בתשובה לXslf, 06/11/05 20:41
 |
|
 |
||
|
||||
 |
מצטער. אנחנו לא קונים את המונולוג "האזרחי" הזה. אין לנו מספיק עתודה של פראיירים, שילחמו בשביל אנשים נאורים שלא מתחשמק להם בגיל 19, כאילו. בלא חובת שירות אין לצה"ל קיום לאורך זמן. מדובר בבלון שאמנם שאכן הולך ומנופח כעת "צבא שכירי חרב" -אבל הוא יתפוצץ ואני מקווה כמה שיותר מהר. זה שאנשי "מדינת כל אזרחיה" מגייסים דגנרלים מהסוג למשל של גיל רגב כדי לקדם את המנטרות האלה-לא ישנו זאת. " לגבי: "אז הבעייה שלנו, כחברה עמוקה הרבה יותר, וחיוב התנדבות (הדבר המוזר הזה שיש היום) הוא רק פלסטר שלא יעזור לאורך זמן." זו אמירה אירונית שלמעשה במידה רבה כזו המעמידה מראה מול אנשי "המדינה המאוזרחת". מי יתנדב להגן על המשפחה שלך? את? קבניסטים למיניהם? אנשים שספוגים במסרים מסוג: שלהלחם ולסכן את חייהם למען עמם /מדינתם/ארצם זה ערכים נגטיביים/פאשיסטים/מליטריסטי מרושעים? אותם חבר'ה כמובן תכשיטים אחד יותר מהשני יעדיפו להקריב את עצמם למען הקריירה בגיל 19. כפי שאמר קהלת -2/3 מהאנשים לא היו מתגייסים- בחברה שמשדרת לכולם - "למה שתקריב ותסכן את עצמך" תדאג רק לרווח האישי ותו לא. גם בשביל שכר גבוה אין מספיק אנשים שיסכנו את חייהם באמת. ישראל תהפוך לצבא בעל איכויות של הצבא המצרי בימים היותר קשים שלו. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
האם קראת את מה שכתבה XSLF? לא נראה ככה. לנוחותך, הנה הסבר קצר ומתומצת: היא לא הציעה ביטול חובת השירות אלא ביטול סמנטי של השם "גיוס חובה" שהפך לריק מתוכן (כי הצבא ממילא לא מגייס את מי שהוא לא רוצה לגייס), תשלום שכר מלא למי שהצבא כן מגייס, ופתיחה אמיתית של מסלולים אלטרנטיביים של שירות לאומי למי שהצבא בוחר לא לגייס. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ביילינ - להלן , ניחוש פרוע ולגמרי לא מנומס. -אתה לא מהמכון לחקר הרציונליות מהאוניברסיטה העברית. האמנם לא הציעה ביטול חובת שירות? קרא שוב את הסיסמה: "להכניס טוב טוב לראש שאדם יכול לתרום לחברה בה הוא חי בכל גיל, ופעמים לא מעטות התרומה שלו תהיה משמעותית יותר אם הוא לא יוכרח לתרום בגיל 18, אלא כשהוא בשל לכך ויש מאחוריו מה לתת, וזה יכול לקרות גם בגיל 30 או 50 ואין בכך פסול." וזה לצורך ההדגמה. נסה לתמצת את הדברים לעצמך, לאט ובטוח, כדי שלא יהיו יותר תקלות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נובאמת, הוצאת את המשפט מהקונטקסט שבו הוא ניתן (על הגבלת השירות הלאומי לבני 18 כיום). חבל, נתתי לך סולם לרדת איתו מהעץ עליו טיפסת, וגם אתה משחק עם השם שלי. שלום ולא להתראות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מבדח ביילין יותר ממה שחשבתי. אין ספק סוג של רציונליסט מדרג א'. הבחורה החביבה מציעה לשנות את גיל השירות , למתי שמתחשק תוך משחקים בתיחומים סמנטים - שבעצם מתברר שאתה מכיל בתוך את הטיעון שלה "שירות לאומי לא בגיל 18 אפשר בגיל 50...נו מה ההבדל" משמע אחד/ת יסכן את חייו בגיל 18 /יעשה שירות משמעותי בגיל הזה ואחר יגיד "לא מתחשמק לי עכשיו בגיל 50 כזה יתאים לי". אין ספק שזה מאוד יפה מצידו). אבל זה בכלל משעשע שבגיל 20+ הנ"ל יזעק על "העדפתו" של א'. מה זה גם אני אעשה את שלי בגיל 50. אין גבול לצביעות. שלום ולא להתראות יוסק'ה בי'. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברוך הבא בצל קורתנו. מן הסתם הבחנת שכמה מהתגובות האחרונות שהשארת נמחקו בידי חברי המערכת, משום שהם כללו איומים על מגיבים אחרים. אתה כמובן מוזמן להשאר, אבל לשם כך תצטרך להתרגל לכמה כללי נימוס אלמנטריים. בראש וראשונה, אין לעוות את שמם של בני השיח שלך. מכיוון שהצטווינו לדון כל אדם לכף זכות, אני לא רואה טעם למנות כעת כללים נוספים, שבוודאי תבין מעצמך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו, אתה עושה סלט שלם מהדברים שלי. * צה"ל יגייס (וכבר מגייס) את מי שהוא רוצה, ואת השאר לא. אני לא רואה שום סיבה להשאיר את הרטוריקה והאידאל של גיוס לכולם כשזה לא ככה. * בלי קשר לכך האם פלוני גוייס או לא, בחברה בריאה אדם יתרום ככל יכולתו במשך כל חייו, ולא בתקופה מוגדרת מראש. בכל מקרה, גם כיום, רק חלק קטן מהאנשים בגיל 18 מסכן את חייו- הרי הצבא לא מורכב רק (או בעיקר) מחיילים קרביים. בהנחה שהחברה הישראלית בריאה, זה מגוחך להשאיר את מוסד השירות הלאומי כמו שהוא. הצבא יגייס את מי שהוא יגייס, וכולם (מי יותר ומי פחות) יתרמו לחברה בכל מהלך חייהם. מכיוון שהתשתית הארגונית של שירות לאומי כבר קיימת וחבל לבזבז אותה, אני מציעה להסב אותה למערכת שתסייע להתנדבות ללא קשר לגיל המתנדב. מהתגובות שלך נראה שאתה חולק על ההנחה שהחברה הישראלית בריאה, וחושב שאם לא יעמדו לאנשים עם נבוט אפלייה על הראש, אף אחד לא יתנדב לעולם לשום תרומה לחברה. נו טוב, אין הרבה מה להתווכח עם ראייה פסימית כזו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שום סלט , רק בלשון המעטה טחינה מהקש והגבבה. את אינך מבינה את שאלת הבסיס של השירות. השיוויון הוא חשוב כערך משרת . אבל מתחת לערך הזו נמצאת האקזיסטנציאליות. הקיום של אזרחי ישראל. מעבר לכך, שוגה בחוסר הבנה וידע ועושה סלט בראשך. נתחיל באמירה האפריורית-לו היינו חיים בדנמרק (וגם זה לאור ההתפחויות העוברות בימים אלה על אירופה ,די מוטל בספק) -היה איזשהו טעם לאיזשהו טיעון שלך. מכיוון שמדינת ישראל קיימת היכן שהיא קיימת כל דברייך נשענים על קנה רצוץ. (רק אנקדוטה -בשוויץ הניטרלית יש חובת גיוס לכולם בגיל 18 ). אני מציב אקסיומה אפריורית.. בלי כח אנושי משמעותי לצה"ל -אין לך ולמשפחתך כאן שום זכות קיום אקזיסטנציאלית אפילו ליום אחד. הוא חשוב לא פחות מטנקים ומטוסים. ללא עמידה איתנה של צה"ל: אין לך לא אוניברסיטה, ולא אפשרות ל"התנדב מתי שמתחשמק".(ואם את לא מסוגלת להתמודד עם האבסולוטיות של הטיעון הזה )"זה לא שווה להגן על חברה כזו".. את מוזמנת לעלות כבר על המטוס הקרוב. הבסיס לכל המערך שואף השיוויון בישרות הוא של לוחמים/עזרי לחימה/ וכמובן שאר המערך האירגוני של צה"ל -השירות הלאומי הוא נדבך נסוף. (שימי לב שאינני עושה שימוש במושג "שירות אזרחי") מכאן מתחיל כל עצם בסיס לדיון. נעבור לתכנים: את שוגה באמירות חסרות כל בסיס, ונגועות בחוסר ידע. . לצה"ל חסרים כבר יום לוחמים רבים, ועקב כך לוחמים רבים נשחקים. תוספת למשכורת לא תשנה את השחיקה ולא פחות מכך את הסבירות הגבוהה יותר לפגיעה. עדיין רבים מגיעים לשרת ביחידה לוחמת (רובם אנשי פרפירייה: דתיים לאומיים, בני שכונות, עולים, דרוזים ומיעוטם היחסי חילונים-אשכנזים(1) בני המעמד הבינוני-גבוה). בתור מי שכנראה לא היתה בריאה בגופה מספיק כדי לשרת שירות לאומי כלשהו אשמח להסברים, בנושא בריאות. אנה הגדירי : "בריאה", "חברה בריאה" את מגדירה אקסיומה: "האם פלוני גוייס או לא, בחברה בריאה אדם יתרום ככל יכולתו במשך כל חייו, ולא בתקופה מוגדרת מראש." מאיפה הגיע האנלוגיה הלא בריאה הזו? אני אניח אקסיומה אחרת- רק בחברה שחלק ממספר הפרטים בה מצויים בסוג של תודעה-אנומלית-חולנית, כאלה , שאינם מבינים שעצם קיומה של קיומה של מדינתם קשור קשר בלתי נתיק בחוסנו האנושי של צבא ההגנה שלהם -אפילו יותר מטנקים ומטוסים - חברה כזו מצוייה בסכנה קיומית. לסיכום- ערך השיויון בשרות הלאומי הוא ערך המשרת את ערך חשוב אף יותר ערך האקזיסטנציאליות. בפירוק המארג הזה . לא יהיה 'אנחנו'. אבל גם לא יהיה 'את'. ---- 1 אני במקרה משתייך סטטיסטית לאותו פלח באוכלוסיה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"רק אנקדוטה -בשוויץ הניטרלית יש חובת גיוס לכולם בגיל 18" למען האמת, בשוויץ יש חובת גיוס רק לבנים. (ואם אתה רוצה ללמוד ואז ללכת לצבא, אתה יכול. ואם אתה רוצה ללמוד, ללכת לצבא לחצי שנה, ואז לחזור ללמוד ולהשלים אחר כך, אתה גם יכול*) *ככה לפחות אמר לי איזה טנקיסט (במיל') שוויצרי אחד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האפליה היחידה בהעדפת בוגרי צה"ל היא אפליה מתקנת, שהרי מי שלא שירת בצה"ל יכל לנצל את 3 השנים הללו ללימודים גבוהים, או לחילופין לצבירת נסיון וותק בעבודה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה אופטימי. בחברה הישראלית, הצבא הוא עדיין המקום האולטימטיבי ל-networking. אם אתה רוצה משרה טובה, ואתה לא מכיר אף אחד מהצבא, אתה עומד בפני מכשול לא קטן בכלל. אם אתה רוצה לספור שלוש שנות נסיון בעבודה בשכר מינמום (בהנחה שאתה אכן מצליח למצוא עבודה, לא משהו מובן מאליו) בתור "יתרון" שצריך לתקן בהעדפת יוצאי צבא- נו, כנראה יש לך פנטזיות על החיים של מי שצהל שיחרר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הא?! אולי אם שירתת ב 8200. איזה networking בדיוק יעשה מי שהיה קרבי? הקצין הכי בכיר איתו היה לי קשר קבוע היה המסו"ל שלי, שהיה אז סרן (דרך אגב, הוא נשאר בקבע, וראיתי אותו בכוחות הגירוש בכתבה על ההתנתקות) רוב מי שהיה לי קשר איתו הוא בגילי או בסביבותיו, כך שהיום הם במצבי בדיוק. איך מישהו מהם יכול לעזור לי "להתברג"?! על אחת כמה וכמה שאף אחד מהם לא נמצא בתחום העיסוק שלי. אני חייב לומר שעד היום (ואני עובד בתפקיד די בכיר) מעולם לא הזדקקתי ל"קשרים מתקופת הצבא". יתר על כן, הפעם היחידה שהשתמשתי בקשרים מהצבא היתה כשהתקנתי מזגן אצלי בבית, והזמנתי חבר מהמילואים שהוא טכנאי מזגנים לבצע את ההתקנה, והוא נתן לי "הנחת חבר". אם כבר, אז "קשרים מתקופת האוניברסיטה" (גם סטודנטים וגם מרצים) הרבה יותר חשובים, שכן אלו בדיוק האנשים שיהיו בתחום שלך. אותן שלוש שנים של עבודה בשכר מינימום, צריך גם יוצא צבא לעבור, רק שהוא מתחיל אותן בגיל 21 ולא בגיל 18. חייל בסדיר (כולל קצינים בסדיר) יכול רק לחלום על שכר מינימום. לחילופין מי שלא משרת יכול ללמוד תואר ב3 שנים הללו ולסיים בגיל 21, כשחברו ששירת רק משתחרר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ללמוד *ל*תואר. סליחה ותודה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מכיר לפחות אחד שסיים תואר 4 שנתי ב 3 שנים. כשלא צריך לדאוג לבעיות פרנסה, ואין מילואים בקיץ, אפשר לדחוס עוד קצת במהלך הסמסטר וללמוד גם סמסטר קיץ. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ועדיין, הוא לא "למד תואר", כי אם למד לתואר, או אם תרצה, למד והשיג (או רכש1) תואר. ___ 1 להבדיל ממר בן שבת (דיון 804) אשר רכש תואר מבלי ללמוד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בוא נסגור על ''למד מקצוע'' | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני כאן במסגרת מלחמתי ההירואית1 למען אותיות הבכל"ם. אגב, שמחתי לראות שעלבונן של הבי"ת והלמ"ד מקבל פיצוי מסויים ע"י שימוש מרובה במ"ם (ממזמן...). ____________ 1- הידועה גם בשמה "הניג'וס האינסופי". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעצבן אותי כשאנשים אומרים "הכי טוב" במקום "ההכי טוב", למרות שהשני כנראה לא נכון, לפי כמה מקורות יודעי דבר. מה אתה אומר? יש לי קייס, או שאני סתם מבלבל חוקים מהדקדוק האנגלי עם אלו מהעברי? אני משתדל להמנע מ"הכי" לגמרי, זו המילה... המעצבנת ביותר בשפתנו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בתורה המלה "הכי" מופיעה רק פעמיים, וזו בכלל מלת שאלה: וַיֹּאמֶר הֲכִי קָרָא שְׁמוֹ יַעֲקֹב, וַיַּעְקְבֵנִי זֶה פַעֲמַיִם--אֶת-בְּכֹרָתִי לָקָח, וְהִנֵּה עַתָּה לָקַח בִּרְכָתִי; וַיֹּאמַר, הֲלֹא-אָצַלְתָּ לִּי בְּרָכָה. וַיֹּאמֶר לָבָן, לְיַעֲקֹב, הֲכִי-אָחִי אַתָּה, וַעֲבַדְתַּנִי חִנָּם; הַגִּידָה לִּי, מַה-מַּשְׂכֻּרְתֶּךָ |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
...ומכאן לקחו את ''הכי אחי'', שזה בכלל... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה 300030 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הכי לא די לך בה"א אחד? הכי. ומכרה שלי אומרת "הכי *ה*טוב", שזה הכי המעצבן שאני מכירה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"הכי הטוב" זה לא המצאה של אורנה בנאי בשבתה כלימור? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא נראה לי. אלא אם כן יש כאן עניין של חיקוי שנוצר לפני המקור... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השומר הכי אנוכי? "ההכי טוב" נשמע רע לאזני, וגם "הכי הטוב" שמוזכר למטה לא גורם לי רוב נחת. אין לי מושג מה נכון ומה לא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לאו הכי ולאו הכי. אפשר לנסות ''הטוב ביותר'', במקום. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חלק ניכר מהבכירים בממשלה טוו את רשת התומכים בצבא. ע''ע ביבי, ברק, שרון... ושאר שרים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מערב מין בשאינו מינו. אין דין מי ששירת 3 שנים בסדיר (או אפילו שנה-שנתיים בקבע) - כמו הרוב המוחלט של ציבור המשרתים - כדין מי שפנה לקריירה צבאית - ואת אלו יש לשפוט על סמך הביצועים במהלך הקריירה שלהם - כמו כל מנהל בשוק. אפילו ביבי, שהשתחרר מסיירת מטכ"ל כסרן (כמדומני) חייב את הקריירה שלו לקשרים שטווה בעת פעילותו הסטודנטיאלית (ארנס "גילה" אותו על מדשאות האקדמיה, וגם דמות אב כבנציון נתניהו לא מזיקה) הרבה יותר מאשר לשירותו הצבאי - אילו קשרים בסיירת יכלו לעזור לו להתקבל ל BCG למשל? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה כנראה צודק, פרט למקרה ביבי שחייב את הקריירה שלו (או לפחות את הקצב המטאורי שלה) לשרותו הצבאי של אחיו (ולדרך בה הוא הסתיים). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זו האשמה צינית ולא הוגנת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסכים עם החלק הראשון, וכופר בשני. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבא דוגמאות לניצול השכול הפרטי שלו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גלישה לענין אחר; חשבתי פעם ששרות החובה של שלוש שנים הוא בהרבה מקרים ניצול לא קטן של הורים קשי יום. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היום כבר לא, אמנם החיילים לא מביאים משכורת הגונה הביתה, אבל היום צהל שולח להם אוכל לחגים וסופי שבוע וכל מני תוספות (כספיות ואחרות). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, הצבא גם שולח להורים שלהם שמרטף כדי שהם יוכלו לחגוג בשקט את יום הנישואין. או, במלים אחרות, על מה לעזאזל אתה מדבר? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חייל הוא לא נטל על ההורים ולכן לא מהווה ניצול, כפי שנכתב בהודעה אליה הגבתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי השאלה שלי לא הייתה ברורה: מאיפה לעזאזל הבאת את הרעיונות האלה? אני לא מכיר שום חייל שמקבל אוכל לחגים ותוספות כספיות אחרות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אמנם עזבתי את הצבא לפני מספר שנים, אבל בזמנו היו חבילות לחגים לחיילים בודדים או ממשפחות מצוקה, בנוסף היתה יוזמה (לא יודע אם היא מומשה) שחיילים יוכלו לאסוף חבילות מצרכיים בסיסיים בסופרים הקרובים אליהם עם החוגר. מעבר לכך אישרו אצלנו על בסיס קבוע חופשות עבודה, הטבות ת''ש (קרי כסף) וכד'. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל זה טוב ויפה, אבל לא מדובר על חיילים בודדים או ממשפחות מצוקה אלא על סתם חיילים רגילים ועל כך שאי מתן תשלום סביר (לצורך הענין אפילו שכר מינימום הוא סביר) הוא בעצם מס על הורי החיילים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כאמור, לא. אם אתה כן חושב ככה תאלץ לנמק (הפסד על הכנסות כפועלים לא יכול להחשב כמס, מס יכול להיות עלויות ההלנה לדוגמה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא שהייתי מתנגדת להגדלת התשלום לחיילי צה''ל, אבל אני שירתתי בבסיס סגור ועורפי, לא קיבלתי שכר שמקבלות חיילות שמשרתות בבסיסים קרביים, ועם זאת לא נזקקתי לכסף מהורי במהלך השירות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושבת שההבדל הגדול הוא בין חיילים בבסיס פתוח לבין חיילים בבסיס סגור. בבסיס פתוח, כשאתה עובד משמונה עד חמש (או שמונה עד שמונה, לצורך העניין) אתה עדיין אוכל ארוחת בוקר וערב בבית (ובכל מקרה - לא על חשבון הצבא), ועדיין מנהל חיים ש, בחלקם, אזרחיים. כשאתה משרת בבסיס סגור, למעט סופי שבוע (ובשקם) אין לך כל כך איפה להוציא את הכסף. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"אנחנו לא קונים את המונולוג "האזרחי" הזה" מי זה אנחנו? אני מתכתבת כאן עם יותר מאשר אדם אחד? ואנא- אל תפני אלי בתור "אנשי X", אני אדם אחד וכותבת בשם עצמי בלבד. אגב, מי זה גיל רגב? השם לא מוכר לי. "מי יתנדב להגן על המשפחה שלך? את?" אילו בזמנו צה"ל היה מחליט שהוא רוצה אותי, אז כן. מכיוון שהוא החליט ההיפך (ודווקא רציתי להתגייס) מסתבר שלדעתו יהיה לו קל יותר להגן על המדינה בלעדי. "כפי שאמר קהלת -2/3 מהאנשים לא היו מתגייסים- בחברה שמשדרת לכולם - "למה שתקריב ותסכן את עצמך" תדאג רק לרווח האישי ותו לא." נו, אם כך, יש לנו בעייה רצינית בחברה (לא שאני מחדשת משהו). ורואים את הבעייה לא רק בהקשרים של צה"ל. אילו הייתי בעלת ראייה פסימית, הייתי אומרת שהסוף אכן נראה בעין, כשהחברה בארץ מתפרקת מכ"כ הרבה ערכים וכל אחד מנסה "לחטוף" ו"לקמבן" כמה שיותר ולעזאזל האחרים. אבל אני אדם אופטימי, ואני רואה לא מעט אנשים שמשקיעים בטיפוח ושיפור החברה הישראלית, לכן אני חושבת שהתרחיש שלך פסימי מידי. ובכל מקרה, אני לא חושבת שאפלייה לרעה של אלו שהצבא העדיף לא לגייס הוא הפתרון לבעיות מוטיבציה בגיוס. כי הרי מי שחושב ש"שלהלחם ולסכן את חייהם למען עמם /מדינתם/ארצם זה ערכים נגטיביים/פאשיסטים/מליטריסטי מרושעים" לא יתגייס בכל מקרה, כך שלא הגברת את המוטיבציה אצלו מצד אחד, ומצד שני פגעת באנשים שאולי אינם מורעלים על הצבא, אך אינם "משתמטים" בשום צורה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איך זה שבארה"ב יש אנשים שמוכנים לסכן את חייהם בעבור כסף? כנראה שאם הצבא יהפוך לצבא מקצועי יקרה מה שקורה בארה"ב, ומה שמספרים שקורה גם בישראל, אולם באופן לא גלוי כל כך - מי שהולך לצבא הוא מי שה"קריירה" שמצפה לו בגיל 19 זו עבודה בשכר מינימום בחברת כוח אדם, או אבטחת הכנסה שגם היא תהפוך למצומצמת הרבה יותר. במדינה שבה מציאת עבודה בשכר הגון הופכת להיות משימה כמעט דמיונית עבור אנשים צעירים רבים כל כך, הצבא זו לא אופציה רעה. אפשר מן הסתם להצביע על הדרוזים. הסיבה שדרוזים רבים כל כך משרתים בצה"ל היא ברורה - בצה"ל הם חיילים קרביים, נגדים, או אפילו קצינים לפעמים, עם משכורת סבירה. בחוץ? בחוץ הם סתם גרסא כלשהיא של ערבים תלושים, חסרי חשיבות או סיכוי. החיילים יהיו מזרחים, רוסים, אתיופים, בני עיירות פיתוח מוכות אבטלה, בני המעמדות הנמוכים. מספרים שכבר היום זה לא רחוק מזה בגדודים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לדרמן-מגלה את אמריקה -אבל הוא ושכח את הבדלי מאגר כח האדם. ישראל קטנה פי 50 מארה"ב והיא כבר היום מצוייה בחוסר גדול של לוחמים. ויש הבדל גדול בין שמירה בכח אדם לבין לחימה בסיכון חיים גבוה מאוד מול מחבלים ברמה המיידית. אבל חוץ מזה הכל נכון. (אני רק אציין עובדה טרוויאלית: אני לא "סוציאליסט" ואף רחוק מכך. אבל כאן בניגוד לנשוא הוני. מדובר בסירסור בחיי אדם). תיאור המציאות שלדרמן מציע- תואם כמעט לזה של היום. הפריפרייה היא זו שמשרתת בצה"ל: דתיים לאומיים, ימניים, יוצאי רוסיה ואתיופיה והדרוזים. כולם מוסרים את חייהם ונהרגים בהגנה על אחרים. קבוצה אחת באופן מובהק נמצאת מחוץ לתמונה: אשכנזים-חילונים(1) בנים להורים מבני המעמד הבינוני-גבוה. ואכן לדרמן מציע ברוב טובו להנציח את המציאות הזו. הם יעבדו יקבלו אפילו תוספת שכר - גם על השמדתם , בשביל שלדרמנים למיניהם יוכלו לעשות כסף כבר מגיל 18, בלי לסכן את התחת ואפילו לא לעשות שירות מינמלי בשם ערך השיוויון. אני מציע להעניק ללדרמן את פרס ישראל למעורבות חברתית. יש רק בעייה אחת. בסוף זה יתפוצץ. בבום גדול. אף אחד לא יהיה מוכן לההרג בשביל לדרמן. אבל יהיו כאלה שיהיו מוכנים להעלים לדרמנים נצלנים מהסוג הזה שמסרסרים בחייהם. ----- אני במקרה שייך לקוצה זו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אשכנזים-חילונים בנים להורים מבני המעמד הבינוני-גבוה מתגייסים ועוד איך, ואף מתנדבים ליחידות המובחרות של הלוחמים. אחד מקרוביי, למשל, התגייס ליחידה כזו לפני חודשים ספוריפ - והוא וחבריו שם כולם ''אשכנזים-חילונים בנים להורים מבני המעמד הבינוני-גבוה''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אש"חים מוכנים היות קרביים כמעט אך ורק ביחידות המובחרות 1. בגדודים בקושי תמצא אש"חים. מטבע הלשון הנפוץ הוא "או סיירת או ניירת". _____ חשדנים יאמרו שלהיפך - בסיירות המובחרות מקבלים אך ורק אש"חים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מסתובב במעגל סגור. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראשית בקשר לסיכון החיים: אתה מבלבל בין מלחמה לבין מצב עימות מתמשך. חייל צה"ל כיום לא מסכן את חייו הרבה יותר מאשר אזרח ממוצע שנוסע באוטובוס (ואכן, בשני המקומות תמצא בעיקר את בני המעמדות הנמוכים). אתה מציג את האינתיפאדה או את סכסוך הגבול שהיה לישראל בדרום לבנון כאילו מדובר על מלחמת החפירות במלחמת העולם הראשונה. בשל כך, הניתוח שלך את המציאות מעוות לחלוטין, ומציג תמונה כמעט הפוכה לאמת. כאשר חטיבות שלמות נמחקות בתוך שעות, אנשים אכן מגיעים למצב של פחד מוות הגורם להם לשכב בשטח ההפקר ולהרים רגליים למעלה על מנת לחטוף כדור ולבלות כמה שבועות או חודשים בבית חולים. הלוחמה של חיילי צבא הגנה לישראל בשנים האחרונות היא מתישה ויש בה לא פעם גילויים של גבורה, אולם היא איננה כרוכה בסכנת מוות שכזו. מספר ההרוגים מקרב חיילי צה"ל הוא נמוך למדי באינתיפאדה, והיה כזה גם בלבנון. אין בכך תימה, שהרי צה"ל נלחם מול אויב נחות וחלש ממנו לאין שיעור. במצב כזה, כאשר מדובר בבני שמונה-עשרה, לא פחד המוות הוא השולט, אלא דווקא ההתרגשות, גאוות היחידה, רוח המצ'ואיזם, ואפילו הרצון בהגשמה עצמית. לבנון היתה אות כבוד ללוחמים, משהו לשאוף אליו, לא המקום אליו יוצאים חמישה וחוזר אחד. התשובה הפשוטה והקרה להתלהמות שלך היא שמלחמה אמיתית לא היתה לצה"ל כבר הרבה זמן, ועימות בעצימות נמוכה לא יוצר הרג מסיבי מספיק על מנת לגרום למתגייס הפוטנציאלי לחוש בפחד מוות. להפך. זו בדיוק הסכנה ברמה המספיקה לרגש אנשים צעירים. נראה לך שצה"ל היה יכול להחזיק את זירת המשחקים הלבנונית שלו עם אנשי מילואים בעלי משפחות לאורך זמן? אם היית חוסך מעט מהזמן שהשקעת בהטיית שם משפחתי לגוף שלישי יחיד ורבים ומשקיע אותו בקריאה של דברי, מן הסתם היית מגלה שלא הבעתי תמיכה או התנגדות בהפיכת צה"ל למקצועי. תארתי את מה שיקרה, וציינתי שזה לא רחוק ממה שממילא מתרחש היום. לא מתחשק לי להיכנס איתך לדיונים חברתיים, אבל בכל זאת אני מרגיש צורך לציין שהשימוש במיליטריזם וחרחור מלחמות על מנת לשמר אפליה חברתית איננו טריק חדש במיוחד. הדרך לשמור על אנשים דפוקים הוא לחלק אותם לדפוקים דרג א' ודפוקים דרך ב', ולשים את הראשונים אדונים על האחרונים. לבסוף, לגבי הפרקטיות של צבא שכיר, זה נושא שאני אינני מומחה בו, ונוצר אצלי הרושם שגם אתה לא בדיוק מבין גדול בנושא. מן הסתם ניתן יהיה לשמור על גיוס חובה לכולם אולם להגביל אותו לטירונות ואימון יחידה, ולהמשיך לזמן מדי שנה את כוחות המילואים לאימונים. לגבי הבט"ש, יכול להיות שאתה צודק, ואכן יש צורך בגיוס חובה על מנת לתחזק את הכיבוש הישראלי. למעשה, יכול להיות שזהו הטיעון החזק ביותר לטובת ביטולו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"איך זה שבארה"ב יש אנשים שמוכנים לסכן את חייהם בעבור כסף?" אתה כותב את זה כאילו זו איזו אנומליה. מתי בפעם האחרונה לקחת מונית? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אייל אלמוני כלשהוא כתב בלהט על כך שגם שכר גבוה לא יוכל לשכנע אנשים לסכן חייהם, ולכן ראיתי לנכון לציין שלא מדובר על תופעה בלתי מוכרת, ושבכל מיני מקומות בעולם נמצאים אנשים אשר עושים בדיוק את זה. לקחתי מונית לפני שבוע לרמת גן. ו..? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בפעם האחרונה שבה נסעתי במונית התמלאתי הערכה לנהגי המוניות. אני מביט למוות בעיניים רק בעשר הדקות של הנסיעה במונית, ואילו הם עושים זאת כל היום, כל יום. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה, מוניות נראות לך מסוכנות יותר מכלי רכב אחרים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בהתחשב בסגנון הנהיגה של נהגי המוניות שבהן יצא לי להיות - בהחלט. שאלה מעניינת היא מה הסטטיסטיקה של התאונות אצל נהגי המוניות. הרושם השטחי שלי היא שמספר התאונות בקרבם דווקא נמוך יותר מאשר בקרב כלל האוכלוסייה. זה לא משנה את העובדה שבכל פעם שאני נוסע במונית אני בטוח שאוטוטו הסטטיסטיקה נשברת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מוזר. אף פעט לחששתי מנהיגה של נהג מונית (אם כי פה ושם חששתי מהנהג).. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה מזכיר לי בדיחה שהסתובבה פה אחרי הרצח של איזה נהג מונית בידי שלושה נערים: שני בחורים עולים למונית. שואל אותם הנהג, "לאן?" עונים לו, "אופטימי, אה?" |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לנהג הזה קראו פאיירברג? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא זוכר איך קראו לו, אם קראו לו. אתה בטוח שלכל נהג יש שם? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא, אני חושבת שפאיירברג שאל "לאן?" | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מפספס פה משהו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כנראה, צר לי. יש ספר בשם "לאן" של סופר בשם פאיירברג. בילדותי היו מתבדחים על הפסיכולוגיה הנשלטת בידי יהודים, ואומרים שפרויד שאל "מדוע?", אדלר שאל "למה?" ויונג שטל "לאן?" - כמו פאיירברג, שהיה יהודי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה" "לאן" ("עד מתי נהיה מבלי עולם?") של פייארברג, כבר לא בתכנית הלימודים? מה נכנס במקומו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קנטור. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דרק רוט? | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |