בתשובה לנועה, 15/08/24 14:22
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני כלל לא בטוח שהיטלר היה צמחוני. טבעוני בוודאי שלא היה לאור יכולתו לחסל עוגות קצפת עם ביצים וחלב במהירות הבזק, וגם צמחוני בספק לאור העובדה שהוא אכל קותלי חזיר בהמלצת רופאו ד״ר מורל. ובכלל - האידיאולוגיה הנאצית הייתה אנטי צמחונית /טבעונית ורדפה את חבריה ואפילו מתכון צמחוני יכול היה לשלוח את הצמחוני למחנה ריכוז. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
היטלר אהב בעלי חיים. אז,אסור לאהוב בע"ח בגלל כך? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מניין לך שהיטלר אהב בעלי חיים? הביוגרפיה שלו לא מראה כך. ובכלל - אין איסור שלא לאהוב בעלי חיים, יש איסור לצער בעלי חיים. מאחר ושאלותייך הן שאלות לוגיות, אני בטוח שיש כאן איילים שיסבירו את טעותך בהשוואות הללו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא חושב שהיה באמת חובב כלבים. נהג לטייל עם הכלבה האלזסית שלו בלונדי, מטעמי פעילות גופנית אני חושב. בהקשר זה חשוב לציין שלפני מותו הרעיל את הכלבה כדי לבדוק את יעילותם של גלולות הציאניד שספק הס''ס לו ולרעייתו הטרייה, לפני שירה לעצמו ברקה. בכלל אצל בעלי אישיות פסיכופטית, יש חיקויים, לעתים מוצלחים למדי של אמפטיה אנושית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרי לך עוד ׳אוהב כלבים׳ : ׳ השחקן המנוח אלן דלון ביקש להיקבר עם כלבו - שעדיין בחיים׳. — |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה מסוג הדברים שכדאי לבדוק בשבע עיניים. השחקן הזה היה ידוע בחיבתו לבע''ח בכלל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפי טמקא האיש היה בטוח שכלבו ימות משברון לב לאחר מותו שלו כך שבעיניו (הסניליות במקצת לדעתי) זה היה מעשה חסד: "דלון הצהיר... על כוונותיו המטרידות: "אם אמות לפניו, אבקש מהווטרינר שייקחו אותנו ביחד. שירדימו אותו בזרועותיי. אני מעדיף לעשות את זה מאשר לדעת שהוא ימות בסבל על הקבר שלי". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא יודע, זה נשמע לי נרקסיזם קיצוני, ובגיל כזה אפילו קצת פתטי. די תואם את הסטריאוטיפ על שחקנים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסכים. באמת נראה שדלון היה שחקן סטראוטיפי. חידה - מה משותף לאלן דלון, דניס הופר ומאט דיימון? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אגב, בניגוד למה שכתוב בויקיפדיה העברית, הספר ''המשחק של ריפלי'' דווקא כן תורגם לעברית בהוצאת כתר. אמנם זה קרה אחרי מותה של המחברת פטרישיה הייסמית (כנראה שהיורשים פחות אנטישמיים ממנה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
Hitler's dogs: The Nazis and their pets – DW – 06/08/2020
Jun 8, 2020 — Hitler admired wolves. He liked his friends to call him by the nickname "Wolf |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא היה צמחוני. סבל מבעיות בריאות ובפרט עיכול שיתכן שהחלו כאשר נפגע קשה למדי משאיפת גז מרעיל במלה''ע הראשונה. גם סדר היום הלא סדיר שלו וחוסר שינה לא תרמו. היה מכור לתרופות, זריקות וסמים ולרופאים בכלל. במסגרת זו גם ניסה להקפיד על תפריט קל שאיכשהו השתלב אצלו עם זלילת עוגות ודברי מתיקה. מאחר והיה ער בלילות, התעורר בשעות מאוחרות וארוחת הצהריים שלו היתה בעצם ארוחת בוקר קלה של פסטה ותבשילי ירקות. בשלב מסויים שכנע את עצמו שזהו התפריט שאוכלים החיילים בחזית. איאן קרשו השווה את התפריט הספרטני שלו לעופות, פסיונים ובקבוקי השמפניה והברנדי בליווי סיגרים שהובאו לצ'רצ'יל אל מיטתו. איאן קרשו תאר את בריאותו בשנים האחרונות כמצב שבו אישיותו הפסיכופטית הלכה ווהשתלטה על מצבו הפיזיולוגי והיה ברור שהוא סובל ממצב דמוי פרקינסון ההולך ומשתלט עליו. זה התבטא ברעידות בלתי נשלטות של אחת מידיו ובמינון ההולך וגדל של סמי הרגעה שהזריק לו רופאו האישי, ד''ר מורל. היטלר לא הרבה לאכול בשר וגם לא שתה אלכוהול או עישן. אאז''ן הוא גם השתעמם מאוד במשך השעות הארוכות שנכח באופרות של ואגנר והתפריט הקולנועי החביב עליו היה מיוזיקלס וסרטים מצויירים מארה''ב. אחד הפרטים שריתקו אותי היה שהמגעים הידועים שלו עם יהודים היו טובים והוא לא טען אחרת. הרופא שטיפל באמו חולת הסרטן, סוחר האמנות שמכר את ציוריו והקצין שהמליץ על הענקת דרגה ומדליה לחייל היטלר, היו כולם יהודים. הניחוש שלי היה שהאנטישמיות הפסיכופטית שלו היתה פוליטית במקורותיה. הוא התרשם מאד מן הפופולריות של ראש העיר האנטישמי של וינה, קרל לואגר. ממנו למד כנראה שהאנטישמיות היא משתלמת פוליטית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המקורות שהוא אכל בשר או לפחות אכל בשר עד תחילת מלחמת העולם ה-2 מופיעים בעיקר אצל רוברט פיין, כך למשל :'בשלב מתקדם של המלחמה עבר היטלר במצוות רופאו, Theodor Morell, לדיאטה שכללה כמויות קטנות של קותלי חזיר, חמאה, שומן חזיר וחלבון ביצה'. למרות הביקורת המוצדקת עליו, גם קרשו ואחרים רבים גורסים שזאת הייתה דיאטה ולא צמחונות אידיאולוגית. הוא כן שתה לעיתים רחוקות ברנדי כשהוא מוהל אותו בתה. במלחמת העולם הראשונה ליבו אטום היה לנוכח ההרג של אלפים ועשרות מחבריו, אבל נפתח כאשר כלבו הראשון פסקל נעלם. הוא אהב חיה כשהיא כנועה, ורק כלב עמד בתנאי זה. הוא אהב את 'בלונדי' בגלל 'שרק לו הוא ציית'. בשנת 1926 הכה את כלבו האלזסי פרינץ באכזריות לעיניה של מימי רייטר, נערה בת 16 שהתעניינה בו (37) ואותה ניסה להרשים. אותה נערה העידה: "הוא הצליף בכלבו כמו משוגע עם שוט הרכיבה שלו באחזו בכלב בחוזקה בקולר. הוא נהיה נלהב מאוד... לא יכולתי להאמין שאדם זה יכול להכות כך חיה ללא רחם - חיה שלפני רגע אמר שאינו יכול לחיות בלעדיה" |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |