בתשובה להרמן שמואל, 07/08/00 23:46
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אין מזרחים ואין אשכנזים? כשתראה שמזרחים מקבלים מה שאשכנזים מקבלים, וכשתראה שאין מתאם בין הרמה החברתית, הכלכלית ומקום המגורים לבין המוצא העדתי, אז אני אאמין לך שאין מזרחים ואין אשכנזים. אני חילוני, מזרחי שחי לפי תרבות המערב, אבל אני לא לועג לתרבות המזרח. חלק מתרבות המזרח זה התרבוש והגלימה של עובדיה יוסף. נניח, למרות שזה לא נכון, אבל נניח שחלק מתרבות המזרח היה נישוק זקנים - כמה לעג היה על התרבות הזו בתקשורת ובממסד האשכנזי?! ועכשיו תאר לעצמך שהיה מגיע לפה האפיפיור, והמנהג הנוצרי היה לנשק לו בתחת - מישהו היה פוצה פה?! על עובדיה יוסף פוצים פה, כי עובדיה יוסף מחזיק את הממסד האשכנזי בביצים, וכופה על כולם שינשקו לו בזקן ובתחת, והממסד האשכנזי לא אוהב שכופים אותו, אז הוא משתולל ומשתלח. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אתה טוען שמאחורי הטענות הענייניות, לכאורה, כנגד עובדיה יוסף מסתתר סתם בוז תרבותי מגונה. כל מה שהבאת בתור ראיות הוא ספקולציות (מה היה אילו בנצרות, וכו'). האם יש לך דוגמה, אפילו פעוטה, למשהו ש*ברור* שהוא ביטוי ציבורי לבוז תרבותי כלפי המזרחים? כי לי עולה בראש דוגמא נגדית, לא ביג דיל, סתם משהו קטן: הקולות עם הלשון ("לולולו", משהו כזה) שנוהגות לעשות נשים ממוצא צפון-אפרקאי (אם אינני טועה, אשכנזי מתנשא שכמוני) בחתונות, למשל. אני מכיר אישית אי-אלו אשכנזים שבאופן אינסטינקטיבי רואים בזה משהו די מגוחך, ואולי אף פרימיטיבי. ושים לב: האם נתקלת בתקשורת במישהו רציני שיביע ביקורת כלשהי על מנהג זה? אני בספק. אם ינסה מישהו, מייד יוקע, ובצדק, כשוביניסט תרבותי חשוך. אז על מה אתה מתבסס? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בתגובה גם להרמן שמואל ונתחיל אתך, הרמן. כן, למעשה די היה משפר לי את האופק לראות גם כמה מזרחיים "עשירים", אם להשתמש בלשונך החדה והקולעת. כמובן שלא הייתי רוצה לראות את הצד השני של המשוואה נגרע אוטומטית (כלומר: אשכנזים "עניים") וכמובן שגם עוניים של אשכנזים, (ויש גם כאלה) נוגע לי באותה נקודה (כמעט) בלב. למה ה"כמעט"? כי גם אתה, הרמן, לו היה קורה דבר רע חלילה, לאחיך, ודאי זה היה מזיז לך הרבה יותר מאשר אם אותו דבר היה קורה לי, למשל, וזה לגיטימי לגמרי, וכך, גם אני, ליבי נחמץ וסעיפי עולה כשאני נאלץ לחזות באחיי, (והם אחיי, אחד אחד, למרות שלא יצאנו מאותו רחם) כורעים תחת הדיכוי הזוועתי שהשליטו כאן, מה לעשות, אחיך שלך, הרמן (ואני מניח שאתה עומד מאחורי שמך, על כל המשמעויות הנלוות...). ולנקודה: הייתי מאוד רוצה, הרמן, לקרוא גם לך, גם לירדן ניר, אחיי, אבל לצערי הרב (בשיא הכנות ובלי טיפה של ציניות) במצב הנוכחי זה עדיין לא אפשרי. זה לא אומר שהייתי רוצה לבער אותכם מעל פני האדמה, אבל אתם חייבים להבין שגם לנו, על כל מה שמשתמע וכלול בזה (כולל ה"להל" שזה, נדמה לי, מה שהתכוונת אליו, ירדן) יש מקום במדינה הזאת. ועכשיו, לבקשתך, ירדן, כמה דוגמאות, שיסברו את האוזן גם בהמשך למשפט הקודם שלי: לא צריך ללכת רחוק בשביל למצוא התנשאות, היא נמצאת ממש מתחת לאף: . מספיק "ליהנות" כל פעם מחדש מהלצותיהם הנבובות של "בדרנים" למיניהם על "ערסים ופרחות", בת-ים, וכיו"ב. אז פעם אחת ולתמיד, דפקטים - זה לא מצחיק. מה שאתם קוראים ערסים ופרחות זה האחים והאחיות שלי, בת-ים, ירוחם ודימונה זה איפה שאנחנו גרים (ונחשו "בזכות" מי...) ואין לנו זין לזרום עם הבדיחות האלה ולהבין אותכם. תפתח גל"צ, ירדן, עכשיו בזמן שאתה קורא, ותגיד לי מה אתה שומע. רק אל תפתיע אותי עם איזה אביב גפן או אריק איינשטיין או אחד מבני משפחת ארצי, כי אני עוד עלול לקבל התקף לב. ועכשיו ברצינות - דחיל רבאק, גל"צ זה התחנה של הצבא ואם אני לא טועה גם אנחנו משרתים בצבא וגם לנו יש מוסיקה. ולמה כל התכניות בטלוויזיה תמיד-תמיד מאמריקה הגדולה, או אפילו מבריטניה? למה? למה אנחנו צריכים להסתפק במשבצת אחת קטנה ומחורבנת שקוראים לה, בצורה מכלילה ומטומטמת מאין כמותה "סרט ערבי"? מה "ערבי" כאן? אין שום הבדל בין קולנוע מצרי, לבנוני, ירדני וכו'? יכלתי להמשיך ככה עד מחר בבוקר, תאמין לי, אבל נראה לי שהעברתי את הנקודה. אז תחשוב על זה. באמת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סתם לשם האתגר, בוא ואענה לך אחד לאחד: 1. הלצותיהם הנבובות של בדרנים - נוגעות היום, בדיוק כמו פעם, גם באשכנזים, רוסים, פולנים ועוד. רק שהם, משום מה, לא עושים מזה עניין. 2. תפתח *אתה* גל"צ. לידיעתך - גל"צ וגלגל"צ משריינות מקום למוסיקה מזרחית בתכניותיהן, וכך קורה שאייל גולן מושמע הרבה יותר מאשר, למשל, כנסיית השכל. כתבתי על זה מאמר באייל פעם, אבל אני לא זוכר את כתבתו... 3. אני לא רואה טלויזיה, אבל סתם נקודה למחשבה - נראה לי כי גם תכניות טלויזיה הולנדיות, גרמניות, רוסיות, בלגיות ופולניות אינן נפוצות במיוחד בלוח השידורים. מה זה אומר? לעומת זאת, הקולנוע האיראני זוכה לפריחה - בעולם וגם אצלנו. בקיצור - טענותיך נראות לי כלא נכונות. פרט לזה - אני מאחל לך מקרב לב שאלה יהיו הבעיות שלך בחיים - בדרנים זולים, רדיו וטלויזיה. אתה עשוי להיות האדם המאושר ביותר ביקום. יש לך טענות קצת יותר רציניות? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במקרה אני עוד כאן, אז קודם אתייחס להייחסותך למה שכתבתי: הלצות על פולנים אמנם לא חסרות, אבל מה לעשות שכשהם (הפולנים) מגיעים לפתח של מועדון שיש בו "סלקציה" (בפעם אחרת נתייחס גם למונח הזה) אז הבדיחה נגמרת והם בפנים, בניגוד לאחרים, שגם אחרי שההופעה של צביקה הדר נגמרת - נשארים "ערסים" ובהתאם גם נשארים מחוץ למועדון. מספיק רציני בשבילך? אם לא, אדרבה, אני מזמין אותך לביקור קצר בכל בית-סוהר בארץ, לפי בחירתך, ומציע לך לבדוק את הרכב האוכלוסיה. אמנם מינה צמח אני עוד לא , אבל עשיתי לי סטטיסטיקה קטנה משלי ונחש מה התוצאות... גם לאוניברסיטאות אני מזמין אותך לטיול קצר וכדי שלא ניכנס, אפילו לא לרגע, לדיון כמה סטודנטים אשכנזים יש לעומת כמה מזרחיים, בוא ניקח משהו יותר קל לאבחון בשל ממדיו המספריים: המרצים. קח איזה פקולטה שאתה רוצה באיזה אוניברסיטה - לפחות 80 אחוז מהמרצים אשכנזים (ואני נותן לך קרדיט גדול - איפה שאני לומד זה בערך 95 אחוז). עכשיו זה כבר מספיק רציני? תסתכל איפה שאתה רוצה - השופטים בבתי המשפט, בעלי ועורכי העיתונים, מנהלי ובעלי החברות הגדולות. אל תלך רחוק - פתח את המוסף הכלכלי של העיתון שאתה קורא ותעבור ברפרוף על שמות המשפחה. חוץ מזה - אל תחשוב שעברתי לך בשקט על הקטע עם גל"צ - שריון למוזיקה מזרחית? כמה שניות ביום בדיוק? תן לי עוד שם של זמר/ת מזרחי/ת שמושמע בגל"צ חוץ מאייל גולן, שרית חדד ולפעמים זוהר ארגוב. נו, יש לך? אולי עוד אחד. עכשיו אתה רוצה שאני אמנה לך כמה שמות של זמרים ששרים מוזיקה מערבית שמושמעים בגל"צ מדי יום ביומו... אתה יודע טוב כמוני שאין שום איזון ואפילו לא קירבה לאיזון בהשמעות. אשר לעניין הטלוויזיה - לא אמרתי שכל התרבות המערבית ממלאת את המסכים אלא רק שהם מלאים בתרבות מערבית. רק מערבית. לא משנה לי שאין סרטים הולנדיים או לוכסמבורגיים. הטענה היא מאוד פשוטה: הטלוויזיה, וכמוה כל התרבות המסופקת במדינה היא בעלת אוריינטציה מערבית מובהקת. לא אכפת לי אם זה צפון-מערב או דרום-דרום-מערב. זה פשוט מערב. רק מערב. מזרח - יוק. פריחה של קולנוע איראני? איראני??? אודה לך מאוד אם תמליץ לי על שני הסרטים האיראניים הטובים ביותר בהם צפית לאחרונה בערוץ 2? אין כאלה? ערוץ 1? 4? 33??? הרבה יותר פשוט להסתכל לאמת בעיניים כשרואים אותה, יניב, גם אם היא מציירת אותנו בצבעים לא מי יודע מה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
או. עכשיו יש לך טענות קצת יותר מעניינות, ובעלות יותר חשיבות. הבה נראה: 1. סלקציה במועדונים מתבצעת על פי קריטריונים שאיני מתיימר להבינם בדיוק, אבל ודאי שאינם קשורים למוצא דווקא. אני משער שהם מחפשים את האנשים היותר "קוליים", ואין לי מושג איך הם מזהים אותם. בכל מקרה, במקרה נודע לי כי אותם מועדונים בהם מדובר משמיעים מוסיקה מערבית ביותר, ואותה בלבד - כך שממילא אין לך עניין בהם... :-) 2. אוניברסיטאות, סטודנטים, מרצים ושאר ירקות - שים לב בבקשה כי *מצב* נתון אינו מעיד על *חוקיות* מסוימת דווקא. כלומר: נכון, מן הסתם נמצאים היום יותר "אשכנזים" בצמרת, אבל אין מגבלות רציניות בפני "מזרחים" המונעות מהם להגיע לאותם מקומות. אני אישית עובד בתעשיית התכנה מזה כמה וכמה שנים, ומעולם לא נתקלתי במקרה של אפליה ע"פ מוצא. החוקיות, לפחות ב-Hi-Tech, פשוטה: אם אתה טוב - תתקבל. המצב כיום הוא שריד לתקופה קודמת בה היתה אפליה רבה. לדעתי הוא בדרך לתיקון, והאחריות על כך מוטלת על ה-"מזרחים" דווקא. כל זה לא אומר, אגב, שאני מקבל את הסטטיסטיקה שלך - אין לי נתונים, ועושה רושם שגם לך אין. 3. שריון למוסיקה המזרחית: פרט לאייל גולן, לשרית חדד ולזהר ארגוב תוכל לשמוע בימים אלה שיר של איזו זמרת מזרחית חדשה (שאת שמה שכחתי) בתדירות גבוהה, את סרוסי, ועוד איזה מישהו ששר מזרחי סטייל שנות ה-70 העליזות, ושגם את שמו שכחתי. ההשוואה שאתה עושה, אגב, לא נכונה. השווה בבקשה את השריון שיש למוסיקה שמזרחית לעומת השריון שאין לשאר המוסיקה תוצרת הארץ. תגלה שמישהו כאן מופלה לטובה דווקא. פרט לכך - גל"צ וגלגל"צ הן תחנות פופוליסטיות ההולכות לכוון המכנה המשותף הנמוך ביותר. אתה אל תצפה לאום כולתום, ואני לא אצפה לקינג קרימזון... 4. אני לא רואה טלויזיה, כפי שציינתי. לעומת זאת, הקולנוע האיראני זוכה לעדנה בסינמטקים ובפסטיבלי סרטים למיניהם. או שאולי גם פסטיבל סרטים הוא מערבי מדי בשבילך? 5. שמת לב כמה פסטיבלי מוסיקה אתנית ומוסיקת עולם מתרוצצים בשטח? גם זה מערבי לך? בקיצור - אנחנו אמנם מדינה בעלת אוריינטציה מערבית חזקה (לדעתי האישית - למזלנו), *אבל* - אין מניעה ואין הגבלה על כל סוג תרבות אחר. מוסיקה הודית, תורכית, יוונית, מצרית ואפריקאית נמכרת בכל חנויות המוסיקה ודוכני הקסטות. פסטיבלים אתניים, ריקודי בטן, סרטים הודים ואיראנים - כולם זוכים להצלחה. מה עוד אתה רוצה? באשר לקיפוח - אני רוצה לראות את מנהל החברה שלא יקבל עובד טוב רק בגלל מוצאו. איש כזה עובד על החוק ונתן לתבוע אותו, וכן (אם העובד באמת טוב) הוא אויל מוחלט, ומן הסתם לא יחזיק מעמד בתפקידו הרבה זמן. וכהערת אגב - שמי ניר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קבל התנצלותי הכנה על הטעות בשם. נדמה לי שהתגובה שלך מתחמקת משהו. בוא ננסה למקד מעט את הויכוח: ראשית, בהחלט יש לי סטטיסטיקה, ואפילו ציינתי את מקורה- הידיעון של האוניברסיטה בה אני נאלץ ללמוד, שהעתקים ממנו אני מוכן להפיץ לכל דורש. אל תפטור את הטיעון הזה שלי בקש, זה טיעון חשוב, שלטעמי לפחות מגלה תמונה מזעזעת: איך אפשר להגיד שמדובר ב"שריד מתקופה של אפליה רבה"? אנחנו לא מדברים על דינוזאורים, אלא על בני-אדם. כמה זמן לוקח כבר לעשות דוקטורט? 5,6,7 שנים גג? ממתי בדיוק ה"שרידים" האלה? ממלחמת המפרץ? בחייך ניר, לא נראה לך אפילו טיפה מוזר שאין באוניברסיטת תל-אביב, כמעט, מרצים מזרחיים למשפטים? אולי 5 אחוזים מסגל הפקולטה ובקושי פרופסור אחד. אתה יודע מה? רק בשביל לסתום את פיות המקטרגים הקרציות כמוני, היה מקום למנות עוד כמה. רק בשביל ההרגשה, וכמו שכתבתי בהערה קודמת, בשביל הכבוד. מה עם ביהמ"ש העליון? בחמישים ושלוש שנים מזוינות אין יותר מפרענק אחד כל פעם שיכול לשבת שם? בשבילך אולי מדובר בסתם חוסר-איזון (מקרי או לא מקרי) אבל לי הגרון נחנק והראש בוער (כנות, בלי שום מלודרמה) בכל פעם שאני נוכח מחדש כמה אני והאחים שלי שווים פה במדינה. היה לי הרבה יותר קל להקשיב לחדשות בשוויון נפש ולשמוע שאריה דרעי הולך לכלא אם כל השאר היה בסדר והוגן, בדיוק כמו שלך זה לא היה מזיז (אני מניח) יותר מדי לשמוע בחדשות שעזר ויצמן הולך לכלא (...). אתה מבין את הפואנטה, ניר? אולי אם המצב היה הפוך, ובאוניבסיטה 80 אחוז מהמרצים היו שחורים, אז אני הייתי טוען כלפיך שתפסיק להתבכיין, ושמדובר בסה"כ במקריות, או בשרידים למשהו שהיה פעם, ושעזר ויצמן הולך הביתה כי הוא זקן ונו באמת, מה פתאום להעמיד לדין בנאדם בן שמונים (ואגב, וזה כבר נושא לדיון אחר - לא היתה התיישנות). הייתי מאוד רוצה להאמין שלא הייתי טוען ככה, אלא עוזר לך במלחמה נגד אפליית האשכנזים, אבל יכול מאוד להיות שבאמת הייתי דוחה אותך בקש. אל תדחה את הטענות שלי סתם ככה. אני לא המרוקאי החילוני היחידי שנתקע לו גוש בגרון כשהערעור של אריה דרעי נדחה (ולמען הסר ספק - אין שום קרבת דם). זה לא סתם קורה לנו. אגב, בעניין הרדיו והטלוויזיה, הייתי יכול לתרום כמה השגות על מה שאמרת, אם זה עדיין מעניין אותך, אבל יצא לי כבר ארוך מספיק כאן ונדמה לי שהאמור לעיל קצת יותר חשוב. ולירדן ניר - תודה על התגובה לעניין הרב עובדיה, אבל כמו שציינתי שם - הקרדיט כולו לרב לאו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כפי שאמרתי, אין לי מושג מה המצב המדויק באוניברסיטת ת"א (או בכל אוניברסיטה אחרת). אני גם לא יודע כמה זמן לוקח לעשות דוקטורט, או מה הקריטריונים לקבלה לסגל האוניברסיטה. מה שאני יודע הוא ש(לדעתי) אפליה מתקנת היא דבר איום ונורא, ואסור בשום אופן לקחת בחשבון פקטורים כמו "כבוד" ו-"הרגשה" בבואך לבחור באדם לתפקיד אחראי. הרעיון לשים בבית המשפט העליון שופט מסוים בגלל השתייכותו העדתית ולא כישוריו מעורר בי חלחלה עמוקה. באשר לשריד מתקופה של אפליה רבה - למערכת מורכבת כמדינה לוקח הרבה מאד זמן לנוע ממצב חברתי אחד למשנהו. השאלה היא לא כמה זמן לוקח לעשות דוקטורט, אלא כמה זמן לוקח לגדל דור חדש של גננות ומורים שיכשירו את הדור החדש של "מזרחים" ו-"אשכנזים" שלא יקדישו שום מחשבה למוצאם ושלא ילהגו לבניהם ובנותיהם "אנחנו *כאלה* והם *כאלה*"... מה שמביא אותי לנקודה החשובה ביותר בעיני. לדעתי, גישת ה-"אחים" שלך מוטעית ומזיקה, ומסוגלת רק להקצין את הפער ולהשיג את ההיפך ממטרותיך. אתה מרגיש מקופח לא (רק?) בגלל דברים שקרו לך, אלא (בעיקר) בגלל דברים הקורים לאנשים אחרים: דרעי, פרופסורים מזרחיים וכדומה. כך אתה טורח להפריד את עצמך, באורח מלאכותי ביותר, ממני, וליצור סביבך הילה של אדם תובעני - אני "מזרחי" לכן מגיע לי - דרישה שהיא נטולת כל קשר עם המציאות. במקום זאת אתה יכול להתמקד בעצמך ובקרובים אליך, ולהפסיק לעשות עניין ממוצאך. דבר זה יתרום יותר מכל דבר אחר להשגת שוויון. וזה ההבדל בינינו. לא היית מוצא אותי מתבכיין על 80% מרצים שחורים באוניברסיטה. אולי אם היו 80% מרצים רעים הייתי מתלונן, אבל אם הם מלמדים טוב - מה אכפת לי? לא היית מצליח למצוא אצלי הזדהות עם דמות ציבורית שפשעה והורשעה רק בגלל שמוצאה במקרה דומה לזה שלי. אני פועל ע"פ הגיון בלבד, ועד שלא תאמץ לעצמך חשיבה דומה, ודאי שתישאר מופלה לרעה - ולו בעיני עצמך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היו הרבה תגובות, אז קודם כל תודה לשמעון על התזכורת. ניר, אין אפשרות לאחוז במקל משני קצותיו - או שאתה רוצה לדבר סטטיסטיקה או שלא. אבל אם מסכמים סטטיסטיקה (שאתה הזכרת, לא אני) - אז תתיחס אליה לעניין. כפי שאמרתי, יש בידי רשימת סגל המרצים בפקולטה שלי בת"א, וגם טרחתי והשגתי את רשימת סגל המרצים בפקולטה בה לומדת החברה שלי והתוצאות, כמו שכבר הזכרתי, חד-משמעיות ואני מוכן להעביר אליך את הרשימה בכל רגע נתון. דוקטורט המשפטים זה סיפור של לא יותר מ-7 שנים, ולא, צחי, אני לא מדבר על דוקטורט מהיסודי (למרות שברמת העיקרון אני מסכים אתך לגבי הטיעון הזה, אבל הוא שייך לויכוח אחר) אלא על המון מזרחיים (ולאו דווקא מרוקאים, צחי) שכבר יש להם דוקטורט, אבל ג'וב אין ולא מפני שהם פחות טובים מחלק מהחמורים שמלמדים אצלנו במשרה מלאה. בוא לא נדבר ב"אוויר" - מה פירוש "למערכת לוקח הרבה מאוד זמן לנוע ממצב אחד למשנהו"? כמה זמן לוקח לקבל דוקטור למשפטים (שסיים, כאמור, תוך 7 שנים) לעבודה? למה אין כאלה כמעט בכלל? שאלה פשוטה מאוד שלא צריך ללכת רחוק בשביל לענות עליה, פשוט לפתוח את העיניים. כמובן גם שלא דיברתי על מינוי שופט עליון לתפקיד בגלל מוצאו. יש הרבה מאוד מזרחיים מוכשרים שיכלו למלא בהצלחה את התפקיד, אבל הם אפילו לא עולים לדיון על שולחן המועמדים בגלל הסיבה הפשוטה שהמערכת משמרת את עצמה ומקורבי ברק (השופט, לא רה"מ) מאכלסים בהמוניהם את אולמות המשפט וממשיכים לשפוט נאשמים שאת הרקע שלהם הם לא יכולים להבין או אפילו לנסות להבין, כי הם פשוט לא באים מאותו עולם. אל תחשוב שהשופטים העליונים דהיום הם כאלה מאורות גדולים. הרבה מהפסיקות שלהם מוטעות, חשוכות, גזעניות ונגועות בצרות-אופקים באופן כללי, ולא אני אמרתי את זה. גם כאן אני יכול להפנות אותך לבני-סמכא מרובים, שאת דעתם יכול להיות שתכבד יותר מאשר את שלי. הפסקה בה בחרת לסיים את תגובתך שייכת, לצערי, לעולם אוטופי שבו כל בני האדם בעלי אותו צבע עור, כולם דוברי שפה אחת והגזענות היא מושג לא-נודע בו. גם האליטה האמריקנית טוענת שארה"ב היא ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות ושכל ילד יכול להיות נשיא ארה"ב ואפילו יש לה דוגמאות למכביר לטענה שובת-האוזן שאתה טענת, לאמור: "מי שטוב מצליח, בלי קשר לשום דבר אחר". אבל הסטטיסטיקה היא מראה חסרת רחמים, והיא טופחת על פני הטענות התיאורטיות היפות פעם אחר פעם: סיכוייו של צעיר שחור להיכנס לכלא בארה"ב אדירים, בהשוואה לסיכוייו של לבן, תוחלת החיים של צעיר שחור בארה"ב מגיעה לזאת של צעיר שחור במדינות אפריקה מוכות-האיידס והרעב, וסיכוייו של צעיר "שחור" בישראל למצוא עצמו מאחורי סורגים, מובטל, מכונאי או פועל נקיון גבוהים לאין שיעור מסיכוייו של לבן. ולפתרון שלי (החלקי) למצב, שהוא גם תשובה ל"נקודה החשובה ביותר" בעיניך: הטרמינולוגיה בה אני משתמש בדברי על "אחים" היא הפתרון היחידי לבעייה הנ"ל - לי, אף שאני זכיתי לרווחה יחסית (ולא תודות לאף אחד במדינה פרט לאבי ואימי שחוללו נס, לא פחות, והוציאו את עצמם ואת ילדיהם מהחרא לתוכו זרק אותם הממסד לעצמאות ולרווחה) החובה והזכות לקום כל יום ולחשוב מה אני עבור אלה שעדיין בצידה השני של התהום, נעשקים, מוכים, מדוכאים ומושפלים מעשה יום ביומו. חידוש הקהילתיות, שהיתה גאוותנו בארצות המוצא ונרמסה ופורקה ע"י השלטון המדכא בישראל, היא התקווה היחידה שלנו לשרוד. אני מצטער אם זה נשמע לך צורם, אבל עם כל הכבוד, עבור מאות אלפי הילדים (והמבוגרים!) שעדיין שקועים בחרא, זו התקווה היחידה, שאנחנו, המזרחיים שיש להם בכל-זאת מעט כח, נושיט להם יד עוזרת ותומכת. שהרי מכל השאר הם כנראה כבר לא יקבלו יותר מדי... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חוזר וטוען שהקהילתיות, ש-"היתה גאוותכם בארצות המוצא", הנה הדרך להנציח את הבעיה ולא לפתור אותה. אני לא מתווכח עם הסטטיסטיקה - אני מאמין שהיא נכונה. עם זאת, הפתרון לא יבוא מאפליה מתקנת. אפליה כזו היא דרך בטוחה לקבע ולהשריש גזענות, ובתוספת - לזכות בבעלי תפקידים שאינם ראויים לתפקידם - כפי שקורה בכל פעם שפוליטיקה מעורבת בשיקולי מינויים. למערכת לוקח זמן רב לנוע ממצב למצב - היות וכפי שהסברתי, לא מדובר במספר השנים לקבלת תואר זה או אחר, אלא בזמן שיקח לדור חדש או שניים לגדול כאן - דור שלגביו יהיה עניין המוצא שולי יותר. "מי שטוב מצליח" - כוונתי היתה, כמובן, לתעשיית ההי-טק, אותה אני מכיר. את *זה* אתה יכול לקבל כעובדה. בהי-טק, ובייחוד בתחום התכנה, מי שטוב - מצליח. עכשיו פתוחות בפניך (בפניכם?) שתי דרכי פעולה: להתאגד, לזעוק לשמיים כי "מגיע לך" וללחום בכל העולם, או לנסות להצליח כאינדיבידואל. אני לא יודע מה אתך, אבל לצרוח "מגיע לי!" לא הועיל לי מעולם במאומה. ובבקשה אל תספר לי על חרא - גרתי כילד בקרית אתא. ברגע שתוציא לעצמך מהראש את דימוי האשכנזי שנולד עם כפית כסף בפה, אולי נתחיל להתקדם כאן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפליה מתקנת היא עניין מורכב. אני לא חושב שאפשר לפטור אותו כל כך בקלות. צריך, ראשית, להבחין מהו הקלקול שאותו באה האפליה לתקן. ייתכן שהקלקול הוא רק המצב (מיעוטם של שופטים/מרצים מזרחיים), וזאת אולי בעיה שהזמן יכול לרפא. אבל ייתכן גם (ולפעמים זו הטענה שבבסיס האפליה המתקנת) שיש עיוות ב*שיטת הבחירה*, ואנשים השייכים לקבוצה החזקה מקבלים הערכת-יתר. וזאת כבר עלולה להיות בעיה שמנציחה את עצמה. העניין הוא שלרוב, כאשר עומדת על הפרק בחירה של (למשל) שופט או חבר סגל, יש יותר ממועמד ראוי אחד, ובעצם אין מדד אובייקטיבי וחד-משמעי שידרג באופן מובהק את המועמדים; במצב זה, נכנסות הטיות סובייקטיביות של המחליטים, כולל (אולי) עניין המוצא. אתה מניח שאפליה מתקנת בהכרח מביאה לכך שאנשים פחות טובים מקבלים את הג'וב. אבל אם הטיעון לעיל נכון, אז ההיפך - אפליה מתקנת תביא לג'וב אנשים *יותר* טובים. גורם נוסף, שעליו מצביע אסף דרעי, הוא שבתפקידים רבים (בפרט, שופטים) בעצם חשוב שיהיה אדם ממוצא מזרחי, אם כדי שיוכל להבין טוב יותר את "לקוחותיו", ואם כדי לחזק את אמון ה"לקוחות" במערכת. ניתן לתרגם טיעון זה כך: היותו של מועמד ממוצא מזרחי, היא נקודת זכות לטובתו, וזאת באופן ענייני ואוביקטיבי! אתה טוען, ולא בלי צדק, שבעל תפקיד שהתקבל בזכות אפליה מתקנת, יזכה תמיד ליחס חשדני, מתוך ההנחה שהוא לא מספיק טוב בזכות עצמו. יש בזה משהו מוזר: אנשים שיחשבו כך, בעצם מניחים שאפליה מתקנת אינה מוצדקת. ואם אפליה מתקנת היא כן מוצדקת, אז אותם אנשים טועים. במקרה כזה, זו רק בעיה של הסברה. אבל גם בעיה של הסברה היא בעיה... וזו כנראה אכן בעיה מובנית באפליה מתקנת. השאלה היא האם זו בעיה כה קשה, וכיצד היא תתבטא בפועל. יש לקוות שעד מהרה ישפטו את בעל התפקיד לפי תפקודו, וישכחו את אופן בחירתו (פרט למועמדים שהתמודדו מולו, שכנראה לא ישכחו). לכן תנאי הכרחי להצלחה של אפליה מתקנת הוא, שאכן יהיו מועמדים ראויים (גם) מקרב הקבוצה המופלית לטובה. לסיכום, אפליה מתקנת היא עניין בעייתי, אבל אני לא חושב שאפשר לשלול אותה עקרונית - יש לשקול פרטנית את התועלת מול הנזק שלה בכל מקרה. בכל מקרה "הנצחת הבעיה" אני לא חושב שתהיה - מדובר על מדיניות שאפשר להפסיק אותה בכל עת, אם מחליטים שהיא לא טובה, ובמקרה הגרוע ביותר הנזק הוא אדם או שניים לא ראויים שתקועים במערכת לעוד כמה שנים - וזו בעיה מוכרת גם בלי אפליה מתקנת. למעשה, לא בהכרח זו צריכה להיות "מדיניות" - לעתים תספיק החלטה אד-הוק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני טוען כי אפליה מתקנת תתן גושפנקא לבחירת אנשים לתפקיד שלא על פי כישוריהם, ללא קשר לעובדת היותם טובים יותר או פחות. זו הבעיה העיקרית שלי. בעניין בחירת שופטים - אני מצטער, אבל אני לא רואה כל צורך בהבאת שופט המכיר את הרקע של הנאשם. להיפך - הרעיון נראה לי מסוכן. אני, בבואי להשפט, לא מבקש מהשופט להזדהות עם הרקע הכלכלי או החברתי שגרם לעבירה. לשם כך יש הצגת נסיבות, ותו לא. נסה לדמיין את אופי בית המשפט אם טענה לגיטימית בו תהיה: " אבקש למנות שופט המכיר את הרקע החברתי של הנאשם" - איום ונורא! מכאן ועד למתן לגיטימציה לפשיעה בגין "רקע חברתי" או "קיפוח" - קצרה הדרך. ובמקרה הזה, אפליה מתקנת כמוה כנסיון לתקן שעון שוויצרי בעזרת פטיש. אני יודע שברגע ששיקולי הבחירה יכללי פקטור עדתי, *אני* אאבד את האמון במערכת, וכמוני רבים אחרים - לא בגלל היות מועמד זה או אחר טוב פחות, אלא בגלל הכנסת הפקטור הזר, הלא מקצועי, לשיקולי הבחירה. אם הלקוחות זקוקים לאדם ממוצאם על מנת שיאמינו במערכת, הרי שמצבנו בכי רע. לדעתי אין זה שיקול כלל וכלל. להיפך. האם הגדלה מלאכותית של נתח השופטים המזרחיים תשנה את גישת ה-"מקופח" הממוצע כלפי מערכת המשפט בכלל, וכלפי שופט אשכנזי בפרט? לא נראה לי. אפליה מתקנת תתן את האשליה כאילו יש אמת באותה דרישה חוזרת ונשנית של ה-"מקופחים" לאמר "מגיע לי!" - ולא כך הוא. לכולנו זכויות שוות על פי חוק, ולאף אחד לא מגיע יותר גם אם קופח, נדפק, אכלו לו שתו לו. ולזה, אין מה לעשות, הגיע הזמן להתרגל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הייתי רוצה לחדד מעט את הנקודה, כדי שלא תהיינה אי-הבנות: אני מעולם לא הצעתי פתרון בדמות אפליה מתקנת. כאשר דיברתי על מינוי שופטים ממוצא מזרחי, לא דיברתי על עוד "מתת של חסד" אשכנזית לפלבאים המורעבים. אני הצגתי מצב אבסורדי, שלצערי הרב שורר במדינה, שבו אנשים מוכשרים, כשירים ומעולים מכל הבחינות, מוצאים דלתות מסוימות (אמנם לא את כולן, ולעניין זה אני מקבל בשמחה את הערתך לעניין המצב בעולם ההי-טק) נעולות בפניהם, לא בגלל שאינם טובים מספיק אלא בגלל שהתפקיד נתפס ע"י אחר, שווה להם בכישוריו או טוב או גרוע מהם מעט יותר או בגלל שהם מוגבלים ע"י נומרוס קלאוזוס שמשקלו כעופרת ואין אפשרות להיפטר ממנו מאז ימי ראשית המדינה ועד ימינו אלה. והדוגמא הקלאסית היא ביהמ"ש העליון שנשאר מבצרה של האליטה האשכנזית גם לאחר שמבצרים רבים אחרים קרסו תחת לחץ. אינני מוכן להאמין, ולו לרגע אחד, שפתיחת שערים בפני המזרחיים בכל מיני תחומים שונים היתה מתרחשת ללא לחץ מאסיבי וללא המשך חשיפת הגזענות האשכנזית והוקעתה בכל הזדמנות. אם אתה מאמין שהדברים קורים לבד ובאופן טבעי כלשהו - זכותך המלאה להאמין בכך אולם סבורתני שההיסטוריה, מורתנו הטובה ביותר, טופחת בעוז על פני אמונת תמימים זו שלך - האפרטהייד לעולם לא היה חולף מהעולם לולא נלסון מנדלה ושכמותו, זכויות האדם השחור לא היו עושות צעד מדהים קדימה בשנות השישים והשבעים של מאה זו אלמלא ד"ר לותר קינג וגם אלמלא מלקולם X והפנתרים השחורים. בדומה, הממסד הישראלי המפאיניקי (עדיין!) האטום לא יפסע מילימטר לעומתנו אם לא נתפוס אותו בביצים מידי יום ביומו. אשר להערתך בדבר הקהילתיות: אינני רואה רע בכך שסטודנטים למשפטים ועורכי-דין שגדלו בשכונות (לא רק מזרחיים) יחזרו לשכונות ויעזרו למי שעוד שם להילחם על זכויותיו וכן לגבי כל אחד אחר (גם איש הי-טק יכול לחזור לשכונה וללמד את הילדים מה הוא יודע) - זו מהותה של הקהילתיות. הטרמינולוגיה, כתמיד, הינה חלק נלווה אולם לאו דווקא שולי שכן בחירת מילים, במיוחד כשאתה עוסק באוכלוסיה שכבר שבעה הבטחות ריקות וחרא, היא דבר קריטי וחשוב ולדעתי אין כל רע בבחירת מילים (וגם יישום שלהן, כמובן) מקרבות וחמות ובמיוחד כשמאחוריהן כוונה שלמה וטהורה. "דור או שניים", כהגדרתך, כבר עברו מזמן. להזכירך דור מוגדר כעשרים שנה. אמנם חלק מהדברים התקדמו אבל חלק אחר נשאר תקוע וחלק עף אחורה במהירות. אחד מהדברים הללו, שחלף עם הרוח עד שהיום נותרו ממנו שרידים עמומים בלבד, הוא מדינת הרווחה. לא המתנה עד שיגיע דור חדש אלא רק פעולה נחרצת לתיקון יכולה לשנות את המצב. לעניין רקעם של השופטים, אני שמח להודות שירדן ניר הציג את העניין בצורה מעט יותר ברורה ורחבה משעשיתי אני ואני מתפלא כיצד אינך רואה את הקו הישיר המתוח בין עובדת השתייכותם של השופטים לקבוצה מאוד מסוימת ומוגדרת באוכלוסיה לבין חוסר-האמון לו הם "זוכים" בציבור הרחב. לא רק המזרחיים אינם מאמינים יותר במערכת המשפט - גם הדתיים והחרדים לא וגם לא הרוסים. אני לא יודע מה איתך, אבל לי זה מדליק נורה אדומה גדולה ומהבהבת כשהעם אינו מאמין בשופטיו. אז אם הכל בסדר במערכת המשפט - מה אתה מציע? להסביר לעם כמה הכל בסדר והשופטים הם בעצם טובים ומקצועיים כולם אז תפסיקו להתמרמר? משום מה, לא נראה לי שזה יתפוס. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. אין לי בעיה עם חשיפה של גזענות בכל תחום שהוא - מצוין, טוב ויפה. תפוס את הממסד בביצים כל יום, ואני אעזור. מכאן ועד לאפליה מתקנת - רחוקה הדרך. 2. קהילתיות: איני רואה רע בתמונה שאתה מציג, אך זו לא כל התמונה. קהילתיות פירושה, בין השאר, גם התבדלות - "אנחנו *כאלה* והם *כאלה*". זו הסיבה שאני רואה בה דבר רע ומקבע ערכי שבטיות פרימיטיביים. אין, לדעתי, כל קשר בין "קהילתיות" לבין סטודנטים ובעלי מקצוע העוזרים בשכונות. 3. דור או שניים - מעכשיו, לא מקום המדינה. הבן - אנחנו, היום, בעיקר הבנים והנכדים של אנשים שעלו לארץ ממקומות אחרים, ולכן הגבול עדיין חד. לגבי הנינים ובני הנינים של העולים יהיה הגבול מטושטש בהרבה. בדיוק מסיבה זו אני חושש מקהילתיות וממסורת - שתיהן מקדשות את מה שהיה ולא את מה שיש או שיהיה. אם תוכל להביא את עצמך לשכוח מהיכן באת ולזכור רק היכן אתה נמצא - יהיה מצבך טוב בהרבה. 4. שופטים - הם בעלי מקצוע, ועיסוקם הוא אחד מהרגישים והחשובים במדינה השואפת להיות מתוקנת. הרעיון של החלטות פופוליסטיות - אם בין כתלי בית המשפט ואם בתהליך בחירת השופטים - מעורר בי פחד עמוק. המרמור של ה-"עם" (במרכאות, כיוון שאני ממש לא בטוח שכל, או אפילו רוב העם ממורמר) הוא טוב ויפה, אבל הפתרון (אם יש פתרון, ואולי אין) הוא ודאי לא שינוי הרכב השופטים על פי שיקולים החורגים מהתחום המקצועי הטכני הצר של עבודתם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הייתי רןצה שנתרכז קצת בנושא השופטים, כיון שנראה לי שבנושא זה המחלוקת בינינו הכי ממוקדת: שופטים הם אמנם בעלי מקצוע ושומה עליהם להבין ולהתמצא בחוק ובפסיקה, אבל לא רק בזה מתמצה תפקידם. אתן לך דוגמא מתחום שבו אני בטוח שאיננו חלוקים: לפני מספר שנים אנס יובל מסנר (חבר להקת "טאטו", אם אתה זוכר) צעירה ממעריצותיו. בפסק-הדין המרשיע קבעה השופטת, אמנם, כי מסנר אנס את הצעירה, אולם השיתה עליו עונש קל ביותר (אינני זוכר כמה בדיוק, אבל אוכל לברר אם תמצא בזה עניין). אחד ההסברים שניתנו לעונש הקל נמצא בפסק-הדין גופו: השופטת מתחה ביקורת חריפה על אורח החיים ה"פוחז" של הצעירה, שהיתה לדעתה , זולה, קלה להשגה ובלתי-נורמטיבית בכל מובן שהוא (ניתן לשער שאילו יכלה, היתה השופטת מכנה אותה בפשטות: שרמוטה). כמובן שאין הוכחה חד-משמעית לכך שזו הסיבה לעונש הקל, אבל מלומדים רבים שניתחו את פסק-הדין הגיעו למסקנה שאין כל הסבר אחר לעונש הקל, וכי לשונה של השופטת היתה כה חריפה ובוטה (כלפי הצעירה, לא כלפי האנס) עד שאין מנוס מלהסיק שזו הסיבה האמיתית. תסכים איתי, ודאי, שלא זו בלבד שאין מקום להקל בעונשם של אנסים רק מפני שהקורבן הפוטנציאלי התנהגה כמו שרמוטה, אלא גם שזו בכלל שיא החוצפה מצד השופטת הנכבדה למתוח ביקורת כלשהי על אורח חייו של כל אדם, ולו גם יהא זה האדם העומד למשפט, ועל אחת כמה וכמה כשמדובר בקורבן. תסכים איתי, ודאי, שגם אתה גם אני לא היינו מוצאים דבר פסול במיוחד בבחורה שאוהבת להסתובב בקרבת להקות רוק ואמנים ולבלות עד השעות הקטנות של הלילה (שכן, אלו הדברים שהעידו, לדעת השופטת, על "זולותה" של הנערה) ושזהו אורח-חיים לגיטימי. הביקורת החריפה של השופטת, עד כדי הקלה בדינו של אנס שהורשע (!!!), היתה, אפוא, על אורח-חיים שונה משלה, שנראה היה לה מזוויע, נורא ואיום, פשוט מפני שהיה רחוק מאוד מלהיות אורח-חיים שהיא מכירה ומקבלת כנורמטיבי. תסכים איתי, אם כן, שתפקידם של שופטים אינו מתמצה בהחלת חוקים ונורמות משפטיות אלא. לעתים הם מחויבים להכריע האם הם מאמינים לאדם, אם לאו, לפי הסיפור שהוא מציג לפניהם. אם אותו סיפור נראה להם הגיוני לפי מערכת הערכים המקובלת עליהם - סביר שיאמינו לאותו אדם. אם הסיפור נשמע להם מופרך ובלתי-אפשרי מנקודת מבטם - לא יאמינו לאותו אדם. במעגלים שונים בחברה מקובלים מנהגים ודרכי-התנהגות שונים, המוכתבים ע"י מערכות ערכים שונות לגמרי. אם השופט אינו מכיר את מערכת הערכים - כיצד יכול הוא להחליט אם לקבל סיפור מסוים או לא? אם הסיפור נראה הגיוני בכלל או לא? ולדורון יערי - צדקת בנחשך שלרוב מסתמך אני על שמות משפחה. הלוואי והיתה לי את הבעיה עם הנשים שציינת, אך לצערי גם מקומן של אלו נפקד, לרוב, מרשימות מרציה של האוניברסיטה הגזענית, השוביניסטית, המתנשאת והאליטיסטית בה אני נאלץ לבקר. גם בעית הנישואים המעורבים לא מפריעה לחישוביי יתר על המידה שכן מדובר, לרוב, באנשים עתיקים שלא נודעו בתקופתם כאלה. כמובן אינני יכול לחתום לך על זיהוי מוחלט, אחד לאחד, של כל מרצה ומרצה, אולם כמות השמות בעלי הצליל האירופי המובהק (עם דגש על מובהק) אינה מותירה מקום לספק ביחס לתמונה הכללית, עם אחוז סטיה נמוך מאוד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המקרה שהבאת אכן חושף בעיה עקרונית של מערכת המשפט - לאו דוקא בארץ. לדעתי, הוא רק מדגיש את אי הנכונות של הפתרון המוצע (לאמר - אפליה מתקנת). האם נשריין מקום בבית המשפט גם לשופטות הידועות כמעריצות רוק, או כפמיניסטיות? ומה על, להבדיל, ציבור ההומואים והלסביות? וציבור החקלאים? וציבור עובדי ההי-טק? אתה מבין, ודאי, כי לתהליך כזה אין סוף. תמיד יהיה ציבור כלשהו שאינו מיוצג בתוככי מערכת המשפט. לכן כוון חשיבה זה הוא עקר, והתקווה היחידה היא, שוב, רמתם המקצועית והאישית של הנבחרים לתפקיד. מובן כי בכל מערכת, תהיה מכובדת ונישאה ככל אשר תהיה, ימצאו ליקויים ואנשים שאינם מתאימים לתפקידם, כמו במקרה הזה (שאותו איני מכיר, ואני מסתמך כאן על הנתונים שהבאת בלבד). למערכת יש גם שיטות לביקורת עצמית, ומן הסתם נתן לשפר גם אותן. שוב - אין כאן כל דבר המצביע על צורך באפליה מתקנת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הייתי חייב לשים את זה בכותרת, כי כנראה ששוב לא הובנתי נכון. איני עוסק באפליה מתקנת. זה נושא מעניין בפני עצמו וכמו שהראה ירדן ניר, יש לו פנים רבות משלו והרבה יתרונות וחסרונות. אני עוסק בשיבוץ מגוון יותר של שופטים. הדוגמא שהבאתי אינה מצביעה, כמובן, על קיפוח של מזרחיים במערכת המשפט אבל היא נועדה לסבר את האוזן ונראה לי שהצלחתי בכך. הדוגמא שהבאתי (ואתה יכול להאמין לכל מה שכתוב בה, ואין לי שום בעיה להעביר העתק פסק-הדין לכל דורש, כמו גם מאמרים מרתקים שמנתחים אותו, אם כי אצטרך לחפור מעט בנבכי ספרית האוניברסיטה) נועדה רק להמחיש כיצד שופטים טובים ומקצועיים ובקיאים בכל תג של חוקי המדינה והנוהג המשפטי בה, יכולים לפסוק פסקי-דין מוטעים על פניהם אך ורק בשל השקפת עולם צרה ומקובעת. תסכים איתי, כמובן, שלשופטת הנכבדה לא היתה שום כוונה רעה, אלא ששורש הבעיה נעוצה בכך שהיא והקורבן פשוט באו ממערכות תרבותיות נפרדות ושונות לגמרי, שאין שום קשר ביניהן (במקרה ספציפי זה, בגלל פערי גיל). תסכים איתי גם שאין כל רע, מבחינה אובייקטיבית, בשני העולמות התרבותיים וכל אחד מהם יכול להוביל לדרך חיים לגיטימית ובלתי-מזיקה לחברה לגמרי. עם זאת, מבחינה אובייקטיבית גם כן, אין שום ספק שנעשה כאן עיוות-דין - אנס אכזרי לא קיבל עונש כבד שלו הוא ראוי. והטענה שלי היא מאוד פשוטה: אם במקרה דנן נגרם עיוות-דין (שוב, בלא כוונת זדון) פשוט בשל פער תרבותי בין השופטת לקורבן, שנבע מדבר טריוויאלי כמו פער-גיל, אזי אפשרי בהחלט עיוות-דין ברמה זו או אחרת, כאשר בין השופט לבין הנאשם קיים פער תרבותי אחר, גם אם לא בהכרח עמוק יותר, כגון מעמד כלכלי שונה, אמונה דתית, מין, נטיה מינית וגם מוצא עדתי. שים לב, ניר, אין מדובר כאן על רמה מקצועית ואישית שכן אדם יכול להיות בעל רמה מקצועית מדהימה ויצור טוב ונדיב מאין כמותו, אבל אם העולם (וכל אדם הוא עולם ומלואו) העומד בפניו למשפט זר לו לחלוטין - ייתכן עד מאוד שהוא יעשה טעויות פטאליות בשיפוט, לא מתוך חוסר מקצועיות או משהו כזה, אלא בתום-לב ומתוך חוסר הכרת החומר הרלוונטי. הפתרון היחיד למצב זה הוא גיוון רב ככל האפשרי בבחירת השופטים: הרבה יותר נשים, מזרחיים, דתיים, ערבים, חרדים וכן, גם הומואים ולסביות. השופטים, בניגוד לדברי השופט ברק, לא כל כך בתוך עמם הם יושבים, אלא בעיקר בתוך חבריהם השופטים האחרים. שופט שיהיו לו עמיתים למקצוע מכל קבוצות האוכלוסיה שהזכרתי למעלה - ייטיב לשפוט. ואם יש לך פתרון אחר, מעשי באמת ולא אמורפי, אשמח לשמוע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסכים איתך לחלוטין כי גיוון הוא טוב. הבעיה היא כי, לטעמי, כל זה אוטופי מאד. פתרון מעשי? אין לי, אך אני טוען, עדיין, כי הכנסת אנשים למערכת בכח משיקולים זרים לשיקול המקצועי נטו אינה פתרון. זה באשר לגיוון באופן כללי. באשר למקרים הפרטיים - ודאי תסכים כי אבסורד יהיה לנסות להתאים לכל אדם המטופל במערכת המשפט שופט אישי לפי רקעו העדתי, נטייתו המינית או הכנסתו החדשית. מערכת המשפט אמורה להיות בנויה כך שכל שופט יוכל לשפוט בכל משפט - למעט מקרים של מעורבות אישית. לסיכום: כן, יהיה זה עולם יפה יותר עם יותר גיוון במערכת המשפט. לא, זה לא אפשרי בדרך שתיארת (שאני עדיין קורא לה "אפליה מתקנת") ללא גרימת נזק גדול ביותר למערכת ולאלה הנאלצים להזדקק לשירותיה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יצא לי לראות בכמה הזדמנויות קציני צבא שהגיעו משכונות מצוקה מתנהגים בקשיחות רבה יותר לפיקודים בעלי רקע חברתי דומה לשלהם מאשר לפיקודים אחרים. אני משער ששופט שגדל בשכונת מצוקה לא יקבל טיעון כמו "התדרדרתי לפשע כי גדלתי בחדר אחד עם עוד 5 אחים" מכיון שהוא מכיר את המציאות הזאת בעוד ששופט אחר יתיחס לטיעון כזה כאל טיעון לגיטימי ונכון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסכים לחלוטין. ולכן, כפי שהסברתי, כל נסיון להתאים את רקע השופט לרקע הנאשם - בטעות יסודו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי שהצלחנו להגיע להסכמה כלשהי, ותרשה לי להיות הראשון לברך על כך. אני בהחלט מסכים איתך שאין אפשרות מעשית וגם אין טעם להתאים "שופט כבקשתך". לא טענתי כך, אלא אחרת: שהגיוון באופן כללי במערכת המשפט יוביל להיכרות מעמיקה יותר של שופטים עם עולמות שלא היו מוכרים להם עד כה, בגלל העובדה המצערת המערכת המשפט היא קליקה סגורה, פחות או יותר. אני שמח בעיקר שאתה מסכים איתי כי גיוון יוביל לעולם יפה יותר וצודק יותר ואני גם מסכים אתך שאין מקום להכנסת אנשים למערכות (לא רק מערכת המשפט) משיקולים זרים. אי-ההסכמה בינינו, נותרה ככל הנראה, סביב השאלה האם יש כבר אנשים מוכשרים כאלה בנמצא, שדווקא לא ממונים משיקולים זרים, בין השאר כיוון שהמערכת משמרת את עצמה, את אופיה ואת תכונותיה, או שמא אין אנשים כאלה ומינוי שופטים נעשה באופן מקצועי, ישר וראוי. אני עדיין עומד על דעתי שישנם מספיק מועמדים לשיפוט מקרב כל קבוצות האוכלוסיה שהזכרתי בתגובתי הקודמת והם לא ממונים לשיפוט, ותחתם ממונים אנשים מוכשרים פחות מהם, שעונים על קריטריונים שאינם ממין העניין. אתה יודע מה? אולי באמת אין טעם להתווכח על השאלה הזאת. אולי כדאי פשוט לתת לדינמיקה החברתית לעשות את שלה, וכמו שציינתי בתגובתי הראשונה למאמר זה - קרו פה רק דברים טובים ובסופו של דבר גם מוסד הנשיאו, מבצר מפאיניקי-אליטיסטי מימים ימימה, גם הוא נכבש, בסופו של דבר. רק שים לב בזכות מי זה קרה. אולי חוסר היכולת של אנשים נאורים וליברליים באמת, כמוך, מהעבר האחד, להכיר בעוול שנעשה לקבוצות אוכלוסיה שלמות מהעבר האחר, גורמת לאנשים כמוני לתמוך באלה שבזכותם זה קרה. אולי חבל. אולי לא. אגב, מה דעתך על המפעל שנסגר אתמול בשדרות (ואחדד את השאלה במידע נוסף: עובדי המפעל - תושבי שדרות. בעלי המפעל - קיבוץ)? האם יש כאן איזשהו רמז לאי-שוויון בין קבוצות אוכלוסיה, או שגם זה אירוע נייטראלי לחלוטין, בעל משמעות רק בהקשר הצר של הדברים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אני מברך על ההסכמה בינינו, למרות צרותה של זו. אין לי מושג על איזה מפעל אתה מדבר - אני לא בדיוק רואה או שומע חדשות. אני רק יכול להזכיר את שטענתי אי שם למעלה - מצב קיים אינו מעיד בהכרח על נטייה או חוקיות. זכותו של אדם לפתוח ולסגור מפעלים כראות עיניו - בין אם הוא קיבוצניק ובין אם הוא מזרחי, חילוני, דתי, אשכנזי, ערס ומה לא. לא היית רוצה לחיות במדינה בה אין זה כך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני תוהה אם כמסקנה מדבריך אלו עלינו להסיק שפאנל השופטים צריך לכלול גם שרמוטה אחת לפחות? איך היית פותר את הבעיה כפי שהצגת אותה - איזה שופט היה יכול לשפוט טוב יותר (שכן שנינו מסכימים שהחלטת השופטת הנ"ל היא זוועתית), במקרה דנן? א. שופט מזרחי. ב. שופטת מזרחית (שתי ציפורים במכה אחת!) ג. שופטת שרמוטה. ד. שופט/ת ליברלי/ת. אני הייתי הולך על ד., אישית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מר יניב, איפה אתה? נעשית אלמוני או שאתה כבר לא כאן? אם לא כאן - חבל. יכולת לתרום לדיונים של התקופה האחרונה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אני השתכנעתי. מר יניב: אנא שוב הלום. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש לי שאלה טכנית. ציינת שאין כמעט מרצים מיזרחיים מאיפה אתה יודע מי מהמרצים הוא ספרדי ומי אשכנזי? אני מניח שאתה נעזר בשמות, אבל שמות זה מקור לטעויות. ישנן נשים ממוצא ספרדי שהתחתנו עם גברים ממוצא אשכנזי וקיבלו שמות אשכנזים. ישנם מעורבים, ומה עושים עם שמות מעוברתים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מדינת ישראל היא מדינה מערבית למזלנו הרב, ובזכות זה אחנו מדינה מתפתחת, נראה אם היית רוצה להיות היום במצב של מדינות כמו מרוקו או תוניסיה, אולי היית שומע מוזיקה מזרחית כל היום אבל כסף להאכיל את הילדים לא היה לך. אז תפסיק לנסות לרצות להפוך את המדינה למדינה עם אלמנטים מזרחיים, כי אין סיבה שתהיה כזאת. ואגב, תאמין לי שיש למזרחים אפשרות להגיע לאן שהם רוצים- עובדה שיש מזרחים באונ'. זה שרוב המזרחים לא כ''כ אינטיליגנטים זה לא קשור באשכנזים אלא בחינוך ובמנטליות (וזה כבר דיון אחר)... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רוב המזרחים לא כ"כ אינטליגנטים? יש לך איזה ממצאים המוכיחים את הטענה הזאת? ולאילו טווחי I.Q אתה מתכוון בהגדרה "לא כ"כ"? ומה זו "מנטליות" ואיך היא משפיעה על האינטליגנציה? אם בחור מבית מזרחי חי עם משפחתו הגדולה והמורחבת, עם אבא, אמא, אחים ואחיות וביחד עם סבא וסבתא קשישים המזהירים אותו דרך קבע - "כשאתה יוצא החוצה תלבש סוודר, שלא תחטוף דלקת אזניים" - זאת מנטליות? - וכמה נקודות I.Q מוריד לו העניין הזה, בסיכום הכללי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם שמעת שיש רעב במרוקו ותוניסיה? אולי יש אך אני לא שמעתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה בגלל שמגבילים שם את העיתונאות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כוונתך הייתה להוכיח - בהדגמה - שגם האשכנזים לא כ''כ אינטליגנטים, הצלחת בגדול. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם כנסיית השכל היא לא בדיוק להקה של אשכנזים מתל-אביב.... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני נוטה להסכים איתך, בהחלט לא לחלוטין אבל קצת יותר מניר יניב. אלא שתגובתי הקודמת לשמעון מורמי לא בדיוק עסקה סתם באפליה תרבותית. טענתי, ואני עדיין טוען, שהאליטה התרבותית-אינטלקטואלית (ברמות הגבוהות יותר מגלגל"צ, ערוץ 2 והסלקטורים במועדונים) לא תעז להפגין אי-תקינות פוליטית בוטה (וטוב שכך). הביקורת על הרבובדיה עושה לרוב רושם ענייני. ממי שמבקש לטעון שהיא בעצם נובעת מגזענות סמויה, אני מצפה להוכחה. אגב, ההסבר שנתת במאמר האחר לשערוריה האחרונה שעורר הרב, נשמע רציני ומאלף. הוא מוכיח, לכל היותר, שהתקשורת שטחית, לא שהיא גזענית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הויכוח כאן עבר לפסים אחרים, מבלי שאיש הצביע על כך. הטיעון המקורי שלי היה: אין אפליה כנגד מזרחיים. יש אפליה כנגד עניים. מסיבות של קיפוח היסטורי ושל אפליה בעבר יש שיעור ניכר של מזרחיים בקרב העניים. השאלה באם יש צורך באפליה מתקנת או לא אינה ממין העניין. מזרחי ואשכנזי המתחילים מאותה נקודה לא ייתקלו באפליה. כן יהיה הבדל בין מי שמתחיל מרמת השרון לבין מי שמתחיל משדרות. אין זה אומר שאין אפליה כנגד *התרבות* המזרחית. יש אפליה לטובת כל מה ש"מערבי", כולל סגידה מטופשת ל"חוכמת" המזרח הרחוק כטרנד אופנתי. אין ספק שקיים אימפריאליזם תרבותי אמריקאי בכל תחומי החיים, אך כשאני רואה את נשיא אינדונזיה בחליפה מערבית ועניבה - על מה נלין? ובקשר לטענות על "אחים", הן מצביעות על תחושת קיפוח יותר מאשר על קיפוח אמיתי. אינני יודע מי אחי בהקשר זה. אם זה כבר מעניין מישהו - אשתי היא ממוצא מרוקאי-אלג'יראי, אני ממוצא רומני, ויש לנו שלושה ילדים. למי הם ירגישו את הקשר? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מזכיר לך שמוצאם של רוב האשכנזים בארץ הוא מארצות מזרח אירופה (הקומוניסטיות לשעבר), ארצות שהקשר של התרבויות שלהן לתרבות המערבית (או יותר נכון, לתרבות האנגלו-אמריקאית) הוא יותר מרופף. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון בהחלט. האימפריאליזם התרבותי הוא אמריקאי, לא יהודי אשכנזי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנאיביות שלך מדהימה. למה אני צריך לתת דוגמה לבוז שמישהו רוחש לתרבות המזרחית, אם אף אחד במדינה לא חשב אי פעם לכלול משהו מתרבות המזרח בספרי הלימוד, בטקסים, בשירה, בספרות, באתוס הציוני. פקח את העיניים ותסתכל סביבך - האם יש סממן תרבותי מזרחי *אחד* במדינה, או שהכל מערבי? אמא שלי היתה במחתרת הציונית בעירק והעלתה יהודים לארץ. יש לך שבוע להיזכר מה אתה יודע ממערכת החינוך על המחתרות בארצות האיסלם. ועכשיו תשווה את זה למה שאתה יודע על חנה סנש, על אהרונסון ונילי ומחתרות אשכנזיות אחרות. והעיקר תשמר את הנאיביות שבך. זה חינני. ;-) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא יודע איפה אתה למדת, אבל הדבר היחיד שאני יודע על ניל''י מבי''ס זה הראשי תיבות, ועד סנש ואהרונסון למדתי בכוחות עצמי (עבודה אישית אי שם ביסודי). לימודי ההיסטוריה בישראל מתמצים בשמות העליות השונות והשואה. אז נכון שהשואה נעשתה באשכנזים, אבל אני בספק אם זאת הסיבה. בקיצור - תוכנית הלימודים בהיסטוריה היא לא ''מערבית'', היא פשוט מטופשת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש ספר (או מאמר) כזה, שהכותרת של התגובה הזו נגנבה מכותרתו. בעוונות מוחי המסטול אינני זוכר, למרבה הצער והבושה, את שם מחברו, אבל הנושא שלו מאלף: ספר היסטוריה אחד, פשוט, שכל ילד בתיכון חייב לרכוש, שמתיימר להנחיל לנו את רזי "תלדות עם ישראל", או בשם המוכר (והמעיר נשכחות מזוויעות) תע"י. אותו ספר הכיל כמה מאות עמודים טרחניים שמפרטים את תולדות העדה האשכנזית המפוארת, ובצדם שמונה (8!!!) עמודים אומללים המוקדשים להיסטוריה של סבי ז"ל ובני עדתו... להגיד שתוכנית הלימודים בהיסטוריה היא "מטופשת" זה שייך לויכוח אחר, מתחום הפדגוגיה והפילוסופיה. עכשיו אנחנו עם שתי רגליים על הקרקע והשאלה בעינה עומדת - מטופשת או לא מטופשת - איפה אנחנו בתוך ההיסטוריה הזו? אין שום ספק שלשואה מגיע פרק נכבד מאוד בלימודי תולדות העם ואין שום ספק שבמסגרת לימודי השואה לא יוזכרו מרקש, בצרה, טנג'יר או טריפולי, אבל רבאק - שמונה עמודים?! יצא ספר לא מזמן, שוב שכחתי את שמו מהסיבות המוזכרות לעיל, אבל המחבר הוא פרופ' יהודה ניני והעלילה עוסקת באיך זיינו את הצורה לתימנים המסכנים שחשבו שגם הם יקימו קיבוץ במדינה. אם אתה לא זוכר כלום ניל"י, דובי, אני מוכן לתרום לך קצת מידיעותיי, כי לי דווקא זכור שעסקתי בהם בהרחבה, נלקחתי גם להצגה "שרה גיבורת ניל"י" ואפילו לטיול במוזיאון שלהם סחבו אותנו. על דנינו, לעומת זאת, שמעת? על היהודי-מרוקאי הנכה ששליחי הסוכנות הכריחו לקפץ אנה ואנה כדי שיוכיח שמגיעה לו הזכות לעלות ארצה ביחד עם ילדיו? שאל את אלתרמן - הוא כתב על זה שיר יפהפה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בשלבים מסויימים בלימודי ההיסטוריה עוסקים בתולדות הציונות. הציונות, מה לעשות, היא תנועה אירופאית בעיקרה, ולכן מדברים על אשכנזים. אבל אני מעדיף לא להכנס יותר לענייני תוכנית הלימודים, כי רובה נשתכחה מראשי זה מכבר (נושא מעניין, אך אחר לגמרי...). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את האשכנזים היו מתים לזרוק מאירופה, הם היו ציונים שלא נתקלו בהתנגדות ליציאה אלא בקושי להיכנס לארץ. המזרחיים לעומת זאת, לפחות ממה שאני יודע על עירק, הסתכנו בחייהם כשרצו לעלות לישראל. אסור היה להם לצאת מעירק ולעלות לישראל - אוייבת הערבים. היציאה שלהם היתה במחתרת, תוך סיכון חיים ואיבוד כל הרכוש. ואתה, אדם נאור, אומר שהציונות היא תנועה אירופית בעיקרה, ודוחף את המזרחיים מתחת לשטיח. באותה מידה של הגיון, גם המדינה שהוקמה ע''י אשכנזים, היא מדינה אשכנזית. האפליה מוצדקת ולילה טוב לכל הארצ'י באנקרים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שוב - את העליות כולן (לפחות עד הקמת המדינה) מציינים גם מציינים, ומדובר, כמובן, גם על האנשים שבאו בהן. אבל - כפי שאמרת - יוצאי עיראק הגיעו לישראל, למדינה היהודית. לא יודע לגבי אחרים, אבל במקרה שלי לפחות, לא הגענו בחומר מעבר למלחמת העצמאות. זו, כאמור, כבר בעיה אחרת של תוכנית הלימודים, וממש אין קשר לאפליה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בתור ספרדי שנראה כמו אשכנזי, אני לא בטוח אם אני יכול לחלוטין להבין את מה שאתה מדבר עליו. אבל גדלתי בבת ים, ואף פעם לא בחרתי את החברים שלי לפי המוצא שלהם, כך שאולי בכל זאת דעתי נחשבת למשהו: הגזענות הממסדית גוועת. כל הדוגמאות שהזכרת הם דוגמאות מן העבר הרחוק. הרשה לי לבשר לך - מתוך חברי הסטודנטים, יש *רוב* לבעלי מוצא מרוקאי דווקא. כך גם היה בתיכון - מגמת המחשבים הייתה שחומת עור הרבה יותר ממגמת ספורט, למשל. אמת שפעם היתה גזענות בארץ, אני לא מתווכח. אבל אי אפשר לצפות שבחור שכל מה שהוא למד בתיכון הוא איך להחליף צמיגים יגלה פתאום שאין יותר גזענות ממסדית, ויחליט לעבור הסבה מקצועית לפיסיקה, למשל. דברים כאלה מגיעים בהדרגה. להוציא דוקטורט לא לוקח שבע שנים, וגם לא עשר. אתה צריך לעלות על המסלול הנכון כבר ביסודי. כיום בוחרים את המועמדים לאוניברסיטאות *רק* ע"פ הציונים שלהם ותוצאות הפסיכומטרי שלהם. זה יקח זמן, אבל בסופו של דבר האיזון יגיע. מה אחוז המרוקאים בארץ? חמש עשרה? אתה רוצה שחמש עשרה אחוז מהאקדמאים יהיו מרוקאים? תן לזה עוד דור. אני רק מקווה שאז הם כבר לא יהיה "מרוקאים" בעיני עצמם, אלא "ישראלים". אתה יודע מה? אולי אפילו "בני אדם". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מתכוון למושבה כינרת, שהאשכנזים זרקו את התימנים ונישלו אותם מאדמתם. העלו מחזה בנושא לא מזמן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההתעלמות מיהודי ערב בספרי הלימוד היא אכן מחפירה. אני חושב שזה נובע מהרבה דברים רעים, לאו דווקא בוז. שמרנות בעיקר, קורט של צרות אופקים. אתה טוען ש"אף אחד במדינה לא חשב מעולם...[לשנות זאת]". ובכן, *אתה* חשבת, וחוששני שאתה לא הראשון. ביקורת על ההטיות האלו הופיעה אי-אלו פעמים בשופר האליטה (האשכנזית), "הארץ", ונדמה לי שהיא מתאימה למגמות אופנתיות באקדמיה. אני מעיז לנחש שזה רק עניין של זמן עד שהמעוות הזה יתוקן. בשיעורי ספרות למדנו, אגב, את "חצוצרה בואדי" של סמי מיכאל. תטען בוודאי שזה עלה תאנה, ואולי אתה צודק, אם כי אשמח לדעת אילו סופרים מזרחיים תרצה להכניס על חשבון ביאליק, או עגנון (שהרי צר המקום בתוכנית הלימודים, והקאנון עצום ורב). אה כן, יש גם פרק שלם על שירת תור הזהב בספרד, אם זה נחשב. כן, הייתי שמח אם היו קוראים לזה כך, "שירת תור הזהב", ולא "שירת ימי הביניים", כותרת אירו-צנטרית אומללה. הו, כמעט שכחתי: למדנו גם מסה של ז'קלין כהנוב. היא עסקה בכלל בזיקנה, ולא יכולתי לנחש באותם הימים שהכותבת היא יהודיה מרוקאית-צרפתית בעלת אוריינטציה תרבותית ים-תיכונית. בתרבות במדינה הכל מערבי - נכון, אבל כבר אמרו כאן - זה לא מערבי במובן אשכנזי, זה מערבי במובן אמריקאי. זה מצער וזה מרגיז. אני מאמין שהסיבה היא שוב שמרנות וצרות אופקים, ובמקרים אחרים עניינים מסחריים-שיווקיים. כדי להיות יותר קונקרטי: למה בערוץ 4 אין יותר סרטים מצריים, אפילו מסחריים, זניחים ו"נחותים", על חשבון המוני הסרטים האמריקאיים המסחריים, הזניחים והנחותים שמשודרים שם כל היום? כשאתה אומר "בוז", אני מדמיין עורך תוכניות שיושב לפני שתי הערימות, מביט בערימה המצרית, ובמבט של גועל על פניו מפטיר "שוורצע חייעס" וגורף אותה לרצפה. משום מה נראה לי סביר יותר שמראש אין שם שתי ערימות; זה נראה לכולם טבעי לחלוטין ש"ערוץ סרטים" יתמקד בסרטים אמריקאיים. אינרציה. ה"כולם" הזה כולל, אני חושב, מזרחיים לא פחות מאשכנזים. זה באשר לתרבות המיינסטרים המסחרי. באשר לתרבות האליטיסטית יותר, מצבה של התרבות המזרחית/ערבית סביר, נדמה לי. אני אביא (שוב) את הדוגמאות מתחום המוזיקה, של יאיר דלאל או של אום-כולתום (שהיא לאחרונה טרנד אצל אינטלקטואלים אשכנזים) שזוכים לאחרונה ליותר הכרה אצל "קובעי טעם" (שממילא קובעים טעם למתי-מעט) מאשר, נאמר, מוזיקת כלייזמר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הערה - לפני כמה ימים היה ט' באב, יום חורבן בית המקדש ושואת היהודים. האשכנזים, למעט הדתיים, לא ממש מתעניינים ביום הזה. סתם הפרעה לשיגרת החיים. הספרדים, כשכשמדברים על "מסורתיים" מתכוונים אליהם, התפללו בחלקם, צמו, ציינו את היום. אני מדבר בהכללות (גסות מאוד!) כמובן. אני מזרחי שלא צם ולא כלום, אבל ציינתי את היום אצלי בראש במידה מסויימת של צער על כך שבעוד 2000 שנה הנאורים של העתיד יתייחסו לשואת מלחמת העולם השניה כמו שהנאורים של היום מתייחסים לתשעה באב. אבל ההערה שרציתי להגיד - הרדיו עבר לשדר שירים עצובים כמו בכל אבל. מדדת כמה מתוכם הם שירים שמבוססים על נעימות רוסיות, אשכנזיות, מערביות, וכמה מהם שירים של זמרים ו/או לחנים מזרחיים? בערך יחס של 9:1. כמה שירי דיכאון מזרחיים אתה מכיר? אני המון. גובל באינסוף. "פסטיבל שירי דיכאון" של הגשש אפילו לעג לתופעה. אבל העורכים המוזיקליים לא מכירים בדיכאון המזרחי כדיכאון לגיטימי. רק שירים שקטים "אשכנזים" ראויים לפאר את הרדיו ביום אבל שלא אומר להם כלום. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |