 |
חוששני שכאן אתה טועה באופן בסיסי. איני בקיא בפירוט הנזקים שיגרמו לרוסיה ע"י ניתוקה מה-SWIFT. לדעתי במקרה זה, זו אינה מגבלה שצריכה להשתיק אותי. אין לי ספק, שמדינות המערב יכולות לגרום נזק מאד מאד כואב לאזרחים הרוסים. אסתפק בציון ראשי פרקים להסביר מדוע אני חושב שלא משנה איזה מונחים לגאליסטים, אקדמיים ובירוקרטיים יועמסו על מפעל הסנקציות, הן עדיין ישארו אמצעי מוגבל ובעל אפקטיביות מאוד אקראית ובלתי צפוייה. א. המקרה היחיד שעולה בדעתי של סנקציות שעבדו הוא באפרטהייד. נראה לי שלא פחות מ"חומרת" הצעדים ואולי אפילו יותר משפיעה הבסיס המוסרי והרעיוני של החרם. רוב בני האדם בעלי הערך לא אוהבים לראות עצמם כראויים לגנאי. ב. אם הסנקציות על צפ' קוריאה לא הצליחו לערער את המשטר שם, אזי צריך להגביל מאד את הציפיות מהתוצאות המיידיות ובכלל של סנקציות. נקודה נוספת היא ההקשר הסיני. לא נראה לי שסין, הלוטשת עיניים אל טיוואן, תשתף פעולה עם הסנקציות. היחסים הקשים עם ממשל ביידן, גם הם לא יועילו. ג. כמו שאמרו על אמנות בינלאומיות, סנקציות בינלאומיות ידועות יותר באי קיומן מאשר בקיומן. בין אם מדובר בקשיים ועיכובים ביישום הסנקציות ובין אם מדובר במדינות המערימות ו/או מפרות את הסנקציות. ד. כשאני חושב על סנקציות בינלאומיות, אני נזכר במונחים, סגרים, תו סגול, תו ירוק, קטיעת שרשראות הדבקה. הרבה פעמים מדובר בהמחאות ללא כיסוי. ה. יצא לי לצפות מחלון האוטובוס בחומות המקיפות את אחוזתו של פוטין בסנקט-פטרסבורג. קצת התלבטתי בבחירת המילה אחוזה. יכל להיות גם מתחם הארמונות והגנים. סדה"ג שאתה צריך לחשוב עליו הוא ארמון פטרהוף והוילה של אדריאנוס. אין לי ספק שלא יהיה קשה לפוטין ולמקורביו להחליט שהסנקציות הן מחיר שראוי שהאזרח הרוסי ישא בו כדי להחזיר את עטרת האימפריה הרוסית ליושנה. בסופו של דבר, סופו של הסיפור האוקראיני קשור הרבה יותר לתג המחיר שיצליחו לקבוע האוקראינים מאשר לסנקציות בינלאומיות.
|
 |