 |
|
 |
||
|
||||
 |
כמה נקודות מעניינות מתוך כתבה ב-TheMarker: האוכלוסייה צומחת בקצב מעורר השתאות: הישראליות יולדות 3.1 ילדים בממוצע לאישה, שזה בדיוק ילד יותר מהממוצע ב–OECD, וגם יותר ממרבית המדינות המתפתחות, לרבות הודו, פרו, דרום אפריקה או אינדונזיה. גם ישראל עוברת תהליך דומה של עיור, עלייה ברמת החיים, עלייה בהשכלה ויציאת נשים לעבודה — הישראליות עובדות בשיעור הגבוה ביותר בקרב המדינות המפותחות, שניות רק לנשות איסלנד — אבל בישראל לכל אלה אין קשר לשאלת פריון הילודה. נהפוך הוא, בישראל מתקיים קשר הפוך שאין שני לו בעולם — ככל שההשכלה ורמת החיים עולות, כך עולה גם הילודה. הילודה בישראל נמצאת במגמה הפוכה מהעולם של גידול וילודה מוגברת דווקא של נשים משכילות, מבוססות וחילוניות. הסיסמה הקליטה "ארבעה ילדים זה השלושה החדש" מקבלת אחיזה בסטטיסטיקה. הילודה בקרב הנשים הערביות התרסקה (הנשים המוסלמיות ירדו מתשעה לשלושה ילדים לאישה). הנשים הערביות הן אלה שמתנהגות כמו נשים מודרניות — ככל שההשכלה והעצמאות שלהן עולות כך הן יולדות פחות. המעניין במיוחד הוא ההתמקדות של הגידול בילודה בקרב חילונים משכילים, מבוססים ומבוגרים. יש לכך השלכות מדיניות מרתקות: יותר ילדים נולדים למשפחות מרובות אחים — חוויית האחאות היא חזקה במיוחד בתרבות הישראלית — ויותר ילדים נולדים למשפחות בעלות אמצעים, שיכולות להשקיע בהם משאבים. הנטל המוטל על כתפי המדינה מבחינת מערכות החינוך והבריאות, על רקע הילודה מרקיעת השחקים שלנו, הוא קטן יותר, כי משפחות בעלות אמצעים יכולות לצייד את הילדים שלהן בכישורים הנדרשים לחיים פוריים. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
על פי המאמר, עדיין נשים חילוניות דומות לחברותיהן במערב בעליית גיל ההריון הראשון. ועדיין מספר הילדים הכולל שלהן לא קטן. התאוריה שלי: המדינה משקיעה משאבים עצומים יחסית למדינות אחרות בעידוד ילודה - על ידי מימון טיפולי הפריה בגילאים ובכמויות שאין להן אך ורע בעולם. טיפולים כאלה יכולים לעלות הון בלי סבסוד ממשלתי, שאז מן הסתם מעטות מאד יהיו המשפחות שיכולות לממן חמישה-עשרה טיפולים ואף יותר. בארץ אלה ניתנים חינם אחרי גיל מסוים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בין 7000 ל-9000 לידות מהפריה חוץ-גופית בשנה, שהם 4-5% מהלידות, לעומת 1.5% עד 2% בכלל המערב. זה מסביר חלק לא קטן מהיתרון הכן קטן של החילוניות בישראל על כלל הנשים במערב (אם האחוז אצל החילוניות גדול הרבה יותר מאשר אצל הדתיות, אולי זה מסביר את כל היתרון הקטן שלהן על כלל המערב, אבל אני לא בטוח שזה המצב; אני יכול לחשוב על גורם שדוחף לכיוון של אחוז גדול יותר, אבל גם על גורם לכיוון ההפוך, וממילא חישוב ההשפעה של זה הוא מעל לכישוריי). מה שכמובן מעביר את השאלה ללמה בישראל מסבסדים יותר. תמיד אומרים שזה בגלל השד הדמוגרפי, אבל אני לא משוכנע (והאם באמת ריבוי הטיפולים עובד דמוגרפית לטובת היהודים?). מה גם שהמערב מתמודד עם שד דמוגרפי משלו. אם כי השד הדמוגרפי בישראל (א) ותיק יותר, ואולי המערב ילך בעקבות ישראל בסבסוד טיפולים, (ב) בישראל השד הזה מנגן על "אנחנו נגד הם", ובכלל המערב זה סתם "אנחנו נגד כוחות הטבע"; כמו שאנחנו רואים בתקציבי הביטחון, ובתשומת הלב שזוכות לה בעיות הביטחון, "אנחנו נגד הם" זה מניע חזק מאין כמוהו. עדיין, מעניין אותי אם מישהו עשה את התחקיר העיתונאי ונבר בפרוטוקולי הועדות שאישרו את המימון לטיפולי ההפריה כדי לדעת אילו נימוקים הועלו שם, ואם אפשר אז מה נטיותיהם האידיאולוגיות של האנשים שהחליטו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש הרבה הבדלים בין תרבות הפריון בארץ ובמערב לאומיים א. השד הדמוגרפי- אנחנו נגד הם, שציינת. חזק בעיקר אצל הדתיים הלאומיים, שהם הקבוצה בעלת הפריון הגבוה ביותר אחרי החרדים, והולכים וסוגרים את הפער מהם. ב. השואה- הרגו בנו וצמצמו את מספרנו, אנחנו צריכים להחזיר את הגלגל/ לדאוג שיהיה עודף לפעם הבאה- אני חושב שהרגשה זו היתה חזקה יותר בעבר. תרבותיים א. המסורת והמשפחתיות בתרבות- מי שגדל במשפחה מרובת ילדים לא יסתפק בילד אחד או שניים, הבית/המשפחה יראו לו חסרים. בארץ יש הרבה יותר מימוש עצמי דרך גידול ילדים מאשר במערב, ופחות מימוש עצמי שאינו כולל ילדים כלל. ב. הלחץ החברתי- בעיקר מוכר הלחץ מההורים- נו? מתי תעשו ילדים? תפקיד הסבים והסבתות במשפחה בחברה שלנו גדול יותר מאשר בחברה המערבית (בהקצנה: "סיינפלד" לעומת "סברי מרנן") והם רואים בגידול נכדים חלק מהמימוש העצמי שלהם. ג. המעמד- גידול ילדים הוא עסק יקר, ומסתבר שכמו מכונית יוקרה, גם מספר הילדים מעיד על היכולת הכלכלית של ההורים. מגמה זו רק גוברת. בשכונות יוקרה הבון טון היה 3 ילדים והיום "4 זה ה 3 החדש". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תרבותיים: אז למה זה לא ככה במדינות אחרות? נשים בצד ערבים וחרדים ונניח שמדובר על 2.2 . מה לגבי מדינות מערביות עם שיעור שמתקרב לכך? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זו התרבות שלנו, שנבדלת מתרבות המערב. באירלנד, שיש לה שיעור הילודה הגבוה ביותר באיחוד האירופי, זה גם ענין תרבותי. אי אפשר לשים בצד ערבים וחרדים כי לכל מדינה יש את הערבים והחרדים שלה, למי יותר ולמי פחות. לספור את ישראל בלי החרדים זה כמו לספור את ברזיל בלי הפבלות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שאם רוצים להבין סיבות תרבותיות, חברתיות וקהילתיות להבדלים, אז נכון מתודולוגית להפריד בין אוכלוסיות שיש להן מאפיינים שונים ומידה נמוכה של אינטראקציה זו עם זו, גם בארץ וגם במדינות האחרות, במידה שיודעים לזהות אוכלוסיות כאלה במדינות האחרות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שיעור הפריון בישראל 2016 אצל יהודים (3.16) קרוב לזה של מוסלמים (3.29) וגבוה בהרבה משל נוצרים (2.05), דרוזים (2.21) ואחרים (1.64) והוא כמעט זהה לסך הכל (3.11) שיעור הפריון באירלנד, המדינה הכי פוריה באיחוד האירופי, בה 78% נוצרים קתולים, ושיעור המבקרים בכנסיה הגבוה בעולם המערבי, עומד על 1.8. עדיין נמוך מ 2.1 של האשה החילונית הישראלית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צר לומר, שגם אחרי ש''שמנו בצד'' חרדים וערבים, החברה הישראלית הרבה יותר שמרנית, דתית ומסורתית מאשר ליברלית ומערבית באופיה, ולכן ההשוואה לנורבגיה או הולנד לא תקפה כל כך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
> הילודה בישראל נמצאת במגמה הפוכה מהעולם של גידול וילודה מוגברת דווקא של נשים משכילות, מבוססות וחילוניות ובהמשך מסתבר שמדובר על ממוצע של 2.2 לילד או קצת יותר. מעל לממוצע במערב, אבל לא הרבה מעל 2.1. > הילודה בקרב הנשים הערביות התרסקה (הנשים המוסלמיות ירדו מתשעה לשלושה ילדים לאישה) ולא הזכרנו כאן עדיין את החרדיות. ואם כבר חרדיות: אני מניח שצריך להסתכל על בדואיות בנפרד משאר הערביות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תיאור גרפי של יחודה הדמוגרפי של ישראל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה, אכן מאיר עיניים. נקודה נוספת שברורה מהתיאור הגרפי הוא שבכל המדינות העשירות האחרות אין מספיק פריון לגידול באוכלוסיה, ורובן נמצאות על תוואי של קיטון. המקרה של יפן הוא תמרור אזהרה לכלכלות של אותן מדינות- אם לא יפתחו את שעריהן להגירה הן עלולות להקלע לסטגנציה כלכלית ארוכת טווח. בהתייחס לטקסט- אני לא מסכים שמשקלן של ההטבות שהמדינה מעניקה למשפחות ברוכות ילדים עומד ברמה ברמה דומה לזה של האפקט התרבותי. אמנם יש קורלציה יפה בין השינוי בהטבות לבין הפריון של משפחות חרדיות, אבל בשאר המגזרים לא ראיתי קשר כזה. דווקא בקרב משפחות מבוססות, שההטבות משפיעות עליהן פחות, אם בכלל, הנורמה הולכת ועולה. אני רואה סביבי את הנורמה של 3 ילדים שולטת בקרב משפחות חילוניות ומסורתיות לייט מהמעמד הבינוני-גבוה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איך אי הגדלת האוכלוסיה גורם לסטגנציה כלכלית במדינות עשירות? נניח בהנחה שיש עליה בפריון הכלכלי או אפילו כשרמת הפריון הכלכלי נשארת בעוד האוכלוסיה קטנה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מדינה שאוכלוסייתה מצטמצמת זה עולם שונה מאוד ממה שאנחנו מכירים. יש מספר תופעות שהשפעתן הרסנית בטווח הארוך- - עליית שיעור הפנסיונרים באוכלוסיה גורמת גם לגידול בנטל על העובדים להחזיק את תשלומי הפנסיה, מה שמקטין את ההכנסה הפנויה, וגם לירידה בצריכה השוטפת כי צעירים צורכים יותר מקשישים. אלה לדעתי המשפיעים החזקים ביותר. - החיסכון יורד כי קשישים אוכלים את החיסכון שלהם, ולפיכך ההשקעה יורדת. - בטווח הארוך יותר מחירי הנדל''ן יורדים כי ההיצע גובר על הביקוש- הקשישים נפטרים מהר יותר מאשר זוגות צעירים נישאים, ועוד קשישים עוברים לדיור מוגן שהוא בניה צפופה מאוד. הללו מפנים יותר דירות מהדרוש לשוק. ענף הבניה סופג מכה קשה. - חברות מקומיות - לדוגמה רשתות מזון וביגוד - יתחילו לראות קיטון בהכנסות, ולא יפתחו סניפים חדשים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האפ אתה אומר שמדינות נידונות להגדיל את האוכלוסיה? איך אפשר ליישב את זה עם דעות שצריך לקדם מדיניות של הקטנת האוכלוסיה העולמית? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שהצטמצמות האוכלוסיה מכניסה את העולם לעידן כלכלי שונה לגמרי שבו כל מיני אמיתות שנתפסו כאקסיומות יתבררו כזמניות. הכלכלה העולמית נמצאת במצב חסר תקדים שבו הממשלות של המדינות המפותחות הגדילו את רמת החוב שלהן מאוד, בלי שיהיה להן איך לשלם אותו אחר כך. כאשר האוכלוסיה לא צומחת ומזדקנת גם הכנסות הממשלה לא יכולות לצמוח. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם אתה סבור שהצמיחה הכלכלית של ישראל במילניום הנוכחי נובעת מגידול האוכלוסין? ואולי דוקא להיפך - הצמיחה היתה גדולה הרבה יותר עם שיעורי ילודה נמוכים יותר, שרובם דרך אגב במגזרים ועשירונים שתורמים פחות לצמיחה ויותר לצריכה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני בהחלט חושב שזה עזר. הדחיפה הכלכלית הגדולה ביותר שישראל קיבלה היתה העליה הרוסית של שנות התשעים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עשית תעלול יפה - אבל עלייה, בייחוד של אוכלוסיה משכילה כמו מרוסיה, לא דומה בכלום לריבוי הטבעי במילניום הנוכחי, אולי להיפך. עד כמה שאני מבין, חלק ניכר מהצמיחה נובע מההיי-טק שמצריך השכלה גבוהה למדי, עוד משהו שלא מאפיין את מה שאנחנו מדברים עליו. ואפילו בקשר להיי-טק אני מקשה להאמין שהעלייה הרוסית היא הדחיפה הכי גדולה שהוא קיבל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ה"התנשאות" של המהגרים מרוסיה קצת "מנסרת" על עצבי הרגישות הישראלית הותיקה ובפרט שבהתחשב באילוצים החברה הישראלית גלתה סובלנות ופתיחות מופלגת. יחד עם זאת, בעניין הסיוע למהפכת ההייטק, לדעתי, יש רגליים לתיאוריה הזו. היו עוד שתי רגליים למהפכה הזו: היחידות הטכנולוגיות של צה"ל וה"סחיטה" הקואליציונית של ה"תחיה"אאל"ט שבתקופת יובל נאמן הצליחה לממן הרחבה משמעותית של הסגל האקדמי. עם כל אלו, העלייה מבריה"מ שהביאה אוכלוסיה משופעת בהשכלה טכנית ואקדמית רלאבנטית (למשל בתחום הכימיה), מילאה את המשרות החדשות שנפתחו מבלי שהשכר ישתולל ללא ריסון. ל"גאווה" הישראלית הפגועה, אפשר לספר, שממילא רוב העילויים וילדי הפלא הרוסיים מצאו את דרכם לארה"ב (גוגל וכאלו) ולא לכאן, אבל צריך לזכור שגם המורות למתמטיקה בבתי הספר וגם המוקדנים בתמיכה הטכנית הם חלק מהצרכים של כלכלת ההייטק החדשה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מתקן התבטאות לא מוצלחת שלי שבין היתר לא היתה מבוססת אלא על התרשמות אישית. ילדי הפלא והעילויים של יהודי רוסיה ככל הנראה תרמו יותר לכלכלת ההייטק של ארה''ב מאשר לזו של ישראל ועדיין תרומת העלייה למשק ההייטק הישראלי היתה משמעותית וחשובה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אל תשכח את סגירת פרוייקט הלביא ששיחרר לעולם האזרחי הרבה מאוד מהנדסים ולא רק מהנדסי אוירונאוטיקה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צודק. על כך אני יכול להעיד באופן אישי כמי שחיפש עבודה באותה תקופה. על אף פריצת ההייטק והקפיצה במשכורות, בכל זאת לא היה קל למצוא עבודה באותה תקופה. אאז''ן כמה אלפי מהנדסים איבדו את משרתם בתעשיה האוירית ונספחיה בגלל ביטול פרוייקט הלביא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה נכון. העליה הרוסית של שנות ה 90' היתה גם בעלת הרכב דמוגרפי מוצלח (שיעור גבוה של עולים בגיל התעסוקה) וגם בעלת מאפיינים מוצלחים נוספים מבחינה כלכלית (השכלה, נסיון תעסוקתי). הפוש שהיא נתנה לכלכלה הישראלית היה עצום, ובכלל לא מוגבל להיי-טק. לדעתי פתיחות להגירה היא הפתרון עבור המדינות המערביות שסובלות מעצירה או קיטון בריבוי הטבעי. אבל גם הריבוי הטבעי עצמו הוא דלק לכלכלה. תחשוב על ההבדל בין שופרסל, שבזכות הריבוי הטבעי מוכרת יותר כל שנה גם בלי להגדיל נתח שוק, לבין Lidl הגרמנית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שופרסל? אני זוכר עוד חברה מקבילה, מגה, ועוד אחת ריבוע כחול, שקרסו ברעש גדול בעשור האחרון. להביא את חברות המזון כדוגמה לשגשוג הכלכלי של ישראל בעשור הנוכחי נשמע לי טיעון חלש במקרה הטוב, ונגדי במקרה הרע. ריבוי טבעי שלא משלם את עצמו הוא נטל על הכלכלה, הפקקים, התשתיות והרשימה ארוכה. אתה ואני מרגישים את הנטל הזה כל יום. וזה עוד לפני שהזכרנו שכל המיליארדים מהנפקות של מובילאיי, צ'ק פוינט, קייט פארמה ומאות חברות אחרות באים משוק זר ולא מהשוק המקומי, כך שהגידול הטבעי בארץ תרומתו אפסית במקרים האלה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קשה מאוד בכלכלה לבודד משתנה אחד ולהשוות תפוחים לתפוחים. אני אעשה ניסיון נוסף- דור הבייבי בום [ויקיפדיה] "חשיבותו של דור הבייבי בום נובעת מגודלו העצום - קרוב ל-77 מיליון בני אדם - אל מול הדור שקדם לו - הדור השקט - ילידי 1925-1945, שמנה בעת היוולדו כ-49 מיליון. בני הדור הביאו בעצם היוולדם שינוי דמוגרפי וכלכלי שכולל בעיקרו עלייה תלולה באחוז הצעירים באוכלוסייה, שהתבטאה במעבר לכלכלת שפע וצריכה בשנות החמישים והשישים. בשנים האחרונות החלו ילידי דור הבייבי בום לצאת לגמלאות, ולתופעה זו השפעה על משקי מדינות המערב, ובעיקרה עלייה ניכרת באחוז הקשישים והגמלאים, שצפויה להתבטא במלואה עד 2030, כאשר יעבור אחוז הפנסיונרים בארצות הברית את רמת 20 האחוזים (לעומת כ-14 אחוזים ב-2018)" |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נשמע לי קצת כמו התחמקות. מה כל כך קשה להשוות את התרומה לכלכלה של צ'ק פוינט מול התרומה של שופרסל, את התרומה של סאיטקס מול התרומה של אתא (ז"ל), או את התרומה של מובילאיי מול התרומה של אגד? אם רוצים, אפשר, אבל אולי כשלא רוצים לקבל תשובות, מעדיפים לא להשוות. אני בטוח שאפשר, ולו תיאורטית, לחשב כמה כסף זר מכניס למדינה כל מגזר תעסוקתי, כמה מיסים מקבלת המדינה מכל מגזר תעסוקתי וגו'. ומכאן - מי צמח בעשור האחרון, ומי לא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, אי אפשר לדחות אותך בקש אז אתאמץ לתת תמונה מלאה ככל יכולתי. ישראל נמצאת על נתיב של צמיחה ושיפור בכל המדדים הכלכליים מאז תחילת גל העלייה הגדול מרוסיה ב 1989. הגל הזה הגיע בתזמון מושלם אחרי שתוכנית הייצוב הכלכלית של 1985 [ויקיפדיה] חילצה את המשק מעברי פי פחת, אבל גבתה מחיר שהכניס את המשק להאטה ב 87'-88'. אני חושב שהגורם היחיד שהשפיע יותר מכל על השיפור המתמשך בכלכלת ישראל בין 1988 ל 2011 היה הירידה הדרמטית בהוצאה לצריכה בטחונית כאחוז מהתמ"ג1- המהלך ראשון והעוצמתי ביותר מ 19% בשנת 1985 ל 8.7% בשנת 1995, ומהלך שני מ 8% מהתמ"ג ב 2001-2 ל 5.7% מהתמ"ג ב 2011 הגורם השני בעוצמתו היה לדעתי העליה הרוסית בשנות התשעים. הגורם השלישי היה פריחת ההיי-טק הגורם הרביעי היה האיכות הגבוהה של נגידי בנק ישראל ברונו, פרנקל ויותר מכולם פישר, והחופש שהם קיבלו ליישם את מדיניותם. החל מ 2005 הצטרף גורם חשוב נוסף והוא הגידול הדרמטי בהשתתפות נשים חרדיות בכח העבודה. ההשפעה של גורמים אלה הלכה ופגה בשנים האחרונות. הירידה בהוצאה לצריכה בטחונית נבלמה ב 2012 סטנלי פישר סיים את כהונתו ב 2013 זריקת המרץ של העליה הרוסית הלכה והתפוגגה בהדרגה וגם הגידול בשיעור ההשתתפות של חרדים בכח העבודה עושה סימני בלימה בשנים האחרונות. בעקבות זאת ירד קצב הצמיחה של התמ"ג לנפש בישראל מ 2% בממוצע בין 1994-2014 ל 1.3% בממוצע בלבד בין 2014-2017 - קצב נמוך מממוצע ה OECD! לא מההיי-טק ניוושע: המועסקים בענפי התעשיה העילית וההיי-טק מהווים 8-10% מכח העבודה, ושכרם פי 2.5 בממוצע משכר העובדים בשאר הענפים במגזר העסקי. שכר זה מבטא את הפריון לעובד הגבוה בהיי-טק. ההיי-טק הטיס את הפריון לעובד בתעשייה הישראלית עד 2008, ומאז הפריון לעובד בתעשייה נשאר תקוע במקום. הפריון בענפי המסחר והשרותים בישראל היה ונשאר נמוך מאוד. הוא נותר קפוא משנת 2006. בסך הכל הפריון לעובד בישראל נמוך משמעותית מממוצע OECD למרות שהעובד הישראלי עובד יותר שעות, ולמרות שהמבנה הענפי של המשק הישראלי מוטה לכוון ענפים עם פריון גבוה. כל הענפים המקומיים בארץ הם מאוד לא יעילים. הפער הגדול בהשכלה ובמיומנות בין עובדי ההיי-טק לשאר העובדים במשק גורם לכך שאין תחלופה ביניהם ואין זליגה של הפריון והשכר הגבוהים יותר בהיי-טק לשאר המשק. הגידול בפריון בהיי-טק היה עצום אבל תנודתי. מ 1995 ל 2000 הפריון בהיי-טק הוכפל, אבל ב 2001 הוא צנח כמעט בשליש. מ 2002 עד 2008 הוא צמח כמעט פי 3, אבל מאז הגידול בו איטי. לקריאה נוספת : הפריון בישראל לאן? _________ 1 הלמ"ס הוצאות הביטחון בישראל 2015 –1950, גרף בעמוד 10 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה, נתונים מעניינים בהחלט. לגבי ההיטק, אני מבין שמבינת השכר השוטף, עלייתו משפיעה על עשירית מהעובדים. אבל אני תוהה האם חישוב הפריון כולל בתוכו גם אקזיטים ובונוסים למיניהם - מאחר שאלה תורמים למדינה מיסים שמהם נהנים כולם, לא רק תלושי השכר של עובדי ההיטק. תהייה נוספת שעלתה במוחי בקשר לירידה בצריכה בטחונית כאחוז מהתמ"ג. המדידה הזאת יכולה להסתיר מאחוריה עלייה בצריכה הבטחונית, מול תמ"ג שעולה עוד יותר - בגלל גורמי צמיחה אחרים לחלוטין. התהייה הזאת נתמכת על ידי הציטוט הבא מהמסמך שקישרת: "השנים 1996–2001 התאפיינו, ברובן, בצמיחה כלכלית מואצת. עקב זאת התאפשר גידול כמותי בהוצאות הביטחון לאחר שנים של ירידה, בד בבד עם ירידת אחוז ההוצאה לביטחון מהתמ"ג" (עמוד 12 למעלה). זה מביא לאפשרות שהנתון שהבאת כגורם מספר אחת, הופך ביצה ותרנגולת - הירידה באחוז מהתמ"ג נובעת מעליית התמ"ג, ולא רק מירידת ההוצאה הבטחונית. ולמשל, השנים שהוזכרו חופפות בדיוק לבועת ההיטק הראשונה שהתפוצצה ב-20011. 1 ובארצנו התפוצצו עוד כמה דברים בתקופה ההיא במקביל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הפריון הוא התפוקה מחולקת למספר העובדים. יש מתאם גבוה בין הפריון לשכר, אבל סופרים את התפוקה. אקזיטים לא נספרים- זה רווח הון לבעלי המניות. אגב, ההשקעה בישראל נמוכה, והיא נמנית כאחת הסיבות לפריון הנמוך. כלכלנים מתחבטים רבות מה צריך לעשות כדי להגדיל את הפריון בארץ. לגבי ירידת הצריכה הבטחונית כאחוז מהתמ''ג- אתה צודק. בקישור שבהערת הרגל יש באותו עמוד גם את גרף ההוצאה עצמה במחירים קבועים. אבל כולנו יודעים שהנטיה הטבעית של תקציב הבטחון היא להתרחב, וצריך מאמצים לא מבוטלים רק לדאוג שלא יגדל. בשנים האחרונות מאמצים אלו לא צלחו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אל דאגה. "יש עתיד" פרסמה אתמול מצע ובו היא מבטיחה להעלות את שעור המתפרנסים מהיי-טק ל-30% עד שנת 2029 במקום 8.3% היום. כדי לבצע את ההגדלה הצנועה הזו של כמעט פי ארבעה בעשר שנים הם קובעים כי "יש להכפיל כל 5 שנים את מספר בוגרי האוניברסיטאות במקצועות ההיי-טק ובוגרי יחידת 8200 היכולים להשתלב בטופ של ההיי-טק". כפי שאתם רואים, הולכים כאן בגדול - לא נרבע את מספר הבוגרים תוך עשר שנים באמצעות מכללות עלובות אלא באוניברסיטאות ו-8200. מעניין כמה חיילים ישארו לצה"ל לאכלס בהם תפקידים נידחים כמו לוחמים ותומכי לחימה אחרי שיש עתיד תרבע את גודלה של 8200. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ממה נפשך, אם 8200 תגדל פי 4 (40000?) ממילא יצטרכו פחות לוחמים כי נדע מראש לאן לשלוח אותם | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בניחוש פראי, לא הייתי מתפלא בכלל אם מספר החיילים ביחידות כמו 8200, סייבר ודומיהן הוכפל פי 4 בעשור הנוכחי. ובנוסף, מה עדיף, מי ששואף לרבע את מספר העובדים המשכילים - גם אם לא יעמוד ביעד ורק יכפיל אותם - או מי שעושה הכל כדי להגדיל אקספוננציאלית את מספר האזרחים הבורים וחסרי ההשכלה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש גם תופעות אחרות שמשפיעות על מדינות שיש בהן ירידה ארוכת טווח בילודה. למשל, אחד הגורמים העיקריים שמשפיעים על אדם לחפש עבודה שבה הוא ישתכר שכר מרבי, לעבוד יותר שעות, לנסות להתקדם וכו' הוא הרצון שלו להבטיח את עתידם הכלכלי של ילדיו. ברגע שאין לו ילדים כלל או שיש לו ילד אחד שקל יחסית להבטיח את עתידו, ספק רב אם הוא יתאמץ באותה מדה. לכן אנחנו עשויים לראות בחברה שבה הילודה מעטה כלכלה פחות דינמית מאשר בחברה בעלת אותו מספר של עובדים שיש להם ילדים רבים יותר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעניין. נשמע נכון אינטואיטיבית, ומצטרף לאפקט הסטגנציה של ילודה נמוכה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בתור הורה ''צעיר'' יחסית, אני יכול להעיד שאם כבר, הגדלת מספר הצאצאים פגע משמעותי בקריירה שלי ושל בת זוגי, ולא כפי אתה מתאר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין ספק שגם אפקט כזה קיים, במיוחד בשנים הראשונות של הילדים. נכון גם (במיוחד במדינות שהחברה בהן שמרנית יחסית) שיש מקרים שבהם לידת הילדים, במיוחד לידה של כמה ילדים בהפרשים לא גדולים, עוצרת לחלוטין את הקריירה של האם ולעתים מוציאה אותה כליל משוק העבודה. אבל מצד שני, קשה להטיל ספק גם בכך שהרצון לדאוג שהילדים יוכלו לזכות להשכלה גבוהה ולרכוש דירה הוא גורם דחף משמעותי להגברת ההכנסות. זוג עובד ללא ילדים יכול לממן לעצמו רמת חיים גבוהה יחסית בלי הרבה מאמץ, והאינטרסים ארוכי הטווח שלו מתמצים ביצירת רזרבה כלכלית לימי הזיקנה; לזוג כזה הרבה יותר קל לעבוד בעבודות "מימוש עצמי" או במשרות חלקיות שאינן ממצות את כושר ההשתכרות שלו. לעומת זאת, אם תיקח לדוגמה את הרצון לעודד יציאת חרדים לעבודה - אני מכיר לא חרדי אחד ולא שניים שמרגע לידת הילד הראשון הרצון להבטיח שהילד יוכל לקבל "סידור מלא" דוחף אותו (או אותה, במקרים רבים) לעבוד שעות ארוכות מעבר לנדרש לפרנסה השוטפת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לו ה תיאוריה שלך היתה נכונה, היינו צריכים לראות קורלציה בין מספר הילדים לרמת ההכנסה. בארצנו נראה לי שלא רק שאין כזו, אלא שאולי היא אפילו הפוכה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שכן, תגובה 704161. אבל גם כאן נראה שהסיבתיות הפוכה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ארצנו היא לא דוגמה לשום דבר בהקשר של ילודה, מבט קל בגרפים העולמיים של הכנסה או תוצר לנפש מול ילודה (שכבר הובאו כאן) יראה זאת מייד. בכל מקרה, יש כמובן עוד משתנים, ויש גם שאלה של סיבה ותוצאה - האם אדם (או זוג) מחליט מה מספר הילדים שהוא רוצה ואז בונה את חייו כך שיתמכו בכך, או אדם מחליט מה רמת החיים שהוא רוצה ואז מתכנן את מספר הילדים כך שלא ימנעו זאת? שאלה. בכל זאת היה מעניין אותי לראות גרף של הצמיחה במדינות ה-OECD בשלושים השנים האחרונות מול הילודה באותן מדינות; התחושה שלי היא שהמשבר הכלכלי או לפחות הקפאון במדינות כמו יפן, ספרד או איטליה עשוי להיות קשור גם בירידה בילודה בהן (וכמובן הוא גם עלול להיות גורם לאותה ירידה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מצד שני, אדם אם ילדים ייקח פחות סיכונים כלכליים. מצד שלישי אדם עם ילדים יהיה פחות נייד מבחינת עבודה (לפחות בעשור בו הילדים במערכת החינוך). מצד רביעי אם משווים את הכלכלה הישראלית לזאת היפנית אז נראה לי ששני המשפטים הקודמים שלי לא נכונים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יפן היא מקרה הבוחן שגרם לי להתחיל לחשוב על הקשר בין ילודה לצמיחה, אבל אני לא בטוח שאפשר להשוות אותה למדינה כמו ישראל ולגזור מסקנות תקפות. ההבדלים בין שתי המדינות האלה גם בנושא הילודה וגם באופי שוק העבודה מראים עד כמה גורמים חברתיים-תרבותיים יכולים להיות חזקים יותר ממה שמלמדים מודלים כלכליים נאיביים. בכלל, לדעתי עד היום אין הסבר טוב לכך שיפן צמחה בקצב מטורף בשנות השבעים והשמונים עד כדי כך שהאמריקאים חששו שהיא תחלוף על פניהם, ומשנות התשעים עברה לקפאון מוחלט. יתכן שהילודה היא הסבר חלקי לזה אבל לא מלא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני תולה את זה בדמוגרפיה ובהחלשות אקסיומת המחסור תגובה 601463 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עוד נתון לקלחת: עד סוף שנות התשעים, יפן היתה הכלכלה המפותחת השלטת במזרח אסיה. מסוף שנות התשעים, החלה צמיחה מואצת של קוריאה שהחלה להתחרות במוצרים היפניים ואף עברה אותה במספר תחומים. דוגמאות מז'וריות הן מכוניות ובעיקר חברות אלקטרוניקה. חלקנו אולי זוכרים שאי אז באייטיז, מחשב או טלוויזיה "תוצרת קוריאה" נחשבו לדרג ג' והיו נושא לגיחוך. אחרי עשור, הטלוויזיות הקוריאניות כמעט קברו את תעשיית הטלוויזיות היפנית, ואף אחד לא יאמר על טלוויזיה, מקרר או סלולרי של סמסונג או LG שהן נחותים. גם התעשייה הטאיוונית התפתחה והחלה לייצר מוצרים ברמה גבוהה. ואז הגיחוך עבר ל"תוצרת סין" - אלא שבעשור הנוכחי גם תוצרת סין משתפרת והולכת, ולמשל בתחום הטלוויזיות סין פותחת מפעלים לייצור צגים שטוחים בקצב שעולה על כל שאר העולם. אז יכול להיות שיפן נהנתה ממובילות טכנולוגית זמנית, אבל כלכלות מתפתחות אחרות, משהחלו לנגוס בה, הקטינו מאד את התחרותיות של המוצרים שלה. אלה, כמקובל בענף, נשענו(ת) על כח אדם הרבה יותר זול מזה היפני, מה שאפשר להן להוריד מחירים ולקחת ליפנים את רוב השוק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התיאור שלך נכון, ותיקים עוד עשויים לזכור איך בשנות הששים והשבעים גם מוצר יפני היה שם נרדף לחיקוי זול של תוצרת אירופה וארה"ב ואיך בשנות השמונים זה השתנה, איך אפילו מכונית יפנית נתפשה כמוצר זול וחסר אופי - כמו הקוריאניות של שנות התשעים. אריק בטח זוכר מכוניות כמו הדייהטסו שרמאנט ודומותיה, או איך הרנו 9 זכתה בעתוני הרכב של פעם לכינוי המזלזל "מכונית יפנית מתוצרת צרפת". אבל ההמראה של יפן לפסגה של עולם הטכנולוגיה היתה מרשימה, מבחינות מסוימות יותר משל קוריאה. לקראת אמצע-סוף שנות השמונים היפנים פשוט העלימו את שוק הזכרונות למחשבים מתחת הרגליים של החברות האמריקאיות ובראשן אינטל, שהיתה אז חברה שייצרה בעיקר זכרונות. אינטל ניצלה רק בזכות פניית פרסה שוויתרה לחלוטין על השוק הזה לטובת מעבדים. האמריקאים אפילו חשבו על צעדי חקיקה כדי למנוע מעבר של כל תעשיית השבבים ליפן, לאחר שהם איבדו את היכולת להתחרות בשוק המכונות לייצור השבבים, בפרט מכונות הליתוגרפיה הקריטיות. עד עצם היום הזה היפנים שולטים לחלוטין בשוק מכונות הליתוגרפיה, כשם שהם שולטים בכל תחום האופטיקה: החברות המובילות במצלמות הן קנון, ניקון, סוני, פוג'י, פנסוניק, אולימפוס וכן הלאה - כולן יפניות. בקיצור, ההשתלטות היפנית לא היתה רק בתעשיה עתירת עבודה זולה אלא גם בלקיחת תחומים שלמים שבחזית ההיי-טק ובבניית הובלה טכנולוגית בתחומים האלה; הקוריאנים והסינים לא עשו את זה עדיין. ובכל זאת, כשם שהפריחה היפנית היתה חדה כך היא נגמרה בחדות והוחלפה בקפאון. גם בארה"ב וגם באירופה המערבית יש עלויות עבודה גבוהות, וזה לא בלם את הצמיחה של המדינות שם; היא לא מהירה כמו בסין, אבל היא בהחלט קיימת. אז למה ביפן לא? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בדיעבד זה די מצחיק לחשוב שבשנת 1994 תום קלנסי כתב ספר (חוב של כבוד) על סכנה של התקפה של יפן על ארצות הברית. יפן נתפסה אז כמעצמה העולה ואיום. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם 'שמש עולה' של מייקל קרייטון (וסרט בעקבותיו עם שון קונרי) שיקף את הפחד הזה בתחום הכלכלי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חרמפפ. (92') ואוסיף ש"מת לחיות" שיצא ב 88' כבר התרחש בבנין "נקטומי פלאזה". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למיטב הבנתי, בשוק הליטוגרפיה לצגים שטוחים, הטכנולוגיה הקוריאנית היא מהמובילות בעולם, והשליטה כבר מזמן איננה ביפן. ראה כאנקדוטה מי הצליח במרוץ לצגי oled, ולאחרונה במירוץ לצגים מתקפלים. סוני ופנסוניק ששלטו בשוק הצגים והטלויזיות עד לפני כחמש עשרה שנה כמעט נעלמו מהשוק. יש גם סיכוי שמדובר בחלונות הזדמנויות מובהקים שבהם המנצח לקח הכל, וא זה הרבה ענין של תזמון ולא רק של איזה תרבות או כוחות שוק מובילים. למשל חלון ההזדמנויות של הזכרונות שהזכרת, או חלון ההזדמנויות של צגים שטוחים שמרגע שנשלט על ידי מדינות מזרח אסיה, אפילו ארה"ב הגדולה נעלמה ממנו לחלוטין והיא לא נהנית מפרומיל אפילו של השוק המתקדם הזה שמגלגל עשרות מיליארדים בשנה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זוכר. וב 89' טויוטה כבר השיקה את חטיבת לקסוס עם ה LS400 שעשתה בית ספר למרצדס. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
Doc: No wonder this circuit failed. It says "Made in Japan"
Marty: What do you mean, Doc? All the best stuff is made in Japan. Doc: Unbelievable. https://youtu.be/c1QcjsjjtRc |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפני התעשייה היפנית שנחשבה לגרועה המוצרים הגרמנים נחשבו נחותים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מתי זה היה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האגדה מספרת שבסוף שנות השמונים IBM, אז עדיין מעצמת המחשוב העסקי העולמית, חתמה לראשונה על חוזה נסיוני עם ספק יפני לאספקת רכיבים למחשביה. כמקובל בחוזים מסוג זה, נכלל בחוזה סעיף שהגדיר את רמת האמינות הנדרשת - במקרה הזה סטנדרט גבוה של שני פגמים למאה אלף יחידות. כשהגיע המשלוח מיפן היתה מודבקת על הקרטונים מעטפה. כשפתחו המהנדסים את המעטפה מצאו בה פתק: "אנחנו לא בטוחים שאנחנו מבינים את דרישות סטנדרטי האיכות האמריקאיים. לכן ייצרנו שני חלקים פגומים המצורפים במעטפה זו". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יפה. לא הכרתי את האגדה הזו, שמריחה לי כמו אגדה מהזן האורבני. הנה מקור שטוען שמדובר בסיפור אמיתי (בגירסה קצת אחרת - קנדה במקום ארה"ב, שלושה פגומים ב-10,000 במקום שניים ב-100,000), והנה דיון סקפטי ב-reddit. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פעם עשיתי פרוייקט אמינות אצל ספק של מפעל מסוים. הם הראו לנו שיש להם אפס פגמים. הסתבר בסוף שהספק שלח רק את החלקים הטובים (עשרות אחוזים של פגומים). אגב, רואים את זה בתרשימים, שאם כבר יש חלקים בעייתיים הם בדיוק בגבולות הדרישות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אני מניח שזו אגדה אורבנית (אם כי היא מופיעה בעוד כמה ספרים). אבל כדרכן של אגדות אורבניות, היא מלמדת על הסטריאוטיפים והפחדים של אלה שמספרים אותה - במקרה הזה, מן הסתם, אמריקאים שהתקנאו במהפכת ''האיכות הכוללת'' שהיפנים למדו דווקא מגורו האיכות האמריקאי דמינג. בסוף שנות השמונים ובשנות התשעים מנהלים אמריקאים היו נוסעים ליפן כדי ללמוד מהיפנים את מה שדמינג לימד אותם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני תוהה כיצד הגירה מוסלמית משפיעה על הכלכלה. לפי השמועה, היא בעיקר מכבידה עליה, גם בדור השני. אבל אני מתקשה למצוא נתונים מהימנים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה דווקא מוסלמית? נראה לי שהטורקים שהיגרו לגרמניה במאה שעברה השפיעו לטובה על הכלכלה הגרמנית. הריבוי הטבעי בגרמניה היה שלילי כבר מ 19721 ___________ 1 דמוגרפיה של גרמניה [ויקיפדיה] |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השמועות אומרות שהמהגרים שמוסלמים, לא יודע אם זה כולל את הטורקים, מעלים את הילודה אך רק מכבידים על הכלכלה (ועל עוד דברים). אבל אין לי כרגע סטטיסטיקות בנושא זה שאני יכול לסמוך עליהן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לאירופה (מת הסתם: יותר צרפת ובריטניה) מהגרים גם אפריקאים שונים שחלקם מוסלמים וחלקם נוצרים (לדוגמה: אפריקאים שהקהל של ביתר ירושלים מוכן לקבל). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם לא כולל את הטורקים אמור ערבים ולא מוסלמים. השאלה האם מכביד זה טוב או רע? אני מתאר לי שמהגרים שבאו מארצות עולם שלישי ומתאפיינים בשיעור ילודה גבוה יכבידו על כל השירותים לאזרח- מערכות הבריאות, החינוך, המשטרה, העזרה הסוציאלית. בתמורה הם מכניסים ידיים עובדות למשק למקצועות הפשוטים (ענפים עתירי עבודה כמו אירוח והסעדה), ובהמשך מגבירים את הביקושים במשק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש שיטה שנהוגה כמעט בכל מדינות המערב, אם כי כמעט לעולם אינה מוצהרת. העושר הכללי של מדינות אלה יחד עם חוקי העבודה המתקדמים ומדינת הרווחה הנהוגה בהן יוצרים מצב שקשה מאד לאייש עיסוקים עתירי עבודת כפיים, לא מקצועיים ונמוכי סטטוס כמו חקלאות, תברואה, בניה וכיו"ב. אילו היו משלמים את השכר הנדרש כדי שתושבי המדינה יסכימו לעסוק בתחומים האלה, היה קשה מאד לקיים אותם מבחינה כלכלית. לכן הפתרון הוא מציאת עובדים שמוכנים להסתפק בשכר נמוך יותר ושחוקי העבודה המתקדמים אינם חלים עליהם. העובדים האלה הם מהגרים, לעתים קרובות לא חוקיים (בדרך כלל אם מדובר על מהגרים חוקיים הם באים מהמושבות של אותן מדינות בתקופה הקולוניאלית). אי-החוקיות היא חלק מהשיטה; אם הם חוקיים אז חוקי העבודה חלים עליהם ולכן עלויות ההעסקה גדלות, הם מתערים בחברה ומתחילים לצפות לשכר גבוה יותר (ואם לא הם אז ילדיהם) ולכן יש צורך בזרם מתמיד של עובדים חדשים שלאורך זמן גורמים לשינוי פניה של המדינה הקולטת. ישראל הצליחה להמנע במשך שנים מהשיטה הזו בזכות העובדה שהמושבות שלה צמודות אליה והפועלים יכלו לבוא בבוקר וללכת בערב לישון בבתיהם. מאז הקשחת התנאים כלפי המושבות היא מנסה להמנע מהכנסת מהגרים לא חוקיים באמצעות הבאת פועלים חוקיים לזמן מוגבל מראש; ההצלחה של השיטה הזו היא חלקית בלבד, גם בגלל שהמדיניות עצמה אינה מגובשת, גם משום שעדיין העלויות גבוהות משל פועלים לא חוקיים וגם משום שחלק מהתמורות בעולם שדוחפות להגירה לא נשלטות על ידי מניעים כלכליים. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |