 |
|
 |
||
|
||||
 |
אבי שילון במאמר דעות ב'הארץ' מהיום שכותרתו 'הפתרון: פירוק מחנה רק לא ביבי', מבקש לפרק את מחנה רל"ב ולבקש איחוד של המחנות וחלוקה מחדש וזאת באמצעות 'הסכם קואליציוני בין כמה מפלגות "נורמליות". האם זה אפשרי בכלל? ---------------- 'תוצאות הבחירות הוכיחו שוב, כי רוב הישראלים מתונים. אם נחבר את הליכוד, המחנה הממלכתי, יש עתיד, העבודה (וחלק מהחרדים ומהערבים), נוכל לגייס קואליציה יציבה של אנשים שאינם מסכימים בכל, אבל מקבלים את ישראל כמדינה ליברלית ויהודית, ולא רק כדמוקרטית. ישראל בחרה בכהניזם ובקיצוניות, כפי שנכתב במאמר המערכת של "הארץ" (2.11) וכמו שרבים מדגישים, רק אם אנחנו שואלים שאלה שלמרבה הצער מעצבת, בטעות איומה, את הפוליטיקה: בעד או נגד ביבי? העובדה שבסוף קמפיין בן כארבע שנים של מחנה "רק לא ביבי" — שהחל בהחלטה מפתיעה של אביגדור ליברמן, שהוא עצמו עמד לפני חקירות והסית נגד הערבים, לא להצטרף לקואליציית נתניהו — קיבלנו קואליציה הנשענת על איתמר בן גביר מחייבת לשאול שאלות עמוקות, מעבר לחישובים קואליציוניים. כיצד ייתכן שב–2015, כשנתניהו היה בשיא כוחו ולא מוחרם, "עוצמה יהודית" לא עברה את אחוז החסימה ובצאלאל סמוטריץ' היה גורם שולי ב"הבית היהודי", וכיום הם המפלגה המכרעת? האם השתנו הישראלים מהר כל כך, או שמשהו באופן שבו אנו מחלקים את המערכת הפוליטית גרם לכך? התשובה מחייבת הכרה באבסורד: נתניהו בראש הליכוד הוא דווקא גורם מייצב. הניסיונות להחלשתו בכוח החרם מדרדרים את המערכת ולמעשה פוגעים גם באפשרות להחליפו בעתיד. ..... נתניהו איננו הדמון שמציירים. במקום להחרים מנהיג זהיר ושמרן, מוטב לנסות להגביל כל אפשרות מצדו לפגוע בשלטון החוק באמצעות הסכם קואליציוני בין כמה מפלגות "נורמליות". הסכם שיאפשר את המשך משפטו ואת המשך קיומה של ישראל כדמוקרטיה ליברלית. הואיל וזאת כנראה גם כהונתו האחרונה כראש ממשלה, ולו מבחינת גילו, סביר להניח שיהיה קל יותר לחייבו להסכם כזה. כל גישה אחרת מצד מחנה "רק לא ביבי" כבר הוכחה כלא יעילה. אם תימשך, היא תהיה לא רק טיפשית, אלא תממש בדיוק את הסכנות שעליהן מתריעים מתנגדי ביבי.' |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
כן, כי זה עבד ממש טוב לגנץ. ואני לא מדבר על כחלון לפניו. בכל ההזדמנויות שבעבר נתניהו הראה שהוא מעדיף לשמור על הבייס. הוא יודע לחתור תחת מי שלצידו. אי אפשר לסמוך על נתניהו. נכוונו כבר מספיק פעמים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מאחר וכל מיני הסכמים שבהם נוותר על טריטוריות לא נראים כרגע אפשריים בזכות אויבינו, אז אחרי עניינים ביטחוניים, רפורמה במערכת המשפט היא הדבר הכי חשוב והכי נחוץ כרגע למדינה, כי, בעצם, אנו נתונים לדיקטטורה של בג''ץ שהשתלט על המדינה בשיתוף פעולה של הפרקליטות שנראית היום כמו ארגון פשע. לשם כך הממשלה צריכה להיות מבוססת בראש ובראשונה על ה''גוש'' שיש לו היום רוב. אחר כך, אם אחרים ירצו להצטרף, תפאדל. אבל האמת היא שנתניהו די מדאיג אותי. בעבר הוא לא כל כך השקיע את מרצו בכוון הזה, והיום הוא נתון בתוך ההצגה השקרית המטופשת שאותה מאפיה הדביקה לו, בין השאר כדי שיתקשה לפעול בכיוונים האלה. קשה לי להאמין שיעדיף ממשלה עם השמאל הנקרא מרכז על ה''גוש''. אבל אחרי שהשלב החשוב הזה ייעשה, אני מפקפק אם יהיה לו הכוח והאומץ להמשיך בכיוון החשוב של רפורמות מהפכניות ב''שלטון החוק''. אני מעריך שזה מאד לא פשוט. במיוחד לא למי שאוחזים בגרונו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. אני מסופק אם הוא יצליח באמת להוביל רפורמות משפטיות מהותיות. 2. אני בספק עוד יותר גדול אם הציבור בשמאל-מרכז יסכים אי-פעם למחול לנתניהו ולקבל אותו בחזרה כשחקן פוליטי לגיטימי. -------------- לדעתי האישית, יש 'להקריב' את נתניהו לטובת ניר ברקת אם המחיר הוא הסכמה מצד השמאל/מרכז לביצוע רפורמות משפטיות מהותיות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. זה חשש משותף לשנינו. 2. כאן קצת הפתעת והרגזת אותי. "למחול"? למחול על מה? אם לא ירצה למחול שלא ימחול. אין זו נקודת המחלוקת היחידה בין ימין ושמאל, והעובדה שיש מחלוקת היא כל העניין. אחרת אין ימין ואין שמאל. ----------- אני מסתייג מהמילה "להקריב". הצעד של הזזתו חייב לבוא ממנו ובהסכמתו ואפילו ביזמתו. "הקרבתו" תביא אך ורק נזק, והצלחה לא תהיה. ודווקא ניר ברקת? כל בוגרי "קדימה" פסולים בעיני. אם מחפשים יורש הוא צריך להיות מישהו אחר. יריב לוין נראה לי מתאים, אם כי עדיין לא היו הזדמנויות ממש להכיר אותו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
2. אולי 'מחילה' היא לא המילה הנכונה ואולי אין לי באמת דרך לתאר את תחושות אנשי השמאל /מרכז בנוגע לנתניהו. אני כן יודע שנתניהו הוא דמון מהותי בתודעה הפוליטית של אנשי מרכז שמאל ושאין שום אפשרות מבחינתם לקבל אותו כשחקן פוליטי. ובכל זאת -איך אפשר לפייס את הצד השני? ----- ברקת כמו לוין משעממים פוליטית,לא מלהיבים וכריזמטיים. נדמה לי שזהו סוג המנהיג שהליכוד צריך לאחר עידן נתניהו: צנוע,שקט ולא רעב. אני מעדיף את ברקת על לוין כי ברקת פחות מושך אש ועושרו הרב וצניעותו מצננת את כולם. אני באמת חושב שתיקון/שיפור מערכת בתי המשפט/משטרה/פרקליטות היא משימת על לממשלת הימין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ועדיין נשגב מבינתי למה מערכת המשפט, שהשפעתה על האזרח הקטן היא אפילו לא בעשירייה הראשונה של יוקר המחייה, מחירי הדירות, הפערים החברתיים, תאונות הדרכים, הזקנים במסדרונות, הטילים על הראש ושאר ירקות, היא היא המשימה הכל כך חשובה של חצי מהנבחרים. היא טובה בתור כלי תעמולתי להסעת מצביעים לקלפי, אבל זה מאחורינו. אולי אתה תוכל להסביר לי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ישנה טענה שגורסת שיסודות בתרבות הפוליטית בישראל מזהים את הביקורת השיפוטית של בג"צ כמאיימת על תפיסת הריבונות. נדמה לי שזהו שורש העניין. אם כי כמובן הטענות הדתיות והבטחוניות גם צפות ברקע. יתר הבעיות הכלכליות והחברתיות מוזנחות ומקבלות התייחסות שולית. במציאות אחרת - יתכן וראשי ממשלה היו מוחלפים על אחוזי האבטלה או תאונות הדרכים. במציאות הישראלית היום זה כמעט בלתי אפשרי. לא זוכר מתי בישראל - לפחות מאז אוסלו - ראש ממשלה הוחלף על רקע כלכלי חברתי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני בטוח שכאשר בחרת בלפיד בבחירות האחרונות עשית זאת בגלל טיפולו המופלא בשנה האחרונה באמצעות ממשלתו החסכונית ביוקר המחיה, מחירי הדירות ויתר הירקות. הוא הרי העביר תקציב. . . | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יוקר המחיה וגם מחירי הדירות לא היו באשמתו, ובפירוש חשבתי שבמכלול דברים שכן טיפל (הוא ובנט) בשנה האחרונה, מענייני בטחון ומדיניות ועד ענייני כלכלה וחברה - היו בסדר גודל טובים משל הממשלות הקודמות. כשמעל הכל זורח מבחינתי השינוי הקולוסאלי בטיפול בקורונה, שמנע סגרים והציל מאות אלפי נפשות ועשרות אלפי עסקים. גם בענייני הדיור אגב, היו השנה שיא של התחלות בנייה, אם כבר שאלת, ובחצי השנה האחרונה אני רואה סימנים ברורים לעצירת אם לא ירידת מחירי הדיור. בזו אשמה הריבית כמובן, אז אפילו מהפוזיציה אני מודה שזה אלמנט שלא קשור ישירות לממשלה והחלטותיה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איני מבין מדוע לא פתחת ערוץ מקביל מתחרה למדד בלומברג לחסינות בפני קוביד-19 [ויקיפדיה] כדי להציף את האמת הקולוסאלית. זה לעניין הטיפול בקורונה, אבל כמו הגרף בויקיפדיה המעיד בדיוק על ההפך ממה שאתה אומר, אפשר למצוא גם גרפים בענייני מדד המחירים ומחירי הדירות שזינקו באופן חריג בתקופתו (אבל הוא לא אחראי כמובן). בעניין הטיפול בביטחון בעזה ויו"ש, זה נכון שפעם חשבתי שמדובר בהמשכיות שמומלצת על ידי "גורמי הביטחון", אבל אחרי דברים שנאמרו על ידי נחמן שי ודובר רע"ם בזמן מבצע "עלות השחר" נפל אצלי האסימון. בעצם הממשלה הזאת הייתה משותקת בגלל איום להפילה וידיה היו קשורות מלפעול. כמו את המבצע בעזה, כך גם כל הכניסות לשכם וג'נין היום לא היו יכולות להיעשות בטרם נפלה הממשלה. והמחיר הוא שיא של עשרות ההרוגים בפיגועים שיצאו מערים אלה. לו המבצעים האלה היו נעשים בזמן כשכל "גובי האריות" היו בהתארגנות, מן הסתם לא היינו עדים לשפע מעציב כזה. "בסדר גודל טובים משל הממשלות הקודמות". הצחקת אותי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בטיפול בקורונה העליתי על נס את ביטול הסגרים הדרקוניים שתרם נפלאות לבריאות הנפש והשרידות הכלכלית של האזרחים והמשק. מה לזה ולקישור הבלומברגי שלך? ההתפלפלויות התיאורטיות שלך על הסיבות להצלחות הבטחוניות של הממשלה הן הגיגים ולא מציאות. ולגבי הדיור, אחרי שבתקופת נתניהו מחירי הדירות עלו ב-200 אחוז (יש לי דירה, אז אני יודע, זה מספר כמותי אמיתי ולא מומצא), הוא האחרון שכדאי לחזור אליו כדי שיטפל בבעייה. זה משמעותי פי אלף מנתון של שנה אחת שממילא לא יכול להשתנות בפרק זמן כזה קצר. מה שכן אפשר למדוד על שנה אחת, זה שהתחלוץ הבנייה בה - 73 אלף - היו מספר שיא. מאותה כתבה שזה תוין בה, מירב ארלוזורוב כותבת גם: (מעתיק כי כבר קישרתי ואני יודע שאתה לא קורא/רואה אותו): "אפשר לסמן שלושה הישגים היסטוריים של ממשלת השינוי: האחד, עשייה בלתי פוסקת — שנה אחת עם יותר עשייה מאשר 12 שנים רצופות של בנימין נתניהו בשלטון. שיא העשייה הזו היה חוק ההסדרים של תקציב 2022, חוק ההסדרים הגדול והחשוב ביותר מאז 2003. עשרות רפורמות מבניות, בהן כאלה שממשלות ישראל כשלו מלחוקק במשך עשרות שנים, אושרו כולן בתנופת עשייה יוצאת דופן: העלאת גיל הפרישה לנשים, רפורמה ביבוא, הקמת רשות רגולציה, הפסקת רכישת איגרות חוב מיועדות בקרנות הפנסיה, אגרות גודש, רפורמה בכשרות, חוק המטרו, מתן אוטונומיה למנהלי בתי ספר, וזאת רק רשימה חלקית. כל השינויים המבניים שמשרד האוצר חלם עליהם, מאז רפורמות הענק של 2003, נחקקו בבת־אחת. ... העשייה חסרת התקדים הייתה התוצאה של ההישג ההיסטורי השני של ממשלת השינוי: חידוש הברית בין הדרג הנבחר לדרג המקצועי בממשלה. כל ממשלות נתניהו, מאז 2015, התמקדו בהרס העבודה המקצועית של הממשלה, עם קמפיין המשילות והטענה חסרת השחר כי הפקידים חותרים תחת השרים, ומונעים מהם לשלוט. שש שנים של התקפות בלתי־פוסקות על הדרג המקצועי זרעו חורבן בממשלה: אנשי מקצוע מצטיינים עזבו את הממשלה, ואלה שנותרו היו עסוקים בלשמור על עצמם ובלעשות כמה שפחות. עליית ממשלת השינוי הביאה להיפוך השיח, לחידוש האמון ולפריחה חסרת תקדים של הדרג המקצועי בממשלה: כל האנרגיה שנאצרה שם במשך שנים וכל הרעיונות הטובים שדוכאו השתחררו בבת־אחת. ... והשינוי החשוב מכל של ממשלת השינוי, הוא עצם הקמתה. לא בגלל הדחת נתניהו, אלא בגלל ההרכב הבלתי־אפשרי שלה: ממשלת האחדות המגוונת ביותר אי־פעם, עם שותפות של מפלגות שמאל קיצוני וימין קיצוני, דתיים וחילונים, וכמובן — שותפות היסטורית של מפלגה ערבית, רע"מ, בקואליציה." |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השורה הראשונה בתגובתך בקשר למדד בלומברג כל כך מוזרה בעיני שאיני מוצא לנכון להסביר את המובן מאליו. מה שכתבת לגבי הדיור אף הוא די מוזר אך בכל זאת אתייחס. נכון שב"תקופת נתניהו" מחירי הדירות עלו יותר מאשר ב"תקופת לפיד", אבל מדובר בתקופה ארוכה פי עשר ויותר, וברור שכאשר ישנה עלייה רציפה כל הזמן, בתקופה ארוכה העלייה ארוכה. נתון של שנה אחת אינו משמעותי? שים לב, למשל, למה שמדווח לנו הלמס: "נתוני הלמ"ס מצביעים על התייקרות של 1.9% נוספים במחירי הדירות ביוני-יולי - והתייקרות של 17.9% בשנה - הזינוק הגבוה זה יותר מעשור (הדגשה שלי). אם שנה זה קצר מדי מכדי שיהיה משמעותי לשם מה הם מספרים לנו על תקופה של חדשיים> . הגד להם שזה לא משמעותי. אשר להישגים שמנית1, אם נלך ונציין את כל השיגי נתניהו, מעליית התל"ג לנפש עד לרמת המדינות הגדולות באירופה, ועד הסכמי אברהם נקבל רשימה הרבה יותר מרשימה. ואשר לשתי השורות האחרונות, אוכל לומר רק "אוי ואבוי". חוץ מ"אנטי ביבי" אין באוסף המפלגות האלה דבר, והשילוב שלהן לא יכול להביא לשום תוצאה טובה. מדובר ב"ניסוי" מוזר שקם באמצעות הונאה חסרת תקדים של בוחרי ימינה, שנכשל. סופה העגום של הממשלה הזאת מוכיח זאת. 1 ציון ההישגים מתחיל במירכאות, ולא ברור היכן מסתיים הציטוט. מניין לקחת את הציטוט הזה? לא אתפלא אם מדובר באחד משופריו של לפיד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1 מצאתי בעזרת גוגל שמדובר במירב ארלוזורוב ודמרקר, ואפילו מצאתי "ציוץ" של יאיר לפיד ובו כל הכתבה. ואז כשחזרתי לספר שמצאתי, ראיתי שציינת זאת במפורש. דברים כאלה קורים לי מידי פעם. לעניננו ברור שדמרקר בכלל ומירב ארלוזורוב בפרט הם אני ביבים ידועים. הם כותבים כך. אפשר גם לכתוב לא כך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"איני מבין מדוע לא פתחת ערוץ מקביל מתחרה למדד בלומברג לחסינות בפני קוביד-19 [ויקיפדיה] כדי להציף את האמת הקולוסאלית." כי החשיבות העיקרית של "מדד בלומברג לחסינות בפני קוביד-19" היא אצל תומכי נתניהו. אין למדד הזה אפילו עמוד ויקיפדיה באף שפה אחרת. הוא אחד מ-4 עמודים שקשורים לבלומברג בויקיפדיה העברית (האחרים הם סוכנות הידיעות, החברה וביזנסוויק. כל הערכים האלה הרבה יותר מהותיים מאשר איזה מדד שסוכנות החדשות המציאה, ופרט לסוכנות הידיעות שני הערכים האחרים קצרים בהרבה מהעמוד של המדד). בקיצור, הפוקוס שלו בויקיפדיה העברית לא פרופורציונלי בעליל ביחס לויקיפדיה האנגלית (הויקיעורכים האמריקאים בטח שופרות של לפיד). המטרה של העמוד הישראלי היא ליצור רושם שהממשלה היוצאת כשלה בטיפול בקורונה - נקודת הזמן היחידה שמבוארת בגרף היא הקמת הממשלה (כדי שיהיה נח לקחת את הגרף ולשתף), ובטקסט נאמר ש"על פי הניתוח של בלומברג המדינות שהטיבו להתמודד עם המגפה היו מדינות עשירות שיכלו לשלם על חיסונים, אך הסיבה הראשונה במעלה הייתה לכידות חברתית ואמון גבוה של הציבור במנהיגות." עכשיו בואו נביא את הניתוח שנמצא באתר של בלומברג: "If there’s one lesson that the Covid era has made clear, it’s that societies with this strong component of trust and cohesion are in the best position to weather a crisis of this scale. “Clearly, when the population trusts the public health messaging, you’re going to see more resilience,” said Amesh Adalja, senior scholar at the Johns Hopkins Center for Health Security in Baltimore. “If you have places where science is trusted, where this isn’t seen as a political issue but a public health issue, then you’re going to have much better outcomes.”" וגם "מדינות שהציבור שלהן מילא בדייקנות את ההוראות של ההנהגה, התמודדו באופן מוצלח עם המגפה." מול "Then there is the intangible but powerful factor of societal trust and cohesion. This has proven a major differentiator in why some populations have more effectively mobilized at every stage of the pandemic: they’ve consistently and in greater numbers complied with social-distancing guidance like mask-wearing, come forward to be inoculated in large numbers" כמובן שכל זה לא יזיז לדב, אם הוא בכלל יבין למה מה שאני אומר בעייתי, והוא פשוט ימשיך להעמיד פנים כאילו זה המדד הכי מדויק, מייצג, רשמי ונכון, ומדוע הפרשנות שלו למדד היא נכונה. בעצם, עוד נקודה - דב לא באמת העלה טיעון או הסביר מה בדיוק ממשלת בנט עשתה שהשפיע על המדד. למעשה, הוא אפילו לא התייחס לדבריו של הפונז. רק רידד את השיח לגרף שמראה ירידה בדיוק בהקמת הממשלה והחליט שזה סוגר את הדיון. אגב, למי שתוהה - התחילו לערוך את המדד בדיוק כשישראל הייתה בין המדינות היחידות שנהנו מהשפעות החיסון. ביוני השפעות החיסון בישראל נשחקו ומנגד יותר ויותר מדינות החלו במבצע חיסונים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מוזמן להציג גרף של גוף בין לאומי אחר שעושה השוואה כזאת בין מדינות, ומראה תוצאות אחרות. הגוף היחיד שאני נתקלתי בו בתקשורת הוא בלומברג, ועד כמה שהבנתי הוא אובייקטיבי. אם יש לך מידע שנתניהו מממן אותו או משהו כזה, אנא הצג את המידע הזה. זה יהיה מאד מעניין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שאלה רצינית - אתה קורא את ההודעות שמופנות אליך, או פשוט עובר עלין, מחפש נקודות שאתה יכול לסתור ומתייחס רק אליהן? אני שואל בכנות. "אתה מוזמן להציג גרף של גוף בין לאומי1 אחר שעושה השוואה כזאת בין מדינות" למה? אתה טוען שהטיפול של ממשלת בנט בקורונה היה גרוע. הבאת גרף שמראה ירידה במדדי תחלואה מסויימים בדיוק כשהממשלה הוקמה, אבל לא הסברת איך ממשלת בנט תרמה לירידה הזאת. בלי הסבר כדלקמן, הגרף חסר ערך2. אולי הגרף נכון, אבל יש הסבר אחר2? אולי משהו שנתניהו עשה בדיוק שבוע לפני החלפת הממשלה? או סתם צירוף מקרים? אולי זאת תוצאה של תהליכים ארוכי טווח שלא היו בשליטת בנט? אולי הסברתי בדיוק מה קרה, אבל לא טרחת לקרוא? בנוסף, אתה מנסה למסגר את השיחה כך שהדרך היחידה לסתור את דבריך היא "להציג גרף של גוף בין לאומי". "הגוף היחיד שאני נתקלתי בו בתקשורת הוא בלומברג" נכון. כי זה מה שפומפם ע"י תומכי נתניהו2. "ועד כמה שהבנתי הוא אובייקטיבי" איפה טענתי שהוא לא אובייקטיבי? "אם יש לך מידע שנתניהו מממן אותו או משהו כזה, אנא הצג את המידע הזה." כדי לחשוב שטענתי דבר כזה, היית צריך להתעלם משתי הפסקאות הכי ארוכות בהודעה שלי. ועל כל זה, אציין שוב שהשיחה התפתחה כי הפונז ציין לטובה את ממשלת בנט בקורונה מכיוון שהיא לא נעלה את המשק, מערכת החינוך והאזרחים כשהתחלואה עלתה. במקום להגיב לטענה הזאת, בחרת לפרש את דבריו לא נכון, ואז להתעקש על הפירוש הזה כשהוא ניסה לתקן אותך. ______________ 1 אגב, בלומברג אינו "גוף בינלאומי", אלא סוכנות ידיעות. 2 כפי שכבר כתבתי קודם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ושכחתי את ההסכם עם לבנון. זה נכון שבתחילה נטיתי להיות בעד ההסכם, כי ראיתי בו גורם מייצב ביטחונית שיתחיל להשפיע בעוד שנים רבות כשתקום אולי אסדת הגז הלבנונית, ולא הערכתי שהאיומים של נסראללה לתקוף את אסדת כריש רציניים. אבל כששמעתי את הערכת אמ''ן שלקח את האיומים האלה ברצינות שיניתי את דעתי. אסור להיכנע לסחטן. אם נכנעים אין לכך סוף. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וכאילו כדי לאשר את מה שכתבתי בתגובתי האחרונה בעניין הסחיטה בלבנון, מצאתי בדיוק עכשיו את הכתבה הזאת. "לא די לי בכך" כבר אומר לנו נסראללה עוד בטרם יבש הדיו על החתימות בהסכם עם לבנון. "שקט לא תקבלו.". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני יכול להסביר לך איך אני רואה את זה: העברת הכוח מהמערכת המשפטית למערכת הפוליטית, על בתי המשפט ומערך הייעוץ המשפטי, היא תנאי ליכולת הפוליטיקאים לטפל בכל נושא שהוא בהתאם להשקפתם והשקפת בוחריהם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זו אמירה כללית כל כך, שקשה בכלל לדון האם היא נכונה או לא, והאם היא רלבנטית למצב הנוכחי במדינת ישראל. האם אתה אכן משוכנע באופן עמוק, בקשר לכל אחד מהסעיפים מתגובתי הקדמת, שמה שמונע מהפוליטיקאים לשפר אותם (או לא להמשיך להזיק לגביהם), הוא הכח (העודף אני מניח) שאתה טוען שיש למערכת המשפט היום? אם כן - האם אתה יכול להביא דוגמאות לחלק מהם שמראות למה זה נכון לגביהן? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא ביקשתי לדון בנכונות הטענה, אלא להסביר מדוע מי שמאמין בה, כמוני, יראה קדימות לטיפול במערכת המשפט על פני טיפול בבעיות אחרות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומכך הסקתי (אני מבין שבצדק לפי מה שאתה כותב כאן), שאתה מאמין בה. אם כך, האם אתה יכול להראות לי עבור נושאים ספציפיים למה לדעתך מערכת המשפט היא מה שמונע את קידומם (בעצם חוזר על שאלתי מהתגובה הקודמת). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
2. נניח שמה שקרוי היום "מתמודד נפש" נמצא בתוך עולם דמיוני שאינו קיים במציאות. איך תטפל בבעיה? האם תנסה לפייסו באמצעות הכרה בעולמו הדמיוני? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש רצון 'לנקום' בקרב מנצחי 'גוש הימין - חרדים' ב'גוש שמאל מרכז ערבים' על כך שהם לא קיבלו וועדות בכנסת 1. האם אתה סבור שצריך להתפייס ולהבהיר שבניגוד למה ש'הם' עשו, 'אנחנו' לא נעשה. --------------- 1 לא בקיא בזה, אבל הבנתי שהם לא נהגו בצורה ג'נטלמנית בעניין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כך עברנו מ "איך לפיס את השמאל?" ל - "האם נסלח לשמאל?", כלומר לא איך נפייס אלא איך נתפייס למרות מה שהם עשו לנו. על השאלה הראשונה לא ידעתי לענות כי לא זכרתי משהו שעשינו לשמאל שבגללו עלינו לפייס אותו. השאלה השנייה כבר מלווה בדוגמאות ואפשר להבין מניין היא באה. אכן השמאל דאג לכך שהימין לא יקבל מספר מקומות בוועדות הכנסת המתאימות לכוח שקיבל מהבוחר. ראינו את יו"ר הכנסת מתייחס בצורה בריונית בוטה לחברי הכנסת מהימין וממהר לסלק אותם מהאולם. וראינו את אותו יו"ר שולח את הסדרנים לסלק את סמוטריץ ממקום מסוים מחוץ לאולם בניגוד לסמכותו בחוק. זכור לי במיוחד יו"ר ערבי של וועדה המעיף את בן גביר מהדיון תוך שימוש גם בשפה הערבית באופן בוטה ומעליב. כמי שעוקב אחרי ערוצי התקשורת הימניים ראיתי אז הרבה כעס על ההתנהגות הזאת וגם הבטחות, שכאשר נגיע לשלטון נעשה להם את אותו הדבר. דווקא היום, אחר הניצחון איני שומע קולות כאלה אבל כן שומע קולות האומרים לא "לנקום". לי אין בינתיים עמדה בנושא הזה. מצד אחד נקמה היא סוג מסוים של צדק. מצד שני לפעמים דווקא התנהגות "ג'נטלמנית" משרתת את האינטרסים שלך. איני יודע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש תהליך של קיטוב הולך וגובר בתוך הכנסת, לפחות החל מ־2015 בין הקואליציה לאופוזיציה. * הקואליציה חוסמת באוטומטית בעזרת ועדת השרים לענייני חקיקה את כל הצעות החוק שמגיעות מהאופוזיציה * איוש ועדות: הסלמה הדרגתית. ר’ כאן. הכנסת ה־24 הייתה קצת פחות גרועה מקודמתה, אבל עדיין לא מוצלחת במיוחד * בכנסת ה־24 האופוזיציה החליטה להחרים חלקית דיוני ועדות האם יש רצון לנסות לצאת מהקיטוב הזה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה על הקישור. עושה רושם מעיון קצר שהתנהגות הקואליציה בכנסת ה-24 הייתה דורסנית במיוחד ולא כמו שכתבת ש'הכנסת ה־24 הייתה קצת פחות גרועה מקודמת'. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הם היו דורסניים במיוחד, כמו הכנסת הקודמת, ולא כמו לפני 20 שנים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סיפור על איוש לא הוגן של הוועדות שמעתי לראשונה רק בזמן כהונתה של הכנסת ה 24, כשהאופוזיציה התלוננה על כך שוב ושוב. לפני הכנסת הזאת לא זכור לי שסופרו סיפורים כאלה. אתה מביא מקור שמחזק את התמונה כפי שאני מכיר, ואז כותב את המשפט: "הכנסת ה 24 הייתה קצת פחות גרועה מקודמתה", משפט שלכאורה סותר ומטשטש את התמונה כפי שאני מכיר. מה עומד מאחורי המשפט הזה? האם טענתך היא שבכנסת ה 23 איוש הוועדות היה לא הוגן עוד יותר מאשר בכנסת ה 24? על מה אתה נסמך? לא הבאת מקור המתאר את הבעיה הספציפית הזאת בכנסת ה 23. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קראתי את הקישור? יש שם קישור לחלוקת ראשי הוועדות. בכנסת ה־23 האופוזיציה לא קיבלה כמעט אף ראשות ועדה (חוץ מהוועדה לביקורת המדינה ששייכת לאופוזיציה לפי החוק). מה שכן, בכנסת ה־24 ראשות הוועדה למעמד האישה הלכה לרשימה המשותפת, שאמנם באופוזיציה, אבל פחות. זה מזכיר את התפקידים שנתנו בקואליציה לישראל ביתנו בכנסת ה־20. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מצאתי בקישור שהבאת רק מקום אחד המתייחס לכנסת ה 23 - טבלה שכותרתה: "חברי אופוזיציה בראשות וועדות קבועות" וגם בה המצב בכנסת ה 24 פחות טוב. וזה רק מדד אחד מרבים. לאיזה קישור רלוונטי אתה מתכוון? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האופוזיציה בכנסת ה-24 היא ממש הקוזאק הנגזל - גם הצהירה וקיימה שחבריה לא ייכנסו לוועדות הכנסת (ובכך מעלו בתפקידם שעליו אנחנו משלמים להם הון עתק), וגם התבכיינה שלא נותנים להם מספיק יחס. גם במליאה וגם בוועדות האופוזיציה של הכנסת ה-24 ירדה לשפלים עלובים שמזמן לא נראו כמותם בפרלמנט שמכבד את עצמו. אף אופוזיציה מהשמאל לא נרמלה את שפת הביבים והקללות שספסלי האופוזיציה ירקו לחלל האויר במליאת הכנסת השנה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש כנסת חדשה. הוקמו ועדות מחדש. מה השתנה? לשם השוואה: ביקורת על הכנסת הקודמת ממעלה הדיון. כמו בכנסת הקודמת: * אין ועדת אתיקה * האופוזיציה לא קיבלה את ראשות ועדת הכלכלה * רוב של שני חברי כנסת לקואליציה בוועדת הכספים קואליציה דורסנית? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתיקה עם שיניים זה מה שהעבריינים האלה (מכל המפלגות) מפחדים ממנו יותר מכל. בגלל זה אחרי 16 שנה עדיין אין כללי אתיקה לחברי ממשלה. כל עוד רק הרשעה פלילית קובעת (וגם זה לא מי יודע מה לאחרונה) הם יכולים לחגוג, ולתת לעורכי הדין לטפל בזה אחר כך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
להתלונן *היום* על החוסר בכללי אתיקה לחברי ממשלה זה כמו להתלונן על הלחות באוויר כאשר אתה כבר בקרקעית הים כשאתה קשור בשלשלאות ברזל ליציקת בטון. או במילים אחרות: רגע מה? מה כללי אתיקה עכשיו מה? בדוק שוב את מכשירי המדידה שלך וקבל עידכון לגבי מקומך בחלל ובזמן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. אני מתלונן כבר שנים ב. כללי אתיקה הם לא מה שאתה חושב. הם הכלי להעניש חברי ממשלה בלי לעמוד ברף הפלילי. היועמ"ש כלל לא היה צריך להתלבט (כמו שאירע במקרים לעשרות) האם הראיות לכאורה עומדות ברף הפלילי והאצבע שלו היתה הרבה יותר קלה על ההדק. לא היו חולפות שנים עד שהיה מחליט אם להעמיד לדין, ועוד שנים עד סיום המשפט. כשמורידים כך את הרף השוט מעל ראשם של חברי הממשלה הופך למוחשי והם הופכים לילדים טובים ירושלים. עם כללי אתיקה, לדוגמה, ליברמן לא היה יכול להיות חבר ממשלה בלי הסבר טוב על מקור הכספים שהבת שלו קיבלה, נתניהו לא היה יכול לעשות חוכא ואיטלולה מכללי אשר, ושניהם לא היו מהווים דוגמה לכל השאר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. אז מה? אז זה כמו להתלונן על הלחות, אבל להמשיך לעשות זאת גם אחרי שזורקים אותך לים קשור בשלשלאות ליציקת בטון. ב. זה בדיוק מה שאני חושב. על מנת לשנות את כללי המשחק אתה צריך לגייס רוב שישנה את כללי המשחק. איזו כנסת דמיונית לדעתך תצליח לגייס רוב שתשנה את כללי המשחק באופן הזה בו הרוב יחליט להגביל באופן הזה את עצמו? גם בתסריטים דמיוניים של מהפך שלטוני אפשרי (שלא צפוי בזמן הקרוב) הדבר הזה לא יקום ולא יהיה. ראה ערך ממשלת ה״שינוי״ הקודמת. כללי אתיקה לחברי ממשלה? אולי כשהשמש תזרח במערב וכשחזירים יתחילו לעוף מעל כנסת ישראל. או במילים אחרות: על מה אתה מדבר? מה קשור כללי אתיקה עכשיו? ׳סתכל איפה אתה חי, בנאדם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני די בטוח שהממשלה הזו הולכת להתנגש עם המציאות די בקרוב. לא הולכים להיות לה חיים קלים. וצריכים תמיד גם לזכור מהי המטרה ולא רק איך מגיעים אליה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסכים שלא יהיו לממשלה הזאת חיים קלים, אבל הטענה שלי היא שאי הרלבנטיות של חוקי אתיקה לחברי ממשלה לא נובע מההרכב הספציפי של הממשלה הנוכחית. הממשלה הקודמת הוכיחה שחילופי שלטון לא יובילו את הרוב להצביע בעד הגבלת כוחו והצרת צעדיו. לזכור מה המטרה זה חביב, אבל הסיטואציה הנוכחית בה מואשם בפלילים נבחר לראשות ממשלה ומורשע בפלילים סידרתי שובץ בתפקיד שר בכיר, זה כל כך רחוק מהמטרה הזאת (מהמטרה? זה בכלל במטווח שהוקם בשכונה אחרת לגמרי) שזה די מוזר לדבר על המטרה הזאת. אני חושב שהמשל של האיש שמנהל דיון על מידת הלחות באוויר המועדפת עליו בזמן שהוא קשור בקרקעית הים, די מדייק בתאור האבסורד שבכל הסיטואציה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה אני צריך להציע משהו במקום? אם המשהו שאתה מציע איננו רלבנטי למציאות בה אנחנו חיים, אין צורך למצוא לו תחליף / אלטרנטיבה. חוסר הרלבנטיות שלו איננו תלוי באיזו הצעה שיש לי או אין לי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רק שאלתי, אולי במקרה יש לך. לו היה לך משהו יותר טוב להציע הייתי מפנה אליו את מרצי. בינתיים אני מתלונן על מזג האוויר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין לי. אל תבין אותי לא נכון - אשמח לחיות במדינה בה יש כללי אתיקה לחברי ממשלה. באותה מידה שאשמח להיות חכם, יפה ועשיר. אבל חלומות לחוד ומציאות לחוד. המציאות היא שאנחנו כרגע על מדרון שיוביל אותנו די מהר מדמוקרטיה לקויה אל משטר כלאיים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא מספיק שחזירים גודשים את כנסת ישראל אתה גם רוצה שהם יעופו מעליה? או במילים אחרות; על מה אתה מדבר? מה קשור תעופה עכשיו? ׳סתכל איפה אתה חי, בנאדם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעבר לתגובת המראה, לא הבנתי את הקשר בין מה שכתבת לבין מה שכתבתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
או אם ברשותך אני יכול להפנות אותך לכתובים של הקנון האיילי: תגובה 147687 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סתם נראה לי משעשע (לא היתה ביקורת, להפך). בפעם הבאה אוסיף סמיילי או אוותר על זה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הכל טוב :-) אני עניתי עם הקישור בעיקר כי זה הזכיר לי את התגובה ההיא של וישנה. כאילו זה היה אתמול... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דורסנית בהחלט, רק ששני הקישורים שלך זהים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תיקון (תודה לפונז) – ביקורת על הכנסת הקודמת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הפוך גוטה, הפוך: הדבר היחיד שמונע בגופו הקמת קואליצית מרכז על מלא רחבה ויציבה הוא נתניהו. בלעדיו הברקתים, האדלשטיינים והכ"צים היו פוצחים בחיבוקים עם הסערים, הגנצים והלפידים ומקימים קואליציה תוך חמש דקות בדיוק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היית יכול לתפוס אותי כותב משפט כזה אפילו לפני שבוע. כעת אני לא חושב שהוא נכון. תבחן למשל את ח"כ ד"ר שלמה קרעי. מה ההבדל בינו לבין כל ח"כ מרשימת אב"ג-סמו'? בזמנו לקבוצת הכדורסל של מכבי ת"א היתה קבוצת מילואים בשם בני-דרום, לשם שלחו את השחקנים הצעירים יותר להשתפשף. הליכוד והציונות הדתית דומות למצב הזה. ניסיתי למצוא ח"כ אחד ברשימת הליכוד שלא יתקבל ברשימת הציונות הדתית (אולי אמיר אוחנה) ולהיפך. הגוש הזה די הומוגני. אינספק שנ' יאהב את רעיון ממשלת הליכוד (הוא לא אוהב להיות הקיר השמאלי של ממשלתו. אבל ממשלה כזו שבטח תתקל בפרישה של חברי הליכוד ומפלגות המרכז, תהיה תלוייה חזק מאד במפלגת ש"ס וזו עשוייה להיות גלולה מרה מדי עבור המצביעים האשכנזיים של יש עתיד. לדעתי נראה בקרוב ממשלת 64 ויותר מאוחר ניסיונות להגדילה ע"י ליברמן ו/או עריקים, אבל לא מעבר לזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וכבר כתבנו את זה לפני שתי מערכות בחירות | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נתניהו הוא בהחלט גורם מייצב. הוא נוטה להימנע מפעולות חסרות אחריות ומטיל את האשמה על בג"צ או מפלגות המרכז בקואליציה שלו. עכשיו אין לו את התירוץ הזה (פסקת ההתגברות, למען הסר ספק, היא אינטרס של המפלגות הדתיות ומנוגדת לאינטרס של נתניהו עצמו. חברי הכנסת מהגוש שלו מבינים את זה), ו"חבריו" לגוש ידרשו ממנו לקיים את כל ההבטחות שהוא הפריח קודם (אפשר לומר שהם יחזיקו אותו בגרון). לדעתי המתינות של נתניהו לא נובעת מתחושת אחריות שלו עצמו או דאגה למדינה, אלא הכרה בכך שאם יתן לימין הקיצוני להשתולל הוא יאבד את התומכים היותר ליברלים שלו. לדעתי, כדי לשמור את המצביעים האלה, נתניהו ימשיך את תהליך הדה לגטימציה לצד השמאלי של המפה (כאשר "שמאל" זה כל מי שלא תומך בנתניהו) ביתר שאת במטרה לקעקע את כל המחנה עד לבחירות הבאות. כמובן שחלק מתהליך הדה לגטימציה יהיה להמשיך להתייחס ל"שמאל" בתור שעיר לעזאזל בפני הציבור. בתור בונוס, כך אפשר יהיה להפיל עליו גם את הכשלים העתידיים של הממשלה. מכיוון ש"השמאל" גם ככה לא באמת שמאל, לדעתי התגובה הנכונה תהיה להכיר בכך שהמתח בין ימין ושמאל הפסיק להיות מדיני, וזז לכיוון הדתי. הקואליציה של נתניהו אינה ימין, אם כי חרדים-חרד"ל ודתיים/מסורתיים שמרנים. המתנגדים לו אינם שמאל, אם כי חילונים ודתיים/מסורתיים שנוטים לכיוון ליברלי. זה מגדיר מחדש את השמאל הנוכחי (ז"א, העבודה, מרצ והמשותפת) בתור השוליים של השמאל שאין ברירה אלא לשתף איתו פעולה ולקבל בתור חלק מהמחנה. מצד השמאל הנוכחי, זה יאלץ אותם להפנים שהיכולת שלהם להשפיע על המצב המדיני תהיה מאוד מאוד מוגבלת מעתה ואילך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ניתוח מעניין. ומגיעות לך נקודות על כך שאתה היחיד כאן שזהה שפסקת ההתגברות היא אג'נדה דתית ולא ליכודית (המטרה היא להכשיר את השרץ של הפטור לתלמידי ישיבות ובנות שומרות שבת). יש לי כמה השגות א. "נתניהו הוא בהחלט גורם מייצב" - נתניהו ממש לא גורם מייצב. הוא אדם חלש ומושחת שבני משפחתו רודים בו. הוא פיתח הרגל לחטט בשני שסעים המפלגים את החברה הישראלית (ערבים וסמולנים) כדי לגייס את הבייס שלו. בשסעים אלו הוא ההיפך ממייצב. בשסעים אחרים הוא פשוט לא מתערב ומניח להם להעלות מוגלה. מה שאתה קורא מייצב הוא לדעתי משהו אחר. להבדיל מרוב הפוליטיקאים הוא בעל רקע צבאי (וקרבה משפחתית ליוני נ') ולכן יש לו תפיסה ריאלית של מגבלות הכוח של צה"ל. זה עושה אותו זהיר. ב. "אם יתן לימין הקיצוני להשתולל הוא יאבד את התומכים היותר ליברלים שלו" - איזה תומכים ליברלים יש לנ'? הליברלים נעלמו מן הליכוד מזמן. האנשים שאתה אולי מתכוון אליהם, כמו בני בגין ודן מרידור הם שמרנים מתונים. אחרים הם סתם אופורטוניסטים. ג. "המתח בין ימין ושמאל הפסיק להיות מדיני, וזז לכיוון הדתי" - זו אבחנה בעייתית, מפני שיש זהות שאינה אינהרנטית בין דתיים לאנשי ימין. האבחנה הזו בין אג'נדה ימנית לדתית שגוייה עוד יותר בגלל הנקודה הבאה. ד. "הקואליציה של נתניהו אינה ימין, אם כי חרדים-חרד"ל ודתיים/מסורתיים שמרנים" - הם גם דתיים וגם אנשי ימין. מסורתיים זו "המצאה" של המרכז הליברלי שנועדה להציג עצמו כרוב. מסורתיים הם דתיים שמתקשים להיפרד מן הTV בשבת. לאדם שהוא חילוני באמת, ההבדל בין מסורתי לדתי דומה להבדל מבחינתו בין חסיד גור לחסיד ויז'ניץ. ה. זוהי אשלייה זמנית שהמתח בין ימין לשמאל בטחוני שכך. המרכז החילוני ליברלי לא רואה בהתנחלויות, מערת המכפלה, קבר יוסף והר הבית ערכים ששווה למות בגללם. זה יוצר שסע שאי אפשר לגשר עליו ובסופו של דבר יתגלה שוב. ו. "המתנגדים לו אינם שמאל, אם כי חילונים ודתיים/מסורתיים שנוטים לכיוון ליברלי" - בצד השני יש דתיים ליברלים, אבל בעיקרון מדובר במרכז חילוני וליברלי. הדתיים הליברלים קיימים אבל הם לא רבים מאד. מדובר כנראה בכ-4 מנדטים שהתחלקו בין גנץ לאיילת שקד. ז. "זה מגדיר מחדש את השמאל הנוכחי (ז"א, העבודה, מרצ והמשותפת)" - באיזה עולם המשותפת הם שמאל? הם הבן גביר של הפלשתינאים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. הבדלי ניסוח. התכוונתי לומר שנתניהו גורם מייצב מבחינה צבאית-בטחונית. לדעתי זה נובע פחות מהכרה במגבלות של צה"ל ויותר בהבנה של התגובה הפלסטינית והסכנה בהבערת השטח. ב. התכוונתי למצביעים, לא ח"כים. ד. יש דעה שטוענת כי מסורתיים הם זרם מובחן עם תפיסה מגובשת משלהם. למיטב זכרוני, קוזמו קישר מתישהו למאמר בנושא בהארץ (אם תרצה וקוזמו לא יתנדב לעזור, תגיד ואנסה למצוא אותו). ז. המשותפת שואפת להקים מדינה פלסטינית בשטחים הכבושים, ולהכיר בערביי ישראל כמיעוט לאומי. זאת פחות או יותר ההגדרה של שמאל רדיקלי. את הבן גביר של הפלסטינים לא תמצא בכנסת1 (תחשוב יותר לכיוון מוחמד אבו טיר). ____ 1 וגם את הבן גביר של היהודים לא ראינו בכנסת עד לפני כשנה... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
____ 1 אבל ידענו שזה יקרה, עמוק בלב ידענו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ד. עזוב. אני לא הכתובת. אין לי עניין בתפיסות המגובשות או לא של המסורתיים. אני קצת מכיר את משנתו של פרופ' מאיר בוזגלו. זה לא רלאבנטי עבורי. אני בכלל מגיע מן הכיוון השני. מבחינתי כחילוני, אין לדתי השות''מ שום יתרון על המסורתי. זה (לא) מעניין אותי בדיוק באותה מידה שמעניינים אותי ההבדלים בין חסידות גור לחסידות ויז'ניץ. ז. כן. היה משהו פגום בטיעון שלי. הבעייה היא שלי לפחות ברור שאי אפשר לחבר את העבודה ומר''ץ עם המשותפת. כאשר מדברים על מפלגה(ות) ב(נו)ת קיימא כמו המשותפת חייבים לתת עדיפות למציאות הקומפלקסית והפרגמטית ע''פ קונסטרוקטים אידיאולוגיים. אתה לא תצליח להבין מהמשותפים אם הם תומכים בחלוקה או במדינה דו-לאומית וזה גם פחות חשוב. הם תומכים בטרור הערבי מתוך סולידריות פלשתינאית אבל לא מצהירים על כך. הם משלימים עם המדינה היהודית אך לא מוכנים להצהיר על כך כעובדה מוגמרת. מה שחשוב זה עובדות החיים ולא משאות הנפש. אפאחד במשותפת לא יחתום לך על שום מצע מדיני שיציע השמאל הישראלי. ההבדל המשמעותי בין המשותפת לבין תריסר המנדטים הערביים שבכלל לא משתתפים בהצבעה הוא שהמשותפים מוכנים לשחק את המשחק ואילו האחרים לא. המשותפת הם לאומנים פלשתינאים (מקביל לימין היותר קשוח היהודי). אין שם איזו הומוגניות רעיונית בתחומים אחרים (לא ליברליזם ולא סוציאליזם). אפילו בתוך חד''ש האתוס הסוציאליסטי התפורר לגמרי. הם כבר לא שולחים את ילדיהם ללמוד סוציאליזם בסין. יותר בכיוון של דאעש סוריה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה.... לא. ראשית, "המשותפת" בכלל לא רצה בבחירות האלה. שנית, גם כשהיא רצה, היא היתה איחוד טכני בין ארבע מפלגות (כמו האיחוד של הציונות הדתית, עוצמה יהודית ונעם), ולא מפלגה. שלישית, מבין ארבע המפלגות הללו, אחת (רע"ם) היא דתית (אם בכלל: ש"ס של הערבים), אחת (בל"ד) היא לאומית, אם כי השאיפות שלה מוגבלות ביחס לאלה של בן גביר ודומות יותר לליכוד (מהצד השני כמובן), ואחת (חד"ש) היא קומוניסטית, ולפיכך בפירוש *כן* שמאל רדיקלי. אודה ואתוודה שאת משנתה של הרביעית (תע"ל של טיבי) אני מכיר פחות ולכן לא אתיימר לייצגה. אבל חד"ש ללא ספק שייכת לשמאל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז חזרנו לבעיה הקלאסית של מה זה שמאל. אם שמאל זה האופוזיציה לגוש ה-64, אז הם לא. מפני שהם גם נגד לפיד, גנץ,... (איך ביטאה זאת הח"כית של מרץ? האשכנזים של מרץ הם הגזענים הכי גדולים). אם שמאל זה סוציאליזם, אז כבר נשארנו רק עם חד"ש. יש שם רטוריקה ויש שם ח"כ משוריין (עופר כסיף) בשם "עמלי כל העולם התאחדו", אבל תנסה להוציא מהם התנגדות לאסד, לחמאס או למדינה הפלשתינית. גם הםמפלגה שהיא יותר לאומית מסוציאליסטית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בשמחה. תגובה 749386. וזה היה בהקשר השאלה - מיהו מסורתי: על השווה והשונה בין שתי תנועות יהודיות שחולקות אותו השם. קישור לכתבה בהארץ |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם האקונומיסט חושב שהמרכז - כלומר כולם - צריכים להיות שותפים עם נתניהו וזאת כדי להדיר את הציונות הדתית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האקונומיסט טועים ובגדול. רוב העם בחר ביבי, חרדים, סמוטריץ׳ ובן גביר. הקואליציה הזאת לא נופלת על אף אחד לפתע פתאום כהפתעה. הקואליציה הטבעית שהוצגה (אפילו כמעט הובטחה) לבוחרי הליכוד וימינה מכך היא בדיוק הקואליציה של גוש ה-64 שעומדת לקום ותחת ההנחה הזאת הבוחרים הלכו ושמו את הפתק שהם שמו בקלפי. אף אחד לא הלך להצביע לביבי בתקוה שהוא יקים ממשלה עם מישהו ממחנה הרל״ב. ביבי-חרדים-סמוטריץ׳-בן-גביר זה מה שהעם בחר וזה בדיוק מה שמגיע לעם לקבל בקדנציה הבאה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(ירצו כוחות פוליטיים בישראל לחשב מסלול מחדש ולתכנן שיתוף פעולה בין המרכז הפוליטי לבין הליכוד כדי למנוע קואליציות קיצוניות בעתיד? סבבה. שיתחילו לתכנן ויציגו זאת כחלק מהפלטפורמה שלהם בבחירות *הבאות* כדי שהציבור יחליט אם זה מה שהוא רוצה. לא עכשיו ככה בשיטת ה״להתהפך על ציבור הבוחרים״ שניה אחרי הבחירות) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תתפלא. שיחה שהייתה לי עם מצביעת ליכוד: "אני שמחה שהליכוד יקימו ממשלה, אבל לא רוצה שזה יהיה עם מפלגות חרדיות-דתיות" "ריאלית, האפשרויות היו או הקואליציה הזאת או עוד סבב בחירות. מה את מעדיפה?" "עוד סבב בחירות" לא יודע עד כמה הסנטימנט הזה נפוץ, אבל הוא קיים. גם לא נכון לומר שרוב העם בחר ביבי, חרדים, סמוטריץ' ובן גביר. הם קיבלו פחות כ-48% מהקולות. אפילו בחלוקה לגושים, אם לא סופרים את ימינה, הם קיבלו פחות ממחצית מהקולות. עם זאת, מוסכם שאין סיבה, או היתכנות, להקים ממשלת אחדות. מה שמעניין את נתניהו זה להימלט מכתב אישום ולהציב את עצמו בתור מיני-פוטין. חלק מהאסטרטגיה הייתה להציג את "השמאל" בתור איזה דמון שמצריך מנהיג חזק שיעמוד מולו. הבעיה היא שההסתה עבדה, אבל המנהיג החזק שחלק מהעם העדיף הוא בן גביר (כי ת'כלס גם בימין יש כאלה שמבינים שנתניהו חלש וסחיט). היחיד עם אינטרס להכניס מפלגה מגוש השינוי לקואליציה הוא נתניהו (כדי ליצור כח מיקוח מול החרדים וציונות דתית וגם בתור שעיר לעזאזל להפיל עליו כל בעיה מדינית/כלכלית/בטחונית שתצוץ במהלך הקדנציה). מנגד, כל מפלגה מגוש השינוי שתיכנס איתו לקואליציה תבגוד בהבטחת הבחירות הכי בסיסית שלה. נתניהו רוצה קואליציית "ימין מלא" כדי לשנות את שיטת המשטר? החרדים רוצים פסקת התגברות כדי למסד את האפליה בינם לשאר האזרחים? הציונות הדתית רוצה להיכנס בערבים כי ככה יהיה שקט? אוקי. ניתן להם ו-בהנחה לא טריוויאלית שאפשר יהיה לקיים בחירות חופשיות עוד כמה שנים-נראה מה העם יחשוב על זה. לסיום, שיחה עם מצביעת ליכוד אחרת: "אני לא מסכימה עם רוב הדעות של בן גביר, אבל לפחות הוא יעשה סדר עם הערבים" "ואם לא?" "מה זאת אומרת? זאת כל הסיבה שכולם בחרו בו. אם הוא לא יהיה מספיק קשוח עם הערבים, אף אחד לא יבחר בו להבא" "התכוונתי, נניח שהוא מאפשר לצבא ולמשטרה להיכנס בערבים, אבל זה לא עוזר" "אוי, זה לא יקרה" |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז בעצם, גם מצביעת הליכוד הראשונה היתה מרוויחה מפרישתו של נתניהו מהבמה הפוליטית. אז נתניהו רע גם לימנים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שחשוב זה לא הדעות של מצביע ליכוד כזה או אחר. מה שחשוב זה איך הדעות האלו משתלבים בגוש הקואליציוני (גוש הרוב). א. בית ארבע הפינות - גוש הרוב הוא בית בעל ארבע פינות א.1. פינת הביבי - אלו הם תומכיו של נ'. האינטרס של הפינה הוא להשאיר את נ' בשלטון. נ' הוא אדם מושחת וחלש המסובך עם החוק. הישארותו בשלטון חיונית כדי להבהיר לעובד הממוצע של שלטון החוק מאיזה צד של הלחם מרוחה החמאה. א.2. פינת הלאומן - אלו הם חסידי ההתנחלות, א"י השלמה, תפיסת הר הבית וכיוב'. "אמר רבי יוחנן: עתידה ירושלים שתהא מגעת עד שערי דמשק" (שיר השירים ז ד מדרש רבה) א.3. פינת המזרחי - אלו הם חסידי המדיניות של תשלומי העברה מאשכנזים (במובן של משלמי מס) למזרחיים (במובן של יהודים שמוצאם מזרחי). בגדול אנשי אב"ח או ש"ס א.4. פינת החרדתי - אלו הם חסידי המדיניות של תשלומי העברה מחילוניים (במובן של משלמי מס) לדתיים (במובן של יהודים אדוקים בדתם). בגדול תומכי המפלגות החרדיות. ב. היופי של בית ארבע הפינות הוא שאפאחת מן הפינות אינה מתנגדת עקרונית לאינטרס של הפינות האחרות. רבים מאד מן הבייס משתייכים ליותר מפינה אחת. מספר משמעותי משתייך לשלוש ואפילו ארבע פינות. זו לא בעיה למצוא מישהו באחת הפינות המביע הסתייגות מדרישות פינה אחרת. הבעיה היא שההסתייגות הזו לא תניע את המסתייג להצביע בעד מרץ או לפיד. ג. המבנה של בית ארבע הפינות יוצר באופן אוטומטי את האופוזיציה. היא מורכבת מכל ה"קורבנות" של 4 הפינות. ג.1. הליברל - המתנגד לאיתרוג נ' ממניעים של שיוויון לפני החוק. ג.2. הערבי - המתנגד לגישה הלאומנית מפני הפגיעה בזכויות הפוליטיות של הערבים. ג.3. האשכנזי - התלבטתי בין אשכנזי למשלם מס. שכן יש הרבה מאד אנשים ממוצא מזרחי, ממעמד הביניים ומעלה המתנגדים להגדלת תשלומי ההעברה להתנחלויות, למזרחיים, לחרדים ולרוסים. מאחר ואיני תועמלן של האופוזיציה, בחרתי ב"אשכנזי" עם ההסתייגות שהתיוג אינו מתיחס לשאלה מנין הגיעה סבתא שלך אלא לשאלת המאזן בין מה שאתה נותן למדינה לבין מה שאתה מקבל ממנה. ג.4. הרוסי - כאן המגזר עצמו בעייתי ולא הגדרתו. מדובר ברוסים מבוגרים הנסמכים גם הם על קופת הציבור. בפועל השתייכותם לאופוזיציה נובעת יותר מסכסוך בלתי מוסבר בין ליברמן ונ' מאשר להתנגדות לחרדים. אני מניח שהגדרה יותר "מדעית" היתה מגדירה אוסף של נפגעי 4 הפינות שאינם משתייכים לאחת משלוש הקטגוריות הקודמות. ד. רואים שתיאור האופוזיציה פחות "מרשים" ו"מאפיין". אני מסביר זאת בכך שהאופוזיציה הוגדרה ע"י זה שהם נדחקו מחוץ לגדרות בית 4 הפינות. לכן קל למצוא בו חוסר לכידות, הסתייגות נחרצת בין הפינות, חוסר התאמה בין האנטי פינות לבין המפלגות בגוש ואפילו קבוצות שלכאורה לא נכללו. חבל לפרט. נסתפק בדוגמה. ד.1. לכאורה איפה אנשי הימין והד"ל מתנגדי נ' (אלקין, סער, מתן כהנא). אני משייך אותם לג.1.הליברל אם כי קשה להגדירם כליברלים רעיונית. ה. הקטלוגיזציה הזו היא פורה, מפני שהיא חושפת את מחדלי גוש הרל"ב ובפרט של מנהיגו יאיר לפיד. לענ"ד, אביו מולידו של הכישלון הוא אופיו של לפיד כפי שהתבטא באסטרטגיה שבחר. לפיד בחר באיסטרטגיה של לומר מה שפחות, לפגוע במה שפחות בוחרים, לא להגדיר בייס של תומכים, ובכלל להסתפק במליצות אתיות ואידאולוגיות יפות אך אמורפיות במובן שהן פוגעות במינימום מצביעים. הרציונל היה ליצור רוב במקום שבו הרוב הזה אינו קיים באופן טבעי. בעוד גוש הרוב חיבר ארבע דרישות לא בהכרח קשורות, גוש המיעוט התמקד בדרישה אחת אתית (רל"ב) מתוך ניסיון להפוך מיעוט לרוב. ו. הטעות החמורה של לפיד היתה שהוא חשב שמה שטוב לצד השני טוב גם לו. בעוד גוש הרוב מלכתחילה הריץ אינטרסים נפרדים ולכן יכל לרוץ בכמה ראשים (ראש מסורתי, ראש דתי-לאומי, ראש חרדי וראש מזרחי). הסינרגיה כאן יצרה שלם הגדול מחלקיו. בגוש הרל"ב שהורכב מראש מנפגעי האינטרסים השונים, השלם התגלה כקטן מחלקיו. ז. לדעתי, הדרך הטובה ביותר להסביר את מחדליו של לפיד, היא לומר מה היה צריך לעשות. בניגוד לנ', לפיד היה צריך לאחד את הגוש ההטרוגני שלו. הפיתרון הנכון היה מה שהציע אייזנקוט. לפיד וגנץ היו צריכים לוותר על עמדת הרוה"מ לטובת אייזנקוט ולרוץ בראש רשימה פרלמנטרית אחת. מאחר וההתנגדות לאופציה הזו יסודה בשיקולים ומשקעים אישיים, הדבר כבר מחשיד את ההתנגדות. ח. לרשימה המאוחדת היה קל לבסס בייס אלקטורלי הטרוגני אבל מגובש מתוך שיקולים של סדר עדיפות אזרחי-ממלכתי. הגוש היה צריך להתנגד באופן נחרץ לפגיעה בשלטון החוק ולהקצאת תשלומי העברה נוספים לסקטורים פלגניים, אנטי-ממלכתיים ואף אירידנטיים. המפלגה יכלה לבטא חרטה והסתייגות מדרכו של השמאל באמצעות הקצאת משאבים נוספים לכוחות ביטחון הפנים על חשבון הסקטורים היריבים. לדעתי המפלגה הזו צריכה להיבנות באופן דורסני על "שתיית" הקולות של שותפותיה לגוש ולא על תמיכה בהן. יתכן שבטווח הקצר הדבר היה מביא להקטנת הגוש, אבל לטווח הארוך זו הדרך הנכונה. ט. לדעתי אנשי הימין והדתיים (במחנה הממלכתי ושרידי תומכי בנט) יכלו בקלות למצוא את מקומם בתוך רשימה אזרחית-ממלכתית על בסיס התכנית לצמצום הסכסוך של מיכה גודמן. התכנית הזו לכאורה בעייתית דוקא לאגף השמאלי של המרכז (תומכי החלוקה). הורתה במחנה הימין, אבל מדובר בתכנית פרגמטית. התכנית היא תאורטית ומשמעויותיה האיסטרטגיות נחבאות באופן ביצועה ולאו דוקא בניסוחיה. כולם מעוניינים בצמצום הסכסוך. השאלה היא על מה מוותרים בתמורה לצמצום כזה. י. בהכללה, אני חושב שהסקטורים הנלוים של הרל"ב (ימין ודתיים, שמאל ציוני ורוסים) יכלו למצוא ביטוי וכוח אלקטורלי גדול יותר בתוך רשימה מאוחדת מאשר מחוצה לו. האופציה ההפוכה, של הליכה בכמה ראשים הוכחה כהרסנית. לא רק שחלק מן הלווינים החיצוניים התגלו כחלשים מ-% החסימה, חלקם גם התגלו כסוסים טרויאנים כמו איילת שקד. כ. מפלגת ליברמן היא סוס טרויאני מסוג אחר. לפיד ודאי חשש מאובדן 6 מנדטים, אבל אלו 6 מנדטים רעילים לטווח הארוך. מדובר במפלגה אישית. אין ספק שהסכסוך המסתורי בין נ' לליברמן הוא עמוק ואישי, אבל ליברמן כבר ישב עם החרדים ועם נ' בלי בעיות מיוחדות. בכל מקרה שהוא מצליח לעבור את % החסימה עדיף לעבוד איתו כשותף פוליטי ולא לסמוך על נאמנותו הפוליטית המפוקפקת. בריאל פוליטיקה, פנסיונרים רוסיים ותיקים צריכים להיות תמיד במפלגת השלטון, כך שהם אינם חלק מן המאבק. ברציונל פוליטי משוער הייתי אומר שבית פוליטי הדוגל בהגדלת תשלומי העברה לחרדים, התנחלויות ותזמורות ואנדליות אינו ביתם הטבעי של מצביעי ליברמן הרוסים ולכן עדיף ל"שתות" אותם ולא להסתמך על התיווך של ליברמן. ל. באופן טבעי, התרכז לפיד באנטי פינת ביבי. ההתנגדות לשחיתות ולהרס שלטון החוק ע"י נ'. זוהי אכן מוטיבציה מאחדת של גוש הרל"ב, ובודאי שהיה צריך להרים אותה. הבעיה היתה שלפיד ראה את היער, אבל לא הבין שהוא צריך עצים. ל.1. העיקרון הזה אינו בונה בייס. אני בטוח שיש הרבה שבזים לנ' גם בגוש שלו ואפילו במפלגה שלו, אבל כמאמר הבריות "כשצריכים את המלצר, קוראים לו אדוני". כלומר, ברי שכל אנשי מחנה הרל"ב תומכים בכך, אבל חסרה המוטיבציה הפוזיטיבית, מדוע דוקא לפיד ומפלגתו צריכים להנהיג. ל.2. עוד אפיזודה הדוגמת את תבוסת לפיד היתה הסצינה הסוריאליסטית המון החסידים השוטים מברך את נ' האדריכל של ארועי שומר החומות בקריאות "משילות, משילות". קשה מאד להבין איך מנהיגי המרכז פספסו את התובנה הזו. מעט אינטיליגנציה ויכולת הנהגה היתה מעצבת קונסטרקט בחירות שכולל חיזוק שלטון החוק גם ע"י העברת משאבים מן החרדים וההתנחלויות אל הפרקליטות, המשטרה וכוחות הביטחון. אני חושב שהם הופנטו ע"י השמאל, הערבים והזכויות הפוליטיות של הפלשתינאים. הם לא קלטו שהשמאל העמוק ספק אם יעבור את % החסימה והערבים כל כך אירידנטים שהם לא שחקן במגרש הפוליטי. האינטרס של לפיד הוא שהם יהיו קטנים ככל האפשר, רצוי מתחת ל-% החסימה. בטווח הרחוק, צורך שלהם למצוא מקומם במרכז, תיטיב גם איתם. היא תימנע סחיפה לאנרכיה ואירידנטה. מ. לסיכום, מלוא כל העולם הפוליטי בייס. אצל נ' הבייס די הומוגני (ימין-דתי-מזרחי), אבל דרושותיו הטרוגניות ולכן עדיף לרוץ בכמה ראשים שלכל אחד בייס שבטי טבעי. לעומת זאת אצל לפיד הבייס הטרוגני אבל דרישותיו הומוגניות (חיזוק שלטון החוק, מניעת תשלומי העברה לפלגנים) ולכן עדיף לרוץ בראש אחד גדול ולחפש שותפים פוליטיים אחרי הבחירות ולא לפניהן. אין שיוויון אין גיוס Ceterum censeo |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עם חלק מתיאורי המציאות שלך אני נוטה להסכים, אבל בקטע של אייזנקוט הבחירות הראו שאתה טועה. בחישוב יבש גנץ-אייזנקוט-סער הביאו כמה וכמה מנדטים פחות מגנץ-סער, מה שמראה שערכו האלקטורלי של אייזנקוט הוא שלילי עד אפסי. לא סימן מנבא טובות למי שאתה רוצה להעמיד בראש מחנה שלם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא מסכים. א. אי אפשר ללמוד מאייזנקוט כשותף זוטר במחנה הממלכתי על אייזנקוט כמנהיג גוש הכחול לבן המאוחד. ב. המכשלה כאן היתה משקעים אישיים בין לפיד וגנץ שמנעו את איחוד המחנה. איזנקוט לא צריך להיות שווה 6 מנדטים באופן אישי כדי לשמש כהדום לרדת מן העצים הגבוהים. ג. אני לא בטוח שגיבוש גוש האנטי-ביבי ברשימה אחת היה מביא את הניצחון. יתכן אפילו שסה"כ המנדטים היה נמוך יותר בכל זאת, אני חושב שלטווח הארוך, זה הצעד הנכון. במפלגה פוליטית בייס הוא הכי ישוב ומפלגת שלטון צריכה בייס גדול. מה שאנו כבר יודעים בודאות, הוא שהדרך ההפוכה (ריצה ב 6-7 רשימות) אינה הדרך הנכונה. אין שיוויון אין גיוס Ceterum censeo |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במפלגה פוליטית בייס הוא הכי חשוב ומפלגת שלטון צריכה בייס גדול. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התאוריה שלך צריכה להסביר למה ב 2006(?) הליכוד קיבל 14 מנדטים בלבד והיה המפלגה הרביעית בגודלה. גם לגבי "הטעות החמורה של לפיד" יש לי השגות. אני חושב שזה יותר "המחדל של הגוש", והוא אחוזי הצבעה לא מספיקים. בעוד שבמעוזי הליכוד בפריפריה נרשמה עליה בשיעור ההצבעה בסיבוב הנוכחי לעומת הקודם, הרי שברעננה ובהוד השרון נמשכה הירידה המתונה בשיעור ההצבעה שנרשמה בארבעת הסיבובים האחרונים. אין למצביעים של לפיד למי לבוא בטענות אלא לעצמם, שלא הצליחו לעודד מספיק את חבריהם ושכניהם להצביע. (או לפחות לא להצביע לבן גביר1) ______ 1 סמוטריץ' ובן גביר קיבלו בהוד השרון 4.76% מהקולות,יותר ממה שקיבלו שם בנט ושקד במערכות הקודמות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בהוד השרון בבחירות לכנסת ה-24 (2021) הצביעו 4.45% מהמצביעים בהוד השרון לימינה ו-1.62% לציונות הדתית, בבחירות לכנסת ה-25 (2022) הצביעו 4.76% לציונות הדתית ו-0.67% לבית היהודי. זה לא הבדל משמעותי (אפילו ירידה קלה). הרבה יותר משמעותי זה הנהירה של מצביעים ממר"צ והעבודה לכחול לבן ויש עתיד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מודל בית ארבע הפינות נועד לתת תמונת מצב ולא הסבר היסטורי. לפי מה שהבנתי הוא שגוש האנטי עשה את שלו והצביע. השינוי היה בגוש הביבי, שם רבים בעיקר המסורתיים הופיעו לקלפי לאחר שנמנעו מכך ב-2021. הויכוח הגדול ביני לבינך הוא שאתה מביט רק על התכנים והאג'נדות הפוליטיות ואני טוען שהסוד הוא במשחק בין האג'נדות לבייסים. אתה צריך להכיר בכך שבחירות 2022 התאפיינו ב-% הצבעה גבוה והן נתנו פחות או יותר את תמונת המצב: גוש הרוב (ימין-דתי-מזרחי) 65 מנדטים, גוש ממלכתי 45 מנדטים והשאר הם שברים (ערבים שמצביעים ורוסים) שאינם אופוזיציה בין משום שהם אופוזיציה קבועה ובין מפני שהם נעים בין הגושים. כדי לשנות את התמונה אתה צריך להעביר לגוש הממלכתי בייסים מגוש הרוב (דת"ל, מסורתי-מתון). לשם כך צריך להיות להם בייס במחנה הממלכתי. הם לא יעברו באופן פרטני על סמך קונסטרוקטים והבטחות פוליטיות. הטעות של לפיד, או אם אתה מעדיף של הגוש, היתה כפולה. פעם אחת הם רצו בראשים נפרדים מבלי ליצור בייס טבעי לכל ראש ופעם שנייה הם לא השכילו לרוץ ברשימה מאוחדת שגם תעדיף את האג'נדה המשותפת על פני המפרידות וגם תאפשר הכללה של בייסים נוספים בעתיד. בישראל על פני השנים יש תנועות גדולות של בוחרים מצד לצד. אם אין לך בייס של בוחרים נאמנים למפלגה והמפלגה נאמנה להם, אתה צפוי להימחק על ציר הזמן. אם מישהו חושב על אופוזיציה בנוסח האופוזיציה המופקרת של נ', הוא מזמן לעצמו את הכישלון. אני לא רואה את לפיד, גנץ, אייזנקוט וסער ישנים בשק"ש בכנסת. עדיף שהם יתרכזו בהקמת מפלגות אמיתיות שאינן פלטפורמות להקפצת נבחרים לכס המיניסטר. אין שיוויון אין גיוס Ceterum censeo |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חייב להודות שהקריאה שלי להקמת מפלגה של הסקטור החילוני המתון עומדת בפני אתגר רציני לפחות במישור התאורטי. אין ספק שהקמת ממשלת גוש הרוב, לא רק היא בבחינת קטסטרופה למגזר שלנו, אלא שנ' הביא את המצב לכך שהיא מסענת בטווח הארוך את עצם קיומה של מדינה יהודית. תביעות החרדים עברו את הגבול שבין חצוף לאבסורד. אינספק שחובתו של כל נבחר הגון בשלב זה היא להעדיף את טובת המדינה על פני כל מיני מצעים והבטחות לבוחר. מבט על בית ארבע הפינות מגלה שמחיר החלפת הדתיים בקואליציה יהיה תשלום לפינת הביבי ולפינת הלאומן. בינינו לבין עצמנו פינת ביבי זולה יותר מושחתים צמיד היו ותמיד יהיו. פינת הלאומן יותר טריקית. מאחר ובסכסוך הישראלי-פלשתיני המבוי סתום, הנסיעה בצד ימין לכאורה אינה משנה דבר. לחששי מדובר פה במשהו כמו סכנת הבולענים. ככל שאתה מושך את הזמן מבלי לעשות כלום, הבעיה ממשיכה להתפשט מתחת לפני הקרקע. בכל זאת האם הצלת הרקמה החברתית והכלכלית של ישראל אינה שווה את החרפה הזמנית (והמפנקת כל כך)? אני בטוח שאתה תאהב את הסוגיה המוסרית העקרונית שניצבת לפתחו של הגוש הממלכתי: הכרעת המבוגר האחראי או חוסך שבטו שונא בנו? האם הממלכתיים צריכים להתייצב לפני הילד הפרא ולמנוע ממנו להיפגע או שיש להניח לו לנפשו וכך הוא ילמד ויכיר את הסכנות סביבו? בעצם מנהיגי הגוש נקראים לבחור בין להציל את המדינה לבין לחנך אותה? אני מניח שמדובר באופציה תאורטית בלבד. נ' ישמח לצרף לקואליציה שברים ופליטים מן הצד השני אבל לא מדובר בהחלפת בריתות. בהינתן זה למי מתחשק לשכב על התיל כדי שנ' יוכל לעבור? נראה שכרגע פינות הבית מצויות באופוריה ובשגעון גדלות. מעניין מה יתרחש כאן בחודשים הקרובים: תשלומי העברה תופחים לתלמידי ישיבות? מועל ומעלים מס שר האוצר, נער עבריין שר ביטחון. מה עוד יקרה פה? ימנו את אמסלם לנשיא בית המשפט העליון? אין שיוויון אין גיוס Ceterum censeo |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראש הממשלה הוא המבוגר האחראי. שהוא ישבור את הראש. להציג את הדילמה כאילו מישהו צריך להיות המבוגר האחראי של ראש הממשלה זו טעות יסודית ועמוקה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רצית לומר שנ' אמור להיות המבוגר האחראי. תאורטית יש כאן לאופוזיציה בחירה בין הצלת המולדת לחינוך ילד קשה הבנה (שיכשלו וילמדו). אתה פשוט בוחר באופציית החינוך. מעשית זו לא ממש בחירה. יש כאן ברית של בית ארבע הפינות, שסוכמה מראש. לבצע החלפת בריתות ברגע זה, פשוט לא בא בחשבון אצל נ' והמחיר כבד מדי עבור בני הברית החליפיים. מה שנ' מחפש זה פליטים. ליברמן, יכול להיות צפרדע שבני בריתו של נ' יוכלו לבלוע. אני מאד מסכים איתך שגישת האופוזיציה צריכה להיות שנ' הוא האחראי כרגע על ענייני המדינה והוא יצטרך לתת דו"ח במקרה של כישלון. אני מוסיף שעלינו להגמל מעיסוק בעניינים שאינם באחריותנו. אסון מירון, גיוס דתיים, לימודי ליבה, קצבאות לאברכים, יציאה לעבודה הם באחריות ממשלת נ'. המטלה שלנו היא למנוע הגשת תג המחיר לנו. אנו צריכים לדרוש ביטול גיוס החובה, ביטול מיסים והיטלים, הורדת מדד המחירים ודיור בר השגה לחילונים. סיבת העומק לשינוי הזה, היא שהדאגה לענייני הזולת היא אלטרואיזם ופילנטרופיה שהם בבחינת הרצוי. מצד אחד אין בהם את המוטיבציה של הצורך הקיומי ומצד שני היא נתפסת כהתנשאות והזדמנות לפרוק מעל עצמך את האחריות ולהטיל אותה על הזולת. ההתגייסות לצרכים העצמיים של הסקטור תספק את הנואשות והנחישות הנחוצים כדי להשיג מטרות בתחום הפוליטי. בני אדם מוותרים הרבה יותר בקלות על זכויות והכנסות שהם צריכים לקבל מאשר על זכויות ונכסים שמנסים לקחת מהם. אני מאמין שבחירת המאבק הנכון תזרים דם ואש בעורקי המאבק. בדיוק אותם דם ואש החסרים אצל מי שחוסם שור בדישו. לך תוציא אנשים לרחובות להאבק עבור עורכי דין ושופטים שאינם מוכנים להילחם בעצמם את מלחמתם. אסור להשלים עם כך שאת מחיר הדמים של שאיפות שאיננו מאמינים בהם ישלמו בנינו ובנותינו. אין שיוויון אין גיוס Ceterum censeo |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מי עומד מאחורי האקונומיסט לדעתך? חלקים בליכוד או גנץ ? ------ 'סקר מיוחד של מכון מדגם בראשות מנו גבע בשיתוף איי-פאנל שפורסם הערב (שישי) ב"אולפן שישי" מגלה שרוב מצביעי יאיר לפיד ובני גנץ (77%) חושבים שעליהם להסכים להיכנס לממשלת אחדות עם הליכוד כדי למנוע הקמת ממשלת ימין צרה' |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האילומינטי, אנשי הלטאה וסורוס, אלא מי? (אבל ברצינות: לא הבנתי מה אתה רוצה) ------ לא אפול מהכסא אם זה נכון. משהו בסיסי דפוק במחנה המתרפס הזה וגם הפוליטיקאים וגם הציבור לא מבינים את החשיבות של צבירת כוח באופוזיציה (משהו שביבי כן מבין ולכן הוא חזר כמנצח). |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |