 |
|
לא יהיה זה מוגזם לקבוע, כי במלחמה הזו לארה''ב אין את הפריווילגיה להפסיד. כדי לנצח בה, מנהיגת העולם החופשי תאלץ להתפשר על האידיאלים שלה.
|
|
| פוליטיקה • שי כהן • יום ב', 8/10/2001, 16:12 |
|
| |
העולם המערבי בראשותה של ארצות הברית עשוי לגלות מהר מאוד כי ההיצמדות לערכים המערביים ולאורח המחשבה המערבי המעדיף הידברות ומציאת מכנה משותף עלולה לגרור את המלחמה באפגניסטן למרחץ דמים שיחרוג במשמעותו לשלום העולם החופשי מכל מה שידע העולם בעבר. בשני מקומות צפוי שיוותרו על דרך המחשבה הזו, המעדיפה פעולה כירורגית לטיפול בטרור, ויבחרו בדרכים אחרות, תודה לאל.
ראשית, בצ'צ'ניה, שם סביר שחלק מהמחיר ששולם תמורת עזרת הרוסים ותמיכתם במלחמה באפגניסטן הינו עצימת עין של ארה"ב בפני מה שיהפוך בעוד זמן קצר לסיום הטיפול בבעיית צ'צ'ניה מבחינת הרוסים.
שנית, בקוסבו (ובמקדוניה בהמשך), שם עתיד העולם לראות כיצד זוכים הסרבים לתגמול כלכלי נמרץ, החזרת סרביה ל"משפחת העמים" ואולי אף פגישות מצולמות היטב בין נשיא סרביה לבין נשיא ארה"ב. הכבוד הזה עתיד ליפול לידי הסרבים רק על מנת שימשיכו לעשות את מה שהיטיבו לעשות במלחמת האזרחים ביוגוסלביה: לשחוט, להגלות ולטרנספר אוכלוסיות שלמות (מוסלמיות כמובן), וכל זה בניסיון נואש של האמריקנים לבלום את ההסתערות המוסלמית על השער לאירופה המערבית. השותפים הטובים ביותר של ארה"ב ואירופה בפני הפרץ המוסלמי בשערי אירופה המערבית, כך יתברר, הם אויבי האנושות (הסרבים) מאתמול.
בחירה אמריקנית במלחמה באפגניסטן בתבשיל המורכב ממלחמה סלקטיבית, היצמדות לכללי משחק "מוסריים", ומלחמה בסגנון ה"פייר פליי", עלולה להפוך את מלחמת אפגניסטן למרחץ דמים בלתי אפשרי עבור ארה"ב והמערב. במלחמת וייטנאם הפסידו האמריקנים עקב קשירת ידי הצבא. אם הדבר יחזור על עצמו גם במלחמה הנוכחית, יהיה הדבר תרחיש בלהות שיעצים עוד יותר את בן־לאדן או יורשיו, ויקדמם למדרגת קדושה משיחית איסלמית בנוסח סלאח־א-דין, ויסייע להכנת התשתית להעברת מלחמת הקודש המוסלמית בכופרים היישר אל תוך שטח ארה"ב, אירופה וישראל.
לא יהיה זה מוגזם לקבוע, כי במלחמה הזו לארה"ב אין את הפריווילגיה להפסיד. הפסד, כאמור, יגרור באופן כמעט ודאי את כל העולם הערבי והמוסלמי לשוליים הקיצוניים ביותר של האיסלם. שוליים אלו יפילו כמגדל קלפים את המשטרים החילוניים בכל הארצות המוסלמיות. או אז תתייצב נגד ארה"ב בתוך זמן קצר אימפריית טרור של עשרות מדינות בנוסח הטליבאן ואיראן. אימפריה עם טכנולוגיות עילית וכוח ארגוני של מעצמה.
שר החוץ האמריקני, אולי כמייצג הברור ביותר של חוסר ההבנה המנטלי של הטרוריסטים האיסלמיים, הינו גנרל הנלחם בכשרון רב, כדרכם של גנרלים, את המלחמה שהייתה. כך מתרוצץ שר החוץ האמריקני על מנת לבנות "קואליציה נגד הטרור" על־פי הנוסחה של מלחמת המפרץ בשנות ה-90, ומצרף אליה את מדינות הטרור עצמן. מדינות אלו, ה"חברות" בקואליציה, ינסו ככל יכולתן לכבול את ידי ארה"ב במלחמת אפגניסטן, הכל כמובן מתוך "דאגה לעם האפגני", כשלמעשה רצונם האמיתי הנו לגרור את ארה"ב למלחמה שבה הכללים הם בנוסח וייטנאם, או נוסח צה"ל בלבנון. זו מלחמה בה לא ניתן לנצח. מלחמה בה הקזת הדם היום־יומית מכלה את שרידי הרצון להמשיך בה.
במלחמה בטרור, לאמריקנים חייב לרדת האסימון, כי האויב הוא כל מה שאתה רואה שיש לו צורת אנוש והוא אינו שייך לך. זאת, כל עוד לא הוכיח אחרת. כל אחד הוא הטרוריסט, שכן לטרוריסטים אין תקומה בלא עורף אוהד. די לראות את הראיונות עם הגולים האפגנים בבריטניה, כדי לגלות שהרוב המכריע בהם אוהד את הטליבאן ודרכו. לא מפריע להם משטר הטליבאן, הדיכוי הפנימי או מעשי זוועה של המשטר כנגד בני עמם. הכל בכל מכל מקובל על הגולים האפגניים הללו, היושבים במערב אירופה. מה אפשר להסיק מכך על אלו היושבים באפגניסטן עצמה? הגולים במחנות הדחק בפקיסטאן, גולים המשלמים יום־יום על טירוף הטליבאן, תומכים בטליבאן כנגד "הכופרים".
האויב, אם כן, הוא האוכלוסייה כולה. לקח זה הטיבו להבין הרוסים לאחר מפלת אפגניסטן, והם מיהרו להפנימו ולממשו בצ'צ'ניה. שיתפת פעולה עם הרוסים? נשארת בחיים. לא? חתמת על גזר דין מוות לא רק לך עצמך, אלא גם לכל הכפר שלך, או לכל העיר שלך, או אף לכל עיר הבירה שלך.
האמריקנים עשויים להבין שכנגד טרור יש להפעיל טרור. טרור אכזרי וחסר אבחנות. זאת על מנת לקיים את משוואת האימה שנמצאת בבסיס הטרור: "אתה תפחד ממני, יותר משאתה מפחד מהם". רק מערכת טרור כזו מסוגלת להנפיק אינפורמציה מודיעינית בזמן אמת ובאיכות משובחת. יש לגרום למצב בו אח ילשין על אחיו ואב על בנו. צה"ל ביצע זאת בהצלחה מרובה שנים רבות בעזה ובגדה, ואף בלבנון בשנים 1975 עד 1982. כל פירור מזון או הטבה, ולו הזעירה ביותר, הינם בתמורה; אין חינם - אפילו למוות יש להתחנן. אפגניסטן, עקב טירוף הטליבאן, הנה מדינה מוכת רעב. אל להם לאמריקנים לשלוח משאיות מזון. משאיות אלו יגיעו במקרה הרע ישירות לטליבאן, ובמקרה הטוב לא ישמשו כשוט יעיל לשיתוף פעולה של אדם כנגד רעהו. במלחמה זו חובה להגיע למצב בו העורף של הטרוריסט כבר אינו מעוזו הבטוח. זהו המפתח היחידי להתמוטטות הטרור ולהכנעתו.
מיתוס ישן נוסף שככל הנראה עתידים האמריקנים להשתחרר ממנו הינו ה"פייר פליי". הכשל מתחיל, כמובן, כבר במילים: "הוגן" ו"משחק". המלחמה אינה הוגנת, ובוודאי שאיננה משחק. לאמריקנים יש אפשרות למעט באבידות עד למינימום האפשרי באמצעות הפעלת נשק־על טקטי. נשק שעשוי להתגלות כאידילי הוא נשק ניוטרוני, אשר על־פי פרסומים הנו מוגבל בשטח ההרג, אינו כרוך בנשורת רדיואקטיבית ארוכת טווח (עניין של שעות בודדות), אינו הורס מבנים, אך משמיד כל חי באזור ההרג שלו. ניקוי השטח הטוטאלי לא רק ימנע, כמובן, נפגעים לצד האמריקאי, אלא אף יחסל את רוח ההתנגדות של מופרעי־אללה, שעברו שטיפות מוח רצחניות במחנות הטרור של אפגניסטן.
במלחמה הזאת, כאמור, אסור להפסיד. המתקן הגרעיני במזוודה, שכרגע אינו אלא בגדר חלום לטרוריסטי האיסלם, כבר מתקתק. מתאבדים, כידוע, לא חסרים לטרור הערבי־איסלמי.
|
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש