|
||||
|
||||
אכן, תמיד חלמתי על הולנד באמצע המזרח התיכון, אוטופיה שכזו, נפלאה וחמימה, אוטופיה של נסיעות ממקום אחד לאחר תוך כדי ברכת שלום לרוכב מזדמן אשר מולך. ככרגע מגוריי הנם במקום שכזה, אך בעיר נדמה לי כי כל הסיבות שהוזכרו כבר מספקות סיבה טובה מספיק בכדי לנעות את אופנייך במקום מוסתר היטב היטב. אך עוד עניין לי: אף פעם לא ממש הצלחתי להבין כיצד מגיע הולנדי ממוצע ורכוב אופניים למקום עבודתו בזמן. בעיית הזמנים נראית לי כחמורה ביותר, שאר הבעיות הנן עניינים שניתן להתרגל אליהם, אך באם ארצה להביע למקום כלשהו באופניים, הזמן הזמן... |
|
||||
|
||||
חלק גדול מההולנדים מדווש באופניו בדיוק עד תחנת הרכבת הקרובה. רבים מהם סידרו שזוג אופניים נוסף יחכה להם בתחנת היעד ועליו הם רוכבים מתחנת הרכבת ועד למקום העבודה. מכיוון שהרכבות בהולנד יוצאות בזמן ומגיעות בזמן, אין להולנדים בעיה מיוחדת להגיע לעבודה בזמן. |
|
||||
|
||||
ולצערנו, אי אפשר ממש להשליך מהשיטה הזו על המצב פה. בוא נאמר שאדם, נכנה אותו לצורך העניין "צחי", מתגורר בדרום גוש דן. בוא נאמר גם שצחי עובד בצפון גוש דן, רק לשם הויכוח. לצחי יש כעשרים דקות של נהיגה, לא כולל פקקים, בין ביתו למקום עבודתו, לאורך נתיבי איילון. על אופניים, אותה הדרך תיקח כשעתיים (לפחות) לכל כיוון, אלא אם צחי יחליט להתאבד ולנסות לדווש בפראות לאורך כל הדרך. תחנות רכבת, בתוך גוש דן? הצחקת אותי (ואת צחי). אלא אם אדם מתגורר במקרה ממש ליד תחנת רכבת או לפחות בעיר שיש בה אחת כזו (וגם עובד ליד אחת או במרחק הניתן לדיווש), הוא יעדיף להמשיך להקשיב למוסיקה תוך ישיבה ברכב ממוזג בדרכו לעבודה וחזרה. חבל. |
|
||||
|
||||
אני לא מבין את הבדיחה כאן. כיום פועלות 4 תחנות רכבת בגוש דן עצמו - רכבת מרכז, השלום, בני ברק והרצליה. תחנת האוניברסיטה תיפתח בעוד כחודש, ובעוד כשנתיים צפוייה להיפתח תחנת ההגנה (ליד התחנה המרכזית החדשה בת"א). ועלי להזכיר גם שבתוך כשנתיים אמורים להיפתח שני קווי רכבת חדשים - ת"א - נתב"ג ות"א - כפר סבא (הארכת הקו הקיים לראש העין). קו רכבת למערב ראשון לציון נצמא גם הוא בתיכנון ויש לקוות שבתוך חמש שנים גם יתחילו לסלול את הקו הנ"ל. |
|
||||
|
||||
אין פה שום בדיחה. 4 תחנות הרכבת האלה לא מתפקדות כתחליף לרכבת עירונית. הרכבת בארץ שימושית רק למעבר מרחקים גדולים בין ערים, כי פשוט אין לה מספיק תחנות. אם בראשון תהיה תחנה, המצב ישתפר, אבל מה עם בת ים? או חולון? וגם אם תהיה תחנה בכל עיר, עיר זה דבר די גדול. תחנה במזרח ראשון לא תעזור הרבה לגרים במערב. למרות שבמקרה הזה, של תנועה רק בתוך העיר, שיטת האופניים דווקא נשמעת הרבה יותר ראלית. בינתיים, היא רק רעיון חביב. לפחות בשבילי. |
|
||||
|
||||
לידיעתך, תוואי הקו המאושר למערב ראשון לציון עובר בין נתיבי איילון דרום, כך שלא תהיה בעיה עקרונית לפתוח תחנות רכבת חדשות עבור תושבי בת-ים וחולון. מעבר לכך, תוכנית הרכבת התחתית אומרת שהקו הראשון ייצא מדרום בת-ים, דרך ת''א עד פתח תקווה. עכשיו נשאר רק לחכות שיפורסמו המכרזים ותוך כמה שנים תהיה רכבת. מעבר לכך, ניתן להגיע עם הרכב לתחנת הרכבת - מה שעושים המון אנשים בבנימינה למשל, כך שתחנה במערב ראשון תעזור גם לגרים במזרח. |
|
||||
|
||||
תרגום: עשרים דקות בלי פקקים = שעתיים עם (היי, אני פשוט מציאותי...). כמו שנאמר, "שעתיים אני בפקק, ומה אני שומע? באופניים אין בכלל פקקים?" ותחנות רכבת ב"השלום", "מרכז", "בני ברק", ואו-טו-טו "אוניברסיטה" - יש? ואח"כ - גם בהגנה? וקו למערב ראשון - יהיה? וגם רכבת קלה ורכבת תחתית היה-יהיו בגוש-דן. ומה שנוגע למוסיקה - אפשר גם על אופניים, לא? אבל, עם אתה מעדיף את רכבך הממוזג... נו, לבטח תבלה בו זמן רב. בפקק. דני. |
|
||||
|
||||
טוב, אנחנו כבר מגיעים כאן למקרה הספציפי שלי, למרות שנתתי אותו רק בתור דוגמה. במקרה שלי, שעות העבודה שלי הן מוזרות (אתה יכול להעיף מבט בשעות שבהן אני מגיב כאן באייל, ולראות בעצמך), כך שהפקקים לא ממש מטרידים אותי. אבל גם במקרה נורמלי יותר, הדרך לא לוקחת שעתיים. לא משנה כמה פקקים יש. מה גם שבן אדם שהרגע התעורר מעדיף בדרך כלל לשבת על כסא מרופד במזגן ולהאזין למוסיקה (אולי גם עם כוס קפה, אם ממילא יש פקקים. ולמהדרין - עיתון ועוגה), מאשר לדווש בפראות בחום הישראלי. ע"פ חוק, אגב, אסור לרכב על אופניים עם ווקמן. וגם לא עם קפה. טוב, אולי בקשר לזה אין חוק. גם בלי חוק, בעצם, זה נראה לך בטיחותי? |
|
||||
|
||||
צחי, המקרה הספציפי שלך הוא המקרה הספציפי שלך. קשה לי להתייחס. על-כל-פנים, מה שכתבת מוכיח, פעם נוספת, את מידת נחיצותה ודחיפותה של מערכת מטרו משוכללת - רק דקות ספורות מקצה העיר ועד קצה, בתכיפות גבוהה ובקרונות ממוזגים, כמו גם במחיר, שלא יעלה על מחירו הפוטנציאלי של דלק לרכבך. במטרו בהחלט תוכל לשבת עם ווקמן ועיתון... אז, לכן - בהתעלם מנושא האופניים - אם היה עכשיו שירות כזה בנמצא, האם היית נוטש את רכבך? שלך, דני. |
|
||||
|
||||
IF there was one, yeah, I'd drop my car anyday. When I was in Berlin, nothing was more comfortable than the public transportation. Add to that the fact that ONE ticket bought you passage to ALL types of public transportation (subway, trams and buses) for a duration of time, so you can get whereever you bloody want and not have to pay for more than one ticket - and you get yourself a great system. Of course, you still need a car for extra-metropolin excavations, but how often do you do that?
So, again - if there was such a system here in Israel, you wouldn't catch me in a car (though, I should point out that cars are still rather common in Berlin anyway, so I guess there are still some advantages). The currect situation, where prices are so high, service is so slow and erratic (a train once an hour! COME ON!) and everything is so bleeding messy an uncoordinated, simply does not allow me to leave my car at home (unless I'm going abroad. If you see an amazingly dirty Citroen AX, know it's mine - and it's been stolen! Call the cops! Now!). Moose. |
|
||||
|
||||
תוסיף לזה גם תחבורה ציבורית שתפעל 24/7, ואני קניתי. |
|
||||
|
||||
שוב - זה העניין... נכון, אלמלא הייתי שרוף על רעיון הרכבת לא בטוח, שהייתי נוסע בה. 'תאמת, מבחינת י ע י ל ו ת , נטו, בהתחשב במצב היום במחוז העותומני "ישראל", אני מניח, שאין טוב מקטנוע. אין פקקים, ועדיין - אתה ברשות עצמך, לא צריך להמתין כמעט שעה(!) בכל תחנה. ועדיין - אני בעד הרכבת, ואף יותר מכך - מטרו. בברלין הייתי רק כמה כמה שעות עד היום (ובלי קשר לעניין התחבורתי - ל א אהבתי אותה במיוחד, בלשון המעטה... עניין של אוירה והסטוריה), אבל במהלך 1998 גרתי בבודאפשט למעלה מחצי-שנה, ושם - למרות, שיש שם המון מכוניות, נהגים איומים, ופקקים לא-מעט - יש מערכת תחבורתית יעילה ביותר, המורכבת מ: מטרו (שלושה קוים - ורביעי בבניה), חשמליות ואוטובוסים (חלקם חשמליים - טרולי-בס - כך, שנחסך זיהום). פה ושם ישנם גם מסלולים מיוחדים לאופניים, גם אל הערים הסמוכות, כגון גדלה, או סנטנדרה (אליהן, אגב, יש שירות של רכבת פרברית, הפועלת על מנועים כשל אוטובוס - ה"הב" - שתחנותיה צמודות לאלה של המטרו). אוה, וכמובן: בכל רכבת ורכבת בהונגריה (ובאירופה בכלל) ישנו קרון מיוחד לאופניים. בכל ימות השבוע יש שירות - גם אם בסופי-שבוע הוא פוחת (במקום שתי דקות - שש בין מטרו למטרו, במקום עשרים דקות - אולי חצי-שעה בין רכבת פרברית אחת למשנה... ובקיצור: מה ששם נחשב, לשירות מופחת של סוף-השבוע - אם אצלנו יהיה בימות-החול, ונהיה מאושרים). וגם בשעות הלילה, בהן המטרו אינו פועל (כחמש שעות בסך-הכל), ישנם אוטובוסי-לילה מיוחדים בקוים שלו, ובמספר קוים "איסטרטגיים" בנוסף - כך, שאינך יכול "להיתקע" עד למחרת. זהו היעד, שאני מאמין, כי אליו יש לשאוף. ואם כל זה יתגשם כאן - ודיינו. כל שעלינו לעשות, הוא להוסיף קרונות רבים לרכבות, לרבות קרונות-אופניים (ששמעתי מפעילי תאב"א, שהם אמורים להגיע לרכבת ישראל ביוני 2001 - אמן ואמן. בדיוק, כשאני כבר אעבור ממילא לת"א). לקבוע תעריף מיוחד כ"שכר לילה" גבוה לנהגי "אגד" ו"דן", כך, שהשירות - ברמה כזו או אחרת - יפעל 24 שעות ביממה, ולדחוק בהם, שיזרזו קצת יותר את החלפת הגרוטאות המיושנות והמזהמות שלהם - רצוי גם באוטובוסים חשמליים, בשעה טובה, ש"ירוק זה אגד" ילבש צורה מציאותית במזל טוב. ואחרון אחרון חביב מאוד - ל ח ס ל סוף-כל-סוף את הכפייה החריידית במדינה הזאת, על-מנת, שיהיה ברור, שסוף-השבוע א י נ ו עוד "יום במצור". אין שום כוונה, שהאוטובוסים והרכבות יכנסו לשכונותיהם (מי ר ו צ ה בכלל להתקרב לשם??), אבל - לא ייתכן, שמדי שבוע יהיה לנו כאן יום-הכיפורים, רק כי איזה חומייניסט חשוך רוצה להתפלל. דני. |
|
||||
|
||||
במשך כל סוף השבוע לא ביקרתי באייל, כך שהתגובה שלי מעט מושהית. מכיוון שכך התלבטתי האם בכלל להגיב. מכיוון שהחלטתי בחיוב , אפתח בהצטרפות לגינויים לדני האדום על הסגנון והאלימות העולים מתגובותיו השונות לדיון. אין מקום לסגנון זה, ולמסרים הנובעים ממנו (או המזינים אותו). ולענין עצמו. דני האדום כותב: "כל שעלינו לעשות, הוא להוסיף קרונות רבים לרכבות, לרבות קרונות-אופניים (ששמעתי מפעילי תאב"א, שהם אמורים להגיע לרכבת ישראל ביוני 2001 - אמן ואמן. בדיוק, כשאני כבר אעבור ממילא לת"א)." ממש חזון אחרית הימים. ובכן, הרשה לי לצנן את התלהבותך ולצטט לך מתקנות רכבת ישראל, כפי שפורסמו (בין היתר) בלוח הזמנים 2000 של רכבת ישראל - זה שבתוקף מ כט' באייר תש"ס (3.6.00) עד להודעה חדשה (שערוריה בפני עצמה, אבל לא זה המקום). בכל אופן, בתקנות אלו, תחת הכותרת "הובלת חפצי נוסעים" כתוב: מותר לנוסע לקחת עימו חפצי נוסעים רגילים לשימוש אישי, לרבות עגלת ילדים מקופלת, ללא תשלום, אך אסור להניחם על המושב ובמעברים. הובלת כלי-רכב מכל הסוגים, *לרבות אופניים* - אסורה." (ההדגשה שלי, דורון.) |
|
||||
|
||||
כן אתה צודק, זו באמת שערוריה. אני שוב יכול לתרום מנסיוני האישי ולספר על הרכבות בסקוטלנד. בכל רכבת (שהיא בדרך כלל דו קרונית) יש "רשמית" מקום לארבעה זוגות אופניים. מעשית ניתן להכניס קרוב לשנים-עשר. אפשר להזמין מראש מקום שמור לאופניים (במחיר של פאונד אחד למיטב זכרוני, שער אוגוסט 98 - בערך 6.5 - 7 שקלים). בארץ - יוק! |
|
||||
|
||||
מכיוון שיוצא לי מפעם לפעם ליסוע ממקום מגורי למקום עבודתי באופני, אני יכול להעיד שזה הרבה יותר מהר ממה שאולי אתה חושב. 22 הקילומטר שבין רמת גן לכפר סבא אורכים כ55 דקות באופניים לעומת 30 דקות ברכב בשעות העמוסות. הבעייה היא כפי שערן הזכיר היא הזעה. הזמן שאתה מתקלח ומתקרר (כדי שלא תזיע לאחר המקלחת), עושה את הסיפור קרוב יותר לשעה וחצי. מה שנשמט מהכתבה זו העובדה שמי שרוצה לנהוג בכבישי גוש דן המשובשים, טוב יעשה אם יצטייד באופני הרים טובים כדי שיוכל במהלך נסיעתו להתרכז בהתנהגות הבלתי צפויה של הנהגים מד' רוחותיו ולא בעקיפת מהמורות. |
|
||||
|
||||
אם אתה מצליח להגיע בזמן באמצעות אוטובוס אין שום סיבה שלא תבין כיצד אפשר להגיע בזמן באמצעות אופניים. בדוק-בטווח של מרחק מסוים מאוד , (במיוחד במרכז העיר -עיר הקודש , במקרה שלי) ובשעות מסויימות של היום (דהיינו סביב שעות העומס-הבנתי שבת"א מדובר בכל שעות היום) אופניים הם כלי הרכב המהיר ביותר שיש (האופניים שלי הם הדבר המהיר ביותר ברחוב יפו, גם בעלייה!). בזכות העבירות הגבוהה(איפה שאני מסוגל לנוע שם אופני יכולות גם כן), בזכות הזריזות , ולא מעט גם בזכות העובדה שאם אתה רוכב על אופניים אף אחד לא באמת מצפה שתמלא אחר חוקי התנועה. מה שכן תהיה לך בעיה אם אתה גר בפרברים (אם אתה גר בפרברים סביר להניח שיש לך יותר מבעיה אחת ). הידד לבנייה לגובה, הידד לשבילי האופניים והידד לאופניים. עוד הערה- קנאתי הרבה לתושבי המטרופולין שבמערב המדינה, ראש העיר ירושלים ("מגן שלמותה וחוסנה" הצחקת אותי) נמצא כרגע באולימפידה (מתוקף תפקידו ?) ולכן עירנו נשארה בלב המזרח ועם הפקקים הרגילים. עצוב. נ.ב. מצטער על כל הסוגריים (אני לא יודע לכתוב בלעדיהם) |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |