בתשובה לניר יניב, 14/08/00 2:16
 |
|
 |
||
|
||||
 |
הייתי רוצה לחדד מעט את הנקודה, כדי שלא תהיינה אי-הבנות: אני מעולם לא הצעתי פתרון בדמות אפליה מתקנת. כאשר דיברתי על מינוי שופטים ממוצא מזרחי, לא דיברתי על עוד "מתת של חסד" אשכנזית לפלבאים המורעבים. אני הצגתי מצב אבסורדי, שלצערי הרב שורר במדינה, שבו אנשים מוכשרים, כשירים ומעולים מכל הבחינות, מוצאים דלתות מסוימות (אמנם לא את כולן, ולעניין זה אני מקבל בשמחה את הערתך לעניין המצב בעולם ההי-טק) נעולות בפניהם, לא בגלל שאינם טובים מספיק אלא בגלל שהתפקיד נתפס ע"י אחר, שווה להם בכישוריו או טוב או גרוע מהם מעט יותר או בגלל שהם מוגבלים ע"י נומרוס קלאוזוס שמשקלו כעופרת ואין אפשרות להיפטר ממנו מאז ימי ראשית המדינה ועד ימינו אלה. והדוגמא הקלאסית היא ביהמ"ש העליון שנשאר מבצרה של האליטה האשכנזית גם לאחר שמבצרים רבים אחרים קרסו תחת לחץ. אינני מוכן להאמין, ולו לרגע אחד, שפתיחת שערים בפני המזרחיים בכל מיני תחומים שונים היתה מתרחשת ללא לחץ מאסיבי וללא המשך חשיפת הגזענות האשכנזית והוקעתה בכל הזדמנות. אם אתה מאמין שהדברים קורים לבד ובאופן טבעי כלשהו - זכותך המלאה להאמין בכך אולם סבורתני שההיסטוריה, מורתנו הטובה ביותר, טופחת בעוז על פני אמונת תמימים זו שלך - האפרטהייד לעולם לא היה חולף מהעולם לולא נלסון מנדלה ושכמותו, זכויות האדם השחור לא היו עושות צעד מדהים קדימה בשנות השישים והשבעים של מאה זו אלמלא ד"ר לותר קינג וגם אלמלא מלקולם X והפנתרים השחורים. בדומה, הממסד הישראלי המפאיניקי (עדיין!) האטום לא יפסע מילימטר לעומתנו אם לא נתפוס אותו בביצים מידי יום ביומו. אשר להערתך בדבר הקהילתיות: אינני רואה רע בכך שסטודנטים למשפטים ועורכי-דין שגדלו בשכונות (לא רק מזרחיים) יחזרו לשכונות ויעזרו למי שעוד שם להילחם על זכויותיו וכן לגבי כל אחד אחר (גם איש הי-טק יכול לחזור לשכונה וללמד את הילדים מה הוא יודע) - זו מהותה של הקהילתיות. הטרמינולוגיה, כתמיד, הינה חלק נלווה אולם לאו דווקא שולי שכן בחירת מילים, במיוחד כשאתה עוסק באוכלוסיה שכבר שבעה הבטחות ריקות וחרא, היא דבר קריטי וחשוב ולדעתי אין כל רע בבחירת מילים (וגם יישום שלהן, כמובן) מקרבות וחמות ובמיוחד כשמאחוריהן כוונה שלמה וטהורה. "דור או שניים", כהגדרתך, כבר עברו מזמן. להזכירך דור מוגדר כעשרים שנה. אמנם חלק מהדברים התקדמו אבל חלק אחר נשאר תקוע וחלק עף אחורה במהירות. אחד מהדברים הללו, שחלף עם הרוח עד שהיום נותרו ממנו שרידים עמומים בלבד, הוא מדינת הרווחה. לא המתנה עד שיגיע דור חדש אלא רק פעולה נחרצת לתיקון יכולה לשנות את המצב. לעניין רקעם של השופטים, אני שמח להודות שירדן ניר הציג את העניין בצורה מעט יותר ברורה ורחבה משעשיתי אני ואני מתפלא כיצד אינך רואה את הקו הישיר המתוח בין עובדת השתייכותם של השופטים לקבוצה מאוד מסוימת ומוגדרת באוכלוסיה לבין חוסר-האמון לו הם "זוכים" בציבור הרחב. לא רק המזרחיים אינם מאמינים יותר במערכת המשפט - גם הדתיים והחרדים לא וגם לא הרוסים. אני לא יודע מה איתך, אבל לי זה מדליק נורה אדומה גדולה ומהבהבת כשהעם אינו מאמין בשופטיו. אז אם הכל בסדר במערכת המשפט - מה אתה מציע? להסביר לעם כמה הכל בסדר והשופטים הם בעצם טובים ומקצועיים כולם אז תפסיקו להתמרמר? משום מה, לא נראה לי שזה יתפוס. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
1. אין לי בעיה עם חשיפה של גזענות בכל תחום שהוא - מצוין, טוב ויפה. תפוס את הממסד בביצים כל יום, ואני אעזור. מכאן ועד לאפליה מתקנת - רחוקה הדרך. 2. קהילתיות: איני רואה רע בתמונה שאתה מציג, אך זו לא כל התמונה. קהילתיות פירושה, בין השאר, גם התבדלות - "אנחנו *כאלה* והם *כאלה*". זו הסיבה שאני רואה בה דבר רע ומקבע ערכי שבטיות פרימיטיביים. אין, לדעתי, כל קשר בין "קהילתיות" לבין סטודנטים ובעלי מקצוע העוזרים בשכונות. 3. דור או שניים - מעכשיו, לא מקום המדינה. הבן - אנחנו, היום, בעיקר הבנים והנכדים של אנשים שעלו לארץ ממקומות אחרים, ולכן הגבול עדיין חד. לגבי הנינים ובני הנינים של העולים יהיה הגבול מטושטש בהרבה. בדיוק מסיבה זו אני חושש מקהילתיות וממסורת - שתיהן מקדשות את מה שהיה ולא את מה שיש או שיהיה. אם תוכל להביא את עצמך לשכוח מהיכן באת ולזכור רק היכן אתה נמצא - יהיה מצבך טוב בהרבה. 4. שופטים - הם בעלי מקצוע, ועיסוקם הוא אחד מהרגישים והחשובים במדינה השואפת להיות מתוקנת. הרעיון של החלטות פופוליסטיות - אם בין כתלי בית המשפט ואם בתהליך בחירת השופטים - מעורר בי פחד עמוק. המרמור של ה-"עם" (במרכאות, כיוון שאני ממש לא בטוח שכל, או אפילו רוב העם ממורמר) הוא טוב ויפה, אבל הפתרון (אם יש פתרון, ואולי אין) הוא ודאי לא שינוי הרכב השופטים על פי שיקולים החורגים מהתחום המקצועי הטכני הצר של עבודתם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הייתי רןצה שנתרכז קצת בנושא השופטים, כיון שנראה לי שבנושא זה המחלוקת בינינו הכי ממוקדת: שופטים הם אמנם בעלי מקצוע ושומה עליהם להבין ולהתמצא בחוק ובפסיקה, אבל לא רק בזה מתמצה תפקידם. אתן לך דוגמא מתחום שבו אני בטוח שאיננו חלוקים: לפני מספר שנים אנס יובל מסנר (חבר להקת "טאטו", אם אתה זוכר) צעירה ממעריצותיו. בפסק-הדין המרשיע קבעה השופטת, אמנם, כי מסנר אנס את הצעירה, אולם השיתה עליו עונש קל ביותר (אינני זוכר כמה בדיוק, אבל אוכל לברר אם תמצא בזה עניין). אחד ההסברים שניתנו לעונש הקל נמצא בפסק-הדין גופו: השופטת מתחה ביקורת חריפה על אורח החיים ה"פוחז" של הצעירה, שהיתה לדעתה , זולה, קלה להשגה ובלתי-נורמטיבית בכל מובן שהוא (ניתן לשער שאילו יכלה, היתה השופטת מכנה אותה בפשטות: שרמוטה). כמובן שאין הוכחה חד-משמעית לכך שזו הסיבה לעונש הקל, אבל מלומדים רבים שניתחו את פסק-הדין הגיעו למסקנה שאין כל הסבר אחר לעונש הקל, וכי לשונה של השופטת היתה כה חריפה ובוטה (כלפי הצעירה, לא כלפי האנס) עד שאין מנוס מלהסיק שזו הסיבה האמיתית. תסכים איתי, ודאי, שלא זו בלבד שאין מקום להקל בעונשם של אנסים רק מפני שהקורבן הפוטנציאלי התנהגה כמו שרמוטה, אלא גם שזו בכלל שיא החוצפה מצד השופטת הנכבדה למתוח ביקורת כלשהי על אורח חייו של כל אדם, ולו גם יהא זה האדם העומד למשפט, ועל אחת כמה וכמה כשמדובר בקורבן. תסכים איתי, ודאי, שגם אתה גם אני לא היינו מוצאים דבר פסול במיוחד בבחורה שאוהבת להסתובב בקרבת להקות רוק ואמנים ולבלות עד השעות הקטנות של הלילה (שכן, אלו הדברים שהעידו, לדעת השופטת, על "זולותה" של הנערה) ושזהו אורח-חיים לגיטימי. הביקורת החריפה של השופטת, עד כדי הקלה בדינו של אנס שהורשע (!!!), היתה, אפוא, על אורח-חיים שונה משלה, שנראה היה לה מזוויע, נורא ואיום, פשוט מפני שהיה רחוק מאוד מלהיות אורח-חיים שהיא מכירה ומקבלת כנורמטיבי. תסכים איתי, אם כן, שתפקידם של שופטים אינו מתמצה בהחלת חוקים ונורמות משפטיות אלא. לעתים הם מחויבים להכריע האם הם מאמינים לאדם, אם לאו, לפי הסיפור שהוא מציג לפניהם. אם אותו סיפור נראה להם הגיוני לפי מערכת הערכים המקובלת עליהם - סביר שיאמינו לאותו אדם. אם הסיפור נשמע להם מופרך ובלתי-אפשרי מנקודת מבטם - לא יאמינו לאותו אדם. במעגלים שונים בחברה מקובלים מנהגים ודרכי-התנהגות שונים, המוכתבים ע"י מערכות ערכים שונות לגמרי. אם השופט אינו מכיר את מערכת הערכים - כיצד יכול הוא להחליט אם לקבל סיפור מסוים או לא? אם הסיפור נראה הגיוני בכלל או לא? ולדורון יערי - צדקת בנחשך שלרוב מסתמך אני על שמות משפחה. הלוואי והיתה לי את הבעיה עם הנשים שציינת, אך לצערי גם מקומן של אלו נפקד, לרוב, מרשימות מרציה של האוניברסיטה הגזענית, השוביניסטית, המתנשאת והאליטיסטית בה אני נאלץ לבקר. גם בעית הנישואים המעורבים לא מפריעה לחישוביי יתר על המידה שכן מדובר, לרוב, באנשים עתיקים שלא נודעו בתקופתם כאלה. כמובן אינני יכול לחתום לך על זיהוי מוחלט, אחד לאחד, של כל מרצה ומרצה, אולם כמות השמות בעלי הצליל האירופי המובהק (עם דגש על מובהק) אינה מותירה מקום לספק ביחס לתמונה הכללית, עם אחוז סטיה נמוך מאוד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המקרה שהבאת אכן חושף בעיה עקרונית של מערכת המשפט - לאו דוקא בארץ. לדעתי, הוא רק מדגיש את אי הנכונות של הפתרון המוצע (לאמר - אפליה מתקנת). האם נשריין מקום בבית המשפט גם לשופטות הידועות כמעריצות רוק, או כפמיניסטיות? ומה על, להבדיל, ציבור ההומואים והלסביות? וציבור החקלאים? וציבור עובדי ההי-טק? אתה מבין, ודאי, כי לתהליך כזה אין סוף. תמיד יהיה ציבור כלשהו שאינו מיוצג בתוככי מערכת המשפט. לכן כוון חשיבה זה הוא עקר, והתקווה היחידה היא, שוב, רמתם המקצועית והאישית של הנבחרים לתפקיד. מובן כי בכל מערכת, תהיה מכובדת ונישאה ככל אשר תהיה, ימצאו ליקויים ואנשים שאינם מתאימים לתפקידם, כמו במקרה הזה (שאותו איני מכיר, ואני מסתמך כאן על הנתונים שהבאת בלבד). למערכת יש גם שיטות לביקורת עצמית, ומן הסתם נתן לשפר גם אותן. שוב - אין כאן כל דבר המצביע על צורך באפליה מתקנת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הייתי חייב לשים את זה בכותרת, כי כנראה ששוב לא הובנתי נכון. איני עוסק באפליה מתקנת. זה נושא מעניין בפני עצמו וכמו שהראה ירדן ניר, יש לו פנים רבות משלו והרבה יתרונות וחסרונות. אני עוסק בשיבוץ מגוון יותר של שופטים. הדוגמא שהבאתי אינה מצביעה, כמובן, על קיפוח של מזרחיים במערכת המשפט אבל היא נועדה לסבר את האוזן ונראה לי שהצלחתי בכך. הדוגמא שהבאתי (ואתה יכול להאמין לכל מה שכתוב בה, ואין לי שום בעיה להעביר העתק פסק-הדין לכל דורש, כמו גם מאמרים מרתקים שמנתחים אותו, אם כי אצטרך לחפור מעט בנבכי ספרית האוניברסיטה) נועדה רק להמחיש כיצד שופטים טובים ומקצועיים ובקיאים בכל תג של חוקי המדינה והנוהג המשפטי בה, יכולים לפסוק פסקי-דין מוטעים על פניהם אך ורק בשל השקפת עולם צרה ומקובעת. תסכים איתי, כמובן, שלשופטת הנכבדה לא היתה שום כוונה רעה, אלא ששורש הבעיה נעוצה בכך שהיא והקורבן פשוט באו ממערכות תרבותיות נפרדות ושונות לגמרי, שאין שום קשר ביניהן (במקרה ספציפי זה, בגלל פערי גיל). תסכים איתי גם שאין כל רע, מבחינה אובייקטיבית, בשני העולמות התרבותיים וכל אחד מהם יכול להוביל לדרך חיים לגיטימית ובלתי-מזיקה לחברה לגמרי. עם זאת, מבחינה אובייקטיבית גם כן, אין שום ספק שנעשה כאן עיוות-דין - אנס אכזרי לא קיבל עונש כבד שלו הוא ראוי. והטענה שלי היא מאוד פשוטה: אם במקרה דנן נגרם עיוות-דין (שוב, בלא כוונת זדון) פשוט בשל פער תרבותי בין השופטת לקורבן, שנבע מדבר טריוויאלי כמו פער-גיל, אזי אפשרי בהחלט עיוות-דין ברמה זו או אחרת, כאשר בין השופט לבין הנאשם קיים פער תרבותי אחר, גם אם לא בהכרח עמוק יותר, כגון מעמד כלכלי שונה, אמונה דתית, מין, נטיה מינית וגם מוצא עדתי. שים לב, ניר, אין מדובר כאן על רמה מקצועית ואישית שכן אדם יכול להיות בעל רמה מקצועית מדהימה ויצור טוב ונדיב מאין כמותו, אבל אם העולם (וכל אדם הוא עולם ומלואו) העומד בפניו למשפט זר לו לחלוטין - ייתכן עד מאוד שהוא יעשה טעויות פטאליות בשיפוט, לא מתוך חוסר מקצועיות או משהו כזה, אלא בתום-לב ומתוך חוסר הכרת החומר הרלוונטי. הפתרון היחיד למצב זה הוא גיוון רב ככל האפשרי בבחירת השופטים: הרבה יותר נשים, מזרחיים, דתיים, ערבים, חרדים וכן, גם הומואים ולסביות. השופטים, בניגוד לדברי השופט ברק, לא כל כך בתוך עמם הם יושבים, אלא בעיקר בתוך חבריהם השופטים האחרים. שופט שיהיו לו עמיתים למקצוע מכל קבוצות האוכלוסיה שהזכרתי למעלה - ייטיב לשפוט. ואם יש לך פתרון אחר, מעשי באמת ולא אמורפי, אשמח לשמוע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסכים איתך לחלוטין כי גיוון הוא טוב. הבעיה היא כי, לטעמי, כל זה אוטופי מאד. פתרון מעשי? אין לי, אך אני טוען, עדיין, כי הכנסת אנשים למערכת בכח משיקולים זרים לשיקול המקצועי נטו אינה פתרון. זה באשר לגיוון באופן כללי. באשר למקרים הפרטיים - ודאי תסכים כי אבסורד יהיה לנסות להתאים לכל אדם המטופל במערכת המשפט שופט אישי לפי רקעו העדתי, נטייתו המינית או הכנסתו החדשית. מערכת המשפט אמורה להיות בנויה כך שכל שופט יוכל לשפוט בכל משפט - למעט מקרים של מעורבות אישית. לסיכום: כן, יהיה זה עולם יפה יותר עם יותר גיוון במערכת המשפט. לא, זה לא אפשרי בדרך שתיארת (שאני עדיין קורא לה "אפליה מתקנת") ללא גרימת נזק גדול ביותר למערכת ולאלה הנאלצים להזדקק לשירותיה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יצא לי לראות בכמה הזדמנויות קציני צבא שהגיעו משכונות מצוקה מתנהגים בקשיחות רבה יותר לפיקודים בעלי רקע חברתי דומה לשלהם מאשר לפיקודים אחרים. אני משער ששופט שגדל בשכונת מצוקה לא יקבל טיעון כמו "התדרדרתי לפשע כי גדלתי בחדר אחד עם עוד 5 אחים" מכיון שהוא מכיר את המציאות הזאת בעוד ששופט אחר יתיחס לטיעון כזה כאל טיעון לגיטימי ונכון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסכים לחלוטין. ולכן, כפי שהסברתי, כל נסיון להתאים את רקע השופט לרקע הנאשם - בטעות יסודו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי שהצלחנו להגיע להסכמה כלשהי, ותרשה לי להיות הראשון לברך על כך. אני בהחלט מסכים איתך שאין אפשרות מעשית וגם אין טעם להתאים "שופט כבקשתך". לא טענתי כך, אלא אחרת: שהגיוון באופן כללי במערכת המשפט יוביל להיכרות מעמיקה יותר של שופטים עם עולמות שלא היו מוכרים להם עד כה, בגלל העובדה המצערת המערכת המשפט היא קליקה סגורה, פחות או יותר. אני שמח בעיקר שאתה מסכים איתי כי גיוון יוביל לעולם יפה יותר וצודק יותר ואני גם מסכים אתך שאין מקום להכנסת אנשים למערכות (לא רק מערכת המשפט) משיקולים זרים. אי-ההסכמה בינינו, נותרה ככל הנראה, סביב השאלה האם יש כבר אנשים מוכשרים כאלה בנמצא, שדווקא לא ממונים משיקולים זרים, בין השאר כיוון שהמערכת משמרת את עצמה, את אופיה ואת תכונותיה, או שמא אין אנשים כאלה ומינוי שופטים נעשה באופן מקצועי, ישר וראוי. אני עדיין עומד על דעתי שישנם מספיק מועמדים לשיפוט מקרב כל קבוצות האוכלוסיה שהזכרתי בתגובתי הקודמת והם לא ממונים לשיפוט, ותחתם ממונים אנשים מוכשרים פחות מהם, שעונים על קריטריונים שאינם ממין העניין. אתה יודע מה? אולי באמת אין טעם להתווכח על השאלה הזאת. אולי כדאי פשוט לתת לדינמיקה החברתית לעשות את שלה, וכמו שציינתי בתגובתי הראשונה למאמר זה - קרו פה רק דברים טובים ובסופו של דבר גם מוסד הנשיאו, מבצר מפאיניקי-אליטיסטי מימים ימימה, גם הוא נכבש, בסופו של דבר. רק שים לב בזכות מי זה קרה. אולי חוסר היכולת של אנשים נאורים וליברליים באמת, כמוך, מהעבר האחד, להכיר בעוול שנעשה לקבוצות אוכלוסיה שלמות מהעבר האחר, גורמת לאנשים כמוני לתמוך באלה שבזכותם זה קרה. אולי חבל. אולי לא. אגב, מה דעתך על המפעל שנסגר אתמול בשדרות (ואחדד את השאלה במידע נוסף: עובדי המפעל - תושבי שדרות. בעלי המפעל - קיבוץ)? האם יש כאן איזשהו רמז לאי-שוויון בין קבוצות אוכלוסיה, או שגם זה אירוע נייטראלי לחלוטין, בעל משמעות רק בהקשר הצר של הדברים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אני מברך על ההסכמה בינינו, למרות צרותה של זו. אין לי מושג על איזה מפעל אתה מדבר - אני לא בדיוק רואה או שומע חדשות. אני רק יכול להזכיר את שטענתי אי שם למעלה - מצב קיים אינו מעיד בהכרח על נטייה או חוקיות. זכותו של אדם לפתוח ולסגור מפעלים כראות עיניו - בין אם הוא קיבוצניק ובין אם הוא מזרחי, חילוני, דתי, אשכנזי, ערס ומה לא. לא היית רוצה לחיות במדינה בה אין זה כך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני תוהה אם כמסקנה מדבריך אלו עלינו להסיק שפאנל השופטים צריך לכלול גם שרמוטה אחת לפחות? איך היית פותר את הבעיה כפי שהצגת אותה - איזה שופט היה יכול לשפוט טוב יותר (שכן שנינו מסכימים שהחלטת השופטת הנ"ל היא זוועתית), במקרה דנן? א. שופט מזרחי. ב. שופטת מזרחית (שתי ציפורים במכה אחת!) ג. שופטת שרמוטה. ד. שופט/ת ליברלי/ת. אני הייתי הולך על ד., אישית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מר יניב, איפה אתה? נעשית אלמוני או שאתה כבר לא כאן? אם לא כאן - חבל. יכולת לתרום לדיונים של התקופה האחרונה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אני השתכנעתי. מר יניב: אנא שוב הלום. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |