 |
מחר (יום שישי, 22 לספטמבר) יחול "יום ללא מכוניות" במספר ערים ברחבי העולם. גם בתל־אביב יתקיים יום שכזה. אזור לב העיר יחסם לרכבים פרטיים ותורשה בו רק תנועת רכב ציבורי, הולכי רגל ואופניים. זו הזדמנות מצוינת להעלות על נס את כלי התחבורה הדו־גלגלי הזה, שכולו רק טוב.
|
|
| סביבה • ערן בילינסקי • יום ה', 21/9/2000, 10:01 |
|
 |
|
| (צילום אילוסטרציה: morgueFile) |
|
אין פקקים
באמת, אין פקקים כשנוסעים על כלי רכב דו־גלגליים. כשכלי התחבורה על רוכבו בולט כשלושים סנטימטרים מכל צד קצת קשה לחסום את התנועה, וקשה להיחסם. נסיעה באופניים, כמו גם בקטנוע, היא נטולת דאגות פקקים ושאר מוצרי שעם. דמיינו את עצמכם מסתכלים ברחמים על אותם אנשים הישובים כפקעות עצבים במפלצות המתכת המתקראות מכוניות תוך כדי שהם מחכים לעיגול ירוק ברמזור שילווה בתנועה קדימה של שני מטרים בערך. כפי שאמרו חכמים - מי שלא ידע שמחה לאיד לא ידע שמחה מהי.
בריאות, כבר אמרנו?
אופניים זה בריא, זה התעמלות בוקר וערב, זה חילוץ העצמות היבשות. באמת. לאלה ממכם החושבים כי העניין מסתכם בשרירי הירך - הרי החדשות: זה הרבה יותר מזה. שרירי הזרוע משתתפים במאמץ כאשר הם שומרים על הגוף במרחק קבוע מהכידון. המהדרין אף יחזקו בצורה עצמאית את שרירי הבטן לשיפור היציבה. אבל הכי חשוב - פעילות לב־ריאה. אירובי, אני חושב?
כמובן שכמו כל פעילות גופנית שאינה גולשת לרעות החולות של תחרותיות (ועוד על כך בהמשך) יש גם את אלמנט התחושה הכללית והאושר. אדם בכושר הוא אדם עם אושר! העייפות נעלמת אט־אט והגוף משפריץ חיוניות. כמעט כמו פרסומת לקופ"ח כללית.
כסף... כסף... כסף...
אופניים (פשוטים) זה זול. זוג אופניים סביר עם מערכת הילוכים תקינה יעלה בין שש מאות לאלף ש"ח. אם אתם מתכוונים לנסוע בעיר, אל תאמרו שלום למוכר לפני שדאגתם למחזירי אור ולפנס לבן קדמי ופנס אדום אחורי. תחזוקה - מיכל שמן (לשרשרת), סט של מפתחות אלן (אל תשאלו אותי למה, אבל באופניים יש תמיד ברגי אלן), משאבה וכמה פנימיות "ספייר". אין טעם לתקן פנימית מנוקבת ברחוב - פשוט להחליף, במיוחד עם ירידת מחירי הפנימיות בשווקי המזרח הרחוק. קסדה בראש טוב כבר אמרנו? בנקודה זו אמור להתדלדל חשבון הבנק שלכם בכמאתיים וחמישים שקלים נוספים. רוצים לבזבז עוד - חכו לפרק למתקדמים. השוו זאת למחירה של מכונית, ואפילו משומשת. Need I say more ? דלק? הצחקתם אותי. האוכל שלכם הוא הדלק. נראה אתכם שותים בנזין ומבקשים עוד. ביטוח - תקנו שרשרת גדולה. באמת. לי כבר גנבו אופניים שהיו שווים הרבה יותר מאלף שקל.
ועכשיו מה עושים?
נוסעים כמובן. לבית הספר, לאוניברסיטה, לחברים. אפשר גם להתקין סבל ועליו להרכיב ארגז (חברת כתר מייצרת ארגז מיוחד לאופניים, עם מנעול) וללכת לקניות. לקולנוע, והכי כיף - סתם לרכב. אמנם בסרטים אמריקאים של שנות השבעים היה טרנד של אנשים ש"סתם נסעו" במכוניות שלהם אבל בארצנו הקדושה? באמת. האפשרויות הן בלתי מוגבלות!
אין טוב בלי רע
כן, יש גם צדדים אפלים. אותם רוצחים על ארבעה גלגלים מחפשים אותנו, תמיד. חלקם כועס עלינו (בגלל הפקקים, זוכרים?) וחלקם פשוט לא יודע כיצד להתמודד איתנו. שנואים במיוחד אותם מתנכלים להכעיס שמשפריצים מים, צועקים, ואפילו מנסים להפיל (כן, מה שקראתם, מנסים להפיל!). בשנתיים האחרונות נהרגו לפחות שני רוכבי אופניים תוך כדי אימון, ועוד מספר לא קטן, בעיקר של פועלים זרים, מפגיעת מכוניות ומשאיות עת רכבו בשוליים! דרך אגב, על־פי החוק יש לרכב באופניים על הכביש ולא על המדרכה, ולדעתי בצדק. מי ייתן רק ויסומנו יותר שבילים לאופניים, כמו בארצות נכר. אני יכול לספר מניסיוני בסקוטלנד על נתיב צבוע אדום לאופניים בצד שמאל של הכביש (הם נוהגים הפוך, זוכרים?) ורחבה לרוכבי האופניים לפני הרמזור כדי שיזכו ליתרון על רוכבי המכוניות. בארץ יוק. ישנה גם בעיית הפיח. בחו"ל יש כאלה המשתמשים במסכות. בארץ - עוד לא ראיתי. בעיה נוספת, בעיקר אצל גברים כמוני, היא ההזעה. אם נפל בחלקכם לעבוד במקום שיש בו מקלחות - אמריקה ורסנו! אם לא, הצטיידות במגבת ובכיור (לא צריך להביא מהבית, אין מקום עבודה שאין בו כיור) תפתור את הבעיה. חורף? גשם? חליפת סערה מחומר פלסטי ואתם מגיעים לעבודה מזיעים אך יבשים. ליושבי ההר, כמוני, יש גם צורך להתמודד עם עליות. אבל זכרו - כל עלייה בכיוון הלוך היא ירידה בכיוון חזור, ולהפך.
הפרק למתקדמים
מעבר לשימוש יום־יומי, אופניים הם גם ספורט המתחלק לשניים. אופני כביש ואופני הרים. קל לזהות אופני כביש לפי הצמיגים המאוד־מאוד צרים והכידון המעוקל שנועד לאפשר לרוכב למרחקים ארוכים לשנות את תנוחת הרכיבה. אופני כביש הם ספורט אולימפי ויש כמה סוגי תחרויות. מחוץ לאולימפיאדה התחרות המוכרת ביותר והיוקרתית ביותר היא ה"טור דה־פראנס" - מרוץ אופניים הנמשך כשלושה שבועות ברחבי צרפת. בשנתיים האחרונות זכה לאנס ארמסטרונג האמריקאי ב"טור", לאחר שהתאושש ממחלת הסרטן. בשנים האחרונות הוטלה עננה כבדה על ענף אופני הכביש עקב השימוש בתרופות וסמים אסורים, בעיקר כאלו המשמשים ל"הסמכת" הדם - העלאת שיעור הכדוריות האדומות בדם, מה שמשפר את קליטת החמצן בגוף - אבל גרם גם למותם של כמה רוכבים וסילוקם של אחרים מתחרויות. חלק מרוכבי הכביש חוטאים גם בטריאתלון - אותו אירוע סיבולת אולטימטיבי המורכב משחייה, רכיבה על אופניים וריצה - כנראה שזה באמת מתיש.
אופני הרים הם כבר משהו אחר לגמרי. מדובר באופניים שבדרך כלל הוספו להם בלמי זעזועים (קדמי ואחורי), ולעיתים גם מעצורי דיסק - כמו באופנוע. רוכבי ההרים הם לא מקלונים דקים כמו רוכבי הכביש. אלו רוכבים בעלי מסת שרירים ורצח בעיניים. מוכנים למדרגת הסלע הבאה או לסינגל־טראק הקרוב (סינגל־טראק: פחות משביל עיזים, בדרך כלל מוקף בצמחיה - אם אפשר שיהיה פטל כדי שגם ישרוט - המתפתל בלב חורש, ושאדם מהישוב היה אומר עליו "מה? לנסוע את זה באופניים? אתם בטח צוחקים עלי או מנסים להתאבד"). השלב הבא הוא רכיבת הדאון היל - Down Hill - רכיבה במורד כשרק העץ שמאיים להיפגש בפרצופך הענוג והבולדרים שאתה מטפס עליהם בלי להניד עפעף הם הגבול - למטורפים בלבד. אופניים "מקצועיים" שכאלה מתחילים מכאלף וחמש־מאות ש"ח וצפונה - עד הקוטב - ויש הרבה לאן ללכת, סליחה, לדווש... יש כמובן גם ספידומטרים, כפפות, כלים נוספים, מתקן לרכב (אע"פ שכבר שמעתי על מישהו שמגיע לטיולי אופניים על האופניים), מד דופק, נעליים שמתחברות לפדלים (כן, יש גם כאלו), וחולץ שרשרת, ובגדים מיוחדים ו... והרשימה עוד ארוכה. חפשו חברות כמו Cannondale ,Marin ,GT ,Giant ,Gary Fisher ועוד.
אז קדימה - קומו מהישבן, חלצו עצמות ואווררו את הראלי צ'ופר הישנות שלכם. או, אם אתם כבר מבוגרים יותר, החרימו לילדים שלכם את זוג האופניים שלהם במהלך היום וקדימה - לעבודה!
|
קישורים
Cannondale חברה ליצור אופניים
|
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש