 |
|
 |
||
|
||||
 |
יוסי גורביץ, מבין שתי התוצאות האפשריות היחידות של הבחירות המיוחדות לראשות הממשלה שייערכו בקרוב, איזוהי המועדפת בעיניך? (אין צורך לנמק) ][ אהוד ברק ייבחר לראש ממשלה ][ אריאל שרון ייבחר לראש ממשלה ][ אינני מעדיף את אחת האפשרויות על פני רעותה |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אינני מעדיף את האחת על רעותה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה על תשובתך. אניח לקוראים לשפוט באיזה אופן היא מתיישבת עם 3 הפסקאות האחרונות של מאמרך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על פי הבנתי את שלושת הפסקאות האחרונות, ניתן לצאת במספר סטיקרים חדשים... "שרון יעיר השמאל" "מלחמה תביא שלום" "שרון היום למען הווה שחור ועתיד ורוד" "שלום אחר כך" "הצביעו שרון (או פתק לבן) כדי שנוכל להפילו" "שרון חבר" (האם רק אני מרגיש שדעת השמאל בישראל נטרפה עליו ? וזאת אני שואל כמצביע למפלגות שמאל...) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שכחת להוסיף: מלחמה היא שלום חרות היא עבדות בערות היא כוח :) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שלמרות כל הציטוטים המלומדים מאורוול מה שקרה לאחרונה הוכיח שלפעמים ''שלום הוא מלחמה'' |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מתכוון משא ומתן. אתה לא באמת מאמין שיש פה שלום. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אילו זה באמת היה שלום אי אפשר היה להגיד את המשפט הזה. זה כל העניין. פעם, בתקופת נתניהו, ראיתי סטיקר של מרץ שממש הזדהתי עמו. היה כתוב שם: "זה לא שלום חבר" תוכן הסטיקר הזה נשאר נכון בתקופת ברק כמו בתקופת נתניהו. ממשלת השמאל לא שיפרה את המצב כי תנאי ההתחלה שניקבעו ע"י הירשפילד את פונדק פתחו בתהליך שאינו יכול להוביל לשלום מתוך הגדרה. זה באמת לא שלום אבל כך קוראים לזה בקלישאות המקובלות: "תהליך השלום", "אויבי השלום ", וכדומה. אתה מזכיר לי שיחה טלפונית שלי עם הסופר אברהם יהושע. פעם, מיד אחרי הפיגוע בצמת בית ליד דברנו בטלפון בעקבות מכתב שכתבתי לו. אני אמרתי לו: תראה איזה שלום זה. הוא השיב שזה עדיין לא השלום ואני הגבתי במילים (והרגשתי שהצלחתי ממש להרגיז אותו במילים האלה"): זה באמת לא השלום. אלה סימני השלום." תהליך אוסלו היה אמור להסתיים בשלום. לא ? כיון שהוא נגמר, המציאות שלעינינו היא כנראה השלום אבל הטיפשים לא רואים . . . |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תהליך אוסלו נגמר? סלח לי, אבל אני בספק אם הוא התחיל. מישהו טרח לאכוף על הפסלטינים את האיסור להסתה? מישהו טרח בכלל לפקח על כמות הנשק ברשות הפלסטינית? מישהו אכף משהו על הצד הפלסטיני? ומה עם הצד הישראלי? הוא בכלל נגש למשא ומתן? ישראל נגשה למשא ומתן רק אחרי שגמרה לפזז אצל הסורים, לבנות התנחלויות, ובכלל, לעבור תאריכי יעד ולבצע הרפתקאות במנהרת הכותל, הר הבית, וכו'. זה משא ומתן לשלום, כמו שמלחמה היא שלום. כששני הצדדים יגשו ברצינות לשולחן המשא ומתן וידרשו לאכוף על הצד השני את הבטחותיו, אז נדבר. עד אז, אוסלו לא התחיל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לאכוף על הפלשתינים?? על הפלשתינים?? בחיי שאתה דפוק. מיהו הכובש, הגוזל והמדכא, מי מקים התנחלויות בלתי-חוקיות כבר מזה למעלה משנות-דור, מי עוצר למשך חודשים ושנים ומענה בלא משפט, מי מנצל את שכניו כעבדים בזול - הפלשתינים?? אתה על סמים כנראה, אם כך אתה רואה את הדברים. "כך", אכן. עצבני, דני. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א) הפלסטינים חתמו על הסכם. אם הם חתמו על ההסכם, מכאן שעליהם לעמוד בהתחייבותם ולמלא אותו. ב) אם תקרא שוב, תווכח שהערתי לגבי חלקה של ישראל בהסכם. ג) ההתחייבויות אותן הם צריכים למלא אינן בזבוז מזונם לטובת ישראל או ויתור על שטחים, אלא פתרון הסכסוך בדכרי משא ומתן, תוך כדי מגבלות מסויימות בנוגע לכמות הנשק ברשות, איסור הסתה, וכו'. סלח לי, אבל אם אתה טוען שאיסור ירי על בני אנוש הוא הגבלה מוגזמת מדי, אז האדמומיות שלך די גובלת בזו של שמש העמים. ד) קח נורופן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בס"ד מהסיבות שבתגובתי, בהחלט היה צריך לאכוף על פלסטינים את הפסקת הטרור והפסקת ההסתה ללא קשר לנתינת שטחים שלא מגיעה להם כלל מהסיבות הנ"ל וגם מבחינה מדינית-ביטחונית הם רק ניצלו את הוויתורים להגברת הטרור, טרור שלא החל מ-67' אלא הרבה קודם וגם לפני המדינה וכשהיהודים שמחו על הכרזת האו"ם על שתי מדינות לשני עמים, הערבים בתגובה פתחו במלחמה להשמדת היישוב היהודי שהפכה למלחמת העצמאות שלנו, כך שהם אשמים במה שהם קוראים הנכבה. על זה אתה לא מדבר? מכל הבחינות: ההיסטורית, הדתית, הלאומית והמדינית-ביטחונית, אין כל הצדקה לתת לערבים ממולדתנו וארצנו, אך אנחנו המסוממים?! אתה ושכמותך לא נותנים לעובדות לבלבל אתכם ואתם אלו שכמו מסוממים קשים במיוחד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל מי שמחזיק בדעות שונות משלך הוא מסומם??? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בס"ד בארץ הזו חי עם ישראל בארצו לפני שחשבו על מוסלמים או ערבים כל שהם וזו מולדתנו ונחלת אבותנו וארצנו ואין עם כובש בארצו. כל "הלאומיות הפלסטינית" החלה רק לפני כתשעים-מאה שנים כשראו שעם ישראל חוזרת לארצו ועד אז לא היה אכפת להם מהארץ הזו ולא מ"מדינה פלסטינית" וראו בעצמם חלק מהאומה הערבית ולא עם בפני עצמו. הם הזניחו את הארץ והחלוצים היהודיים הפריחו את השממה ופיתחו את הארץ. ומה גם שכל טענותיהם של הערבים ש-98% מהם הם מוסלמים על קדושת הארץ בכלל וירושלים בפרט להם הן שקרים כשגם בקוראן המקודש למוסלמים, כמו בתנ"ך, כתוב שהארץ שייכת ליהודים, ואין כל אזכור לקשר מוסלמי לארץ, ואף ירושלים לא מוזכרת ולו פעם אחת באיזה שהוא שם ערבי, לעומת מאות רבות של פעמים בתנ"ך בשמות שונים (בעיקר ירושלים [עם כתיב ללא יו"ד!]). אמנם לפי האמונה המוסלמית הם העם הנבחר כשעם ישראל בגלות והארץ שייכת להם , אך לפי אותה אמונה מוסלמית בלי חשבונות פוליטיים כשעם ישראל חוזר לארצו ומקים מדינה, חוזר עם ישראל להיות העם הנבחר וחוזרת זכותו על הארץ וראה המאמר "הערבים בארץ ישראל - מקומיים או זרים?" |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רק לגבי ''הזניחו את הארץ'' - הפלאחים הערבים דווקא קיימו פה חקלאות פלאחית שהתאימה לקרקע ולאקלים והספיקה למחייתם (ודאי היו יותר יצרניים מבני היישוב הישן שחיו מכספי החלוקה). כוונתך אולי לומר שהם לא היו מודרניסטים. הציונים שבאו הנה כן היו מודרניסטים דגלו בהפרחת השממה לא רק כערך ציוני אלא כערך מודרניסטי ''כללי'' - תביעת חזקה של האדם על הטבע, ועריכת מניפולציות בו עד ללא הכר. ייבוש החולה הוא המקרה הקיצוני ביותר לכך, אבל היו גם הניסיונות לגדל מיני יבולים במדבר וכולי. בכל אופן זה שהם ''טיפלו'' יותר ו''לא הזניחו'' את הארץ, לא אומר שלא עשו הרבה יותר מדי, בהתלהבות חסרת בסיס, עד כדי התחרטות בדיעבד על חלק מהפרויקטים (שוב, ע''ע הפיכת ייבוש החולה). ולגבי הפרחת השממה - אולי היתה חשיבות אסטרטגית ליישובי חומה ומגדל בכל מיני חורים בארץ, אבל ההישענות הכלכלית על חקלאות כמקור גאווה ציוני היתה שוב בחירה אידיאולוגית שנבעה מהרצון ''לאלף את הקרקע'' ולפתח יבלות על ידיו של הציוני הגאה, ולא בחירה פרגמטית שהתאימה לתנאי הארץ. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ייבוש החולה היה מקרה קיצוני ומאוחר של ניקוז ביצות. פתח תקווה הוקמה על אדמה של כפר כושל ומוכה קדחת. לאחר ניקוז הביצות הוקמה שם מושבה חקלאית משגשגת. עוד לפני הפרחת השממה, הישוב היהודי (ובעצם: גם היישוב הטמפלרי. הטמפלרים היו גם במקורם איכרים מנוסים יותר מהיהודים) העלו בהרבה את התפוקה החקלאית בארץ. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יא פריצי, אנחנו נבריח את השממה! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם אתה גם מסוגל להגיד בפנים ישרות שאינך מעדיף את יוסי ביילין על פני איווט ליברמן, את שלמה בן-עמי על פני דוד לוי, את אמנון ליפקין-שחק על פני רובי ריבלין, את יוסי שריד על פני לימור לבנת, ואת אברהם בייגה שוחט על פני סילבן שלום? להזכירך, אלה הן הנבחרות המקיפות כיום את המועמדים, והבחירה בראש ממשלה תכתיב בהכרח גם את הרכב הנבחרת שתעלה אל המגרש לצידו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם יורשה לי: יוסי נתבקש לענות לגבי תוצאות, לא לגבי אנשים. אני חושב שאפשר לתת לו את הקרידט שהוא הבין את השאלה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין לי העדפה בין אמנון ("כפר קנה") ליפקין-שחק ובין רובי ריבלין, או בין בייגה שוחט לסילבן שלום; שני האחרונים ממילא יבצעו אותה מדיניות כלכלית. אני מעדיף את יוסי שריד על לימור לבנת, כמובן, אבל מנסיון העבר, ברק יזרוק אותו מהממשלה, ברגע שש"ס תתעקש על זה. ממשלות העבודה תמיד ראו את מרצ כסרח עודף שכפוף להם; ראה רבין ואלוני, ברק ושריד. אולי בעיטה בראש תגרום להם להתנהג אחרת בבחירות הבאות. הבחירות האלה ממילא אבודות. אגב, את פואד, דליה איציק, ואפרים סנה אני מעדיף שלא לראות, בכל ממשלה שלא תהיה. אתה יודע מה? תוסיף גם את חיים רמון לרשימה הזו. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |