בתשובה לאריק, 17/02/19 12:12
 |
|
 |
||
|
||||
 |
האם אתה סבור שהצמיחה הכלכלית של ישראל במילניום הנוכחי נובעת מגידול האוכלוסין? ואולי דוקא להיפך - הצמיחה היתה גדולה הרבה יותר עם שיעורי ילודה נמוכים יותר, שרובם דרך אגב במגזרים ועשירונים שתורמים פחות לצמיחה ויותר לצריכה. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני בהחלט חושב שזה עזר. הדחיפה הכלכלית הגדולה ביותר שישראל קיבלה היתה העליה הרוסית של שנות התשעים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עשית תעלול יפה - אבל עלייה, בייחוד של אוכלוסיה משכילה כמו מרוסיה, לא דומה בכלום לריבוי הטבעי במילניום הנוכחי, אולי להיפך. עד כמה שאני מבין, חלק ניכר מהצמיחה נובע מההיי-טק שמצריך השכלה גבוהה למדי, עוד משהו שלא מאפיין את מה שאנחנו מדברים עליו. ואפילו בקשר להיי-טק אני מקשה להאמין שהעלייה הרוסית היא הדחיפה הכי גדולה שהוא קיבל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ה"התנשאות" של המהגרים מרוסיה קצת "מנסרת" על עצבי הרגישות הישראלית הותיקה ובפרט שבהתחשב באילוצים החברה הישראלית גלתה סובלנות ופתיחות מופלגת. יחד עם זאת, בעניין הסיוע למהפכת ההייטק, לדעתי, יש רגליים לתיאוריה הזו. היו עוד שתי רגליים למהפכה הזו: היחידות הטכנולוגיות של צה"ל וה"סחיטה" הקואליציונית של ה"תחיה"אאל"ט שבתקופת יובל נאמן הצליחה לממן הרחבה משמעותית של הסגל האקדמי. עם כל אלו, העלייה מבריה"מ שהביאה אוכלוסיה משופעת בהשכלה טכנית ואקדמית רלאבנטית (למשל בתחום הכימיה), מילאה את המשרות החדשות שנפתחו מבלי שהשכר ישתולל ללא ריסון. ל"גאווה" הישראלית הפגועה, אפשר לספר, שממילא רוב העילויים וילדי הפלא הרוסיים מצאו את דרכם לארה"ב (גוגל וכאלו) ולא לכאן, אבל צריך לזכור שגם המורות למתמטיקה בבתי הספר וגם המוקדנים בתמיכה הטכנית הם חלק מהצרכים של כלכלת ההייטק החדשה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מתקן התבטאות לא מוצלחת שלי שבין היתר לא היתה מבוססת אלא על התרשמות אישית. ילדי הפלא והעילויים של יהודי רוסיה ככל הנראה תרמו יותר לכלכלת ההייטק של ארה''ב מאשר לזו של ישראל ועדיין תרומת העלייה למשק ההייטק הישראלי היתה משמעותית וחשובה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אל תשכח את סגירת פרוייקט הלביא ששיחרר לעולם האזרחי הרבה מאוד מהנדסים ולא רק מהנדסי אוירונאוטיקה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צודק. על כך אני יכול להעיד באופן אישי כמי שחיפש עבודה באותה תקופה. על אף פריצת ההייטק והקפיצה במשכורות, בכל זאת לא היה קל למצוא עבודה באותה תקופה. אאז''ן כמה אלפי מהנדסים איבדו את משרתם בתעשיה האוירית ונספחיה בגלל ביטול פרוייקט הלביא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה נכון. העליה הרוסית של שנות ה 90' היתה גם בעלת הרכב דמוגרפי מוצלח (שיעור גבוה של עולים בגיל התעסוקה) וגם בעלת מאפיינים מוצלחים נוספים מבחינה כלכלית (השכלה, נסיון תעסוקתי). הפוש שהיא נתנה לכלכלה הישראלית היה עצום, ובכלל לא מוגבל להיי-טק. לדעתי פתיחות להגירה היא הפתרון עבור המדינות המערביות שסובלות מעצירה או קיטון בריבוי הטבעי. אבל גם הריבוי הטבעי עצמו הוא דלק לכלכלה. תחשוב על ההבדל בין שופרסל, שבזכות הריבוי הטבעי מוכרת יותר כל שנה גם בלי להגדיל נתח שוק, לבין Lidl הגרמנית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שופרסל? אני זוכר עוד חברה מקבילה, מגה, ועוד אחת ריבוע כחול, שקרסו ברעש גדול בעשור האחרון. להביא את חברות המזון כדוגמה לשגשוג הכלכלי של ישראל בעשור הנוכחי נשמע לי טיעון חלש במקרה הטוב, ונגדי במקרה הרע. ריבוי טבעי שלא משלם את עצמו הוא נטל על הכלכלה, הפקקים, התשתיות והרשימה ארוכה. אתה ואני מרגישים את הנטל הזה כל יום. וזה עוד לפני שהזכרנו שכל המיליארדים מהנפקות של מובילאיי, צ'ק פוינט, קייט פארמה ומאות חברות אחרות באים משוק זר ולא מהשוק המקומי, כך שהגידול הטבעי בארץ תרומתו אפסית במקרים האלה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קשה מאוד בכלכלה לבודד משתנה אחד ולהשוות תפוחים לתפוחים. אני אעשה ניסיון נוסף- דור הבייבי בום [ויקיפדיה] "חשיבותו של דור הבייבי בום נובעת מגודלו העצום - קרוב ל-77 מיליון בני אדם - אל מול הדור שקדם לו - הדור השקט - ילידי 1925-1945, שמנה בעת היוולדו כ-49 מיליון. בני הדור הביאו בעצם היוולדם שינוי דמוגרפי וכלכלי שכולל בעיקרו עלייה תלולה באחוז הצעירים באוכלוסייה, שהתבטאה במעבר לכלכלת שפע וצריכה בשנות החמישים והשישים. בשנים האחרונות החלו ילידי דור הבייבי בום לצאת לגמלאות, ולתופעה זו השפעה על משקי מדינות המערב, ובעיקרה עלייה ניכרת באחוז הקשישים והגמלאים, שצפויה להתבטא במלואה עד 2030, כאשר יעבור אחוז הפנסיונרים בארצות הברית את רמת 20 האחוזים (לעומת כ-14 אחוזים ב-2018)" |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נשמע לי קצת כמו התחמקות. מה כל כך קשה להשוות את התרומה לכלכלה של צ'ק פוינט מול התרומה של שופרסל, את התרומה של סאיטקס מול התרומה של אתא (ז"ל), או את התרומה של מובילאיי מול התרומה של אגד? אם רוצים, אפשר, אבל אולי כשלא רוצים לקבל תשובות, מעדיפים לא להשוות. אני בטוח שאפשר, ולו תיאורטית, לחשב כמה כסף זר מכניס למדינה כל מגזר תעסוקתי, כמה מיסים מקבלת המדינה מכל מגזר תעסוקתי וגו'. ומכאן - מי צמח בעשור האחרון, ומי לא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, אי אפשר לדחות אותך בקש אז אתאמץ לתת תמונה מלאה ככל יכולתי. ישראל נמצאת על נתיב של צמיחה ושיפור בכל המדדים הכלכליים מאז תחילת גל העלייה הגדול מרוסיה ב 1989. הגל הזה הגיע בתזמון מושלם אחרי שתוכנית הייצוב הכלכלית של 1985 [ויקיפדיה] חילצה את המשק מעברי פי פחת, אבל גבתה מחיר שהכניס את המשק להאטה ב 87'-88'. אני חושב שהגורם היחיד שהשפיע יותר מכל על השיפור המתמשך בכלכלת ישראל בין 1988 ל 2011 היה הירידה הדרמטית בהוצאה לצריכה בטחונית כאחוז מהתמ"ג1- המהלך ראשון והעוצמתי ביותר מ 19% בשנת 1985 ל 8.7% בשנת 1995, ומהלך שני מ 8% מהתמ"ג ב 2001-2 ל 5.7% מהתמ"ג ב 2011 הגורם השני בעוצמתו היה לדעתי העליה הרוסית בשנות התשעים. הגורם השלישי היה פריחת ההיי-טק הגורם הרביעי היה האיכות הגבוהה של נגידי בנק ישראל ברונו, פרנקל ויותר מכולם פישר, והחופש שהם קיבלו ליישם את מדיניותם. החל מ 2005 הצטרף גורם חשוב נוסף והוא הגידול הדרמטי בהשתתפות נשים חרדיות בכח העבודה. ההשפעה של גורמים אלה הלכה ופגה בשנים האחרונות. הירידה בהוצאה לצריכה בטחונית נבלמה ב 2012 סטנלי פישר סיים את כהונתו ב 2013 זריקת המרץ של העליה הרוסית הלכה והתפוגגה בהדרגה וגם הגידול בשיעור ההשתתפות של חרדים בכח העבודה עושה סימני בלימה בשנים האחרונות. בעקבות זאת ירד קצב הצמיחה של התמ"ג לנפש בישראל מ 2% בממוצע בין 1994-2014 ל 1.3% בממוצע בלבד בין 2014-2017 - קצב נמוך מממוצע ה OECD! לא מההיי-טק ניוושע: המועסקים בענפי התעשיה העילית וההיי-טק מהווים 8-10% מכח העבודה, ושכרם פי 2.5 בממוצע משכר העובדים בשאר הענפים במגזר העסקי. שכר זה מבטא את הפריון לעובד הגבוה בהיי-טק. ההיי-טק הטיס את הפריון לעובד בתעשייה הישראלית עד 2008, ומאז הפריון לעובד בתעשייה נשאר תקוע במקום. הפריון בענפי המסחר והשרותים בישראל היה ונשאר נמוך מאוד. הוא נותר קפוא משנת 2006. בסך הכל הפריון לעובד בישראל נמוך משמעותית מממוצע OECD למרות שהעובד הישראלי עובד יותר שעות, ולמרות שהמבנה הענפי של המשק הישראלי מוטה לכוון ענפים עם פריון גבוה. כל הענפים המקומיים בארץ הם מאוד לא יעילים. הפער הגדול בהשכלה ובמיומנות בין עובדי ההיי-טק לשאר העובדים במשק גורם לכך שאין תחלופה ביניהם ואין זליגה של הפריון והשכר הגבוהים יותר בהיי-טק לשאר המשק. הגידול בפריון בהיי-טק היה עצום אבל תנודתי. מ 1995 ל 2000 הפריון בהיי-טק הוכפל, אבל ב 2001 הוא צנח כמעט בשליש. מ 2002 עד 2008 הוא צמח כמעט פי 3, אבל מאז הגידול בו איטי. לקריאה נוספת : הפריון בישראל לאן? _________ 1 הלמ"ס הוצאות הביטחון בישראל 2015 –1950, גרף בעמוד 10 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה, נתונים מעניינים בהחלט. לגבי ההיטק, אני מבין שמבינת השכר השוטף, עלייתו משפיעה על עשירית מהעובדים. אבל אני תוהה האם חישוב הפריון כולל בתוכו גם אקזיטים ובונוסים למיניהם - מאחר שאלה תורמים למדינה מיסים שמהם נהנים כולם, לא רק תלושי השכר של עובדי ההיטק. תהייה נוספת שעלתה במוחי בקשר לירידה בצריכה בטחונית כאחוז מהתמ"ג. המדידה הזאת יכולה להסתיר מאחוריה עלייה בצריכה הבטחונית, מול תמ"ג שעולה עוד יותר - בגלל גורמי צמיחה אחרים לחלוטין. התהייה הזאת נתמכת על ידי הציטוט הבא מהמסמך שקישרת: "השנים 1996–2001 התאפיינו, ברובן, בצמיחה כלכלית מואצת. עקב זאת התאפשר גידול כמותי בהוצאות הביטחון לאחר שנים של ירידה, בד בבד עם ירידת אחוז ההוצאה לביטחון מהתמ"ג" (עמוד 12 למעלה). זה מביא לאפשרות שהנתון שהבאת כגורם מספר אחת, הופך ביצה ותרנגולת - הירידה באחוז מהתמ"ג נובעת מעליית התמ"ג, ולא רק מירידת ההוצאה הבטחונית. ולמשל, השנים שהוזכרו חופפות בדיוק לבועת ההיטק הראשונה שהתפוצצה ב-20011. 1 ובארצנו התפוצצו עוד כמה דברים בתקופה ההיא במקביל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הפריון הוא התפוקה מחולקת למספר העובדים. יש מתאם גבוה בין הפריון לשכר, אבל סופרים את התפוקה. אקזיטים לא נספרים- זה רווח הון לבעלי המניות. אגב, ההשקעה בישראל נמוכה, והיא נמנית כאחת הסיבות לפריון הנמוך. כלכלנים מתחבטים רבות מה צריך לעשות כדי להגדיל את הפריון בארץ. לגבי ירידת הצריכה הבטחונית כאחוז מהתמ''ג- אתה צודק. בקישור שבהערת הרגל יש באותו עמוד גם את גרף ההוצאה עצמה במחירים קבועים. אבל כולנו יודעים שהנטיה הטבעית של תקציב הבטחון היא להתרחב, וצריך מאמצים לא מבוטלים רק לדאוג שלא יגדל. בשנים האחרונות מאמצים אלו לא צלחו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אל דאגה. "יש עתיד" פרסמה אתמול מצע ובו היא מבטיחה להעלות את שעור המתפרנסים מהיי-טק ל-30% עד שנת 2029 במקום 8.3% היום. כדי לבצע את ההגדלה הצנועה הזו של כמעט פי ארבעה בעשר שנים הם קובעים כי "יש להכפיל כל 5 שנים את מספר בוגרי האוניברסיטאות במקצועות ההיי-טק ובוגרי יחידת 8200 היכולים להשתלב בטופ של ההיי-טק". כפי שאתם רואים, הולכים כאן בגדול - לא נרבע את מספר הבוגרים תוך עשר שנים באמצעות מכללות עלובות אלא באוניברסיטאות ו-8200. מעניין כמה חיילים ישארו לצה"ל לאכלס בהם תפקידים נידחים כמו לוחמים ותומכי לחימה אחרי שיש עתיד תרבע את גודלה של 8200. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ממה נפשך, אם 8200 תגדל פי 4 (40000?) ממילא יצטרכו פחות לוחמים כי נדע מראש לאן לשלוח אותם | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בניחוש פראי, לא הייתי מתפלא בכלל אם מספר החיילים ביחידות כמו 8200, סייבר ודומיהן הוכפל פי 4 בעשור הנוכחי. ובנוסף, מה עדיף, מי ששואף לרבע את מספר העובדים המשכילים - גם אם לא יעמוד ביעד ורק יכפיל אותם - או מי שעושה הכל כדי להגדיל אקספוננציאלית את מספר האזרחים הבורים וחסרי ההשכלה? |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |