|
עבור השמאל, שרון הוא לא אופציה. אבל גם ברק לא.
|
|
פוליטיקה • יוסי גורביץ • יום ה', 25/1/2001, 22:30 |
|
| |
בעוד שבוע וחצי, בפעם הראשונה מאז 1988, אשים פתק לבן בקלפי. זה לא קל, במיוחד לאדם בעל תודעה דמוקרטית כמוני, אבל זה הכרחי.
זה הכרחי, כי אסור להעלות על הדעת שבוחרי השמאל יהיו בני ערובה של מפלגת העבודה. מפלגת העבודה היא מפלגת מרכז, שיש בה כמה אנשי שמאל, כמו יוסי ביילין, וכמה אנשי ימין, כגון אפרים סנה - ואסור לשמאל להניח לה לקבוע את סדר היום שלו. טענת אנשי העבודה כי "פיצול בשמאל" יוביל לעליית הימין היא טענה סחטנית, שהרי אין הם מעלים על דעתם להוריד את מועמדם שלהם. מדוע שאכנע לסחטנות? בפעם הבאה, יאלצו אנשי העבודה לזכור מה קרה בפעם האחרונה שהם ניסו לאלץ את השמאל לאכול צפרדע.
זה הכרחי, כי ברק הוא גנרל ועדיין חושב כמו גנרל. מי שאמר, לפני צאתו לועידת שלום, כי "ישמור על קודשי ישראל", לא התכוון להביא שלום. מי שלא מוכן לדבר על הסרת ההתנחלויות, לא חושב על שלום. מי שירה ב-13 מפגינים ישראלים לא יכול לייצג אותי. מי שנותן לצה"ל להשתולל, אינו איש שמאל.
הצבעה בפתק לבן היא הכרחית, כי ברק מסוכן לדמוקרטיה הישראלית. מי שהחל את הקריירה שלו כראש ממשלה בכיפוף חוק יסוד: הממשלה לצרכי הקואליציה שלו, מדבר עכשיו על הגעה להסכם שלא יועמד לאישור הכנסת. החוק מאפשר לו זאת - לאקונה שיש לסגור - אבל אם יעשה זאת, הוא יוביל את הדמוקרטיה לאבדנה. וזאת מבלי לציין את העובדה שהשטיקים שהוא עושה "בשם השלום", מכשירים את השטיקים העתידיים של אנשי הימין, שיעשו "בשם הבטחון". משעה שעבר חוק עוקף חוק יסוד ראשון, אחרים יעברו בעקבותיו.
הצבעה בפתק לבן היא הכרחית, כי במלחמת לבנון - הנושא העיקרי במערכת הבחירות של ברק - ברק לא הרבה יותר טוב משרון. לפני תחילת המלחמה, הוא המליץ, כאלוף צעיר, בתזכיר פנימי, על הרחבת המלחמה לסוריה וכיבוש נתחים ממנה, תוך הטעיית הממשלה והציבור. הוא היה גנרל ורמטכ"ל במשך שנים, ואף פעם לא עשה דבר למען יציאה מדרום לבנון, עד שהציבור הכריח אותו לעשות זאת. יש לו מניות במלחמת לבנון; גם את זה ראוי להזכיר.
הצבעה בפתק לבן היא הכרחית, מפני שברק מכפיף את עתיד המדינה לאג'נדה הפרטית שלו. הוא שינה את עמדתו בנושאים הקריטיים של דת ומדינה כל־כך הרבה פעמים, שעולה החשד שאין לו, בעצם, עמדה בנושא; וכי אם יש לו, הרי שהוא "קרוב יותר ליצחק לוי מאשר ליוסי שריד", כדבריו בנושא אחר - וככזה, הוא פסול לשמש בראשות הממשלה.
הצבעה בפתק לבן היא הכרחית, כי ברק הוא כשלון, ובדמוקרטיה, כשלונות צריכים ללכת הביתה. אלמנטרי, אבל ברק לא מבין את זה, כמסתבר.
הצבעה בפתק לבן היא הכרחית, כי ברק מסרב לומר שהוא לא ישב, כשר בטחון, בממשלתו של שרון. אין לי כל עניין להצביע בעד שרים עתידיים של שרון.
הצבעה בפתק לבן היא הכרחית, כי ברק רואה את השמאל כמובן מאליו. לכן מיהר כל־כך לוותר על מרצ לטובת ש"ס (זוכרים?). כדי למנוע בעיות כאלה בעתיד, יש להצביע פתק לבן.
הצבעה בפתק לבן היא הכרחית, כדי שהפוליטיקאים לא יאלצו אותנו לבחור, שוב, בין דבר לכולירע.
הצבעה בפתק לבן היא הכרחית, כי הגיע הזמן לסדר יום אזרחי, לא צבאי. הגיע הזמן למועמד שאיננו גנרל לשעבר.
הצבעה בפתק לבן מותרת, כי שרון ימצא את עצמו בפני אותה כנסת בדיוק שמצא ברק, וגם הוא לא יוכל למשול. גם הוא יאלץ להתפטר. הכנסת היא חצי הבעיה, כפי ששני המועמדים הם החצי השני.
הצבעה בפתק לבן מותרת, משום ששרון לא יוכל ליישם את מדיניות המלחמה שלו. באורח פרדוקסלי, בחירתו של שרון תעורר דווקא את השמאל.
ההצבעה בפתק לבן מותרת, מפני שרוב הציבור כאן אומר שהוא "רוצה שלום", אבל אינו מוכן לשלם את המחיר. כמה חודשים של שרון, איזו מלחמה קטנה, אולי יבהירו לישראלי המצוי שאין כיבוש בלי מחיר. אחרי זה, אולי, יבוא נצחון השמאל. כמאמר לנין: יצטרך להיות הרבה יותר רע, לפני שיהיה יותר טוב.
|
|
|