|
||||
|
||||
מי זוכר איפה הם נפגשו, מה הם עשו, ומה היה מצבו הנפשי של אדולף? |
|
||||
|
||||
עוד לא גמרנו עם כל הסדירות. |
|
||||
|
||||
ביציאה מהאיצטדיון האולימפי בברלין (1936). שניהם נסו על נפשם מחשש שיאלצו לחזות בהתפרצות של לימור ליבנת אל דוכן המנצחים כדי לנשק את אוואנס. היטלר היה מצוברח בשל 3 סיבות: 1. אוואנס שחור. 2. ליבנת יהודיה. 3. ווין הומו (וגם לא הסכים לתת לאדולף חתימה). |
|
||||
|
||||
טוב, רון, חזרנו לחידתך. האם מדובר על יצירה ספרותית או קולנועית? |
|
||||
|
||||
לא זה ולא זה. אבל ראה תגובתי לירדן בהמשך. |
|
||||
|
||||
אני רוצה להעלות את האפשרות שלא מדובר בהיטלר וויין האמיתיים, וגם לא בבני-דמותם קולנועיים או ספרותיים (כפי שמנסה ראובן), אלא בדמויות אחרות שרק קוראים להן כך - נניח, כלבים. |
|
||||
|
||||
אני מרגיש שידוע לך משהו. האמת היא שרציתי לענות לראובן ולומר לו שהיה שם מעורב איזה כלב. |
|
||||
|
||||
לא ידוע לי כלום. אולי בגלל הקור העז כאן אני חושב על כלבים. |
|
||||
|
||||
אתה מוזמן להתחמם בצל קורתי. בכל אופן, יש שם כלב וגם אוכל של כלבים ועוד כל מני דברים. |
|
||||
|
||||
שיטוט חסר מטרה באינטרנט גילה לי שג'ון ווין זכה בכינויו ''הדוכס'' על שם כלב שהיה שייך למשפחתו. |
|
||||
|
||||
זה חדש ומעניין. אלא שאני לא מוצא את הקשר להיטלר (ולמה שהוא עשה באותו מפגש ואיזה מצב רוח היה לו). |
|
||||
|
||||
אין שום קשר. סתם אני משתעשע לי. הקשר הכי קרוב שמצאתי הוא בסרט ''היום הארוך ביותר'' אבל גם אז הם לא נפגשו. |
|
||||
|
||||
אם אתה סתם משתעשע, אז גם דה גול השתתף בחגיגה. |
|
||||
|
||||
אני חושב שיש לי פיתרון. האם גם גורילה קשורה לעסק? |
|
||||
|
||||
מזתומרת, הגורילה היא חלק בלתי נפרד. אז עד כה יש 4 דמויות בחידה. רמז - יש עוד כהנה וכהנה. |
|
||||
|
||||
טוב, אני מבחינתי פתרתי. אשאיר לאחרים גם להנות. |
|
||||
|
||||
גיגלתי, גיגלתי. השאלות שלך הם תמיד באותו תחום והתחום הזה הוא בדיוק אחד (מתוך גוגול) הנושאים בהם אני לא מתמצא. אבל זה נראה נחמד. בהזדמנות אבדוק. |
|
||||
|
||||
טוב, כשמוסיפים גורילה זה מתגגל בקלות... |
|
||||
|
||||
אני חושב שמחמיצים את העיקר אם מגגלים את התשובה הזו, צריך לשמוע (בעצם, נראה לי שמי שמכיר את הקטע המוזיקלי המדובר מסתכן בחשיפת גילו). להקת Bonzo dog doo dah משנות השישים התמחתה בפרודיות מוזיקליות ושירים סאטיריים משעשעים. יש להם קטע בשם Give booze a chance או אחד השירים היותר מפורסמים שלהם Cool Britania. אני חושב שהשיר Winchester Cathedral היותר מוכר שלא הוקלט על ידי להקת הבונזו הרשמית, משקף קצת את רוח השירים שלהם, או אפילו Lily the Pink של הסקאפולד (הלהקה של מייק מקרטני, אחיו של...). ניל אינס שהקים את להקת הבונזו וכתב הרבה מהשירים שלה, שיתף פעולה גם עם מונטי פייתון והוציא שיר עם מייקל פיילין "כמה מתוק להיות אידיוט," שנשמע כמו שיר של פול מקרטני. שיר החידה The Intro And The Outro הוא הצגה אינסופית אד אבסורדום של נגני התזמורת. במשך למעלה משלוש דקות עולים על הבמה עם כלי הנגינה שלהם דמויות כמו ג'ון ויין (שמנגן בקסילופון), אדולף היטלר שמנגן בויברפון ונראה נינוח לגמרי, סיר קנת קלארק בסקסופון ("זה כבוד גדול, אדוני"), הגנרל דה-גול באקורדיון, וכמובן הגורילה שהוטסה במיוחד לאירוע. העלתי גירסה של השיר (מונו באיכות השמעה נמוכה, כדי להקטין את גדול הקובץ ותרעומות נגד העתקה) לכאן: מילות השיר |
|
||||
|
||||
על עטיפת אלבום מוזיקלי (משהו בסגנון "סרג'נט פפר" או אולי אפילו עטיפת סרג'נט פפר עצמה)? |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |