בתשובה לkozmo, 15/08/24 14:45
 |
|
 |
||
|
||||
 |
לא היה צמחוני. סבל מבעיות בריאות ובפרט עיכול שיתכן שהחלו כאשר נפגע קשה למדי משאיפת גז מרעיל במלה''ע הראשונה. גם סדר היום הלא סדיר שלו וחוסר שינה לא תרמו. היה מכור לתרופות, זריקות וסמים ולרופאים בכלל. במסגרת זו גם ניסה להקפיד על תפריט קל שאיכשהו השתלב אצלו עם זלילת עוגות ודברי מתיקה. מאחר והיה ער בלילות, התעורר בשעות מאוחרות וארוחת הצהריים שלו היתה בעצם ארוחת בוקר קלה של פסטה ותבשילי ירקות. בשלב מסויים שכנע את עצמו שזהו התפריט שאוכלים החיילים בחזית. איאן קרשו השווה את התפריט הספרטני שלו לעופות, פסיונים ובקבוקי השמפניה והברנדי בליווי סיגרים שהובאו לצ'רצ'יל אל מיטתו. איאן קרשו תאר את בריאותו בשנים האחרונות כמצב שבו אישיותו הפסיכופטית הלכה ווהשתלטה על מצבו הפיזיולוגי והיה ברור שהוא סובל ממצב דמוי פרקינסון ההולך ומשתלט עליו. זה התבטא ברעידות בלתי נשלטות של אחת מידיו ובמינון ההולך וגדל של סמי הרגעה שהזריק לו רופאו האישי, ד''ר מורל. היטלר לא הרבה לאכול בשר וגם לא שתה אלכוהול או עישן. אאז''ן הוא גם השתעמם מאוד במשך השעות הארוכות שנכח באופרות של ואגנר והתפריט הקולנועי החביב עליו היה מיוזיקלס וסרטים מצויירים מארה''ב. אחד הפרטים שריתקו אותי היה שהמגעים הידועים שלו עם יהודים היו טובים והוא לא טען אחרת. הרופא שטיפל באמו חולת הסרטן, סוחר האמנות שמכר את ציוריו והקצין שהמליץ על הענקת דרגה ומדליה לחייל היטלר, היו כולם יהודים. הניחוש שלי היה שהאנטישמיות הפסיכופטית שלו היתה פוליטית במקורותיה. הוא התרשם מאד מן הפופולריות של ראש העיר האנטישמי של וינה, קרל לואגר. ממנו למד כנראה שהאנטישמיות היא משתלמת פוליטית. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
המקורות שהוא אכל בשר או לפחות אכל בשר עד תחילת מלחמת העולם ה-2 מופיעים בעיקר אצל רוברט פיין, כך למשל :'בשלב מתקדם של המלחמה עבר היטלר במצוות רופאו, Theodor Morell, לדיאטה שכללה כמויות קטנות של קותלי חזיר, חמאה, שומן חזיר וחלבון ביצה'. למרות הביקורת המוצדקת עליו, גם קרשו ואחרים רבים גורסים שזאת הייתה דיאטה ולא צמחונות אידיאולוגית. הוא כן שתה לעיתים רחוקות ברנדי כשהוא מוהל אותו בתה. במלחמת העולם הראשונה ליבו אטום היה לנוכח ההרג של אלפים ועשרות מחבריו, אבל נפתח כאשר כלבו הראשון פסקל נעלם. הוא אהב חיה כשהיא כנועה, ורק כלב עמד בתנאי זה. הוא אהב את 'בלונדי' בגלל 'שרק לו הוא ציית'. בשנת 1926 הכה את כלבו האלזסי פרינץ באכזריות לעיניה של מימי רייטר, נערה בת 16 שהתעניינה בו (37) ואותה ניסה להרשים. אותה נערה העידה: "הוא הצליף בכלבו כמו משוגע עם שוט הרכיבה שלו באחזו בכלב בחוזקה בקולר. הוא נהיה נלהב מאוד... לא יכולתי להאמין שאדם זה יכול להכות כך חיה ללא רחם - חיה שלפני רגע אמר שאינו יכול לחיות בלעדיה" |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |