה שהכותבת מוציאה מחוץ לפוקוס, קריא איראן, שהיא מדינה מפותחת מבחינה מדעית, ואני לא ממליץ לאף אחד לגזור גזירה שווה בין פרשת הנשק הלא-קונבנציונלי של עיראק עם זה של איראן. א. אני מתיחס לתגובות במקום אחר שהעלו את האפשרות שאיראן יותר רחוקה מנשק גרעיני מאשר מה שנטען ע"י ישראל/ארה"ב. ב. בדרך כלשהו ההשוואה מחזקת את דברי הכותבת בלינק (חולשת המחקר המדעי בעיראק). |
|
||||
|
||||
1. מי העורך הראשי של נייצ'ר ? איפה יושבת המערכת ? מאיפה באים רוב חברי הסגל ? האם תשובות הקודמות רומזות לאפשרות לפגם באובייקטיביות ? 2. גם בארה"ב אין להם התנגדות עקרונית לסטודנטים חושבים, זו פשוט לא המטרה העיקרית במקרים רבים. דוגמה נגדית מעולה היא הודו, שאולי לא מפיקה כיום מחקר פורץ דרך, אבל יש לה מוסדות רבים שקבלה אליהם נחשבת קשה מקבלה לMIT (בהודו לא מאמינים גדולים באומנויות, ככה זה כשצריך למצא עבודה אמיתית :-) שמוציאים מהנדסים מהשורה הראשונה (הודו מייצרת כמליון מהנדסים בשנה, כמובן לא כולם ברמה הזו). |
|
||||
|
||||
הם יושבים באנגליה1, אם זה עוזר לך להחליט לגבי אוביקטיביות. 1 להלן, "השטן הבינוני". |
|
||||
|
||||
כך לדוגמה אני לא יודע איפה הם יושבים (ממה שראיתי הם מגדירים עצמם כבינלאומיים), ואכן יש להם משרד ראשי אחד בלונדון, אבל יש להם חמישה בארה"ב (יותר מחצי). |
|
||||
|
||||
במבט מעמיק (מעבר לשורה הראשונה) מסתבר שאתה צודק לגבי מקום מושבם. |
|
||||
|
||||
חררמפ וקבל התנצלות על הנימה הזועפת של התגובה השנייה. יישר כוח על היכולת שלך להודות בטעות. |
|
||||
|
||||
אם היית טורח לקורא קצת נייצר וסיינס, לא היית מטיל ספק שלנייצר יש אורינטציה אירופאית ברורה (להבדיל מסיינס שאם אינני טועה שייך לאירגון אמריקאי). אבל נניח לזאת. בקישור שלך, שים לב שהעורך ה*ראשי* יושב בסניף לונדון, כמו כן, תתי העורכים וכולי. בכל ארה"ב הם רושמים בערך 30 אנשים, לעומת בערך 70-100 בלונדון (הפסקתי לספור ב50). |
|
||||
|
||||
3. כמה הודים באים לארה"ב ללמוד לתארים גבוהים (שלא בנושאים לוקאלים, כמו תרבות, שפה או היסטוריה של ארה"ב)? 4. כמה ארה"בים באים להודו בשביל ללמוד לתארים גבוהים (שלא בנושאים לוקאלים, כמו תרבות, שפה או היסטוריה של הודו)? |
|
||||
|
||||
מה הקשר ? כאמור הודים באים לארה"ב בגלל ששם הכסף. עדיף להיות מהנדס בינוני בארה"ב ממהנדס מבריק בהודו (לפחות מהאספקט הכלכלי). |
|
||||
|
||||
אם כי מעניין לראות שיש הבדלים די גדולים בין השנה שעברה לשנה זאת - ובעיקר הרבה יותר אוניברסיטאות אירופיות במאייה הפותחת. |
|
||||
|
||||
הנתונים המופרכים שלי מגיעים ישירות מהמוסף המיוחד של האקנומיסט בשמונה בספטמבר שעסק בהשכלה גבוהה בעולם. ובגלל שכבר התחלנו עם נתונים מפורכים אז הנה עוד קצת מאותו מקור: בארה"ב יש בערך 100 אונ' טובות ועוד בערך 3500 מכללות ואונ' מקומיות. היתרון הגדול של המערכת הזאת הוא שמי שלמד שנתיים או יותר באונ' מקומית או מכללה יכול לעבור לאונ' הטובות, והן טובות. אתה צודק, אחד הגורמים לכך שהאונ' האמריקאיות הן כל כך טובות הוא סגל המחקר האקדמי שלהן. רק שאני רואה את הפן החיובי שבזה, בו המרוויחים מכך הם התלמידים שנהנים מלימוד אצל חוקר מהשורה הראשונה בעולם. |
|
||||
|
||||
האם לדעתך "חוקר מהשורה הראשונה בעולם"="מרצה פיצוץ"? |
|
||||
|
||||
אני לא יודע אם איכות ההוראה קשורה לאיכות המחקר, אבל אם היא לא קשורה, אז לפחות שיהיה חוקר טוב. |
|
||||
|
||||
אבל אם יש העדפה לחוקרים טובים, הרי שגם אם אין שום קשר בין איכות ההוראה והמחקר, התוצאה תהיה פחות מרצים טובים (כי יעדיפו חוקר טוב ומרצה גרוע על פני חוקר גרוע ומרצה טוב) - פגיעה בתלמידים. |
|
||||
|
||||
נדמה לי שיש שגיאה לוגית בטיעון למעלה. אם אין קשר בין איכות ההוראה לאיכות המחקר אז בחירת מרצים לפי איכות המחקר שלהם לא אמורה להשפיע על איכות ההוראה שלהם, הם לא יהפכו פתאום למרצים גרועים. |
|
||||
|
||||
אבל אם היו בוחרים מרצים לפי איכות ההוראה היו מקבלים ממוצע גבוה יותר בפרמטר הזה. |
|
||||
|
||||
בוא נניח שחצי מהמרצים באוכלוסיה גרועים וחצי מהם טובים, ושאין לכך קשר לאיכות המחקר. אם תבחר את החוקרים הכי טובים, חצי מהם יהיו מרצים גרועים. לעומת זאת, אם תבחר את המרצים הכי טובים, כל המרצים שלך יהיו טובים. ההבדל ברור. |
|
||||
|
||||
אם בוחרים לפי איכות מחקר מקבלים שכל המרצים הם חוקרים טובים וחצי מהם גם מרצים טובים. במקרה השני מקבלים שכולם מרצים טובים אבל לך תשיג כסף בשביל המחקר שלהם... אם אני מבין נכון אז מה שאתה מדבר עליו זה מקום שחוקר מעט ומלמד הרבה, נדמה לי שזה בערך ההבדל בין מכללה לאונ'. אני מעדיף אונ', אבל כל אחד והעדפותיו הוא. בהחלט לגטימי לאפשר את שתי האופציות וזה מה שיש בארה''ב. |
|
||||
|
||||
גם אני מעדיף אונ'. הדיון הוא לא על העדפות אישיות, אלא על הטענה שלך שהתלמידים מרוויחים מזה שהם לומדים עם חוקר מהשורה הראשונה. ייתכן מאוד שחלק מהתלמידים רואים בזה הפסד. |
|
||||
|
||||
אתה מוכן לקחת את הסיכון, שהסטודנטים באוניברסיטאות יהפכו לאנשים חושבים? |
|
||||
|
||||
היות ואני סטודנט בעצמי, אז כן (אני אפילו עשיתי כמה צעדים כדי לגרום לאנשים לחשוב, למרות הסכנה לפופולאריות שלי). |
|
||||
|
||||
זה לא כל כך חכם מצידך להפליל את עצמך בפומבי. |
|
||||
|
||||
הפופולריות שלך נפגעה קשות; תשכח מהכנסת. |
|
||||
|
||||
קהלת מספר את האמת, כולנו באוניברסיטת רמאללה ממש לא סובלים אותו. |
|
||||
|
||||
לדעתי כל ההתיחסות לארה"ב מוטעית. ארה"ב היא מטרופולין עולמי ומעצמת-על כלכלית וטכנולוגית. כל דבר מעבר לזה השפעתו בטלה ב-60. (במדינות אחרות המדינה מעורבת בניהול מערכת ההשכלה הגבוהה בעיקר בתחום המימון והיא עושה זאת בעיקר משום שאין מישהו אחר שיעשה זאת במקומה). מארה"ב אפשר אולי ללמוד שמערכת חינוך תיכונית בינונית ובעייתית היא ערובה לחינוך גבוה מעולה. לדעתי ההצעה שעליה מדובר בידיעה שלמעלה "מסריחה" בריח של מוקש פוליטי או הטעייה פוליטית. מדוע אי אפשר פשוט להעמיד לרשות הסטודנטים מערכת של הלוואות לשכ"ל בתנאים מועדפים נקודה. למה צריך לסבך את המערכת עם סיפורי השתכרות מעל הממוצע שממש דורשים תגובת נגד של רמאויות ותיחמונים, משכורות פיקטיביות ניירת, מאעכרים ופקחים? האם מחזירי המשכנתא מחזירים אותה רק בתנאי שערך הדירה שלהם עולה? מדוע ל"ממן" הלוואות נוחות לסטודנטים שאינם זקוקים להן? יש כאן אולי כוונה ליישם מדיניות פרוגרסיבית. אבל הרי אותו דבר יושג גם ללא התסבוכת של שכר מעל לממוצע (למשל אם מימון הלוואות יושג מהעלאת שכה"ל). יש פה ריח כבד מאוד של חוקי פרקינסון. ההלוואה תבוא יחד עם העלאת שכה"ל ואיש לא ירוויח מכל ה"סיבוב" דבר, מלבד הבירוקרטים שיעבדו במערכת שתנהל את מערך ההלוואות. |
|
||||
|
||||
אתה שוכח שכל הפקחים ומערכת ההלוואות וכיו''ב יספקו עבודה להרבה מאוד אנשים. זו מלחמה מצוינת באבטלה. |
|
||||
|
||||
ויהיה גם מקום עבודה לבוגרים שאין להם דורש. אפשר לקרוא לזה ''צמיחה בחוג סגור''. |
|
||||
|
||||
ואבן מאסו הבונים תהפוך לראש פינה, ומפינה ופינה נבנה את המדינה. |
|
||||
|
||||
"אפשר לממן תואר מלא מהפיקדון"? איפה?! הפיקדון (אנחנו מדברים על ההוא שאתה מקבל כשאתה משתחרר מהצבא, לא?) מספיק לתשלום שנת לימודים אחת באוניברסיטה, ועם קצת מזל אולי גם לקצת במבה. |
|
||||
|
||||
אולי את מדברת על הפיקדון שאת קיבלת. הפיקדון של קרביים משוחררים גדול יותר בגלל השירות בקרבי ובגלל שהם משרתים 36 חודשים: הוא מספיק להם לשנה וחצי, ולשתי במבות. |
|
||||
|
||||
טוב, בדקתי* והפיקדון באמת שונה מבנים לבנות. בכל אופן, אפילו לקרבי ששירת שלוש שנים הפיקדון לא מספיק למימון תואר מלא, ומה שחשוב לא פחות - רוב החיילים (שלא לדבר על *רוב הסטודנטים*) לא היו לוחמים. *למען האמת, ביקשתי שמישהו שיבדוק לי. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
גם אני הייתי קרבי. ל מה בדיוק אתה מוחה? |
|
||||
|
||||
על הרמיזה כאילו ההשכלה בקרב הלוחמים (מיל.) נמוכה מאשר בכלל האוכלוסיה. ("רוב החיילים (שלא לדבר על *רוב הסטודנטים*) לא היו לוחמים") |
|
||||
|
||||
שום דבר כזה לא נרמז בציטוט שהבאת. |
|
||||
|
||||
נאמר שם שאחוז הלוחמים בקרב הסטודנטים קטן מאחוז הלוחמים בקרב החיילים. אם כל הסטודנטים היו חיילים, היה נובע מכך שאחוז הסטודנטים בקרב הלוחמים קטן מאחוז הסטודנטים בקרב כלל החיילים. אבל מאחר שלא כל הסטודנטים היו חיילים, המסקנה של idan אכן מוטעית. |
|
||||
|
||||
מה שכן נובע מההערה של העלמה עפרונית הוא, שהחלק של הסטודנטים בקרב הלוחמים קטן מהיחס בין מספר הסטודנטים למספר החיילים (באוכלוסיה בכלל). סתם, שתדעו. :-) |
|
||||
|
||||
איך אתה מסיק את זה? |
|
||||
|
||||
נגדיר שלוש קבוצות: H - חיילים. L - לוחמים. S - סטודנטים. ידוע שכל הלוחמים הם חיילים. ע"פ העלמה עפרונית, החלק של הלוחמים בקרב הסטודנטים קטן מחלקם בקרב החיילים. ניתן לכתוב זאת כך: P(L|S) < P(L|H) כאשר P(A|B) הוא החלק של איברי קבוצה A, בקרב איברי קבוצה B. ביטוי זה שווה לביטוי:P(A∩B)/P(B) כאשר, באופן כללי, P(X) הוא החלק של איברי קבוצה X בכלל האוכלוסיה.לכן, מדברי העלמה נובע: P(L∩S)/P(S) < P(L∩H)/P(H) אבל, מאחר שכל הלוחמים הם חיילים, מתקיים:L∩H = L ולכן:P(L∩S)/P(S) < P(L)/P(H) ע"י הכפלת אגפי המשוואה בביטוי מתאים נקבל:P(L∩S)/P(L) < P(S)/P(H) כלומר:P(S|L) < P(S)/P(H) או במילים אחרות, החלק של הסטודנטים בקרב הלוחמים קטן מהיחס בין מספר הסטודנטים למספר החיילים.אני מקווה שזה היה ברור. נ.ב. אם מישהו רואה מלבנים ברחבי ההודעה, שידמיין שהם סימני חיתוך. |
|
||||
|
||||
החישובים שלך אולי בסדר, אבל הנחת הבסיס מוטעית. העפרונית לא טענה ש''החלק של הלוחמים בקרב הסטודנטים קטן מחלקם בקרב החיילים''. אשר על כן, גם המסקנה מופרכת. |
|
||||
|
||||
היא אמרה ש"רוב החיילים (שלא לדבר על *רוב הסטודנטים*) לא היו לוחמים". מאחר ש"שלא לדבר" זה ביטוי נרדף ל"קל וחומר", נובע (או או לפחות נרמז) מכך שקבוצת הלוחמים בקרב הסטונדטים היא ה"חומר", כלומר שהחלק של הלוחמים בקרב הסטודנטים קטן יותר. אגב, העלמה הוסיפה גם נתון נוסף: P(L|H) < 1/2 ומכאן, קל וחומר שמתקיים:P(L|S) < 1/2
|
|
||||
|
||||
מהטענה ש"רוב החיילים (שלא לדבר על *רוב הסטודנטים*) לא היו לוחמים" אפשר להסיק שיש יותר סטודנדטים לא היו לוחמים מחיילים שלא היו לוחמים. דהיינו, חלקם של *הלוחמים בקרב הסטודנטים* קטן מחלקם של החיילים בקרב הסטודנטים. אי אפשר להסיק מכאן את הטענה ההפוכה שהיצגת, ש"החלק של *הסטודנטים בקרב הלוחמים* קטן מהיחס בין מספר הסטודנטים למספר החיילים (באוכלוסיה בכלל)". |
|
||||
|
||||
המסקנה הישירה מדבריה של העלמה עפרונית הייתה שחלקם של הלוחמים בקרב הסטודנטים קטן מחלקם של הלוחמים בקרב החיילים 1. בתגובה 343686, עם קצת אלגברה, הגעתי מהטענה הזאת, למסקנה שהחלק של הסטודנטים בקרב הלוחמים קטן מהיחס בין מספר הסטודנטים למספר החיילים. אכן, חישובים בסגנון הזה יכולים לבצע את ה"היפוך" המפתיע הזה. הנה דוגמה: נתון שחלקם של הבלונדינים בקרב בעלי הזקן קטן מחלקם של הבלונדינים באוכלוסיה. צ"ל: חלקם של בעלי הזקן בקרב הבלונדינים קטן מחלקם של בעלי הזקן באוכלוסיה. אולי פתרון עצמי יעזור לך להשתכנע שאכן אפשר לקחת נתון על חלקם של הבלונדינים בקרב בעלי הזקן, ולהגיע באמצעותו למסקנה על חלקם של בעלי הזקן בקרב הבלונדינים. 1 שזה כמעט מה שאמרת. |
|
||||
|
||||
שוב: עזוב את האלגברה לרגע. המסקנה ה"ישירה" ("חלקם של הלוחמים בקרב הסטודנטים קטן מחלקם של הלוחמים בקרב החיילים") שלך מופרכת. |
|
||||
|
||||
קודם כל, לא טענתי שהטענה הזאת נכונה, אלא שהיא מה שנובע (או לפחות נרמז) מדבריה של העלמה עפרונית. שנית, הטענה הזאת לא מופרכת בכלל, והעלמה עפרונית גם נימקה אותה בתגובה 343622 (אם כי יש לי בעיה עם חלק מהנימוקים). בהינתן האחוז הגבוה-יחסית של אנשים שלא שירתו בצבא בקרב הסטודנטים, כדי שאחוז הלוחמים בקרב הסטודנטים יהיה שווה לאחוז הלוחמים מקרב החיילים, אחוז אלה שילכו ללמוד מקרב הלוחמים צריך להיות גבוה באופן משמעותי מאחוז אלה שילכו ללמוד באוניברסיטה מבין כלל החיילים. דווקא הטענה הזאת נשמעת לי פחות סבירה. |
|
||||
|
||||
נו ו.. האם אנו צריכים לצאת מנקודת הנחה שאיך שאתה לא הופך את זה יש לתת עדיפות ללוחמים, ובהמשך המדרג למשרתי שירות בטחון/לאומי, לעומת מי שבחר לא לשרת? ולא רק בהקשר של לימודים אלא במשכנתאות , קבלה לעבודה וכו'. לדעתי: בוודאי. |
|
||||
|
||||
אני מוכרח לציין שזה ממש לא קשור למה שדיברנו עליו. אין אצלי "נו, ו..." ואין לי שום מסקנות או מטרות בשעשוע המתמטי הזה. כמו שציינתי בתגובה 343666, הבאתי את הנתון הזה "סתם, שתדעו", ואפילו צירפתי סמיילי. למה? כי הנתון הזה בעצם *לא אומר כלום*. בשום מדד סטטיסטי לא מתייחסים בכלל ליחס בין מספר הסטודנטים למספר החיילים. זו טענה ריקה מתוכן. הסיבה היחידה שהיא מעניינת (אותי) היא כי זה מפתיע שהיא נובעת מההנחה. לגופו של עניין, זה הגיוני לתת במידה סבירה עדיפות למשרתים 1/חיילים/לוחמים ביחסים שבין האזרח למדינה (מיסים, הלוואות ממשלתיות, קצבאות, קבלת שירותים מגופים ממשלתיים...). אבל ההצעה שלך בעייתית הרבה יותר: התערבות מצד המדינה ביחסים שבין אזרח לאזרח. האם זה ראוי, למשל, שהחוק יתיר למעסיק (ואולי אפילו יכפה עליו) להפלות אדם על רקע השירות שלו בקבלה לעבודה, כאשר השירות לא רלוונטי לעניין המשרה? לדעתי, ממש לא. אם אדם שירת את המדינה שנים מחייו, זה הגיוני שהמדינה תשלם לו בהטבות שונות (או תפצה אותו, תלוי איך מסתכלים על זה). זה לא הגיוני שאזרחים אחרים (מעסיקים, בנקים למשכנתאות) יתנו לו הטבות על כך. הם כבר משלמים למדינה. 1 משרתים: צבא או שירות לאומי. |
|
||||
|
||||
"האם זה ראוי, למשל, שהחוק יתיר למעסיק (ואולי אפילו יכפה עליו) להפלות אדם על רקע השירות שלו בקבלה לעבודה, כאשר השירות לא רלוונטי לעניין המשרה? לדעתי, ממש לא." יכפה- לא. יתיר -כן. ויעודד. "זה לא הגיוני שאזרחים אחרים (מעסיקים, בנקים למשכנתאות) יתנו לו הטבות על כך". הגיוני לגמרי. המעסיקים(בעיקר הגדולים) וגם בנקים למשכנתאות -לא פועלים באמת ב'שוק חופשי'-הם נהנים היטב -מרגולציה שבולמת תחרות משוכללת אמיתית. העדפה של משרתי הלאום (ע"פ מדרג) -בהחלט צריכה ויכולה להיות מגולמת בהיזן החוזר שהמעסיקים/בנקים צריכים להחזיר לחברה. אפשר גם לגלגל את זה אחרת , אם את רוצה. נגיע לתוצאה רצויה גם מכוון אחר. הממשלה תקצץ כמה פרומילים מסעיפי ההטבות למעסיקים, שמתרגמים לעשרות מילארדי שקלים ותעביר אותם כחבילה מודלרית למסיים את שירותו למדינה. התוצאה מאות אלפי שקלים ללימודים-דירה-תוספת שכר (ממשלתית!) על עבודה. בגלל שהמעסיקים (הגדולים) יעלו על בריקדות וישכבו מתחת לגלגלים-אני חושב שהאפשרויות הראשונה שהצעתי -הגיונית יותר, זאת אומרת עד לשינוי כלכלי חברתי מרחיק לכת שאולי יתרחש בעתיד. |
|
||||
|
||||
את שיטת האלמוני לתיקון התקציב אפשר לישם לכל תחום. הממשלה תקצץ כמה פרומילים מסעיפי ההטבות למעסיקים, שמתרגמים לעשרות מילארדי שקלים ותעביר אותם כחבילה מודלרית לנכים שיזכו, סוף סוף, לתנאי מחיה הולמים. |
|
||||
|
||||
הכוונה היא בהחלט להעניק העדפה למשרתים בשירות לאומי. לנכים קשים באמת(1) (שאגב את חלקם צה"ל מגייס כיום כמתנדבים-כולל אנשים בכסאות גלגלים!) צריך כמובן לסייע על חשבון רבבות - הטרמפיסטים. מי שצה"ל לא גייס אותו והוא איננו תחת הגדרה של "נכה קשה באמת"- יכול היה להתנדב לשירות לאומי משמעותי . מאחר שלא עשה כן, לא יקבל את ההטבות. פשוט וקל. ------ 1 וועדה תקבע מידת נכותו של אדם ומידת אי-יכולתו לתרום לשירות לאומי כלשהו. |
|
||||
|
||||
רק יצאתי כנגד האמירה הדמגוגית: "צריך לעשות כך וכך, התקציב יבוא מקיצוץ במליארדים של הצבא/מעסיקים/עשירים". אם אתה חושב שצריך לעשות משהו, אמור. אם אתה חושב שהתקציב הדרוש לכך קטן, אמור. התוספת "תקצץ כמה פרומילים וגו"' היא סתם דמגוגיה. |
|
||||
|
||||
אם רוצים אין זו אגדה. וגם לא כל כך מסובכת. ניתן לשנע הון ממקום למקום. זעקות דמגוגיה , דמגוגיה לא משנות את זה. העניין המרכזי הוא המסר שצריך להיות חד משמעי: העדפה ברורה ומדורגת למשרתים לאומיים. למשל- הממשלה תקבע שעסק שמעסיק X משרתים לאומיים(תוך ניקוד מודולרי של לוחמים) --חיילי קריה/משרתיים שירות לאומי משמעותי -יהנה מהעדפות משופרות ומשמעותיות לעומת עסקים אחרים. |
|
||||
|
||||
בקיצור - שיטה מעודנת של נומרוס קלאוזוס ליהודים בלבד. מה חדש? |
|
||||
|
||||
"העניין המרכזי הוא המסר שצריך להיות חד משמעי: העדפה ברורה ומדורגת למשרתים לאומיים." המסר למעשה הוא אחר: אם אתה תורם לחברה בגלל שאתה מרגיש שכך נכון, ולכן לא משתמש בהכרח במסגרת של "השירות הלאומי", אתה פרייאר. עדיף לך לבחור סוגי תרומה בהם תקבל את הבונוס הגדול ביותר, מאשר את אלו בהם אתה יכול לתרום בצורה הטובה ביותר. נראה לי שהיית מאוד אוהב את הרעיונות בספר "לוחמי החלל" של היינלין. הם פחות-או-יותר זהים למה שתיארת כאן. |
|
||||
|
||||
למה ההנחה שמי שלא שירת בחר שלא לשרת? ואם אתה מסכים איתי שבהחלט יש כאלו שלא שירתו מכיוון שצה"ל העדיף שלא לגייס אותם (אבל הם היו משרתים בשמחה אילו צה"ל היה מחליט אחרת), איך תבחין בין זה לזה? (ונעזוב לרגע את העובדה שאני לא מסכימה עם ההנחה המקורית שלך) --- Xslf, שצה"ל מסיבותיו הוא החליט לא לגייס בזמנו, ושבאותה תקופה לא היו לה המשאבים לנסות ולהלחם בו על הנושא שלא היה בחירתה (one way or another) |
|
||||
|
||||
נו, באמת, עם כל האלופים הנחושים והרגישים שמסתובבים שם, צה''ל לא יכול להרשות לעצמו חיילות עם טבעות אקזוטיות. |
|
||||
|
||||
Xslf יכולה היתה לאחר כבוד להתנדב לשירות לאומי(1). ישנם מקומות רבים מאוד וחשובים שלמשל בנות דתיות-לאומיות (ולא רק הן) עושות בהן מלאכת קודש למען הציבור. ----- 1- אלא אם כן XSLF היא משותקת מהצוואר ומטה וכו'. |
|
||||
|
||||
למיטב ידיעתי XSLF לא יכלה להתנדב לשירות הלאומי כי בתקופה שהיא היתה אמורה להתגייס הוא קיבל לשורותיו רק בנות דתיות, ולמיטב ידיעתי XSLF כבר לא היתה אז דתיה. |
|
||||
|
||||
אכן, זה מה שקרה. |
|
||||
|
||||
אני מבין שהמקרה של XS, מעסיק אותנו מאוד -אבל לפעמים כדאי להבהיר את נורמת הכלל. כזו שמכווינה ל שירות לאומי משמעותי ודורשני למשל בבתי חולים, מועדניות ילדים מוחלשים וכו' . למען האמת - התשובה לא מדוייקת. חברתי לשעבר שלא גויסה ובכל זאת רצתה לתרום (ולא היתה בזמנו דתיה) -התעקשה ושירתה בשרות לאומי משמעותי. מי שרוצה , יכול. ולגבי מקרים פרטניים? וועדה #חיצונית# כמובן, לצה"ל תקבע -האם מדובר בנכות קשה. פטור מסוג קבניסטי -לאוו דווקא יתקבל אוטומטית. |
|
||||
|
||||
שים לב למילת המפתח: התעקשה. לא לכולם הייתה האפשרות (בגלל בעיות פיזיות או אחרות) "להתעקש". ומי שרוצה לתרום, לא חייב לעשות זאת במסגרת שירות לאומי. ההאשמה (הלא מאוד סמוייה) בדברים שלך שמי שמעדיף לא להתעקש מול המערכת מעדיף גם לא לתרום היא לא רק שגוייה, אלא גם מקוממת בהרבה מאוד רמות. אותי משום מה חינכו שראוי כל החיים לעזור ולתרום ולהתנדב כמה שאפשר ואיפה שאפשר, ושאין דרך אחת לתרומה. מוזר לי שאצלך משום מה המשוואה היא "תרומה לחברה==תרומה במסגרת שירות לאומי" כאילו שאין אפשרויות אחרות. מצד שני, אני לא ממש מופתע. כי אם הדרך היחידה לתרום היא דרך השירות הלאומי, קל לחלק אנשים ל"תורמים" מול "משתמטים". מצד שני, אם יש הרבה דרכים בהן אפשר לתרום לחברה, ושירות לאומי היא רק אפשרות אחת מיני רבות, פתאום הדברים מסתבכים קצת, וקצת קשה יותר לחלק את האנשים בצורה פשוטה, בלי להכיר אותם ולדעת מה הם עושים בזמנם הפנוי (ולמה באמת זה יהיה מענינו של מישהו אם פלוני תורם או לא ובאיזה אופן?) |
|
||||
|
||||
אני רואה שנגררתי כאן לדיון הטכני (מי משרת או לא ולמה ומה נחשב תרומה) שפחות מעניין אותי. מעניין אותי דבר אחר, שאשמח אם תענה עליו ולא בסיסמאות: למה חשוב לך כל כך שכל האזרחים ילכו ל"מסגרת" הזו של צבא/שירות לאומי? |
|
||||
|
||||
מי שבאמת רוצה לתרום למדינה, צריך להתרחק ככל האפשר מ''שירות לאומי'' או שירות חובה בצה''ל. במקום זה, הכי טוב שהוא יתחיל לעבוד שנתיים (או שלוש) מוקדם יותר, יעבוד במשך תקופה ארוכה יותר עד הפנסיה, לא יקבל משכורת מהמדינה, יחיה פחות על חשבון הוריו, ישלם יותר מיסים ויוציא יותר כספים. |
|
||||
|
||||
בנוסף (ובלי כל קשר) למה שערן הקדים אותי וכתב: נראה לי שמשהו כאן משובש במערכת. התנדבות, בהגדרה, אמורה להיות ללא תמורה. המצב הנוכחי, שבו מצד אחד לא משלמים משכורת סבירה למי שמשרת שירות (שהוא עדיין להלכה אם כי לא תמיד למעשה) חובה, ומהצד השני, מנסים להעלים את הבעיתיות הזו ביצירת בעיתיות נוספת ב"בונוסים" למי שהמערכת מצאה לו מקום במסגרת הזו. וכל זאת בהנחה הסמוייה שאו "שתורמים" בגיל 19, או שלא תורמים בכלל בחיים. לטעמי, הדרך הנכונה לנושא תהיה: * בפועל כבר יותר מעשור הצבא מגייס רק את מי שהוא רוצה, ולא ממש עוסק ב"גיוס חובה" לכולם. לכן כדאי להוריד את המסכות ולהפסיק לקרוא לזה גיוס חובה- זה לא כך. * לתת למי שמשרת בצה"ל משכורת מלאה וסבירה. * לבטל קשירת זכויות (משכנתא וכדומה) לשירות הצבאי/לאומי. * לשנות את מהות מסגרות השירות הלאומי, ולהפסיק להשתמש בהן ככוח אדם זול שחוסך תקציבים לרשויות הרווחה. במקום זאת, להפוך את המסגרות הללו למתווך עבור אנשים הרוצים להתנדב (בכל גיל) לבין ארגונים הזקוקים למתנדבים. לא יותר מזה. * להכניס טוב טוב לראש שאדם יכול לתרום לחברה בה הוא חי בכל גיל, ופעמים לא מעטות התרומה שלו תהיה משמעותית יותר אם הוא לא יוכרח לתרום בגיל 18, אלא כשהוא בשל לכך ויש מאחוריו מה לתת, וזה יכול לקרות גם בגיל 30 או 50 ואין בכך פסול. ואם הפחד הוא שנהפוך את ההתנדבות והשירות הלאומי למשהו התנדבותי באמת, לא יהיו לנו מספיק מתנדבים- אז הבעייה שלנו, כחברה עמוקה הרבה יותר, וחיוב התנדבות (הדבר המוזר הזה שיש היום) הוא רק פלסטר שלא יעזור לאורך זמן. באופן עקרוני, אני מאמינה שרוב בני האדם רוצים להשפיע על ולשפר את הקהילה/חברה בהם הם חיים- זו חלק מתחושת השייכות לקהילה. ואם יש לנו הרבה אנשים שאינם מרגישים שייכות לקהילה כלשהי ברמה כזו שהם איבדו את הדחף לתקן ולשפר, אז זה אומר שהחברה שלנו כל כך מפוררת מבפנים, שאו שנתעורר ונתקן אותה או שנעבור לקהילה אחרת, ובכל מקרה "פלסטרים" כמו שיש כיום לא יעזרו בטווח הארוך. |
|
||||
|
||||
"התנדבות, בהגדרה, אמורה להיות ללא תמורה." - נכון, או לפחות בתמורה שהיא לא פרופורציונלית להתנדבות, לדעתי 30K עבור שלוש שנים נכנס היטב למסגרת הזו, זה לא יותר מדמי נסיעות של התנדבות אחרת. 1. אני לא יודע מה צהל עושה בפועל, אבל אם לא גיוס חובה, שני שליש מהפלוגה שלי לא היו מתגייסים (לפחות). לא כולם סיירות, בגדודים אנשים לא היו מתגייסים אם לא היו "מדרבנים" אותם (מה שלא פוגע בהיותם חיילים מעולים). צהל מפעיל גיוס חובה סלקטיבי, הוא לא יכול לוותר על הקטע של החובה. 2. מצאנו נפט ? תכפילי את גודל הצבא בשכר המינימום כדי לקבל מושג של גודל ההוצאה החודשית הנדרשת. |
|
||||
|
||||
1) א. אתה לא מדבר כאן רק על ה-30K. אתה מדבר כאן על דברים מהותיים יותר, כמו אפלייה בקבלה לעבודה בשוק שגם ככה רווי אבטלה. ב. בזמני צה"ל שחרר הרבה מאוד מכל מיני סיבות, גם כאלו שאם צה"ל היה משקיע הוא היה יכול לגייס. לא היה אז שירות לאומי למי שאינו בת דתייה, והיה צורך בהרבה מאוד אנרגיה והתעקשות בשביל להתנדב (וגם אז צה"ל לא קיבל את כל מי שרצה להתנדב), שלהרבה אנשים אין (תחשוב על אלו מהפלוגה שלך למשל). אתה מציע שאנשים כאלו יפלו בין הכסאות- מצד אחד צה"ל לא היה צריך אותם (ולא הייתה להם אלטרנטיבה פשוטה) , ומצד שני אתה מציע באזרחות להפלות אותם לרעה, על משהו שלא היה ממש הבחירה שלהם. מה שאני מציעה הוא פשוט להפסיק את ההתחזות הזו. שצה"ל יגייס את מי שהוא רוצה וצריך, ושלא יגידו ש"כולם" מתגייסים. כי זה לא כך. 2) אני לא רואה כאן את הבעייתיות הגדולה. גם כיום צה"ל מגייס יותר ממי שהוא ממש צריך בפועל (כי לא תמיד יש לו אמתלה קלה לא לגייס, וכי זה זול לו). ברגע שצה"ל יצטרך לשלם לכוח אדם בו הוא משתמש, הוא יתחיל לשים לב למשאב שיש לו ביד, וכמויות הסיפורים על אנשים שמתבזבזים בצבא תרד פלאים. כבר כמה שנים הממשלה מנסה לגרום לצבא להתייעל ולהפסיק לבזבז תקציבים (ע"ע התחקירים שהיו לא מזמן בעיתור "העיר" אאל"ט). אין תמריץ טוב מזה. |
|
||||
|
||||
1) זו טענה מאוד לא מדוייקת. מי שרוצה באמת להתגייס מגוייס. הטענה שקרובה יותר למציאות היא ש: מי שמגלה חוסר מוטביציה עם קשיים מסויימים (שבהחלט שכיחים גם באוכלוסייה המגוייסת) הצבא לא התעשקש לגייס אותו. מי שרצה גויס. 2) היה רצוי שהמדינה תשלם יותר ללוחמים שלה . אבל זה חייב לבוא רק כתוסף לא במקום ערך גיוס החובה /שירות צבאי חובה. אני מניח שאת לא רואה את הבעייתיות הגדולה משום שאת כמו למשל נערי "העיר" לא מבינים את המשמעות ההוליסטית של פירוק ערך השיוויון בשירות. מי ירצה לסכן את חייו , גם בעבור יותר פזטות -כשלמעשה הנורמה החברתית והחוק - בכלל מציבה את ערך ההעצמה האישית כערך א-לוהי -כבר בגיל 18. |
|
||||
|
||||
1) נו, אז אני ועוד כמה שאני מכירה לא קיימים במציאות. אין דרך להמשיך להתווכח בנקודה הזו בלי להתדרדר ל"כן נכון"/"לא נכון" אז אפסיק כאן. 2). "אני מניח שאת לא רואה את הבעייתיות הגדולה משום שאת כמו למשל נערי "העיר" לא מבינים את המשמעות ההוליסטית של פירוק ערך השיוויון בשירות." עד עכשיו התמקדת בבעיות מוטיבציה או תקציב כנימוק להשאיר את רטוריקת גיוס החובה על כנו. אתה מוזמן להסביר את הבעיתיות שאתה רואה כאן ואת המשמעות ההוליסטית של פירוק ערך השיוויון בשירות (ואיך זה מסתדר עם כך שהצבא כבר לפחות עשור לא ממש מתעסק בשוויון בגיוס אלא מגייס את מי שבא לו). "מי ירצה לסכן את חייו , גם בעבור יותר פזטות -כשלמעשה הנורמה החברתית והחוק - בכלל מציבה את ערך ההעצמה האישית כערך א-לוהי -כבר בגיל 18" שוב אתה חוזר לחוסר האמון שלך לכך שמישהו בחברה שלנו יתנדב להגן עליה? כבר עניתי לך קודם, שאם זו הבעייה, אז אנחנו בצרות הרבה יותר עמוקות מאשר גיוס של אחוז כזה או אחר של בני השמונה עשרה. אפשר גם לשאול האם חברה אינדבידואליסטית ואגואיסטית בצורה קיצונית שאתה מתאר שווה בכלל הגנה. לשמחתי, אני לא חושבת שהחברה שלנו עד כדי כך גרועה, כך שהשאלה לא רלבנטית בכלל. אבל (בפעם השלישית) אני לא רואה איך אפלייה ממסדית של חלקים מהחברה יפתרו בעיות מהסוג הזה. |
|
||||
|
||||
כבר נאמר לך שXslf לא גויסה מסיבות התלויות בצה"ל בלבד. כל תגובותיכם אחרי זה נגועות בפשיזם כבד. ואני רוצה לומר בהקשר זה עוד דבר: מי שרוצה לחזור לסיסמאות המאוסות של "כל העם צבא" - שלא יזעק אחר כך שהמחבלים הפלסטינים באים בכוונה לפגוע בחפים מפשע. הם פוגעים בצבא, כמקובל במלחמות. |
|
||||
|
||||
רובו של שוק העבודה הוא שוק פרטי שאין לממשלה כל יכולת או זכות מוסרית להתערב במה שקורה בו, אני כמעסיק אעדיף מישהו ששירת בצהל או הרים תרומה מקבילה (בשביל זה יש קו"ח, לא צריך חתימה באפסנאות), אבל זה שיקול אישי שלי. כמוני רבים אחרים, מדובר באינטרסים שלי גם כן (במובן רחב יותר). השוק לא רווי אבטלה (לפחות במרכז). ב. אני לא מציע להפלות אותם לרעה, אני מציע לתת לאילו שכן שירתו משהו שהוא פחות בהרבה מהזמן שניתן לאילו שלא התנדבו. מי שרוצה להתנדב ימצא מסגרת. 2. צהל אכן צריך לגייס פחות, במקום זה אפשר להפנות עודפים למשטרה ולמכבי האש (ומבחינתי להפנות אנשים עם נתונים גבוהים ישר לכנסת ישראל). |
|
||||
|
||||
אז אתה אומר שמי שלא שירת בצבא, כדאי לו לפרט בקורות החיים שלו את ההתנדבות שהוא עושה כל יום שלישי בבית האבות המקומי? לא יודע. משהו כאן צורם לי. אבל אולי זה בגלל שאני רגיל לנוסח קו"ח אמריקאי, בו לא מציינים שום דבר מעבר לבסיס הרלבנטי לתפקיד (לא גיל, לא מין, לא תחביבים, ולא האם שירתתי בצבא או האם אני מתנדב היכנשהו). |
|
||||
|
||||
כן, לדעתי זה הרבה פעמים יותר חשוב. אני יודע שבקורות חיים למוסדות אקדמיים מומלץ לישראלים לפרט על השירות הצבאי, משום שזה נחשב להם כסוג של נסיון (בהנחה שאתה לא הולך ללמוד אצל שמאלני ידוע) |
|
||||
|
||||
באיזה אופן יכול השירות הצבאי להיתפס כ"ניסיון" ביחס ללימודים במוסד אקדמי? (או שאתה מתכוון למי שעומד לאבטח את המוסד הזה?) |
|
||||
|
||||
במוסדות לימוד יוקרתיים בארה"ב, במיוחד בלימוד MBA. שם שירות בצבא (שהוא התנדבותי) מוערך מאד. |
|
||||
|
||||
במה זה מתבטא? |
|
||||
|
||||
בסיכויי קבלה גבוהים יותר. |
|
||||
|
||||
הפניית עודפים למשטרה ולמכבי האש, לא תפתור את הבעיה1. זה רק יצור תלות של גופים אלו באותו כוח אדם זול. פיתרון יעיל יותר יהיה לקצר את משך שירות החובה. ----- 1 ישנן כמה בעיות. הראשונה, והמרכזית בהקשר הזה, היא היותו של הגיוס - חובה. השניה, מקצועיותו המוטלת בספק של הצבא במתכונתו הנוכחית. |
|
||||
|
||||
2. אחת הטענות המרכזיות לעניין הזה היא שידרשו פחות חיילים, במידה ויועסק אדם מקצועי אחד במקום כל 3-41 חיילים עפו"צים2. אם תרצה, מעין אפסנאי-על כזה, שיחליף את את כל האפסנאים הזוטרים, בכל בסיס. טענה מרכזית נוספת בעניין זה היא העובדה, שאדם שלא מתגייס, "תורם" 3 שנים של מיסים במקום. ----- 1 חייל, כיום, עולה בין 30% ל 50% משכר המינימום. 2 לא היה לי מושג היכן להוסיף את הגרשיים. |
|
||||
|
||||
מצטער. אנחנו לא קונים את המונולוג "האזרחי" הזה. אין לנו מספיק עתודה של פראיירים, שילחמו בשביל אנשים נאורים שלא מתחשמק להם בגיל 19, כאילו. בלא חובת שירות אין לצה"ל קיום לאורך זמן. מדובר בבלון שאמנם שאכן הולך ומנופח כעת "צבא שכירי חרב" -אבל הוא יתפוצץ ואני מקווה כמה שיותר מהר. זה שאנשי "מדינת כל אזרחיה" מגייסים דגנרלים מהסוג למשל של גיל רגב כדי לקדם את המנטרות האלה-לא ישנו זאת. " לגבי: "אז הבעייה שלנו, כחברה עמוקה הרבה יותר, וחיוב התנדבות (הדבר המוזר הזה שיש היום) הוא רק פלסטר שלא יעזור לאורך זמן." זו אמירה אירונית שלמעשה במידה רבה כזו המעמידה מראה מול אנשי "המדינה המאוזרחת". מי יתנדב להגן על המשפחה שלך? את? קבניסטים למיניהם? אנשים שספוגים במסרים מסוג: שלהלחם ולסכן את חייהם למען עמם /מדינתם/ארצם זה ערכים נגטיביים/פאשיסטים/מליטריסטי מרושעים? אותם חבר'ה כמובן תכשיטים אחד יותר מהשני יעדיפו להקריב את עצמם למען הקריירה בגיל 19. כפי שאמר קהלת -2/3 מהאנשים לא היו מתגייסים- בחברה שמשדרת לכולם - "למה שתקריב ותסכן את עצמך" תדאג רק לרווח האישי ותו לא. גם בשביל שכר גבוה אין מספיק אנשים שיסכנו את חייהם באמת. ישראל תהפוך לצבא בעל איכויות של הצבא המצרי בימים היותר קשים שלו. |
|
||||
|
||||
האם קראת את מה שכתבה XSLF? לא נראה ככה. לנוחותך, הנה הסבר קצר ומתומצת: היא לא הציעה ביטול חובת השירות אלא ביטול סמנטי של השם "גיוס חובה" שהפך לריק מתוכן (כי הצבא ממילא לא מגייס את מי שהוא לא רוצה לגייס), תשלום שכר מלא למי שהצבא כן מגייס, ופתיחה אמיתית של מסלולים אלטרנטיביים של שירות לאומי למי שהצבא בוחר לא לגייס. |
|
||||
|
||||
ביילינ - להלן , ניחוש פרוע ולגמרי לא מנומס. -אתה לא מהמכון לחקר הרציונליות מהאוניברסיטה העברית. האמנם לא הציעה ביטול חובת שירות? קרא שוב את הסיסמה: "להכניס טוב טוב לראש שאדם יכול לתרום לחברה בה הוא חי בכל גיל, ופעמים לא מעטות התרומה שלו תהיה משמעותית יותר אם הוא לא יוכרח לתרום בגיל 18, אלא כשהוא בשל לכך ויש מאחוריו מה לתת, וזה יכול לקרות גם בגיל 30 או 50 ואין בכך פסול." וזה לצורך ההדגמה. נסה לתמצת את הדברים לעצמך, לאט ובטוח, כדי שלא יהיו יותר תקלות. |
|
||||
|
||||
נובאמת, הוצאת את המשפט מהקונטקסט שבו הוא ניתן (על הגבלת השירות הלאומי לבני 18 כיום). חבל, נתתי לך סולם לרדת איתו מהעץ עליו טיפסת, וגם אתה משחק עם השם שלי. שלום ולא להתראות. |
|
||||
|
||||
אתה מבדח ביילין יותר ממה שחשבתי. אין ספק סוג של רציונליסט מדרג א'. הבחורה החביבה מציעה לשנות את גיל השירות , למתי שמתחשק תוך משחקים בתיחומים סמנטים - שבעצם מתברר שאתה מכיל בתוך את הטיעון שלה "שירות לאומי לא בגיל 18 אפשר בגיל 50...נו מה ההבדל" משמע אחד/ת יסכן את חייו בגיל 18 /יעשה שירות משמעותי בגיל הזה ואחר יגיד "לא מתחשמק לי עכשיו בגיל 50 כזה יתאים לי". אין ספק שזה מאוד יפה מצידו). אבל זה בכלל משעשע שבגיל 20+ הנ"ל יזעק על "העדפתו" של א'. מה זה גם אני אעשה את שלי בגיל 50. אין גבול לצביעות. שלום ולא להתראות יוסק'ה בי'. |
|
||||
|
||||
ברוך הבא בצל קורתנו. מן הסתם הבחנת שכמה מהתגובות האחרונות שהשארת נמחקו בידי חברי המערכת, משום שהם כללו איומים על מגיבים אחרים. אתה כמובן מוזמן להשאר, אבל לשם כך תצטרך להתרגל לכמה כללי נימוס אלמנטריים. בראש וראשונה, אין לעוות את שמם של בני השיח שלך. מכיוון שהצטווינו לדון כל אדם לכף זכות, אני לא רואה טעם למנות כעת כללים נוספים, שבוודאי תבין מעצמך. |
|
||||
|
||||
נו, אתה עושה סלט שלם מהדברים שלי. * צה"ל יגייס (וכבר מגייס) את מי שהוא רוצה, ואת השאר לא. אני לא רואה שום סיבה להשאיר את הרטוריקה והאידאל של גיוס לכולם כשזה לא ככה. * בלי קשר לכך האם פלוני גוייס או לא, בחברה בריאה אדם יתרום ככל יכולתו במשך כל חייו, ולא בתקופה מוגדרת מראש. בכל מקרה, גם כיום, רק חלק קטן מהאנשים בגיל 18 מסכן את חייו- הרי הצבא לא מורכב רק (או בעיקר) מחיילים קרביים. בהנחה שהחברה הישראלית בריאה, זה מגוחך להשאיר את מוסד השירות הלאומי כמו שהוא. הצבא יגייס את מי שהוא יגייס, וכולם (מי יותר ומי פחות) יתרמו לחברה בכל מהלך חייהם. מכיוון שהתשתית הארגונית של שירות לאומי כבר קיימת וחבל לבזבז אותה, אני מציעה להסב אותה למערכת שתסייע להתנדבות ללא קשר לגיל המתנדב. מהתגובות שלך נראה שאתה חולק על ההנחה שהחברה הישראלית בריאה, וחושב שאם לא יעמדו לאנשים עם נבוט אפלייה על הראש, אף אחד לא יתנדב לעולם לשום תרומה לחברה. נו טוב, אין הרבה מה להתווכח עם ראייה פסימית כזו. |
|
||||
|
||||
שום סלט , רק בלשון המעטה טחינה מהקש והגבבה. את אינך מבינה את שאלת הבסיס של השירות. השיוויון הוא חשוב כערך משרת . אבל מתחת לערך הזו נמצאת האקזיסטנציאליות. הקיום של אזרחי ישראל. מעבר לכך, שוגה בחוסר הבנה וידע ועושה סלט בראשך. נתחיל באמירה האפריורית-לו היינו חיים בדנמרק (וגם זה לאור ההתפחויות העוברות בימים אלה על אירופה ,די מוטל בספק) -היה איזשהו טעם לאיזשהו טיעון שלך. מכיוון שמדינת ישראל קיימת היכן שהיא קיימת כל דברייך נשענים על קנה רצוץ. (רק אנקדוטה -בשוויץ הניטרלית יש חובת גיוס לכולם בגיל 18 ). אני מציב אקסיומה אפריורית.. בלי כח אנושי משמעותי לצה"ל -אין לך ולמשפחתך כאן שום זכות קיום אקזיסטנציאלית אפילו ליום אחד. הוא חשוב לא פחות מטנקים ומטוסים. ללא עמידה איתנה של צה"ל: אין לך לא אוניברסיטה, ולא אפשרות ל"התנדב מתי שמתחשמק".(ואם את לא מסוגלת להתמודד עם האבסולוטיות של הטיעון הזה )"זה לא שווה להגן על חברה כזו".. את מוזמנת לעלות כבר על המטוס הקרוב. הבסיס לכל המערך שואף השיוויון בישרות הוא של לוחמים/עזרי לחימה/ וכמובן שאר המערך האירגוני של צה"ל -השירות הלאומי הוא נדבך נסוף. (שימי לב שאינני עושה שימוש במושג "שירות אזרחי") מכאן מתחיל כל עצם בסיס לדיון. נעבור לתכנים: את שוגה באמירות חסרות כל בסיס, ונגועות בחוסר ידע. . לצה"ל חסרים כבר יום לוחמים רבים, ועקב כך לוחמים רבים נשחקים. תוספת למשכורת לא תשנה את השחיקה ולא פחות מכך את הסבירות הגבוהה יותר לפגיעה. עדיין רבים מגיעים לשרת ביחידה לוחמת (רובם אנשי פרפירייה: דתיים לאומיים, בני שכונות, עולים, דרוזים ומיעוטם היחסי חילונים-אשכנזים(1) בני המעמד הבינוני-גבוה). בתור מי שכנראה לא היתה בריאה בגופה מספיק כדי לשרת שירות לאומי כלשהו אשמח להסברים, בנושא בריאות. אנה הגדירי : "בריאה", "חברה בריאה" את מגדירה אקסיומה: "האם פלוני גוייס או לא, בחברה בריאה אדם יתרום ככל יכולתו במשך כל חייו, ולא בתקופה מוגדרת מראש." מאיפה הגיע האנלוגיה הלא בריאה הזו? אני אניח אקסיומה אחרת- רק בחברה שחלק ממספר הפרטים בה מצויים בסוג של תודעה-אנומלית-חולנית, כאלה , שאינם מבינים שעצם קיומה של קיומה של מדינתם קשור קשר בלתי נתיק בחוסנו האנושי של צבא ההגנה שלהם -אפילו יותר מטנקים ומטוסים - חברה כזו מצוייה בסכנה קיומית. לסיכום- ערך השיויון בשרות הלאומי הוא ערך המשרת את ערך חשוב אף יותר ערך האקזיסטנציאליות. בפירוק המארג הזה . לא יהיה 'אנחנו'. אבל גם לא יהיה 'את'. ---- 1 אני במקרה משתייך סטטיסטית לאותו פלח באוכלוסיה. |
|
||||
|
||||
"רק אנקדוטה -בשוויץ הניטרלית יש חובת גיוס לכולם בגיל 18" למען האמת, בשוויץ יש חובת גיוס רק לבנים. (ואם אתה רוצה ללמוד ואז ללכת לצבא, אתה יכול. ואם אתה רוצה ללמוד, ללכת לצבא לחצי שנה, ואז לחזור ללמוד ולהשלים אחר כך, אתה גם יכול*) *ככה לפחות אמר לי איזה טנקיסט (במיל') שוויצרי אחד. |
|
||||
|
||||
האפליה היחידה בהעדפת בוגרי צה"ל היא אפליה מתקנת, שהרי מי שלא שירת בצה"ל יכל לנצל את 3 השנים הללו ללימודים גבוהים, או לחילופין לצבירת נסיון וותק בעבודה. |
|
||||
|
||||
אתה אופטימי. בחברה הישראלית, הצבא הוא עדיין המקום האולטימטיבי ל-networking. אם אתה רוצה משרה טובה, ואתה לא מכיר אף אחד מהצבא, אתה עומד בפני מכשול לא קטן בכלל. אם אתה רוצה לספור שלוש שנות נסיון בעבודה בשכר מינמום (בהנחה שאתה אכן מצליח למצוא עבודה, לא משהו מובן מאליו) בתור "יתרון" שצריך לתקן בהעדפת יוצאי צבא- נו, כנראה יש לך פנטזיות על החיים של מי שצהל שיחרר. |
|
||||
|
||||
הא?! אולי אם שירתת ב 8200. איזה networking בדיוק יעשה מי שהיה קרבי? הקצין הכי בכיר איתו היה לי קשר קבוע היה המסו"ל שלי, שהיה אז סרן (דרך אגב, הוא נשאר בקבע, וראיתי אותו בכוחות הגירוש בכתבה על ההתנתקות) רוב מי שהיה לי קשר איתו הוא בגילי או בסביבותיו, כך שהיום הם במצבי בדיוק. איך מישהו מהם יכול לעזור לי "להתברג"?! על אחת כמה וכמה שאף אחד מהם לא נמצא בתחום העיסוק שלי. אני חייב לומר שעד היום (ואני עובד בתפקיד די בכיר) מעולם לא הזדקקתי ל"קשרים מתקופת הצבא". יתר על כן, הפעם היחידה שהשתמשתי בקשרים מהצבא היתה כשהתקנתי מזגן אצלי בבית, והזמנתי חבר מהמילואים שהוא טכנאי מזגנים לבצע את ההתקנה, והוא נתן לי "הנחת חבר". אם כבר, אז "קשרים מתקופת האוניברסיטה" (גם סטודנטים וגם מרצים) הרבה יותר חשובים, שכן אלו בדיוק האנשים שיהיו בתחום שלך. אותן שלוש שנים של עבודה בשכר מינימום, צריך גם יוצא צבא לעבור, רק שהוא מתחיל אותן בגיל 21 ולא בגיל 18. חייל בסדיר (כולל קצינים בסדיר) יכול רק לחלום על שכר מינימום. לחילופין מי שלא משרת יכול ללמוד תואר ב3 שנים הללו ולסיים בגיל 21, כשחברו ששירת רק משתחרר. |
|
||||
|
||||
ללמוד *ל*תואר. סליחה ותודה. |
|
||||
|
||||
אני מכיר לפחות אחד שסיים תואר 4 שנתי ב 3 שנים. כשלא צריך לדאוג לבעיות פרנסה, ואין מילואים בקיץ, אפשר לדחוס עוד קצת במהלך הסמסטר וללמוד גם סמסטר קיץ. |
|
||||
|
||||
ועדיין, הוא לא "למד תואר", כי אם למד לתואר, או אם תרצה, למד והשיג (או רכש1) תואר. ___ 1 להבדיל ממר בן שבת (דיון 804) אשר רכש תואר מבלי ללמוד. |
|
||||
|
||||
בוא נסגור על ''למד מקצוע'' |
|
||||
|
||||
אני כאן במסגרת מלחמתי ההירואית1 למען אותיות הבכל"ם. אגב, שמחתי לראות שעלבונן של הבי"ת והלמ"ד מקבל פיצוי מסויים ע"י שימוש מרובה במ"ם (ממזמן...). ____________ 1- הידועה גם בשמה "הניג'וס האינסופי". |
|
||||
|
||||
מעצבן אותי כשאנשים אומרים "הכי טוב" במקום "ההכי טוב", למרות שהשני כנראה לא נכון, לפי כמה מקורות יודעי דבר. מה אתה אומר? יש לי קייס, או שאני סתם מבלבל חוקים מהדקדוק האנגלי עם אלו מהעברי? אני משתדל להמנע מ"הכי" לגמרי, זו המילה... המעצבנת ביותר בשפתנו. |
|
||||
|
||||
בתורה המלה "הכי" מופיעה רק פעמיים, וזו בכלל מלת שאלה: וַיֹּאמֶר הֲכִי קָרָא שְׁמוֹ יַעֲקֹב, וַיַּעְקְבֵנִי זֶה פַעֲמַיִם--אֶת-בְּכֹרָתִי לָקָח, וְהִנֵּה עַתָּה לָקַח בִּרְכָתִי; וַיֹּאמַר, הֲלֹא-אָצַלְתָּ לִּי בְּרָכָה. וַיֹּאמֶר לָבָן, לְיַעֲקֹב, הֲכִי-אָחִי אַתָּה, וַעֲבַדְתַּנִי חִנָּם; הַגִּידָה לִּי, מַה-מַּשְׂכֻּרְתֶּךָ |
|
||||
|
||||
...ומכאן לקחו את ''הכי אחי'', שזה בכלל... |
|
||||
|
||||
תגובה 300030 |
|
||||
|
||||
הכי לא די לך בה"א אחד? הכי. ומכרה שלי אומרת "הכי *ה*טוב", שזה הכי המעצבן שאני מכירה. |
|
||||
|
||||
"הכי הטוב" זה לא המצאה של אורנה בנאי בשבתה כלימור? |
|
||||
|
||||
לא נראה לי. אלא אם כן יש כאן עניין של חיקוי שנוצר לפני המקור... |
|
||||
|
||||
השומר הכי אנוכי? "ההכי טוב" נשמע רע לאזני, וגם "הכי הטוב" שמוזכר למטה לא גורם לי רוב נחת. אין לי מושג מה נכון ומה לא. |
|
||||
|
||||
לאו הכי ולאו הכי. אפשר לנסות ''הטוב ביותר'', במקום. |
|
||||
|
||||
חלק ניכר מהבכירים בממשלה טוו את רשת התומכים בצבא. ע''ע ביבי, ברק, שרון... ושאר שרים. |
|
||||
|
||||
אתה מערב מין בשאינו מינו. אין דין מי ששירת 3 שנים בסדיר (או אפילו שנה-שנתיים בקבע) - כמו הרוב המוחלט של ציבור המשרתים - כדין מי שפנה לקריירה צבאית - ואת אלו יש לשפוט על סמך הביצועים במהלך הקריירה שלהם - כמו כל מנהל בשוק. אפילו ביבי, שהשתחרר מסיירת מטכ"ל כסרן (כמדומני) חייב את הקריירה שלו לקשרים שטווה בעת פעילותו הסטודנטיאלית (ארנס "גילה" אותו על מדשאות האקדמיה, וגם דמות אב כבנציון נתניהו לא מזיקה) הרבה יותר מאשר לשירותו הצבאי - אילו קשרים בסיירת יכלו לעזור לו להתקבל ל BCG למשל? |
|
||||
|
||||
אתה כנראה צודק, פרט למקרה ביבי שחייב את הקריירה שלו (או לפחות את הקצב המטאורי שלה) לשרותו הצבאי של אחיו (ולדרך בה הוא הסתיים). |
|
||||
|
||||
זו האשמה צינית ולא הוגנת. |
|
||||
|
||||
אני מסכים עם החלק הראשון, וכופר בשני. |
|
||||
|
||||
הבא דוגמאות לניצול השכול הפרטי שלו. |
|
||||
|
||||
גלישה לענין אחר; חשבתי פעם ששרות החובה של שלוש שנים הוא בהרבה מקרים ניצול לא קטן של הורים קשי יום. |
|
||||
|
||||
היום כבר לא, אמנם החיילים לא מביאים משכורת הגונה הביתה, אבל היום צהל שולח להם אוכל לחגים וסופי שבוע וכל מני תוספות (כספיות ואחרות). |
|
||||
|
||||
כן, הצבא גם שולח להורים שלהם שמרטף כדי שהם יוכלו לחגוג בשקט את יום הנישואין. או, במלים אחרות, על מה לעזאזל אתה מדבר? |
|
||||
|
||||
חייל הוא לא נטל על ההורים ולכן לא מהווה ניצול, כפי שנכתב בהודעה אליה הגבתי. |
|
||||
|
||||
אולי השאלה שלי לא הייתה ברורה: מאיפה לעזאזל הבאת את הרעיונות האלה? אני לא מכיר שום חייל שמקבל אוכל לחגים ותוספות כספיות אחרות. |
|
||||
|
||||
אמנם עזבתי את הצבא לפני מספר שנים, אבל בזמנו היו חבילות לחגים לחיילים בודדים או ממשפחות מצוקה, בנוסף היתה יוזמה (לא יודע אם היא מומשה) שחיילים יוכלו לאסוף חבילות מצרכיים בסיסיים בסופרים הקרובים אליהם עם החוגר. מעבר לכך אישרו אצלנו על בסיס קבוע חופשות עבודה, הטבות ת''ש (קרי כסף) וכד'. |
|
||||
|
||||
כל זה טוב ויפה, אבל לא מדובר על חיילים בודדים או ממשפחות מצוקה אלא על סתם חיילים רגילים ועל כך שאי מתן תשלום סביר (לצורך הענין אפילו שכר מינימום הוא סביר) הוא בעצם מס על הורי החיילים. |
|
||||
|
||||
כאמור, לא. אם אתה כן חושב ככה תאלץ לנמק (הפסד על הכנסות כפועלים לא יכול להחשב כמס, מס יכול להיות עלויות ההלנה לדוגמה). |
|
||||
|
||||
לא שהייתי מתנגדת להגדלת התשלום לחיילי צה''ל, אבל אני שירתתי בבסיס סגור ועורפי, לא קיבלתי שכר שמקבלות חיילות שמשרתות בבסיסים קרביים, ועם זאת לא נזקקתי לכסף מהורי במהלך השירות. |
|
||||
|
||||
אני חושבת שההבדל הגדול הוא בין חיילים בבסיס פתוח לבין חיילים בבסיס סגור. בבסיס פתוח, כשאתה עובד משמונה עד חמש (או שמונה עד שמונה, לצורך העניין) אתה עדיין אוכל ארוחת בוקר וערב בבית (ובכל מקרה - לא על חשבון הצבא), ועדיין מנהל חיים ש, בחלקם, אזרחיים. כשאתה משרת בבסיס סגור, למעט סופי שבוע (ובשקם) אין לך כל כך איפה להוציא את הכסף. |
|
||||
|
||||
"אנחנו לא קונים את המונולוג "האזרחי" הזה" מי זה אנחנו? אני מתכתבת כאן עם יותר מאשר אדם אחד? ואנא- אל תפני אלי בתור "אנשי X", אני אדם אחד וכותבת בשם עצמי בלבד. אגב, מי זה גיל רגב? השם לא מוכר לי. "מי יתנדב להגן על המשפחה שלך? את?" אילו בזמנו צה"ל היה מחליט שהוא רוצה אותי, אז כן. מכיוון שהוא החליט ההיפך (ודווקא רציתי להתגייס) מסתבר שלדעתו יהיה לו קל יותר להגן על המדינה בלעדי. "כפי שאמר קהלת -2/3 מהאנשים לא היו מתגייסים- בחברה שמשדרת לכולם - "למה שתקריב ותסכן את עצמך" תדאג רק לרווח האישי ותו לא." נו, אם כך, יש לנו בעייה רצינית בחברה (לא שאני מחדשת משהו). ורואים את הבעייה לא רק בהקשרים של צה"ל. אילו הייתי בעלת ראייה פסימית, הייתי אומרת שהסוף אכן נראה בעין, כשהחברה בארץ מתפרקת מכ"כ הרבה ערכים וכל אחד מנסה "לחטוף" ו"לקמבן" כמה שיותר ולעזאזל האחרים. אבל אני אדם אופטימי, ואני רואה לא מעט אנשים שמשקיעים בטיפוח ושיפור החברה הישראלית, לכן אני חושבת שהתרחיש שלך פסימי מידי. ובכל מקרה, אני לא חושבת שאפלייה לרעה של אלו שהצבא העדיף לא לגייס הוא הפתרון לבעיות מוטיבציה בגיוס. כי הרי מי שחושב ש"שלהלחם ולסכן את חייהם למען עמם /מדינתם/ארצם זה ערכים נגטיביים/פאשיסטים/מליטריסטי מרושעים" לא יתגייס בכל מקרה, כך שלא הגברת את המוטיבציה אצלו מצד אחד, ומצד שני פגעת באנשים שאולי אינם מורעלים על הצבא, אך אינם "משתמטים" בשום צורה. |
|
||||
|
||||
איך זה שבארה"ב יש אנשים שמוכנים לסכן את חייהם בעבור כסף? כנראה שאם הצבא יהפוך לצבא מקצועי יקרה מה שקורה בארה"ב, ומה שמספרים שקורה גם בישראל, אולם באופן לא גלוי כל כך - מי שהולך לצבא הוא מי שה"קריירה" שמצפה לו בגיל 19 זו עבודה בשכר מינימום בחברת כוח אדם, או אבטחת הכנסה שגם היא תהפוך למצומצמת הרבה יותר. במדינה שבה מציאת עבודה בשכר הגון הופכת להיות משימה כמעט דמיונית עבור אנשים צעירים רבים כל כך, הצבא זו לא אופציה רעה. אפשר מן הסתם להצביע על הדרוזים. הסיבה שדרוזים רבים כל כך משרתים בצה"ל היא ברורה - בצה"ל הם חיילים קרביים, נגדים, או אפילו קצינים לפעמים, עם משכורת סבירה. בחוץ? בחוץ הם סתם גרסא כלשהיא של ערבים תלושים, חסרי חשיבות או סיכוי. החיילים יהיו מזרחים, רוסים, אתיופים, בני עיירות פיתוח מוכות אבטלה, בני המעמדות הנמוכים. מספרים שכבר היום זה לא רחוק מזה בגדודים. |
|
||||
|
||||
לדרמן-מגלה את אמריקה -אבל הוא ושכח את הבדלי מאגר כח האדם. ישראל קטנה פי 50 מארה"ב והיא כבר היום מצוייה בחוסר גדול של לוחמים. ויש הבדל גדול בין שמירה בכח אדם לבין לחימה בסיכון חיים גבוה מאוד מול מחבלים ברמה המיידית. אבל חוץ מזה הכל נכון. (אני רק אציין עובדה טרוויאלית: אני לא "סוציאליסט" ואף רחוק מכך. אבל כאן בניגוד לנשוא הוני. מדובר בסירסור בחיי אדם). תיאור המציאות שלדרמן מציע- תואם כמעט לזה של היום. הפריפרייה היא זו שמשרתת בצה"ל: דתיים לאומיים, ימניים, יוצאי רוסיה ואתיופיה והדרוזים. כולם מוסרים את חייהם ונהרגים בהגנה על אחרים. קבוצה אחת באופן מובהק נמצאת מחוץ לתמונה: אשכנזים-חילונים(1) בנים להורים מבני המעמד הבינוני-גבוה. ואכן לדרמן מציע ברוב טובו להנציח את המציאות הזו. הם יעבדו יקבלו אפילו תוספת שכר - גם על השמדתם , בשביל שלדרמנים למיניהם יוכלו לעשות כסף כבר מגיל 18, בלי לסכן את התחת ואפילו לא לעשות שירות מינמלי בשם ערך השיוויון. אני מציע להעניק ללדרמן את פרס ישראל למעורבות חברתית. יש רק בעייה אחת. בסוף זה יתפוצץ. בבום גדול. אף אחד לא יהיה מוכן לההרג בשביל לדרמן. אבל יהיו כאלה שיהיו מוכנים להעלים לדרמנים נצלנים מהסוג הזה שמסרסרים בחייהם. ----- אני במקרה שייך לקוצה זו. |
|
||||
|
||||
אשכנזים-חילונים בנים להורים מבני המעמד הבינוני-גבוה מתגייסים ועוד איך, ואף מתנדבים ליחידות המובחרות של הלוחמים. אחד מקרוביי, למשל, התגייס ליחידה כזו לפני חודשים ספוריפ - והוא וחבריו שם כולם ''אשכנזים-חילונים בנים להורים מבני המעמד הבינוני-גבוה''. |
|
||||
|
||||
אש"חים מוכנים היות קרביים כמעט אך ורק ביחידות המובחרות 1. בגדודים בקושי תמצא אש"חים. מטבע הלשון הנפוץ הוא "או סיירת או ניירת". _____ חשדנים יאמרו שלהיפך - בסיירות המובחרות מקבלים אך ורק אש"חים. |
|
||||
|
||||
אתה מסתובב במעגל סגור. |
|
||||
|
||||
ראשית בקשר לסיכון החיים: אתה מבלבל בין מלחמה לבין מצב עימות מתמשך. חייל צה"ל כיום לא מסכן את חייו הרבה יותר מאשר אזרח ממוצע שנוסע באוטובוס (ואכן, בשני המקומות תמצא בעיקר את בני המעמדות הנמוכים). אתה מציג את האינתיפאדה או את סכסוך הגבול שהיה לישראל בדרום לבנון כאילו מדובר על מלחמת החפירות במלחמת העולם הראשונה. בשל כך, הניתוח שלך את המציאות מעוות לחלוטין, ומציג תמונה כמעט הפוכה לאמת. כאשר חטיבות שלמות נמחקות בתוך שעות, אנשים אכן מגיעים למצב של פחד מוות הגורם להם לשכב בשטח ההפקר ולהרים רגליים למעלה על מנת לחטוף כדור ולבלות כמה שבועות או חודשים בבית חולים. הלוחמה של חיילי צבא הגנה לישראל בשנים האחרונות היא מתישה ויש בה לא פעם גילויים של גבורה, אולם היא איננה כרוכה בסכנת מוות שכזו. מספר ההרוגים מקרב חיילי צה"ל הוא נמוך למדי באינתיפאדה, והיה כזה גם בלבנון. אין בכך תימה, שהרי צה"ל נלחם מול אויב נחות וחלש ממנו לאין שיעור. במצב כזה, כאשר מדובר בבני שמונה-עשרה, לא פחד המוות הוא השולט, אלא דווקא ההתרגשות, גאוות היחידה, רוח המצ'ואיזם, ואפילו הרצון בהגשמה עצמית. לבנון היתה אות כבוד ללוחמים, משהו לשאוף אליו, לא המקום אליו יוצאים חמישה וחוזר אחד. התשובה הפשוטה והקרה להתלהמות שלך היא שמלחמה אמיתית לא היתה לצה"ל כבר הרבה זמן, ועימות בעצימות נמוכה לא יוצר הרג מסיבי מספיק על מנת לגרום למתגייס הפוטנציאלי לחוש בפחד מוות. להפך. זו בדיוק הסכנה ברמה המספיקה לרגש אנשים צעירים. נראה לך שצה"ל היה יכול להחזיק את זירת המשחקים הלבנונית שלו עם אנשי מילואים בעלי משפחות לאורך זמן? אם היית חוסך מעט מהזמן שהשקעת בהטיית שם משפחתי לגוף שלישי יחיד ורבים ומשקיע אותו בקריאה של דברי, מן הסתם היית מגלה שלא הבעתי תמיכה או התנגדות בהפיכת צה"ל למקצועי. תארתי את מה שיקרה, וציינתי שזה לא רחוק ממה שממילא מתרחש היום. לא מתחשק לי להיכנס איתך לדיונים חברתיים, אבל בכל זאת אני מרגיש צורך לציין שהשימוש במיליטריזם וחרחור מלחמות על מנת לשמר אפליה חברתית איננו טריק חדש במיוחד. הדרך לשמור על אנשים דפוקים הוא לחלק אותם לדפוקים דרג א' ודפוקים דרך ב', ולשים את הראשונים אדונים על האחרונים. לבסוף, לגבי הפרקטיות של צבא שכיר, זה נושא שאני אינני מומחה בו, ונוצר אצלי הרושם שגם אתה לא בדיוק מבין גדול בנושא. מן הסתם ניתן יהיה לשמור על גיוס חובה לכולם אולם להגביל אותו לטירונות ואימון יחידה, ולהמשיך לזמן מדי שנה את כוחות המילואים לאימונים. לגבי הבט"ש, יכול להיות שאתה צודק, ואכן יש צורך בגיוס חובה על מנת לתחזק את הכיבוש הישראלי. למעשה, יכול להיות שזהו הטיעון החזק ביותר לטובת ביטולו. |
|
||||
|
||||
"איך זה שבארה"ב יש אנשים שמוכנים לסכן את חייהם בעבור כסף?" אתה כותב את זה כאילו זו איזו אנומליה. מתי בפעם האחרונה לקחת מונית? |
|
||||
|
||||
אייל אלמוני כלשהוא כתב בלהט על כך שגם שכר גבוה לא יוכל לשכנע אנשים לסכן חייהם, ולכן ראיתי לנכון לציין שלא מדובר על תופעה בלתי מוכרת, ושבכל מיני מקומות בעולם נמצאים אנשים אשר עושים בדיוק את זה. לקחתי מונית לפני שבוע לרמת גן. ו..? |
|
||||
|
||||
בפעם האחרונה שבה נסעתי במונית התמלאתי הערכה לנהגי המוניות. אני מביט למוות בעיניים רק בעשר הדקות של הנסיעה במונית, ואילו הם עושים זאת כל היום, כל יום. |
|
||||
|
||||
מה, מוניות נראות לך מסוכנות יותר מכלי רכב אחרים? |
|
||||
|
||||
בהתחשב בסגנון הנהיגה של נהגי המוניות שבהן יצא לי להיות - בהחלט. שאלה מעניינת היא מה הסטטיסטיקה של התאונות אצל נהגי המוניות. הרושם השטחי שלי היא שמספר התאונות בקרבם דווקא נמוך יותר מאשר בקרב כלל האוכלוסייה. זה לא משנה את העובדה שבכל פעם שאני נוסע במונית אני בטוח שאוטוטו הסטטיסטיקה נשברת. |
|
||||
|
||||
מוזר. אף פעט לחששתי מנהיגה של נהג מונית (אם כי פה ושם חששתי מהנהג).. |
|
||||
|
||||
זה מזכיר לי בדיחה שהסתובבה פה אחרי הרצח של איזה נהג מונית בידי שלושה נערים: שני בחורים עולים למונית. שואל אותם הנהג, "לאן?" עונים לו, "אופטימי, אה?" |
|
||||
|
||||
לנהג הזה קראו פאיירברג? |
|
||||
|
||||
לא זוכר איך קראו לו, אם קראו לו. אתה בטוח שלכל נהג יש שם? |
|
||||
|
||||
לא, אני חושבת שפאיירברג שאל "לאן?" |
|
||||
|
||||
אני מפספס פה משהו? |
|
||||
|
||||
כנראה, צר לי. יש ספר בשם "לאן" של סופר בשם פאיירברג. בילדותי היו מתבדחים על הפסיכולוגיה הנשלטת בידי יהודים, ואומרים שפרויד שאל "מדוע?", אדלר שאל "למה?" ויונג שטל "לאן?" - כמו פאיירברג, שהיה יהודי. |
|
||||
|
||||
מה" "לאן" ("עד מתי נהיה מבלי עולם?") של פייארברג, כבר לא בתכנית הלימודים? מה נכנס במקומו? |
|
||||
|
||||
קנטור. |
|
||||
|
||||
דרק רוט? |
|
||||
|
||||
כמו שציין האלמוני, לחלוטין לא לכך רמזתי. בהנחה שמחצית הסטודנטים הם סטודנטיות, פלאס אי אילו סטודנטים ערבים, פלאס כמה עם בעיות רפואיות, וכמובן, סתם ג'ובניקים שלא אכפת להם מהארץ, תבין למה הסקתי שמרבית הסטודנטים לא היו לוחמים. זאת, גם אם נניח (הנחה מעט מפוקפקת) שמאה אחוז מהלוחמים פונים להשכלה גבוהה. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
באתר אליו הפנת, כנסי לקובץ הPDF ותראי שסכום הזכאות ללוחם (פיקדון + מענק) הוא 31 אלף ש"ח, כמה אלפי שקלים יותר מתואר תלת שנתי במוסד בעל שכ"ל אוניברסיטאי (יש גם מכללות כאלו). לגבי חיילינו המצויינים, אם הם לא היו לוחמים, סימן שהם בוודאי הלכו למודיעין או ליחידה טכנולוגית נחשבת אחרת, אז הם יכולים להשתכר עם שיחרורם סכומים מכובדים בהרבה מהפיקדון המדובר. במידה והם הגישו קפה במהלך שירותם, אולי שישים אלף השקלים שהמדינה משקיעה עבור כל שנת לימוד שלהם היא השקעה מספקת, היתרה היא לא יותר מהצהרת כוונות מצידם. לאילו שלא שירתו מטעמיהם, יטיבו נא לנצל את הזמן ולאגור כסף לתקופת לימודיהם. אני לא יודע מה עשו רוב הסטודנטים בשרותם, אבל מעניין שכל החברים שלי מהאוניברסיטה שירתו כלוחמים, מצד שני מדובר בסטודנטים מצטיינים בפקולטה קשה במוסד נחשב, אולי במדעי הדשא המצב שונה. |
|
||||
|
||||
כ.......ן. ללא ספק מרבית התפקידים בצבא מתחלקים בין לוחמים לבין חיילי היי-טק. בתור אשת חימוש/מש"קית ת"ש/קצין נפגעים/סמב"ץ לשעבר, הייתי נעלבת לגלות ש, שוב, לא סופרים אותי. אני לא יודעת מה עשו רוב הסטודנטים בשירותם, אבל מעניין שכל החברים שלי מהאוניברסיטה שירתו במגוון תפקידים בצבא ומחוצה לו* ולא כולם שירתו כלוחמים. מצד שני, מדובר בסטודנטים עם כל מיני ממוצעים בפקולטה קשה במוסד נחשב. אולי במדעי הדשא המצב שונה. *חלקן, אבוי, דתיות ולכן, אבוי, עשו שירות לאומי ולא צבאי. אין לי מושג מה זה אומר לגבי הכסף שהן כן או לא מקבלות מהצבא. |
|
||||
|
||||
זה לא בדיוק סוד שהצבא מעדיף לוחמים ועתודאים, גם ליחידות הטכנולוגיות יש ביקוש, מי שלא מוכן לתת את המירב מעצמו (והדרישות מלוחם היום הן לא גבוהות, הכל עניין של מוטיבציה) נתקל בקיר נמוך מאוד שהממשלה מציבה לו בדרך להשכלה הגבוהה, נמוך בהרבה מזה שהלוחמים עוברים בבוחן המסלול. לגבי נשים, השירות שלהן יותר קצר, מה שמשאיר להן זמן לעבוד שנה (או לעשות קבע) ועדיין להתחיל את לימודיהן במקביל לגברים, אני כן מאמין בהורדה מסיבית של כמות הנשים בצבא והפנייתן לאפיקים מועילים (כגון שירות לאומי), שם אני יודע שהמשכורת החודשית גבוהה יותר (נדמה לי שמעל 900 ש"ח לחודש). יש נשים בפקולטה הקשה (מדוייקים) ? אתן מסתתרות היטב. |
|
||||
|
||||
לא ידעתי שרק אנשי המדעים המדוייקים לומדים קשה. טעות שלי, סליחה. |
|
||||
|
||||
ברוב המוסדות האקדמיים אפשר בהחלט לראות נשים במדעים המדויקים. אולי בטכניון לא? איפה אתה לומד? וכמובן יש תחומים אחרים שהם קשים לא פחות, אבל לא מומלץ בשבילך לנסות. הם יעברו לך מעל לראש. |
|
||||
|
||||
א. אני לא לומד בטכניון. ב. אני לא לומד בטכניון (זו נקודה מאוד חשובה). ג. נשים במדעים מדוייקים הן מיעוט שבמיעוט. ד. לקחתי קורסים גם בפקולטות אחרות, ההבדל הוא שבמדעים הקורסים הם קשים, אני לא מזלזל בחשיבות הפקולטות האחרות, רק ברמת הקושי שלהן. |
|
||||
|
||||
בשבילי, לפחות, המתמטיקה הייתה קלה בהרבה מהפילוסופיה. |
|
||||
|
||||
אני לא מכיר אף אחד שמעיד על עצמו שלקח קורסים מתקדמים במתמטיקה (אם אפשר לשאול, למה אתה קורא מתמטיקה) ורואה את זה כבר השוואה לפילוספיה. אבל למה להיגרר להשוואות סובייקטיביות, תראה לי בבקשה קורס אחד בפקולטה למדעי הרוח בו הממוצע הוא 40 ושיעור הנכשלים הוא 60%. |
|
||||
|
||||
מתמטיקה - החוג למתמטיקה באוניברסיטה העברית. נכון, היו אצלנו גם בחינות שאחוז הנכשלים בהן היה 70. לא זכורים לי שיעורי כשלון גבוהים כל כך בפילוסופיה. אבל נראה לי שרוב האנשים שהולכים לפילוסופיה יודעים פחות או יותר למה הם הולכים, וחלק ניכר מאלה שהולכים למתמטיקה לא יודעים זאת מראש. |
|
||||
|
||||
לקורס שלקחת קראו "מתמטיקה"? נשמע כמו קורס בסיסי שבבסיסי, יציאה ידי חובה. אתה יכול לדמיין מישהו לוקח קורס אחד, במשך סמסטר אחד, בשם "רפואה"? זה בדיוק אותו הדבר. לשם השוואה, מי שעושה תואר ראשון במדעי המחשב לוקח עשרה קורסים מתמטיים שונים. (אני מבקש לנסות להתעלם מטונים שנדמה שנשמעים בהודעה, לא התכוונתי [הפעם].) |
|
||||
|
||||
כתבתי *החוג* למתמטיקה. לא *קורס*. |
|
||||
|
||||
לא היה ברור, אבל לא משנה, עכשיו הובנת. |
|
||||
|
||||
תראה לי בבקשה קורס אחד *למתמטיקאים* בו הממוצע הוא 40 ושיעור הנכשלים הוא 60%. קורסי שירות מתמטיים (כלומר, קורסים מתמטיים שניתנים למי שאינם לומדים לתואר במתמטיקה) מוטים מראש לרעת הסטודנטים, הן מבחינת העומס והן מבחינת העובדה שיהיו בהם לא מעט אנשים שלא הכי מסתדרים עם מתמטיקה. |
|
||||
|
||||
היות ואני לא מתמטיקאי (והאוניברסיטה לא מפרסמת ממוצעים של קורסים) אני לא יכול להראות לך קורס כזה, אבל קורס מתמטי שאני לקחתי (לא קורס חישובי, אלא תאוריה מתמטית שמלומדת ע"י מתמטיקאי) התקרב לפרמטרים עליהם כתבתי, כמו כן סיפורי זוועה מחברים בחוגים כגון מדעי המחשב (הם נחשבים אצלך למתמטיקאים ?) מראים מספרים דומים. מעבר לכך יש קורסים בעלי פרמטרים זהים בחוג שלי (פיזיקה לפיזיקאים). לגבי הטענה שהפילוסופים סגורים על עצמם מבחינת כיוון (מקדונלדס ?), מה שקובע את מידת ההצלחה זה יותר כמות ההשקעה (עבור רוב האנשים), לכן אם אתה לא מניח שמתמטיקאים לא משקיעים, אתה חייב להסיק שהחוג למתמטיקה קשה יותר. |
|
||||
|
||||
מה הקורס המדובר שאותו לקחת והתקרב לפרמטרים? יש הבדלים לא קטנים בין לימודי מדעי המחשב ובין לימודי מתמטיקה (בפרט, ראיתי איך במבחן על נושא לא קשה במיוחד - תכנות C++ בסיסי - מורידים כמעט את כל הנקודות על שטויות קטנות לרוב הסטודנטים), אז הם לא נחשבים אצלי למתמטיקאים. מה שקובע את ההצלחה תלוי בפרמטרים רבים. אם ההצלחה נקבעת בצורה הוגנת, היא פונקציה של ההבנה ושל ההשקעה (נתון שבפני עצמו הוא מוטה, כאמור: מי שלא מבין מתמטיקה לא ילך ללמוד מתמטיקה). במקרה הרע היא פונקציה של הגחמות של המרצה. |
|
||||
|
||||
חשבון אינפינטיסימלי (השערת הרצף, סדר טוב על R וכדומה), לעיתים גם עונה שלם חדוו"א. |
|
||||
|
||||
איפה למדת אינפי כזה? השערת הרצף ומשפט הסדר הטוב נראים לי יותר רלוונטיים לתורת הקבוצות. אולי במקרה של אינפי/חדו"א השאלה היא יחסית: מה אחוז הנכשלים בקורס למתמטיקאים לעומת הנכשלים בקורס ללא מתמטיקאים באותו נושא (בטכניון המצב חמור בהרבה בקורס של הלא מתמטיקאים, שהוא גם עמוס וטכני יותר). |
|
||||
|
||||
אם זה מעניין אותך, אני יכול לשלוח לך את הlecture notes של הקורס (אני מניח שעדיין יש לי חלק מהן). אני לא מתיימר להבין מספיק במתמטיקה כדי להסביר את ההגיון מאחורי הבחירות האלו, המרצה פשוט פיתח את כל החשבון האינפינטיסימלי (כמובן שהגענו גם לגבולות דרך סדרות קושי וכד') ובדרך נדרש להניח את שהניח. כמדומני השערת הרצף שקולה לסדר טוב על R, אנו נדרשים לדבר לאחר שלומדים את האלכסון של קאנטור ובאקסיאומת הבחירה (בשביל הפיתוח). |
|
||||
|
||||
ככל הידוע לי אין קשר בין השערת הרצף ובין משפט הסדר הטוב (ששקול לאקסיומת הבחירה וללמה של צורן). גם האלכסון של קנטור הוא לרוב משהו שנלמד בקורס בתורת הקבוצות. מדובר בחומר מרתק ביותר, אבל אני לא כל כך רואה איך הוא קשור למה שאני מכיר בתור אינפי (גבולות, רציפות, נגזרות, אינטגרלים) אלא אולי כשמגיעים לרמות קצת יותר מתקדמות. אני אשמח לראות את ה-lecture notes. |
|
||||
|
||||
בקורס אינפי 1 באוניברסיטה העברית השנה היה הממוצע (לאחר מועדי ב') 63 ושיעור הנכשלים כשליש. זה נחשב לממוצע הנמוך ביותר ולשיעור הנכשלים הגבוה ביותר זה כמה שנים בקורס הזה. את הקורס לוקחים (כמובן) כל הסטודנטים למתמטיקה וגם כל הסטונדטים לפיסיקה ולמדעי המחשב. |
|
||||
|
||||
קשה להסיק מהנתון הזה הרבה מסקנות כי מדובר בקורס מעורב. בטכניון יש הפרדה: אינפי 1 עד אינפי 3 הם הקורסים למתמטיקאים בנושא (או לסטודנטים מפקולטות אחרות בתואר משולב) ואילו חדו"א 1 וחדו"א 2 הם קורסי השירות שמיועדים למי שלא לומדים מתמטיקה (והם קשים יותר). |
|
||||
|
||||
אני לא יודעת בדיוק מה לומדים בחדו"א בטכניון, אבל בעברית יש גם קורסי "שירות" מתמטיים לפיסיקאיים שנקראים "מתמטיקה לפיסיקאים" 1 ו-2. אלו בעיקר קורסים בהם לומדים מתמטיקה שימושית (פתרון אינטגרלים, נגזרות חלקיות, פתרון משוואות דיפרנציאליות, מערכות צירים) ולא נוגעים כמעט בכלל בפורמליזם. אינפי 1 הוא בעצם הקורס היחיד שפיזיקאים לוקחים שבו הם לומדים פורמליזם מתמטי (אלא אם כן הם משלבים את התואר עם מתמטיקה). |
|
||||
|
||||
אם זה מעניין מישהו, במסלול המשולב למתמטיקה ומדעי המחשב באת''א לומדים חדו''א, וגם במסלול למדעי מחשב מורחב. החומר המתאים לקורסים האלו של את''א נמצאים בספרים של האוניברסיטה הפתוחה באינפי דווקא. |
|
||||
|
||||
בתל אביב, למיטב ידיעתי, "חדו"א" באמת מציין את הקורסים היותר מתמטיים ודווקא "אינפי" את הקורסים היותר טכניים (באוניברסיטה הפתוחה ובטכניון זה הפוך: "אינפי" זה המתמטי ו"חדו"א" זה הטכני). |
|
||||
|
||||
ממוצע ציונים בקורס ואחוז נכשלים לא מעידים על קושי החומר הנלמד או קושי הלימודים. הסיבה שיש אחוזי נכשלים גבוהים בקורסים ספציפיים במדעי המחשב, היא בגלל שמדעי המחשב הוא חוג פופולרי ונרשמים אליו הרבה אנשים, ולאוניברסיטה יש מטרה לסנן את תלמידי השנה הראשונה. עד כמה שידוע לי, במקצועות קשים כמו כימיה או ביולוגיה יש אחוז נכשלים נמוך בהרבה מאשר במקצועות פופולריים כמו משפטים או כלכלה. |
|
||||
|
||||
לא יודע לגבי כימיה, אבל ביולוגיה זה לא מקצוע קשה (לפחות ברמת תואר ראשון). |
|
||||
|
||||
תפגוש אותי מחר בשרמן ואסביר לך בשמחה. |
|
||||
|
||||
אתה מנסה לרמוז שאתה לומד ביולוגיה? |
|
||||
|
||||
לא, הוא עושה מילואים בשריון. (רק הגלילי יבין את זה) |
|
||||
|
||||
אתה מנסה לרמוז שאנחנו לא מספיק זקנים מספיק (על מנת שנדע שהיה פעם טנק שקוראים לו שרמן) או שאנחנו לא צפוניים מספיק (על מנת שנכיר את בית שרמן בצפת)? |
|
||||
|
||||
רמזתי על גילכם הרך, עוללי. |
|
||||
|
||||
אני לא רשל''צי אבל גם אני הבנתי (נדמה לי). |
|
||||
|
||||
אחרי שניים שלושה סמסטרים, כשאנשים שאלו אותי על המקצועות של הסמסטר הראשון במתמטיקה, אמרתי להם שתורת הקבוצות זה לא מקצוע קשה אבל אינפי זה קשה יחסית. יום אחד פגשתי מישהו שאמר בדיוק את ההפך, התלהב מכמה שאינפי זה פשוט וברור ואמר שתורת הקבוצות זה ממש מסובך. מאז אני נזהר יותר בצורה שבה אני ממליץ לאנשים את מה ללמוד, ובפרט כשאני אומר להם מה קל ומה קשה. |
|
||||
|
||||
יתכן וצריך להדגיש את ההבדל בין איכות התשובה לבין איכות הציון. במדעים המתמטיים הרבה יותר קל לדעת מתי התשובה לחלוטין לא נכונה ולכן הציונים שם נוטים להיות נמוכים יותר. אני מנחש שאם תבדוק רק בעשירון העליון של הציונים, תמצא הרבה יותר ציונים גבוהים דוקא במדעים המתמטיים. ועוד רציתי לציין כי בזמני, הכי קשה היה להתקבל לפקולטה לרפואה והיא נחשבה הקשה ביותר. |
|
||||
|
||||
קורס מבוא לפסיכולוגיה בבר אילן לפני שלוש שנים - הממוצע היה 59. |
|
||||
|
||||
זה כמעט עבר, עם התפלגות נכונה אפשר בקלות להגיע ל70% עוברים. מה היה החציון ? זה כלל ? גם השנה זה ככה ? |
|
||||
|
||||
כמעט עובר , אבל לא... לא סגור על החציון - אבל אני יודע שהמצב היה בכי רע. בנוגע למצב השנה- לא יודע. |
|
||||
|
||||
בטכניון אפשר בהחלט לראות לא מעט נשים, אף על פי שיש יותר גברים. |
|
||||
|
||||
מה עם אנשים ש"הגישו קפה" או אפילו לא שירתו בצבא, אבל הם מקדישים הרבה מאוד מזמנם וממרצם ל"יש גבול", "תאעיוש", "שלום עכשיו" וכיו"ב? הם לא עושים הרבה למען המדינה? |
|
||||
|
||||
לדעתי הם עושים המון ... נזק. למדינה יש זכות לקבוע קריטריונים למה שהיא רואה כמועיל, לדעתי גם אחרון השמאלנים השפויים (מה שכתוב פה *מגדיר* מה הוא שמאלני שפוי בעיני) לא רואה בגולני לדוגמה דבר מיותר, אלא חושב שפריסה אחרת תטיב עם כולם. לעומת זאת "יש גבול" הם לא מועילים לשיטתם של רבים. מי שרוצה לתרום למדינה, ראוי לו שילך להתנדב בבתי חולים ולא לזרוק אבנים על חיילים (כן, אני מכליל פה קבוצות קיצוניות יותר ופחות). ההשוואה בין חייל לפעיל באחת העמותות אינה במקומה, השוואה במקום היא בין נוער גבעות/נשים בירוק/שנית גמלא לא תיפול לבין יש גבול/שלום עכשיו. למיטב ידיעתי נער גבעות לא מקבל מענק שיחרור. |
|
||||
|
||||
נער גבעות שמשרת הצה"ל לא מקבל מענק שחרור? והחוק המוצע (קרי, דעת המדינה) כולל את כל הסטודנטים, גם אלה שלשיטתך אינם תורמים כלל למדינה. |
|
||||
|
||||
איש שלום עכשיו שמשרת בצהל מקבל אותו מענק בדיוק. החוק מוצע הוא גרוע (והוא לא דעת המדינה, אם הוא יעבור אז ניתן היה להתיחס אליו כדעת הכנסת), הוא יפגע בעיקר במעמד הביניים ובמדינה, ניתוח מלא של הנהנים והסובלים מהחוק נמצא בהודעות קודמות של אחרים ושלי. |
|
||||
|
||||
דיונים רבים עוד יחזרו על עצמם באייל, עד היום שבו בנות שירות לאומי ישתכרו מעל 900 ש"ח בחודש. נתונים מעודכנים יחסית לגבי זכויותיהם של מתנדבי השירות הלאומי, אפשר למצוא כאן: |
|
||||
|
||||
אני מניח שיש תוספות למינהן, ולו מן הסיבה הפשוטה שזה הסכום בו נקבו שני אנשים שאני מכיר (מסתבר שיש סוג של שירות לאומי גם לבנים דחויי צבא). |
|
||||
|
||||
בנות שעושות שירות לאומי לא מקבלות כסף מהצבא אלא מהמדינה1, וכן, הן מקבלות מענק ופיקדון, רק לא כמו חיילים קרביים. ובצדק. התשלום החודשי לבנות שירות גבוה יותר, כמדומני, במקרים שבהם הן משרתות רחוק מהבית, ובניגוד לחיילים אין להן בסיס וטבח, כך שדמי הכלכלה שלהן גבוהים יותר. כששירתתי בצבא (לפני 8-9 שנים), כל הנ"ל היו מוסדרים הרבה פחות, חברותי ששירתו לאומית, למשל, לא ממש קיבלו החזר נסיעות מלא, זו ששירתה ליד אילת היתה צריכה לספוג את מחצית דמי הנסיעה, וכו'. מן הסתם זה השתפר בינתיים. 1 אני חושבת שגם חיילים משוחררים מקבלים את הכסף מהמדינה ולא מהצבא. |
|
||||
|
||||
''במידה והם הגישו קפה במהלך שירותם, אולי שישים אלף השקלים שהמדינה משקיעה עבור כל שנת לימוד שלהם היא השקעה מספקת, היתרה היא לא יותר מהצהרת כוונות מצידם.'' אני מציע לך להיזהר לפני שאתה חורץ דין כך על כל מגישי הקפה בצה''ל. |
|
||||
|
||||
לא הצעתי להעלות אותם לגרדום, רק טענתי שהמדינה צריכה לתת יותר למי שמשקיע יותר (גם ככה בלא כל פרופורציה למידת ההשקעה). |
|
||||
|
||||
מי שנכווה ברותחין יזהר בקפאין. |
|
||||
|
||||
עדיף נגמ''ש בלי שמן על נחלאווי בלי קפה. |
|
||||
|
||||
לי זה נראה כאילו טענת שמי שהכין קפה בצבא ממילא לא יגיע להישגים של ממש באוניברסיטה אז לא צריך להשקיע בו כמו שמשקיעים באלו שהיו במודיעין. |
|
||||
|
||||
השאלה אם הוא הכין קפה גם לעצמו. אם כן, לדעתי הוא כבר עשה הכנה נאה לקראת הלימודים באוניברסיטה. |
|
||||
|
||||
לא ממש, אני מודע לעובדה שאנשים מוכשרים רבים אינם נותנים את המירב מעצמם עבור המדינה, אבל בעבור ג'וב טוב בהיי-טק יתנו גם יתנו. |
|
||||
|
||||
אני לא מבין מה הקשר של מה שדיברנו עליו עד עכשיו ל''עבור ג'וב טוב בהיי-טק יתנו גם יתנו''. |
|
||||
|
||||
''לי זה נראה כאילו טענת שמי שהכין קפה בצבא ממילא לא יגיע להישגים של ממש באוניברסיטה'' גורר שמי שהכין קפה בצבא הוא או לא מוכשר או עצלן (הסיבות לאי הצלחה אקדמית), היות ואנחנו מסכימים שלא ניתן להכליל את כל מכיני הקפה כלא-מוכשרים, נותרנו עם זה שאתה טוען שאני גרסתי שמכיני הקפה הם עצלנים, בעוד שאני באמת טוען שהעצלנות שלהם היא מותנת, ולכן אי אפשר להסיק מהשירות הצבאי על הצלחה אקדמית. |
|
||||
|
||||
הבעיה היא שיש לא מעט מכיני קפה שהם גם לא עצלנים (אפילו לא עצלנות מותנית) וגם לא בלתי מוכשרים ועדיין הכינו קפה. ככה זה בצבא. בכל מקרה, אם אתה אומר ''אי אפשר להסיק מהשירות הצבאי על הצלחה אקדמית'' אני מסכים איתך לגמרי - ולכן לא צריך להשאיר אותם בלי פיקדון הולם בנימוקים של ''כבר משקיעים בהם מספיק''. |
|
||||
|
||||
מי שהכין קפה בצה"ל זה בדרך כלל מי שהכינה. כשאני שירתתי בצה"ל חלק ניכר מהבנות עשו זאת, וזה לא בהכרח היה תלוי בהן. שלא לדבר על זה שעקב אורך שירות שונה, צה"ל נותן הזדמנויות שוות לבנים ולבנות בכל הקשור לשינוי תפקיד. ____ אגב, אני מכירה מישהי שעשתה כל שביכולתה כדי שהקפה יהיה מגעיל ויבקשו ממנה פחות. משום מה זו גם תעודת עניות לסגן אלוף שלא מסוגל להכין לעצמו קפה. |
|
||||
|
||||
בכוונה דיברתי על גברים, נשים בצבא זה עסק בעייתי, ביחידות לוחמות רבות העלות של הכנסת נשים עולה על התועלת. ללא ספק נשים רבות מתבזבזות בצבא, מן הראוי לחייב יחידות תקציבית על מספר הנשים שהן מחזיקות (כמו עם מילואימניקים) על מנת לצמצם את הביזבוז. אם את לא מרגישה שאורך השירות שלך נתן לך הזדמנויות מספקות לשינוי תפקיד, אנא הרגישי חופשי להתנדב לתקופה נוספת. היתה תקופה (אם כי קצרה למדי) בה היתי מביא אוכל למ''פ שלי לאוהל, הוא אמנם לא ביקש, אבל שמתי לב שפשוט אין לו זמן לאכול, אז הוא לא אוכל. סגן אלוף שמוותר על שעות שינה וארוחות כדי להספיק עוד משהו, ראוי להכין לו קפה ולעזור במה שניתן, סגן אלוף שלא עושה כלום יכול להכין קפה לבד. |
|
||||
|
||||
1. אני, ספציפית, לא הייתי פקידה. ואם הייתי צריכה להיות, הייתי מרעישה עולמות כדי לא להיות. 2. רבים הסא"לים שיכולים להכין לעצמם קפה בעצמם ויש להם הזמן לכך. למען האמת, מזמן הגיע הזמן לתת לפטופ לכל סא"ל במקום פקידה. או לחילופין, במקום שיהיו 2 פקידות למב"ס, פקידה אחת לרס"ר ואחת למ"פ מפקדה, ניתן לנקז את כל שירותי ההדפסה הבסיסיים לחיילת אחת. נאמר, אפשר שהיא תהיה גם הפקידה של המב"ס, כדי שלא יצטרך להיות המזכירה של עצמו, בכל זאת הוא אדם עסוק, ובא לציון גואל. לכל האחרות אפשר למצוא עיסוקים מועילים ואם אין - לשלוח לשירות לאומי. גבר שתפקידו להכין קפה - זו אשמתו ואשמתו בלבד. |
|
||||
|
||||
אתמול ראיינו בגל''צ אמא של חיילת שסירבה להכין קפה לבוס שלה, והוא בתגובה העיף אותה מהבסיס. האמא אמרה שלא לשם כך היא שלחה אותה לצבא. הצבא אמר שהוא בודק את העניין. אני מקווה שהמעקב אכן יתבצע והקצין יינזף, ותבוא לפקידות גאולה. |
|
||||
|
||||
אם הייתה חקירה על כל פעם שבה מישהו בצבא הצטווה לעשות משהו שלא בשבילו הוא התגייס... |
|
||||
|
||||
כמובן. אבל כאן יש מקרה בוחן: החיילת נדרשה לעשות משהו שאינו מתפקידה, היא עמדה על שלה וסירבה, המפקד העיף אותה מהבסיס. אם הוא יינזף והיא תוחזר ליחידה, ייתכן שיפחת מספר החיילות הנדרשות להכין קפה - ויגדל מספר הקצינים שיגלו שהם יודעים להכין אותו בעצמם. רעיון חינוכי בהחלט. |
|
||||
|
||||
החיילת סרבה לפקודה שהיא לא בלתי חוקית בעליל, על זה היא צריכה להישפט ולהענש. האם חיילים צריכות להכין קפה למפקדים, זו שאלה שלמיטב ידיעתי הצבא ענה עליה בחיוב, על כן התנהגותו של המפקד בבקשו קפה תקינה, האם העונש היה צודק וניתן בתנאים הנכונים, זו סוגיה בפני עצמה. |
|
||||
|
||||
נכון. הסוגייה היחידה שרלוונטית כאן, היא מידתיות שיקול הדעת במתן העונש לחייל/ת שהופעלה כאן. |
|
||||
|
||||
השאלה היחידה שרלוונטית כאן, היא מדוע החיילת לא הכינה לו קפה חם ואז הטיחה את הספל בפרצופו של אותו מפקד? היכן היא אותה עזות רוח צברית שכולם מדברים עליה? |
|
||||
|
||||
דווקא אחרי הראיון עם אם החיילת שמעתי קצינת ח''ן ראשית לשעבר (אינני זוכרת את שמה), שאמרה שאין ''נוהל קפה'' בצה''ל ושהחיילות אכן אינן אמורות להגיש קפה למפקדים. |
|
||||
|
||||
אני מסכים איתך על הרישא: זו אכן אינה פקודה בלתי חוקית בעליל, ועל כן החיילת היתה צריכה להכין את הקפה ואז לקבול את אותו מפקד. עם הסיפא איני מסכים, שכן לפני כמה חודשים יצאה הוראה מטכ"לית לפיה אסור למפקדים לבקש מפקודיהם להכין להם קפה, אי לכך התנהגותו של המפקד לא תקינה. רק לשם הפיקנטריה, ביחידה שלי היה נהוג שבשטח, מפקד הצוות מכין את הקפה והחיילים את האוכל. אני לא הרשיתי לחיילים שלי להתקרב לפינג'אן עד שהם קיבלו סמל. |
|
||||
|
||||
ליתר דיוק, ההוראה כיום אומרת שבמקרה בו יש ישיבת מפקדים, החייל/ת יכין את הקפה עבורם. בשוטף - מפקד יכין לעצמו. עוד פיקנטריה: חל בשנות ה-90: בתקופה הקצרה שלי כקצין בסדיר -היה לי סידור מיוחד עם החיילות. אני הייתי מכין לשתי הפקידות את הקפה. והן : הן, היו מכינות לי סידור רטוב מסוג אחר. מי יודע- אולי המקרה שלי היה גורם מקדם, למען שיוויון ואחווה עולמית. |
|
||||
|
||||
אני אולי לא ספגתי , אבל בהחלט נרטבתי ..זה היה בגיל 21+ קצין צעיר ישר ותמים. למעשה, זה התחיל יותר כאונס של שתיהן. משמע, שתיהן עשו בי מעשה מגונה אחרי שסתם ניסיתי להתיידד והכנתי לשתיים קפה ביום שנשארנו שם לבד. מאז הפכתי לעבד מין כנוע של שתי עברייניות מין שניצלו את תמימותו של קצין צעיר ויחסי המרות בין קצין לפקודות (בפקודה). מענין אם הייתי פונה לאילנה דיין /כרמלה מנשה, גם אז הן היו מתמלאות בפאתוס קדוש על אונס? מה שמזכיר לי שאני צריך לצאת למילואים בקרוב...אבל הפעם כמפקד בשטח בלי יותר מדי, פקודות. בכל מקרה, כולי תקווה כאמור שהמעשה של הכנת הקפה שעשיתי, מקדם את התקווה לשלום עולמי, אחווה ומאבק הפמניסטיות עלי אדמות. |
|
||||
|
||||
לעיתים זה צה"ל עצמו אשם בזה שהוא לא מנצל מלוא הפוטנצליאל של חייליו. 3 ניחושים מה עשה האנאלייזר בצה"ל. קדימה. נראה אתכם. |
|
||||
|
||||
לא יודע מה עשה האנלייזר (ומתעצל לגגל), אבל אני יודע שבתכנית "המבחן של המדינה", האחרון, שבו בחנו IQ, ניצח בחור בן 18 שבדיוק היה באמצע קורס רתכים בח"א. |
|
||||
|
||||
האנלייזר הוא סיכון ביטחוני, אם לא נתנו לו לגעת במחשב במהלך שרותו הצבאי, צריך רק לשבח את צהל על שידע לזהות את זה. הצבא צריך אנשים קונפורמיסטיים. נ.ב. סתם עושים ממנו מי יודע מה, הוא בסך הכל ניצל כלים שאחרים פיתחו כדי לחדור למערכות לא באמת מסווגות (יש הבדל בין האתר של הפנטגון לרשתות הפנימיות שלו). |
|
||||
|
||||
זו בדיוק הנקודה שלי. |
|
||||
|
||||
למה דווקא ההשקעה של מישהו בצבא היא המדד על פיו המדינה צריכה לתמחר את ההשקעה שהיא תשקיע בו באוניברסיטה? מה הקשר? |
|
||||
|
||||
כי האדם צריך לנסות להידמות להשם יתברך במידותיו, מה שנכון לאדם קל וחומר למדינה. אם אלוהים משלם לאדם כגמולו, ראוי גם למדינה שתתמוך יותר באילו שמגנים על אזרחיה וכותב הרב אריה לווין זצ''ל ''מי אני ומה חלקי שאתם תברכוני ותחלקו לי כבוד, הלא אתם נתתם לי יותר מעשרה מונים מאשר אני נתתי לכם'' (ללוחמי המחתרות הרוגי המלכות בכלא הבריטי) מכאן אנו למדים שגדולה זכותם של אילו שחרפו נפשם בעבור תושבי המדינה מאילו שהכינו קפה. מעבר לצדק וליושר שבדבר, זה הוא אינטרס של המדינה שאנשים הרואים את טובת הכלל לנגד עיניהם יתפסו עמדות מפתח בחברה וכידוע יש מתאם מובהק בין רמת ההשכלה לקידום לעמדות מפתח. |
|
||||
|
||||
אבל למה הצבא, ולא תרומה לקהילה במסגרת התנדבות בתיכון? או בתנועת נוער? או באלף דרכים אחרות שאפשר לתרום לכלל בלי שום קשר לשירות צבאי? האם יכול להיות שיש שמץ של מחשבה פאשיסטית בהגיון שלך? |
|
||||
|
||||
תנועות הנוער לא עושות יותר מדי, התנדבות בתיכון היא מאוד מוגבלת מעצם היות התלמיד בתיכון (מה שגוזל זמן רב). אכן על המדינה לעזור לכל אילו שתורמים, ביחס לתרומה שלהם, אם כי לא יצא לי להכיר מישהו שהקדיש שלוש שנים מחייו לתרומה שלא במסגרת כל שהיא. כיום המדינה משלמת כסף לסטודנטים שעוזרים לתלמידים (אם כי אני לא רואה בכך תרומה, אלא עבודה). כמו כן ראוי לשקלל את הסכנה והקושי שבתרומה. מומלץ בחום ללמוד את משמעותן של מילים טרם השימוש בהן (ע''ע פאשיזם) |
|
||||
|
||||
כמה כסף המדינה משלמת לסטודנטים שעוזרים לתלמידים? לפעמים גם עבודה בתנאים מסויימים היא תרומה (אחרת, חס ושלום, עוד תגיד על השירות בצבא שהוא עבודה). |
|
||||
|
||||
כארבעים שקל לשעה + נסיעות. הנקודה היא שאנשים שאני מכיר שעושים פר"ח עושים זאת בשביל הכסף, גם בפורומים של סטודנטים וגם בפירסומים רשמיים הכסף מופיע כמוטיבציה המרכזית. כשניסו בתיכון לשכנע אותי להיות לוחם, אף אחד לא הזכיר את תוספת 300 השקלים לחודש אותה קיבלתי. |
|
||||
|
||||
אם דיברת על פר''ח, אז אני מסכים איתך. |
|
||||
|
||||
אם אפשר לשאול, מהי בדיוק הבעיה, לדעתך, בעובדה שעושים זאת בשביל הכסף? אגב, אצלנו, לא רק שהזכירו את עניין 300 השקלים, היו גם שראו בזה שיקול משמעותי (הם גם היו אלו שחפרו עמוק וגילו, שעבור לוחמים, ה"בוחטה כסף שמקבלים בסוף" גדולה יותר). לדעתי, מדובר בשיקול לגיטימי לחלוטין. |
|
||||
|
||||
קרביות מקבלות כמו קרביים? דומני שכן. אז אין הבדל בין בנים לבנות. מה שכן, נחמד שהם עדיין לא עדכנו את הזכאות ל-36 חודשים1. 1 או כמו שמש"קית ההשכלה של פיקוד צפון היתה אומרת, "4 חודשים מניחים שאתם מתנדבים". |
|
||||
|
||||
טוב, אז אין הבדל בין בנים לבנות. מי ייתן ותסלחנה לי לי 3% הלוחמות* המשרתות בצה"ל. *אני תוהה אם אני נדיבה בשעת בוקר מוקדמת שכזו, או שהמספרים באמת התעדכנו מאז שהשתחררתי. |
|
||||
|
||||
זו לא הנחה, זו עובדה. בנות שמתנדבות לקרבי גם חותמות על שס"נ - שירות סדיר נוסף |
|
||||
|
||||
זה מזכיר לי את עליסה בארץ הפלאות: צריך לרוץ מאוד מהר כדי להשאר במקום. השתחררתי לפני המון שנים, הרבה לפני ההעלאות האסטרונומיות בשכה"ל, לפני הגדלת מענק השחרור לסכום ריאלי ולפני שכמה פוליטיקאים עשו קריירה מן העניינים הללו. וכבר אז מענק השחרור היה שווה בערך לשכה"ל של שנה אחת. |
|
||||
|
||||
התפיסה שאתה מבטא סובלת לדעתי מהבנה כלכלית חלקית. אף אחד אינו טפיל על החברה. בסקנדינביה למשל, המיסים גבוהים יותר ולכן הלימודים הגבוהים הם חלק מערבות הדדית; היום אתה לומד חינם ומחר תממן את מי שלומד. כמו בקיבוצים בהם המנהלים מחליטים שנמאס להם מהערבות ההדדית והם רוצים לגזור קופון רק לעצמם, כך גם במדינות שונות; מה יותר טוב מאשר לפתח תיאוריה שהורדת מיסים תורמת לצמיחה. ברגע שמתחילים להוריד מיסים לעשירים, נגמרה הערבות ההדדית; מעניין לחשב האם בשוודיה המיסים יותר כבדים מאשר ההטבות שהם נותנים. (בין ההטבות- לימודים חינם). |
|
||||
|
||||
זה לא הימור מסוכן במיוחד בלהאשים אותי בהבנה כלכלית חלקית. זה לא המקצוע שלי, אבל התאור של סטודנטים שנכנסים לאונ' ומורחים את הלימודים על פני שנים רבות ללא הצדקה לא נשלף מהשרוול הוא מתאר מצב אמיתי בגרמניה ובצרפת. אני לא יודע אם כתבת את מה שכתבת מתוך הכרות עם מערכת המימון של האונ' באירופה, אבל האונ' בסקנדינביה הן בערך היחידות באירופה שזוכות לקבל מימון ראוי מצד המדינה שמפצה על אובדן הכנסות משכ"ל (במקרה למדתי שם ארבע שנים, כך שאני מכיר את המערכת די מקרוב). בכל שאר הארצות, בפרט השתיים שהזכרתי למעלה, המימון לא מספיק ורמת הלימודים במוסדות הממלכתיים צונחת כבר שנים (על פי המוסף המיוחד שהאקנומיסט הקדיש להשכלה גבוהה בעולם בשמונה בספטמבר). חוץ מזה שהרבה מודלים כלכליים שעובדים בסקדינביה לא עובדים בשום מקום אחר בעולם, ומודלים שעובדים במקומות אחרים לא עובדים בסקנדינביה, כך שיש להזהר כשבאים להשוות את ארצות סקנדינביה עם שאר העולם. יש כל מיני השערות שמנסות להסביר את ההבדלים האלו. אני, באופן אישי, חושב שהם פשוט הרבה יותר ישרים מכל עם אחר. אני דווקא כן חושב שלא כולם הולכים ללמוד בשביל להרוויח כסף מעבודה קשה לאחר מכן. לפחות חלק מהאנשים עושים את מה שנוח להם לעשות *עכשיו* ואם נוח להם *עכשיו* להנות מהנחות סטודנט ומאורח חיים לא מחייב, הם ימשכו את לימודי התואר הראשון על 6 או יותר שנים. |
|
||||
|
||||
מריחת הלימודים ניתנת לפיתרון קל (קיים כבר במקומות מסויימים)-אתה מקבל שלוש או ארבע שנות לימוד כלומר, המדינה מממנת לך 15 שנות לימוד. אחר כך אתה משלם שכר לימוד מלא. מלא פירושו ללא סובסידיה. |
|
||||
|
||||
רגע רגע... מה לגבי הסעיף שאומר "אם הסטודנט(ית) ירד בשכר או יצאה לחופשת לידה, הם יפסיקו לשלם עד שיחזרו לשכר העולה על השכר הממוצע במשק..." על פניו הלוואה נשמעת כמו רעיון טוב, אבל לא נראה לך שיש אלפי סטודנטים שינצלו את הסעיף הנ"ל כדי לא לשלם?! |
|
||||
|
||||
אני בספק אם בוגרי אוניברסיטה רבים יעדיפו לחיות כל חייהם עם שכר מתחת לשכר הממוצע רק כדי שלא להחזיר איזו הלוואה מסכנה. |
|
||||
|
||||
דובי! נחמד לראות אותך. לא לזאת התכוונתי, כמובן, אלא לאלף ואחת הקומבינות הישראליות בנושאים דומים (כמו לרמות את הביטוח הלאומי למשל): לעבוד בשתי עבודות כשבכל אחת מהן השכר הוא מתחת לממוצע, לעבוד "שחור" וכו'. אל תשכח שאנחנו מדברים לא רק על בוגרי הנדסה שעובדים באינטל, אלא גם על הרבה סטודנטים שבאמת לא הולכים להשתכר מעל השכר הממוצע... (וחסרות דוגמאות? פילוסופיה, עבודה סוציאלית, דיאטנית קלינית, ריפוי בעיסוק, חינוך...) כל האנשים האלה, לפי תנאי ההלוואה, לא הולכים להחזיר אותה. |
|
||||
|
||||
אני מניח שה''שכר הממוצע'' יושווה לכלל ההכנסות. ובכל מקרה, אני עדיין לא חושב שאנשים יעבירו את כל החיים שלהם בנסיון להתחמק מהחזר ההלוואה המסכנה הזו. פשוט לא נשמע לי סביר שאדם שיכול להרוויח מעל השכר הממוצע (וזה לא כל כך קשה. אני מרוויח מעל השכר הממוצע, ואני כולה סטודנט לתואר שני במדע המדינה) ימנע מלעשות כן רק כי זה אומר שכל חודש ירדו לו כמה מאות שקלים שהוא קיבל כהלוואה. חוץ מזה, אולי זה יתן תמריץ לאומר להעלות את השכר לכל האנשים הללו שעוסקים בעבודה סוציאלית, ריפוי בעיסוק, חינוך וכיו''ב... |
|
||||
|
||||
החלק של ה"תמריץ" נשמע לי בעייתי. אם תעלה את השכר לכל האנשים הללו, השכר הממוצע יעלה, ואז מה הרווחת? רק את הרחבת הפער בין מי שהצליח לגמור תואר ראשון במשהו, ומי שלא. |
|
||||
|
||||
אולי ננסה ההפך: רק מי שמשתכר *פחות* מהשכר הממוצע יחוייב בהחזרת שכר הלימוד, מתוך ההנחות ש א) מי שמשתכר יותר מהשכר הממוצע ממילא יחזיר דרך מס הכנסה ב) מי שמשתכר פחות היה צריך לחשוב על האפשרות הזאת לפני שהוא הולך ללמוד משהו מיותר. |
|
||||
|
||||
שיכלול: אולי אלו שישתכרו פחות מהשכר ההממוצע יהיו פטורים מהחזר ההלוואה, אבל ההלוואה תוצע רק לאלו שיתחייבו לא ללמוד במוסד אקדמאי. זה יכול אולי לעזור בבעיית העובדים הזרים בבניין, בחקלאות ובתחום הסיעוד. |
|
||||
|
||||
אפשר לעשות עוד צעד באותו כיוון: מי שרוצה ללמוד יַלווה כסף למדינה, והיא תחזיר את ההלוואה, צמודה ועם רבית נאה, רק לאלה שישתכרו יותר מהשכר הממוצע ביפן. |
|
||||
|
||||
ואני לתומי חשבתי שמדובר על הצעות *לשינוי* המצב הקיים. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
אם קיבלת הלוואה, ואתה לא צריך לשלם איתה שכר לימוד, למה לך לעבוד בבניין? כסף כבר לא חסר לך. |
|
||||
|
||||
מה זה חשוב? יהיה לו מספיק כסף כדי להביא פיליפיני שיעבוד במקומו בבניין. |
|
||||
|
||||
לונה, חן חן על המצפוניות שלך. חן חן על שאת מביטה לצדדים ולמטה. הביטי למעלה ותראי את הדברים הגדולים באמת.המושג הנקרא ''תכנון מס'' בפעולתו. תכנון מס היא מילה מכובסת לעקיפת מס. תראי שם עוד דברים שנעשים בעזרת לוביסטים בכנסת ובמשרדי הממשלה. העבודה של סטודנטים על ביטוח לאומי היא כסף קטן. כשחד הורית נוהגת ברכב שחבר רשום עליו כדי שלא תפסיד הבטחת הכנסה - גם זה כסף קטן, אך בשביל הכסף הזה הקים נתניהו משטרה. בשביל לכפות שכר מינימום אף אחד לא הקים משטרה.אז כמו שנחמיה שטרסלר אומר בקול ישראל וב''הארץ'', שלא יעבדו עלייך, ושמצפונך לא ייסרך. |
|
||||
|
||||
אז מה בעצם אתה אומר? שכולם מרמים אז לא צריכה להיות לי בעיה עם זה? גישה מתקבלת על הדעת - "גם ככה כולם רמאים" - ועם זאת בעייתית. יש לי אכן בעיה מצפונית להגיד "אם כולם מרמים אז גם אני". |
|
||||
|
||||
לא אמרתי את זה. ניסיתי להקל על מצפונך ולהרחיב את הפרספקטיבה שלך. |
|
||||
|
||||
איזה מצפון נוח יש לך. כל עוד הקפיטליסטים החזיריים מוצאים מקלטי מס יכול כל נישום בעל פרספקטיבה רחבה לרמות את מס ההכנסה וגם להרגיש שהוא בסדר. אני בטוח שעמיר פרץ גאה בך. |
|
||||
|
||||
חס ושלום, לא הבנת אותי. רציתי לעזור לך כדי שמשא המצפון לא ידרוס אותך באכזריות. כמו שיש "תכנון מס" אולי תעשה "תכנון ביטוח לאומי". אני אף פעם לא רימיתי את הביטוח הלאומי. אם ב"קאפיטליזם אכזרי" עסקינן, אתה ודאי מכיר את מה שאפשר לכנות, הלבשת רגשי אשמה. כשמעביד לוחץ את עובדיו, לפעמים אף מרמה אותם- קוראים לזה הורדת עלויות שכר- חשיבה עסקית למהדרין. כשעובדיו באים אליו בדרישות להעלאת שכר (בעונה בוערת)- הם נקראים נצלנים, בוגדניים וכד'. אתה יכול להיות רגוע; הייתי מעביד ואני מכיר את כל הטרמינולוגיה השקרית. אולי קראת את המאמר של נרי לבנה בהארץ בקשר לעוזרות בית "חצופות". |
|
||||
|
||||
טוב, כשעובדים שובתים, זו תמיד נצלנות ובגידה. ומעיד על חוסר מצפון מוחלט, דריסת העניים, התעמרות בציבור ונישול שרי האוצר לדורותיהם ומתדורותיהם. |
|
||||
|
||||
איזו כתבה? |
|
||||
|
||||
על עוזרות הבית החצופות. |
|
||||
|
||||
הנה הכתבה: http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?... |
|
||||
|
||||
החלטתי לכתוב תגובה קצת יותר מפורטת, מפני שלטעמי יש מעט מדי התנגדות. למען האמת ככל שאני חושב על כך ההצעה נראית יותר ויותר טוב. בסך הכל מה רע במימון החינוך הגבוה ע"י הלוואות, מה גם שהעלות הבירוקרטית-פיקוחית כאן לא נוראה? הנקודה היא שהייתי מצפה להתנגדות נזעמת לפחות מצידם של ה"שוקיסטים" (חסידי השוק החופשי). הרי יש כאן דוגמה קלאסית מדוע רצוי שהמדינה תתערב מעט ככל האפשר בכלכלה. נראה שחלק גדול מן ה"שוקיסטים" הם סטודנטים בעצמם ולכן המוטיבציות שלהם בעניין חצויות. צריך כאן להתיחס ל-3 שאלות: א. מה ומי רוצים? ב. מי ישלם? ג. מה יהיה? א. מה ומי רוצים? מה רוצה שרת החינוך ופעילי הסטודנטים ברור. הם רוצים מחיאות כפיים וקולות וזה מיליון אחוז בסדר. השאלה היא רק אם באמת צריך כאן למחוא כפיים. לפני שדנים בשיטות ולפני שמכניסים את ביטוח לאומי לעסק כדאי לברר מה הבעיה שמנסים לפתור ומה רוצים להשיג ולכך כמעט שלא מתיחסים. א.1. האם יש מחסור במשק באקדמאים? האם רוצים להגדיל את מספר הסטודנטים (והאם זה טוב או רע)? האם רוצים להגדיל את היצע האקדמאים כדי להוריד את המשכורות שלהם בשוק? האם רוצים לקדם את המחקר המדעי? נראה שרוב המגיבים מניחים כאקסיומה כי "הוזלת" שכה"ל והגדלת מספר הסטודנטים היא דבר טוב (תקדם את המחקר המדעי, תגדיל את התעסוקה במשק, תצמצם פערים חברתיים). אני טוען שצריך לבדוק הנחות אלו בזהירות שכן לפחות חלקן מפוקפקות על פניהן. א.2. האם שכ"ל "זול" מקדם מחקר מדעי? אני מסופק (למשל ארה"ב. נכון שיש שם מערכת הלוואות ומילגות מפותחת, אבל בכ"ז נראה שמרבית המימון הוא מתכניות חיסכון של ההורים). א.3. האם הגדלת מס' הסטודנטים תועיל למשק? שוב אני בספק. כיסי האבטלה הקשים במשק הם של מבוגרים ולא של צעירים ועל פניו נראה שלמשק קשה למצוא עובדים בלתי מקצועיים ולאו דוקא בעלי השכלה גבוהה. אם רוצים התומכים בתכנית לשכנע, יספרו לנו מה הם רוצים להשיג וכיצד התוכנית מסייעת להשיג זאת. ב. מי ישלם ("בנון?")? ברור שאין כאן פתרון קסם כלכלי. אם עסק ההלוואות היה כזה מציאה, הממשלה כלל לא היתה נדרשת להתערב וגורמים פרטיים היו מתנפלים על ההזדמנות העסקית. נראה שגורמים כלכליים מעריכים שמדובר בעסק שבסופו של דבר המדינה תצטרך להזרים אליו כספים ולא עסק רווחי או נושא את עצמו. ב.1. ראשית ברור שנדרש מימון הון ראשוני. אם רוצים שההלוואה לא תהיה שולית ולא משמעותית, דרוש הון ראשוני משמעותי (עד שיתחיל להכנס כסף מהחזרים). לא נראה לי שהמצב הכלכלי הוא כזה שמציאת הסכום היא עניין של מה בכך. ב.2. כל הסעיפים הפרוגרסיביים בהצעה (פטור לבעלי שכר נמוך, נשים בחופשת לידה, וכל מה שיתווסף בהמשך) מבטיחים לביטוח לאומי מאזן אקטוארי שלילי עד סוף כל הדורות. נדמה לי שרוב העובדים במשק (70%-80%) משתכרים פחות מהשכר הממוצע. בקרב האקדמאים אני מניח שהמצב שונה, אבל גם כך לפי מה שהוצע כאן בערך חצי מן הלווים יהיו פטורים מן ההחזר, וזאת בלי להזכיר את חופשות הלידה וכל התיקונים הפרוגרסיביים שיכניסו גורמים רוחשי טוב לחוק (ועל התחמנים הרמאים והברחנים כבר דובר מספיק). בסוף עוד ביטוח לאומי יתמוטט כמו קרנות הפנסיה. ב.3. האם זה באמת עניין רצוי שהמדינה תיגבה מיסים מחלכאים ונדכאים כדי לממן שכ"ל לסטודנטים? האם לא יהיה זה ביזארי שביטוח לאומי המשלם לגמלאיו סכומים המאפשרים קיום מתחת לקו בית המחסה ואשר ראה לא מזמן לחיוני לקצץ גם בתשלומים המגוחכים האלו, יגלה פתאום שיש לו מספיק כסף לעסוק בהלוואות לסטודנטים? ג. מה יהיה? אם רוצים להעריך את ההצעה, צריך לפחות לנסות לצייר לנו את התרחישים הסבירים. ג.1. אפשרות אחת היא שבגלל שלא ירצו לפגוע במשק, לא יהיה למפעל הון ראשוני משמעותי, ההלוואה תהיה קטנה וזניחה מבחינת השפעתה. כך שהרווח היחיד מכל העסק יהיה לפוליטיקאים (מחיאות כפיים), עבודה לכמה בירוקראטים וחברי מרכז וכמה פרוייקטים של מעאכרים מקצועיים (ראו פרשת המענק לחיילים משוחררים). ג.2. אם נניח שיממנו את המפעל ע"י העלאת שכה"ל לסטודנטים, נראה שסה"כ ההשפעה תהיה שלילית. הסטודנטים ירויחו מן העסק פחות ממה שהם חושבים (או שההלוואה תהיה קטנה או שההחזרים יהיו גדולים) ולכך תתלווה העלאת המדד, והזדמנות נוחה לקצץ בהשקעות המדינה בתקציבי מחקר, בעיות אקטואריות בביטוח לאומי ועוד. ג.3. נראה שבהצעה הנוכחית אין דיפרנציאציה בין מקצועות נדרשים למקצועות לא נדרשים. זוהי דוגמה קלאסית לכך שעדיף שהמדינה לא תתערב בדברים האלו. נראה שכדי שמערכת השכלה גבוהה תפרח דרוש שהיא תהיה מגוונת וחופשית. מה הרווחנו בכך שנתנו לפקידי האוצר/ביטוח לאומי ל"נפח" את הפקולטה ללימודי קדרות או לחלופין להחליט את מי כן ואת מי לא לממן? ג.4. מה יגידו התומכים כאשר ח"כ פורוש ידרוש מאיתנו "ששכחנו מה זה להיות יהודים" לממן מפעל דומה ללימודים תורניים גבוהים? (ואל תגידו לי שאין בוגרים של החינוך התורני הגבוה שמרויחים יותר מהשכר הממוצע). |
|
||||
|
||||
ב. יש גורמים עסקיים. ראיתי בחודשים האחרונים ברחבי הארץ פרסומות לחברה שמציעה הלוואות למימון שכר הלימוד, אולי זו רק סנונית ראשונה (שמבשרת, או לא מבשרת, חברות אחרות שיבואו בעקבותיה). חיפוש המילים ''הלוואות שכר לימוד'' בגוגל הראה שגם הבנקים השונים מציעים תוכניות הלוואות שונות למימון שכר הלימוד. |
|
||||
|
||||
יפה. אם כך מדוע צריך את הממשלה וביטוח לאומי בעסק? (נ.ב. אני מניח שהם לא מציעים פטור להכנסות נמוכות, עובדים בחופשה ובנים של חברי מרכז. כנראה שזו הסיבה מדוע עדיף שהמדינה לא תתערב). |
|
||||
|
||||
כי לבנקים יש נטייה שלא לתת לך כסף אלא אם כבר יש לך (או להורים שלך). כל המטרה של התוכנית היא לאפשר לאנשים מהפריפריה לצאת ממעגל העוני ע"י תוכנית של "למד היום, שלם בעוד שלוש שנים". תשאל "אה, אז למה לא לדרוש מבחן שכר כבסיס לזכאות להלוואה?" למה? כי זה לא הוגן להפלות אנשים בגלל שההורים שלהם מרוויחים הרבה. זה שהם מרוויחים הרבה לא אומר שהם תומכים בילדים שלהם. מה שמזכיר לי את הגאונות הצרופה של התנאים להוזלה בארנונה לסטודנטים: רק אם אתה לא עובד או עובד ומרוויח סכום מגוחך מדי חודש - כזה שלא היה מספיק לך כדי לשכור דירה בין כה וכה - אתה זכאי להנחה. משמע: אם ההורים משלמים לך את שכר הדירה, אתה זכאי להנחה. אם אתה סטודנט מסכן שגם צריך לעבוד כדי לממן את המחיה של עצמו, אף אחד לא יתן לך הנחה. |
|
||||
|
||||
דובי, קרא שוב מה שכתבת. אני לא בעד מבחן שכר. כדי ''לאפשר לאנשים מהפריפריה לצאת ממעגל העוני'' לא צריך ראיונות בטלביזיה ולהפוך את ביטוח לאומי לבנק הלוואה ומשכנתאות. צריך שר חינוך רציני שימנה אדם ראוי שיפקח על המילגות לסטודנטים שמעביר משרד החינוך כבר כמה שנים לרשויות העירוניות בפריפריה וידאג שהם יגיעו למי שצריך שהם יגיעו ולא יוזרמו לכיסוי חובות או לסמינריונים להוראה. |
|
||||
|
||||
אבל אני לא רוצה מלגות. מלגות בהכרח מחייבות כל מיני מבחני זכאות - ההוא לא מספיק עני אז לא מגיע לו, זה לא מספיק מזרחי אז לא מגיע לו, והיא לא מספיק פריפריאלית אז לא מגיע לה. אני רוצה שלכל אחד תהיה האפשרות הסבירה לקבל הלוואה בתנאים נוחים מהמדינה כדי לקבל השכלה גבוהה. אני גם לא חושב שצריך לשים כל כך הרבה הגנות על הסטודנטים כמו עניין השכר הממוצע - זה כבר צריך להיות עניין של לוקח ההלוואה אם הוא חושב שיוכל להחזיר אותה או לא (אפשר לתת הגנה מינימלית בכך שאדם לא ידרש להחזיר את ההלוואה כל עוד הוא רשום בביטוח הלאומי כמובטל, אם אנחנו רוצים למנוע מצבים מביכים יתר על המידה). זה שלא צריך ראיונות בטלוויזיה זה תמיד נכון. מצד שני, אני לא רואה למה הפיכת הנושא לדיון ציבורי היא בהכרח דבר רע. אני דווקא בעד לדון בנושאים של מדיניות כלכלית וחברתית בפורומים ציבוריים שנגישים לכלל האזרחים. יותר טוב מאשר לדון בנושאים הבטחוניים באותם פורומים כל הזמן. |
|
||||
|
||||
ג.3. לא ברור לי אם אתה מצפה לדיפרנציאציה או לא. בהצעה הנוכחית אין כזו, ולכן זה לא מדוייק ש"נתנו לפקידי האוצר לנפח את הפקולטה ללימודי קדרות". מצד שני, המנגנון להחזר ההלוואות מבטיח שבמקצועות מסויימים הלימודים יהיו חינם. למשל: עבודה סוציאלית (למי שמתכוון לעבוד במקצוע). כמובן שלימודים חינם בעבודה סוציאלית ידאגו להשאיר את המשכורות ברמתן הנמוכה. תרחיש אחר: אדם עובד במקצוע מסויים תקופה ארוכה (למשל הוראה) ויודע שרמת ההכנסה שלו היא מתחת לממוצע. לעובדים כאלה המדינה מעניקה לימודים חינם. ד. מהתוכנית לא ברור מה גובה הריבית על ההלוואה. |
|
||||
|
||||
ג.3. אני מעדיף שהממשלה לא תתערב ותיתן לכוחות השוק לקבוע, שכן נראה שבד"כ בעניין זה הם עושים עבודה טובה. בהצעה הנוכחית אין דיפרנציאציה ולכן אני חושב שהיא מתמרצת לימודים שאינם נדרשים או מתוגמלים בשוק. לפוליטיקאים יש נטייה לעשות מה שהרבה אנשים רוצים (כאן להגדיל את מספר הסטודנטים ול"הוזיל" את עלות הלימוד). הבעיה בעיני היא שהמטרות הללו אינן משרתות את טובת החברה. קראתי פעם שאחד מן התיקונים הסוציאליסטיים של נאצר היה להבטיח משרה ממשלתית לכל בוגרי המוסדות האקדמאיים במצריים (כדי לעודד את ההשכלה הגבוהה שם). התוצאה היתה "ניפוח" של כל משרדי הממשלה בפקידים אקדמאיים. כך גם הסכומים העלובים שיכלה כלכלת מצריים להקצות לסעד ושרותי בריאות נאכלו ע"י משכורות הפקידים. את התועלת שהפיקה מכך ההשכלה הגבוהה במצריים כולנו יכולים לשער. ד. כאשר למדתי, לקחתי הלוואה של האוניברסיטה בשיעור של כמעט שכ"ל שנתי אחד. ההלוואה לא היתה צמודה ואז פרצה האינפלציה הגדולה. ההחזר החודשי היה משהו כמו 30 אג' והאוניברסיטה התחננה שנבוא לחסל את ההלוואה. כסטודנט מאוד נהניתי מן הקטע הזה. כאזרח משלם מיסים אני נהנה ממנו הרבה פחות. החשש שמפעל ההלוואות ינוהל בצורה כזאת שיגרום הפסדים ניכרים, אינו מחוסר כל בסיס. |
|
||||
|
||||
מוזר לחשוב שבן אדם שמתעניין כל כך בהיסטוריה סבור שמדעי הרוח אינם מביאים כל תועלת לחברה. |
|
||||
|
||||
אני לא שוקי שמאל, אבל אני הבנתי "המטרות הללו אינן משרתות את טובת החברה" = "להגדיל את מספר הסטודנטים ול"הוזיל" את עלות הלימוד" |
|
||||
|
||||
איפה אמרתי דבר כזה? א. "כדי שמערכת השכלה גבוהה תפרח דרוש שהיא תהיה מגוונת וחופשית" תגובה 343031 מגוונת זה מתמטיקה, אוירונאוטיקה, קדרות, לטינית, אמנות ביזנטית, קליגרפיה וכמובן כמובן היסטוריה. ב. מה שאני כן חושב שזה לא מועיל לחברה להפוך ע"י מילגות את כל צעיריה למובטלים בעלי תואר בהיסטוריה ואח"כ לייבא ח'ברה מהפיליפינים בתור עובדי סיעוד. |
|
||||
|
||||
מצטערת, כנראה בלבלתי אותך עם אחד המתדיינים האחרים.:) |
|
||||
|
||||
אני מתפלא על הגישה שלך. בתחילת הדברים אתה מדבר על כוחות השוק. אינך סומך על מי שינהל את ההלוואות וחושש שהוא יפסיד, רחמנא ליצלן. איך אמר פעם מישהו? הוי התמימות הקדושה! נכון שהיו אנשים שהרוויחו בזמן שגם אתה הרוחת. אבל ב-1985 היה בדיוק ההיפך; המונים הפסידו את המכנסיים והבנקים הרוויחו רווחים דמיוניים. הגיע הזמן שאחד שמכנה עצמו "שמאל", יתחיל לגלות יתר ציניות לנפלאות השוק וכוחותיו ויבין שהשוק היום -במיוחד בישראל -איננו במתכונת עליה חלם אדם סמית. זהו שוק שיש גורמים שמשפיעים עליו.גם הורי נהנו מהמצב שאתה נהנית ובמקום לשלם 20 שנה על דירה - שילמו פחות מחצי. לעומת זאת, היתה להם משכנתא בסוף שנות ה-50 שהיתה צמודה לדולר ובוצע אז פיחות; מ-1.8 ל"י לדולר פוחתה הלירה ל- 3 ל"י לדולר. אני הייתי מוותר על התענוג הזה שהוא תולדה של האינפלציה שהיתה בשנות ה-80. האינפלציה לא ירדה מהשמים אלא היתה מעשי ידי אדם שגם הרוויחו ממנה מאד יפה. זה שבמקרה מצאת את עצמך על העגלה שלהם-זכית. |
|
||||
|
||||
א. תעזוב אותי. לך תסביר למובטל אפללוביץ מקריית-סוף-העולם ולעשרת ילדיו מדוע ביטוח לאומי צריך גם לנקות דמי ביטוח לאומי מקצבת האבטלה שלו וגם לתת לסטודנט הרוצה ללמוד קבלה מעשית מילגת לימודים חינם. ב. אני לא חושש שמי שינהל את ההלוואות יפסיד, אני חושש שאני אצטרך לכסות את הנזק. |
|
||||
|
||||
הנזקים האלה הם נזקים מיניאטוריים לעומתההוצאות הגדולות באמת שאתה מכסה. |
|
||||
|
||||
למיטב ידיעתי, גם לי יורדות מדי חודש כמה פרוטות מהמשכורת לטובת הביטוח הלאומי. למיטב ידיעתי, גם בניו של מר אפללוביץ' הנכבד יוכלו להנות מההלוואה המוצעת לכל, ואולי לרכוש לעצמם יום אחד דירות נאות בשכונות האופנתיות יותר של תל-מרכז-היקום-יפו. הרווח שלהם שלהם גדול יותר מההפסד שלו, וההפסד שלי גדול יותר מהרווח שלי ושל ילדי. אני חושב שקוראים לזה מיסוי פרוגרסיבי, והוא דווקא די מקובל בקרב חוגי השמאל. אולי כדאי לך לבדוק את הנושא. |
|
||||
|
||||
לך יש משכורת. למר אפללוביץ יש חצי שנה של קצבת אבטלה. בכל מקרה מר אפללוביץ צריך לשלם משכנתא מים וחשמל, ואתה רק מעדיף לא לחיות על חשבון הוריך. יש הבדל. בשיטה חסרת מבחני השכר שלך, הרבה יותר כסף מהמילגות ילך לילדים של הוריך מאשר לילדיו של מר אפללוביץ. ומיסוי פרוגרסיבי, מה לעשות, משמעותו להעביר כסף מכיסם של הוריך לכיסיו של מר אפללוביץ. אתה צודק בעניין הראיונות בתקשורת. זו כמובן אינה הבעיה. הבעיה היא שיש לי תחושה אישית קשה של עוול בלתי נסבל כאשר מצד אחד מקצצים בקצבאות ביטוח לאומי, כולל קצבאות נכים ומשפחות מצוקה ומצד שני מציגים תוכנית שמשמעותה מילגות לימוד לחוגי קבלה מעשית. מה שנדרש אינו תוכנית גרנדיוזית הזורה כספי ציבור לכל עבר. אלא דוקא שיפורים מנהליים שידאגו שהכסף המועט שישנו, יגיע למקום המיועד, כלומר לסטודנטים מעיירות הפיתוח הלומדים מקצועות נדרשים ומתגמלים. הדוגמה שהבאתי על מילגות לסטודנטים בעיירות פיתוח אינה סתמית. אין שם מבחן הכנסה או מצב כלכלי. הבעיה שם היא שיש מעט מדי סטודנטים בעיירות ונראה שרוב הכסף הולך למימון לימודים בסמינריונים למורות ומוסדות סמי אקדמיים אחרים (בכל אופן לא מובן לי איך נשאר להם מספיק כסף לממן גם דברים כאלו). |
|
||||
|
||||
לי יש משכורת, ולכן אני משלם הרבה יותר לביטוח לאומי, ומקבל הרבה פחות מהם, מאשר מר אפללוביץ. בגלל זה זה פרוגרסיבי. זה שאני מעדיף לא לחיות על חשבון הורי זה יופי, אבל יש אנשים שהוריהם פשוט לא מסכימים לתת להם כסף מעבר לגיל 18, למרות שהם יכולים. לך תבין. את האנשים הללו לא צריך לזנוח לאנחות. ההגיון מאחורי המהלכים הללו הוא פשוט: פחות כסף לצריכה, יותר כסף להשקעה. לימודים גבוהים - גם לתואר ראשון בקבלה טרנסצנדנטלית - הם השקעה. קצבאות הן צריכה. אני באופן כללי מעדיף שהמדינה תיתן לאנשים שירותים (או כסף שיוכל לשמש רק לצרכים מסויימים) ולא כסף מזומן. |
|
||||
|
||||
אפשר לדעתי לראות גם את מילגת הלימודים של מר בחור הלומד קבלה טרנסצדנטלית כקיצבה, בדיוק כמו קצבת האבטלה של מר מובטל (למעשה הרבה יותר, שכן מר מובטל עבד ושילם ביטוח לאומי עד שפוטר), אלא אם כן אתה טוען שצפוי למדינה רווח בעין מלימודיו של מר בחור. (למעשה בשני הקצבאות יש רווח למדינה אלא שהוא אינו ישיר ובמטבע קשה). |
|
||||
|
||||
למדינה יש סיכוי טוב יותר לקבל חזרה (לפחות, אם לא יותר מכך) את ההשקעה בסטודנטים. עם כל הלעג לתלמידי כדרות אוסטרו-הונגרית בעת העתיקה, צריך לזכור שיש קצת יותר סטודנטים למשפטים, רפואה ומדעי המחשב מאשר לכל מדעי הרוח ביחד. בכל מקרה, אני כבר הבעתי את העדפתי לדרישת החזר ההלוואה בלי תלות ברמת ההכנסה של הסטודנט עם חלוף מספר שנים (פרט, אולי, לדחיית התשלום למובטלים). |
|
||||
|
||||
לנקודה האחרונה אני מסכים. אני רוצה להדגיש שוב שאחד הדברים הבעייתיים בעיניי הוא אופן המעורבות של המדינה בעניין. הנתון הבסיסי בעניין הוא מבחינתי העובדה שכיום אין שוק פרטי משגשג של הלוואות לצרכי שכ"ל. הדבר יכול לנבוע מכמה סיבות. או שהעסק לא כלכלי מבחינת המלווה, או שהוא לא נדרש מבחינת הלווה או שבמשק של אבטלה אנשים חוששים לקחת "משכנתאות" מסוגים שונים. בהנחה המפוקפקת בעיניי שהלוואות לשכ"ל נחוצות ומועילות, עדיין אני תוהה אם ראוי שהמדינה תפתח עוד סניף של בנק הלוואות בביטוח לאומי. מדוע שהמדינה לא תיתן הנחות ערבויות ופטורים שונים ותעודד את הבנקים/חברות הביטוח להכנס לעניין ולא תנסה לנהל אותו בעצמה? ונקודה אחרונה. למה ביטוח לאומי (אולי זו אינדיקציה לחוסר הרצינות של התוכנית)? מדוע לא מס הכנסה למשל (מה יקרה עם העצמאים שלדעתי לא נמצאים במערכת של ביטוח לאומי)? |
|
||||
|
||||
למה אתה חושב שהעצמאיים לא נמצאים במערכת של הביטוח הלאומי? הם אמנם לא זכאים לדמי אבטלה, אבל בחלק של התשלומים הם נמצאים בהחלט. |
|
||||
|
||||
חשבתי ש''הצטרפות'' של עצמאיים לביטוח לאומי היא וולונטרית. |
|
||||
|
||||
שלוש הסיבות שאתה נותן מניחות כנתון ראציונליות מלאה של כל הצדדים, בעוד שאני נוטה להאמין שאחת הסיבות מאחורי התוכנית היא הנחת אי-ראציונליות (או, לכל הפחות, הנחת ידיעה-חלקית) בקרב הציבור. כלומר, אחת המטרות היא חינוכית - לדחוק באנשים בעלי היכולת המתאימה ללמוד באוניברסיטה. לך תדע כמה אנשים מפחדים ללכת לאוניברסיטה כי זה נראה להם בזבוז כסף, כי הם חושבים שהם יכולים להרוויח יותר בתור בעלי באסטה בשוק, או כי הם לא מאמינים שיצליחו להחזיר את ההשקעה. אז המדינה אומרת להם - בואו נעשה הימור. אם אני מנצחת, אתם מחזירים את ההלוואה פלוס קצת ריבית. אם אתם מנצחים (כלומר, ההשכלה לא תרמה להכנסתכם), אז הלימודים שלכם עלי. עכשיו השאלה היא האם המדינה לוקחת כאן סיכון מיותר, או שהיא הולכת להרוויח על ההימור הזה. |
|
||||
|
||||
אני מתפלא עליך - אתה מדבר על הסיבות מאחורי התכנית, ולא בודק מי האנשים שמאחוריה? בוא נבדוק: יולי תמיר, כח"כית מטעם העבודה, רוצה לרצות את ציבור הבוחרים שלה. לכן, אם נזכור שהערבים מהוים את מחוז הבחירה הגדול ביותר בפריימריז, הרי שהיא דואגת לציבור זה, והגתה עוד תכנית, במסגרת המדיניות של העברת כספי מסים של יהודים, למשפחות ערביות, בעיקר ע"י הביטוח הלאומי (שהרי הציבור הערבי בכללותו משלם 350 מליון ש"ח בשנה כמסים, ומקבל 7 מיליארד ש"ח בצורת קצבאות). ברור שהערבים הם אלו שירויחו מהסדר זה, גם בגלל שהמשפחות הערביות יותר גדולות, וגם בגלל שהשכר הממוצע במגזר הערבי נמוך יותר מאשר אצל היהודים, כך שהם גם לא יצטרכו להחזיר את הלואה. לימור לבנת בודאי בונה על כך שבעלה יקים חברה שתתן שירותי הלואות לסטודנטים תוך קבלת ערבות מהמדינה, ללא צורך במכרז, ותכניס לשותפים מליוני ש"ח על חשבון משלם המסים. |
|
||||
|
||||
אילולא הייתי יודע מי אתה, הייתי מניח שמדובר בסאטירה ומודה לך על כך. לצערי, אני יודע שאתה מתכוון לדברים ברצינות, ולפיכך הם אינם שווים תשובה. |
|
||||
|
||||
זה בודאי לא יותר תלוש מהמציאות מאשר הרעיון שלך (''המדינה רוצה לחנך את הציבור'' נו באמת) |
|
||||
|
||||
מוטב היה שתגובה זו לא תבוא לעולם. |
|
||||
|
||||
הנתונים המספריים בתגובה (הציבור הערבי משלם 350 מליון ש"ח בשנה במסים, ומקבל שבעה מליארד בקצבאות) לא נכונים? לא מעניינים? סודיים? |
|
||||
|
||||
משום מה נזכרתי ב-http://news.msn.co.il/news/StatePoliticalMilitary/Po... |
|
||||
|
||||
אבל למה להביא הנה את הזבל הזה? |
|
||||
|
||||
תשאל את idan. הוא התחיל עם ההאשמות של הציבור הערבי במציצת דם. |
|
||||
|
||||
אני רוצה להמליץ פעם נוספת על הסרט הדוקומנטרי המענייןhttp://www.protocolsofzionmovie.com/ |
|
||||
|
||||
יש תמיד אפשרות להעניק למי ששלל את קיומה של המדינה/לא משרת שירות לאומי אזרחות אחרת. גם לכל נחש מפוטם שמגיח מדי פעם משנת החורף שלו אשר ימשיך לגלגל את עיניו ולצקצק בלשונו מאז ולתמיד, אפשר לצרף לאחר כבוד את אותה אזרחות. |
|
||||
|
||||
איך בדיוק מדינת ישראל יכולה להעניק למישהו אזרחות של מדינה אחרת? |
|
||||
|
||||
לא דם, רק דמים. |
|
||||
|
||||
על מה אתה מדבר ? רפואה לומדים בארץ רק באוניברסיטאות ועד 80 איש לאוניברסיטה, מדעי המחשב (ולא בדרבי), עד כמה שהחוג פופולארי, הוא מאוד תובעני (וספי קבלה בהתאם) והגודל של כל מחזור הוא גם כן לא אסטרונומי, לגבי משפטים אני לא יודע, אבל אם מה שאתה אומר זה נכון, זה רק על סמך משפטים (שלא בהכרח תורם יותר מדי למדינה). |
|
||||
|
||||
אני סבורה שלימודי כדרות אוסטרו-הונגרית בעת העתיקה תורמים יותר למדינה מאשר לימודי משפטים. |
|
||||
|
||||
למיטב ידיעתי אפללוביץ' גם ככה משלם ביטוח לאומי - תעריף של אדם שלא עובד, כמו גם הסטודנט שלומד קבלה מעשית. |
|
||||
|
||||
א2. כמדומני בארה"ב משוחררי צבא זכאים למימון לימודים גבוהים. ג4. גם ככה אנחנו כבר ממנים מפעל ללימודים תורניים גבוהים. |
|
||||
|
||||
בארה''ב השירות הצבאי התנדבותי ולכן מימון הלימודים והמשכורות הם הפיצוי והפיתוי למתגייסים. |
|
||||
|
||||
גם בארץ מענק השירות (ללוחמים) היום הוא בגודל של שכר לימוד תלת שנתי באוניברסיטה. |
|
||||
|
||||
אני חושב שעל סעיף ג. אפשר ללמוד מהמציאות במדינות העולם. בכלל, לא כל כך ברור לי למה צריך תמיד להמציא את הגלגל מחדש. יש בעולם מדינות רבות שניסו לממן את ההשכלה הגבוהה בדרכים שונות ומשונות. למרות שאי אפשר לבודד באמת את המשתנים, אפשר ללמוד לא מעט מההשפעה של כל דרך על כל אחד מהגורמים בסעיף א. במנותק מהתיאוריות (שלא תמיד מוכיחות את עצמן). |
|
||||
|
||||
מישהו יודע על מה זה מתבסס? |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |