 |
|
...זה רק עוד חיוב קטן בכרטיס האשראי. הדרך לנירוונה עוברת דרך הכיס, והדרך לרגיעה דרך לא מעט עצבים.
|
|
| דת והעידן החדש • גידי אהרונוביץ' • יום ה', 13/2/2003, 21:44 |
|
| |
לאחרונה הייתי מאוד לחוץ בגלל העבודה. בשיחה שקטה בפאב רועש בצפון תל אביב, סיפרתי לכמה חברים על תחושותי. הסברתי להם שאני מאוד לחוץ, ושאם הייתי יכול להירגע טיפה זה היה ממש נהדר - מפני שאני מרגיש שהלחץ הזה, למרות שמקורו בעבודה, מפריע לי גם מחוץ לה. לא, אני לא לחוץ עד כדי כך שאתחיל להתמכר לכימיקאלים שונים. נזכרתי בקלטת הרפיה שהייתי משתמש בה בזמן התיכון, כשהייתי לחוץ מהבגרויות. אבל מי בכלל זוכר איפה הקלטת ההיא, ולמי יש זמן להקשיב לקלטת של שעה בה מסבירים לך איך לנשום ולנשוף ועל מה לחשוב כדי להירגע?
אחד הנוכחים סיפר לי שלפני כ-14 שנה, כשהיה סטודנט, סבל גם הוא מלחץ. הוא נרשם לקורס של מדיטציה טרנסנדנטלית, ומאז הוא עושה מדיטציה פעמיים ביום, במשך שעה, וכל חייו השתנו: הוא אדם טוב יותר, הוא מרגיש שלם עם עצמו, והוא לוקח את העבודה ואת החיים באיזי.
אתם צריכים להבין: אני אדם שאפילו את ההורוסקופ בעיתון לא ממש פותח. רק תתחילו לדבר איתי על אנרגיות ועל הילות - אני יוצא מהחדר; אני מעדיף לשחק פוקר ערום (יש קלפי פוקר בברייל?) מאשר שיפתחו לי בקלפי טארוט, או סתם יהפכו את כוס הקפה שלי ויספרו לי שבגיל 35 אני אגיע לירח ושיחזור אלי מאור עיני. בשביל הירח, לפחות, אני לא זקוק לקוראים בקפה: אפשר סתם לקנות בזוקה במכולת. בקיצור, אני בדרך־כלל אדם מאוד סקפטי, ואני בהחלט מעדיף דברים בדוקים ומוכחים. אבל כשאתה לחוץ, או כשקשה לך ומספרים לך שללכת יומיים בבוץ בלי נעליים יפתור לך את כל הבעיות - אז אתה מוכן לנסות גם את זה...
לאחר הבירה השלישית (או הרביעית?) באותו הערב, ניסיתי לשכנע את אותו בחור להסביר לי מה בדיוק קורה שם במדיטציה הטרנסנדנטלית. התשובה היתה משהו כמו: תאמין לי, זה עובד. הוא המליץ לי ליצור קשר עם האגודה, ו"הם כבר יסבירו לך הכל".
יצרתי קשר טלפוני עם האגודה, ושם הזמינו אותי למפגש הכרות, שיערך במלון הילטון בתל אביב. הכניסה חינם.
נרשמתי והגעתי. קצת הפריעה לי השאלה - למה הילטון? מה, המרתף של בית ציוני אמריקה, או סתם מקום קטן ונחמד בתל־אביב, לא מספיק טוב? דווקא אולם בהילטון?
הגיעו כ-15 אנשים, רובם ככולם טענו שהגיעו בעקבות מודעה בעיתון. היו שם 15 כסאות. מישהו שאל את המרצה איך זה שיש כסאות בדיוק כמספר האנשים שבאו, והמרצה ענה ששום דבר בחיים האלה לא מתרחש במקרה.
בפתח דבריו המרצה אמר, אולי במקום להגיד מה אנחנו כן, פשוט נגיד מה אנחנו לא. אנחנו לא כת מיסיונרית. אנחנו לא רוצים לשנות את אורח החיים שלכם, ולא את ערך התזונה שלכם. אנחנו רק מבקשים שתעניקו לעצמכם שעה אחת במשך היום - שלושים דקות בבוקר ושלושים בערב. כבר בשלב הזה משהו בדבריו הדליק אצלי נורות אדומות: כשמישהו אומר "בוא אני אגיד לך ת'אמת", די ברור שדבריו לא יהיו בדיוק אמת צרופה.
ההרצאה, באופן כללי, היתה מרתקת ומאלפת, עם המון הסברים על כמה שמדיטציה טרנסנדנטלית היא דבר חיובי וטוב. המרצה הציג תוצאות מחקרים שנערכו בארצות הברית, המעידים שזו המדיטציה הכי טובה שקיימת. המחקרים הביאו עובדות, לפיהן אנשים שעושים את המדיטציה הם יותר בריאים, לחץ הדם שלהם יורד, ועוד ועוד דברים חיוביים. אם לומר את אמת - הוא הצליח לשכנע אפילו אותי ואת אבא שלי.
בסיום ההרצאה הוא סיפר לנו על המהארישי מהש יוגי, האיש שהמציא את השיטה והביא אותה אל המערב. פתאום נזכרתי - המהארישי! זה הבחור הזה, שאפילו הביטלס הלכו אחריו! הוא עשה המון כסף מהמדיטציה, היו לו המון לימוזינות, והיום הוא בכלל גר לו באיזו טירה בשוויץ, ולא בהודו. המרצה סיפר לנו, שלפי אמונת המהארישי, אם כמות מסוימת של אנשים יעשו מדיטציה לפי חישוב מתמטי מסויים - יהיה שלום בעולם.
אז הוא החל לספר על תנאי הקורס. בהתחלה מתקיימת פגישת המבוא, ולאחר מכן יש עוד פגישה, שהיא בחינם, ובה הוא יסביר יותר על הקורס, ולבסוף שלוש פגישות שיתקיימו במשך שלושה ימים רצופים, וכל אחת תמשך שעתיים. על החלק האחרון של הקורס ניתן לחזור כמה פעמים שרוצים. המחיר הוא 7,850 ש"ח לקורס של 8 שעות. כשמדובר במשפחה עם ילדים, שני ההורים משלמים מחיר מלא והילדים מצטרפים בחינם.
מתוך אותו סכום נכבד, 3,000 שקלים מגיעים לצוות הקורס, והשאר לתהליך שלום שהמהרישי יזם. המטרה היא לצבור מספיק כסף כדי להושיב את כול מודטי השלום ביחד, כדי שיהיה להם ממה לחיות - הרי הם עושים פעולה חשובה!
נזכרתי באדם שעשה את הקורס לפני כמה שנים. הרמתי אליו טלפון, והוא אמר לי שלפני כעשר שנים הוא שלם 3,500 ש"ח על הקורס, ואלה היו 3,500 השקלים הכי שווים שהוא השקיע בחייו. הו אמר שיש המון מדיטציות, אבל פה אתה קונה ביטוח לכל החיים. הוא גם המליץ לי לדבר עם בחורה עיוורת שעשתה את הקורס. דיברתי איתה, והיא אמרה לי שהיא תמיד הייתה נרדמת תוך כדי, ובקורס אמרו לה ש"הגוף שלך זקוק לשינה - זה בסדר". היא סיפרה שכל תלמיד מקבל מנטרה משלו שהם כותבים עבורו, לפי מה שמתאים לו. צריך לחזור על המנטרה המון פעמים עד שנכנסים למדיטציה. על חלק זה עובד - ועל חלק לא.
טוב, אמרתי, הרי כל המדיטציות אמורות בעצם להביא לאותו דבר: לרגיעה, למחשבה צלולה ולהרגשה טובה. חיפשתי קצת באינטרנט והגעתי אל "העמותה לויפאסנה בישראל".
בשיחה טלפונית הסברתי להם שאני רוצה להתנסות בקורס שלהם. הם אמרו שהקורס הוא חינם - כעשרה ימים בדרום הכוללים אוכל ושתייה. הסברתי להם שאני עיוור, ושאלתי האם הם מוכנים לעזור לי להגיע ממקום למקום במהלך הקורס, והם הודיעו שלא תהיה כל בעיה. הקורס מתנהל בשתיקה מוחלטת: עשרה ימים של שקט, והתחברות אל עצמך. הסברתי להם שזו קצת בעיה לקחת עשרה ימי חופשה מהעבודה, אבל הם אמרו שאין קורס יותר קצר. הצגתי בפניהם עוד בעיה: ההורים שלי מבוגרים, שניהם בשנות השבעים לחייהם. אני חייב פעם ביום להרים טלפון ולוודא שהכול בסדר איתם. הם אמרו לי שאין אפשרות להרים טלפונים, גם במקרה חרום, ושהדבר לא יתאפשר לי במהלך הקורס. אני לא אוהב שאנשים הולכים איתי עם הראש בקיר ולכן חזרתי לאינטרנט.
מצאתי שיש תנועה אחרת, בשם "תובנה", העוסקת במדיטצית ויפאסנה בארץ. הם הסכימו שאני אתקשר פעם ביום הביתה. ואפילו יש להם קורסים קצרים, בני חמישה או ארבעה ימים בלבד, במחיר של 1,000 ש"ח. ואם באמת אין לי זמן, אני יכול לעשות קורס של פעם בשבוע באחד מכמה מקומות במרכז הארץ.
נרשמתי לקורס כזה. בשעה וחצי הראשונות דברו איתי על בודהא ועל התיאוריה שלו, ועל כך שהוא בעצם זה שהמציא את המדיטציה. קיבלתי תרגיל הביתה - לשבת ולהתרכז בנשימה. אני חייב להודות - זה עבד. הרגשתי איך אני "מתנקה" ואיך אני נרגע.
"תובנה" גם הציעו לי לתרגל בבית מסוים במרכז תל־אביב פעמיים בשבוע. הלכתי. בחלק הראשון של הערב תרגלנו מדיטציה במשך כארבעים דקות, ואז הייתה הפסקת תה. אחר־כך ניתנה הרצאה, שלא כל־כך עניינה אותי, על "דהרמה".
בסוף הערב בעלי הבית ביקשו ממני טלפון כי הם רוצים לדבר איתי. בשיחה טלפונית למחרת הם ספרו לי כי נהגתי באופן שאינו הולם את הבית - אבל הם מבינים, "כי הרי אתה עיוור ואתה לא רואה איך כולם מתנהגים כאן". שאלתי אותם מה זאת אומרת, והם אמרו לי שלבית יש אופי של מנזר, ומהרגע בו אתה מגיע אל המדרכה שמול הבית אתה חייב לשמור על שקט מוחלט. אפילו השכנים לא יודעים שהמקום משמש כבית מדיטציה. לטענתם, לא הפסקתי לדבר מהרגע בו נכנסתי לבית - אבל נו, מילא, עם זה הם מוכנים להתמודד. גרוע במיוחד מבחינתם היה זה ששמתי בושם - אסור לשים בושם לפני שמגיעים למקום, כי זה מפריע לאנשים שעושים לידך מדיטציה.
הם גם ממליצים שלא לאכול בשר באותו יום, או בכלל, כי הדבר מטמא את המקום. אבל הכי נורא ומעליב מבחינתם, היתה העובדה שהשתרעתי לי על הכריות ושפרשתי את רגלי בפני המרצה - כלומר, הפסקתי לשבת ישיבה מזרחית, וזה מאוד פוגע בכבוד המרצה, ובכבוד הפסל או התמונה של בודהא שהיה שם בחדר.
ביטלתי את השתתפותי בקורס.
מישהו אחר סיפר לי על מקום במרכז תל־אביב שמתעסק במדיטציה נטו, בלי פילוסופיה ובלי המלצות, שגם כולל את מדיטציית המנטרה שכל־כך מזוהה עם הטרנסנדנטלים - אבל כאן המנטרה היא קבועה ולא נבחרת ומותאמת עבור כל תלמיד בנפרד.
אולי אלך לנסות את הקורס הזה, ואולי לא. המחיר שלו, אגב, הוא 500 ש"ח.
האמת היא שרק רציתי טיפה להירגע, ולקחת את הדברים בנחת (או ב"שאנטי", כמו שקוראים לזה בחלק מהמקומות) - אבל בינתיים רק נלחצתי יותר.
חשוב לי לומר שאני לא פוסל אף אחת מהשיטות שהזכרתי במאמר זה. העובדה שדברים כן או לא עבדו עלי כמו על אחרים, לא בהכרח אומרת שזה כן או לא טוב למישהו אחר. המאמר גם לא ממש בא לבקר גוף זה או אחר - רציתי רק לתאר את החוויה האישית שלי מהנושא.
את המסקנה האישית שלי אני כן חייב להציג. הגעתי למסקנה שכמו תמיד, הדבר שעושה לי הכי טוב בעולם זה מוסיקה. ואם אקח 7,850 ש"ח ואתן אותם לחנות דיסקים, אהיה רגוע להמון זמן.
ולכן, ההמלצה שלי לסיום - רוצים להירגע? קחו נשימה ארוכה, עצרו רגע, חשבו, וקנו לעצמכם דיסק או בגד שאתם אוהבים. או אולי תלכו לאכול במסעדה טובה. בכל מקרה, כדאי לחשוב טוב־טוב לפני שאתם מוציאים סכומים אסטרונומיים רק כדי שתוכלו להפסיק להלחץ מהמצב הכלכלי.
|
קישורים
|
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש