המאמר המלא |
פרסומים אחרונים במדור "טריוויה"
|
הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
||||
|
||||
אז צריך לחרוש את כל מפות המטרו בעולם עד שנמצא משהו דומה? אולי זה קוים של רכבת ישראל רק מוקטנים פי 10 ? |
|
||||
|
||||
זה נראה כמו תיאור של תאונת דרכים. יש כביש 97 או משהו כזה? |
|
||||
|
||||
The Wreck of the 97 (שמתאר תאונת רכבת מפורסמת) היה שיר הקאנטרי הראשון שנמכר ביותר ממיליון עותקים.אין לי אינפורמציה על מחלוקת בעניני זכויות יוצרים. אמשיך לחפש. |
|
||||
|
||||
אוקי. הבעיה פתורה. מתוך- http://www.blueridgeinstitute.org/ballads/old97.html
The Wreck of the Old 97" also produced the first major lawsuit involving copyright. In 1933 the courts ruled against the RCA Victor Company, stating that David G. George, a Pittsylvania telegraph operator who was at the accident scene, was the song's original author. |
|
||||
|
||||
לפחות החידה שלי לא הייתה הראשונה שנפתרה הפעם. |
|
||||
|
||||
התלבטתי אם לחכות קצת ורק לשלוח את התשובה לברקת בתור קביעת ראשוניות. מה דעת הפורום בנושא? אם מישהו יודע מהר, לחכות, או לפרסם מיד? |
|
||||
|
||||
הנזק כבר נעשה! ואתה צודק :-) |
|
||||
|
||||
אבל לפעם הבאה? |
|
||||
|
||||
בפעם הבאה, בפעם הבאה... בכלל יהיה אסור לך להשתתף! אתה זורע ספקות! (שאל את עורך הטריוויה). |
|
||||
|
||||
פעם הצעתי לכתוב משהו שאינו פתרון, אבל שמוכיח, כאשר יודעים את הפתרון, שידעת אותו - משהו כמו רמז. בהחלט לא מחייב, אבל נראה לי אבירי. |
|
||||
|
||||
הסיפור נראה לי מוכר, ובהתחלה לא זכרתי מאיפה. עכשיו נזכרתי שבספר ( שכבר המלצתי עליו) מופיעה סיטואציה דומה, כולל כתיבת השיר. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
וחומר הגלם זה בד מפרשים? אולי. |
|
||||
|
||||
לוי-שטראוס זה בן אדם אחד , לא? |
|
||||
|
||||
השני זה ג'ייקוב דיוויס |
|
||||
|
||||
והתוצאה, שקרויה על שם שניהם היא? עמל ליידי דיוויס? |
|
||||
|
||||
בשנות ה80 הציעה חברה צרפתית להקים בת"א רכבת תחתית על חשובנה בשיטת BOT (הצעה שלא התקבלה ולא יצאה לפועל) האם התכנית הזו היא שריד מאותה אנקדוטה? |
|
||||
|
||||
ההצעה של איזי לא נראת כמו תכנון מקצועי. תחנות נפרדות לשופטים ולמיניסטור? לגן העיר וכיכר רבין? למה צריך תחנות נפרדות למקומות שנמצאים באותו מקום. אני מניחה שאו שמדובר במפה אחרת שהשמות הוצמדו אליה מקרית, או שמדובר ברשימת מקומות שהמפה הוצמדה אליהם. |
|
||||
|
||||
אומר שאו שהמפה מאחרי 95, או ששכתבו את השמות של המקמות. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
ראה: http://www.urbanrail.net/am/sant/santiago.htm ההתאמה כמעט מושלמת כולל מספר תחנות וצבעי קוים, ההבדל נובע מחוסר עדכניות של המפה בשאלה. בפרט, התחנות הנוספות של הקו הירוק הן חדשות, כפי שניתן לראות כאן: |
|
||||
|
||||
דרך אגב, התכנון של הרכבת הקלה של תל אביב לא שונה בהרבה מהמפה (חוץ מהעובדה שמס' התחנות קטן בהרבה) ומתבסס גם הוא על ציר אורך ע"ב דרך נמיר בת"א, וציר רוחב ע"ב ז'בוטינסקי בר"ג. |
|
||||
|
||||
והקו התחתון דומה לציר אלוף שדה\השלום\הקריה\דיזנגוף, שמשום מה מתעלמים ממנו במציאות. |
|
||||
|
||||
אמנם הציר שלך יותר הגיוני (למה באמת מתעלמים ממנו במציאות?), אבל בתמונה, הציר התחתון הוא יותר צפוני, ומסתיים במחלף גבעת שמואל ולא באלוף שדה. |
|
||||
|
||||
זאת אולי הזדמנות טובה לשאול את האיילים מה לדעתם תוואי טוב לרכבת תחתית בתל-אביב. בעיני לא ברור למה תוואי הרכבת בלינק של עידן מפספס את כיכר רבין ואת דיזנגוף לטובת אזור קרליבך. תוואי בסגנון ארלוזרוב-איכילוב-כיכר מסריק-דיזנגוף סנטר-שוק הכרמל-כרמלית נראה בעיני הרבה יותר חשוב. |
|
||||
|
||||
אם זאת התשובה אז היא קצת מאכזבת. |
|
||||
|
||||
למה? סתם עניין של טעם? אני מתנצל בשם המערכת. וברכות לאג"ג! |
|
||||
|
||||
אכן, עניין של טעם. כאילו,זה נראה סתמי. טוב, מה אני מבין. |
|
||||
|
||||
בנסיבות אחרות אולי הייתי מסכים עימך, אבל מי שגר בבית זכוכית מוטב שלא ירק לתוך בור הסוד ממנו הוא שותה, וישא''ק. |
|
||||
|
||||
אל תגלו לחתן ולכלה, אבל לאחרונה רקדתי על שתי החתונות! (באמת! המוזיקה בחתונה היתה לא משהו, ובמקום היו שני אולמת נוספים, אז התגנבנו אליהם ורקדנו קצת שם. הייתי רוצה לראות את הפנים של החתן והכלה האחרים כשהם יראו בווידיאו של החתונה אנשים שאין להם מושג מי הם!) |
|
||||
|
||||
אני חושב שרוב הזוגות רואים בוידאו כמה וכמה אנשים שאין להם מושג מיהם. אני יכול להעיד על עצמי. |
|
||||
|
||||
מישהו סיפר לי על משפחה שהסתננות לחתונות של זרים היתה הבילוי הקבוע שלה (ולא מעוני חלילה). הם אף לקחו אותו פעם ל''טיול'' שבו ניסו להיכנס לחתונה, כנראה כתחליף לישיבה בבית קפה. אבל בדיוק עמד שם השומר ה''רע'', שהבין שלא יכול להיות שהאנשים האלה מקושרים כל כך, ואסר עליהם להיכנס. |
|
||||
|
||||
בימים אלו רצה בתיאטרון (הקמרי אאל''ט) ההצגה ''קוויאר ועדשים'', קומדיה איטלקית המתרחשת בנפולי של אחרי מלחמת העולם השניה, ובה אבי המשפחה מתפרנס מהסתננות לחתונות של זרים, נטילת מעדנים מאותם ארועים, ומכירתם בשוק השחור. |
|
||||
|
||||
למה ללכת עד לנפולי? מה רע בארבינקא?, סרט קאלט לאניני טעם. |
|
||||
|
||||
מנסיוני, יש זוגות שבכלל לא רואים את החתונה שלהם בוידיאו. זה קצת מביך. |
|
||||
|
||||
מנסיוני, יש זוגות שבכלל לא מקליטים את החתונה שלהם בוידיאו. כך נחסכים מבוכה וממון יחדיו. |
|
||||
|
||||
ויש זוגות שכלל לא מתחתנים. |
|
||||
|
||||
כך נחסכים מבוכה וממון יחדיו. |
|
||||
|
||||
מבוכה אולי כן, אבל במחיר מריבות עם ההורים. |
|
||||
|
||||
אני שומר בבית מפה קטנה של הרכבת התחתית העתידית שחילק רוני מילוא כשרץ לראשות עיריית ת"א ב-1994. על המפה כתוב שהקוים יפעלו ב-1998. אולי אפשר לפרסם במדור הטריוויה הבא, בתקווה למנוע עוד אכזבה... וברצינות: הרעיון והביצוע של המפה מוצלחים מאוד, אני רק לא בטוח שהם מתאימים למדור טריוויה. ידע טריוויה הוא שילוב של רסיסי מידע וחוש אסוציאציות טוב, וכאן מה שדרוש זה מישהו שגם אוהב מפות וגם היה בצ'ילה (אני שייך לקבוצה הראשונה, אך לצערי עדיין לא לשניה). |
|
||||
|
||||
לפתרון רוב החידות דרושים אחת או יותר משלוש המיומניות: א. ידע. ככל שהידע חסר חשיבות יותר, החידה יותר קשה. לחידה כזו קוראים חידת טריוויה. ב. הגיון. ככל שדרוש יותר הגיון, החידה יותר קשה. לחידה כזו קוראים חידת הגיון. ג. חוש אסוציאציות. ככל שדרוש יותר חוש, החידה יותר קשה. לחידה כזו לא קוראים חידה אסוציאטיבית, או חידה חושית, אלא דווקא חידת טריוויה או חידת הגיון. למה? זו חידה בפני עצמה. |
|
||||
|
||||
נראה לי שהבעיתיות בחידה הזו נובע מכך, שלהבדיל מרוב החידות המופיעות כאן, אין בה אפשרות להתקדמות הדרגתית. כיון שכך, נותר רק לחכות למישהו שבמקרה היה בצ'ילה וזוכר איך נראית מפת המטרו. |
|
||||
|
||||
אפשרות להתקדמות הדרגתית היא קריטריון שאני מעריך, אבל בהחלט לא רואה בו תנאי הכרחי לחידה טובה. רמזים בעת הצורך הם בעיני לא עדות לשאלה קשה מדי, אלא חלק מנשמת אפו של המדור (ואם מכניסים רמזים למשחק, אז אפשרות להתקדמות הדרגתית קיימת בחידה הזו, וקשה לי לדמיין חידה שבה היא לא קיימת). זה כמובן פתוח לדיון. אגב, פריט מידע רב ערך היה זמין כאן, אמנם שלא כדרך הטבע, ולא נעשה בו שימוש: דיון 1594, שאלה שלישית. נכון שדיון 2031, שאלה שלישית, מטשטש קצת את הרמז. |
|
||||
|
||||
אולי איזה מאכל או משקה? חשבתי בהתחלה על ביבי רות, אבל מסתבר שזה על שם הבת של איזה נשיא. |
|
||||
|
||||
בייבי רות זה לא על שם בייב רות? |
|
||||
|
||||
לא. זאת אגדה אורבנית. |
|
||||
|
||||
סנופס דווקא חושבים אחרת: http://www.snopes.com/business/names/babyruth.asp אם כי הטענה שלהם לא מבוססת מספיק, לטעמי. |
|
||||
|
||||
אולי, אבל זה די שולל את הסבר לגבי הבת של קליוולנד. אז אני חוזר בי מהטענה הזאת. |
|
||||
|
||||
שהתכנון של הרכבת נלקח ממפת הסאבווי בארה''ב בניו-יורק, בין מנהטן לברייטון ביץ'... |
|
||||
|
||||
מי זוכר איפה הם נפגשו, מה הם עשו, ומה היה מצבו הנפשי של אדולף? |
|
||||
|
||||
עוד לא גמרנו עם כל הסדירות. |
|
||||
|
||||
ביציאה מהאיצטדיון האולימפי בברלין (1936). שניהם נסו על נפשם מחשש שיאלצו לחזות בהתפרצות של לימור ליבנת אל דוכן המנצחים כדי לנשק את אוואנס. היטלר היה מצוברח בשל 3 סיבות: 1. אוואנס שחור. 2. ליבנת יהודיה. 3. ווין הומו (וגם לא הסכים לתת לאדולף חתימה). |
|
||||
|
||||
טוב, רון, חזרנו לחידתך. האם מדובר על יצירה ספרותית או קולנועית? |
|
||||
|
||||
לא זה ולא זה. אבל ראה תגובתי לירדן בהמשך. |
|
||||
|
||||
אני רוצה להעלות את האפשרות שלא מדובר בהיטלר וויין האמיתיים, וגם לא בבני-דמותם קולנועיים או ספרותיים (כפי שמנסה ראובן), אלא בדמויות אחרות שרק קוראים להן כך - נניח, כלבים. |
|
||||
|
||||
אני מרגיש שידוע לך משהו. האמת היא שרציתי לענות לראובן ולומר לו שהיה שם מעורב איזה כלב. |
|
||||
|
||||
לא ידוע לי כלום. אולי בגלל הקור העז כאן אני חושב על כלבים. |
|
||||
|
||||
אתה מוזמן להתחמם בצל קורתי. בכל אופן, יש שם כלב וגם אוכל של כלבים ועוד כל מני דברים. |
|
||||
|
||||
שיטוט חסר מטרה באינטרנט גילה לי שג'ון ווין זכה בכינויו ''הדוכס'' על שם כלב שהיה שייך למשפחתו. |
|
||||
|
||||
זה חדש ומעניין. אלא שאני לא מוצא את הקשר להיטלר (ולמה שהוא עשה באותו מפגש ואיזה מצב רוח היה לו). |
|
||||
|
||||
אין שום קשר. סתם אני משתעשע לי. הקשר הכי קרוב שמצאתי הוא בסרט ''היום הארוך ביותר'' אבל גם אז הם לא נפגשו. |
|
||||
|
||||
אם אתה סתם משתעשע, אז גם דה גול השתתף בחגיגה. |
|
||||
|
||||
אני חושב שיש לי פיתרון. האם גם גורילה קשורה לעסק? |
|
||||
|
||||
מזתומרת, הגורילה היא חלק בלתי נפרד. אז עד כה יש 4 דמויות בחידה. רמז - יש עוד כהנה וכהנה. |
|
||||
|
||||
טוב, אני מבחינתי פתרתי. אשאיר לאחרים גם להנות. |
|
||||
|
||||
גיגלתי, גיגלתי. השאלות שלך הם תמיד באותו תחום והתחום הזה הוא בדיוק אחד (מתוך גוגול) הנושאים בהם אני לא מתמצא. אבל זה נראה נחמד. בהזדמנות אבדוק. |
|
||||
|
||||
טוב, כשמוסיפים גורילה זה מתגגל בקלות... |
|
||||
|
||||
אני חושב שמחמיצים את העיקר אם מגגלים את התשובה הזו, צריך לשמוע (בעצם, נראה לי שמי שמכיר את הקטע המוזיקלי המדובר מסתכן בחשיפת גילו). להקת Bonzo dog doo dah משנות השישים התמחתה בפרודיות מוזיקליות ושירים סאטיריים משעשעים. יש להם קטע בשם Give booze a chance או אחד השירים היותר מפורסמים שלהם Cool Britania. אני חושב שהשיר Winchester Cathedral היותר מוכר שלא הוקלט על ידי להקת הבונזו הרשמית, משקף קצת את רוח השירים שלהם, או אפילו Lily the Pink של הסקאפולד (הלהקה של מייק מקרטני, אחיו של...). ניל אינס שהקים את להקת הבונזו וכתב הרבה מהשירים שלה, שיתף פעולה גם עם מונטי פייתון והוציא שיר עם מייקל פיילין "כמה מתוק להיות אידיוט," שנשמע כמו שיר של פול מקרטני. שיר החידה The Intro And The Outro הוא הצגה אינסופית אד אבסורדום של נגני התזמורת. במשך למעלה משלוש דקות עולים על הבמה עם כלי הנגינה שלהם דמויות כמו ג'ון ויין (שמנגן בקסילופון), אדולף היטלר שמנגן בויברפון ונראה נינוח לגמרי, סיר קנת קלארק בסקסופון ("זה כבוד גדול, אדוני"), הגנרל דה-גול באקורדיון, וכמובן הגורילה שהוטסה במיוחד לאירוע. העלתי גירסה של השיר (מונו באיכות השמעה נמוכה, כדי להקטין את גדול הקובץ ותרעומות נגד העתקה) לכאן: מילות השיר |
|
||||
|
||||
על עטיפת אלבום מוזיקלי (משהו בסגנון "סרג'נט פפר" או אולי אפילו עטיפת סרג'נט פפר עצמה)? |
|
||||
|
||||
השני מבין השניים (זה שסיפק את מוצר הבסיס שהיה במחסור) היה ממשיך דרכו של עוזר המדפיס שבנה עיר. |
|
||||
|
||||
מילטון הרשי (זה מהשוקולד) היה עוזר דפס ובנה את העיר הרשי בפנסילבניה. היריבות מזכירה לי את קרקס בארנום וביילי כשביילי היה זה שהביא את הפיל ג'אמבו. |
|
||||
|
||||
בנג'מין פרנקלין היה עוזר דפס ויסד (בעקיפין) את בלומסברג. |
|
||||
|
||||
יש לנו אחד כזה אצלנו: יואל משה סלומון נשלח ע"י הקהילה בירושלים לאירופה, להשתלם כעוזר דפס. כשחזר, יסד את "הלבנון". מאוחר יותר הוא יסד את פתח תקוה. |
|
||||
|
||||
פשוט לא מצאתי שום מקום אחר לשאול בו, ואני סומך על הקולקטיב האיילי: האם מישהו יודע מה היה ב"השגריר" היום? מה היתה המשימה? ומי ניצח? ומי הודח? |
|
||||
|
||||
איזה מין חידה זו בכלל? זה כמו לשאול: "מה יש לי בכיסים?". |
|
||||
|
||||
לא חידה, רק קריאה לעזרה. מדי הרבה מסיבות חנוכה הסיחו את דעתי מן העיקר (=השגריר). |
|
||||
|
||||
טבעת? |
|
||||
|
||||
ססס, לו רק היינו חכמימים כמוהו, חמדתי. |
|
||||
|
||||
(ובכך היא סיימה את דרכה באירופה. וטוב שכך, לי באופן אישי הספיק. שיתרכזו בליגה). לא ראיתי "השגריר" (מסיבה שאני מניח שכבר הובהרה) אבל אמא שלי ראתה. הבנות שוב הפסידו. רונה עפה1. 1 אה, ובמחצית הספקתי לזפזפ לחיקוי שמשודר בערוץ 10, ולראות איך טראמפ מעיף איזו תמי אחת. |
|
||||
|
||||
טעות שלי: לא רונה עפה, אלא זאת עם השיער הקצר שצבוע באדום, מה קוראים אותה רוית. |
|
||||
|
||||
מדובר בראשי תיבות, שהם שתי אותיות זהות. |
|
||||
|
||||
נקראים על שם פורסט מארס (שאפשר לומר שהמשיך את דרכו של הרשי) וברוס מוריס. על פי מקורות באינטרנט הרעיון הושאל מממתק לחיילים במלחמת האזרחים בספרד. |
|
||||
|
||||
למיטב זכרוני, הרעיון של m&m הוא חיקוי של סמארטיס. (וילידי שנות ה70 יגידו שהוא חיקוי של עדשים) |
|
||||
|
||||
למעשה, השם הוא Bruce Murrie, והוא ממשיך דרכו של הרשי - היה מנהל חברת הרשי'ז בתקופת מלחמת העולם השניה. פתרון בית-ספר יפורסם כשיהיה לי קצת יותר זמן. בינתיים, לקריאה נוספת: |
|
||||
|
||||
אויש. הייתי קרוב. תגובה 265632. |
|
||||
|
||||
ברוס מריי ופורסט מארס היו ראשי שתי חברות מתחרות בתחום הממתקים. מריי היה המנהל הכללי של הרשי'ז, חברת השוקולד שהוקמה ע"י מילטון הרשי [שהחל את דרכו כעוזר מדפיס והקים את העיר הרשי בפנסילבניה עבור פועלי השוקולד שלו]. מארס היה מנהל החברה המשפחתית "מארס", שהוקמה ע"י אביו וכבר זכתה בהצלחה בשיווק ה"מארס באר". לטענתו של פורסט מארס, הוא עלה על רעיון לסוכריה כאשר שהה בספרד בתקופת מלחמת האזרחים שם, וראה את החיילים מצפים שוקולד בסוכר כדי שישתמר טוב יותר (יש אכן גם טענה שהוא גנב את הרעיון מהסמארטי'ז, אבל זה פחות מרתק, לא?). מארס גם השקיע 80% מהכסף, ונשאלת השאלה, אם כך, בשביל מה הוא היה צריך את מריי? התשובה פשוטה. מדובר על תקופת מלחמת העולם השנייה, ושוקולד היה מצרך במחסור. היחידים שלא היה להם מחסור בשוקולד היו אנשי הרשי'ז, שהיו ספקי השוקולד של הצבא האמריקני. התרומה של מריי לשיתוף הפעולה (פרט ל- 20% מההשקעה) הייתה אספקה סדירה של שוקולד. המוצר נקרא ע"פי ראשי התיבות של מארס ומריי - m&m's. |
|
||||
|
||||
ואם אתה כבר שם, אולי אתה יודע: איך שמים את הmים הקטנים האלה על הm&m's? |
|
||||
|
||||
מילא זה, אבל <זהירות, בדיחת בלונדיניות> למה זרקו את הבלונדינית מקו הבטחת האיכות של ה-m&m's ? |
|
||||
|
||||
כי היא התסכלה הפוך וראתה w? |
|
||||
|
||||
אתה בלונדיני? |
|
||||
|
||||
הדיעות חצויות. מכיוון שראיתני, אניח לך לשפוט. |
|
||||
|
||||
עוד פיראטית אחת: ישנו מוצר שנמכר דרך קבע באותה חנות במחירים שונים באותו זמן, ובכל זאת רבים קונים אותו, ולאו דווקא במחיר הנמוך. הכיצד? |
|
||||
|
||||
לא יודע, אבל אריזות חיסכון של מוצרים מתכלים הם דוגמה. רווק לא יקנה אריזת של קילו גבינה לבנה, אלא גביע אחד, עם מחיר יותר יקר. גם קולה בפחית יותר יקרה( לפי נפח) מקולה בבקבוק משפחתי. |
|
||||
|
||||
אני מכיר מקומות שבהם קולה מהמקרר עולה יותר מאשר קולה מהקרטונים, אבל לא ברור לי אם זה עונה על ההגדרה של אותו מוצר 1 ----------- 1 משום מה, יש לי תחושה שהתשובה היא משהו בסגנון "אצל הקופאית עם החזה הגדול". |
|
||||
|
||||
לא, זה לא עונה. ועל 1 אני יכול רק לנחור בבוז. |
|
||||
|
||||
אני לא. זה תופס לי את הצואר. |
|
||||
|
||||
הכוונה היא לאותו מוצר ממש. |
|
||||
|
||||
המוצר הוא כסף והחנות היא בנקים. כך למשל, מחיר המשכנתא זול יותר מאשר מחיר האוברדראפט (במונחי אחוזים). |
|
||||
|
||||
זה יפה, אבל לא מה שהתכוונתי. קבל פרח. |
|
||||
|
||||
סיפור אמיתי, אם כי לא אליו התכוונת: בסופרמרקט בו אני נוהג לערוך את קניותי, נמכרת חבילת ופלים במחיר 2.99 ש"ח. חמש חבילות ופלים כאלו עולות 10 שקלים. יוצא מכך שמחירה של חבית הופלים החמישית הוא שלילי (1.96- ש"ח למתקשים). |
|
||||
|
||||
מה כל כך בלתי שגרתי בזה? זאת הנחה על קניית כמות יותר גדולה וזה קורה כל הזמן, לא? |
|
||||
|
||||
לא, זה בד"כ לא קורה. לו היו מוכרים ארבע חבילות ב9 ש"ח, זה היה עונה למה שאתה מתאר: החבילה הרביעית במחיר כמעט אפסי, אבל עדיין, ארבע חבילות עולות יותר (או במקרה הקיצוני כמו) שלוש. במקרה שאני מתאר מחיר החבילה החמישית שלילית: חמש חבילות עולות *פחות* מארבע. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
מזכיר את הבדיחה על השפן שהיה שואל את הפיצוצאי אם הוא מוכר סיגריות בתפזורת. |
|
||||
|
||||
ספר את הבדיחה, או שאני לא מכיר (כראוי לכינוי הרגעי שבחרתי) או שייתכן שכבר שמעתי אותה אבל אני לא זוכר. |
|
||||
|
||||
''אז תביא לי עשרים'' |
|
||||
|
||||
בסופר בפאריז ראיתי שישיית מים מינרלים שעולה יותר משישה בקבוקים בודדים מאותו סוג (יש הוכחה מצולמת למי שמתעקש). |
|
||||
|
||||
גם בדברים מעין אלו כבר נתקלתי בסופרים כחול-לבן, אבל זה פחות מעניין. כאן מדובר בצרכנות לא נבונה (אלא אם כן הצרכן עושה את השיקול שיותר קל לשאת six-pack מאשר שישה בקבוקים בתפזורת, ושווה לו לשלם עבור כך). אבל סופר שאשכרה *משלם לך* בשביל שתיקח עוד חבילת ופלים? זה יש רק בירכא. |
|
||||
|
||||
נתקלתי בזה בפרו, אבל זה לא היה משהו מיוחד שם. נראה שהפרואנים סובלים מכשל בתפיסה מתמטית. למשל אכלתי בפיצריה שבה פיצה al gusto - תוספות כרצונך ללא הגבלה, עלתה פחות מחלק מהפיצות האחרות. |
|
||||
|
||||
מזכיר לי את http://www.livejournal.com/users/iod/ מתאריך 25.11 (הקישור הישיר לא עובד). |
|
||||
|
||||
לאלה שקונים ביוקר אין כח להתעסק עם הקופונים. |
|
||||
|
||||
לא מדובר על הנחות, מבצעים וכאלה, אלא על משהו שנעשה באופן קבוע. |
|
||||
|
||||
החנות היא באמת חנות, או שאתה עושה שימוש סמלי במילה זו? |
|
||||
|
||||
חנות ממש. |
|
||||
|
||||
האם זו חנות המתמחה במכרזים או במכירות פומביות? (שבהם, כידוע, המחירים נקבעים לא עפ"י אופי המוצר אלא בהתאם לנכונות הקונים לשלם) |
|
||||
|
||||
לא. זאת חנות רגילה, מהסוג שאני וכנראה גם אתה קונים בה לעתים תכופות. רמז? |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
אוקיי: מדובר ב*עשרות* מחירים שונים! |
|
||||
|
||||
המחירים הם במטבע ישראלי? |
|
||||
|
||||
כן. |
|
||||
|
||||
סיגריות? (אבל זה לא *בדיוק* אותו מוצר). |
|
||||
|
||||
נכון מאד. כלומר, מה שכתבת בסוגריים נכון, ולכן התשובה אינה נכונה. |
|
||||
|
||||
מה שעוד לא לחלוטין הבנתי הוא האם מדובר באותו מוצר בדיוק: אותה קומה אותה בלורית שיער אותה אריזה אותו תאריך תפוגה ואותם תנאים נלווים? "פרמיות" של חוק הבריאות נחשבות? (רוב הציבור משום מה מעדיף לשלם את היקרות ולהתבכיין על עוולות השוק הלא חופשי, למרות שאין לכך השפעה על מה שאולי יקבלו במקרה הצורך). |
|
||||
|
||||
1. כן, בדיוק אותו מוצר. 2. לא, ואני גם לא חושב שתוכניות הבריאות זהות ממש. (מחר יינתן רמז, אם תרצו) |
|
||||
|
||||
התכוונתי למיסים שמנוכים מהתלוש עפ''י חוק, אבל אם אתה יודע משהו אחר לגבי הזכאויות שהם מקנים לך בבואך לבקש טיפול, אשמח ללמוד. גם התשלומים לביטוח הלאומי מקנות זכאויות דומות, למעט חריגים בודדים כמו דמי אבטלה (שגם להם יש תקרה שאינה חופפת לתקרת הגביה). |
|
||||
|
||||
אני עדיין חושב שזה משהו מתכלה, כמו כרטיסי אוטובוס. |
|
||||
|
||||
נדמה לי שפתרת. (לא?) |
|
||||
|
||||
האמת? אני לא בטוח. ראובן כותב בצורה יותר קריפטית מהחידה. ברור שהתשובה אינה "כרטיס אוטובוס" שהרי אינך קונה את הכרטיס אלא את הנסיעה, והכרטיס הוא רק הקבלה שלך. אולי תסביר *בדיוק* למה אתה מתכוון, ראובן? |
|
||||
|
||||
אני הבנתי שעל אותה נסיעה באוטובוס (=המוצר) אנשים שונים משלמים אחרת (תלמידים, קשישים, בעלי כרטיסייה וכולי), אבל הרוב משלמים את המחיר המלא. |
|
||||
|
||||
אם לזה התכוון, הרי שלא פתר את החידה. אותו אדם עצמו, למשל עבדך הנאמן, הוא שקונה את המוצר. |
|
||||
|
||||
יכול להיות שמדובר באותו המוצר במצבי צבירה שונים? נניח, תפוחים, תפוחים מיובשים, מיץ תפוחים וכאלה? טוב, זה קלוש ממש. תשכחו מזה. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
אחרי שבמשך 24 שעות נתתי לכולם לחשוב שאני יותר חכם ממה שאני, אני מצטער לאכזב: אני לא יודע מה הפיתרון. הסיפור עם האוטובוס היה מין אינטואיציה עמומה. משהו בכיוון של מה שברקת אמרה. |
|
||||
|
||||
אני רק מקווה שבסוף לא תתלו אותי על עץ. |
|
||||
|
||||
עד הרמז שלך, חשבתי על כביש 6 שמתמחר את הנסיעה לפי סוג המנוי. (אני לא בטוח אם רוב הנסיעות הן מזדמנות) עכשיו בלבלת אותי. |
|
||||
|
||||
תגידו לי מתי אתם רוצים עוד רמז - או את הפתרון. |
|
||||
|
||||
היתכן שזה סתם חומר כימי פשוט שניתן להשיג גם ללא צורך בהליכה לחנות? |
|
||||
|
||||
לא. |
|
||||
|
||||
מי זה "אתם"? הפלג של ברקת? אני מוכן לרמז עכשיו, אבל מייצג רק את עצמי. |
|
||||
|
||||
טוב. מי שלא רוצה רמז, שיעבור להודעה הבאה. מתחת לקו - רמז עבה מאד בהיפוך וללא רווחים. ______ ותואתונקלםיצוראלללכברצומהתאםינוקשהלאםג |
|
||||
|
||||
או.קיי, הפלג שלי קרא את הרמז 1 ומרגיש שהוא מוכן נפשית לפתרון. ירדן, מה קורה? 1 שמזכיר את החידה העתיקה שפתרונה הוא "קבר". |
|
||||
|
||||
כבר חשבתי קודם על שקיות הניילון או על חנייה חינם למי שמציג קבלה על קנייה, אבל זה נראה לי מוגזם. |
|
||||
|
||||
למה מוגזם? קבל 4 נקודות וקופון. אני חוזר ממש עכשיו מהסופר, וקניתי שם גביעי פלסטיק קטנים, בכל אחד מהם הניחה הזבנית משהו אחר *לפני השקילה*. את הגביע בו היא שמה חומוס קניתי ב 23.50 ש"ח לקילו, ואת הגביע של הקאויאר ב 578.30 ש"ח לקילו. (כדי למנוע בלבולים וערעורים: המוצר הזהה הוא הגביע בלבד, לא מה שיש בו. בתאור לעיל קניתי ארבעה מוצרים: חומוס, קאויאר ושני גביעי פלסטיק שכל אחד מהם תומחר אחרת. על זה נאמר "הגביע הוא שלנו") עגבניות רקובות (1.35 ש"ח לקילו) וביצים סרוחות (1.80 ש"ח לקילו) אפשר להשליך עלי עם או בלי גביע. |
|
||||
|
||||
~הכנס קול השתנקות כאן~ זה מזכיר לי אחד, לא משנה מאיזו ספה, ששקל תקופה ארוכה לתבוע החזרים מהסופר, מפני שמחייבים אותו לשלם על משקל הגביע. |
|
||||
|
||||
אכן, מן הסתם שיחה עתיקת יומין איתו היא המקור לחידה הזאת. אם היית יותר מאוזנת הורמונלית, היית פותרת אותה בצ'יק. |
|
||||
|
||||
1. מה עגבניות וביצים סרוחות? בגללך עוד לא העליתי את הגרילנדה על האשוח (תגובה 270680). 2. אסתפק בנקודות. אין לי כח להתעסק עם הקופונים (תגובה 270450). |
|
||||
|
||||
אם הקופון הוא בונובו אז אני בכל זאת רוצה אותו. |
|
||||
|
||||
עוד מעט הם ייגמרו: http://www.sciencedaily.com/releases/2004/12/0412191... |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
תגובה 270864 |
|
||||
|
||||
מזכיר לי את השאלה, איזה מוצר אנחנו (לפחות חלקנו) קונים במחיר המופקע של $2200 לליטר? |
|
||||
|
||||
אני יכולה לחשוב על הרבה דברים שיכולים להגיע למחיר כזה פר ליטר, למשל תמצית וינל איכותית או לחילופין* אופטלגין. -------------------------------------- * אם כי כמובן שלא כדאי להחליף בינם. |
|
||||
|
||||
קודם כל, הסופר שבו אתה קונה עובר על החוק, ואם תשלח את פרטיו למשרד התמ''ת הוא יקבל קנס רציני. בסופר שאני קונה בו, לפני שהם שוקלים את המוצר הם מקפידים להניח גביע תואם (יש בכמה גדלים) על המשקל ולאפס את הטרה, בהתאם לחוק. |
|
||||
|
||||
מעניין. באיזו רשת אתה קונה? |
|
||||
|
||||
חצי חינם (מומלץ בלי קשר) |
|
||||
|
||||
"רק הקופסה עולה לי יותר" "חצי חינם הורשעה בעבירות של הטעיית צרכנים לאחר שכללה את משקל אריזת הפלסטיק במחיר הכולל של מוצרי המעדנייה, ולא הפחיתה את משקלה מהמשקל הכולל של המוצר" (ולמי שלא זוכר את ההקשר, השוטה התלונן שבסופר שלו כוללים את משקל האריזה, idan אמר שבסופר שלו, *חצי חינם* לא כוללים) |
|
||||
|
||||
השוטה לא התלונן, הוא חד חידה (וקד קידה. אל תשאלו מה עשה לנידה). |
|
||||
|
||||
גם לא בחצי שמשלמים עליו? |
|
||||
|
||||
אני מניח שמדובר בתרבות אירגונית לוקלית של הסניף (לכאן או לכאן), ולא של הרשת. |
|
||||
|
||||
כן, עוד מישהו העלה בפני את האפשרות הזאת. מעניין אם ארהיב עוז בנפשי לדרוש שיאפסו את המאזניים עם הגביע הריק. אה, על מי אני עובד? אני אשלם בשקט. (נמסר לי שגביע ריק קטן שוקל 10 גרם, ובינוני 12, מה שאומר שאני תורם לרשת היפר-נטו בערך שקל כל שבוע) |
|
||||
|
||||
מה שמפתיע אותי, זה שאתה בכלל קונה את המוצרים על המשקל, ולא Pre-packed. |
|
||||
|
||||
החומוס במשקל טעים לי יותר, ואני גם משקר את עצמי שיש בו פחות חומרים משמרים כי הוא מיועד לחיי מדף קצרים יותר. |
|
||||
|
||||
החומוס במשקל הוא אותו חומוס שבאריזות של ¼ ושל ½ ק"ג, רק באריזות של 4 ק"ג. מכיוון שהאריזה בה ארז היצרן את החומוס נשארת בסופר, אתה לא בדיוק יודע את תאריך התפוגה (מה שאומר שאתה בכלל לא יודע את תאריך הייצור), אתה אפילו לא יודע את תאריך הפתיחה של האריזה (וזה מאד יפתיע אותי אם אתה לא יודע שחיי המדף של מוצר כמו חומוס מתקצרים פלאים עם פתיחת האריזה) וכמו שלמדנו מהחידה שלך שפתחה את הפתיל הזה, אתה אפילו לא יודע כמה חומוס יש ב½ ק"ג חומוס. |
|
||||
|
||||
אני כן יודע שהקופסא של החומוס נגמרת שם בקצב מהיר, וזה לא יכול להיות אותו חומוס שנמכר באריזות קטנות כי הטעם שלו שונה לגמרי, וגם המרקם. החומוס באריזה הרבה יותר מוצק. ב- 500 גר' חומוס יש 488 גר' חומוס ו 12 גר' גביע. |
|
||||
|
||||
בשיחה ידידותית שניהלתי לאחרונה עם האחראי על המעדניה ב''מגה'' הוא הבטיח לי שבחומוס שמוכרים לפי משקל אין חומרים משמרים. הנהנתי כאילו אני מאמין. |
|
||||
|
||||
"תסתכל על העובש הזה! הוא היה יכול להתפתח אם היינו משתמשים בחומרים משמרים?" |
|
||||
|
||||
אולי הוא התכוון שהם לא שמים פורמלין (או נפטלין - חומוס נחשב גופה או בגד?). |
|
||||
|
||||
למה שלא תכין לבד את החומוס הכי טעים בעולם? |
|
||||
|
||||
אני? אני כבר שנים מחכה שאפשר יהיה לקנות אוכל לעוס. |
|
||||
|
||||
יש. קוראים לזה גרבר. |
|
||||
|
||||
ב pre-packed אתה גם משלם על המותג, ובאופן כללי הוא יותר יקר. אם כבר בחצי חינם עסקינן, החומוס במעדניה (תוצרת "סלטי כיד המלך") שונה לגמרי מהחומוס הארוז (שמיר או שטראוס), הוא גם טעים יותר, נטול חומרים משמרים ועולה הרבה פחות (נכון שאני נשמע כמו פרסומת?) |
|
||||
|
||||
הייתי קצת אופטימי לגבי הקנס . סביר להניח שזה ייגמר בנזיפה: |
|
||||
|
||||
המוזיקאים לא ממש מחזיקים מהמלחין הזה, בגלל סוג (או סוגת) המוזיקה שכתב. לעומתם נגנים מחזיקי טובה מודים לו על ההמצאה. |
|
||||
|
||||
מחזיקי *טובה*? אולי חצובה כזאת? |
|
||||
|
||||
לפי מיטב המסורת הירדנית אני נמנע בשלב זה מלאשר או להכחיש פגיעות של יריות באפלה. |
|
||||
|
||||
אולי מדובר על הסוזה-פון, שנקרא על שם מחבר המרשים ג'ון פיליפ סוזה. הבעיה היא שעל פי מקורותי דווקא סוזה לא המציא את הסוזהפון אלא אחד J. W. Pepper . עוד אינפורמציה על טובות: |
|
||||
|
||||
(או המחבר הלא מרשים). |
|
||||
|
||||
רואים שאתה לא מכיר ספרים של ג'ון וארלי, אחרת לא היית מדבר ככה על סוזה. |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |