 |
|
 |
||
|
||||
 |
הוויית העידן החדש היא בבחינת טל-הבוקר, בבחינת הרעפת חסד-מה על נפשות צמאות בשרב הנורא של קיום מודרני; קיום הנשחק באלף ואחת דרכים - בפרע מלחמות תרנגולים בה יד איש בצוואר רעהו בעזוז המרוץ המטורף לפיסת-נוכחות עצמית בלהט מרוץ התחרותיות והעוינות בכלכלה הפוסט-קפיטליסטית. זוהי חלקת אלוהים קטנה, נווה מדבר של ההכרה, המספקת לנו מעין עיר מפלט לרגע מהשדים הדרוכים של עידננו. כך, כה נהדר היה לשמוע את דבריו הרוגעים, האנושיים כל כך מעבר למחולות טרוף לאומניים ואחרים של הדלאי-למא בעת ביקורו בארצנו בשנת 2000. בדבריו לא היה זכר לחדות המעצמה הסינית הלוכדת את ארצו בסבך אמביצייה מעצמתית. ולא לדברים הצורמים המעסיקים את היום-יום המעונה של האזרח הישראלי, המתמכר לחדשות הניחתות מידי שעה בשעה. קולות של שפיות, של קיום שונה עשיר-תודעתית-ריגשית-הוויתית, מיתולוגיות ואתוסים אלטרנטיביים המורעפים ונותנים לנו מרכזי גרויטציה פנימיים לעיתים נחוצות, אותם אנו מקבלים בברכה, חרף מידה זו אחרת, יתכן של כזב פה ושם. אבל עלינו להקשיב גם לקולות הצורמים, ליתדות הננעצות לעיתים בבשרנו. אנו כולנו במידת-מה כאן בבחינת צלובים, כפי שההיסטורייה של עמנו מספקת שפע ראיות לכך. ידידה שלי, משוררת, כתבה פעם: "כולנו פליטי שואה". השואות הקטנות אינן נעצרות, עשבי הרע והדוקרנים הם כאן, לידך. כל העת. עלינו להכירם, גם אם לא טוב שכך. הכרה נכוחה וחסרת אשלייה עצמית. לכן אכתוב, ברגע של הכרת-הצרימה, על נושא הנוגד את כל מה שאמיתי וטוב ומעשיר, אך הנוכח עדיין מאד מאד בהוויתנו. הכרת הרע, להבין את יתרונות הטוב ועתיר החסד. להלן מקורות לתופעת הפסיכופתיזם הביטחוניסטי בישראל, שהיא בבחינת עשבים שוטים - קרקע פורייה לארכי נבלים - על רקע מאבקנו הקיומי. ____________________ פסיכופטיזם ביטחוניסטי: החנק, הפריעה וחסימת המשק - סרט טורקי ********************************************************************** נשאלתי זה לא כבר על ידי בעל טור בכתב-עת, למה אני נוטה לעיתים להאשים גורמים בשמאל בחוליים שונים בחברתנו ובמה הוא שונה מהימין מבחינת סאוב. כיוון שכותב דברים אלה הוא אדם חי ונושם ולא בועת אויר, אוסיף כאן דברים מניסיוני הקיומי - שכן מצבי בעיה הרי-פריעה וביזה אינם ערטילאיים אלא פוגעים גם בפרט. היום אני, מחר - אתה ואתה ואתה -- כך, מצוקת היחיד עשוייה להיות אינדיקציה מצויינת להסתאבות כללית ולשורת בעיות הפוגעות בכולנו. לכן אין להפריד בהקשר השחיתות והסאוב בין הפרט והכלל, בין הגלובלי, הכלל-ציבורי לבין הלוקלי -הסיטואצייה המקומית ה"אישית" והספציפית. כמאמר חז"ל "הא בהא תלייא" (דבר תלוי במשנהו). לכן ניתן לראות בהתייחסותי האישית כאן אנלוגייה למקהלה יוונית במחזה טרגי מאת אייסכילוס ודומיו, המלווה את העלילה. אך גם להפך - מצוקת הרבים עקב החנק והבלימה הינה מעין מקהלה יוונית למצוקת היחיד. ________________ מצד גורמים מרכזיים בשמאל ונוהרי-הלווין שלהם היתה שנים רבות מידה של התנשאות. על כן כוונתי בכמה מרשימותי היתה להראות שההתנשאות והשחץ הפכו ריקים למדי, בבחינת "אף גבוה" המסתיר את שדה הראייה . והלוא מגמתי - לא ביטול, לא איון, אלא ההפך, באמצעות אתגר והתרסה - קידום במידתי הצנועה, יחד עם אחרים וטובים, מציאות של ציבור בוגר ובשל יותר, נבון ושקול, במקום הדילטנטיות (נבערות בפוזה של ידענות) הרווחת כיום בכל נושא, אף שעומדים במקומותינו בלוחמנות צדקתנית מבושמת-עצמה על הרגליים האחוריות בנושאים שמבינים בהם כה מעט. אך מה עתירת אדרנלין שבשלהוב-עצמי היא הנכונות המתמדת לפרוע במטרות שונות. "נפרע ונשמע" בבחינת "נעשה ונישמע" - תאוות הלחימה קיימת, הבו לנו מטרות. לכן כתבתי כאן ב-27 בינואר על הצבאיות של אוליגרכיות יוניות-לכאורה, צבאיות-לכאורה ולוחמנות הננקטות בראש וראשונה למען השתלטות על נכסים ציבוריים ופרטיים. האוליגרכיה הצבאית בעלת הרטוריקה היונית: הביזה, הנועם והעמימות כך, הבדל בולט לעין בין שמאל לימין הוא בכך שחלקים נרחבים בשמאל נוקטים באוריינטציה של בזיזה כלפי משאבי האומה, תוך שיתוף פעולה - ככל שניתן להסיק - עם גורמי פשיעה - אך נהנים מלגיטימציה. עדויות נסיבתיות לגבי קשרים ושיתוף פעולה מוצנעים היטב מתחת לשולחן אך איתנים בין השמאל והפשע http://www.haayal.co.il/reply.php3?id=978&rep=68... שלטון ואימה בכל מחיר: עדויות נסיבתיות לקשר וותיק בין השמאל והפשע עוד משנות ה-50http://www.blabla4u.com/sites/blabla4u/ShowMessage.a... http://www.blabla4u.com/sites/blabla4u/ShowMessage.a... ראש הממשלה והארכי-גנב האמריקני - ידידות שכזאת... הגזל והשחיתות (בעיקר במוסדות ואירגונים של השמאל בעל רבים מקניני המדינה): אלה מלווים במצח נחושה עתיר "לגיטימציה", תוך פגיעה באנשים הגונים ובעלי היושרה באירגון מצד הגנבים והחומסים הנהנים ממעמד איתן (כגון שיסוי קבט"ים בחושפי שחיתויות) תגובה 68435 http://www.haayal.co.il/reply.php3?id=976&rep=68... פרספקטיבה אישית/קיומית:http://www.haayal.co.il/reply.php3?id=976&rep=68... אתייחס דווקא לניסיון אישי - אישי כל כך, אך גם מבטא אולטימטיבית את אחת הבעיות המרכזיות בהווייתנו - שהינה צרת רבים וציבורים שלמים. כאן מדובר בביזה - ביזה של קניין אינטלקטואלי במשך כה הרבה שנים, תוך ניסיונות לביים שמדובר בדברים אחרים שהמכנה המשותף לכולם הוא השחרת הניבזז. הערה דידקטית: טריק בולשביקי נפוץ: "מדובר בבעייה אישית בלבד, הציבור חסר עניין בה". אבל הלוא רואים: מה כאן אם לא ניסיון לקפל את הפרט הנעשק ונחמס סביב מצג של "עניין אישי-בלבד" לכאורא: "ראו את זה, מדובר בעניין אידיוסינקראטי - דהיינו יחודי, עלוב, את מי זה מעניין, עוד ניגזל אחד..". רק מה, עניין אישי, אכן, עניינם האישי של פורעי וחמדני השררה, ואמנם הציבור היה חפץ בכל לב לא להתעניין בהם עוד, איזה שיחרור נפלא ואויר פסגות -חופשיים מפרע וליסטום - אך הם כופים עצמם הר כגיגית... שיסו בעבר ומשסים גם כיום בעבדכם הנאמן קבט"ים במקומות ציבוריים שונים המתדרכים את עובדיהם לבזותו (כפי שעולה בעליל - מדובר בפריעה לא אקראית ומגמתית/מאומצת ב"טילטולה") תוך מצג הניבזז והמטולטל כ"עוכר", מצג שכולו על טהרת השקר הפתולוגי. כך, בתאריך ה-15 לפברואר ב-8 במוצ"ש בוזיתי תוך הפרת כל מראית עין של תקינות, כשליויתי מישהו לתחנת רכבת צפון ("לאן אתה נוסע?", תוך תרועות צחוק וכיוצא בזה מחוות ביזוי), ולשאלתי התמהה "מי תידרך אתכם לנהוג בי כך", אמרו, "הוראה מהקב"ט", וכששאלתי לשמו, אמר אחד מהם, אתיופי, בחגיגיות נמרצת:"ברר מי הקב"ט של רכבת ישראל". הספקתי לראות את הבעת ההפתעה על פניו כשמלמלתי בזעם שמדובר במעשה נבלה ענק (כנראה לעלעו באוזני הבחור התם הזה שמדובר ב"עוכר ישראל". שקר פתולוגי והיפוכים פרי מוחות קודחים ורעים - שאילולי היו ציניים ללא תקנה, הייתי אומר שמדובר במטורפים - כבר אמרנו?). __________ יש לאמר כמה מילים על הרקע העכשוי הכללי לפרע ולחנק בהיטלו הציבורי הכללי, כרקע עגמומי: פרשת ניסיון השבקת התפתחות נוסקת של רכבת ישראל ומחטף מינוי המנכ"ל העכשוי. מדובר במחטף אופייני מצד שר התחבורה בעל הסגנון האוונטוריסטי (חרף חזות מרצינה, חגיגית וצדקתנית מאד במעמדים ציבוריים) ד"ר אפריים סנה בשעה שכיהן בממשלה. ניתן לסבור שהלה ידוע אצל אנשים שונים גם בכינויו ההיתולי "מרלבורו מאן", על בסיס הרעיון הגאוני לתבוע מאות מיליונים מחברות הטבק האמריקניות, אולי בהנחה שסיגרייה אמריקנית מסרטנת יותר מסיגריה ישראלית. היו כמדומה גם עוד יוזמות המצטיירות בפרספקטיבה כאוונטורות (הרפתקאות), כגון מסע פתאומי של תביעות והאשמות חמורות כלפי בנקים שוויצריים וחברות אירופיות , תוך עזוז הסברת שואה בוטה מאד באירופה והאשמות נוקבות וקשות כלפי האיטלקים, השוויצרים, אולי גם האנגלים ומי לא, כמדומה במסגרת יעד של קבלת הון, אם לשפוט על פי התוצאה. אין לשלול את האפשרות הסבירה שמסע זה אחראי כיום יותר מכל דבר אחר להמאסתה של ישראל באירופה. אכן איש אשכולות: פעם מומחה סיגריות, ופעם היסטוריון שואה חגיגי, רציני מאד ומזועזע כראוי לטרגדיה הנוראה, כשהקו המשותף לשואה ולסיגריות פיליפ-מוריס האמריקניות הוא כמדומה "רעיון הגאון להשגת ההון"... בספטמבר 2001, מונה ביוזמתו וביוזמת בכירי רשות הנמלים והרכבות כמנכ"ל רכבת ישראל מר יוסף שניר, במסגרת פרשיה אפלולית שנידונה בבית המשפט העליון. פרשת ההדחה ומינוי המחטף ברשות הנמלים והרכבות: בכייה לדורות? http://www.nfc.co.il/showonedoc.asp?SubjectId=1&... נזכיר כי רכבת ישראל סופחה ב-88 לרשות הנמלים, הנישלטת על ידי אדם מרכזי, כמדומה, בכינון ה"פסיכופתיזם" (פסיכופתיזם: במובן נראה לעין של חוסר שיקול מוסרי והעדפת התיפעוליות כשיקול בלעדי -ראו ציטוטים בהמשך) הכמו-ביטחוניסטי המיצר והציני גד יעקובי, המתנגד כאן ככל הנראה בעקביות, בנימתו הזהירה ו"השקולה" להפרטה וכן להפרדת רכבת ישראל בשלב ראשון מרשות הנמלים (בטענה מאיימת שהדבר יהיה בסיס לתביעת הרשות ל"החזר השקעה" בסך 5 מליארד שקל). מדובר כאן למעשה בחנק החזון ההכרחי כל כך, להפוך את רכבת ישראל לרשת תחבורה מסועפת כלל ארצית, בדומה למערב אירופה. גם 1500 עובדי הרכבת גוייסו על ידי ההסתדרות וגורמים עלומים להשבתה כללית בהתנגדות לרפורמה ולהפרדה תוך השבה לקדמות בשלב ראשון של הפרדת רכבת ישראל מרשות הנמלים (דבר שתרם גם את תרומתו כ"ערך מוסף" ליצירת היסטריה של אווירת משבר כללי במשק)http://www.google.co.il/search?q=cache:81e1GUfw6awC:... להלן חזון פריסת רשת הרכבות המסועפת והכלל ארצית, כפי שהיציגה אורי יוגב, הממונה על אגף התקציבים במשרד האוצר, בישיבה מורחבת של ועדת הכלכלה של הכנסת, ב-13 נובמבר 2002 אורי יוגב: אנחנו הגשנו הצעה מאוד רחבה, שמדברת על תיקוני חקיקה שיאפשרו למעבר של הרכבת לחברה עצמאית ממשלתית בעצם הוצאתה של הרכבת מרשות הנמלים והפיכתה לתאגיד עצמאי. מאחורי הכוונה הכללית יש רצון שלנו לשים את הרכבת כפרוייקט המוביל של מדינת ישראל בשנים הקרובות. רואים את זה בגידול בהשקעות הממשלה ברכבת בשנים האחרונות. אנחנו מדברים על גידול משמעותי נוסף. אנחנו בעצם חושבים שהדרך המרכזית שבה ניתן בעיקרון לפריסת רכבת בכל רחבי ישראל, פתיחתה לחשמלית, פתיחתה לתחבורה הציבורית המובילה בישראל, היא הפיכתה לחברה עצמאית עם הון רחב, שכל הנכסים, שהיום לא רשומים בשום מקום, יהיו של הרכבת, עם יכולת הרכבת להתממן על ידי שוק ההון ועל ידי בנקים, כרגע זה לא קיים. אנחנו חושבים שהמעבר של הרכבת לחברה עצמאית הוא קריטי על מנת להשיג את המטרה הזאת. מאז ישיבת הממשלה קיימנו הידברות די מקיפה עם שר התחבורה היוצא ואנשי משרדו. בשלב מאוחר יותר ובצורה מתואמת גם עם העובדים. גד יעקבי: בצורה מתואמת עם מי? היו"ר אברהם פורז: עם העובדים, הוא אומר. גד יעקבי: לא. הוא אמר: שוחחנו עם העובדים בצורה מתואמת - עם מי מתואמת? אורי יוגב: מתואמת עם משרד התחבורה. כשישבנו ודיברנו עם שר התחבורה היוצא, הגענו בעצם להסכם, שבסופו של דבר לא נחתם מטעמים הקשורים בקואליציה ופירוק הממשלה, אבל הגענו לגבי הרכבת, בסופו של דבר, להסכמה, שלמרות שהיא לא מחייבת אותנו, אנחנו כן מתכוונים לפעול על פיה. ההסכמה אומרת, ואני אגיד את עיקריה, ראשית, אנחנו נמשוך את כל פרקי החוק שאינם קריטיים להעברת הרכבת מחוץ לרשות הנמלים. קרי, כל הפרקים שהועברו מוועדת הכנסת כפרקים שאינם דחופים, ובראשם יש רגולציה וכל מיני דברים שקשורים לסמכויות משרדי התחבורה והאוצר - כל הפרקים האלה נמשכים על ידינו. ובהמשך הדיון - הערה: ראוי אגב להאזין להשקפת עולמו הנפרסת בלי משים של גד יעקובי : "המדינה רשאית לעשות כל דבר". יש המכנים זאת פאשיזם, ויש - בולשביזם, ויתכן שגם וגם בנופך משונה של מה שכיניתי, וטעמי עימי "ביטחוניזם פסיכופטי". ראוי לשים גם לב להערמת הקשיים וסיבוך וסירבול הנושא. וגם לשפתו הפקידותית הנברנית של הדובר, העשוייה להדהד כבעלת דמיות ברורה מבחינת הסמנטיקה והדקויות הפקידותיות ללשון פקידותית אחרת שנחשפה במשפט מפורסם שנערך בירושלים בשנת 1961. . גד יעקבי: אני מסכים אתך. לכן אין לי חילוקי דעות אתך בעניין זה. אני רק אומר שהמדינה רשאית לעשות כל דבר, את האבסורדים הגדולים ביותר ************************************************************************************* ואת הדברים הנכונים ביותר. על זה לא נערער. ****************** [הערה: "לא נערער" - בבחינת עקרון-יסוד ללא עוררין? כל דבר? אדולף היטלר או יוסף דז'וגאשווילי סטלין היו מסמיקים מנחת ופול פוט מהח'מר רוז' (רוז' =אדום) היה מאדים יותר בנכונות עתירת אדרנלין לעלילות הנפקת גולגלות נוספות... שכן לרשות המבצעת מותר הכל, "הכל הולך" בשם ה"מדינה", כל אבסורד נתעב וכל תועבה אבסורדית, לא כן?. מ.ש.] אבל כאשר יש דיון, הדיון הזה חייב להיות מעוגן גם בעובדה שיש לרשות הנמלים והרכבות נכסים שהועברו לרכבת ישראל, והדיון הזה חייב להיות מעוגן גם בעובדה שכל כניסה לתהליך הזה לא תועיל לגיוס משאבים לרכבת ישראל, לא תסייע לפיתוחה של הרכבת, שכן היא יכולה לפתח את עצמה, להתפתח, להרחיב את עצמה, לשפר את שירותיה גם ללא כל המהפך החוקתי הגדול הזה. לכן אני לא רואה בזה חורבן הבית אם רכבת ישראל תהיה חברה עצמאית. יחד עם זאת, אני לא רואה את ההיגיון שמאחורי הדבר הזה, ההיגיון גם מבחינת תהליכי העבודה שיהיו לאחר שזה יהיה, גם לגבי היקף המשאבים שניתן לגייס, משאבי חוץ ומשאבי ממשלה, לצורך המשך פיתוח הרכבת בהיקף ניכר, דבר שהתרחש בשנים האחרונות ללא כל המהפך הזה. הדבר השלישי, גם אינני רואה את התועלת שתהיה בכך מבחינת תנאי העובדים ומבחינת תנאי העבודה ברכבת. לכן, אני אומר שוב, אינני רואה בכך חורבן הבית. זה לא עניין של ייהרג ובל יעבור. אני רק לא מבין את ההיגיון שמאחורי ההצעה עצמה מבחינת שירותי הנוסעים בישראל לעתיד, פיתוח מערכות הרכבות, גיוס משאבים ותנאי עובדים. [הערה: ההדגשות הן של כותב המאמר, מ.ש.] היו"ר אברהם פורז: תודה רבה. חבר-הכנסת עמיר פרץ, בבקשה. עמיר פרץ: אדוני היושב-ראש, אני מאוד שמח על הדיון הזה. אני חושב שעצם הדברים שנאמרו על ידי הדוברים הראשונים, מצביעים על כך שמתבצע כאן אחד המהלכים החשובים ביותר בשאלות מרכזיות שהן שאלות תשתית של מדינת ישראל. דרכי ההשקעה ודרכי המחוייבות מתבצעות בתהליך העקום ביותר שאפשר. הרי גם אם היינו רוצים חקיקה רגילה, לא היינו מעלים על דעתנו שלא תינתן אפשרות לבחון היבטים רבים, מסובכים ומורכבים של התהליך הזה. על אחת כמה וכמה שמישהו, יהיה הגאון אשר יהיה - אני מחשיב את הממשלה הזאת כממשלה של חכמים, ידענים והכל בסדר - אבל גם הגאון המוצלח ביותר נוהג בחוסר אחריות אם הוא מנסה להעביר מהלך כזה בחוק ההסדרים. זה פשוט הימור. בהימורים לפעמים מצליחים, אבל כשמדובר בכספי מדינה, אני מציע לא להמר. ____ ניתן אולי לדבר, כאסוסיאציה שובבה בהקשר זה על "כנופיית השלושה", שניר, סנה, יעקובי. מפלס התאונות ומספר הניקטלים עלה כמדומה בשנה וחצי האחרונות ברכבת ישראל באופן תלול, אך ניראה ששיעור התאונות הוסתר מן הציבור. וגם זכייני מכרז אבטחת הרכבת אינם ממש ג'נטלמנים כלפי ציבור הנוסעים, כפי שניתן לשפוט: התאונות, ה"פשלות" והפריעה: שימו לב למספר התאונות והניקטלים הרבים בתקופה הנידונה, ולפריעת המאבטחים כלפי חייל צה"ל שהעיר אודות קריסת מזוג האוויר בקרון, ב-2 ביולי. השאלה כאן היא מי (וכיצד) זכו במכרזי אבטחת הרכבת, והאם רק מיקרהו של שלומי עוז (זיכיון אבטחת נימלי התעופה) הוא היחיד מסוגו חרף הבלטתו בתיקשורת כ"שחיתות הימין" והדגשת היותו של עוז פעיל בליכוד? ____________________ מחול הסאוב והאכזריות: קבט"ים ומאבטחים בתרועת עזוז-פרע *********************************************************************************** ואמשיך בטון אישי בנושא כללי עד כלות: עובדים של חברת האבטחה "רעם" בדיזנגוף סנטר -שחלקם בעלי חזות של עבריינים צעירים או פירחחים גסי-רוח חסרי אחריות (גם כאן - איפוא המכרז? מה טיב כוח האדם שהחברה שוכרת?), מבזים את הכותב האומלל שלפניכם חזור ובזה מידי פעם. אבל כך לעיתים גם לגבי רבים וטובים אחרים, וזאת כאשר מאבטחים המוצבים בצמדים מתחילים כנראה להיות משועממים בגלל החד-גוניות ב"עבודה" (בנבדל מבודק המוצב לבדו. שכן פריעה בחסות הביטחוניזם הינה עניין קולקטיבי): חיטוט בכל גופה של קשישה דלה השפופה עם סלי קניות, טלטול מעשה עבדקן ובדיקה ממושכת-יחסית לאדם מבוגר נעים-סבר וכסוף שיער הנראה כסופר או משורר-לאומי (וקיימת גם ההצטחקות הפירחחית, והחלפת הערות "שנונות"). כאנקדוטה חביבה אוסיף גם כי בשהייה בת יומיים בקיבוץ שפיים בבית ההארחה ניצמד אלי הקב"ט כספחת (איש מזרחי כבן 55) כאילו הייתי עבריין מועד או מפגע (אף שהרבה מכתיבתי עוסק דווקא בנושאי ביטחון לאומי וזכויות היסטוריות, ותרומת המימד היהודי בהיסטוריה ולציויליזציה) , בפסח האחרון, אפריל 2002. וקרו עוד כמה דברים לא ממש נעימים שלא אזכירם כרגע. כרקע דידקטי כללי אוסיף כי זוהי פרקטיקה שכיחה בפרשות שחיתויות באירגונים, כאשר העובד הנחשד בהלשנה למשטרה על השחיתות מבוזה על ידי הקב"ט. אך לפרוע במלומד רק משום שחמסו ממנו קניין אינטלקטואלי עשרות שנים, היציגוהו ככלי ריק, שללו את זכויות הפנסייה שלו, היטילו עליו טרור - ומעונינים להציג את הפרשה כעניין שונה של היפרעות מ"עושה צרות" - אם זה אינו משיאי הסאוב, איני יודע מהו סאוב. אבל גד יעקובי אומר: אני רק אומר שהמדינה רשאית לעשות כל דבר, את האבסורדים הגדולים ביותר ואת הדברים הנכונים ביותר. על זה לא נערער. ************************************************************************************************************** וגד יעקובי הוא כידוע an honorable man - אדם מכובד מאד - כשם שאמר מרק אנטוני בהספדו על יוליוס קיסר, אודות הרוצח הבוגדני אפוף הצדקתנות ברוטוס, לפי שייקספיר. But Brutus says he was ambitious בסאוב כזה ואחרים הדומים לו ברוח כזב החמס ותרועת הטילטול, תוך מצגי לגיטימציה מצד המורגלים בטקטיקות כאלה, שצברו וותק רב בפריעה ובביזה בחסות ה"לגיטימיצייה" יש לטפל על פי הראוי. אין לו מקום כאן - הוא פוגע בכולם, פרט לפורעי השררה המציגים עצמם כנושאים באחריות כבדה... אך בולמים, מפשלים, חוסמים וחונקים.. ולעיתים גם מטיפים בכבדות חגיגית, או מבזיקים אומר-פרע במהירות לשון במעין פיקחון הדומה לנימת דיבורו השקולה והמתונה של סטלין ("חבל שגוף נהדר כמו זה של המרשל טוחצ'בסקי נידון לכלייה, אבל חייבים"...), דיבר ציני ותיפעולי לכאורא.And Brutus is an honourable man ____ לכן כתבתי על הפסיכופטיות הביטחוניסטית-לכאורה של גורמים בשמאל. ראו עניין גד יעקובי, שניתן אולי לראותו, מסוף שנות ה-60 ואילך, כאחד ממחוללי אקלים הסאוב והחנק המישקי והאישי הראשיים, באיצטלה של קדמה ונאורות טכנולוגית, ותוך יצירת סגנון יחודי של טכנוקרטיות קרירה, המלווה גם ב"נפש של משורר" הכותב שירים שהקורא ישפוט את איכותם. במאמר מוסגר אוסיף כי פורסמה במוסף סוף השבוע של ידיעות אחרונות ערב ראש השנה 94 או 93 כתבה אודות בנו של גד יעקובי, העובד כרוכל חרוף בשוק דברי סידקית בארה"ב, חי בדוחק רב, ומידי פעם נישלחים לו כמה דולרים ותרופות על ידי אימו. וכל כך למה? משום שמעט היכפיש את אבה'לה, אמר לעיתונות כמה מילים המגלות, יתכן, עם מי יש לנו פה עסק ומה תחושותיו לגבי אישיותו של אבא המכהן בתפקידים רמים, ולכן, לא מן הנמנע לסבור, "הוגלה לנכר" לחיי חרפה ועוני חרוף, כנראה בעצת "אנשי שלומנו". שכן מצג הסמכות השרירותית חייב להיות מונומנטליסטי וללא כתם. ________________ ונמשיך. לעיתים גניבות וחמיסות ענק הרות-פורענות מוסוות כ"עניין ביטחוני", תוך שימוש בתקנות המנדטוריות לשעת חירום. לעיתים גם מביימים סכסוך עם "מערכת" כזו או אחרת (מערכת = כינוי רווח בארץ העשוי להבליט לעיתים ברגע קובע, את גישתה של "כנופייה" דומיננטית, לעיתים דווקא כזו המורכבת מעשבים שוטים בתוך האירגון , תכופות שוטים לא יוצלחים הגוררים את האירגון לתהום של תיפקוד לקוי והרה תאונות ו"פשלות"). לעיתים,כשבסאוב עיסקנן, מצג של "סכסוך", או הסתה כנגד הניבזז הינה דרך להתחמק מתשלום "פיצויי ענק": זאת אם קיימת הערכה ראשונית שמדובר בסכום גבוה, כמו גם בפגיעה בשמם "הטוב" של אנשי שררה או חבורת פורעי מערכת. אזי, מביימים סכסוך, מטלטלים ופורעים, תוך האשמות שונות והסתה נירחבת כנגד הניבזז. מדובר בפשיעה לכל דבר, קצת חסרת תקדים, של גורמים ממסדיים-למחצה או ממסדיים לחלוטין, העשויים להסתייע בגורמים עברייניים שהם "עובדים איתם", להרחיק שימת לב ממקור הפריעה/ביזה האמיתי. הערה: אשר לפורעי מערכת - כך כותב הקרימינולוג הישראלי הדגול פרופ' שלמה גיורא שוהם ששיקל את בנו באחת ממלחמות ישראל: "המחבר עקב מקרוב במשך תקופה ארוכה למדי אחר אגואיסטים מפרידים קיצוניים, שהמניפולציות המחושבות שלהם לגבי האחרים היו כמעט מושלמות. פסיכופטים ממוסדים אלה, שכמה מהם היו קצינים בכירים, פקידי ממשלה ואנשי אקדמייה, היו חסרי רגשות כמעט לחלוטין כלפי הזולת או שאימנו עצמם להדחיק רגשות אלו כמעט לחלוטין. הם פעלו תוך שכנוע שכל דבקות בזולת, הן חיובית והן שלילית, תפריע להשגת המטרות המניפולטיביות שלהם. כוחם של אגואיסטים קיצוניים להשפיע על אנשים אחרים הוא עצום, משום שהניתוק הרגשי שלהם מהזולת מאפשר להם לא להיות פגיעים לאיבון (התקפדות עקב יסורי מצפון או עלבון וכד'. מדובר בחוסר רגישות מוחלט בצד נחישות טרף, בדומה לזוחלים טורפים קרי דם ממשפחת הלטאות הגדולות כגון אלגטורים וקרוקודילים. הערת מ.ש.) כך שהמניפולציות שהם מפעילים על הזולת מבוצעות ביעילות חסרת-פניות, כאילו שהאנשים האחרים היו חפצים. חנה ארדנט תיארה את "הבנאליות של הרוע" של כמה מהרוצחים הנאצים שהיו מסוגלים לרצוח בני-אדם תוך חוסר מוחלט של מעורבות רגשית. המחבר נכח במשפט אייכמן בירושלים והתרשם שלגבי אייכמן היהודים שנשלחו לתאי הגזים היו מיטלטלים דוממים ללא כל תכונות אנושיות, ולפיכך לא היתה להם כל זכות ליחס אנושי". (אלימות-האלם, גומא ספרי מדע ומחקר, צ'ריקובר מוציאים לאור בע"מ, 1984 ) לכן כתבתי חזור והדגש שחשובה הערכיות, ואין ערוך למרכז גרויטציה של אמונה ותבונה - שכן אחרת - הכוח והפריעה הם חזות הכל. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה אתה מעודד את הגרפומן הפרנואידי הזה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שרון יקר: קראתי את כל הודעתך מה-TOP הגבוה אל ה-BOTTOM המרוחק (19,649 Bytes או 3125 מילים) ולא הבנתי את כוונתך המדויקת, באחת הפסקאות. האם אתה יכול לחזור שוב על כל הנאמר, אך לרדת קצת יותר לפרטים, על מנת שאוכל לרדת לסוף דעתך? בתודה מראש, אביב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אותך להאג! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל אתה, לעומת זאת, שטינקר לא קטן (פודל בלגי/הולנדי ממש) וכמובן עוכר ישראל (אביב). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, אני עוכר ישראל. יום-יום, אחי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השורות בהודעה של מר שרון חתוכות משמאל (IE5.5, WIN98), כך שחסרות מלים שלמות. ללא בעיה זאת מובטחני שההודעה היתה מובנת וקלה לקריאה כמאמר המערכת ב"אצבעוני". נא טיפולכם. ולמר שרון: גיורא שוהם שכל - ולא שיקל - את בנו. ראבאק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שישים פחות קווים תחתיים, ואז זה לא יקרה. המערכת כרגע קוצצת עודף קווים שכאלה. בהמשך: החלפת רצף סימני קריאה בסימן קריאה יחיד, ובשלב הבא: סיכום אוטומטי של טקסטים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בכלל לא מצחיק, ההצעה שלך. אם המערכת תהפוך כל רצף סימני קריאה לשניים בלבד, זה גם יהיה יותר נחמד לקרוא, וגם יצהיר הצהרה לגבי אופיו הרצוי של האתר. (רק לא בשלב הפריוויו, פן יבולע לנו מילדון שיתהה לאן הלכו סימניו עליהם שקד, וכבר יראה לנו מה זה. אחרי האישור, הוא כבר לא יחזור לקרוא את שקרא, זה בסדר) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה!! אתה!! רוצה להוריד את האופי המיוחד שיש לתגובות של קלטי וחברים!! ?? !! ?? אני מזדעק!!! שערוריה!! ברצינות: צריך לקוות לטוב לגבי רמת קוראי וכותבי האייל. לא מומלץ לתת לאיזה סקריפט PHP לתקן פה הודעות באופן אוטומטי. בכלל, בלי ססגוניות של חלק מהאנשים פה, האייל הקורא יהיה מקום די יבש ומשעמם, לדעתי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פרק ראשון: אין לי מה להגיד על המאמר בפרט, או על העידן החדש בכלל, ולכן אדבר על נושאים אחרים. פרק שני: אני הולך להסביר למה השמאל אשם ב"בחוליים שונים בחברתנו". פרק שלישי: השמאל מתנשא, ולכן אני לא רוצה לבטל אותו, אלא לעודד את צניעותו ושקילותו. פרק שלישי I: חלקים נרחבים בשמאל בוזזים את משאבי האומה בשיתוף עם גורמי פשיעה (בתוספת מספר דוגמאות פרנואידיות תוך דגש על זאת שבחלק II). פרק שלישי II: לדוגמא, אתמול נכנסתי לתחנת רכבת צפון, והמאבטח שאל אותי שאלות מבזות (כמו "לאן אתה נוסע?") בעקבות הוראה מלמעלה (אין ספק, חלקים נרחבים מהשמאל). פרק רביעי: המנכ"ל של רכבת ישראל מונה במחטף "במסגרת פרשיה אפלולית שנידונה בבית המשפט העליון". פרק חמישי: שניר, סנה ויעקובי, "כנופיית השלושה", אחראים למספר הניקטלים בתאונות ברכבת ישראל. פרק שישי: גם העובדים של דיזינגוף סנטר מבזים את הכותב, גם זה שבבית הארחה של קיבוץ שפיים (בפסח האחרון) ו"אם זה אינו משיאי הסאוב, איני יודע מהו סאוב". פרק שביעי: גד יעקובי הוא "אחד ממחוללי אקלים הסאוב והחנק המישקי והאישי הראשיים, באיצטלה של קדמה ונאורות טכנולוגית, ותוך יצירת סגנון יחודי של טכנוקרטיות קרירה". וכתבה רכולותית אודותיו אפילו אמרה שהוא הסתכסך אם אביו. פרק שמיני (זהו, האחרון): "מדובר בפשיעה לכל דבר, קצת חסרת תקדים, של גורמים ממסדיים-למחצה או ממסדיים לחלוטין, העשויים להסתייע בגורמים עברייניים שהם "עובדים איתם", להרחיק שימת לב ממקור הפריעה/ביזה האמיתי.", אה, כן, וקראתי מאמר של "פרופ' שלמה גיורא שוהם ששיקל את בנו באחת ממלחמות ישראל" שגם הוא מדבר על פשע, אז למה לא להוסיף ציטוט שמזכיר את איכמן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פרק שישי, מילה שניה, צ''ל מאבטחים ולא עובדים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
gees..אפילו התקציר ארוך.. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
__ פ1: אין לי, אז אחרים. פ2: סססמול. להלן נימוקים: פ3: איך משנים סססמול לשמאל. פ3.1: סמול=סכנה=פשע. דוגמא. פ3.2: דוגמא מ-XFILES. פ4: מנכ"ל IsraRail שיחק באחד מפרקי XFILES. פ5: הסססמול הורג (ברכבת)1. פ6: אין מנוס. הססמול בכל מקום. פ7: XFILES+רמת אביב ג'. פ8: XFILES+רמת אביב ג'+סופראנוס+דוקומנטרים מיום השואה. __ עדיין ארוך? להלן תקציר לתקציר של התקציר: פ12345678: דלג. _______________ 1 להלן קישור לסיפורי מתח של כריסטי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השמאל רודף את מיכאל שרון באמצעות מאבטחי רכבת ישראל המטרידים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סרק, סרק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמה הערות: כאשר אתה אומר שמאל, אתה מתכוון לשמאל מדיני בלבד. המאמר שלך תוקף את הסססמאל בתחום הכלכלי, וכאן אתה מתעלם מההבדל בין שמאל/ימין במובן המדיני, ושמאל/ימין במובן הכלכלי. אלו שני מושגים אורטוגונליים לחלוטין. לדוגמה: * ח"כ אברהם פורז - שמאל מדיני וימין כלכלי. * ח"כ דוד טל - ימין מדיני ושמאל כלכלי. * ח"כ של חד"ש (למעט טיבי) - שמאל כלכלי ואולטרה-שמאל מדיני. * רוב ח"כ של האיחוד הלאומי - ימין כלכלי ואולטרה-ימין מדיני. לגבי ה"פסיכפטיזם הביטחוניסטי", כולם סובלים מהמצב הביטחוני הרעוע. כבר התרגלתי ללכת בלי תיק כדי שלא יפשפשו בחפציי האישיים. אבל מכאן לראות את התנהגות כל המערכת כמכוונת ישירות כנגדך, הדבר גובל בפרנואידיות. ליתר דיוק, לאנשי הביטחון (ולמען האמת גם לרוב הקוראים) לא מזיז ממר מיכאל שרון. למעט העובדה שתגובתך (מאמרך) לא רלוונטי למאמר של גידי, ארוך מדי, לא ממוקד, קופץ מנושא לנושא, ואינו מסביר מה לעזאזל הקשר בין ה"פסיכופטיזם הביטחוניסטי" (אם הבנתי אותו) ושחיתות השמאל, המאמר כמעט קריא. אבל אם בכל זאת טעיתי בהבנת הנקרא, יש לייחס זאת אך ורק להבנתי הקלוקלת את השפה העברית, ביחד עם חינוכי הלוקה בחסר, שלא לדבר על אוסף מידותי הרעות ואנונימיותי. כל אלה מונעות ממני את הידע האלמנטרי לניתוח והבנה הוגנים של מאמריך. זה לא אומר שמאמר טוב צריך להיות כתוב כך שיעביר בצורה ברורה את הרעיון(ות) המרכזיים בו, אבל זה בדרך כלל עוזר. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |