|
||||
|
||||
אם תיקון טעות סופר, אזי: ר"ל "הם סתם מגחיכים עצמם שיטה הזאת". |
|
||||
|
||||
ה''את'' הוא עניין אחר לגמרי, והשמטתו מעולם לא תפסה בציבור (אולי בגלל החוגים הדתיים שנשארו נאמנים למקורות שצידדו, כידוע, ב''לכל זמן, ואת לכל חפץ''). |
|
||||
|
||||
ועדיין, לזכר העניין הזה הוקם הישוב ''חרב לאת''. |
|
||||
|
||||
על זה נאמר ''וכיתתו חרבותם לעיתים... רחוקות''. |
|
||||
|
||||
וכיתתו רגליהם לעתים רחוקות עוד יותר. |
|
||||
|
||||
וחיטטו באפם לעיתים. |
|
||||
|
||||
שנאמר, ''עת לכתת חרבות, ועת להחריב כתות''. |
|
||||
|
||||
I've created a monster!
|
|
||||
|
||||
לא נורא. בבניין ירושלים ננוחם. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |