|
||||
|
||||
נניח שממשלת ישראל מחליטה לנקוט בדוקטרינת אנשלוביץ'. נניח שאיש חמאס אחד, שאינו מאמין לישראלים, מחליט למרות האיום לפוצץ את עצמו בישראל. הפלסטינים הוכיחו עד כה שהם יכולים ללכת בצורה רצינית עם הראש בקיר. לבטח יהיה, מתישהו, פלסטיני כזה. ברור שלפי דוקטרינת אנשלוביץ' יהיה צורך, במקרה כזה, לבצע את ההפצצה שהובטחה. מספר שאלות: 1. האם אתה (מר אנשלוביץ') תהיה מוכן לתת את הפקודה להפציץ את יריחו ולחסלה? 2. האם לדעתך במקרה כזה תהיה פעולתך מוסרית? 3. האם אתה מאמין שהפצצה מעין זו תוביל לירידת מוטיבציה אצל המתאבד הבא? 4. האם אין סיכוי שניצולי המתקפה ביריחו או בני משפחותיהם, שלא יהיה להם כבר מה להפסיד, יתפוצצו שבועות אחדים אחר-כך בתוך ישראל? 5. כמה זמן תוכל מדינת ישראל להחזיק מעמד בסנקציות כלכליות כגון אלו שהוטלו על עיראק או על סרביה? 6. כמה זמן אחרי הפעולה יגיעו לכאן מטוסי נאט"ו כדי להפציץ *אותנו*? (זה קרה למילושביץ' בסרביה, זה יכול לקרות גם לנו.) אני יכול להגיד דבר אחד: ביום שבו תאמץ ממשלת ישראל את גישתך, אקנה כרטיס לחו"ל. |
|
||||
|
||||
נסיון יומרי לענות בשם דב 1 כן 2 כן - הקם להרגך 3 כן - אם לא, המשך במלחמה 4 כן - ראה 3 5 הרבה - שאלה היפוטתית מאד 6 הרבה - ראה 5 |
|
||||
|
||||
הטענה ששתי מלים (''הקם להרגך'') מסוגלות להפוך הפצצה מסיבית של אזרחים חפים מפשע לאקט מוסרי, דורשת לדעתי הסבר כלשהו. |
|
||||
|
||||
"התעריף" שאני חשבתי עליו אינו יריחו תמורת מסעדה אלא כפי שכתבתי במאמר "כמה רחובות ביריחו" תמורת מסעדה או אוטובוס. כיון שאני מעריך שאיום אמיתי בלבד יספיק, ולא יהיה צורך לבצע פעולה כזאת אפילו פעם אחת, הרי גם אם במקרה הגרוע יהיה צריך לבצע זאת פעם אחת, עדיין תישאר יריחו. אבל זה סתם תיקון טכני ואני רוצה להגיע למה שהוא עיקר בעיני. הפיגועים האלה אינם מעשיהם של אנשים בודדים. אני חושב שהסברתי זאת טוב במאמר. אדם בודד אינו יכול לעשות דברים כאלה. יש כאן מערכת משומנת היטב: מעבדות החבלה כמעט בכל בית, הכספים שמועברים מערפאת עצמו. היכולת לעשות זאת היא התגייסות של כל המערכת שנקראת רשות פלשתינית. וההצעה שלי יוצא מנקודת הנחה שכך זה. בודאי לו הייתי משתכנע שהמערכת הפלשתינית אינה הטרור עצמו והיא נלחמת בו, הייתי מחזיר את הצעתי למגירה גם אם בודד היה מצליח איך שהוא לעשות משהו פה ושם. ועוד הערה לגבי התגובות בעולם. כבר אמרתי שאיני בעד הטחת הראש בקיר, אבל צריך כל הזמן לבחון ולראות עד כמה אנו קרובים לקיר. תגובת העולם בזמן הפעולה הנוכחית מראה דווקא שהקיר רחוק מאד. בוש מדבר בכעס על "כאן ועכשיו", והינה רואים שככל שעובר הזמן זה נראה פחות מפחיד. הפעולה הנוכחית, במיוחד התמשכותה לאורך זמן, נבנתה כך (לא כמו פעולות שאני הייתי עושה), שתזמין לחץ בין לאומי, וזו אחת המגרעות שלה. בכל זאת כפי שאנו רואים השד אינו נורא כל כך (למען האמת אפילו אני הופתעתי מהתרופפות תגובת העולם תוך כדי הפעולה). בן גוריון אמר: "לא חשוב מה יגידו הגויים. חשוב מה יעשו היהודים." בינתיים הגוים רק "מגידים". |
|
||||
|
||||
אני חושב שלשם השלמת התמונה ראוי היה שתציין גם מהם הקווים האדומים שלך. למשל, נניח שהאיום בהפצצת אזרחים הושמע, למרות זאת בוצע אחריו פיגוע באוטובוס בחיפה, ובעקבות זאת הופצץ לפי הצעתך אזור של (נניח) שלושה רחובות ביריחו ורוב תושביו נהרגו. יומיים אחרי זה מתפוצצת מסעדה בבאר-שבע. האם אז תמליץ מיד על הפצצת עשרה רחובות? אני מניח שאולי כן, אך אפשר להמשיך את התסריט הזה גם הלאה עד שנגיע להפצצות שימחקו ערים שלמות, מעשה שאליו הבעת התנגדות עקרונית. מכיוון שאני מניח שגם אתה לוקח בחשבון ולו באופן תיאורטי אפשרות של טעות בתזה שלך, היה מעניין לשמוע באיזה שלב תודה שהיה מדובר בטקטיקה שגויה ותורה לעצור את ההפצצות. |
|
||||
|
||||
אם לא אתקל בהתנגדויות בן לאומיות (אמיתיות), וכפי שאמרתי קודם אשתכנע שלא מדובר בפעולות יחיד אלא בבחירה של ''העם הפלשתיני'' ומנהיגיו, כפי שזה היום, אמשיך עד שלא יישארו פלשתינים. בעיני זה לא ייחשב רצח אלא התאבדות. אבל האפשרות הזאת אינה מעשית. אין דבר כזה. |
|
||||
|
||||
אני רוצה אולי להוסיף עוד דוגמת השוואה שנדמה לי שעד כה לא השתמשתי בה. כשאנו בוחנים את טבח עשרות אלפי אנשי העיר חמת שעשה אסד הבן, מדובר במשהו לגמרי אחת. הייתה שם איזו התקוממות שמשמעותה אולי נטילת השלטון מידי דיקטטור אחד והעברתו לאחרים או אי שיתוף פעולה מקומי עם השלטונות (האמת היא שאיני יודע את הפרטים. מכל מקום איני חושב שהמתקוממים עסקו ברצח אזרחים סוריים אחרים.) אבל לא היה שם בודאי הדבר המיוחד שקורה כאן ושהציבור מסרב להבינו כפי שהוא. ישנו גוף רשמי פורמלי , הרשות הפלשתינית, שעיסוקו העיקרי הרג אזרחים. נראה שהמנהיגות הפלשתינית כלל אינה רוצה לעסוק ''בענייני מדינה'', והדבר ה''אזרחי'' היחיד שהצליחו ליצור הוא שלטון מושחת שדואג רק לכיסי ראשיו. העיסוק ''הלאומי'' היחיד שלקחו על עצמם הוא רצח אזרחי ישראל, ונראה שהם מאד נהנים מכך. הם לא יודעים ולא רוצים לעשות משהו אחר, וכפי שהם מבינים את הדברים המצב הזה יביא לפלשתינים דיוידנדים בעתיד יותר רחוק. אבל אנו שייכים לצד של הנרצחים ואסור לנו בשום פנים להרשות דבר כזה, ויש לנו די כוח (שלא כמו הנספים בשואה), להפסיק את ההנאות של ערפאת וכנופיתו. |
|
||||
|
||||
בשורה השניה: "אסד האב" כמובן ו "לגמרי אחר". |
|
||||
|
||||
סביר מאד להניח שהפצצה חוזרת ונשנית של אזרחים פלשתינים אכן תביא להתערבות בין-לאומית אקטיבית עוד לפני שנגיע למצב שבו "לא יישארו פלשתינים". האם אתה מוכן להמר על כך שהשלכותיה הרחבות של התערבות כזאת לא יביאו את מדינת ישראל למצב גרוע בהרבה מהמצב הנוכחי? |
|
||||
|
||||
את מה שסביר בעיניי כבר כתבתי. ''הפצצה חוזרת ונישנית'' לא תהיה, כי זה ממש נגד חוקי הטבע. יש לנו, אם כך, חילוקי דעות בהערכה לגבי מה שיקרה. אני חושב שאם תבחן את אותן הערכות שלי לגבי העתיד שפרסמתי פה באייל, תראה שבדרך כלל קלעתי. |
|
||||
|
||||
לא, לא. השאלה לא הייתה בנושא הסבירות. הרי אין מדובר כאן בפיזיקה (למרות ה "זה ממש נגד חוקי הטבע"), בה הכול דטרמיניסטי כל-כך. ההשערות שלך וודאיות הרבה פחות.*בהחלט יתכן*, שחברה שבה ההתאבדות עם האויב תוך קידוש השם מוכרזת כדוגמא ומופת, תדחוף עצמה (ואותנו) לסיטואציה כזו. אפשר לנחש שסביר יותר שתהיה התערבות צבאית מאשר *שיגמרו הפלסטינים*. מטרת השואלים אותך היא לברר מתי תגיע למסקנה שהתזה שלך שגויה, אם יגרם נזק כזה (התערבות צבאית חיצונית) או אם יגרם נזק אחר (בידוד, אמברגו). במילים אחרות - מה עקרון ההפרכה של התזה שלך? |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
כאשר מתכננים, למשל, מתקפה צבאית, מניחים מספר תסריטים. חלק מהם חייבים להיות "מה עושים אם המתקפה תכשל?". לא רק שאתה לא עונה "מה עושים אם התזה שלך לא נכונה", אתה גם לא קובע שום דרך להבחין כי היא לא נכונה. נמשיך ונמשיך ונמשיך, גם אם סיכום כל ההמשכות יהיה נזק אדיר לישראל?! לכן אשאל ברורות: איך יודעים אם יש לנו סוס מנצח ביד (או חלילה, פגר), ומה עושים כשמגלים שזה פגר (והנזק הבינלאומי כבר נעשה)... |
|
||||
|
||||
אני אגיד לך מה הבנתי מהתשובה שלך, ותקן אותי בבקשה אם זה לא נכון. לשיטתך, במידה והפצצה ראשונית של אזרחים פלשתינים בעיר יריחו לא תביא להפסקה מוחלטת של פיגועי הטרור (אפשרות בעלת סבירות כלשהי שאינה אפס), אתה מציע להפציץ עוד ועוד אוכלוסיות אזרחיות עד שיקרה אחד משלושת הדברים הבאים: 1. כל מעשי הטרור כנגד אזרחי ישראל ייפסקו באופן מוחלט, 2. לא יישארו יותר פלשתינים להפציץ, או 3. מישהו חזק מספיק (התערבות בין-לאומית אקטיבית) יתערב וימנע זאת בכוח. להבנתי אתה מעריך רק את האפשרות הראשונה כריאלית, ולכן אינך סבור שתוכניתך כוללת בתוכה סיכון אמיתי לעצם קיומה של מדינת ישראל. האם זהו תיאור אמין של תוכנית הפעולה שהצעת? |
|
||||
|
||||
פחות או יותר. |
|
||||
|
||||
מי שיכול להנעים או להועיל לנו על ידי שירות, יופי, חנופה, מובטח לו שנחבב אותו; מצד שני, מי שפוגע או גורם אי נחת, תמיד יעורר בנו כעס ושנאה. כאשר אומה יוצאת למלחמה באחרת, אנחנו מתעבים אותם משום אכזריותם, בוגדנותם, אי-הצדק והאלימות שלהם; אולם תמיד נעריך עצמנו ובני בריתנו כהגונים, סובלנים וברי-חסד. אם מפקד אויבינו מצליח, בקושי נסכים שהוא אנושי. הוא מכשף, פועל בעצה עם שדים, איש-דמים השואב עונג ממוות והרס. אך אם ההצלחה לצדנו, מפקדנו מוערך כבעל כל התכונות החיוביות, והוא מודל למידות הטובות, לאומץ והתנהגות. התרגום המגושם הוא שלי, וההערה לא באה להראות הבנה או הזדהות עם האחר, אלא נסיון לתאר מנגנון. למשל, שר החוץ האירני קורא לרגיעה בגבול עם לבנון, בגלל "פרובוקציות ישראליות" - שזה מנגנון שמנסה לעצב דעת קהל באמצעות השלכה מהופכת. |
|
||||
|
||||
כן, אבל מה הקשר בין כל זה לבין מה שכתבתי? |
|
||||
|
||||
הקטע המתורגם הנ"ל (מתוך מה, אם מותר לשאול?) מתאר את המנגנון המחשבתי-רגשי הרגיל, הצפוי, במצבי סכסוך. הוא לא מתאים לאותם ישראלים ויהודים שאצלם נראה שקורה ההפך: במצב סכסוך, אלה שפוגעים בך הם הטובים והצודקים, והצד שלך הוא ה'רשע' של הסיפור, באופן אוטומטי. (ומתוך כך אני מסיקה שכותב הקטע המקורי לא היה יהודי...) |
|
||||
|
||||
מדובר בהיפוך נוורוטי פשוט, בו רגש בעל תפקוד אדפטיבי עבר היפוך נוגד אדפטיביות. מנגנון השנאה כמו גם מנגנון האהבה מייצגים המלצות לפעולה אדפטיבית בנסיבות נתונות, המלצות קיומיות שהתפתחו במערכת הלימבית של המוח במליוני שנות אבולוציה. רגש השנאה מופעל כאשר גורם נתון בולם את האורגניזם מלהשיג דברים החשובים לקיומו. המלצת הפעולה שמכתיב רגש זה לאחר שהופעל בנסיבות אלו: לפעול לסלק את הגורם המפריע, לפגוע בקיומו ויכולתו לפעול. כשרגש זה עובר היפוך נוורוטי, יפגע האורגניזם דווקא בגורם הפוך בזהותו לזה המפעיל את הרגש התקין, כלומר יפגע ויבגוד בגורמים המחזקים אותו ותומכים בקיומו. רגש האהבה מופעל כאשר גורם כלשהו מחזק את קיומנו בפועל, או כאשר ערכיו הופכים אותו לגורם תומך בפוטנציה. המלצת הפעולה של רגש זה: חיזוק קיומו ויכולת הפעולה של בעל הברית המעשי או הפוטנציאלי. אם רגש זה עובר היפוך נוורוטי, נחזק דווקא את קיומו ויכולת פעולתו של המתנכל לקיומנו. סיכום מתוך עבודה שלי אודות המערכת הלימבית ומנגנוני התנהגות לא יעילה שיטתית Systematically inefficient behavior קליפורנייה, 1979 , ספריית הקונגרס, וושינגטון |
|
||||
|
||||
עקב מאות רבות של שנות רדיפות, פרעות, והרקבות בגטאות ובשולי החיים החברתיים והכלכליים, עברו מנגונים רגשיים של רבים מבני עמנו היפוכים נוורוטיים נוגדי אדפטיביות. דפוסים נוורוטיים של הורים עוברים לעיתים קרובות לצאצאים. זאת באמצעות הערכותם של הצאצאים לדפוסי האינטראקציות שהתגבשו במשפחה, הנענים ומאופננים על ידי המערכים הנוורוטיים השוררים בפרטים חולשים. בנוסף מצאו מדענים גרמניים ב-1997 עדויות להורשה גינטית של דפוסים נוורוטיים שהתפתחו בפרטים, במנגנון העתקה גינטית של דפוס תפקודי, שהינו בעצם לאמרקיאני ביסודו (גישת לאמרק בן המאה ה-18: התפתחות בת דור אחד, והעתקה תורשתית של דפוסים נלמדים.) כך, חלק נרחב מהבעייתיות השוררת אצל רבים בחברתנו, הינה פרי הטרגדייה של הגורל היהודי. בין גילויי בעייתיות זאת ניתן למנות: חיזוק האויב ודאגת יתר לשלומו; החלשת העמית ויציאה כנגד עמך, שהוא הסביבה הטבעית המחזקת והתומכת בקיומך; דפוסי אכזריות והתאנות נברנית ופרברסית של אדם ברעהו - כדברי רפול: "עוסקים כאן זה בקבירתו של זה". זאת כאשר תכופות האדם אחוז האובססיה של שנאת אחיו והפגיעה וההתעמרות חסרת הסיבה בזולת, נושא בפיו רטוריקה נשגבת של אהבת אדם אוניברסאלית; ועוד דפוסים הפוכי הגיון ישר ונוגדי אדפטיביות רבים. |
|
||||
|
||||
"קולעת היא ההשוואה בין יהודים לבין חיידקי השחפת. כמעט כל בני האדם מאכסנים חיידקי שחפת,כמעט כל העמים(מאכסנים) את היהודים-זהו זהום תמידי שקשה לרפאו, כשם שהגוף האנושי איננו סופג לתוך מערכתו הכוללת את חיידקי השחפת,כך חברת-עם טבעית,אחידה,איננה סופגת יהודים לתוך איגודה הטבעי." (מתוך מאמר שהתפרסם בבטאון הרופאים הגרמנים,1936) |
|
||||
|
||||
You seem to enjoy very much poisoneous anti-semitic propaganda, looking for oppurtinities to express it,
regardless of the issue at hand or with very remote associative linkage to it Your words are excellent example of the neurotic mechanism of "identifying with the oppressor noted by the prominent Jewish psychoanalist from the Frankfurt school, Theodor Adorno, after the holocaust (1947). |
|
||||
|
||||
1.דוקטור תודה על האבחון,יסודי,מהיר,מדויק. 2.אני בטוח שתוכל להמליץ לי על טיפול להפחתת החרדה שלי מרתימת ה"מדע", ובמיוחד מחקריו האחרונים בתחום הגנטיקה והפסיכולוגיה,לטובת השקפות פוליטיות לאומניות. |
|
||||
|
||||
אין זאת בושה לקבל טיפול התנהגותי המיועד למזער את מימדי ההפרעה הנוורוטית, ממש כשם שאין זאת בושה לקבל טיפול לאלצהיימר או לפרקינסון. שכן לא מדובר רק בגישות ועמדות הופכיות-רגש אופייניות. הנוורוזה מביאה גם לליקויים בביצוע תפקידים מורכבים; להפרעות קשב, להפרעה בתפיסת המכלול מתוך מצב ענינים מורכב, ובפגיעה בהמצאתיות ויצירתיות חדשנית ואדפטיבית, כמו גם שיבושים בתפיסה המרחבית. המעניין הוא שאיתורם של הפרעות תפקודיות אלה נעשה באמצעות מבחנים חודרי דקויות, המזהים את מה שאינו כל כך גלוי על פני השטח. שכן מנת המשכל הנמדדת במבחני IQ אינה נפגעת, כמו גם תפקודים בולטים נוספים. כך, במחקר של ( HUDDELSTON (1974 אודות ביצוע משולב של שני מטלות בו זמנית, בו חתר החוקר למצוא קשרים בין מדדי אישיות שונים לביצוע המורכב. הממצא המובהק ביותר שהתקבל במחקר, היה שהגבוהים ברמת הנוורוטיות (על פי שאלון נוורוטיות רווח Manifest Anxiety scale) ביצעו גרוע את המטלה הכפולה. התקבלו גם ממצאים דומים נוספים, הנותנים אינדיקציה חזקה לליקויים תפקודיים, במחקר של SHARON מ- 1985 ובמחקרים נוספים אודות תפקודי האונות הפרונטליות, שהינן המבנה המוחי המאוחר ביותר באבולוציה. |
|
||||
|
||||
זו לא בושה להודות בנאורוזות,במיוחד כאלה שמקורן כה עתיק ונאצל, וודי אלן אפילו עשה מזה אוסקר או שניים. מפחיד לחשוב על הפגיעה ביצירתיות ובהמצאתיות,אמרתי לעצמי, אבל זה הסבר מצוין לטענה של אשתי,שבסרטים האחרונים שלו, וודי מתחיל לחזור על עצמו. מצד שני,האם דלדול הרוח אצל היוצר היהודי הנאורוטי,לא התפתח במקביל להתפתחות הטיפול הפסיכואנליטי האינטנסיבי שקיבל?, עצמי ענה לי.(נטיה סכיזופרנית קלה מצד האם). ועוד שאלה קטנה,(יצא 3) למה איש מקצוע רציני מחפש חיים קלים ומתעסק בנאורוטים שיושבים במושב האחורי? ליד ההגה,כבר כמה שנים יושבים וישבו פסיכופטים,פרנואידים,סובלים מהלוציו-נאציות,ועכשיו הזמינו אפילו מגלומן.(משני צדי המתרס הפוליטי). מדוע אנשי המקצוע שותקים? איפה האבחנה שלהם כשהיא באמת נחוצה? |
|
||||
|
||||
איני בטוח שוודי אלן באמת נירוטי. כיוצר גדול הוא יכול לחוש אמפטייה ולהזדהות עם דמויות שונות על כל המילייה שלהם, פרט לחוש האירונייה העצמית המפותח. תכונות אלה אינם מצויים ברמה גבוהה בנירוטים של אמת. אף על יכולת ההזדהות עד כדי העתקת זהות, הוא מלגלג באירונייה עצמית מושלמת ב''זליג''. קיים אצלו גם מימד מטפיזי מפותח, למשל ב''רומן שלי עם אני'' תכופות מלוגלג אמנם ומוצג בקונטקסט של ציטוטים פוסט מודרניסטים, כגון של אינגמר ברגמן. אשר לבעיות הקשות בהם עשויים ללקות מנהיגים, אולי במקום להעבירם פסיכואנליזה הפתרון הוא יותר בכוון ביזור הכוח הפוליטי והכלכלי למוקדים רבים. או התערבות מינימלית של המדינה והשלטון בחיי הפרט והכלכלה, כפי שאמנם מוצע על ידי גורמי ימין שונים, בפרט הימין החדש. כבר היה אצלנו גם נפוליאון שמאלי אחד, והגענו איתו כו-ל-ם יופי לאנטיפדה הנוכחית. |
|
||||
|
||||
נתחיל מהסוף,נפוליאון שמאלי? האיש שהתחכך באילי הון,עבר לכפר שמריהו כדי להגשים חלום,וסיפר בראיון חושפני על אהבתו לגבעות יהודה ושומרון. שמאל זה רן כהן,חיים אורון,בן-עמי,בן אהרון הזקן, וכו'. ברק היה מושתל של הימין החדש בעבודה,בשמאל ידעו זאת מזמן,והוא זכה לכינוי המוצדק "תואם ביבי". ביזור כוח פוליטי? מצוין. יש לימין החדש מספר רעיונות ואבחנות ראויים,אך מייצגיו, כמו מר נתניהו למשל,מצליחים להרחיק רבים מהם. כמו כן הביזור המובטח,(משום שאיננו ארה"ב ממנה מיובאים רעיונות אלו,עם מנגנוני ההגנה המורכבים שלה) נגמר בשליטה של כמה משפחות ספורות שיודעות לנצל את שעת הכושר,אח"כ הכסף קונה פוליטיקאים,או מתחתן איתם,ובמקום ימין חדש כנראה נקבל פרוניזם ישן,עם ג'ודי בתפקיד אוויטה,יהיה לה כר נרחב לפעילות צדקה ועוד נראה אותה גוזרת סרטים לפנימיות לילדי מצוקה שהקרן הנושאת את שמה תקים במקום המדינה,ודואגת למחשב לכל ילד.(אופס! טעות,כבר יש מחשב לכל ילד). טיפול פסיכואנליטי למנהיגים?זה הטיפול היקר ביותר,הם מושכים את זה שנים,ואם התמונה שאתה מציג ביחס לוודי אלן נכונה,אז רימו אותו וגזלו את כספו שנים,רק שהפעם הכספים יהיו כספי ציבור. אני חוזר על הצעתי שאנשי המקצוע ימסרו לציבור אבחון מהימן על המועמדים לפני הבחירות,זה בנפשנו,למשיחיסטים חסרי בוחן מציאות תקין, אסור לתת את המזוודה הגרעינית. אבל ברור שזה לא יקרה,כי מרגע שהמחקרים המדעיים יחוברו למציאות הפוליטית ניתקל בעיוותים והטיות והם יהפכו למחקרים "מדעיים".ההיסטוריה לא חסרה דוגמאות וכדי להוכיח יכולת לאמפטיה אביא דוגמא רוסית ולא גרמנית, הדיסידנטים שקיבלו צווי אישפוז פסיכיאטריים מממסד רפואי פטריוטי. מי יודע,אולי אף נחשדו כסובלים מהיפוך נוורוטי? ולדיסידנטים היהודים ציטטו את אדורנו? "הפטריוטיות היא מפלטו של הנבל". ובברירה בין היות נוורוטי לנבל הייתי בוחר בראשונה. ולסיום שאלה.אתה מאפיין יוצר גדול כמי שמסוגל לחוש אמפטיה לדמויות שונות,האם אמפטיה זו נעצרת בגבולות האתניים שלו? או אמורה לפרוץ אותם? (עוז,קנז,יהושוע,גרוסמן,באר,שליו,ועוד רבים...). |
|
||||
|
||||
You really embarassed me with your good analysis
|
|
||||
|
||||
Thank you,I assumed it will be possible(with some effort,I must say) to match the good points you brought, under the title: "truth from israel" , friday 19.4.02, 23:20, especialy the ones connecting the criminal world to the left side of the political map.
|
|
||||
|
||||
טובים/רעים היא שאלה של נקודת השקפה פוליטית. טובים/רעים היא שאלה של נקודת השקפה נאיבית. דיכוטומיה שלא משאירה מקום למצבי ביניים או אפילו לתרכובת של טוברע או רעטוב טובים/רעים היא שאלה של נקודת השקפה פשטנית. מעכבת ביקורת עצמית, חוסמת רצון להכיר את השני כדי לדעת איך להתמודד איתו טובים/רעים היא שאלה של נקודת השקפה שיש בה סכנה. יכולה להוביל להשלמה או לשבירת כלים מוחלטת. טובים/רעים הוא מנגנון מחזק בעיתות מצוקה הקטע לקוח מתוך מסות על טבע האדם, היום. גם נוצרי חשוף למנגנון רגשי יהודי כזה. |
|
||||
|
||||
שלום אסתי, בפסקא האחרונה יש התייחסות לחגורת הנפץ שנמצאה באמבולנס הסהר האדום. אם תקראי את כל המאמר תביני שאפילו השאלות שלך מוכתבות כך או אחרת על ידי מערכת התעמולה הישראלית, המחליטה על מה לדווח ומה להשאיר מחוץ לטווח ידיעתם של תושבי ישראל. חג עצמאות שמח, נתנאל |
|
||||
|
||||
יהיה טוב אם לא תמהר כל כך לנתח את האופי והמנטליות של אנשים שאתה לא מכיר (אני, במקרה זה). מה שיש לי לומר: 1.השאלות שלי נובעות ממערך מורכב של אלמנטים. 2.לא חשוב ממה הן נובעות- חשובה השאלה הספציפית, והתשובה עליה. במקרה שלפנינו נתפשה חגורת נפץ באמבולנס. והשבוע זה שוב קרה- עוד חגורת נפץ נתפשה באמבולנס, ליד מחסום מודיעין. לכן, לדעתי, הצורך במחסומים ובחיפוש באמבולנסים ברור. אתה מסרב לשרת במחסומים. ואני הטלתי ספק בנכונות הגישה שלך. עד כאן הנקודה הספציפית שהעליתי. מעבר לזה יש כמובן תמונה שלמה- ארגוני זכויות אדם, טענות וטענות נגד, וגרסאות של צדדים שונים, ודוברים שונים. אבל זה לא משנה את הנקודה הבסיסית של הצורך במחסומים בשלב זה, ועד שיימצא פתרון לבעייה המורכבת שמסביב. 3.אשר למערכת התעמולה הישראלית- אזרחי ישראל נתונים פחות לחסדיה, מאשר הפלסטינים לחסדי התעמולה שלהם. זאת מפני שלישראלים יש יותר גישה למקורות מידע זרים. (הנה, הצלחתי גם לעצבן אותך ע"י השחלת הטיעון החביב עליי של "כן, אבל תראה את הפלסטינים"...) ואגב תעמולה- אביב לביא מצטיין בה. ביום חמישי האחרון הוא פרסם ב"הארץ" מאמר שנקרא "תשדיר האימים התגשם". אני מזמינה אותך לקרוא אותו ולנחש מה לדעתי* הוא הרכיב האלמנטרי שחסר בטיעון שלו, ולמה החסר הזה הופך את המאמר לתעמולה זולה. (*היות ואתה כל כך טוב בחדירה לנבכי נפשם של אחרים...) וחג שמח ובטוח גם לך. |
|
||||
|
||||
חסר לך ההסבר הרגיל שכל כך נעים להאמין לו: המצב הזה נכפה עלינו, ערפאת אשם בכל, הציעו להם את כל השטחים והם סירבו, ובכלל, התגשמות תשדיר האימים של העבודה היא סתם הצטרפות מקרים (כמו שאומרת לימור) ולא קשורה בכלל לזה ששרון הוא ראש הממשלה. אה כן, ובכלל מצרים וירדן עוד לא ביטלו את הסכם השלום עם ישראל כמו שאמרו בתשדיר. עוד דוגמא לשקרנותו הפתולוגית של השמאל הסהרורי. |
|
||||
|
||||
סבלנות גם זה יגיע מלחמה נעימה לכולם |
|
||||
|
||||
חסרה לה שם השורה: "כן אבל האם בצד הפלסטינאי עשה מישהו תשדיר תעמולה, שבו הוא חזה את הפיגוע בדולפינריום, את רצח גנדי ואת הפיגוע בליל הסדר?" |
|
||||
|
||||
אלמוני א- בלתי מספיק. אלמוני ב- בלתי מספיק. אלמוני ג- מספיק בקושי. כולכם נשארים אחרי השיעור וכותבים מאה פעמים בכתב ברור: מה שחסר: גל חסר תקדים של עשרות פגועים נגד אזרחי ישראל. מאות הרוגים ואלפי פצועים ברחבי הארץ. השמטת האלמנט הזה יוצרת תמונה מעוותת שבה הכול קורה מפני ששרון נבחר לראשות הממשלה. ולכן זו תעמולה זולה. |
|
||||
|
||||
גל הפיגועים חסר התקדים (אלק) הזה, הוא בהחלט חלק ממה שחזו ממציאי התשדירים כתוצאה מכך שאזרחי ישראל בחרו להעמיד בראשם את פושע המלחמה שרון. פיגועים כאלה הרי היו גם לפני הבחירות, אבל בחירתו של שרון לראש ממשלה ומינוי אישים כזאבי וליברמן לתפקידי שרים סייעה בלי ספק לדרדר את האזור למצב שבו הוא כיום. זה בדיוק - אבל בדיוק - מה שניבאו תשדירי הבחירות שיקרה. תכתבי מאה פעמים ''מבחן התוצאה'', אולי אז תביני שרק על זה מדובר פה. |
|
||||
|
||||
תכתוב פעם אחת ''חף מפשע עד שהוכח אחרת'', ואח''כ תסגיר את עצמך לתחנת המשטרה הקרובה, פושע. |
|
||||
|
||||
אז זהו, שוועדת חקירה ממלכתית כבר קבעה ששרון הוא הרבה דברים, אבל חף מפשע הוא לא אחד מהם. ומה אתה תכתוב בתור עונש? אולי חמישים פעם "זכרונו הקצר של הציבור". נראה איך זה ישפיע. בטח לא הרבה. |
|
||||
|
||||
טוב, אתה תאלץ לכתוב את זה שוב: "חף מפשע עד שהוכח אחרת", כי לא הבנת - אף ועדה לא היתה צריכה לקבוע ששרון חף מפשע. הוא פשוט כזה, עד שהוכח אחרת. אם לא הפנמת את העקרון הבסיסי הזה, פושע שכמותך, רוץ כבר למשטרה ותסגיר את עצמך. מי יודע, אולי מישהו שם יקבע שאתה בכל זאת חף מפשע. הציבור זוכר טוב מאד מה קורה כשעושים דה-לגיטימציה לראש-ממשלה. "הוא בוגד!", "הוא פושע מלחמה!" - כולנו יודעים מה עונשם של אלה, נכון? |
|
||||
|
||||
בוגד אתה אמרת, לא אני, ושרון הפסיק להיות בגדר חף מפשע ביום שדו"ח ועדת כהן יצא לאור. רק זכרון קצר או כושר הדחקה ראוי לשמו יכול להמשיך להציג את האיש הזה כשה תמים. שיעורי בית להפעם: לכתוב מאה פעם "סברה ושתילה" ומאתיים פעם "קיביה". אולי משהו סוף סוף יחדור. חלק מהציבור זוכר טוב מאד מה קורה כשנותנים לפושע להנהיג את המדינה. "הייל היטלר!", "דוצ'ה! דוצ'ה!", "סטאלין אבינו" - כולנו יודעים מה עונשו של הציבור שהעלה אותם לשלטון, נכון? |
|
||||
|
||||
זה מה שאומרים באתר הכנסת על ועדת כהן: ועדת חקירה ממלכתית שהוקמה ב-1 בנובמבר 1982, כדי "לחקור את כל העובדות והגורמים הקשורים למעשי הזוועה, אשר בוצעו על-ידי הכוחות הלבנוניים, באוכלוסייה האזרחית במחנות הפליטים בסברה ושתילה", וזאת בעקבות מבצע שלום הגליל. בראש הוועדה ישב נשיא בית-המשפט העליון יצחק כהן, והשתתפו בה היועץ המשפטי לשעבר, שופט בית-המשפט העליון אהרון ברק ואלוף במילואים יונה אפרת. להקמת הוועדה קדמה הפגנה המונית בתל-אביב, אשר אורגנה על-ידי תנועת "שלום עכשיו" ומפלגת העבודה. הוועדה הוקמה כדי לחקור מדוע לא עצר הפיקוד הישראלי את הפעולה. אחדים מחברי הממשלה אשר הרגישו כי מיותר לחקור רצח אשר ישראל לא היתה מעורבת בו, התנגדו להקמת הוועדה, וראש הממשלה, מנחם בגין, העדיף להקים ועדה פחות מחייבת. הוועדה הסיקה שהאחריות הישירה לטבח מוטלת על כוחות הפלנגות הלבנוניים, וכל אחריות אינה מוטלת על מדינת ישראל או על הפועלים מטעמה. עם זאת, מצאה הוועדה טעם לפגם בהתנהגותם של הדרג המדיני והדרג הצבאי. למרות שהוועדה ציינה שאם בגין היה מתעניין יותר במה שקרה לאחר כניסתן של הפלנגות למחנות, היתה גוברת מודעותם של שר הביטחון ושל הרמטכ"ל גוברת, בחרה הוועדה שלא לבקרו ישירות. שר הביטחון, אריאל שרון, נמצא אחראי להתעלמות מהסכנה לפעולות נקם ולמרחץ דמים מצד הפלנגות באוכלוסיית מחנות הפליטים, לאחר רצח הנשיא הנבחר בשיר ג'מאייל, לאי-הבאה בחשבון את הסכנה הזו, כאשר איפשר לפלנגות להיכנס למחנות ולאי נקיטת אמצעים מתאימים למנוע או להקטין את הסכנה. הוועדה המליצה, ששרון יסיק מסקנות אישיות, והוא הועבר מתפקידו כשר הביטחון והוחלף על-ידי משה ארנס, אך נשאר בממשלה כשר בלי תיק. שר החוץ, יצחק שמיר, הואשם בכך שלא עשה כל מאמץ ממשי לאמת את המידע שניתן לו על מעשי הטבח מייד לאחר שהחלו וננזף על כך שהקל ראש בהזהרות. הרמטכ"ל, רפאל איתן, נמצא אשם במעילה בתפקידו כאשר לא נתן הוראות מתאימות למנוע את סכנת פעולות הנקמה ומרחץ הדמים שערכו הפלנגות ובכך שלא עצר את הפלנגות לאחר שנכנסו למחנות והחלו בטבח. אולם, מאחר שאיתן עמד לסיים את תקופת כהונתו, לא המליצה הוועדה על-פיטוריו. ראש אמ"ן, יהושע שגיא, נמצא אשם באדישות, חוסר אכפתיות בולט ועצימת עיניו ואוזניו ביחס לעניין בו היה חייב, בתוקף תפקידו, להיות עירני ולהזהיר את מקבלי ההחלטות. הוועדה מצאה שמעל בתפקידו והמליצה על-פיטוריו, שאכן בוצעו. לגבי ראש המוסד נאמר שלמרות שנמצא שלאור קשרי המוסד עם הפלנגות היה עליו להביא בחשבון את האפשרות שיבוצעו מעשי נקמה לאחר רצח ג'מאייל, אחריותו הישירה קטנה. שני קצינים - אלוף פיקוד צפון ומפקד הצנחנים וחיל הרגלים - נמצאו אף הם אשמים בהזנחה ומעילה בתפקידם. הראשון פרש מתפקידו מייד ויצא ללימודים בחוץ-לארץ, והשני הועבר לתפקיד לא פיקודי בצבא. הוועדה מתחה ביקרות גם על תהליך קבלת ההחלטות, לרבות היעדר נוהלי דיווח ורישום נאותים, והמליצה על המשך החינוך בצה"ל לחובות מוסריות בסיסיות, אותן יש לקיים במהלך מלחמה. במהלך תביעת הדיבה של שרון כנגד השבועון האמריקני "טיים" טענה ההגנה שהנספחים של דוח ועדת כהן, אשר לא הותרו לפרסום, כללו מידע שתמך בטענה ולפיה שרון עודד בפועל את אנשי ג'מאייל לנקום את רצח באשיר. אולם אלו שהותר להם לעיין בנספחים הסודיים לא מצאו ראיה התומכת בטענה זו. הועתק מ: |
|
||||
|
||||
במהלך המלחמה בבוסניה הכריז כוח ה-UNPROFOR על העיר סרברניצה כ"אזור בטוח", ומוגן ע"י האו"ם. בעקבות הבטחה מפורשת זו התפרקו התושבים והפליטים המוסלמים שהגיעו לשם מנשקם ומסרוהו לידי האו"ם. ביולי 1995 התקדמו לכיוון העיר כוחות סרבים בפיקודם של מלאדיץ' וארקאן. הכוח ההולנדי שהיה מוצב שם ביקש שלוש פעמים שהכוחות הסרבים המתקדמים יופצצו מהאוויר. מפציצי נאטו המריאו והיו בדרך להפצצה, כאשר הגנרל הצרפתי ז'אנווייה החליט שהסרבים לא יופצצו. ההולנדים, שהיו חמושים רק בנשק קל, הרגישו שהם עצמם בסכנת חיים ונמלטו. הסרבים נכנסו לעיר וטבחו בה כ-8000 מוסלמים לא חמושים. מיד אחרי הטבח נשמעו טענות שהגנרל ז'אנווייה הגיע לעסקה סודית עם הסרבים, שבה הבטיח להם שהם לא יותקפו מהאוויר, ובתמורה הם שחררו חיילי או"ם צרפתים, שבהם החזיקו כבני ערובה. כן נטען שהגנרל עשה זאת בלחץ ממשלת צרפת. ועדת חקירה צרפתית מצאה שלא היתה עסקה סודית כנ"ל בין ז'אנווייה והסרבים. אך הוא הראה שיפוט לקוי כשהחליט נגד הפצצה. ועדת חקירה הולנדית, שפרסמה מסקנותיה בשבוע שעבר, הטילה קצת אשמה על כל אחד מהמעורבים, והסכימה שז'אנווייה לא עשה עסקה עם הסרבים. עד כמה שידוע לי, האו"ם מעולם לא חקר את הנושא. מר אקאשי, השליח המיוחד של האו"ם לאזור, הודה בזמנו שידע על פגישה בין ז'אנווייה והגנרלים הסרבים מלאדיץ' ופרסיץ', אך טען שלא ידוע לו על כל עסקה שנסגרה שם. (אקאשי גם היה מאלה שהעריכו שהסכנה לטבח נמוכה ביותר. אך לא רק שלא פוטר, אלא להפך קודם בדרגה). הדו"ח ההולנדי: מסקנות? שכל אחד יסיק לעצמו. השוואה לסברה ושתילה? כנ"ל. |
|
||||
|
||||
ראש הממשלה ההולנדי הגיש לפני זמן קצר את התפטרותו: |
|
||||
|
||||
דון-ערן אתה יכול לנוח,יש כל-כך הרבה טחנות רוח. |
|
||||
|
||||
מה? מי? למה? מדוע? וכל שאר שאלות ה-WH |
|
||||
|
||||
אך אל תשלה את עצמך,יש צבע. הטחנות רוח הן סמל הולנדי. המטבע הוא גילדר. |
|
||||
|
||||
הולנד היא חלק מאיחוד האירו, ולכן המטבע הוא אירו. גילדן כבר לא שמיש שם... |
|
||||
|
||||
לעזאזל!יש לי 513 גילדן ששמתי בצד,מה עושים איתם? |
|
||||
|
||||
עד יוני (לא יודע בדיוק איזה יום) נתן להחליף בבנקים מטבעות ישנים לאורו. |
|
||||
|
||||
אתה גם יכול לתרום אותם (היה קמפיין לתרומת מטבעות וכסף אירופי לארגון משותף של ארגוני סיוע שונים). |
|
||||
|
||||
ועכשיו להאג. |
|
||||
|
||||
בהולנד פוליטיקאים מתפטרים בשל אי-מניעת מעשי טבח שמישהו אחר ביצע; בישראל הם נבחרים בשל ביצועם. |
|
||||
|
||||
בהולנד פוליטיקאים מתפטרים בשל אי מניעת מעשי טבח שמישהו אחר ביצע, בישראל הם נבחרים בשל ביצועם של מעשי טבח שמישהו אחר ביצע. |
|
||||
|
||||
חוץ מזה איך אפשר לבצע טבח שמישהו אחר ביצע? |
|
||||
|
||||
"מי שלא רצה אותו כשר ביטחון,יקבל אותו כראש ממשלה". הוא חשב על קיביה? באמת סיפור מכוער,אבל אין חוק התיישנות על פשעים שעשית לפני למעלה מ-45 שנה? |
|
||||
|
||||
האשמה שועדת כהן ייחסה לשרון היא : "אי-מניעת פשע שניתן היה לחזות אותו". הבעיתיות בהאשמה כזו היא כפולה - 1. הערכה בדיעבד של יכולת החיזוי היא מפוקפקת (ומאד מושפעת מעוצמת הפשע). 2. הערכת העונש על אי-מניעה (להבדיל ממעשה). (די מזכיר את מקרה מרגלית הר-שפי, שם גם היתה בעיתיות בשאלה - האם ניתן היה למנוע את הפשע). לעומת זאת במקרה ההולנדי נראה שלא היה ספק בכוונותיהם של הסרבים. אבל הסיבה להתפטרות רה"מ ההולנדי כנראה שונה לחלוטין - מטרת שהותם של החיילים ההולנדים היתה להגן על האזרחים המוסלמים. הכשלון של המטרה הזו ושל ההבטחה הספציפית שניתנה היה בגלל תכנון לקוי של המשימה ולכן רה"מ לקח את האשמה. זה כבר "אי מניעת פשע שתפקידך היה למנוע" וזה מזכיר יותר את ההבטחה שניתנה לצ'כיה במסגרת ההסכם שנחתם לפני מלחמה"ע ה-II. וגם ממשלה אחת שחימשה מחבלים ברובים בהבטחה שהם יגנו כך על שלום תושביה. בין כך וכך, רשלנות כזו אינה מצדיקה תואר של "פושע מלחמה" והשימוש בתואר זה מצביע על רצון ליצירת דה-לגיטימציה. לאנשים מסויימים אין היסוס לקרוא לרשלנות "רצח" ולהסתיר את הבעייתיות שבתמיכתם בהסכם עם רוצחים אכזריים. |
|
||||
|
||||
"בוגד" נאמר על ראש-ממשלה אחר שנעשתה לו דה-לגיטימציה. כבר שכחת? אתה אומר "פושע מלחמה" ומתכוון לאותו הדבר - דה-לגיטימציה. ומה עונשך, פושע? כבר הסגרת עצמך? כבר נקבע שאתה חף מפשע? |
|
||||
|
||||
סלח לי מורי ורבי על שאלת התם שלי, אך האם את טבח סברה ושתילה לא ביצעו הפלנגות כנקם על רצח מנהיגם בשיר ג'ומאיל? יתכן שמבחינתם הפלשתינאים הקדישו את הסאה, כי גם כך הפכו חלקים נרחבים מלבנון לגהינום: מחסומי דרכים של קלגסים פלשתיניים, שוד כספים מאזרחים לבנונים ועוד פורענויות שניחתו על לבנון שהיתה פעם מרכז התיירות והפיננסים של העולם הערבי, לפני שערפת וכנופיותיו הפורעות קבעו בה את ביתם. בעקבות זאת החלה הגירה של לבנונים מיואשים רבים לחו"ל. בקליפורנייה ב-1979-80 פגשתי לבנונים רבים שנמלטו מהמדינה וסיפרו לי על התלאות שבאו עליהם מייד הכנופיות האלימות. "נחזור לשם רק כאשר ישראל תיכנס ללבנון" נהגו לאמר שוב ושוב בתחינה. מה רוצים משרון? נוטרים לו גם על כך שבתקופת הישתוללות פורעי הפדאיון בתחילת שנות ה-50 ניסו הוא ויחידת 101 לעמוד בפרץ? הרי יצרו מהאדם הנבון והשקול הזה מפלצת בכוח מנטרות חוזרות ונשנות וצעקנות מגדפת מצד אנשים המחפשים לעצמם בד אדום לנגוח בו. |
|
||||
|
||||
פיגועים היו. אבל גל הפיגועים של השבועות האחרונים הוא בפירוש חסר תקדים במספר הפיגועים, תכיפותם וכמות הנפגעים. שרון ידוע כאדם קשוח, אבל בינתיים, מאז הבחירות הוא דווקא לא עשה משהו שברק, או מנהיג אחר לא היה עושה במקומו. להפך, רואים שהוא נזהר ומתאפק בדיוק בגלל מה שאומרים עליו. אולי מישהו אחר היה מתאפק פחות... (ואני ממש לא תומכת של שרון). בכל מקרה, לא מדובר פה על ''תשדיר אימים שהתגשם'' אלא על תרחיש אימים אחר, נורא יותר, ותלוי-שרון פחות, הרבה פחות, ממה שטוען אביב לביא. ולא להזכיר את הפיגועים בכלל זה בדיוק תעמולה מהסוג החד צדדי ביותר. |
|
||||
|
||||
הוא תוצאה של החרפת המצב ע''י מדיניות החיסולים, ההפצצות והכניסות החוזרות ונשנות למרכזי הערים. מי שמשחק בגפרורים ליד תחנת דלק, בל יתפלא על התוצאות. |
|
||||
|
||||
לתחנת דלק אין כושר שיפוט ולא מוסר. משחקים לידה בגפרורים - היא מתפוצצת. קשה לצפות ממנה שתנהג אחרת. ערבים, לעומת זאת, הם /בני אדם/, כלומר יצורים חושבים, בעלי כושר שיפוט מוסרי ואחריות מוסרית על מעשיהם. מי שבוחר לפוצץ בית קפה מלא באזרחים (בתגובה על גפרור זה או אחר) עושה זאת לאחר ששקל את הסיבות, התוצאות וההשלכות האפשריות של מעשהו. אומה שלמה שמתייצבת מאחורי אנשים כאלה נושאת כולה באחריות. וההוכחה שאין כאן תגובה פיסיקלית בלתי-נמנעת: מישהו ראה אתמול בערב את הסרט התיעודי על יאיר (אברהם שטרן)? יאיר נרצח בדם קר ע"י כוחות הביטחון הבריטיים לאחר שנתפס כשהוא לא חמוש (מעשה שאילו נעשה ע"י כוחותינו כיום היה גורר ועדות חקירה ועריפת ראשים - ראה מקרה קו 300). לא ידוע לי על בתי קפה או אוטובוסים שהתפוצצו בלונדון כתגובה. ואילו היו מתפוצצים - ספק רב (מאוד) אם המבצעים היו זוכים לגיבוי כלשהו מהאוכלוסיה שאותה היו מתיימרים לייצג (או מהנהגתה). |
|
||||
|
||||
נובע כתוצאה מהחרפת המתיחות ע"י הדברים שציינתי. דבר דומה היה בשנות ה50, כאשר בן-גוריון סירב לשמוע לתובנות הנבונות של משה שרת (ה"יוסי ביילין" של זמנו), והחריף את מצב המתיחות שהיה אז, עד שפרצה מלחמת סיני. אם אתה מצפה שעם כבוש ונואש לא יגיב (בלי להצדיק את מעשיו כמובן), יש לך חוסר הבנה בסיסי בפוליטיקה ובנפש האדם. לגבי יאיר, חיסולו שיתק את הלח"י לזמן מה, אך לאחר מכן הארגון חזר לפעילות, לא בלונדון אלא כאן, אבל בהחלט פעילות טרור. |
|
||||
|
||||
"תסריט האיימים" לא התיימר לטעון שהארועים הללו יתרחשו *רק* בגלל ששרון יהיה ראש ממשלה, אלא בגלל השילוב בין המצב הנתון, לבין אישיותו/מדיניותו/השקפת עולמו של שרון. הבוחר הישראלי הרי לא יכול להחליט מה תהיה מדיניותו של הצד הפלס', לכן מה שהציעו לו תעמולני ברק, הוא לא להוסיף לתוך התערובת הנפיצה הזאת, (ונכון היא נפיצה ממילא, ולא רק באשמתנו, ואולי אפילו לא אנחנו התחלנו, זה פשוט לא רלוונטי לצורך העניין) את המרכיב הדליק נוסף, עליו יש לו שליטה. אני מסכים אגב, שמבחינת האחריות הישראלית להתדרדרות המצב, האשמה כרגע היא בעיקר במדיניות ובהשקפת העולם של שרון, ופחות באישיותו. אביב לביא הוא לטעמי אחד העיתונאים החדים והמוצלחים הכותבים כיום, ובכל מקרה בכתבה האמורה אין שום פריט או אלמנט אשר מצדיקים את התואר תעמולה זולה. הגדרתה ככזאת מעידה פשוט על חוסר הבנה בסיסי. לא בכל פעם שנדמה לך שהופר איזה "איזון קדוש" זה סימן שמדובר בתעמולה, ולא כל כתבה שלא משקפת את דעתך היא זולה. |
|
||||
|
||||
רגע. על גיוס המילאים לא חתם שר הבטחון, שהוא יו"ר מפלגת העבודה? |
|
||||
|
||||
מה שכן, התעמולה של ברק במערכת הבחירות 99 היתה עטורה הרבה יותר בפרחוניות מלבלבת של שלום בלתי נמנע. דובר עליו כאיש שיחזיר את התקווה למדינה. אכן, לא חזו את פורענות הדמים שתתפתח בתקופת כהונתו. בתעמולת בחירות 2 היתה הנבואה מן הסתם קלה בהרבה: היינו הרי בעיצומה של האנטיפאדה. אכן, הקטע הישראלי החסר שם היה שיו"ר מפלגת העבודה הוא שיעמוד בראש המערכת שתיזום את הכניסה לערים הפלשתיניות האלה, והוא שיחתום גם על הצו לגיוס מילואים. נ.ב. מישהו יודע מה עלה בגורלה של החולה שאושפזה בפרוזדור, וברק הבטיח (99) להכניסה לפנים המחלקה אם יבחר? |
|
||||
|
||||
מדוע צריכים אנחנו להישאר מוסריים בפני אוייב בלתי מוסרי? אפשר לומר שהסיבה היחידה שהם מנצחים כיום היא החולשה שלנו כ"מוסריים". יש מעין קונצנזיוס "מוסרי" בחברה הישראלית היום כאילו זה בלתי אפשרי לדכא התקוממות של מיעוט ע"י כוח - אע"פ שההיסטוריה מפריכה את הטענה. המשותף לכל ההצלחות ההיסטוריות הללו היא היעדר ה"מוסריות" של הפעולות של אותה המדינה. אנחנו יכולים, אם כן, לבחור בין מוסריות לבטחון. צריך לזכור שאם אנחנו בוחרים בבטחון על פני מוסריות זה לאו דווקא אומר שאנחנו חדלים מלהיות חברה מוסרית בכל הנוגע לענייני פנים. מאידך, יש לבחירה בבטחון על פני מוסריות השלכות מרחיקות לכת בכל הנוגע ליחסינו עם שאר מדינות העולם. * מה מונע מבעדך? הפיגועים לא מפריעים לך... רק מוסריות השלטון? ולאן תברח? לא תמצא הרבה מקומות יותר מוסריים - רק יותר בטוחים. |
|
||||
|
||||
יש לטעמי סתירה פנימית בתגובתך.מחד אתה כותב ''מוסריים'' ובכך רומז שאין בין הריגה מכוונת(שבימים מתוקנים נקראת רצח)של חפים מפשע,ביריחו למשל,לבין מוסר אמיתי דבר. מאידך בהמשך דבריך אתה טוען בעצמך שמוסריות ובטחון לא הולכים יחד. הסיפא של דבריך בו אתה מציין את האפשרות לחברה מוסרית בענייני פנים, כבר מזכיר טרילוגיה ידועה של קופולה. כדאי לזכור איך זה נגמר שם,הניסיון המלאכותי להפריד בין חוץ לפנים. |
|
||||
|
||||
קיוויתי שהמרכאות הכפולות יבהירו כי אינני חושב שאנחנו צריכים או יכולים להיות מוסריים, פשוט מכיוון שמוסר לא תקף בנסיבות שכאלו (כפי שכבר הסברתי כאן באריכות בדיון אחר). השתמשתי במונח "מוסר" לטובת אלו שלא מסכימים עם הגדרה זו על מנת לציין שלפי תפיסתם יש להם ברירה בין מוסריות לבטחון. בהיעדר הסכם שלום בינינו לבין אויבינו אנחנו קרובים מאוד ל"מצב הטבעי" של הובס בו אין מוסר צדק וכו' - במילים אחרות: מלחמה. אלו שמנסים להילחם מלחמה עם יד אחת קשורה מאחורי גבם עתידים להפסיד. שנאמר: "אלו אשר לובשים עלי תאנה - שלא ירקדו עם עיזים רעבות" |
|
||||
|
||||
העיזים רעבות, כי 35 שנה מרעיבים אותן אדוניהן. שנאמר:"אלו המסירים את עלי התאנה-שלא יחשבו שחטאם ילבין,והם ישובו לגן-עדן". |
|
||||
|
||||
הפיגועים אינם מפחידים אותי. אחזור על כך שנית: הפיגועים אינם מפחידים אותי. מאחר שהסיכוי להיפגע בפיגוע נמוך מהסיכוי להיפגע בתאונת דרכים, הרי שכן, הסיבה לרצוני לעזוב את הארץ אינה חשש לבטחוני אלא חשש למוסריות של המדינה שלי. חשש לכך שאם תתממש דוקטרינת אנשלוביץ' ילך לאיבוד הצידוק המוסרי שלנו - כבני אדם מערביים והומאניים - לחיות כאן. ואני בהחלט אמצא מקומות הרבה יותר מוסריים, כאלה שגם מעניקים השכלה גבוהה בחינם, מתייחסים טוב יותר לעניים ומעניקים לנשים ייצוג שווה בפרלמנט. ולשאלה, "מדוע עלינו להישאר מוסריים מול אויב לא מוסרי?" אענה במשל. בוא נניח ששודד חודר לביתך, גונב את חפצייך ובמהלך השוד יורה והורג את בת זוגתך. האם הצעד הבא שלך יהיה לקחת קלצ'ניקוב, ללכת לביתו ולירות באשתו, או להתקשר למשטרה שתטפל בעניין (ביודעך שהמשטרה עמוסה, שהתביעה הפלילית איטית, שבתי המשפט לא ערוכים, ושאין בישראל עונש מוות)? במקרה כזה, הבחירה השניה היא המוסרית והחוקית. הראשונה היא לקחת את החוק בידיים. אבל למה לך להישאר מוסרי כשאותו שודד לבטח לא היה מוסרי? |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
הבת של זוגתך מקשריה הקודמים. |
|
||||
|
||||
או הנוכחיים. |
|
||||
|
||||
ב''שבט דב המערות'' אין ''בנו של'' אלא ''בנה של זוגתו''. |
|
||||
|
||||
ראה תגובתי בנושא, מזמן מזמן: תקציר: כאשר יש כוח אוכף חוק ושוויוני, אמיתי וסביר, אכן לא מוסרי לקחת את החוק לידיים. אם תשים לב, בינתיים אין כזה כוח אוכף, ביהמ"ש הבינ"ל נתון לגחמותיהן של המדינות הפורעות, ולכן האנלוגיה שלך שגויה. אין ברירה הגיונית אלא לקחת את החוק לידיים, במקרה זה. |
|
||||
|
||||
"כאשר יש כוח אוכף חוק ושוויוני, אמיתי וסביר, אכן לא מוסרי לקחת את החוק לידיים." האם מותר גם "לקחת את המוסר בידיים" (ז"א לבצע מעשים לא מוסריים)? |
|
||||
|
||||
Morality is something that depends highly on the current reality. If everyone could have access to any resource they would wish, freely and openly, then stealing someone else's bread out of the blue is a slightly bad thing to do, morally: the other guy can always get more bread, but you've disturbed him for no reason.
On the other hand, if resources are scarce, but a few individuals own many resources, and you will starve, and you have no resources, and those few individuals refuse to give you a normal way of getting food, then it is morally fine, as far as I am concerened, for you to steal from them. What you will now try to do is remove actions from their context, which makes them morally meaningless. I will not be part to such a pointless discussion. |
|
||||
|
||||
לא ששאלתי אותך מה הם עקרונות המוסר, גם אם נניח שהם תלויי מציאות, עדיין נשאלת השאלה אם הם המחוייבות אליהם היא תלויית מציאות. לא ברור לי על סמך מה אתה יודע מה אני הולך לעשות, האם גם לך יש יכולת נבואה? |
|
||||
|
||||
It's a leading question. Point is, since moral acts are context-specific, asking whether one should act morally under condition A and not under condition B is devoid of value. Actually, it's devoid of value especially since it is a meta-moral question, and we haven't agreed on a meta-moral system.
|
|
||||
|
||||
לא צריך להסכים על כלום, שאלתי לדעתך, לא הנחתי אותך לשום כיוון, וברור (לי) שאנשים שונים יענו באופן שונה. האם אין לך דעה בכל נושא עליו יש חילוקי דעות כלשהם, ולא תענה לאף שאלה לפני שיש הסכמה כללית על התשובה (ואם כן, מה הטעם בלהחזיק דעה, בהנחה שאתה מחזיק בכזו, אם השימוש החיצוני בה אסור, וכל מגע איתה הוא "חסר")? לא ברור לי למה זו שאלה חסרה (או מה המשמעות של המושג devoid question), זאת שאלה לגיטימית לחלוטין. האם משום שמוסר הוא תלוי תנאים (לטענתך) יכולים להווצר תנאים בהם אדם לא צריך להיות מוסרי (שים לב, לא שאלתי, האם יכולים להווצר תנאים בהם המוסר ריק, שאלתי האם יכולים להווצר תנאים בהם המוסר לא ריק ואדם עדיין לא צריך להיות מוסרי)? הרי עצם זה שהגדרת את המוסר כתלוי תנאים, לא הוצאת או הכנסת תלות בתנאים לפעולת הציות למוסר (הרי שניהם יכולים להיות תלויים או בלתי תלויים בתנאים)? |
|
||||
|
||||
You're asking whether or not someone should do the moral thing. The question "whether one should do X" is a moral question. So you're asking me whether doing something moral is moral, which is a tautology. I assume you're not checking my Tauto-meter (tm).
As for not having an opinion in any subject which is in any way disputed, well, I think going over my various responses to various topics will answer that. For instance, I find the "personal rights" based moral system inadequate, though people such as Dubi live by it as Writ. Indeed, I think the solution to humanity's ills lies in a collectivist model. Alas, now is too premature a time to develop it, and it is _highly_ off-topic. |
|
||||
|
||||
לא על כולם מקובל שהשאלה "האם אדם צריך לעשות X" היא שאלה מוסרית בלבד (ראה למשל תגובה 62633 פסקה שניה). מכאן שלא מדובר בטאוטולוגיה (לא, לא רציתי לבדוק את צד הטאו שלך...). את המשפט בקשר לאי הבעת דעה בנושאים שבמחלוקת כתבתי בעקבות "Actually, it's devoid of value especially since it is a meta-moral question, and we haven't agreed on a meta-moral system.". ואם נחזור לנושא - תגובה 65739 - לוגי גרסקו כתב במפורש על מצב בו אין "כוח אוכף חוק ושוויוני, אמיתי וסביר" ("המשטרה עמוסה, שהתביעה הפלילית איטית, שבתי המשפט לא ערוכים, ושאין בישראל עונש מוות"), לכן הטענה שלך ("בינתיים אין כזה כוח אוכף, ביהמ"ש הבינ"ל נתון לגחמותיהן של המדינות הפורעות, ולכן האנלוגיה שלך שגויה") לא ממש רלונטית, רק טענה שמבטלת את המוסר (בתנאים מסויימים) היתה יכולה להתאים (וטענה כזו צריכה לענות למשל המשטרה העצלה של מר גרסקו). |
|
||||
|
||||
Let's return to the subject: there isn't an effective international police force. If I, or Khalil Nauri the Pakistani terrorist do something that is against international law, whether or not we will be prosecuted depends exclusively on whether the Israeli appropriately the Pakistani government chooses to do so. It is more likely that I will be turned in, while Khalil will live on freely without being bothered. It is a _basic_ inequality which comes from the fact that the international court has no _effective_ juristiction unless given permission. That is equivalent not to a lazy police force, a busy judicial system, et cetera, but to a system in which Bob the Killer, who I have seen kill Jane the Victim, has a choice, whether to be tried or not.
Imagine an American police officer coming to arrest you: "You have the right to object to our juristiction, in which case you will not be arrested. You..." It doesn't matter what he says next, since a criminal will gladly go off, never to be seen again. A system which favours the criminals is not a system one has any moral obligation of complying with. |
|
||||
|
||||
נו באמת, לא ניסיתי להגן על החוק הבין לאומי, ובטח שלא על יישומו. אבל, האם במצב בו אין משטרה/ המשטרה לא עובדת/ המשטרה עובדת בצורה שאינה צודקת/ המשטרה משרתת את הפושעים/ כל קונפיגורציה משטרתית-חוקית שתחשוב עליה, יש לך צידוק להפסיק להיות מוסרי? אם כן, למה (ז"א למה מעשיה של המשטרה מצדיקים את התנהגותך הלא מוסרית)? אם לא, אז מה הקשר בין שיטת העבודה (או אי עבודה, איך שתרצה) של המשטרה, לשאלה שנשאלה? האם במדינה בה לבוב ולך יש זכות לבחור אם להשפט או לא, יש לבוב זכות לרצוח את ג'יין (שמות עבריים למופת, אגב)? |
|
||||
|
||||
האם לדעתך המוסר הוא מוחלט? כלומר, לא תלוי בנסיבות? רצח, למשל, שהוא לא מוסרי, האם כשהוא נעשה למטרות הגנה עצמית הוא עדיין לא מוסרי? |
|
||||
|
||||
כן, מוסר הוא מוחלט. מעשים לא מוסריים, לא מוסריים תמיד, הנסיבות נכללות בהגדרת רמת המוסריות של המעשים השונים. רצח (הרג בניגוד לחוק בהקשר חוקי, או בניגוד למוסר בהקשר מוסרי) אינו מוסרי אף פעם (מעצם הגדרתו), הרג יכול להיות מוסרי (למשל, מתוך הגנה עצמית), אבל אז הוא לא רצח. |
|
||||
|
||||
כתבתי באנגלית, ולכן השמות היו אנגליים. בכל מקרה, לא, גם אם אין אכיפת חוק אפקטיבית, אין לך זכות מוסרית לרצוח את תהילה. לעומת זאת, בעוד שבמקום שבו יש אכיפת חוק אפקטיבית, אין לי זכות לנקום, וכאשר אין אכיפת חוק אפקטיבית, יש לי זכות לנקום, מתוך עקרון ההיזון החוזר השלילי. |
|
||||
|
||||
מהו "עקרון ההיזון החוזר השלילי", ואיך הוא מאפשר לך את "זכות הנקמה"? |
|
||||
|
||||
אותו עקרון שבגללו יש ענישה על פשעים מלכתחילה: אדם העושה דבר רע מוסרית, יש לגרום לו היזון חוזר שלילי, על מנת שילמד כי דבר זה רע מוסרית. |
|
||||
|
||||
מה זה היזון חוזר שלילי? |
|
||||
|
||||
כאשר מערכת עם חיישנים מבצעת פעולה כלשהי, היא מקבלת מידע, שהוא התוצאות של פעולה זו. זה נקרא היזון חוזר. היזון חוזר שלילי הוא היזון חוזר שהפוך לפעולה המבוצעת. למשל, כאשר אדם דוחף קיר, הוא מקבל היזון חוזר שלילי, בדמות הכוח שהקיר מפעיל בתגובה. |
|
||||
|
||||
יש מספר סיבות בהם מנומקת הענישה על פשעים (ראה דיון ישן תגובה 18268). אני מעדיף לקרוא ל"עקרון ההיזון החוזר השלילי" בשם הרתעה, יותר קצר, יותר מובן, יותר נכון ולא מזכיר מושגים באלקטרוניקה של טרנסיסטורים. בכל מקרה, אתה טוען (תקן אותי, במידה וזאת לא טענתך) שבמידה ואין חוק (או, לחלופין, אין מי שישמור על קיומו של החוק), יש לך זכות (שהיא, למעשה, חובה) לקיים מערכת הרתעה פרטית, על מנת לשמור על כללי המוסר ו/או האינטרסים הפרטיים שלך. האם מערכת הרתעה פרטית כזו יכולה (לדעתך) לעבור על כללי המוסר? |
|
||||
|
||||
הרתעה היא באמת מושג פשוט יותר. היזון חוזר הוא מונח בחקר מערכות רבות, לאו דווקא טרנסיסטורים. אשר לשאלתך, אשמח אם תוכל לתת לי דוגמה קונקרטית, שכן אני עוד פעם מרגיש את הטאוטומטר שלי מזמזם. |
|
||||
|
||||
דוגמה קונקרטית: במצב בו אין חוק באופן מעשי, האם היית מקבל כריתת ידיים של מי שגנב לך כבש, או כריתת ראש של מי שגנב לך תרנגולת כתגובה מוסרית (מנימוקי הרתעה)? |
|
||||
|
||||
הדבר מאד תלוי בנסיבות. אתן לך דוגמה הרבה יותר קונקרטית: בזמנו, במערב הפרוע האמריקני, היה נהוג לירות בגנבי סוסים. זאת בגלל שסוסים היו חיוניים למהלך החיים באותו המקום, ואדם שסוסיו נגנבו ממנו יכול היה למות. לעומת זאת, כיום אין הדבר כך. לגבי הדוגמה שלך, אם התרנגולת הזו הייתה נדבך עיקרי בחיי, ובלעדיה אגווע ברעב, אכן אסכים לעונש חמור, כגון כריתת יד. בכל זאת, כאשר אני מדבר על הרתעה, כוונתי להרתעה לא רק לפושע הפוטנציאלי הבא, אלא לפושע בפועל עצמו. יש להרתיע אותו מלעשות זאת שוב, ובצר לך, למשל, אם רצח, הרי שיש להורגו, על מנת למנוע ממנו האפשרות להמשיך בכך. |
|
||||
|
||||
ברור שהדבר תלוי בנסיבות, אבל במידה כבר בשאלה המקורית ("האם מערכת הרתעה פרטית כזו יכולה (לדעתך) לעבור על כללי המוסר?") הבהרתי שמדובר במשהו שפסול מוסרית, ולכן לא מדובר בהגנה עצמית, ולא מדובר בתרנגולת שבלעדיה תגווע ברעב (אגב, אם בגלל גניבת תרנגולת אחת תגווע ברעב, תגווע ברעב גם ללא גניבתה). יש לך לול עם מאות תרנגולות, ואחת מהן נגנבה, האם מטעמי הרתעה תחתוך את ידיו של הגנב? האם תוציא להורג את ילדיו של הגנב (אין ספק שמדובר בהרתעה)? האם תאנוס את אישתו/ביתו/אימו/אחותו של הגנב (או אפילו את הגנב עצמו)? האם תמכור את שכניו של הגנב לעבדות (להרתיע אנשים מלגור בשכנות לגנבים, וע"י כך למנוע מגנבים אפשרות למצוא מגורים)? האם תעלה באש את כפרו של הגנב? |
|
||||
|
||||
אכן, הרתעה היא באמת מושג נכון יותר במקרה המדובר. היזון חוזר אינו מונח בשום מקום. זהו תרגום מילולי (קלוקל) למושג Feedback, הקרוי בעברית "משוב". ואגב, גם הדוגמא שנתת אינה מתאימה. הכח הנגדי המופעל ע"י הקיר עליך, בעת שאתה מנסה לדחוף אותו נקרא תגובה (חוק הפעולה והתגובה של ניוטון, מצלצל פעמון?). משוב הוא כאשר מוצא המערכת מוחזר למבוא שלה. לדוגמא: כאשר אתה פותח את ברז המים החמים במקלחת, חש את חום המים, וכתוצאה מכך משנה את מצב הפתיחה של הברז, ודוגמא אחרת, כאשר הרמקולים מופנים לעבר המיקרופון, והאות המוגבר חוזר למערכת. הדוגמא הראשונה (בהנחה שאם המים חמים מדי אתה סוגר את ברז המים החמים, ואם קרים מדי פותח) היא של משוב שלילי - משוב אשר מיצב את המערכת. הדוגמא השניה, המתבטאת בצפצוף, היא של משוב חיובי - משוב אשר מבדר את המערכת. |
|
||||
|
||||
וזו הסיבה שאנשים צריכים להפסיק לשאול אותי שאלות טכניות, אם הם יודעים את התשובה יותר טוב ממני. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |