בתשובה לאיתי, 27/09/24 12:50
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני מדבר כמובן על המפלגות בפוליטיקה הישראלית, לא על מושגים פילוסופיים וירטואליים. במרחב הפוליטיקה הישראלית הציר ימין-שמאל כבר 20 שנה לא קיים למעשה, חוץ מאשר לצרכי דמגוגיה ותעמולת המונים. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אבל המושגים האלו רלוונטיים מאוד למציאות היומיומית שלנו. זה שהמפלגות עצמן כבר לא מייצגות אידיאולוגיות באופן מובהק זה דבר אחר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם הם לא משפיעים על הפוליטיקה דה פקטו ועל החלטות הממשלה, ברמה הפרגמטית הם לא משפיעים על המציאות היומיומית שלי. ההחלטות של נתניהו משפיעות - ודאי בשבועות האחרונים - ישירות על המציאות היומיומית שלי ושל מיליוני אזרחים. מטריקת השמאל-ימין רלבנטית להחלטות האלה בערך כמו סופות שלג על גאנימד. ומכאן גם השפעתן על היומיום שלי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
העלאת ריבית עד המלחמה - ימין כלכלי הורדת ריבית אחרי המלחמה - שמאל כלכלי עסקת החטופים הראשונה - שמאל בטחוני כיבוש ציר פילדלפי וסירוב לעסקת חטופים נוספת - ימין בטחוני ההחלטות הללו, של הממשלה או של ממונים מטעמה, משפיעות מאוד על חיי היומיום שלך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הממשלה לא מעלה ומורידה ריבית. זו החלטה מקצועית של בנק ישראל (עד שיחליפו גם את הנגיד ב''מישהו שאפשר לסמוך עליו''). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו באמת.. ציפיתי שמישהו יבוא ביציאה המיותרת הזאת ולכן הוספתי גם את ''הממונים מטעמה'' .. כך שכבר עניתי לך לפני ששאלת |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנגיד אינו ממונה מטעמה. המדיניות שלו אינה חלק ממדיניות הממשלה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל מה שעומד מאחורי ההחלטות הם לא שיקולים של שמאל או ימין. זה סתם תיוגים בדיעבד (שאני אפילו לא בטוח שאני מסכים עם כולם. למשל, הטענה שסירוב לעסקת חטופים היא שמאל היא מופרכת מיסודה). תמיכה בחרדים היא שמאל כלכלי קיצוני, שריפת כפרים של ערבים זה אקט של ימין קיצוני, והתעלמות מסיכונים בטחוניים קריטיים ודחופים בשביל מהפכה משפטית זה שמאל כל כך קיצוני שאודי אדיב לידו צדיק בשורות הימין. כולם קורים בדיוק באותה ממשלה עם אותם שרים. כי מה שמעניין את ראש הממשלה זה לא ההגדרות המצחיקות האלה אלא מה ישאיר אותו בשלטון. ולכן מה שעובר בראש של שרה נתניהו משפיע עלי יותר מהססמאות החלולות של"שמאל" ו"ימין". אם זה עדיין לא מובן לך, אפשר ללכת לדוגמה קטנה יותר אבל ממוקדת: האם המונחים "שמאל" או "ימין" משנים ולו אפסילון עבור החלטותיהם של גפני או גולדקנופף בממשלה? אני טוען שלחלוטין לא. אתה חושב אחרת? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שמאל בהתעלמות משיקולים ביטחוניים? פופוליזם יכול להגיע מהשמאל (הדוגמה הבולטת היא צ’אווז וממשיכיו) או מימין (לדוגמה: הונגריה). וכדי שיהיה ברור על מה מדובר, הכוונה כאן היא למושג מוגדר: פופוליזם [ויקיפדיה]. בישראל פופוליזם מגיע יותר מחוגי הימין, ממגוון סיבות. לכן ישראל באופן כללי הפופוליסטים הם כמעט תמיד ימניים (בטחוניים–מדיניים), אבל זה לא אומר שימניים הם פופוליסטים. המרכז והשמאל, גם כתגובת נגד, ממתג את עצמו כמנוגד לפופוליזם (גם אם לעתים חלקים ממנו שואלים רעיונות פופוליסטיים). אני חושב שהיום אפשר באופן כללי להגדיר פוליטיקאים לפי עמדתם על הציר הפופוליסטי והציר המדיני־בטחוני. ואני בהחלט לא מסכים שיאיר גולן זהה ללפיד שזהה לגנץ שזהה לנתניהו וכדומה בציר המדיני–בטחוני. שאלה פשוטה: מה יחסם לפלסטינים? מה צריך לעשות בטווח הקרוב ומהו החזון לטווח הרחוק. אפשר למצוא את התשובות לכך, באופן כללי והן יוצרות, באופן כללי, איזשהו ספקטרום מדיני–בטחוני. אבל עד גבול מסוים. לדוגמה: סער, ליברמן, בנט וכדומה מקצינים מאוד ימינה כאשר הם באופוזיציה ונטולי אחריות. ולפעמים גם כשהיו בתוך הממשלה ומישהו אחר מילא את תפקיד „המבוגר האחראי״ מול האמריקאים. זה היה נכון בעבר גם לנתניהו, אבל עכשיו הוא לפעמים מקצין יותר דווקא מתוך הממשלה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמו בהמון נושאים אחרים גם הגדרת מושגים בתחום הזה לפעמים מוטה פוליטית. אני מתחיל מזה שלדעתי, מושג טוב בתחום הזה צריך לסייע לנו כמה שיותר לתאר תופעות במציאות בצורה מדויקת . המושג פופוליזם כהגדרתו על ידי האקדמיה שמושפעת מהטיה פוליטית לדעתי מורכבת מדי כדי שיהיה קל יותר לייחס אותה לימין . פופוליזם מבחינתי זה פשוט הצגת עמדות משיקולים של פופולריות בקרב מגזר או מגזרים פוליטיים מסוימים. עכשיו אני לא מתלהב מלשנות מושגים אקדמיים אבל בסופו של דבר מעדיף את זה על פני לשתף פעולה עם אג'נדות פוליטיות באקדמיה. וגם, מכיוון אחר, השימוש במושג פרוגרסיביים מיוחס לקבוצות שבינן לבין הגדרת המושג יש קשר הפוך,ככה יוצא שהרבה אנשים מרגישים שהם מתקדמים וליברליים כשבעצם הם מחזיקים בדעות שמרניות שמגדילות פערים באוכלוסיה. אני קורא לכם פוסט-פרוגרסיביים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש מושג מוגדר שנקרא „פופוליזם״. אם השם לא מוצא חן בעיניך, אני מסכים שלצורך הדיון נקרא למה שהערך „פופוליזם״ בוויקיפדיה העברית מגדיר „עדפופיזם״ או כל שם אחר. ההסכמה על השם הזה אינה בהכרח הסכמה שאותו דבר קיים. כאמור, פופוליזם (או שמא: עדפופוזם) לא קים בהכרח בימין. חואן פרון היה דוגמה קלאסית לפופוליזם. צ’אווס ומדורו בוונצואלה מגיעים גם הם מהשמאל. אבל נתחיל מנקודה קטנה: אנטי אליטיזם. זה מאפיין מאוד ברור של נתניהו ותומכיו: הממשלה צריכה להחליף את כל סוגי המומחים. יש לך עוד דוגמה לקבוצות אחרות בחברה הישראלית שהן אנטי אליטיסטיות? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
++פופוליזם (או שמא: עדפופוזם) לא קים בהכרח בימין. חואן פרון היה דוגמה קלאסית לפופוליזם. צ’אווס ומדורו בוונצואלה מגיעים גם הם מהשמאל.++ אני מסכים, לרוב זה יתאים לימין ולא במקרה. ++ נתחיל מנקודה קטנה: אנטי אליטיזם. זה מאפיין מאוד ברור של נתניהו ותומכיו: הממשלה צריכה להחליף את כל סוגי המומחים..++ הייתי אומר שיש לשלטון הנוכחי מאפיין אנטי אליטיסטי ברמה מסוימת. בקשר להחלפת כל סוגי המומחים, ממש לא. זאת הגזמה. עכשיו, הממשלה מטבעה מייצגת את רוב העם ולכן נתניהו תומכיו זאת לא קבוצה אחת אלא קואליציה. לצורך העניין חדש תעל, שס , מזרחיים , לכולם אג'נדה אנטי אליטיסטית מסוימת מסוימת וברמה משתנה. יש גם סוגים של אליטות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבסיס הקואליציוני של נתניהו, החל משנת 2015, ייצג לא הרבה יותר מחצי מהעם. בבחירות הנוכחיות, מבחינת הקולות המצביעים היה מדובר בערך על שוויון1. לנתניהו יש גרעין קשה של תומכים אבל, ובאותה מידה, גם התנגדות מאוד גדולה2. כולם הגיעו עם אג’נדה אנטי אליטיסטית חלקית, אבל בשנים האחרונות יש שם אג’נדה מלאב ל „פירוק האליטות הישנות״. סתם לשם השוואה: אתמול נתניהו התרעם באו״ם איך השופטים בהאג מזלזלים במערכת המשפט הישראלית העצמאית. אבל זו אותה מערכת משפט ששר המשפטים שלו מנסה לקעקע (לאחרונה עם תרגילים בסגנון של ילד קטן) ללא שום גיבוי מצד נתניהו. מדי פעם משבחים את הצבא, כשהוא משיג תוצאות טובות. אבל ברוב הזמן מפיצים נגדו תעמולה, כולל שקרים איומים. 1 אני לא מערער על התוצאות, אלו הם חוקי המשחק. אבל אי אפשר להסיק מהן תוצאות שגויות. 2 השווה לטראמפ בארצות הברית. את הבחירות ב־2020 טראמפ הפסיד יותר משביידן ניצח: טרמפ הצליח להעלות את כמות המצביעים בעדו. אבל הצליח עוד יותר להעלות את כמות המצביעים נגדו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסכים שיאיר גולן לא"זהה" בתפיסותיו הבטחוניות ארוכות הטווח, אבל א. בתפיסותיו קצרות הטווח הוא לא מאד שונה. ב. גם. אם נחזור ללפני הצהרותיו, הוא עדיין מייצג שוליים של פחות מ-8 אחוז מהאוכלוסיה. מהצד השני יש את בן גביר שתפיסותיו הם בהחלט ימין קיצוני קלאסי. הוענה היא שבין שניהם יש 80 ומעלה אחוזים שההבדלים הבטחוניים ביניהם זעומים עד לא קיימים, וודאי יותר קטנים מהרעש של הכרזותיהם ופעולותיהם לאורך זמן. ולכן מלבד בקצוות, השיח הפוליטי של שמאל-ימין הוא שקר והטעיה לצרכי תעמולה בלבד ואין לו שום קשר למציאות. מי שמצביע לנתניהו כי הוא 'ימין' הוא אדיוט שעובדים עליו כבר שנים. כנ"ל אגב מי שמצביע לגנץ כי הוא "שמאל". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יאיר גולן תומך במהלכים לקראת מדינה פלסטינית בטווח הקצר. (לדוגמה: מה שצריכים לעשות עכשיו בעזה). גנץ משחק במגרש של המרכז. הוא שמאל יחסית לשחקנים אחרים. עבור נקודת ההתייחסות שנו ברור שהוא ימני (בציר המדיני–בטחוני). ועמדותיו משתנות קצת מדי פעם. אני לא אתפלא אם מתישהו בחודשים הקרובים הוא קצת ישמאיל כי כרגע קצת צפוף בימין. יכול להיות שהמהלך הנוכחי עם סער קצת טרף לו את הקלפים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
++ השיח הפוליטי של שמאל-ימין הוא שקר והטעיה לצרכי תעמולה בלבד ואין לו שום קשר למציאות. מי שמצביע לנתניהו כי הוא 'ימין' הוא אדיוט שעובדים עליו כבר שנים. כנ"ל אגב מי שמצביע לגנץ כי הוא "שמאל++ תאור מדוייק של המציאות ומאוד רלוונטי לדיון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ממשלת נתניהו האחרונה, ובעצם מהלכיו של נתניהו מאז 2015, הם ימין מדיני–בטחוני מובהק. בשנת 2016 עמד על הפרק הסדר מדיני. נתניהו העדיף לא לקחת אותו ולהכניס לממשלה את ישראל–ביתנו במקום את המחנה הציוני. בהמשך נתניהו הכשיל פעם אחרי פעם מגעים עם הפלסטינים שיזם ממשל טראמפ. כולל ההתעקשות על סיפוח הגדה שפוצצה את „דיל המאה״ של טראמפ. בסופו של דבר נרקחו (בתחילה מאחורי גבו) הסכמי אברהם שאותם הוא לא הצליח לקלקל. הוא חירב את היחסים עם מצרים ועם ירדן (בפרט לגבי ירדן, זה ממש ברור: אפשר להשוות את היחסים בימי ממשלת בנט, ששיקמה אותם זמנית). יש לנתניהו קו מנחה ברור של מניעת הקמת מדינה פלסטינית. זה קיים עוד לפני שיקולי האופורטוניזם. ושוב, כשבודקים מי יותר ופחות שמאלי צריך להתעלם מכל מיני אופזיציונרים (בתוך או מחוץ הקואליציה) שמצהירים הצהרות קיצוניות חסרות כיסוי, ולטעון שראש הממשלה ו/או שר הבטחון (שנמצאים בקשר ישיר לאמריקאים ולשאר העולם) יותר מתונים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
++ממשלת נתניהו האחרונה, ובעצם מהלכיו של נתניהו מאז 2015, הם ימין מדיני–בטחוני מובהק++ עכשיו בוא נוסיף למשוואה שלך עוד כמה דברים: העברת הכספים לחמאס, הסכמי אברהם והשעיית תכנית סיפוח בקעת הירדן, עסקת החטופים הראשונה והפסקה זמנית של הלחימה שחיזקה את חמאס. דחיית המערכה בלבנון, דחיית כיבוש מעבר רפיח וציר פילדלפי, העברת משאיות לעזה ואיפשור לחמאס להשתלט על הסיוע לעזה. כל אלו החלטות, או הצעות החלטה רלוונטיות מאוד. עכשיו נתניהו כבר לא נראה כל כך ימין מובהק.. מעבר לתשובה הזאת , פותח סוגריים על זה שקבעת רף מ 2015.. אם היו עומדים אותם אתגרים לפני 2015 גם אחריה היה הגיוני לנסות להגדיר שינוי מדיניות אבל אחרי גלעד שליט המרמרה והגבלת התנחלויות זה לא מסתדר עם שינוי מדיניות אלא יותר התמודדות עם מציאות חדשה אחרי כניעה לאתגרים של מציאות קודמת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. העברת הכספים לחמאס נועדה (במוצהר) לחזק מספיק את החמאס כדי למנוע הקמת מדינה פלסטינית: להשאיר את המצב של שתי אוטונומיות פלסטיניות שהחזקה מביניהן היא זו שאינה מוכרת. כולם ידעו שהחמאס ממשיף לטפטף עלינו טילים, אבל בעיני נתניהו זה כנראה היה עדיף על מדינה פלסטינית. 2. הסכמי אברהם: כאמור, נרקחו מאחורי גבו1 אחרי שהוא התעקש (בלחץ הנהגת המתנחלים, ובגלל אי הבנה עם חלק ממשל טראמפ) על סיפוח הבקעה2 אחרי שזו כבר הייתה עמדת הליכוד. 3. השעיית תוכנית סיפוח בקעת הירדן: כאמור: לא באמת הציעו לנתניהו את זה. זו הייתה אי הבנה. ונדרשו מאמצים גדולים להוריד את נתניהו מהעץ הזה. 4. הלחימה הנוכחית בעזה: נתניהו עשהאת כל שביכולתו למנוע מגוף פלסטיני חלופי להתבסס בעזה. לכן אין כרגע תחרות רצינית לחמאס (גם המוחלש) ולכן החמאס שולט (יחסית) על האספקה בעזה. אי אפשר למנוע מעבר אספקה לרצועה: אם תרעיב אותם תגרום למוות המוני הרבה לפני שתחליש את לוחמי החמאס (שלהם יש אספקה), שלא לדבר על החטופים שלנו. בפועל הצבא היה צריך למצוא דרכים לחדש את האספקה לרצועה בלי לחשוך יותר מדי תשומת לב של המשוגעים מהממשלה. מהסיבות הללו אולי היה נוח לשמור את ציר פילדלפי פתוח, כדי לאפשר הכנסת אספקה, גם אם זה ישירות לידי החמאס. 1 ליתר דיוק: ההסכם עם סודאן הוא פרי עבודתו של נתניהו. בצירוף מקרים גרוע המלחמה עכשיו בסודאן גם כנראה מפרקת מתוכנו את ההסכם הזה, וגם יוצרת אסון הומניטרי ענקי שמרות מימדיו לא מצליח להסיט את תשומת הלב העולמית מעזה ולבנון. 2 דיוויד םרידמן, שגריר ארצות הברית בישראל, הצליח להבין שזו הייתה עמדת ממשל טראמפ והעביר אותה לנתניהו ולימין הישראלי. בימין הישראלי פרסמו את זה וזה תקע מקל רציני בגלגלים של קושניר ושות’. הם רצו לאפשר סיפוח, אבל רק כחלק מהסדר מלא ומדינה פלסטינית. סיפוח מיידי היה מוציא להם יותר מדי גזרים מהיד ולא נותן שום מוטיבציה לפלסטינים להכנס לתהליך. כחלופה, הם רקחו מאחורי גבו של נתניהו הבנות עם איחוד האמירויות והציגו את נתניהו בפני עובדות מוגמרות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יפה.. עכשיו הגענו למקור חילוקי הדעות ביננו. תפישות שמאל ימין לא קשורות ל ++ מה שעומד מאחורי ההחלטות הם לא שיקולים של שמאל או ימין. זה סתם תיוגים בדיעבד.. ++ ההחלטות עצמן מהוות אם זה שמאל ימין, אף אחד לא יכול לטעון לוגית לדעתי שהורדת ריבית היא ימין כלכלי בגלל מה שעומד מאחורי ההחלטות. ההחלטות קובעות. ורשמת שמדובר בתיוגים בדיעבד.. ממש לא, כל אדם סביר יגדיר את ההחלטות כימין שמאל לפי מה שרשמתי. נראה שאתה מבלבל בין מדיניות ממשלתית שמאל ימין להחלטות. זה שהממשלה בוחרת להיות שמאל בדבר אחד וימין באחר זה רק יתרון וזאת אחת מהסיבות שרשמתי שהמפלגות בעצם כבר לא על הרצף הזה. אחת מהסיבות. שאלת ++האם המונחים "שמאל" או "ימין" משנים ולו אפסילון עבור החלטותיהם של גפני או גולדקנופף בממשלה? אני טוען שלחלוטין לא. אתה חושב אחרת?.. ++ אני מסכים ומוסיף שהסיבות להחלטות לא צריכות לדעתי להיות שמאל או ימין הסברתי את זה. ופרקטית אני רואה בזה יתרון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תוכל להסביר את הקשר בין הורדת (\העלאת) ריבית לשמאל (\ימין) כלכלי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(גם אני תמהתי. הגדרה מאד מוזרה בהינתן שכשיש אינפלציה - ועוד גלובלית - מעלים ריבית וכשהיא יורדת מורידים, ולא משנה אם אתה שמאל, ימין, מזרח, מערב, מאמין באלים או במפלצת הספגטי). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
העלאת ריבית--> ריסון אינפלציוני --> עלייה בצמיחה של המשק . ימין כלכלי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל להעלאת ריבית יש השפעה מרסנת ישירה על הצמיחה (הנה ה-FED מסביר), גם אם יש לה השפעות עקיפות מעודדות. במקרים מסויימים העלאת הריבית מעלה את הצמיחה של המשק למרות ההשפעה הישירה, אבל במקרים אחרים דווקא הורדת הריבית מעלה את הצמיחה. תפקידו של בנק מרכזי (בין השאר) הוא להחליט איזה שינוי בריבית יוביל לצמיחה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אגב, לא חייבים לקדש את הצמיחה. המנדט של בנק ישראל אינה „הגברת הצמיחה״ כי כמו שכל כלכלן מתחיל יודע, אם מסתכלים רק על מדד אחד ומנסים לטייב אותו, יכולים לקבל בעיות רבות (לדוגמה: אפקט הקוברה [ויקיפדיה]). כרגע המשק הישראלי עומד בפני כמה בעיות שאולי חמורות יותר מ„סתם״ התכווצות. אתמול חברת דירוג אשראי הורידה בחדות את דירוג האשראי של המשק. בזה היא יישרה קו עם הריביות שמדינת ישראל הייתה צריכה לשלם בפועל בגיוסי כספים בחו״ל. אבל זה אומר שהממסד הכלכלי של המדינה (משרד האוצר ובנק ישראל) כבר לא הצליחו לשכנע יותר את גופי הדירוג שהנה עוד רגע אנחנו נהיה בסדר. כי מדינת ישראל לא מצליחה להציג תקציב נורמלי. אובדן האמון הזה הוא בעיה חמורה הרבה יותר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אמת, ואחזק: אפילו בקביעת הריבית בנק מרכזי מאזן עוד מטרות, כמו שיעור האבטלה. תפקידים אחרים של בנקים מרכזיים, כמו קביעת יחס רזרבה וויסות שער המטבע, קשורים יותר ליצירת יציבות ואמון מאשר עם צמיחה. ואפילו אם היה הבנק אחראי רק על עידוד צמיחה, הוא רק רכיב אחד בשלטון, וטוב שכך. ההפשטה בהודעה הקודמת היתה רק לצורך הרחבה של הפשטה גדולה עוד יותר. 🙃 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מזכיר שהדיון פה הוא לא מה נכון כלכלית, לרגע לא דיברתי על זה. הדיון, ואם אתם צריכים תחזרו אחורה, האם יש ימין שמאל כלכלי, עד כמה שאני יודע ומכיר המקובל הוא להתייחס להעלאת ריבית ככזו שתעלה את הצמיחה ושמדובר בימין כלכלי. אני מסכים שאינטואיטיבית גם לי זה לא נראה ימין מובהק אבל פשוט לקחתי בכוונה נתון שהשתנה בעקבות המלחמה. יכול להיות שאני טועה וזה לא קשור לימין שמאל אבל קשה לי להאמין שיש החלטה כלכלית שלא ניתן לסווג לפי זה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה נכון. ולכן טעיתי בדוגמא שהבאתי, היא לא נכונה לימין כלכלי מובהק . כמובן שזה לא מפריע לדיון עצמו בנושא ימין שמאל כלכלי, כמו שהסברתי בהמשך הפתיל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המנדט של הבנק המרכזי בארה''ב הוא על שני דברים, ושניהם בלבד- תעסוקה מלאה ויציבות מחירים. הבנק המרכזי עצמו קובע את היעדים בשני תחומי המנדט, קרי- יעד האינפלציה. מדיניות הריבית וכלים נוספים בידי הבנק, נועדו לשרת את המטרות האלה (בעצם לאזן ביניהן), ואותן בלבד. בישראל בנק ישראל גם מפקח על הבנקים וגם יועץ כלכלי לממשלה. בשני המקרים אלו גופים מקצועיים ועצמאיים בחוק. ראשיהם ממונים על ידי השלטון אך אין לשלטון שום כלי לשלוט בהם (לא רשאים לפטר אותם, לדוגמה). מוזר לומר שלבנק מרכזי יש מדיניות שמאלנית או ימנית. אין דרך ימנית או שמאלית להשגת היעדים הללו. אפשר להגיד שהוא צדק או טעה בהחלטותיו, כי עמד או לא עמד ביעדים. לדוגמה- לפני שנתיים הפד אחר מאוד להעלות את הריבית כי הוא טעה לחשוב שהאינפלציה חולפת ונובעת מתהליכים נקודתיים ולא ברי קיימא. לקח לו זמן לעמוד על טעותו והוא תיקן אותה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
++מוזר לומר שלבנק מרכזי יש מדיניות שמאלנית או ימנית..++ אז אל תגיד כי אף אחד אחר לא אמר את זה. ועם זאת, אין מניעה שתהיה מדיניות כזאת בהתאם למצב במשק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אתה מסכים שהסיבות להחלטות הן לא שיקולי שמאל-ימין (זה מה שהבנתי מהסייפא שלך), אז דה פקטו אתה מסכים שהשיקולים האלה לא משפיעים על המציאות הפוליטית הישראלית. וכנגזר מזה עלי כאזרח. זה משאיר את המושגים האלה כתיאורטיים וטובים אולי לשיח מסדרון אבל לא לתיאור המציאות בישראל. וזה מה שאמרתי מלכתחילה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא. אתה חוזר אחורה. שים לב למה שרשמתי, הסיבות להחלטות לא משנות, ההחלטות עצמן כן משנות. ההחלטות בפני עצמן מהוות שמאל ימין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש בישראל עוד גורם שקצת חורג מהנושא: השמאל האידאולוגי בארץ (נתעלם מהמנהיגים. קהל הבוחרים) הוא בעיקרו גם שמאל כלכלי. מרצ והעבודה כללו בעבר אגפים ימניים ושמאליים, אבל האגפים הימניים די התאדו. זה התאפשר גם בגלל קיומה של מפלגת יש עתיד שיותר נייטרלית במובן הזה (להבנתי אין לה אידאולוגיה מוצהרת על הספקטרום הזה). הימין המדיני־בטחוני בארץ עבר תזוזה ימינה גם בספקטרום הכלכלי בהשפעת פורום קהלת ושות’. זה בפרוש לא כולם. אבל זה ניכר אצל רבים מהם. לכן כיום אפשר סטטיסטית למצוא מתאם לא רע בין שמאל מדיני–בטחוני לשמאל כלכלי. במיוחד ככל שהולכים יותר לשוליים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי שבסופו של דבר, וזה נכון לגבי כולם, הצהרות לפני הבחירות יכולות להיות שמאל או ימין מובהק. ברגע שמי מהם מגיע לשלטון המציאות(בעזרת פקידי האוצר) מבהירה לו שמדיניות היא דבר מורכב יותר אם המטרה היא טובת הכלכלה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נסכים שלא להסכים, מאחר וזה כבר בתת ענף שהוא סמנטי בעיניי נראה לי שמיציתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסכמנו . תכלס ++מאחר וזה כבר בתת ענף שהוא סמנטי..++ מש"ל זאת הנקודה, מראש תיארתי לעצמי שזה הניסוח שלך שהלך רחוק מדי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התייחסתי לזליגה של ראשי ממשלה שמאלה בעבר הרחוק, או אולי לימניות המוצהרת מול הימניות בפועל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פרס השמיל דווקא בשבתו באופוזיציה. אולמרט השמיל בשבתו בקואליציה. שרון הוא מקרה מובהק. בנט: יותר נכון לומר עליו שהתמתן בגלל התפקיד. ומה שנכון לבנט נכון גם לגבי שמיר ורבין (ואולי גם לגבי ברק). לגבי בגין: חוץ מהשלום עם מצרים, לא ברור לי עד כמה הוא היה מתון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בגין של ''אף שעל'' פירק את ימית. זה לבדו מספיק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתרום את שתי האגורות שלי לדיון על ימין-שמאל. הטריביה ההיסטורית מלמדת שהמונחים ימין ושמאל מקורם בסדר הישיבה בפרלמנט של הסיעות השונות לפני ואחרי המהפכה הצרפתית. באופן טבעי בדמוקרטיות לסוגיהן המתבססות על הצבעת רוב, הזרמים הפוליטיים נוטים להתפלג לגושים. לענ"ד, הדבר תופס לגמרי בפוליטיקה הישראלית שמאופיינת ע"י שבטיות ופוליטיקת זהויות, יותר מאשר על ידי אידיאולוגיות. הדיון על עקרונות, אמונות ואידיאולוגיות בענייני ביטחון וכלכלה של הגושים, הוא עקר וחסר טעם. אני חושב שאפשר במקום לדבוק במחלוקות אידיאולוגיות, שהן ריקות מממשות כבר עשרות שנים, אפשר פשוט ללכת עם המציאות. אמור מעתה המפלגות התומכות בברית ה-64 הן הימין. האופוזיציה המתנגדת היא השמאל. קיומן של מפלגות ערביות, מפלגה רוסית ומפלגות טראנזיאנט אופורטוניסטיות כמו סער, בנט, ..., מייצג מחדל של שיטת הבחירה בישראל יותר מאשר מחלוקות אידיאולוגיות. זה שמעבר לשיטת בחירות אזורית אינו ריאלי, לא אומר שזה אינו הפיתרון ה"נכון". האירוניה היא שאלו המרבים לכתוב על ריבונות העם ושלטון הרוב, הם אלו המונעים את זכות ההחלטה של הגוף האזרחי ומפקידים אותה בידי פעילים פוליטיים והתארגנויות שבטיות. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |