14958
בבחירות האחרונות שמתי פתק לבן (כלומר צהוב).
היו לכך כמה סיבות אבל הסיבה המעשית שבהן הייתה שצפיתי את מה שהולך לקרוא עם סיום תהליך אוסלו וחשבתי שלצרכים ''חינוכיים'' וגם אולי לטובת המדינה טוב שאירוע הזה יקרה כשבמדינה שולטת ממשלת שמאל. ממשלת ימין לא הייתה מונעת את הסיום העצוב, ומצד שני הייתה סופגת המון ביקורת פנימית וחיצונית.
אפילו היום יש גישה לפיה שמאלן אמיתי כפרס היה מצליח להביא הסכם עם פחות ויתורים.
לו היה נתניהו ראש ממשלה היום, על אחת כמה וכמה.
מבחינה זו כאילו עשיתי מעשה נכון, אבל אז לא תארתי לעצמי שהצעד הזה יגרום לויתור עקרוני של מדינת ישראל על הבקעה, תשעים וחמישה אחוזים מיו''ש ומזרח ירושלים.
לו ידעתי זאת אז ייתכן והייתי מצביע נתניהו (לא שקולי היחיד היה משנה משהו).
היום בכוונתי להצביע שרון. איני מאמין כל כך באיש הזה, וגם לא ברור לי כלל שבחירתו תביא לעתיד טוב יותר.
הנימוק העיקרי שבגללו בכל זאת אצביע בעדו הוא להראות שהצבור מבין סוף סוף ש ''תהליך השלום'' היה שטות. הצבעה עבור ברק תתן מעין לגיטימציה לדרך שגויה בעליל.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים