בתשובה לאיתן, 24/02/22 15:17
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אוסיף את הסקירה של 'אישתון', שגם מקשר (בין היתר) להרצאה שהבאת. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לטעמי מדובר בסקירה גרועה במיוחד, והיא כתובה בסגנון הרטורי שמתדלק את כל תאוריות הקונספירציה ההזויות מימין ומשמאל. אני מאמין שכאן זו לא המוטיבציה המרכזית של הכותב, אבל זה בכל זאת המשחק שהוא בוחר לשחק: הכתיבה גדושה בעובדות נכונות שמוצגות בקונטקט חלקי ומוטעה, במטרה לשרטט מטרה סביב חץ שננעץ מראש ולשרת איזשהו מסר רטורי. להפריך מאמר כזה זו עבודת נמלים שמעטים יטרחו לכתוב או לקרוא (כי, כאמור, חלק גדול מהנקודות עצמן נכונות - זו רק התמונה שהן מציירות שהיא שקרית). חצי אמת גרועה משקר. בו בעת, חשוב להדגיש, היא גם מלאה בטענות לא נכונות, כמו למשל בנושא ההתערבות הרוסית בבחירות 2016. אני ממליץ לכולם לקרוא את דו"ח מולר. הוא מדהים (אני מתכוון לכך במובן המילולי), והאימפקט האפסי (ואף השלילי) שלו מדהים לא פחות. ציטוט: "The Russian government interfered in the 2016 presidential election in sweeping and systematic fashion"
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מצטערת, אבל כמות השטויות שיש שם רק בסקירה ההיסטורית מונעת ממני להתייחס אליו ברצינות. לדוגמה: הוא טוען שהטאליבאן היו בתמיכה אמריקאית. הטאליבאן קיבלו תמיכה מהמודיעין הפקיסטני, אבל לא מהאמריקאים, שבאותו זמן תמכו בגורמים אחרים באפגניסטן. בפועל מה שיש שם זה איסוף של כל מיני טענות שבמידה שונה של פקפוק. שים לב למחזור של הטענות הרפובליקניות לגבי הבחירות האחרונות. „לא הייתה התערבות רוסית בבחירות 2016״, כי ערוץ RT לא היה גדוש בשקרים שנועדו להפחית את האמון בדמוקרטיה האמריקאית באותה תקופה. וכמובן הטענות המפוקפקות (או שקריות לחלוטין) לגבי בנו של ביידן, שנועדו למסך את ההתערבות המוזרה של ממשל טראמפ באותה מדינה. לאישתון יש יכולת טובה לא לקבל כמובנים מאליהם מקורות מקובלים. אבל היכולת הזו מופעלת פחות למקורות פחות מקובלים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אל תצטערי. שינית מגדר מר/גב צפריר/ה או שזה אקט של סולידריות ? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין ספק שהסקירה הזו מכילה גם טענות לא מבוססות, ואפילו לא נכונות. הערך העיקרי שלה, עבורי, הוא בחשיפה למקורות ראשוניים שלא הכרתי ומכילים מידע גולמי מעניין: הראיון ב- Democracy Now עם השגריר האמריקאי בברה"מ לשעבר, ושיחת הטלפון שבה שני דיפלומטים אמריקאיים בכירים מנסים להרכיב את ההנהגה האוקראינית העתידית. בסקירה אחרת שלו, על אפגניסטן, הוא מצטט מדבריו של בז'ז'ינסקי - היועץ של קרטר לבטחון לאומי - על הנסיון האמריקאי לפתות את ברה"מ לפלוש לאפגניסטן באמצעות חיזוק כוחות האיסלאם הקיצוני שם. הפרשנות, כאמור, פחות מעניינת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
העניין הוא שלפי אישתון השיחה מרמזת שהאמריקאים יזמו את כל התהליך. אבל בתחילת פברואר התהליך הזה היה כבר בעיצומו. האמריקאים עזרו בארגון ותמיכה (מה שבהחלט היה לינוקביץ’ מהרוסים). וכן: אותה ממשלה הייתה ממשלה זמנית. כמה חודשים לאחר מכן נערכו בחירות לממשלה קבועה. ברית המועצות פלשה לאפגניסטן כי המפלגה הסוציאליסטית השלטת (שהפילה את המלך כמה שנים לפני כן) לא מצאה חן בעיני הפלג הקומוניסטי שלה. אותו פלג יזם הפיכה על גבי כידונים סובייטיים. כמוכן: לא חיזוק כוחות האיסלאם הקיצוני: חיזוק כוחות האיסלאם. כי באותו שלב המפלגה המרקסיסטית שעלתה לשלטון באפגניסטן ניסתה לאכוף חוקי מודרניזציה וחילון בכוח. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לצערי גם אני התאכזבתי מהסקירה שלו. לא שאין בה טענות מעניינות, למשל הצגת הלוגיקה של המלחמות-בעצימות-נמוכה באוקראינה ובגיאוגריה כאסטרטגיה רוסית למניעת כניסת מדינות אלה לנאט"ו - אבל הדיון כולו נשען על הטענה המפוקפקת המציגה את המחאות ב-2014 כ"הפיכה אלימה בתמיכת האמריקנים". הטענה מרחיקת-הלכת הזו נשענת על מעט מאוד סימוכין. רוב ההפגנות לא היו אלימות, וכשהיתה אלימות, ממש לא ברור מי פתח בה (אפילו הקישור שהוא מביא, מה-bbc, טוען שיש הרבה תיאוריות קונספירציה לגבי ההפגנות אבל לאף צד אין ממש הוכחות). הנשיא ינוקוביץ' - שהיה, אגב, אחד המנהיגים המושחתים ביותר בעולם לפי ארגון Transparency International - נמלט מהמדינה רק לאחר שחתם על הסכם עם מנהיגי האופוזיציה במטרה לעצור את שפיכות הדמים, ורק אז הודח מתפקידו בידי הפרלמנט. בנקודה החשובה ביותר, שהיא המעורבות-כביכול של המערב ב"הפיכה", הראיות, לצערי, מינימליות: מאמר מאתר שבמובהק מוגדר כאתר של תוכן קוראים (reader supported news) ונכתב בידי עיתונאי לא מוכר; כתבה מ"הארץ" על סגירת עיתונים פרו-רוסיים ב-2021 (זה הרבה מים מתחת לגשר מאז 2014); כתבה ישנה של ה-bbc על מישהו שמספר על מישהו אחר שנתן לו רובה ביד במהלך המחאה; וכמובן, שיחת הטלפון המפורסמתת.אז הקשבתי לשיחה הזו וקראתי את התמלול שלה, וגם אם היא אכן מראה על יהירות אמריקנית וזלזול במדינות אחרות, אין בה שום הוכחה לכך שהאמריקנים תכננו את ה"הפיכה", אלא פשוט דיון לגבי מי המנהיג העדיף עבורם, והחלטה לדחוף את כל השחקנים לקבלת ההחלטה הרצויה. לא מושלם, אבל רחוק מ"תכנון הפיכה". מעבר לכל זה: כמה חודשים אחרי אותה "הפיכה אלימה", כביכול, נערכו באוקראינה בחירות דמוקרטיות ונבחר נשיא חדש. אז גם אם למשך כמה חודשים היתה ממשלה בלתי-לגיטימית (נניח), מאותו רגע הממשל באוקראינה והחלטותיו הם הדמוקרטיה, ומי שמנסה לערער עליהן (קרי: הרוסים) הוא התוקפן. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |