 |
|
 |
||
|
||||
 |
כפי שראינו בגיאורגיה ב- 2008, ושוב בימים אלו, מדינות שגובלות במעצמות גדולות צריכות לנהוג בזהירות מופלגת. זלנסקי חסר נסיון, כמו סאקאשווילי בשעתו, ומביא אסון על מדינתו, בשם הצדק וערכי הדמוקרטיה. עצוב מאד. אולי נראה כרגע שהאוקראינים איכשהו מחזיקים מעמד, אבל אם רוסיה תחליט לשבור את הכלים ולפגוע בתחנות כוח ובאספקת המזון, תתרחש טרגדיה בממדים עצומים. חשוב לומר שעזרה אמריקאית ואירופית ממשית - כלומר בכוחות לוחמים - מעולם לא עמדה על הפרק, ולא נראה שתהיה כזו. התגרות ברוסיה בלי ערבויות כאלו היא טירוף. המצב פשוט מכמיר לב. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
התנגדות ולחימה נגד אגרסיה ועריצות אה-לה-פוטין היא מקרה נדיר ויוצא דופן של מטרה שבאמת ראוי להרים נשק ולהלחם עבורה. זו לא מלחמה שהאוקריאנים בחרו בה. המצב אכן מכמיר לב. וכך גם תגובתך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שכתבת הוא אחת משתי פרשנויות אפשריות של המצב. תומכת בפרשנות זו העקביות בה אוקראינה מנסה להצטרף לנאט"ו. מנגד יש שיאמרו לך שאוקראינה נדחקה למצב של אין ברירה ושלמעשיה אין כל כך משמעות. נראה שפוטין רואה באוקראינה, כמו בבלארוס (רוסיה הלבנה) חלק מן המעצמה הרוסית ההיסטורית ולא מוכן להסתפק במעמד של מדינה נייטרלית אבל עצמאית (כמו פינלנד). הסיפוח של קרים ויותר מכך הבחישה הבלתי פוסקת של רוסיה בדונבאס והפעילות האירידנטית הבלתי פוסקת של כוחות רוסיים המתחזים ל"בדלנים"יעידו על כך. הפרשנות הזו אומרת שטווח האפשרויות הקבילות בעיני פוטין מגיע עד ממשלת בובות בקייב אך לא מעבר לכך. אנצל גם הזדמנות זו כדי לשטוח את קינתי על דעיכתה של העיתונות הרצינית (המודפסת והמשודרת). דברי ההבל וההצהרות חסרות הבסיס ונטולות הטעם של דני קושמרו בערוץ 12 בתקופה האחרונה מדרדרות את ערוץ 12 לרמה שכבר אינה רחוקה כל כך מ"ישראל היום". המתקפה הזדונית של הימין על חברות החדשות בתקשורת גרמה לנו לראות בהצגת עמדות 2 הצדדים את חזות הכל. באופן אישי, איני מסוגל לצפות בערוץ 20 למשך יותר מדקות ספורות, אבל אני מעדיף את עמית סגל המוטה אך הידען על פני קושמרו הבור, רינה מצליח וארד ניר הבלתי אמינים וביסמוט המוקיוני. לרוע המזל, הזדון של הימין היה בבחינת "מכת החסד" שהצטרפה לשינויים הטכנולוגיים והכלכליים בתקשורת, לשינויים הדמוגרפיים בחברה, לתרבות הפאנלים הצעקנית ולמגיפת הבידור בנוסח התכנית של בימבו ולימבו. נראה שהדרישה לערוצי חדשות עם gravitas ואמינות הולכת ודועכת. מעמד הפרשן הרציני והאמין שמלכתחילה לא היה גבוה ומתגמל במיוחד ירד עוד יותר. אנשים בעלי ידע וניסיון מוצאים מפלט בייעוץ עסקי ובדירקטריונים ואת מקומם ממלאים אנשי תקשורת חסרי אמינות וניסיון, עם עבר בתחום הבידור והספורט כמו רינה מצליח. אני לא חושב שיש לנו מספיק ידע כדי לבחור בין שתי הפרשנויות למצב האוקראיני. כאן בדיוק היה מקומם של פרשנים שסמכנו על ההגינות האובייקטיביות והידע שלהם. אני לא אומר שזה היה פשוט בעבר, אבל בדמוגרפיה החדשה, כאשר חלקים גדולים מן הציבור השילו מעצמם את הצורך לפרש את המציאות, זה קשה במיוחד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה 746871 מקשרת לסקירה מלאת מידע של הבלוגר "אישתון", שמציגה את אוקראינה כמגרש משחקים בין האמריקאים לרוסים, כאשר שני הצדדים עושים כמיטב יכולתם (המכרעת) להמליך עליה את הפוליטיקאים החביבים עליהם. היא כוללת גם התייחסות לצרכי הבטחון של רוסיה, כפי שהיא עצמה תופסת אותם (ללא קשר לזהות העומד בראשה), לפחות בהקשר האוקראיני. למרבה הצער, ההתכתשות המיותרת הזו גובה מאוקראינה מחיר כבד: התל"ג שלה כמעט לא גדל ריאלית מאז התפרקות ברית המועצות, וכעת נוספה על הקשיים הכלכליים גם מלחמה אכזרית. עצוב שהאוקראינים אינם מצליחים לבחור להם מנהיגים שיוכלו ללהטט במיומנות מספקת בין הגושים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דומני שהאיום לניתוק ממערכת העברת הכספים הגלובלית swift מונף החרב מעל ראשו של פוטין. לדעתי זאת הסיבה העיקרית שהוא לא הופעל עדיין. גם בלי זה, קשה לראות מה התועלת לפוטין מתמונות של חורבן, הרס והרבה קורבנות אזרחיים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חוששני שכאן אתה טועה באופן בסיסי. איני בקיא בפירוט הנזקים שיגרמו לרוסיה ע"י ניתוקה מה-SWIFT. לדעתי במקרה זה, זו אינה מגבלה שצריכה להשתיק אותי. אין לי ספק, שמדינות המערב יכולות לגרום נזק מאד מאד כואב לאזרחים הרוסים. אסתפק בציון ראשי פרקים להסביר מדוע אני חושב שלא משנה איזה מונחים לגאליסטים, אקדמיים ובירוקרטיים יועמסו על מפעל הסנקציות, הן עדיין ישארו אמצעי מוגבל ובעל אפקטיביות מאוד אקראית ובלתי צפוייה. א. המקרה היחיד שעולה בדעתי של סנקציות שעבדו הוא באפרטהייד. נראה לי שלא פחות מ"חומרת" הצעדים ואולי אפילו יותר משפיעה הבסיס המוסרי והרעיוני של החרם. רוב בני האדם בעלי הערך לא אוהבים לראות עצמם כראויים לגנאי. ב. אם הסנקציות על צפ' קוריאה לא הצליחו לערער את המשטר שם, אזי צריך להגביל מאד את הציפיות מהתוצאות המיידיות ובכלל של סנקציות. נקודה נוספת היא ההקשר הסיני. לא נראה לי שסין, הלוטשת עיניים אל טיוואן, תשתף פעולה עם הסנקציות. היחסים הקשים עם ממשל ביידן, גם הם לא יועילו. ג. כמו שאמרו על אמנות בינלאומיות, סנקציות בינלאומיות ידועות יותר באי קיומן מאשר בקיומן. בין אם מדובר בקשיים ועיכובים ביישום הסנקציות ובין אם מדובר במדינות המערימות ו/או מפרות את הסנקציות. ד. כשאני חושב על סנקציות בינלאומיות, אני נזכר במונחים, סגרים, תו סגול, תו ירוק, קטיעת שרשראות הדבקה. הרבה פעמים מדובר בהמחאות ללא כיסוי. ה. יצא לי לצפות מחלון האוטובוס בחומות המקיפות את אחוזתו של פוטין בסנקט-פטרסבורג. קצת התלבטתי בבחירת המילה אחוזה. יכל להיות גם מתחם הארמונות והגנים. סדה"ג שאתה צריך לחשוב עליו הוא ארמון פטרהוף והוילה של אדריאנוס. אין לי ספק שלא יהיה קשה לפוטין ולמקורביו להחליט שהסנקציות הן מחיר שראוי שהאזרח הרוסי ישא בו כדי להחזיר את עטרת האימפריה הרוסית ליושנה. בסופו של דבר, סופו של הסיפור האוקראיני קשור הרבה יותר לתג המחיר שיצליחו לקבוע האוקראינים מאשר לסנקציות בינלאומיות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עצמתן של הסנקציות חשובה לא רק בגלל אוקראינה, אלא בגלל המסר למעצמות אחרות בעלות שאיפות טריטוראליות (סין וטאיוןן, ישראל וסיפוח טיז אל נבי) שיש מחיר כואב לשגעון הזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין ספק שהסנקציות חשובות. פוטין אינו פסיכופט ואינו מהמר כפייתי או טיפש. שיקולים כלכליים קיימים אצלו. הם חשובים עוד יותר כאלטנטיבה מסויימת לאופציה ההיסטורית של פעולות בכוח מזויין. העניין הוא שהאפקטיביות שלהן לא גדולה. ברוב המקרים הן לא מכריעות ולפעמים אפילו מגבשים ומחזקים את הצד השני. ועוד עצה קטנה. לעולם אל תניח פעולה של מעצמה שמשרתת את האינטרסים של בנות הברית והחסות שלה. בנות ברית נאלצות לעתים קרובות לשרת את האינטרסים של המעצמה המובילה. המעצמה פועלת אך ורק לפי האינטרסים שלה. מה אם כן הרציונל של הקליינטים להתקשר למעצמה הפטרונית? זה חצי אילוץ (בד"כ צריך לבחור צד. להישאר נייטרלי זו לא הגנה) וחצי אינטרס. האינטרס הוא מכפיל כוח מסויים המאפשר לאסוף ולרכז כוחות כאשר יש התאמת אינטרסים בין הפטרון לקליינטים. הקריאה למעצמות המערב להתערב יותר בנעשה באוקראינה היא מופרכת. האם היית רוצה שישראל תשלח נשק לאוקראינה אוגרוע מזה תפעיל את חייליה שם? יותר מכך, היא מיותרת, כפי שאנו רואים מולנו. בסופו של דבר יותר מכל דבר אחר, העצמאות של עם תלוייה בהתנהגותו שלו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הלוואי שיכולתי להסכים איתך. בפועל, פוטין בילה את שבע השנים האחרונות, מאז סיפוח קרים, בהכנת רוסיה לקראת סנקציות כלכליות קשות. הרוסים צברו עתודות מט"ח ענקיות, החוב החיצוני של רוסיה קטן יחסית, והיא בנתה מערכת עוקפת-swift להעברת כספים בינ"ל. גם הברית עם סין מחזקת את העמידות של רוסיה לסנקציות. בקיצור, ההשפעה על שרידות המשטר תהיה זניחה. למרות זאת, ראש ממשלת פולין לשעבר תומך בהחלט בצעד הזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ובינתיים - S&P cuts Russia to ‘junk’ as sanctions increase financial risks1. אני יודע שגם קודם הדירוג שלהם לא היה גבוה, אבל זה משמעותי. ותרגיל sanity check: לגרמנים היה קשה להסכים לניתוק של רוסיה מסוויפט בגלל הפגיעה הכלכלית שהדבר יגרום לחברות גרמניות הפעילות ברוסיה. כלכלת גרמניה גדולה בהרבה (כפולה?) מכלכלת רוסיה, והיא רק מדינה אחת. ורוסיה צפויה להשאר אדישה לזה?פוטין התכונן. אבל לא לזה (תזכורת: עד היום רק 2 מדינות אי פעם נותקו מסוויפט: צפון קוריאה, ואירן לתקופה מסויימת - הקונצנזוס הוא שזו הייתה הסנקציה היעילה ביותר שהופעלה נגדה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עוד זוית: האפקטיביות של ניתוק מ- SWIFT נשענת על המעמד המרכזי של הדולר במערכת הפיננסית, מפני שכל עסקה הנקובה בדולרים חייבת לעבור דרך בנק אמריקאי, שכפוף לחוקי ארה"ב. חלק הארי מהסחר הבינלאומי מתנהל בדולרים, וסירוב של בנק אמריקאי לאשר עסקה דולרית מאיין את העברת הכספים. מדינות רבות בעולם, וסין אולי בראשן, מתנגדות לדומיננטיות של הדולר. כל שימוש כוחני של ארה"ב במעמדה המרכזי ב- SWIFT למען האינטרסים ה-"פרטיים" שלה מקרב במעט את היום שבו ייבחר מטבע נוסף (יואן?) לשמש כבסיס לעסקאות בינ"ל. זה תהליך שייקח זמן, אבל הכיוון ברור. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעניין. יתכן ועדיף יהיה למדינות/חברות מערביות לסלוק עם סין מוצרים שנרכשים בסין? |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |