בתשובה להאלמון האיילי, 04/11/22 13:49
 |
|
 |
||
|
||||
 |
ניתוח מעניין. ומגיעות לך נקודות על כך שאתה היחיד כאן שזהה שפסקת ההתגברות היא אג'נדה דתית ולא ליכודית (המטרה היא להכשיר את השרץ של הפטור לתלמידי ישיבות ובנות שומרות שבת). יש לי כמה השגות א. "נתניהו הוא בהחלט גורם מייצב" - נתניהו ממש לא גורם מייצב. הוא אדם חלש ומושחת שבני משפחתו רודים בו. הוא פיתח הרגל לחטט בשני שסעים המפלגים את החברה הישראלית (ערבים וסמולנים) כדי לגייס את הבייס שלו. בשסעים אלו הוא ההיפך ממייצב. בשסעים אחרים הוא פשוט לא מתערב ומניח להם להעלות מוגלה. מה שאתה קורא מייצב הוא לדעתי משהו אחר. להבדיל מרוב הפוליטיקאים הוא בעל רקע צבאי (וקרבה משפחתית ליוני נ') ולכן יש לו תפיסה ריאלית של מגבלות הכוח של צה"ל. זה עושה אותו זהיר. ב. "אם יתן לימין הקיצוני להשתולל הוא יאבד את התומכים היותר ליברלים שלו" - איזה תומכים ליברלים יש לנ'? הליברלים נעלמו מן הליכוד מזמן. האנשים שאתה אולי מתכוון אליהם, כמו בני בגין ודן מרידור הם שמרנים מתונים. אחרים הם סתם אופורטוניסטים. ג. "המתח בין ימין ושמאל הפסיק להיות מדיני, וזז לכיוון הדתי" - זו אבחנה בעייתית, מפני שיש זהות שאינה אינהרנטית בין דתיים לאנשי ימין. האבחנה הזו בין אג'נדה ימנית לדתית שגוייה עוד יותר בגלל הנקודה הבאה. ד. "הקואליציה של נתניהו אינה ימין, אם כי חרדים-חרד"ל ודתיים/מסורתיים שמרנים" - הם גם דתיים וגם אנשי ימין. מסורתיים זו "המצאה" של המרכז הליברלי שנועדה להציג עצמו כרוב. מסורתיים הם דתיים שמתקשים להיפרד מן הTV בשבת. לאדם שהוא חילוני באמת, ההבדל בין מסורתי לדתי דומה להבדל מבחינתו בין חסיד גור לחסיד ויז'ניץ. ה. זוהי אשלייה זמנית שהמתח בין ימין לשמאל בטחוני שכך. המרכז החילוני ליברלי לא רואה בהתנחלויות, מערת המכפלה, קבר יוסף והר הבית ערכים ששווה למות בגללם. זה יוצר שסע שאי אפשר לגשר עליו ובסופו של דבר יתגלה שוב. ו. "המתנגדים לו אינם שמאל, אם כי חילונים ודתיים/מסורתיים שנוטים לכיוון ליברלי" - בצד השני יש דתיים ליברלים, אבל בעיקרון מדובר במרכז חילוני וליברלי. הדתיים הליברלים קיימים אבל הם לא רבים מאד. מדובר כנראה בכ-4 מנדטים שהתחלקו בין גנץ לאיילת שקד. ז. "זה מגדיר מחדש את השמאל הנוכחי (ז"א, העבודה, מרצ והמשותפת)" - באיזה עולם המשותפת הם שמאל? הם הבן גביר של הפלשתינאים. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
א. הבדלי ניסוח. התכוונתי לומר שנתניהו גורם מייצב מבחינה צבאית-בטחונית. לדעתי זה נובע פחות מהכרה במגבלות של צה"ל ויותר בהבנה של התגובה הפלסטינית והסכנה בהבערת השטח. ב. התכוונתי למצביעים, לא ח"כים. ד. יש דעה שטוענת כי מסורתיים הם זרם מובחן עם תפיסה מגובשת משלהם. למיטב זכרוני, קוזמו קישר מתישהו למאמר בנושא בהארץ (אם תרצה וקוזמו לא יתנדב לעזור, תגיד ואנסה למצוא אותו). ז. המשותפת שואפת להקים מדינה פלסטינית בשטחים הכבושים, ולהכיר בערביי ישראל כמיעוט לאומי. זאת פחות או יותר ההגדרה של שמאל רדיקלי. את הבן גביר של הפלסטינים לא תמצא בכנסת1 (תחשוב יותר לכיוון מוחמד אבו טיר). ____ 1 וגם את הבן גביר של היהודים לא ראינו בכנסת עד לפני כשנה... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
____ 1 אבל ידענו שזה יקרה, עמוק בלב ידענו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ד. עזוב. אני לא הכתובת. אין לי עניין בתפיסות המגובשות או לא של המסורתיים. אני קצת מכיר את משנתו של פרופ' מאיר בוזגלו. זה לא רלאבנטי עבורי. אני בכלל מגיע מן הכיוון השני. מבחינתי כחילוני, אין לדתי השות''מ שום יתרון על המסורתי. זה (לא) מעניין אותי בדיוק באותה מידה שמעניינים אותי ההבדלים בין חסידות גור לחסידות ויז'ניץ. ז. כן. היה משהו פגום בטיעון שלי. הבעייה היא שלי לפחות ברור שאי אפשר לחבר את העבודה ומר''ץ עם המשותפת. כאשר מדברים על מפלגה(ות) ב(נו)ת קיימא כמו המשותפת חייבים לתת עדיפות למציאות הקומפלקסית והפרגמטית ע''פ קונסטרוקטים אידיאולוגיים. אתה לא תצליח להבין מהמשותפים אם הם תומכים בחלוקה או במדינה דו-לאומית וזה גם פחות חשוב. הם תומכים בטרור הערבי מתוך סולידריות פלשתינאית אבל לא מצהירים על כך. הם משלימים עם המדינה היהודית אך לא מוכנים להצהיר על כך כעובדה מוגמרת. מה שחשוב זה עובדות החיים ולא משאות הנפש. אפאחד במשותפת לא יחתום לך על שום מצע מדיני שיציע השמאל הישראלי. ההבדל המשמעותי בין המשותפת לבין תריסר המנדטים הערביים שבכלל לא משתתפים בהצבעה הוא שהמשותפים מוכנים לשחק את המשחק ואילו האחרים לא. המשותפת הם לאומנים פלשתינאים (מקביל לימין היותר קשוח היהודי). אין שם איזו הומוגניות רעיונית בתחומים אחרים (לא ליברליזם ולא סוציאליזם). אפילו בתוך חד''ש האתוס הסוציאליסטי התפורר לגמרי. הם כבר לא שולחים את ילדיהם ללמוד סוציאליזם בסין. יותר בכיוון של דאעש סוריה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה.... לא. ראשית, "המשותפת" בכלל לא רצה בבחירות האלה. שנית, גם כשהיא רצה, היא היתה איחוד טכני בין ארבע מפלגות (כמו האיחוד של הציונות הדתית, עוצמה יהודית ונעם), ולא מפלגה. שלישית, מבין ארבע המפלגות הללו, אחת (רע"ם) היא דתית (אם בכלל: ש"ס של הערבים), אחת (בל"ד) היא לאומית, אם כי השאיפות שלה מוגבלות ביחס לאלה של בן גביר ודומות יותר לליכוד (מהצד השני כמובן), ואחת (חד"ש) היא קומוניסטית, ולפיכך בפירוש *כן* שמאל רדיקלי. אודה ואתוודה שאת משנתה של הרביעית (תע"ל של טיבי) אני מכיר פחות ולכן לא אתיימר לייצגה. אבל חד"ש ללא ספק שייכת לשמאל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז חזרנו לבעיה הקלאסית של מה זה שמאל. אם שמאל זה האופוזיציה לגוש ה-64, אז הם לא. מפני שהם גם נגד לפיד, גנץ,... (איך ביטאה זאת הח"כית של מרץ? האשכנזים של מרץ הם הגזענים הכי גדולים). אם שמאל זה סוציאליזם, אז כבר נשארנו רק עם חד"ש. יש שם רטוריקה ויש שם ח"כ משוריין (עופר כסיף) בשם "עמלי כל העולם התאחדו", אבל תנסה להוציא מהם התנגדות לאסד, לחמאס או למדינה הפלשתינית. גם הםמפלגה שהיא יותר לאומית מסוציאליסטית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בשמחה. תגובה 749386. וזה היה בהקשר השאלה - מיהו מסורתי: על השווה והשונה בין שתי תנועות יהודיות שחולקות אותו השם. קישור לכתבה בהארץ |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |