בתשובה לאסף עמית, 12/04/02 8:01
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אם לא אתקל בהתנגדויות בן לאומיות (אמיתיות), וכפי שאמרתי קודם אשתכנע שלא מדובר בפעולות יחיד אלא בבחירה של ''העם הפלשתיני'' ומנהיגיו, כפי שזה היום, אמשיך עד שלא יישארו פלשתינים. בעיני זה לא ייחשב רצח אלא התאבדות. אבל האפשרות הזאת אינה מעשית. אין דבר כזה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני רוצה אולי להוסיף עוד דוגמת השוואה שנדמה לי שעד כה לא השתמשתי בה. כשאנו בוחנים את טבח עשרות אלפי אנשי העיר חמת שעשה אסד הבן, מדובר במשהו לגמרי אחת. הייתה שם איזו התקוממות שמשמעותה אולי נטילת השלטון מידי דיקטטור אחד והעברתו לאחרים או אי שיתוף פעולה מקומי עם השלטונות (האמת היא שאיני יודע את הפרטים. מכל מקום איני חושב שהמתקוממים עסקו ברצח אזרחים סוריים אחרים.) אבל לא היה שם בודאי הדבר המיוחד שקורה כאן ושהציבור מסרב להבינו כפי שהוא. ישנו גוף רשמי פורמלי , הרשות הפלשתינית, שעיסוקו העיקרי הרג אזרחים. נראה שהמנהיגות הפלשתינית כלל אינה רוצה לעסוק ''בענייני מדינה'', והדבר ה''אזרחי'' היחיד שהצליחו ליצור הוא שלטון מושחת שדואג רק לכיסי ראשיו. העיסוק ''הלאומי'' היחיד שלקחו על עצמם הוא רצח אזרחי ישראל, ונראה שהם מאד נהנים מכך. הם לא יודעים ולא רוצים לעשות משהו אחר, וכפי שהם מבינים את הדברים המצב הזה יביא לפלשתינים דיוידנדים בעתיד יותר רחוק. אבל אנו שייכים לצד של הנרצחים ואסור לנו בשום פנים להרשות דבר כזה, ויש לנו די כוח (שלא כמו הנספים בשואה), להפסיק את ההנאות של ערפאת וכנופיתו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בשורה השניה: "אסד האב" כמובן ו "לגמרי אחר". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סביר מאד להניח שהפצצה חוזרת ונשנית של אזרחים פלשתינים אכן תביא להתערבות בין-לאומית אקטיבית עוד לפני שנגיע למצב שבו "לא יישארו פלשתינים". האם אתה מוכן להמר על כך שהשלכותיה הרחבות של התערבות כזאת לא יביאו את מדינת ישראל למצב גרוע בהרבה מהמצב הנוכחי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את מה שסביר בעיניי כבר כתבתי. ''הפצצה חוזרת ונישנית'' לא תהיה, כי זה ממש נגד חוקי הטבע. יש לנו, אם כך, חילוקי דעות בהערכה לגבי מה שיקרה. אני חושב שאם תבחן את אותן הערכות שלי לגבי העתיד שפרסמתי פה באייל, תראה שבדרך כלל קלעתי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא, לא. השאלה לא הייתה בנושא הסבירות. הרי אין מדובר כאן בפיזיקה (למרות ה "זה ממש נגד חוקי הטבע"), בה הכול דטרמיניסטי כל-כך. ההשערות שלך וודאיות הרבה פחות.*בהחלט יתכן*, שחברה שבה ההתאבדות עם האויב תוך קידוש השם מוכרזת כדוגמא ומופת, תדחוף עצמה (ואותנו) לסיטואציה כזו. אפשר לנחש שסביר יותר שתהיה התערבות צבאית מאשר *שיגמרו הפלסטינים*. מטרת השואלים אותך היא לברר מתי תגיע למסקנה שהתזה שלך שגויה, אם יגרם נזק כזה (התערבות צבאית חיצונית) או אם יגרם נזק אחר (בידוד, אמברגו). במילים אחרות - מה עקרון ההפרכה של התזה שלך? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כאשר מתכננים, למשל, מתקפה צבאית, מניחים מספר תסריטים. חלק מהם חייבים להיות "מה עושים אם המתקפה תכשל?". לא רק שאתה לא עונה "מה עושים אם התזה שלך לא נכונה", אתה גם לא קובע שום דרך להבחין כי היא לא נכונה. נמשיך ונמשיך ונמשיך, גם אם סיכום כל ההמשכות יהיה נזק אדיר לישראל?! לכן אשאל ברורות: איך יודעים אם יש לנו סוס מנצח ביד (או חלילה, פגר), ומה עושים כשמגלים שזה פגר (והנזק הבינלאומי כבר נעשה)... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני אגיד לך מה הבנתי מהתשובה שלך, ותקן אותי בבקשה אם זה לא נכון. לשיטתך, במידה והפצצה ראשונית של אזרחים פלשתינים בעיר יריחו לא תביא להפסקה מוחלטת של פיגועי הטרור (אפשרות בעלת סבירות כלשהי שאינה אפס), אתה מציע להפציץ עוד ועוד אוכלוסיות אזרחיות עד שיקרה אחד משלושת הדברים הבאים: 1. כל מעשי הטרור כנגד אזרחי ישראל ייפסקו באופן מוחלט, 2. לא יישארו יותר פלשתינים להפציץ, או 3. מישהו חזק מספיק (התערבות בין-לאומית אקטיבית) יתערב וימנע זאת בכוח. להבנתי אתה מעריך רק את האפשרות הראשונה כריאלית, ולכן אינך סבור שתוכניתך כוללת בתוכה סיכון אמיתי לעצם קיומה של מדינת ישראל. האם זהו תיאור אמין של תוכנית הפעולה שהצעת? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פחות או יותר. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |