|
||||
|
||||
הנאיביות שלך מדהימה. למה אני צריך לתת דוגמה לבוז שמישהו רוחש לתרבות המזרחית, אם אף אחד במדינה לא חשב אי פעם לכלול משהו מתרבות המזרח בספרי הלימוד, בטקסים, בשירה, בספרות, באתוס הציוני. פקח את העיניים ותסתכל סביבך - האם יש סממן תרבותי מזרחי *אחד* במדינה, או שהכל מערבי? אמא שלי היתה במחתרת הציונית בעירק והעלתה יהודים לארץ. יש לך שבוע להיזכר מה אתה יודע ממערכת החינוך על המחתרות בארצות האיסלם. ועכשיו תשווה את זה למה שאתה יודע על חנה סנש, על אהרונסון ונילי ומחתרות אשכנזיות אחרות. והעיקר תשמר את הנאיביות שבך. זה חינני. ;-) |
|
||||
|
||||
לא יודע איפה אתה למדת, אבל הדבר היחיד שאני יודע על ניל''י מבי''ס זה הראשי תיבות, ועד סנש ואהרונסון למדתי בכוחות עצמי (עבודה אישית אי שם ביסודי). לימודי ההיסטוריה בישראל מתמצים בשמות העליות השונות והשואה. אז נכון שהשואה נעשתה באשכנזים, אבל אני בספק אם זאת הסיבה. בקיצור - תוכנית הלימודים בהיסטוריה היא לא ''מערבית'', היא פשוט מטופשת. |
|
||||
|
||||
יש ספר (או מאמר) כזה, שהכותרת של התגובה הזו נגנבה מכותרתו. בעוונות מוחי המסטול אינני זוכר, למרבה הצער והבושה, את שם מחברו, אבל הנושא שלו מאלף: ספר היסטוריה אחד, פשוט, שכל ילד בתיכון חייב לרכוש, שמתיימר להנחיל לנו את רזי "תלדות עם ישראל", או בשם המוכר (והמעיר נשכחות מזוויעות) תע"י. אותו ספר הכיל כמה מאות עמודים טרחניים שמפרטים את תולדות העדה האשכנזית המפוארת, ובצדם שמונה (8!!!) עמודים אומללים המוקדשים להיסטוריה של סבי ז"ל ובני עדתו... להגיד שתוכנית הלימודים בהיסטוריה היא "מטופשת" זה שייך לויכוח אחר, מתחום הפדגוגיה והפילוסופיה. עכשיו אנחנו עם שתי רגליים על הקרקע והשאלה בעינה עומדת - מטופשת או לא מטופשת - איפה אנחנו בתוך ההיסטוריה הזו? אין שום ספק שלשואה מגיע פרק נכבד מאוד בלימודי תולדות העם ואין שום ספק שבמסגרת לימודי השואה לא יוזכרו מרקש, בצרה, טנג'יר או טריפולי, אבל רבאק - שמונה עמודים?! יצא ספר לא מזמן, שוב שכחתי את שמו מהסיבות המוזכרות לעיל, אבל המחבר הוא פרופ' יהודה ניני והעלילה עוסקת באיך זיינו את הצורה לתימנים המסכנים שחשבו שגם הם יקימו קיבוץ במדינה. אם אתה לא זוכר כלום ניל"י, דובי, אני מוכן לתרום לך קצת מידיעותיי, כי לי דווקא זכור שעסקתי בהם בהרחבה, נלקחתי גם להצגה "שרה גיבורת ניל"י" ואפילו לטיול במוזיאון שלהם סחבו אותנו. על דנינו, לעומת זאת, שמעת? על היהודי-מרוקאי הנכה ששליחי הסוכנות הכריחו לקפץ אנה ואנה כדי שיוכיח שמגיעה לו הזכות לעלות ארצה ביחד עם ילדיו? שאל את אלתרמן - הוא כתב על זה שיר יפהפה. |
|
||||
|
||||
בשלבים מסויימים בלימודי ההיסטוריה עוסקים בתולדות הציונות. הציונות, מה לעשות, היא תנועה אירופאית בעיקרה, ולכן מדברים על אשכנזים. אבל אני מעדיף לא להכנס יותר לענייני תוכנית הלימודים, כי רובה נשתכחה מראשי זה מכבר (נושא מעניין, אך אחר לגמרי...). |
|
||||
|
||||
את האשכנזים היו מתים לזרוק מאירופה, הם היו ציונים שלא נתקלו בהתנגדות ליציאה אלא בקושי להיכנס לארץ. המזרחיים לעומת זאת, לפחות ממה שאני יודע על עירק, הסתכנו בחייהם כשרצו לעלות לישראל. אסור היה להם לצאת מעירק ולעלות לישראל - אוייבת הערבים. היציאה שלהם היתה במחתרת, תוך סיכון חיים ואיבוד כל הרכוש. ואתה, אדם נאור, אומר שהציונות היא תנועה אירופית בעיקרה, ודוחף את המזרחיים מתחת לשטיח. באותה מידה של הגיון, גם המדינה שהוקמה ע''י אשכנזים, היא מדינה אשכנזית. האפליה מוצדקת ולילה טוב לכל הארצ'י באנקרים. |
|
||||
|
||||
שוב - את העליות כולן (לפחות עד הקמת המדינה) מציינים גם מציינים, ומדובר, כמובן, גם על האנשים שבאו בהן. אבל - כפי שאמרת - יוצאי עיראק הגיעו לישראל, למדינה היהודית. לא יודע לגבי אחרים, אבל במקרה שלי לפחות, לא הגענו בחומר מעבר למלחמת העצמאות. זו, כאמור, כבר בעיה אחרת של תוכנית הלימודים, וממש אין קשר לאפליה. |
|
||||
|
||||
בתור ספרדי שנראה כמו אשכנזי, אני לא בטוח אם אני יכול לחלוטין להבין את מה שאתה מדבר עליו. אבל גדלתי בבת ים, ואף פעם לא בחרתי את החברים שלי לפי המוצא שלהם, כך שאולי בכל זאת דעתי נחשבת למשהו: הגזענות הממסדית גוועת. כל הדוגמאות שהזכרת הם דוגמאות מן העבר הרחוק. הרשה לי לבשר לך - מתוך חברי הסטודנטים, יש *רוב* לבעלי מוצא מרוקאי דווקא. כך גם היה בתיכון - מגמת המחשבים הייתה שחומת עור הרבה יותר ממגמת ספורט, למשל. אמת שפעם היתה גזענות בארץ, אני לא מתווכח. אבל אי אפשר לצפות שבחור שכל מה שהוא למד בתיכון הוא איך להחליף צמיגים יגלה פתאום שאין יותר גזענות ממסדית, ויחליט לעבור הסבה מקצועית לפיסיקה, למשל. דברים כאלה מגיעים בהדרגה. להוציא דוקטורט לא לוקח שבע שנים, וגם לא עשר. אתה צריך לעלות על המסלול הנכון כבר ביסודי. כיום בוחרים את המועמדים לאוניברסיטאות *רק* ע"פ הציונים שלהם ותוצאות הפסיכומטרי שלהם. זה יקח זמן, אבל בסופו של דבר האיזון יגיע. מה אחוז המרוקאים בארץ? חמש עשרה? אתה רוצה שחמש עשרה אחוז מהאקדמאים יהיו מרוקאים? תן לזה עוד דור. אני רק מקווה שאז הם כבר לא יהיה "מרוקאים" בעיני עצמם, אלא "ישראלים". אתה יודע מה? אולי אפילו "בני אדם". |
|
||||
|
||||
אתה מתכוון למושבה כינרת, שהאשכנזים זרקו את התימנים ונישלו אותם מאדמתם. העלו מחזה בנושא לא מזמן. |
|
||||
|
||||
ההתעלמות מיהודי ערב בספרי הלימוד היא אכן מחפירה. אני חושב שזה נובע מהרבה דברים רעים, לאו דווקא בוז. שמרנות בעיקר, קורט של צרות אופקים. אתה טוען ש"אף אחד במדינה לא חשב מעולם...[לשנות זאת]". ובכן, *אתה* חשבת, וחוששני שאתה לא הראשון. ביקורת על ההטיות האלו הופיעה אי-אלו פעמים בשופר האליטה (האשכנזית), "הארץ", ונדמה לי שהיא מתאימה למגמות אופנתיות באקדמיה. אני מעיז לנחש שזה רק עניין של זמן עד שהמעוות הזה יתוקן. בשיעורי ספרות למדנו, אגב, את "חצוצרה בואדי" של סמי מיכאל. תטען בוודאי שזה עלה תאנה, ואולי אתה צודק, אם כי אשמח לדעת אילו סופרים מזרחיים תרצה להכניס על חשבון ביאליק, או עגנון (שהרי צר המקום בתוכנית הלימודים, והקאנון עצום ורב). אה כן, יש גם פרק שלם על שירת תור הזהב בספרד, אם זה נחשב. כן, הייתי שמח אם היו קוראים לזה כך, "שירת תור הזהב", ולא "שירת ימי הביניים", כותרת אירו-צנטרית אומללה. הו, כמעט שכחתי: למדנו גם מסה של ז'קלין כהנוב. היא עסקה בכלל בזיקנה, ולא יכולתי לנחש באותם הימים שהכותבת היא יהודיה מרוקאית-צרפתית בעלת אוריינטציה תרבותית ים-תיכונית. בתרבות במדינה הכל מערבי - נכון, אבל כבר אמרו כאן - זה לא מערבי במובן אשכנזי, זה מערבי במובן אמריקאי. זה מצער וזה מרגיז. אני מאמין שהסיבה היא שוב שמרנות וצרות אופקים, ובמקרים אחרים עניינים מסחריים-שיווקיים. כדי להיות יותר קונקרטי: למה בערוץ 4 אין יותר סרטים מצריים, אפילו מסחריים, זניחים ו"נחותים", על חשבון המוני הסרטים האמריקאיים המסחריים, הזניחים והנחותים שמשודרים שם כל היום? כשאתה אומר "בוז", אני מדמיין עורך תוכניות שיושב לפני שתי הערימות, מביט בערימה המצרית, ובמבט של גועל על פניו מפטיר "שוורצע חייעס" וגורף אותה לרצפה. משום מה נראה לי סביר יותר שמראש אין שם שתי ערימות; זה נראה לכולם טבעי לחלוטין ש"ערוץ סרטים" יתמקד בסרטים אמריקאיים. אינרציה. ה"כולם" הזה כולל, אני חושב, מזרחיים לא פחות מאשכנזים. זה באשר לתרבות המיינסטרים המסחרי. באשר לתרבות האליטיסטית יותר, מצבה של התרבות המזרחית/ערבית סביר, נדמה לי. אני אביא (שוב) את הדוגמאות מתחום המוזיקה, של יאיר דלאל או של אום-כולתום (שהיא לאחרונה טרנד אצל אינטלקטואלים אשכנזים) שזוכים לאחרונה ליותר הכרה אצל "קובעי טעם" (שממילא קובעים טעם למתי-מעט) מאשר, נאמר, מוזיקת כלייזמר. |
|
||||
|
||||
הערה - לפני כמה ימים היה ט' באב, יום חורבן בית המקדש ושואת היהודים. האשכנזים, למעט הדתיים, לא ממש מתעניינים ביום הזה. סתם הפרעה לשיגרת החיים. הספרדים, כשכשמדברים על "מסורתיים" מתכוונים אליהם, התפללו בחלקם, צמו, ציינו את היום. אני מדבר בהכללות (גסות מאוד!) כמובן. אני מזרחי שלא צם ולא כלום, אבל ציינתי את היום אצלי בראש במידה מסויימת של צער על כך שבעוד 2000 שנה הנאורים של העתיד יתייחסו לשואת מלחמת העולם השניה כמו שהנאורים של היום מתייחסים לתשעה באב. אבל ההערה שרציתי להגיד - הרדיו עבר לשדר שירים עצובים כמו בכל אבל. מדדת כמה מתוכם הם שירים שמבוססים על נעימות רוסיות, אשכנזיות, מערביות, וכמה מהם שירים של זמרים ו/או לחנים מזרחיים? בערך יחס של 9:1. כמה שירי דיכאון מזרחיים אתה מכיר? אני המון. גובל באינסוף. "פסטיבל שירי דיכאון" של הגשש אפילו לעג לתופעה. אבל העורכים המוזיקליים לא מכירים בדיכאון המזרחי כדיכאון לגיטימי. רק שירים שקטים "אשכנזים" ראויים לפאר את הרדיו ביום אבל שלא אומר להם כלום. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |